גניבה ד
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
אות א הגנב משלם תשלומי כפל:
font-size: 0.93em;
יש לרמז ע"פ התורה תקעו תוכחה (בסי' ח' בלק"ת) ע"ש כל התורה, והכלל לעניננו שיש שלש מוחין שהם מחיצות פרוסות בפני תאות ניאוף שהם בחי' ג' תפילות היום וכו' וכשהסט"א יונק מהרחמנות ואזי נפגם הרחמנות ונעשה אכזריות ודין אזי נפגמין המוחין בבחי' מוחין דקטנות ומשם מתגבר תאות ניאוף ואזי התפילה בבחי' דין ואז הסט"א רוצה לבלוע את התפילה שהיא בבחי' דינים כי יניקת הסט"א מהדינים. ואזי צריכין בעל כח גדול שיתפלל תפילה בבחי' דין וכו' וכו' ואזי הסט"א מוכרחת להוציא ולהחזיר כל הקדושות שבלעה. ולא די בזה אף גם היא מוכרחת להקיא ולהוציא גם עצמות חיותה מקרבה ובטנה בבחי' חיל בלע ויקיאנו מבטנו יורישנו אל וכו' שזהו בחי' גרים וכו' ע"ש כל התורה היטב כי נורא הוא:
And this is the aspect of Chanukah — which is called after the inauguration of the Bais HaMikdash [chanukas haBais HaMikdash]. For the essential revelation of the Ratzon is through the Shalosh R’galim [three pilgrimage festivals], which call and reveal the Ratzon. And the essential holiness of the Shalosh R’galim is in the Bais HaMikdash, where they needed to go up for the festival, as it is written: “Three times a year all your males shall appear before Hashem your G–d,” etc. (Devarim 16:16).
אות ב וזה בחי' מה שהגנב צריך לשלם כפל. כי היצה"ר והסט"א נקרא גנב כי הוא אורב על האדם בכל עת כמו גנב ממש והולך עם האדם בכמה מיני הטעיות ורמאות ונכלים וערמימיות כמו גנב ממש כ"ש ישב במארב חצרים במסתרים וכו' וכתיב יארוב במסתר וכו' יארב לחטוף עני וכו' וכתיב המה עקבי ישמורו וכו'. ועיקר הגניבה שלו הוא בענין המחשבה שבאדם ששם עיקר התחולת שליטת היצה"ר ח"ו אם אין נזהרין ונשמרין ממנו היטב כי עיקר היצרין הם המחשבות שבאדם כי מחשבות טובות הם יצר טוב ומשחבות רעות הם יצה"ר כ"ש בהתורה לשמש וכו' (בסי' מט) ע"ש. והיצה"ר שהם המחשבות רעות הם אורבים על האדם בכל עת ורגע כמו גנב ממש כדי שיתאחזו במחשבתו של אדם כדי להביאו לידי הרהורים ותאוות כאשר יודע כ"א בנפשו. כי באמת עיקר היצה"ר הוא על תאוות ניאוף כ"ש בזוהר ומובא בדבריו ז"ל עקרא דיצרא בישא וכו' וזאת התאוה עיקרה תלויה במשחבה ומי ששומר את מחשבתו היטב שלא יתחיל לחשוב בענין זה כלל ולא יבא לידי הרהור בודאי הוא ניצול מתאוה זאת. אך עיקר כל ההרהורים והתגברות זאת התאוה נמשך מחמת שאין שומרים מחשבתם כראוי וזה מחמת שהיצה"ר אורב במשחבתו תמיד כמו גנב ממש וחותר א"ע תחת מחיצות המוחין שהם מחיצות פרוסות בפני זאת התאוה והוא בנכלין אורב וחותר א"ע תחתם ומטה מחשבת האדם מעט מעט בגניבה וערמה גדולה עד שפתאום בא לידי הרהורים ותאוות. כי בודאי כ"א מישראל הוא חפץ מאד להנצל מהרהוריםאלו אבל היצה"ר חותר עליו בגניבה גדולה וגונב את מחשבתו שתצא לחוץ לחשבו מחשבות זרות ועיקר התגברותו במחשבתו הוא בדרך גניבה ממש כידוע לכל מי שמשים לב על עניניו. ע"כ צריך האדם לשמור א"ע מאד מאד בשמירה יתירה בכל עת באופן שלא יתחיל להוציא מחשבתו אל החוץ ח"ו כי באמת המחשבה ביד האדם כמבואר בדברינו כמה פעמים:
