גניבה ה
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
אות א הגנב משלם כפל:
p { margin: 0.9em 0; text-align: justify; }
ע"פ התורה תהומות יכסיומו וכו' בסי' ט' ע"ש מ"ש ע"פ צהר תעשה לתיבה וכו'. והכלל שע"י הדיבור האמת יראה הפתחים לצאת מתוך החשך הגדול המסבב אותו כי כשאדם עומד להתפלל אזי החשך שהם הלקיפות מסבבין אותו במחשבות ורעיונים חיצונים הרבה מאד וכו' והתקון לזה אמת וכו'. ואזי כשיוצא מן החשך ע"י הדיבור אמת הוא יכול לעשות פתחים גם לאחר שהוא מן הצד חוץ לקדושה דהיינו לקרב גם אותו להש"י שזהו בחי' ופתח התיבה בצדה תשים וכו' ע"ש כל זה היטב:
And this is the aspect of the laws of guardians [dinai shomrim] — that the Torah obligated the paid guardian [shomer sachar] for theft and loss, and from unavoidable circumstances [onsin] he is exempt. But the borrower [sho’ail] is liable even for unavoidable circumstances.
אות ב וזה בחי' תשלומי כפל שהגנב מחויב לשלם כי הגניבה נמשך מבחי' החשך הנ"ל שהם הקליפות הרוצים להחשיך ומסבבים את הקדושה כי עיקר הגינבה הוא בחשך כ"ש חתר בחשך בתים וכו' ובלילה יהי' כגנב. וע"כ תיקון הגינבה הוא ע"י אור דהיינו אור האמת שהוא עיקר האור של כל האורות כי ע"י אור האמת נתבטל תוקף החשך ואז בודאי מתבטל כל מניי גניבות, וע"כ צותה התורה שהגנב ישלם תשלומי כפל כדי שיתקן מה שקלקל כי קלקולו הוא שהגביר החשך מאד ע"י הגניבה שהוא בחשך ע"כ אח"כ כשנמצא הגנב שזה בחי' שהאיר אור האמת וביטל החשך ונתגלה הגניבה ע"כ מוכרח לשלם כפל. כי כשבאמת מאיר ומבטל החשך אזי נמשךאל הקדושה בחי' כפל כי לא די שהאדם בעצמו יוצא מתוך חשכת אפילתו ע"י אור האמת אף גם הוא עושה פתח גם לאחר להוציאו מהחשך לאור האמת להחזירו בתשובה כ"ש ע"פ ופתח התיבה בצדה תשים נמצאשאור האמת מוציא מתוך הס"א שהוא החשך בחי' כפל כנ"ל. וזה בחי' לכן בארצם משנה יירשו כיא"י ותפילה ואמונה ונסים הם בחי' אחת ותלויים זה בזה כמ"ש בתורה הנ"ל וא"א לזכות לכולם כ"א ע"י אור האמת שעי"ז יוצאין מהחשך לאור וכנ"ל ע"כ כשזוכין לבא לא"י שהוא בחי'תפילה וכו' הואבחי'משנה יירשו בחי'כפל כנ"ל כי זוכה להאיר לעצמו וגם לאחרים להאיר להם דרך האמת לתשובה כנ"ל. וזהו בחי' לחם משנה בשבת כי עיקר אור האמת מאיר בשבת כי שבת בחי' אמת כשרארז"ל אפי' ע"ה ירא לשקר בשבת וכמובא בדבריו ז"ל וע"כ אז בשבת עיקרבטול הקליפות והחשך בבח'י יתפרדו כל פועלי און כידוע וע"כ אז בעיולי שבתא עולין כל הקדושות והניצוצות שבררו כל ימי החול כי בכל ימי החול עיקר הברור ע"י אור האמת שממשיכין מקדושת שבת לימי החול ועיקר עליית כל הנצוצות והקדושות של כל ימי החול הוא בכניסת שבת מחמת שעיקר אור האמת מאיר בשתב כנ"ל, וע"כ אז זוכין ללחם משנה בחי' כפל בח' משנה יירשו. כי לא די שעולין הקדושות של כל אחד בעצמו מחשך לאור גדול אף מעלין אז גם אחרים שיצאו מחשך לאור ע"י אור האמת המאיר בשבת וכו'. וע"כ כשנמצא הגנב שזהו בחי' בטול החשך שמשם הגניבה כנ"ל כי עתה כבר נמצא הגנב שזה נמשך מהארת אור האמת שהאיר עד שנתבטל תוקף החשך שעי"ז נמצרא הגנב. ע"כ הוא חיוב לשלם כפל כי כשמאיר האמת ומבטל החשך נמשך בחי' כפל כנ"ל כי לא די שמחזירין ומעין הקדושה שרצתה הסט"א לגנוב ע"י תוקף החשך אף גם מוציאין ממנה שאר הקדושות שהיו שלהם מכבר כי מאירין גם להם ועושין להם פתחים ומוציאין אותם מחשך לאור וכו'. ע"כ הגנב כשנמצא שהוא בחי' בטול החשך ע"י אור האמת צריך לשלם כפל כנ"ל:
.endnote { font-size: 0.9em; font-style: italic; text-align: center; margin-top: 3em; padding-top: 1em; border-top: 1px solid #bbb; color: #555; }
אות ג וע"כ יוסף הצדיק שנגבנ מאביו כ"ש כי גוהנב גונבתי מארץ וכו' ע"כ אח"כ זכה לבחי' כפל בחי' בארצם משנה יירשו הנ"ל. כי בניו לקחו שני חלקים בארץ כ"ש ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך וכו' וע"כ הביא שם בתורה הנ"ל זה הפסוק לענין תפילה שזוכין ע"י בטול החשך ע"י אור האמת ע"ש היטב, כי ע"י אור האמת שמבטל החשך בחי' גניבה עי"ז נמשך בחי' כפל כנ"ל. וע"כ כתיב אצלו וירכב אותו במרכבת המשנה בחי' משנה יירשו הנ"ל בחי' כפל כנ"ל:
.halacha-divider { border: none; border-top: 2px solid #aaa; margin: 3em 0 2em 0; }
אות ד הכלל שעיקר הוא האמת. ואם החשך שהוא הקליפה שהוא השקר מתגבר כמו שמתגבר אעפ"כ כל הרוצה לחוס על עצמו לחשוב על תכליתו הנצחי באמת ולא יטעה את עצמו רק בכל דבריסתכל על האמת הן בשעת התפלה שישתדל לדבר הדיבור באמת וכן בכל עסקיו שיסתכל בעין האמת איזהו דרך ישרה שיבור לו אם לעסוק בהוללות וליצנות וכו' אם לעסוק בתמימות בתורה ותפילה ומע"ט וכו'. בודאי יאיר לו האמת לצאת מחשכת אפילתו ואז אם יהי' חזק בזה למשוך עצמו תמיד אל האמת לאמתו, יאיר לו הש"י שהוא עצם האמת שלא די שהוא בעצמו יראה הפתחים לצאת מתוך חשכת אפילתו אף אם התגבר עליו החשך מאד מאד מכל הצדדים וכו' וכמבואר היטב בהתורה הנ"ל ובסי' קי"ב על פסוק צהר הנ"ל ע"ש אף גם יזכה להראות פתחים רבים לאחרים שיצאו מחשך לאור להתקרב להש"י והכל ע"י האמת וכו':
Hilchos Nezikin — Laws of Damages
אות ה וזה בחי' ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך ואעשך לגוי גדול וכו'. כי אברהם הי' הראשון שהתחיל לגלות האמת בעולם ע"כ זכה לכל הבחי' המבוארים בתורה הנ"ל שהם א"י ותפלה ואמונה ונסים כ"ש שם ע"ש, וזהו לך לך מארצך וכ' אל הארץ וכו' זה א"י. ואעשך לגוי גדול ודרז"ל זה שאומרים אלקי אברהם ואברכך זה שאומרים אלקי יצחק וכ' היני ובחי' תפילה אמונה שאברהם זכה ע"י אמיתת תמימותו כי הלך תמים זה אברהם ועי"ז זכה שצווהו הש"י לילך לא"י. ויזכה לתפילה ואמונה בשלימות גדול כ"כ עד שיזכה שיאמרו אלקים אברהם בכל התפלות שכל מי שירצה להאמין בהש"י ולהתפלל אליו יאמר אלקי אברהם וכו'. כי עקיר התפילה והאמונה נמשך על ידו ע"י גודל האמת והתמימות שלו וכנ"ל. וזהו ואברכה מברכיך ומקללך ארור ונברכו בך כל משפחות האדמה זה בחי' נסים שיזכה לעשות נסים ומופתים גדולי םבעולם שכל מי שיברך יתברך וכן להיפך עד שהכל יתברכו בו וכ"ש במדרש שכל העקרות וכל החוליםהיו באים אל אברהם כי זכה לעשות נסים גדולים בעולם. נמצא שבאלו הפסוקים מרומז כל הבחי' המבוארים בתורה הנ"ל שהם א"י ותפילה ואמונה ונסים שזכה בהם אברהם וכו'. וזהו וילך אברם כאשר דבר אליו ה' וילך אתו לוט. היינו שהחשך כרוך תמיד אחר הקדושהכי לוט בחי' לטותא כ"ש בזוה"ק בחי' החשך שהוא בחי' שקר שהוא עיקר זוהמת הנחש בחי' ארור אתה. היינו שהחשך בחי' לוט הלך תמיד אחר אברהם להחשיך לו ח"ו וכנ"ל שבכל פעם שהאדם עומד להתפלל וכו' שזהו בחי' שמושך עצמו לא"י וכו' כי הכל בחי' אחת כנ"ל אזי תיכף וילך לוט שהחשך כרוך אחרי וורוצה להחשיך לו ח"ו. וזה כל העבודה והיגיעה של הצדיקים והכשרים לברר האמת מתוך חשכת אפילת השקר המסבב בכמה וכמה מיני סבובים וליצנות וערמומיות בליט שיעור ומי שרוצה לחוס על עצמו הוא מושך עצמו תמיד אל האמת לאמיתו. וזהו בחי' ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה. שהוא דרום שהוא ימין בחי' אמת דתליא בעתיקא דאיהו כולא ימינא. שבכל מקום שהלך ונסע בגשמיות ורוחניות הלך ונסע והמשיך עצמו תמיד לימין שהוא האמת כי א"א להודיע לאדם דרך האמת בפרטי פרטיות בכל דבר ובכל עת וזמן רק המשכיל החפץ באמת הוא מסתכל בכל פעם בכל דבר על נקודת האמת והולך ונוסע ומושך עצמו תמיד לימין שהוא בחי' אמת בבחי' הלוך ונסוע הנגבה וכו'.