color: #888;
אות ג נמצא שעיקר פגם הברית ח"ו שהוא פגם התפילה נמשך ע"י בחי' גניבה של הבע"ד. והתיקון לזה הוא ע"י כח הצדיק שיכול להתפלל תפילת בבחי' דין שעי"ז הסט"א מוכרחת ליתן הקאות ולהחזיר כל הקדושות אף גם להוציא עצמות חיותה ממש וכו' שזהו בחי' גרים וכו' כ"ש שם, וזהו בחי' מה שהגנב צריך לשלם כפל כ"ש חיים שנםי ישלם, היינו כשמתגברין עליו ומוציאין ממנו הגינבה שגנב מהקדושה דהיינו כל הדעת וכל התפילות וכו' שבלע אזי לא די שמוכרח להחזיר כל מה שבלע מהקדושה ע"י גניבתו אף גם הוא מוכרח להחזיר פי שנים דהיינו כפל כי מוכרח להוציא ולהקיא גם עצמות חיותו ממש בבחי' מבטנו יורישנו וכו' כ"ש שם שזהו בחי' כפל כי מוכרח להוסיף ולשלם גם משלו כפי סכום הגניבה כי צריך להוציא ולהקיא גם עצמות חיותו ממש כנ"ל:
margin-bottom: 32px;
וזהו אם המצא תמצא בידו הגניבה וכו' בידו דייקא. כי עיקר מה שמוצאין הגניבה אצלו הוא ע"י בחי'ידו בחי' וידו אוחזת בעקב עשו הנאמר ביעקב שזכה להקול קול יעקב שהוא הקול המשקה את הגן וכו' שנמשך מהתפלה בבחי' דין של הבעל כח שעי"ז מתגברין על הסט"א שהוא בחי' גנב ומוציאין ממנו הגניבה שהיא הקדושה שבלע וגם עצמות חיותו שהוא בחי' כפל בחי' שנים ישלם וכו':
For there, in the Bais HaMikdash, were all the korbanos [offerings], regarding all of which it says “for favor” [l’ratzon]. And this is the aspect of: “the Kohanim in their service, and the Levi’im on their platform, and Israel in their standing.” The Kohanim and Levi’im — this is the aspect of the light of chesed that is received through the yir’ah. And this is the aspect of: “For the staff of Aharon blossomed, for the house of Levi” (Bamidbar 17:23) — as is written there.
אות ד וזה בי' מכירת יוסף למצרים ע"י גניבה כ"ש כי גונב גונבתי וכו' ועי"ז פגמו בברית שהוא בחי' יוסף כמובא בספרים וע"כ היה עיקר הפגם ע"י גניבה ועיקר התיקון היה בעת יציאת מצרים שזכו לקריעת י"ס ע"י כח יוסף הצדיק דייקא כ"ש הים רעה וינס. ועיקר קריעת י"ס היה ע"י התפילה בבחי' דין של הבע"כ בחי' אתה פוררת בעזך ים כ"ש שם בהתורההנ"ל כי יוסף ע"י שעמד בנסיון זכה להיות בעל כח גדול עד שזכה לבחי' הנ"ל שהוא בחי' קי"ס שהיה בזכותו. וע"כ זכה יוסף שיהיה נעשה ממנו שני שבטים כ"ש אפרים ומנשה כראובן ושמעון וכו'. כי היצה"ר רצה להתגבר על יוסף בזאת התאוה עד שלא יהיה נמנה במנין השבטים ח"ו כשרז"ל שנזדמן לו דמות דיוקנו של אבי וא"ל עתידין השבטים וכו' ויוסף בגודל כחו התגבר על היצה"ר ואז לא די שלא נחסר ממנין השבטים אף גם זכה להוציא מהסט"א קדושות הרבה עד שזכה לקדושה כפולה שהיא הבכורה שהיא פי שנים שנתחלק שבטו לשני שבטים שזה זכה ע"י שהכניע הסט"א עד שהוציא ממנה בחי' כפל כי בזכותו יצאו ממצרים ברכוש גדול ובתוספת גרים הרבה שזהו בחי' שהוציאו מהסט"א עצמות חיותה שזהו בחי' כפל ועי"ז זכה שגם שבטו נכפל לשנים וכו':
.verse-block {