Likutay Halachos · Choshen Mishpot · Halacha 5 · Sections 25–45
אות ו וזה שאמר אברהם ללוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רועי ובין רועיך וכו' הפרד נא מעלי אם השמאל ואימינה ואם הימין ואשמאילה. ואיתא במדרש שא"ל אם את לשמאלא אנא לדרומא ואם אנא לדרומא את לשמאלא והביא שם משל לב' בני אדם כוו' עד מן כל אתר אנא משמאיל לההוא גברא ע"ש. ולכאורה תמוהין דברי המדרש. כי לפי משמעות המקרא נראה שנתן הבחירה ללוט להימין או להשמאיל והוא יפנה לצד השני לימין או לשמאל וכך דרך בני אדם כשרוצין להשקיט מריבה שאומר לו בחר לך איזה צד שתרצה כדי שלא תהי' מריבה ולפי דברי המדרש שאמר שאברהם אמר לו שתמיד יקח לעצמיו הימין ואת לוט ישמאיל תמיד א"כ בודאי לא יתרצה:
Section 25
אך ע"פ דברינו יתבאר בעז"ה שמשמעות המקרא כפשוטו ודברי המדרש שניהם עולים בקנה א'. היינו שאברהם שהוא בחי' אמת טען עם לוט שהוא בחי' שקר וחשך הרוצה לסבב את האמת בכמה מיני סבובבים בלי שיעור, וטען עמו אברהם הפרד נא מעלי כי אני איני רוצה לילך בדרכיך אך בכל מקום שתפנה אני אפנה לצד אחר אם השמאל ואימינה היינו אם תרצה לסבב ולבלבל אותי בבחי' שמאל דהיינו בתאוות ובהרהורים וכו' שהם מסטררא דשמאלא, ואמיניה אני אמשיך עצמי לצד ימין שהוא דרך התורה דרך האמת כי אני מושך עצמי רק לדרך התורה באמת שהוא בחי' ימין. ואם ה ימין היינו אם אתה תאמר שאתה הולך בדרך ימין כי עא"פ רוב השקר והחשך מלביש א"ע באמת ואומר שהוא חפץ רק בדרך התורה וכ"ש אדמו"ר ז"ל בתחילת הספר שהיצה"ר מלביש א"ע במצוות וכו' וכמו כן מצוי הרבה בעניני המחשבות שבאדם שע"פ רוב מבלבל אותו ע"י שרוצה להפוך האמת. וכן בענין בני אדם הרוצים למנוע מדך האמת שהם אומרים לרע טוב ולטוב רע ואומרים שהם רוצים להדריך אותו בדרך האמת כאלו האמת שהוא בחי' ימין אצלם, ועל זה טען אברהם ואם הימין ואשמאילה היינו שאם אתה תרצה להימין דהיינו מה שנקרא אצלך ימין אזי ואשמאילה אנ יאטה מעליך ואפנה לצד אחר לשמאל כי איני חפץ ימין שלך כי באמת לאמיתו ימין שלך הוא שמאל ושקר גמור מאחר שבאמת אתה חפץ בהסתותיך להדיח אותי ח"ו מינקדות האמת ע"כ איני חפץ ימין שלך ואפנה לשמאל דהיינו מה שלדבריך הוא שמאל. ועתה צדקו יפה דברי המדרש הנ"ל שאמר מן כל אתר אנא משמאיל להווא גברא כי בודאי באמת לאמיתו נשאר לוט תמיד בשמ אל כי עיקר בחי' ימין הוא אמת שהוא כולא ימינא ומי שנוטה מהאמת אע"פ שמלביש א"ע במצוות ואומר שכך הוא האמת בחי' ימין, באמת הכל הוא שמאל גמור כי האמת הוא אחד ובכל צ ד ופנה שהאמת הוא כן זהו עיקר הימין. וכמו למשל כשא' הולך בדרך ויש לפניו שני דרכים א' לימין לעיר צפת והב' לשמאל לעיטר טביר' וכיוצא, כשהוא צריך לטביר' אזי הדרך לצד שמאל הוא אמיתת הדרך שלו והוא אצלו הדרך המיומן. והדרך הימין שפונה לצפת הוא שמאל אצלו מאחר שאין צריך לשם והוא פשוט. כמו כן בכל הדרכים והעצות בדרכי ה'. כשהבע"ד ואנשיו מלבישין עצמן במצוות כאלו הם רוצים להדריכו בדרך המיומן מאחר שהאמת אינו כן צריכין לפנות מעליהם אע"פ שלפי דעתם הוא לשמאל כי באמת זההשמאל הוא עיקר הימין מאחר שהאמת הוא כך. וזהו אם הימין ואשמאילה שאני אפנה לשמאל מהימין שלך ואעפ"כ אתה תשאר תמיד בשמאל כ"ש במדרש הנ"ל ואשמאלה אין כתיב כאן אלא ואשמאילה מן הכל אתר אנא משמאיל לההוא גברא היינו כנ"ל כי תמיד ישאר בחי' לוט שהוא חשכת השקר בשמאל וכנ"ל:
For this is a great principle, and it is explained in our words many times: that all the losses and damages are drawn from the k’lipos, which are the mazikay alma [damaging forces of the world]. And all the k’lipos and damaging forces of the world are drawn from the heresies [k’firos] and the apikorsus, which are the aspect of the sages of nature who deny the Ratzon. For heresy and apikorsus is the root of the Sitra Achara and the k’lipos. For the yetzer hara is called “a foreign god” [ail acheir] — heresy — as is explained elsewhere.
אות ז וזה בחי' לך לך מארצך וכו' ותיבת לך אינו מובן כלל כאשר נדחק רש"י בזה ופי' לך לטובתך וכו' וע"פ הנ"ל יובן היטב בעז"ה. כי כבר מבואר לעיל שהש"י צוה עליו בפרשה זאת שימשיך עצמו לכל הקדושות הנ"ל. דהיינו לא"י ותפילה ואמונה ונסים שלכולם זוכין רק ע"י אמת כנ"ל. וזהו לך לך, לך דייקא שכל הילוכך ונסיעתך יהי' לך ואליך לבד היינו לעצם נקודת האמת שזה עיקרך וחיותך כי עיקר האדם הוא הנשמה הקדושה שבו שזה כל האדם כ"ש בספרים ומובא בדבריו ז"ל בסי' כ"ב שמה שנקרא אצל האדם אני הוא רק עצם הנשמה כי בשר האדם נקרא בשר אדם ועיקר האדם הוא הנשמה והנשמה הוא חלק אלוקי ממעל שהוא עצם האמת. וזה בחי' נשמות ישראל שהתחילו מאברהם שנאמר עליהם כולו זרע אמת. וזהו לך לך היינו שתלך לך לעצמך דהיינו לעצם האמת שלך המושרש בך שרק זה נקרא אני כשהאדם מדבר על עצמו וכן רק זה נקרא אתה או לך כשמדברים עמו לנוכח, היינו שבכל הילוכך בגשמניות ורוחניות תלך רק לך לעצמך לעצם נקודת האמת המושרש בך ולא תסתכל על שום הסתות ופתויים של השקר המחשיך אנפי ברייתא עד שקשה מאד לעמוד עליהם מי שאינו משתדל לחוס על עצמו לחפש תמיד האמת לאמיתו לבלב יטעה א"ע. וזהו לך לך מארצץ וממולדתך ומבית אביך כי כמה מיני חשך ושקרים הנמשכים מארצך דהיינו מהערי והמדינה שנתגדל בה, כי זה ידוע שהקליפה קדמה לפרי ובכל ארץ ובכל מקום אע"פ שיש שם הרבה טוב אבל יש בכל מקום כמה מיני חשכות המחשיכים את האמת דהיינו מה שבכל ארץ רובם רודפים אחר תאוות ובפרט אחר הממון והכבוד וכו' כאלו זה הדרך ניתן מסיני ח"ו. וצריך להתרחק מזה ולצאת מארצך הנ"ל ותלך לך לעצמך לנקודת האמת שזה עיקר עצמך כי אם תסתכל על האמת תבין היטב כי לא זה הדרך לבא לתכלית הנצחי לעוה"ב. וכן וממולדתך דהיינו שיצא מהרע והחשך שיש בו מצד ההולדה בחי' הן בעוון חוללתי וכו' וכ"ש ע"פ המה ואביהם וכו' (בסימן יו"ד). וכן ומבית אביך שהוא משפחתו כי יש כמה שטותים ושקרים שנדבק בו מצד מ שפחתו שמחזיקים עצמן למיוחסים גדולים וכאלו כל הכבוד שייך להם וכיוצלא בזה שאר שטותים ובלבולים, ומכולם צוה לו הש"י שיצא וילך מהם,לך דייקא דהיינו לעצמך שהוא עצם נקודת האמת שהוא כל האדם כנ"ל, ואז תבא אל הארץ אשר אראך שהוא א"י ואעשך לגוי גדול זה שאומרים אלקי אברהם שהוא שלימות התפילה ואמונה וכו' ונברכו וכו' שהוא בחי' נסים וכו' כי לכלכ זה תזכה ע"י האמת וכנ"ל:
(From the sub-section: Chovel b'Chaveiro v'Shmirat HaNefesh — One Who Injures His Fellow and the Guarding of Life)
אות ח וכל זה א"א לברר בכתב רק כ"א החפץ באמת יבין. כי כבר מבואר בדבריוט ז"ל שבני אדם הם מונעים גדולים יותר מהיצה"ר כמבואר שיחותיו הק' בזה ע"ש. ולא מבעיא שיש מונעים רשעים או קלי עולם וליצנים וכו' המונעים בדבריהם מן האמת אף גם יראי ה' יכולים לפעמים לבלבל את האדם בעצתם שאינה טובה לפניו לפי דרכו ויש בזה כמה בחי' בלי שעור. ע"כ החפץ באמת צריך ליזהא למשוך עצמו תמיד לעצם נקודת האמת שלו כפי מה שהוא צריך באמת שזהו לך לך, לך דייקא דהיינו לעצמך לעצם נקודת האמת השייך לך. וכמובא בהמעשה של החכם והתם שאמר התם זה מעשה שלו וזה מעשה שלי וכמובא מזה ע"פ וספרתם לכם לכם לעצמיכם ע"ש בדברינו (בה' ספירה הנכללת בה' פסח הלכה ט'). ע"כ באמת צריכין תפילה ושיחה הרבה ולדבר הדיבור באמת כנ"ל עד שיזכה תמיד למשוך עצמו אל האמת לאמיתו ויזכה לכל הנ"ל:
This corresponds to the aspect of: "When you build a new house, you shall make a fence for your roof, and you shall not place blood in your house, for the fallen one may fall from it." And our Sages expounded: one must not raise a vicious dog in one's house, and one must not place a rickety ladder in one's house. A "vicious dog" — this is the aspect of the drop of Eisov and Yishmael, which it is forbidden to raise up into the mind, lest they corrupt the judgment. And conversely, with regard to what one must raise up — from the aspect of the "seal in the flesh" to the aspect of the holy seal, one must be very careful in raising them up. This is the aspect of the repair of the holy converts, and one needs to have pure utterances with which to restore and revive the fallen souls through the seven restorers of taste — so that they should not fall back again, God forbid, as explained there. And this is the aspect of not placing a rickety ladder in one's house.
(מכאן ועד הסוף הם רק ראש פרקים)
And therefore the essential guarding from all damages is through emunas haratzon — that everything is according to His will, blessed be He, and there is no nature at all. Through this the heresies are driven away and all the k’lipos and all the damaging forces of the world that are drawn from them are nullified. And through this one is guarded from all evil. And therefore the attribute of emunah is called “guard” [shamor], as is known. For the essential guarding is through emunah, which is the aspect of the Ratzon mentioned above — that is, to believe that everything is according to His will, blessed be He — through which is the essential guarding, as above.
אות ט וזה בחי' יעקב איש תם וכו' בח'י אמת כ"ש תתן אמת ליעקב שעי"ז הי' יכול לעמוד כנגד בחי' החשך הגדול של עשו יודע ציד בחי' כי ציד בפיו שהוא עיקר חשכת הס"א כ"ש שם ע"פ בצדה תשים בחי' כי ציד בפיו וכו'. וכן כנגד לבן שנא' בו ותחלף את משכרתי עשרת מונים שמתגבר בשקריו וערמומיותיו בכמה חלופים ושינויים לאין מספר וכו' כי עיקר החשך הוא שקר שהוא מחשיך עיני ברייתא וע"כ כתב אדמו"ר ז"ל שעיקר היצה"ר הוא שקר שהוא הרע הוא הטומאה וכו', ע"כ עיקר העצה הוא אמת לראות לדבר דיבור אמת איך שהוא כוו' והאמת יאיר לו הפתחים וכו' עד שיוכל להתפלל וכו' שעי"ז ממציא פרנסתו וזווגו לו או לבניו והתלויים בו. וכל זה הוא ענין יעקב שהי' לו מלחמות גדולות עם לבן ועשו. כי יעקב עצם האמת תתן אמת ליעקב, וחשכת השקר והרמאות של לבן ועשו סבבוהוה מכל צד ויעקב בגודל אמיתת תמימותו עמד כנגדםעד שהוציא מעשו הבכורה והברכה שהוא שפע הפרנסה ומלבן הוציא כל זווגו ועשירות גדול וי"ב שבטי יה הכל ע"י גודל האמת שעי"ז לא די שהם אינם יכולים להחשיך עליו ח"ו אף גם האמת מאיר לו עד שמוציא מהם כל הטוב שהי' כבוש אצלם מכבר. וכל מה שמתגברים יותר ויותר להחשיך עליו ח"ו הוא מוציא מהם הטוב שכבוש בהם יותר ויתר ע"י שמתגבר ביותר להמשיך על עצמו אור האמת שזהו בחי' תשלומי כפל שמשלם הגנב כשנמצא וכנ"ל. ואם ח"ו מתגבר יותר ווגנב שור ושה וטבחו או מכרו, צריך לשלם ולהחזיר הרבה יטותר שהם ד' וה' כיכל מה שהשקר מתגבר יותר מוציאין ממנו ע"י האמת יותר ויותר וכנ"ל. עד שזכה יעקב להוציא מהם י"ב שבטי יה שהם בחי' י"ב נוסחאות התפילה והם כנגד י"ב מזלות י"ב חדשים י"ב גבולים של א"י י"ב שעות היום וי"ב שעות הלילה שכולם קיומם וחיותם ע"י נקודת האמת שהוא עיקר קיום העולם כ"ש בראשית ברא אלקים את ס"ת אמת כמובא כי חותמו של הקב"ה אמת. וצריכין שיאיר האמת בכל חדש ובכל יום ויום ובכל שעה ושעה מי"ב שעות היום והלילה כי אע"פ שהאמת הוא אחד אבל מצד שינוי המקבלים יש שינויים רבים בענין האמת ואין האמת של האדם זה דומה לחבירו וכן אין שעה דומה לחברתה. כי זה האדם צריך להתגברע"י האמת בתורה ועבודה וזה צריך להרבות בצדקה להחזיקו וכו' וזה עוסק במצוה אחרת בג"ח וכיוצא. וכן באדם אחד יש חלוקים רבים בין יום לחבירו ובין שעה לחברתה שבשעה זאת מתפלל ובשעה זאת לומד ובשעה זאת עושה מו"מ ובשעה זאת אוכל או מדבר עם בני אדם וכיוצא בזה שארי שינויים רבים לאין מספר. והעיקר שבכל שעה ושעה בכל מה שעובר עליו בכל מה שעוסק יהי' הכל באת לאמיתו כפי אותה העת והשעה וכפי האדם. וכ"ז א"א לבאר אך החפץ באמת יבין בעצמו, והכלל שאין שעה בעולם שלא יוכל להאיר לעצמו ע"י האמת אף אם החשך מסבב אותו כמ ושמסבב כי אמת ה' לעולם. וזה שבקש דהמע"ה הדריכני באמתך ולמדני כי אתה אלקי ישעי אותך קויתי כל היום. כל היום דייקא כי בכל שעות היום מתחילתו עד סופו אני מקוה אליך שתדריכני באמתך ותלמדני כי בודאי יש אמת בכל שעות היום שיאיר לי בכל שעה לצאת מהחשך לאור גדול:
For when raising fallen souls — who are the aspect of penitents and converts — all their ascent is through the aspect of a ladder. Just as it is in the physical, so is it in the spiritual: physically, when one needs to raise something from the ground to the roof, one raises it by means of a ladder. Similarly, when one needs to lift and raise something from a pit or deep ditch, one lowers a ladder there and raises it through it. And the deeper the pit from which something must be raised, the stronger and more sturdy the ladder must be. Because these fallen souls have fallen and descended very, very greatly, in the aspect of "she descended wondrously," the aspect of "I have come into the deep waters" etc. — especially now at the end of this bitter exile, and particularly since they still possess free choice and the adversary still presses upon them, enticing them with many desires of overwhelming force, and with many strange ideas and foolish counsel, and with many faint-heartedness from the multitude of scoffing from the mockers and opponents, etc., etc. — therefore one who engages in their repair and strives for their salvation must establish the aspect of a very sound and strong ladder, so that the fallen one not fall from it. Therefore "sulam" (ladder) has the same numerical value as "Sinai," as is brought — for all their ascent is through the Torah that was given at Sinai. For the Torah was given on Mount Sinai, which is the low and humble mountain, as the Sages said — to indicate that the tzaddik, who is the aspect of Sinai, is the aspect of humility. For he humbles and lowers himself to the ultimate degree of lowliness, and rolls himself through every kind of mud and mire for the sake of raising the fallen souls from the depths of the great abyss, and to strengthen them in every manner of strengthening, and to restore them with every kind of taste that restores the soul, until they remain in their place in holiness forever.
אות י כי הגנב בא בהעלם ובהסתר בערמה ומרמה גדולה. ושרשו מהבע"ד שהוא הגנב הגדול שבא על האדם בגניבה ובמרמה כ"ש יארוב במסתר וכו' וכ"ש לעיל בהלכות הקודמות. ושורש הבע"ד והס"א הוא מתחילת הצמצום של חלל הפנוי שהש"י כביכול העלים והסתיר אור חכמתו בשביל הבחירה. וההעלמה וההסתרה הוא בחי' גניבה כי באמת לאמיתו יש שם הש"י רק שהוא מעלים ומסתיר עצמו כביכול בשביל הנסיון והבחירה בבחי' אתהאל מסתתר בחי' ואנכי הסתר אסתיר. וזהבחי' מה שארז"ל שאמר הקיסר אלקיכם גנב הוא, ובתו השיבה לו שהוא לטובה כ"ש שם המשל ומשם שורש הגנב הגדול ע"י האמת ע"י שיודעים שבכל מקום נסתר הש"י אפי בהחלל הפנוי בעצמו ואז אין חשך ואין צלמות להסתר שם כי גם חשך לא יחשיך ממך וכתיב כי אשזב בחשך ה' אור לי:
And this is "when you build a new house" — that is, a house to dwell in. And the primary dwelling in a house in its holy root comes from the aspect of the holiness of the holy Yeshiva (study hall), as above, from which all the children of Israel in their dwelling places receive their holiness. And this is the aspect of the "new house" — the aspect of the holy Yeshiva, whose primary purpose is to renew genuine novel Torah insights that bring a person to good deeds and save him from all evil, etc. Therefore the Torah was precise in writing explicitly "new house" specifically — for the holy Yeshiva is called a "new house," because there they engage in renewing genuine novel Torah insights, as above, and in renewing the souls of Israel — drawing them out of the "oldness" of the forces of evil, from the aspect of "an old and foolish king," to illuminate upon them the new light that illuminates each day in His lovingkindness through the true tzaddikim who renew themselves each day with a wondrous renewal. Through them the Holy One, blessed be He, renews in His goodness each day continuously the act of creation. And the primary purpose is to reveal the holy emunah that every individual Jew must accept upon himself anew each day, as it is said in the Shema section: "which I command you today" — each day they should be in your eyes as new, as our Sages expounded — which is the aspect of "new each morning, great is Your faithfulness," as already explained in many places. And they engage in making genuine penitents — which is the aspect of "new," the aspect of "Restore us, O God, unto You, and we shall be restored; renew our days as of old."