אות ה וזה בחי' תשלומי ד' וה' כשטבח או מכר כ"ש חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה ואיתא במדרש שזה מרמז על מכירת יוסף ע"ש. הינו כשהסט"א מתגברת ביותר על הגניבה שגנבה מהקדושה ורוצה לבלוע אותה לגמרי ע"י טביחה ומכירה כדי שישתקע שם לגמרי ח"ו אזי כפי מה שמתגברת ביותר כמ וכן היא צריכה אח"כ לחזור ולהוסיף מעצמות חיותה יותר ויותר כשמוציאין ממנה הגניבה שזהו בחי' תשלומי ד' וה' כשטבח ומכר כי אז אין די לו בתשלומי כפל כי צריך להוסיף יותר ויותר מעצמות חיותו עד ד' וה' מחמת שרצה לבלוע הקדושה יותר ויותךר ע"כ צריך להוסיף ולהוציא עצמות חיותו יותר ויותר כי זהו בחי' עת אשר שלט האדם באדם לרע לו כמובן כי כל מה שרוצה האדם הבליעל לשלוט באדם דקדושה יותרויות נתהפך עליו לרע לו כי מוציאין ממנו עצמות חיותו יותר ויותר כנ"ל. ועיקר תשלומי ארבעה וחמשה אינו כ"א בשור ושה כ"ש חמשה בקר וכו' וארבע צאן תחת השה. שור וזה הם בחי' טלית ותפילין כ"ש אדמו"ר ז"ל בהמעשה של שור ושה בענין המלך שגזר שמד ע"ש מבואר ששור הוא בחי' תפילין כי עושין מעורו תפילין. ושה הם בחי' ציצית שעושין מצמרו. כי עיקר שמירת המוחין מתאות ניאוף הוא ע"י מצוות ציצית ותפילין שאנו מניחין בכל יום כי בכל יום מתחדשין המוחין כידוע בבחי' חדשים לבקרים וכו' וע"י התחדשות המוחין שבכל יום יוצאין האורות של ציצית ותפילין כמבואר בכוונות. וע"י שאנו מתעטפין בציצית ותפילין בכל יום עי"ז נמשכין עלינו קדושת המחיצות פרוסות של המוחין שהם שומרין בפני זאת התואה. כי ציצית שמירה מניאוף כ"ש ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכעם וכן תפילין הם בחי' חותם דקדגושה היפך חותם דסט"א שהוא בחי' פגם הברית כ"ש במ"א. אבל לפעמים יש שיהצה"ר והסט"א מתגברים כ"כ עד שרוצים לפגום גם בבחי' שור ושה דהיינו בציצת ותפילין שרוצים ח"ו לחתור ולסתור מחיצות המוחין הנמשכין על איש הישראלי בכל יום ע"י ציצית ותפילין. ואז צריך לשלם ד' וה' חמשה בקר תחת השור שהוא בחי' פגם התפילין וארבע צאן תחת השה שהיא פגם הציצית כי ציצית הם בבחי' ד' ותפילין הם בבחי' ה' כי כלל המוחין הם בבחי' ד' ה' בבחי' ה' דל"ת הות ואתחזרת ונעשית ה' כי בתחלה נמשכין המוחן בבחי' ציצית שהוא בחי' ד' בחי' ארבע ציצית כי בציצית עדיין אין המוחין באתגליא כ"כ כי היא מצוה שאין בגופה קדושה. אבל אח"כ מתגלין המוחי יותר ונמשך יו"ד לתוך הד' ונעשית ה' שעיקר בחי' זאת נעשה ע"י התפילין ששם עיקר התגלות המוחיחן שהם בחי' יו"ד כי בתפילין כתובים פרשיות ושמות וע"כ התפילין הם בבחי' ה' שהם בחי' הארבע בתים של ראש ובית א' בשל יד שהם ביחד ה' כי תפילין בחי' ה'. וע"כ חמשה בקר ישלם תחת השור שהוא בחי' תפילין שהם בחי' ה' וארבע צאן תחת השה שהוא בחי' ציצית שהיא בחי' ד' כנ"ל:
background: #f5ece0;
אות ו וכל זה זוכין ע"י התפלה בבחי' דין של הבע"כ שעי"ז מוכרחת הסט"א להוציא כל הקדושות עם עצמות חיותה יותרויותךר וכו'. ועי"ז נעשין כל הבחינות המבוארין שם בתורה הנ"ל עד שזוכין להקול המשקה את הגן שהוא בחי' שיר פשוט כפול משולש מרובע שהם עשרה מיני נגינה וכו' שכל זה הוא בח'י ד' וה' בחי' ציצית ותפיין בחי' ה' דלת הות וכו' שהוא בחי' שיר פשוט כפול משולש מרובע בחי' עשרה מניי נגינה כ"ש בהתורה לשמש וכו' (בסי' מט) ע"ש. (ואע"פ ששם מבואר שציצית בעצמן הם בבחי' ד' ה' ע"ש א ךכבר כתבנו כ"פ שכל בחינה כלולה מכל הבחינות כי זהו יסוד והקדמה כללית בכל ספרי הקבלה. כי אע"פ שאנו אומרים שזה בחי' חסד וזה גבורהוכו' אבל גם חסד כלול מכל הספירות וכן גבורה וכן בכל הבחי' והשמות והענינים המוזכרים בספרי קבלה כידוע. וע"כ אע"פ שבודאי ציצית הם מוחין גמורים בחי' ד' שאתחזרת ונעשיתל ה' אעפ"כ בכלליות המוחין נחשבין בחי' הציצית כנגד התפילין בבחי' ד' לגבי ה' וכו'. וזכור כלל זה כי יצטרך לך מאד בכמה מקומות):