אות יא וזה שארז"ל ענין הגנב שעשה עין של מטה כאילו אינו רואה ובשביל זה הגנב חמור מגזלן. ולכאורה אינו מובן כי הלא בודאי גם הגזלן אינו מאמין בהשגחתו ית' כי אם הי' מאמין שהש"י משגיח עליו בודאי לא הי' גוזל את חבירו מיראת הש"י. אך עיקר החילוק שהגנב בא במרמה ובערמה כ"כ עד שמטעה א"ע וכמ ושאמר אדמו"ר ז"ל שכשחוזרין השקר ב"פ נעשה אצלו אמת וכו'. ולא די שמטעה א"ע עד שיכול להטאות גם אחרים בגניבת ערמתו ולא די בזהעד שכביכול יכול להמשיך הסתרה כזאת כאיל והש"י מסכים עמו בבחי' גנבא אמחתרתא רחמנא קרי'. כי הש"י הארץ נתן לבני אדם ונתן כח להבחירה כ"כ שעיקרה ע"י השקר כנ"ל עד שיש כח להשקר שהוא בחי' גניבה להעלים האמת גם למעלה כביכול. כמו עשו שרצה להטעות את אביו עד שימשיך אליו את הברכות מלמעלה עד שיעקב הוכרח לילך עמו במרמה גדולה עד שחטף הברכות ממנו. וגם אעפ"כ התגבר עשו ואמר ברכני גם אני אבי עד שברכו ועל חרבך תחי' שעי"ז מתארך הגלות כ"כ כידוע. וזה בחי' עשה עין של מטה וכו' עשה ממש וכו' וכנ"ל. אבל הבחירה ביד שכנגדו ג"כ שהוא מסטרא דיעקב שבודאי יש לו כח יותר כשרוצה לחוס על עצמו ולהטות אל האמת יכול להאיר על עצמו אור האמת שהוא אור הש"י בכל עת ובכל שעה וכנ"ל עד שיוציא מהם כל הטוב שהי' כבוש בהם בבחי' תשלומי כפל וד' וה':
And because of all this, the homes of holy Jews are called a "new house" — because all their holiness comes from the aspect of the Yeshiva, which is the aspect of a "new house" in all the aforementioned aspects. And this is: "when you build a new house" — that is, for the purpose of making converts and penitents through their holy learning, all of which is accomplished through the clarification of emunah, until they make converts — until they raise from the aspect of the "seal in the flesh" to the aspect of the holy seal, the aspect of the head-tefillin that cover over the mind, etc. And this is "and you shall make a fence for your roof" — the aspect of the concentration of the mind, as explained there. For when raising to the aspect of the holy seal — the aspect of the mind, the aspect of tefillin — one must guard the aspect of the concentration of the mind. This is the aspect of "Shaddai" of the tefillin. For even in holiness one must concentrate the mind — the aspect of "in what is too wondrous for you, do not inquire" — and certainly one must concentrate the mind so that it should not go outside to the forces of evil, God forbid. And this is the aspect of the fence — which is a partition around the roof — the aspect of the partitions of the aforementioned mind. And this is "and you shall make a fence for your roof" — which is the aspect of the mind, the tefillin that cover the mind, which is the aspect of a roof that covers the house. For the entire house is the aspect of the tefillin-boxes, and one must make a partition for them in the aspect of a fence — the aspect of the aforementioned concentration of the mind, which is the aspect of "Shaddai" of the tefillin, as above. And this is "and you shall not place blood in your house, for the fallen one may fall from it" — for through the mind being whole with the aforementioned concentration, pure utterances are produced that revive all the fallen souls so that they shall not fall again, as explained there in the aforementioned Torah teaching. This is the aspect of "and you shall not place blood" etc. "for the fallen one may fall" — one must guard the souls that they should not fall. And this is the very same aspect as what the Sages derived from this — that one must not place a rickety ladder etc. — for all of it alludes to the souls that one must raise up, as above.
אות יב כי שור ושה בחי' יעקב ויוסף, והכשבים הפריד יעקב בחי' שה פזורה ישראל ואתנה צאני צאן מרעיתי, וכו' יוסף בכור שורו הדר לו בחי' הצדיק האמת שמאיר האמת בכנסת ישראל שנקראים ע"ש יעקב. וכשמתגבר הבע"ד על עצם הנקודה שיש בכ"א מישראל מצד שהוא מזרע ישראל ועוד יותר ח"ו כשרוצה להתגבר ולגנוב ממנו נוקדת הצדיק בחי' יוסף המושרש בו ורוצה לעוקרו לגמרי בבחי' וטבחו או מכרו כי יש שטובחו לגמרי שמביאו לידי פריקת עול לגמרי ח"ו שזה בחי' טביחה ושחיטה לגמרי. ויש שאינו מסיתו לפרוק עול לגמרי רק שמסיתו שכל עבודתו יהי' בשביל ממון. שזה בחי' ומכרו שמוכר קדושתו בשביל ממון, אבל בכח הצדיקי אמת סוף כל סוף מתגברים כנגדו עד שמוציאים ממנו הטוב בכפלי כפליים בבחי' ד' וה' כי כל מה שמתגבר יותר בשקריו וגניבתו מוציאים ממנו הקדושה אח"כ יותר ויותר כנ"ל בבחי' עת אשר שלט וכו':
Section 26
יג) ד' וה' בבחי' תחת הנחשת אביא זהב ותחת הברזל אביא כסף ותחת העצים נחשת ותחת האבנים ברזל וכו'. וארז,ל תחת ר"ע וחביריו וכו' שהם יו"ד הרוגי מלכות שהי' ע"י הפגם שפגמו במכירת יוסף שגנבו אותו כ"ש כי גונב גנבתי וכו' וכמובא שפ' זדאת חמשה בקר ישלם תחת השור וכו' מרמז על מכיר תיוסף וכו' (וע' מזה לקמן). כי זה הגניבה והרמאות הגדולה מהכל כשהבע"ד גונב לב האדם עד שמכניס מחלוקת על הצדיק האמת ומהפך האמת וכו' שזה בחי' מחלוקת השבטים על יוסף שמזה עיקר האריכת הגלות וכו'. שכל התיקון ע"י המשכת אורו של משיח שהוא אור האמת כ"ש שלח אורך ואמתך וכו' ישלח אלקים חסדו ואמתו:
And this is the aspect of theft, loss, and unavoidable circumstances — regarding which there are distinctions of law between the paid guardian and the borrower, as above. For these two types of damages that come from the blemish of the Ratzon, as above, are drawn, G–d forbid, according to the degree of the blemish of the Ratzon.
אות יד וזה בחי' נר חנוכה להאיר האמת בעולם שהוא עיקר האור לדחות החשך שעל פני תהום שהוא בחי' יון כשארז"ל. וזה בחי' נר ה' חופש כל חדרי בטן שע,י האמת שהוא נר ה' יכולין לחפש בכל חדרי בטן לצאת מאפילת החשכות הבא בכל חדרי בטן שהם כלל התאוות והמדות רעות וכו'. כי האמת מאיר בכל חדרי בטן להאיר בכולם למצואעצה והתחזקות לשוב מכולם להש"י כי אפי' כשנדמה להאדם שיודע האמ תרק שהתאוות מתגברים עליו גם זה שקר כי נדמה לו שאין בכחו לעמוד כנגדם. אבל אם ימשוך עצמו להאמת בודאי יהי' לו כח ועצה להמלט מהם וכ"ש בההקדמה של ס' ליקויטי מוהר"ן בדברי השיר וכ"ז מחמת שיטות שאין יודע מכחו וכו'. אבל באמת לאמיתו בודאי יש לו כח וכו' כי אין הקב"ה שולח על האדם נסיון וכו' שלא יהי' לו כח לעמוד בו כי אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו וכו'. ועוד יש בזה הרבה לדבר כי א"א לבאר אמיתת האמת שצריך האדם בכל יום ובכל שעה לפי בחינתו ובפרט בענין ההתחזקות וכו':
(From the sub-section: Chovel b'Chaveiro — One Who Injures His Fellow)
אות טו גם שור ושה מרמז על ציצית ותפילין כמובא ובהמעשה של שור ושה ע"ש. היינו שלפעמים מתגבר הגנב כ"כ שהוא היצה"ר שהוא הסט"א שהוא עיקר הגנב והרמאי וכו' כנ"ל עד שגונב ח"ו גם בחי' השור והשה וטבחו או מכרו שמטיל פגם או מבטלו לגמרי אפי' מעיקר קדושתןו שהוא ציצית ותפילין. והוא גם הואצריך להתגבר ולבלי לייאש עצמו עד שימצא הגנב ויוציא ממנו בכפלי כפליים בבחי' תשלומי ד' וה' וכו' וכנ"ל:
This corresponds to the aspect of what the Sages said — that one who injures his fellow must make restitution specifically through a monetary payment, for in all of the Torah when someone is liable for both a monetary payment and lashes, the principle "kim lei bid'rabbah minei" applies — that is, the lashes take precedence. But regarding injury, one pays money.
כי ציצית ותפילין בחי' אור האמת. ציצית תקון הבגדים לתקן השקר הנאחז ביותר בהבגדים כנראה בחוש. בגד בא"ת ב"ש שקר כמובא. תפילין אור הפנים מבקשי פניך יעקב בחי' תתן אמת ליעקב. ועיקרם ביום. ובלילה שאז תרעין דג"ע סתימין כד ליליא פריש גדפהא וכו' והחשך מתגבר ואז אין זמן ציצית ותפילין כי חשך בחי' שקר שא"א להגיע שם אור הציצית והתפילין ואז אין תקנה כ"א ע"י הדיבור אמת בחי' תפילת ערבית שתיקן יעקב דייקא שהוא עצם האמת ביותר מכל האבות כי אברהם ויצחק תקנו שחרית ומנחה שאז הם ממשיכין אור ציתית ותפילין אבל כשהגיעו לתוקף חשכת לילה ביותר לא הי' בידם להמשיך אור האמת שם. וע"כ יציא מהם עשו וישמעאל אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר שהימין בחי' האמת שלהם הוא שקר וכו' והם החריבו את היבהמ"ק מקום התורה והתפילה וכו'. אבל יעקב עצם האמת ביותר הי' חזק ב האמת כ"כ עד שהאיר האמת בתוקף חשכת לילה בהתגברות החשך והשקר מאד מאד. וע"כ הוא דייקא תיקן תפילת ערבית בחי' ויפגע במקום וכו' כשברח מעשו הרשע והלך ללבן הארמי ששניהם בחי' חשך עצום ונורא מאד וראה שהחשך סובבהו בכל צד ומצדי צדדים, ואז דייקא התגבר ע"י עסק התורה שעסק הרבה בבימה"מ של שם ועבר, ותיקן אז דייקא תפילת ערבית שעיקר תיקון התפילה הוא אמת להורות שבתוקף האמת שלו יכול להאיר בעוצם חשכת לילה, וע"כ היתה מטתו שלימה בבחי' כולו זרע אמת היפך ישמעאל ועשו שהם זרע שקר. וזה בחי' אמת ויציב שחרית ואמת ואמונה ערבית שאומרים אחר ג' פרשיות של ק"ש שהם פרשיות של תפילין וציצית שעל ידם מאיר האמת. כי גם בלילה בתוקף החשך שאין שם ציצית ותפילין ממש אעפ"כ מאיר האמת שלהם ע"י הדיברו ע"י שקורין אלו הג' פרשיות קודם התפילה. וכן קורין אותם קודם השינה ומתפללין ותהא מטתי שלימה וכו' וכנ"ל. וע"כ אומרים בלילה בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי ה' אל אמת כי בתוקף חשכת ליחלה צריכין לדבק א"ע על האמת ביותר וכנ"ל:
For it is explained in the Torah teaching mentioned above that there is a distinction among the heretics. For there are heretics who are called the aspect of “evil beasts” [chayos ra’os] — who are the heretics for their own pleasure. For they have pleasure from this, to hold onto their opinion and their falsehood, etc. But there is a heretic who is in the aspect of the forehead of the serpent — who is wicked and denies without any pleasure at all, etc.
אות טז וה בחי' נר חנוכה בחי' נרות המנורה שהם בחשכת לילה וע"כ הי' תוקף הנס ע"י נרות המנורה דייקא וזה עצם מעלת נוראות קדושת חנוכה שממשיכין א ור הנר דקדושה המאיר בלילה ע"י אור האמת שהוא עיקרהאור של כל האורות בחי' נר ה' נשמת אדם וכו' כי עיקר הנס ע"י אור האמ תשמבטל החשך והשקר אף אם מסבב כמו שמסבב:
For all acts of injury and striking arise from excessive dispute — the ugly and despicable quarreling where people fight and contend, "and a man struck his fellow with a stone" etc. As Rashi explains: no peace comes from the midst of strife, etc. And through dispute one greatly damages the holy emunah, as is brought in our master's words many times — that dispute is the aspect of serious damage to emunah. For the essence of emunah is drawn through the repair of the holy Yeshivos (study halls) that engage in Torah for its own sake — to learn and to teach, to keep and to do and to fulfill. (This is the opposite of the evil assemblies that the wanton members of our people who want what they want, God forbid, now make — as their evil views and evil deeds are well-known throughout all Israel; may God have mercy on the remnant.) As explained in the aforementioned Torah teaching. And the primary repair of the gathering of the holy Yeshiva is through peace, as it is said: "I rejoiced when they said to me: Let us go to the House of God" — which is the Temple, where the primary holy gathering of the Sanhedrin sits, who are the head and root of all the holy Yeshivos in Israel. As it is said there: "For there the thrones of judgment were set, the thrones of the house of Dovid." For the primary repair of the Yeshiva is the aspect of the repair of judgment, as above: "for there the thrones of judgment were set" etc. And there in that very psalm he prays for them that there be peace in their host, as it is said there: "Pray for the peace of Yerushalayim; may those who love you have peace; may there be peace in your walls" etc. "For the sake of my brothers and companions" — who are the aspect of the students of the holy Yeshiva — "I will speak peace within you," etc. For the primary repair of the Yeshiva is through peace, since one must be very careful about the love of companions, as is explained in the Mishnah in the forty-eight qualities through which Torah is acquired — and as the Arizal warned very, very strongly about this, as brought in the writings.
אות יז וזה שלקח יעקב י"ב אבנים וישם מראשותיו ונסה עי"ז אם תהי' מטתו שלימה כ"ש במדרש. כי האבנים מרמזין על אבני נגף שנכשלין בהם ע"י החשך והוא נסה בזה דייקא שע"י תוקף האמת שלו יתבטלו כל המכשולות ויתהפכו האבנים ויתאחדו באבן אחד שהוא בחי' אמת כי האמת הוא כולו אחד כ"ש במ"א. כי אז תיקן תפילת ערבית שיוכלו להתפלל באמת בתוקף החשך שעי"ז רואין הפתחים וכו'. וע"כ בלילה כשקמםי בחצות להתאבל על חרובן ביהמ"ק שנחרב ע"י עשו וישמעאל מתפללים אז שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם וכו' שיתפתחו הפתחים דקדשוה שיוכלו ליכנוס בהם להש"י וכו':
Therefore when there is, God forbid, any dispute in Israel, it is the aspect of damage to the Yeshiva, damage to emunah — and particularly when the dispute intensifies to the point of striking and injury. For through the striking — when one Jew strikes his fellow — he arouses, God forbid, the aspect of the extraordinary blows that come through damage to emunah, as explained there. For the repair of emunah is through the man of understanding who draws the spirituality of Divinity into the contractions, etc. Therefore one who has damaged emunah — because he damaged the repair of the man of understanding, which is the drawing of the spirituality of Divinity, etc. — extraordinary blows come upon him. For all blows are the aspect of separation and withdrawal of the spirituality of Divinity from within the contraction — for the blow is the aspect of the removal of the soul from that limb, as the Sages said: "On what account is one who injures liable? On account of the removal of the soul from that limb." That is, the removal and withdrawal of the soul, which is the spirituality of Divinity, from the physical limb which is the aspect of the contraction — and particularly when one Jew strikes his fellow and causes him injury, he arouses by his own hands the aspect of the aforementioned blows, for he removes and withdraws by his own hands the aspect of the spirituality of Divinity, which is the soul, from that limb. Through this he greatly damages the holy emunah whose building and repair come through this, as above. For it is known that everything depends on man who possesses free choice. Therefore when a person injures his fellow by his own hands — which is the aspect of the removal of the soul from that limb — he greatly damages the repair of emunah, as above. Therefore his repair is through money specifically — he must pay money according to the injury, as it is said: "an eye for an eye" etc., which the Sages expounded as monetary payment. For the root of money is drawn from the aspect of the drawing of the spirituality of Divinity into the contractions, as written there — for all money and livelihood in the world is all drawn from the tzaddikim who engage in this repair, to draw the spirituality of Divinity into the contractions. Therefore through the money he pays for the injury, he returns and repairs the damage he caused to emunah through the injury — for now he draws the aspect of the drawing of the spirituality of Divinity, etc., through the money he pays according to the Torah, whose root is drawn from the aspect of the drawing of the spirituality of Divinity, etc.
אות יח וזה בח'י פתרון חלומות שפתר יוסף שקורין פ' אלו בחכנובה. כי החלום בא בשינה בחשכת לילה שאז התגרות השקר וע"כ אין חלום בלא דברים בטלים. אבל יוסף ידע לגלות גם האמת שיש שם ולבררו מהשקר שזהו בח'י פתרון חלום פרעה שלא ידע שום א' מהם לפתרו כי ראה שז' פרות הרעות בלעו שבע פרות טובות ובריאות כאלה עד כי לא נודע כי באו אל קרבנה. כי השקר בחי' שבע תועבות בלבו ואחיזתו משמאל מבחי' פני השור משמאל והעיקר מסטרא דנוק' שבשמאל שהוא בחי'פרה בחי' כי כפרה סוררה סרר ישראל. והתפלא פרעה מאד איך התגברו שבע פרות הרעות כ,כ על ז' פרות הטובות שהם בחי' אמת בחיח' חצבה עמודיה שבעה בחי' קיום העולם שנברא ב שבעת ימי בראשית ולא הי' שום אדם יודע לפתור כ,א יוסף שקבל עצם האמת מיעקב והוא בחי' בכור שורו שיודע לכלול שמאל בימין ולגלות האמת מתוקף השקר החופה עליו עד שנבלע האמת ממש, אעפ"כ האמת קיים לעולם והצדיק בחי' יוסף מגלהו שעי"ז פתר חלום פרעה שעי"ז עלה לגדולה והציל את כל ישראל ופירנסם וכו' ויצאו מן הגלות על ידו כי יוסף הוא בחי' משיח בן יוסף וכו' (הטבת חמש נרות והטבת שתי נרות):
Section 27
אות יט (שייך לעיל) וזה חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה. שזה בחי' עשירות ועשתרות צאנך שהוא שורש הנפשות שבשביל זה התייגע יעקב להוציא העשירות מלבן ע"י הצאן כדי להחית הנפשות משרשם וכו'. ושור הוא בחי' עבודת הצדיק בחי' יוסף בכור שורו וכו' בחי' כשור למשאו יבעבודתו ית' כשרז"ל לעולם ישים אדם עצמו כשור לעול בחי' ורב תבואות בכח שור (משלי) ומשם כל שורש העשירות עם הנפשות כי הכל מושרש ומקבל חיות ומעבודת הצדיק שזהשורש הכל. וע"כ כאשר ילדה רחל את יוסף בחי' צדיק הדור בחי' בכור שורו אז אמר יעקב ומתי אעשה גם אנכי לביתי שעתה אני צריך להמשיך עשירות לביתי לכל הנפשות בית יעקב כי כל עשירותם נמשך מבחי' יוסף הצדיק בבחי' ויוסף הוא השליט הוא המשביר בחי' ויכלכל יוסף כל העשירות שהוא שורש הנפשות. וכן הי' שאח"כ הוציא עשירות מופלג ע"י הצאן מבית לבן הארמי. והס"א בחי' הגנב והרמאי כשרוצים להתגבר ביותר בגניבתם וערמתם עד שרוצים לגנוב בחי' העשירו תשהוא שורש נפשות ישראל שהוא בחי' שה כנ"ל. ולפעמים מתגברים עוד יותר שרוצים לגנוב ולפגום גם כח הצדיק בעצמו שהואשורש הכל שהוא בחי' שור בחי' יוסף הצדיק וזה בכמה בחי' או שמרחיקין ממנו אטו שרוצים להפיל ח"ו את הצדיק בעצמו כמ ושהי' כבר כ"פ ר"ל מתעה, או שרוצים לטבוח או למכור את הצדיק בבחי' יען מכרם בכסף צדיק ואביון וכו' שזהו בחי' עשרה הרוגי מלכות וכל הקדושים שטבחום ומכרום לעבדים. אבל כל מה שמתגברים בגניבתם וערמתם עד השורש ח"ו בטביחה ומכירה בבחי' האומרים ערו ערו עד היסוד בה כי אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל וכו'. אבל אמת ה' לעולם כי לא יועיל להם כי גדולי מובחרי הצדיקים עומדים כנגדם תמיד ומגלים ומאירים אמיתת האמת בעולם בשכל אמיתי כזה עד שלא די שיתגלה ערמתם ושקריהם עדאשר ימצא הגנב אף גם יוציאו מהם כפל כנ"ל. ואם מתגברים יותר ויותר בחי' ד' וה' ארבע צאן תחת השה כי העשירות שורש כלליות הנפשות כלול מד' בחי' ד' דגלים שהם ד' מחנות השכינה ד' רגלי הכסא בחי' ד' אותות השם שהוא בחי' טנת"א בחי' חיות הד' עולמות אבי"ע בחי' ד' יסודות וכו' כמובא. וע"כ לעתיד כשהעכו"ם יוכרחו להחזיר העשירו תלישראל נאמר תחת הנחשת אביא זהב ותחת הברזל כסף ותחת העצים נחשת ותחת האבנים ברזל נמצא שחושב שם ד' דברי םזהב וכסף ונחשת וברזל שהם כלל הגוונין שכלולים בד' כידוע (בחי' חו"ג תו"מ) שהם כל בחי' ד' הנ"ל כי הכל יהיו מוכרחים להחזיר בבחי' ארבע צאן תחת השה שהוא בחי' עשירות דקדושה שהוא שורש נפשות ישראל. ואם התגברו עוד יותאר עד שנגי פגם הגניבה בנקודת הצדיק בעצמו שהוא תכלית שורש העליון של ישראל שהוא בחי' גניבת השור בחי' יוסף בטביחה ומכריה, אז יהיו מוכרחים להוציא מקרבם עוד יותר בבחי' חמשה בקר תחת השור כי הצדיק הוא בחי' יסוד החמישי כי הוא בחי' קוצו של יוד (בחי' עתיק העליון שורש הדעת שהם בחי' ד"י וכו') וזה מרומז בדברי רז,ל שאמרו אוי להם וכו' כי תחת החנשת אביא זהב וכו' תחת ר"ע וחביריו וכו' היינו כי אלו הד' בחי' זהב וכסף וכו' לא יספיק להם עד שיצטרכו להוציא כל עצמות חיותם מבטנם וקרבם כי ה' כולל הכל כי העולם נברא בה' בחי' ה' דאברהם בחי' הא לכם זרע, היינו איך שנמצא בהם עוד איזה חיות איזה ניצוץ ונפש מהקדושה הכל יצטרכו להחזיר בבחי' חמשה בקר תחת השור שהוא הצדיק שהוא כשור למשאוי וכו' שממנו הכל וכו' וכנ"ל:
Therefore when Moshe saw two Hebrew men quarreling, and said to the wicked one: "Why do you strike your fellow?" — he answered: "Who appointed you as a man, a prince, and a judge over us?" etc. And through this the one who disputed greatly damaged the aspect of judgment, in what he said against Moshe with such brazenness: "Who appointed you as a man, a prince, and a judge?" For the strikes and quarrels are the aspect of damage to the Yeshiva, from which comes the primary repair of judgment, as above. Therefore then Moshe said: "Indeed, the matter has become known" — the matter of why Israel is in exile, as the Sages said and brought in Rashi there. For certainly through dispute — and particularly strikes and injuries, which are the primary damage to judgment, which is the aspect of damage to emunah — through this comes the primary prolonging of the exile, which comes from damage to emunah, as has already been said many times.