border-left: 4px solid #c8842a;
אות ז וזה בחי' מה שלא רצה יוסף לגלות א"ע לאחיו ד שבאו כל האחד עשר שבטים אליו ונתקיים ואחד עשר כוכבים משתחוים לי. כי מחמת שאז רצתה הסט"א להתגבר על בחי' יוסף שהוא בחי' ברית להתגבר עליו מאד כי רצו לבלוע אותו לגמרי ח"ו ע"י בחי' גניבה וטביחה ומכירה. כי גנבו אותו ושחטו שעיר עזים שזהו בחי' פגם הטביחה ומכרו אותו למצרים. ע"כ הוכרחו להוציא מהסט"א כל בחי' התשלומין של הגנב שהם כפל וד' וה ' שסכום כולם עולה י"א כי כפל הוא שנים וד' הו' תשעה וכולם יחד עולה י"א וכנגד זה הוכרחו כל האחד עשר שבטים לבא אליו כדי לתקן מה שפגמו בו כדי לחזור ולהוציא מהסט"א כל הקדושות מקרבה ובטנה בבחי' תשלומי כפ לוד' וה' שעולים כולם י"א שזהו בחי' אחד עשר יריעות עזים בחי'אחד עשר סממני הקטרת שעל ידם עיקר הכנעת הסט"א שמוציאין ממנה גם עצמות חיותה שזהו בחי' חלבנה שבקטרת שגם הוא נתהפך לריח טוב. וכן כל בחי' אחד עשר המובא בספרים שהם בחי' הכנעת הסט"א ובירור הקדושה מעמקי עמקי הקליפות כי כל זההוא בחי' תשלומי כפל וד' הו' שעולה יחד י"א שהו אבחי' שהס"א והיצה"ר שהוא בחי' גנב מוכרח אח"כ לחזור הכל אל הקדושה עם עצמות חיותו בבחי' י"א סממני הקטרת וכו' וכנ"ל:
padding: 12px 20px;
אות ח וע"כ השתדל יעקב להוציא הבכורה מעשו שהוא הס"מ שהוא היצה"ר שהיה ציד בפיו שהלך תמיד ברמאות וגניבה ורצה להתגבר ולינק מעיקב בעת שראה שהוא בבחי' דינים מחמת שכל אחיזתו ויניקתו הוא מבחי' דינים כנ"ל. וזהו בחי' ויזד יעקב ניזד שהיה בימי אבלו של אב יו שהוא בחי' דינים ואז אמר לו הלעיטיני נא מן האדום האדום הזה שהוא בחי' תוקף הדין שהוא חשב שילעוט ויבלע מקדושת יעקב ע"י שראה בו אחיזת הדין שהוא בחי' אדום. אבל יעקב היה בעל כח גדול ואמר לו מכרה כיום את בכרותך לי היינו שאני אתן לך ואלעיט אותך מהאדום האדום הזה שהוא בחי' תפילה בבחי' דין עי"ז דיקא תמכור את בכורתך לי כי עי"ז אוציא ממך הבכורהשהוא פי שנים כי אוציא ממך עי"ז דייקא את כל הקדושות שבלעת אף גם עצמות חיותך אוציא ממך שזהו בחי' פי שנים בחי' כפל שמשלם הגנב כנ"ל:
margin: 20px 0 16px 0;
וע"כ לא הסתפק יעקב שעשו ימכור וימחול את חלק הבכורה שיהיו שניהם שוין רק שיתהפך הדבר שימכור הבכורה אליו שיעקב יהי' בכור ויטול פי שנים היינו כנ"ל שאין מספיק מה שהסט"א מחזיר מה שבלע מן הקדושהאף גם הוא מוכרח להחזיר ולהוציא גם עצמות חיותו כנ"ל שיעלה חיות הסט"א ויתהפך אל הקדושה שזהו בחי' מה שעשו הוכרח להוציא חלק בכורתו שרצה לינק מהקדושה אף גם ליתן ליעקב הבכורה שהוא יטול פי שנים ע"י שמוציא ממנו גם עצמות חיותו וכנ"ל, וע"כ עי"ז זכה יעקב לברכה כ"שאת בכורתי לקח והנה עתהלקח ברכתי כי הוציא ממנו כל הדעת וכל הקדושות וכל ההשפעות והברכות והכל ע"י שהלעיט אותו מהאדום האדום הזה כי יעקב היה בעל כח גדול שהיה לו כח ע"י שהלעיט מבחי' דין שיעמוד בצוארו בבית הבליעה שלו שעי"ז מוכרח ליתן הקאות ולהוציא הכל גם עצמות