וזה שארז"ל שור שבטלו ממלאכתו צריך לשלם ה' שה שלא בטלו ממלאכתו משלם ד'. כי עיקר מלאכת מעשה בראשית דהיינו כל קיום של כל העולם שברא הש"י שנקרא בשם מלאכה כ"ש ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה הוא ע"י הצדקי שהוא בחי' יום השביעי בחי' אנת שבת דכולהו יומא כי כל מלאכת מעשה בראשית נברא ומתקיים ע"י הצדיק שהוא בחי' שבת. והגנב הרמאי הנ"ל רצהלבטלו ממלאכלתו ע"כ צריך לשלם יותר בחי' חמשה כנגד ה' הנ"ל שהוא בחי' ה' דהששי בחי' חמשה חומשי תורה שהצדיק כלול מהם שהוא קיום כל העולמות:
And from these two types of heretics are drawn two types of damages: theft and loss, and unavoidable circumstances. For there are heretics who fell into their heresy through the many errors that the Evil Inclination misled them into, through the abundance of his desires — for he went from his youth after the stubbornness of his evil heart and did not strengthen himself to conquer his inclination and to subdue his desire. And because of the abundance of his desires, he went and was led astray from one opinion to another and from one reasoning to another, until he fell and was led astray into great heresy. But in truth, it was all because of the desires of this world — for the desires brought him to heresy and apikorsus, in order to be able to fulfill his evil desire, as most of the heretics were ensnared in their heresies only through this.
אות כ וזה בחי' מה שאמרו שם שה שנשאו על כתיפו משלם רק ד' שור שהולךם ברגליו משלם ה'. כי השה שהוא בי' עשירות צריך לישא אותו על כתפו כי העשירו תאפי' כשגונבים אותו והוא אצלם עדיין צריכין בו כמה יגיעות לשאת על כתפות עול טרדות יגיעות המלאכות והעסקים שבעשירות. אבל גניבת בחי' השור שהוא בחי' קדושת הצדיק כל זמן שהוא אצלם אין צריכין להתייגע ולנשאות אותו כלל כי אדרבא כל השפע והחיות אצלם בנקל על ידו בבחי' ויברך ה' אותך לרגלי וכ"ש ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף. וע" אח"כ כשהוא צריך להחזיר צריך להחזיר יותר בחי' חמשה בקר תחת השור אשר באמת לא יספיק להם כל הונם וכרושם וכל עצמות חיותם וכל אשר להם לסלק אלו בחי' החמשה בקר תחת השור כשרז"ל אוי להם תחת ר"ע וחביריו וכו' כי ר"ע וחביריו הם מכפרים על מכירת יוסף כשרז"ל ואז יוחזר העון עליהם כי מה הי' להם בזה שבאו ברשעת רמאו תכאלה כאילו הם מקנאים על מכירת יוסף ואמרו כתוב בתורתכם וגונב איש וכו' ומה להם בזה. רק באמת רצו רק לנקום בישראל ולשפוך דם צדיקים נוראים כאלו בחנם כי להם לא עשו שום דבר ובאמת ישראל קבלו את שלהם עי"ז כי בודאי כבר היה להם כפרה ומחילה גמורה ע"י הריגת קדושים כאלו עם עוד כמה אלפים ורבבות רבבות קדושים שנהרגו על ידם, אבל אוי להם לההורגים בחנם. כי העון ישוב עליהם בבחי' תנה עון על עונם. ואז יצטרכו לשלם הכל שלא יספיק להם לעולם. וכנ"ל:
Section 28
אות כא ונחזור לענין חנוכה: וזה כל פינות שאתה פונה לא יהי' אלא דרך ימין שהוא האמת שהוא כולא ימינא וכ"ש לעיל באות ו' ע"פ אם השמאל ואימינה ואם הימין ואשמאילה ואז נקרא ימין כ"ש במדרש מן כל אתר אנא משמאיל לההוא גברא וכו' וכנ"ל. וע"כ נזכר זה המארז"ל כל פינות לענין נר חנוכה והפסוקים חלקו בזה בפירושו. אבל הכלל הנא שיפנה תמיד אל האמת לאמיתו איך שהוא וזה א"א לבאר רק לכל חד כפום מה דמשער בלבי' כפי האדם וכפי השעה וכפי המקום וכנ"ל. וזה בחי' ודובר אמת בלבבו וכפ יפרש"י שם שהאמת שבלבבו הוא מדבר בפיו. היינו שהעיקר כפום מה שמדער בלבי' האמת באותה השעה ידבר בפיו כי לב ישראלי בוער וחושק תייד להש"י ובלבבו מבין האמת תמיד וצריך לדבר בפיו כפי האמת שבלבו. ואז בודאי יאיר לו הש"י למצוא הפתחים לצאת משם וכו' וכנ"ל:
Therefore one who injures is liable for five things: damage, pain, medical costs, lost work, and humiliation. All of these are for the sake of repair through the money he pays — for all the aforementioned aspects explained in that Torah teaching, all of which are aspects of the repair of emunah.
כי היונים טמאו כל השמנים שהם האורות בחי' אמת היינו שרוצים לטמאות ולקלקל ח"ו גם את האמת בעצמו כיהם אומרים להיפך שכך היא האמת כפי דעתו. והנס הי' ע"י שמן של הכה"ג וכו' שהוא האמת לאמיתו של הצדיק שהוא בחי' אבן טוב שמאיר האמת בלב כ"א וא' כו'ו עד שיראה הפתחים כי יש שם פתחחם רבים מאד בי' פותחין לו. ויש חילוקים רבים בין כ"א וכ"ש שם שיש שירידה של זה היא עלי' לזה נמצא שאין ראיה מא' לחברי וכו'. ע"כ העיקר שישים לבו תמיד בכל שעה לנקודת האמת לאמיתו כפום מה דמשער בלבי' ולראות ולהוציא האמת בפיו. ע"כ באמת צריכין להרבות בשיחה לפניו ית' בחי' לפני ה' ישפוך שיחו עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי ולהרגיל עצמו לעשות מהתורות תפילות לדבר אמיתת העצות שבכל התורות בפיו ולחפש ולבקש שם עוד עצות עמוקות שאינם מבוארים שם בפירוש. וע"כ הי' הנס ע"י שמן שהוא בחי' אור האמת של הכה"ג כי הכה"ג נושא על לבו שנים עשר אבנים שהם פיתוחי חותם קודש של שמות בני ישראל שהם כולם רק אמת של יעקב שזכה שיוכללו אצלו כל הי"ב אבנים באב ןאחד שהוא עצם האמת בחי' אבן טוב וכו' וכנ"ל:
And this is the aspect of theft and loss. For just as the thief comes through the tunnel in concealment and hiddenness and steals and damages the owner of the house, and likewise a loss comes through distraction — so too these heresies come through the thefts of the mind of the Evil Inclination, which steals and causes the loss of his da’as through many deceptions and crookedness, until he is ensnared in the trap of apikorsus. And therefore from such heretics, the damaging forces of the world that cause thefts and losses truly draw sustenance — for from there is their root, as above. And these heretics are called “evil beasts” that deny the Ratzon, whose subjugation is through the holy sage who connects all the r’tzonos to the root of the Ratzon, which is the aspect of the maitzach haratzon, the aspect of ra’ava d’ra’avin — where Moshe Rabbainu, peace be upon him, departed, etc. — see there, as is explained in the Torah teaching mentioned above.
אות כב וע"כ תפלת ערבית שתיקן יעקב הוא רשות. כי כבר כתבנו שיעקב דייקא תיקן תפלת ערבית מחמת שהוא עצם האמת ביותר שיכול להאיר אפי' בתוך תוקף חשכת לילה וכו' כנ"ל וע"כ תפלת ערבית רשות כי עצם האמת א"א לקובעו חובה כי עיקר תיקון התפלה הוא ע"י אמת כנ"ל אבל בתוקף החשך א"א לבאר ולפרש האמת רק שכל אחד צריך לפנות אל האמת כפי מה שהוא בבחי' ודובר אמת בלבבו הנ"ל שזהו בחי' רשות שאין האמת קבוע רק הכל לפי הענין והשעה כפוםמה דמשער בלבי' וכנ"ל, וע"כ אז כשהי' מחלוקת בבימה"ד בי ןר"ג ור"י בענין תפילת ערבית ששאל אות ותלמיד שהוא רשב"י עד שנפסקה ההלכה שתפלת ערבית רשות אז נתוספו כמה ספסלים של תלמדיים בביהמ"ד כמבוארר שם בברכות. כי ע"י בחי' תפלת ערבית רשות שתיקן יעקב שהוא עצם האמת שמאיר בתוקף החשך לכ"א כפי מה שהוא באותו השעה עי"ז הכל יכולין להתקרב להש"י ולהתורה כי אין חשך שיחשיך להם כי הוא מאיר להם ע"י עוצם אמיתתו עד שמקרב כולם להש"י וע"כ נתוספו אז כמה וכמה תלמידים וכנ"ל:
"Damage" — this is the aspect of the repair for the damage he caused in the aspect of the drawing of the spirituality of Divinity into the contractions, which is the beginning of the repair of emunah, as understood there. For damage is paid for the limb he diminished from him, as it is said: "an eye for an eye" etc. And it has already been explained that the damage of injury — that he diminished or reduced the power of some limb from him — is the aspect of having caused the withdrawal of the life-spirit from that portion of the body. That is, he separated the spirituality of Divinity, which is the life-spirit, from that limb which is the aspect of the contraction, as above. This is the opposite of the repair of drawing the spirituality of Divinity, etc. And for this he pays damage.
אות כג וזה שהשיב יעקב לעשו יעבר נא אדוני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים וכו'. כי א"א לדחוק את השעה וכו' (וזה צריך לבאר עוד):
"Pain" — this is the aspect of the repair for the repair of the aspect of the crying out of voices — that one must cry out from the depths to delve into the deep waters, the counsel from which emunah grows, as said there. And for this he must pay pain — for pain is the aspect of voices and cries from the heart, from the greatness of his pain and distress and anguish, the aspect of "from the narrow place I called to God," the aspect of "they cried out to God from their distress" etc. And for this he must pay pain.
אות כד וזה למה זה תשאל לשמי כי שמותינו משתנים לפי השליחות שמשתלחין לזה העולם שהכל בשביל הבחירה שצריך יעקב בחי' אמת לעמוד עם האמת שלו כנגד כל הנסיונות והמבוכות שיכולין לבא ע"י המלאך שמשם שורש היצה,ר כי הי' שרו של עשו וכו' וע"כ א"א לידע שמו בבירור. אך איך שהוא נקרא ונשתלח צרייכן לפנות ולהתקרב להש"י ע"י האמת ולעמודנגד כל הטעותים וכו' הבאים ע"י המלאך בבחי' וישר אל מלאך ויוכל לו כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל. וזה בח'י השמר מפני וא לתמר בו ודרז"ל לשון תמורה כי שם צריכין לשמור עצמו מאד מאד שלא להמיר ולהחליף ח"ו השקר באמת כי הטעותים רבים לאין מספר כי משם אחיזת עץ הדעת טו"ר בחי' להט החרב המתהפכת, המתהפכת לכמה גוונין ושינויים. אבל ע"י עצם האמת של הצדיק האמת בחי' יעקב בחי' אבן טוב יכולין לעמדו כנגד כולם ולראות הפתחים בכל מקום שהוא ולהתקרב להש"י:
"Medical costs" — this is the aspect of the repair of the counsel from which emunah grows, from which comes the primary healing, as said there. For all healings are in the aspect of the repair of counsels, as understood in the mystical intentions of "Who causes salvations to sprout, Who creates healings" — which are the aspects of Netzach and Hod, as brought in the writings. And Netzach and Hod are the aspect of the "legs," the aspect of counsels, as is known.
אות כה כי צריכין לדבק א"ע כ"כ אל האמת ולדבר הדיבור באמת גדול עד שיראה הפתחים ויתפלל בשלימות כראוי עד שיכניס כל כחו בידבורי התפילה ויחדש כחו וחיותו שם כ"ש בתחילת התו' הנ"ל (וכ"ש במ"א שכמתפללין בכוונה באמת נמשכין וכרוכין ממילא כל הכחות לתוך התפילה וכו') (בשיחות הר"נ סי' סו) כי כל כח מעשה בראשית שהוא חיות הכל נמשך רק ע"י התפילה שם. והעיקר שבכל עת ושעה בכל מה שעובר עליו ידבק א"ע רק אל האמת ויתפלל וישיח לבו לפני הש"י בדיבורי אמת לאמיתו וכמבואר לעיל מזה. כי כח מעשה בראשית הוא בחי' כ"ח עתים י"ד לטובה וי"ד להיפך שבהם כלולים כל עתות האדם כל מה שעובר עליו שעל זה התפלל דוד בידך עתותי וכו' וכ"ש והעתים אשר עברו עליו. ועיקר תקונם להנצל מכל רע בגשמיות ורוחניות ולהפוך כל העתים הרעות ח"ו לטובה הוא רק ע"י האמת שהוא תיקון התפילה להפוך כלהעתים בלחי' עת רצון בחי' תהא השעה הזאת שעת רחמים ועת רצון בחי' ואני תפלתי לך ה' את רצון. והעיקר שבכל עת כפי מה שהוא יסתכל על האמת ולא יטעה א"ע כי באמת אין עת וזמן שלא יוכל אז לצאת מהחשך ע"י האמת וכו'. וזה בחי' החלום פרעה שפתר יוסף שהם ז' פרות טובות וז' רעות ז' שבלים טובים וז' רעים וכולם עולים כ"יח י"ד טובים וי"ד רעים בחי' כ"ח עתים הנ"ל שבהם כל השינויים הרבי םועיקר הרע והטוב שבהם הוא השקר והאמת החשך והאור וכו'. וע"כ ראה כ"ז ע"י פרות ושבלים כי ע"י תפלה זוכה לזווגו שהוא בחי' פרו תשהם בעלי חיים בחי' בן פורת יוסף והשבלים הם תבואה בחי' פרנסה שמקבלים ע"י התפילה. וראה פרעה ז' פרות טובות מאד שנמשכו מהתפילה הראוי' שהיא בחי' שבע ביום הללתיך. אבל ראה לעומת זה שבע פרות עולות אחריהן דלות ורעות תואר מאד לא ראיתי כהנה וכו' ותבלענה הפרות הרעות וכו' ולא נודע כי באו אל קרבנה. כי השקר מתגבר ומחשיך כ"כ עד שאין רואין האמת כלל כאילו לא הי' בעולם כי פגם הזווגין ח"ו מתגבר כ"כ כאילו אין שום קודשה אמיתית ח"ו בעסק הזווגים אשר באמת כל הקדושות וכ להיחודים תלויים בזה כידוע בפרט בזוה"ק ובכתבי האריז"ל. וכן ראה שבע שבלים מלאות וטובות בחי' פרנסה ושביעה שיש שמרוויחין עישרות וממון הרבה ובתוך כך והנה ז' שבלים אחרות צומחות אחריהם צנומות דקות וכו' ותבלענה וכו' דהיינו שכל מה שמרויח ומתעשר נבלע בקרב הרע עד אשר לא נודע כי באו אל קרבנה כאלו לא הרויח מעולם וזה בכמה בחי' או שבתוך כך בא לו הפסד וגם מוציא הרבה עד שלא נודע הרווח כלל או שאפי' עדיין מתעשר אבל תאוותו לממון כ"כ עד שעתה גרוע לו מבתחילה וכו' וגם כי הוא עושר שמור לבעליו לרעתו שאין זה עשירות כלל אדרבא מרבה נכסים מרבה דאגה וכל ימיו כעס ומכאובות ואובד עולמו עי"ז וכו'. והתיקון ע"י יוסף שהוא הצדיק האמתיתי שמאיר האמת בכ"א מישראל בכ לעת ושעה. כי יעקב עצם האת כנ"ל והוא מאיר האמ תבכל י"ב נוסחאות התפילה שהם בחי' י"ב שבטי יה שהם בניו שעי"ז זוכים לזיווגן בקדושה ולפרנסתם בקדשוה. אבל עיקר המשכת נקודת האמת שממשיך בחי' יעקב לי"ב השבטים וכו' הוא ע"י יוסף הצדיק כי בן זקונים הוא לו, זקן דקדושה זה בחי' אמ תשהוא אור הפני ןםשהוא בחי' זקן בחי' והדרת פני זקן כי אמת בעתיקא תליא. וע"כ מסר לו ביותר כל הברכות כ"ש בך יברך ישראל וכו' וכ"ש מידי אביר יעקב וכו' עד ברכת אביך גברו על ברכת הורי תהיינה לראש יוסף וכו' וכל הב רכות הם בחי' אמת כ"ש במ"א על פסוק אשר המתברך בארץ וכו'. וע"כ התקון של חלום פרעה הוא ע"י יוסף הצדיק שמאיר האמת בכ"א שיתגברו ז' שנים השבע על ז' שנות הרעב שיתגבר הטוב על הרע ע"י האמת. וזהו וחמש את ארץ מצרים בחי' כלי זיין כ"ש וחמשים עלו ב"י כי עיקר הכלי זיין הוא התפלה וכו'. וזה ובח'י שלקח מעפר הארץ ונתן בתוכה. עפר זה בחי' תפילה כ"ש שם בהתו' הנ"ל. וזה והנה מן היאור עולות דהיינו מן המים שהוא בחי' תפילה בחי' שפכי כמים לבך וכו':
"Lost work" — this is the aspect of the repair of pride, as explained there, which is the repair of the damage of sexual immorality, as said there in the aspect of: "Therefore I have called her 'Rahav, they sit idle'" (Yeshayahu 30). And this is the aspect of: "It is better to sit in the corner of a roof than with a contentious woman" (Mishlei 21) — that is, the repair of the desire for immorality.