חיותו כ"ש שם וזהו ג"כ בחי' מה שהלביש א"ע יעקב בבגדי עשו בעת שהלך לקבל הברכות מאביו בגניבה כי עם עקש תתפתל כי עשו רצה לרמו תאת אביו יצחק שהוא תוקף הדין דקדושה לרמות אותו לעורר דין על יעקב ולהמשיך לעצמו ח"ו הבכרות. ע"כ התלבש עצמו יעקב בבגדי עשו שהוא בחי' תוקפא דדינא ודייקא עי"ז הוציא וקבל הברכות מיצחק כי היה בעל כח גדול שדייקא ע"י שהתלבש עצמו בידינם עי"ז דייקא הכניע הס"א עד שהוציא כל הקדושות ממנה עם עצמות חיותה ועי"ז קיבל כל הברכות וכל ההשפעות מיצחק שהוא בחי' דין כי לא היה יכול שום דין לקטרג עלי ומחמת שהיה בע"כ גדול. וע"כ נזכר שם הקול קול יעקב וכו' ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה' ויתן לך האלקים וכו' כי כ"ז זוכין ע"י התפילה בבח'י דין של הבע"כ שעי"ז זוכין לבחי' הקול קול יעקב שהוא הקול המשקה את הגן שעי"ז גדלים כל הריחות בחי' ראה ריח בני וכו'. כמובאר שם שם בהתורה הנ"ל שמביא שם פסוקים אלו לענין זה ע"ש היטב:
And all of this is made through the revelation of the Ratzon, which is revealed through “Israel in their standing” [Yisroel b’ma’amadam] — for they were engaged in the Torah, in Ma’aseh Beraishis [the account of Creation] and in Parshas Ha’azinu. Which is the aspect of the revelation of the Ratzon — that they reveal that Hashem, blessed be He, created everything by His will in the six days of Creation. And this is the aspect of Ma’aseh Beraishis that the men of the ma’amad would read. And likewise Parshas Ha’azinu also speaks essentially about emunah — that everything is according to His will, blessed be He — as it admonishes there: “Remember the days of old; consider the years of each generation,” etc. (Devarim 32:7). And it concludes there: “See now that I, I am He; I put to death and I bring to life,” etc. — “and none can rescue from My hand” (Devarim 32:39). That is, that everything is according to His will, blessed be He — whether for death or for life, etc.
וזה ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך היא הבכורה פי שנים אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי בתפילתי וכו' שנקראת חרב וקשת בחי' תפלה בבחי'דין של הבעל כח שעי"ז זכה לבכרוה ועתה נותן זאת ליוסף כיגם הוא זכה לזה ע"י שירד למצרים ועמד בנסיון וכנ"ל:
And this is the aspect of the Even Sh’siyah, which is in the Bais HaMikdash, which is Kodesh Kodashim — from which is the essential holiness of the Bais HaMikdash. For the Even Sh’siyah, Kodesh Kodashim, is the aspect of the Ratzon of the R’tzonos, ra’ava d’ra’avin — where all the r’tzonos are connected. For this is the aspect of what Yaakov took — the stones of the place and placed them around his head, and they were all incorporated into one stone, in the Even Sh’siyah. For even [stone] is the aspect of ratzon, the aspect of: “a whole stone — His will” [even sh’laimah r’tzono]. That is, he took all the r’tzonos, which are the aspect of stones, as above, and incorporated them all in the Even Sh’siyah, which is the aspect of the Ratzon of the R’tzonos. For Yaakov is the aspect of the light of the Ratzon, which is the aspect of “elder and of uplifted countenance” — the aspect of: “those who seek Your face — Yaakov” (Tehillim 24:6) — the aspect of: “and you shall honor the face of the elder” (Vayikra 19:32) — the aspect of “the beauty of Yaakov” [shufreh d’Yaakov]. And therefore when Yaakov awoke from his sleep and Yaakov vowed a vow — and the essential vow was: “And this stone,” etc., “shall be a house of G–d,” etc. — “Of all that You give me, I shall surely tithe to You” (Beraishis 28:22). That is, he vowed to give tzedakah. For the essential revelation of the Ratzon, which is the essential holiness of the Even Sh’siyah, the holiness of the Bais HaMikdash, is through tzedakah, as above. It emerges that the essential Ratzon is revealed in the Bais HaMikdash, where is the ascent of all the tefillos, which are the revelation of the Ratzon. For tefillah is the opposite of nature — for nature compels thus, but tefillah changes nature and reveals that everything is according to His will, blessed be He, as Rabbainu of blessed memory wrote elsewhere (siman 9). And therefore there were in the Bais HaMikdash many miracles constantly, as our Sages of blessed memory said (Avos, chapter 5): “Ten miracles were performed for our forefathers in the Bais HaMikdash.” For the miracles are the opposite of nature, the aspect of the revelation of the Ratzon, as above. And therefore the Bais HaMikdash is the place of yir’ah, as it is written: “How awesome is this place,” etc. (Beraishis 28:17). For the essential yir’ah is made through the revelation of the Ratzon, as above. And this is the aspect of Chanukah, the aspect of the inauguration of the Bais HaMikdash. For then one draws the illumination of the Ratzon and subdues the wisdom of nature, as above — through which the Bais HaMikdash is inaugurated. For the essential drawing of holiness to the Bais HaMikdash is through the revelation of the Ratzon, which is revealed through the holy elders who add holy light each and every day as they age — and this is the aspect of the Chanukah light, as above. And therefore the miracle of Chanukah was through the Kohanim. This is the aspect of: “And strangers shall stand and tend your flocks,” etc. — “and you shall be called the priests of Hashem,” etc. (Yeshayahu 61:5–6) — which is accomplished through tzedakah, through which the Ratzon is revealed, which is the aspect of Chanukah, as above. And this is the aspect of the Chanukah light near the entrance [ner Chanukah samuch lapesach]. The entrance — this is the aspect of tzedakah, which widens all the openings, in the aspect of: “You shall surely open” [pasoach tiftach]. And through this is the essential illumination of the Ratzon, through the holy elders — which is the aspect of the Chanukah light, as above. For through tzedakah, the forehead of the serpent is subdued — which draws sustenance from the elders of the generation who lack completeness. And then the illumination of the holy elders is revealed, through whom the Ratzon is revealed, as above. And this is the aspect of the Chanukah light near the entrance — for the illumination of the holy elders who reveal the Ratzon is through tzedakah, which is the aspect of “You shall surely open,” as above. And this is the aspect of the oil of Chanukah. For oil is the aspect of ratzon, as it is written: “May he be pleasing to his brothers, and dip his foot in oil” (Devarim 33:24). And as Rashi explained on the verse: “And the yoke shall be destroyed because of oil” (Yeshayahu 10:27) — “oil” refers to Chizkiyahu HaMelech, who was pleasing to his generation like oil. That is, he was pleasant and desired by the generation like oil. It emerges that oil is the aspect of ratzon. And the revelation of the Ratzon is through the aspect of the holy elder, as above — and this is the aspect of: “Like the good oil upon the head, that descends upon the beard.” For there the Ratzon is revealed — the aspect of oil — with the holy elder. And this is: “the beard of Aharon” specifically. For the essential aspect of the kehunah [priesthood], the aspect of Aharon HaKohen, is drawn through the Ratzon — through which yir’ah is made, and through the yir’ah the chesed flows, which is the aspect of the Kohen, the aspect of “and you shall be called the priests of Hashem,” as above. And therefore on Chanukah, whose essential purpose is to subdue the wisdom of Yavan, which is the wisdom of nature, and to reveal the Ratzon — therefore its mitzvah is with oil, as above.
אות ט (שייך לעיל) עיקר תאות ניאוף מנשך ע"י הגניבה של הבע"ד שגונב וחותר במחשבות האדם בכמה תחבולות וערמומיות וגניבות עד שמביאו לידי הרהור ח"ו כנ"ל. וע"כ נסמך לא תנאף אצל לא תגנוב כי עיקר ניאוף ע"י בחי' גניבה של הבע"ד כנ"ל. וזה בחי'אם ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך היינו שהפסוק מוכיח אם ראית גנב שהוא היצר הרע ותרץ עמו ועל ידי זה ועם מנאפים חלקך כי באמת היה ראוי לך ליזהר מאד מהגנב הזה כי צריכין לשמור מחשבתו מאדמ אד מהגנב הזה ואתה לא די שלא שמרת עצמך ממנו אף גם אם ראית גנב ותירך עמו שנתרצית אחריו ר"ל ועי"ז ועם מנאפים חלקך וכנ"ל. ע"כ צריך האדם להזהר ולהשמר מאד שלא יהי' כרוך אחר המחשבות רעות שמכניס בדעתו ע"י גניבותיו רק ישתדל בכל כחו לגרש ולבער הגנב מקרבו כי באמת הבחירה ביד האדם לגרשו כי המשחבה ביד האדם להטותה כרצונו ושם עיקר הבחירה, אשרי השומר מחשבתו היטב קדוש יאמר לו:
font-style: italic;
Loading comments…