אות כו וע"כ כשנולד יוסף אמרה רחל אסף אלקים את חרפתי בחי' בטול כל הרחפות שהם בחי' כל מיני חשך ע"י יוסף שהוא בחי' כלו זרע אמ תולא די בזה כ"א יוסף ה' לי בן אחר זה בחי' ופתח התיבה בצדה תשים שיזכה לעשות פתח גם לאחרים להוציאם מהחשך שנחשב כאילו ילדו וכו':
"Humiliation" — this is the aspect of the primary completeness of the final repair, which is the final repair of the damage of sexual immorality — which is the damage of the nocturnal emission that comes from all the aforementioned aspects, and primarily from the damage of judgment, as said there: "there is humiliation only in the place of nakedness." For all these damages and corruptions are interlinked, and all are the aspect of damage to emunah. And the primary cause flows from the multiplicity of dispute and quarreling, from which come all the injuries and strikes — which are the opposite of peace — and through which they greatly damage the repair of the holy Yeshivos that multiply peace in the world, as the Sages said: "Torah scholars increase peace in the world." For the primary repair of the Yeshiva is through peace, through which students multiply. For through peace one can draw the whole world to His service, may He be blessed — even the nations of the world, as said in the Torah "Retzitza" (§27). For the repair of emunah depends on peace, as said above.
וזה בח'י נר חנוכה מוסיף והולך. בחי' יוסף שצריך להוסיף האור בכל יום ויום ע"י גדולי צדיקי האמת בבחי' ואורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום שזהו בחי' אורו של משיח בחי' ערכתי נר למשיחי אשר בשם קדשך נשבעת לו שלא יכבה נרו לעולם ועד כי קושטא קאי ושפת אמת תכון לעד. וזהבחי' מה שברך יעקב את יוסף ברכות אביך גברו על ברכות הורי עד תאוות גבעות עולם ופרש"י שברכותיו היו בלי מצרים וגבול כ"ש ופרצת ימה וקדמה וכו'. היינו שגודל האמת של יעקב מאיר מקצה ועד קצה בלי מצרים כלל כי בכל מקום אפי' בחול אפי' באויר הטמא מאד מאיר האמת שלו לצאת משם וכנ"ל וברכה זאת מסר ליוסף כי עיקר המשכת האמת לכל ישראל הוא על ידו וכנ"ל:
But there are heretics who are in the aspect of the forehead of the serpent — who are wicked and deny without any pleasure, who want to deny, G–d forbid, the root of the Ratzon, etc. And their subjugation is through tzedakah. For through tzedakah, the forehead of the serpent that draws sustenance from the elders of the generation who lack completeness is subdued, and the forehead of the Ratzon, which is the aspect of the holy elders, etc., is made dominant — see there.
אות כז וזה שקורין בקרבנות הי"ב נשיאים בחנוכה, כי הם כלליות הי"ב שבטים בחי' י"ב נוסחאות התפלה שתקונם ע"י האמת שהוא בחי' נר חנוכה כי הקרבנות הם בחי' תפלה כ"ש במ"א:
And similarly the repair of drawing the spirituality of Divinity into the contractions is the aspect of peace — for the primary meaning of peace is the joining of two opposites, as said elsewhere. This is the aspect of the joining of the drawing of the spirituality of Divinity with the contraction — which are two opposites very far from each other. And God placed wisdom in the hearts of the true tzaddikim to join them together, which is the primary peace. And similarly the repair of counsel is the aspect of peace — for when one does not know how to give counsel to one's soul, this is the aspect of divided counsel, where one's heart is split and one cannot decide. And when the Holy One, blessed be He, helps one to give counsel to one's soul, this is the aspect of peace, where the divided counsel in one's heart is united and one arrives at a single true counsel, and peace is made within oneself — the aspect of counsel of peace. And similarly the repair of converts — which is the repair of pride, from which come the world's destructors, who are the false leaders — this is certainly the repair of peace. For all dispute arises from evil pride, as each person desires honor because of his arrogance and envies his fellow, etc. — from which come all disputes, from which come all corruptions, and through which the Second Temple was destroyed through baseless hatred, as the Sages said, and through which comes all the prolonging of the exile; may God have mercy.
אות כח וזה וגמליהם נושאים נכאת וצרי ולוט וכו'. ופרש"י להודיע מתן שכרן של צדיקים כי נשאו ריחות טובות. כי יוסף בחי' משיח שכלול מכל התפלות שהם בחי'ריח טוב בחי' מורח ודאין וכו':
Therefore the primary repair is peace. And similarly the repair of the desire for immorality is the aspect of peace — the aspect of a "covenant of peace." For the damage of the covenant is the aspect of conflict — the aspect of "if he did not merit, it stands against him" — for this evil desire opposes him and removes him from his reason, God forbid. For in holiness, for the sake of the world's sustenance, this is the primary unity and peace, as is known — and through this children are born and Israel the holy people multiplies in the world, which is the primary peace, as it is said: "and may you see children's children, peace," as the Sages said. But on the contrary, God forbid — when one turns from holiness toward physical desire — and certainly through evil thoughts, God forbid — one greatly damages unity and peace, as is known.
אות כט וע"כ יצא יעקב לחו"ל ומצא שם דייקא זווגו בקדושה גדולה. כי יעקב היה חזק בהאמת כ"כ עד שאפי' בחו"ל בבחי' תוקף החשך הי' מאיר לו האמת בבחי' ויזרח לו השמש שהוא בח'יאמת, לו דייקא שעי"ז מצא זווגו בחו"ל ועשירו תופרנסה גדולה עד שהעמיד י"ב שבטי יה שהם בחי' נוסחאות התפילה כי כל זה זוכין ע"י עצם האמת שמאיר בתוקף החשך וכו'. וזה ועשה לו כתונת פסים ודרז"ל פס ים, כי יעקב האיר ע"י יוסף האמת לכל הי"ב שבטים שהם בחי' י"ב נוסחאות התפילה שהוא בחי' קריעת ים סוף לי"ב גזרים כ"ש שם:
Therefore in truth all corruptions are interlinked. And therefore repair is very difficult. And through this comes the prolonging of the exile — in general, and in particular the bitter exile of the soul of each individual. For because one has damaged one's covenant — particularly in one's youth, for almost no one is free of the sin of youth, and it is very common that many have corrupted themselves very, very greatly, as they know in their own souls, and many whose great corruption is known publicly — through this they are far from peace, and through this falsehood strengthens itself, from which comes all dispute through the world's destructors, and from which come all the confusions of emunah, God forbid, etc. Therefore one who wishes to show compassion to himself must draw himself toward peace with all his strength — so that at minimum he himself should not be among the disputers and quarrel-stirrers, etc. And he must cry out from the depths from the innermost depth of his heart, that God have compassion upon him and show him complete counsel, etc. And then he can be repaired even if he is as he is. And the primary peace depends on money — that one should not pursue money, and at minimum should be very careful not to touch his fellow's money, and should not envy his fellow. For the majority of disputes and quarrels arise over money and livelihood. For money and livelihood has its root drawn from the aspect of the drawing of the spirituality of Divinity into the contractions — which is the primary peace — and from this comes holy livelihood and money, which is the aspect of peace, as it is said: "He has set peace as your border; He satisfies you with the finest wheat." Therefore the forces of evil set up strife — for "this corresponds to that" — to make dispute. Therefore the repair of one who injures his fellow — which is the most extreme degree of dispute, through which he damaged all the aforementioned aspects that are the repairs of emunah, which is the aspect of peace — is through paying money to the one injured for all five things mentioned, through which he will draw peace, which is the primary repair of emunah. Through this all the above will be repaired. And therefore in truth the Sages said: even though he pays him, he is not forgiven until he appeases him, as explained in the Mishnah. For the primary completion of the repair is the appeasement — he must appease him until the injured person is appeased and there is love and peace between them. This is the primary repair, as above. May the Holy One, blessed be He, bestow true peace upon all His people Israel, and may everything be repaired swiftly in our days, Amen.
אות ל וזה שפרש"י ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב שלחני וכו' כי נולד שטנו של עשו כ"ש והי' בית יעקב אש וכו' אש בלא להבה אינו שולט וכו'. וזה בחי'אור ולהבה של נר דקדושה בחי' נרות המנורה ונר חנוכה שהם בחי' אור האמת שעיקר התלהבות האנמת להאיר בעולם הוא ע" יבחי' יוסף כי יעקב עצם שורש האש של הדיבור האמת שהוא בחי' דברי ה' שהם בחי' הלא כה דברי כאש. ויוסף בחי' להבה להאיר האמת בעולם וכו' בחי' בהעלותך את הנרות שתהא שלהבת עולה מאלי' וזה ע"י מול פני המנורה בחי' עצם האמת שהוא בחי' אור הפנים יאירו שבעת הנרות שהם בחי' כל הכתות שבישראל שיש בהם כמה שינויים שכולם צריכין לכוון דעתם לפני המנורה וכו' שהוא בח'י יעקב עצם האמת וכו':
Section 29
אות לא וזה שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם וכו' ויבחנו דבריכם האמת אתכם, כי כל זמן שאין מתקבצים י"ב השבטים יחד אין מבורר האמת וכו'. (וכן מרומז ענין זה בפליאה מובא בילקוט הראובני על פ' זה ע"ש) וע"כ עתה כל אריכת הגלות בעו"ה הוא ע"י הסתרת עצם האמת כ"ש ותשלך אמת ארצה והאמת נעשה עדרים עדרים וכ"א אומר שאצלו האמת, ובאמת יש אצל כ"א מישראל איזה נקודה של אמתכי כולם מזרע יעקב שהוא עצם האמת וכל ישראל נקראים כולו זרע אמת, אבל אעפ"כ מחמת תאוות עוה"ז וטרדותיו בפרט תאות המשגל שהוא פגם הזווגין ותאות ממון שהוא פגם הפרנסה עי"ז השקר שהוא החשך מסבב מאד מאד את האמת. ועי"ז אריכת הגלות בעו"ה. כי א"א שיהי' האמת בשלימות כ"א כשיתקבצוכל ישראל יחד לבחי' יוסף שהוא בחי' הצדיק האמת וכנ"ל, וע"כ עתה עיקר התקון והתקוה הוא ע"י המתקרבים לנקודת האמת וכו':
This corresponds to the aspect of Chanukah, which is the aspect of the dedication (chanukas) of the house — that is, the dedication of the Temple, which is the aspect of the holiness of the study halls where they engage in the revelation of novel Torah insights that bring to good deeds and the fulfillment of Torah. And this is the aspect of the lighting of the Chanukah candle, which is the aspect of "a commandment is a lamp and Torah is light" — of the holy Yeshivos that illuminate the land and those who dwell upon it. For the primary light is drawn from them, for the holy Torah is the light of all lights, and from it comes the drawing of "the oil of Your holy anointing — holy oil poured to kindle lamps and to illuminate candles."
אות לב וזה שפרש"י על פ' וישב יעקב והוא מהמדרש, הפחמי תמה אנה יכנוס כל הפשתן הזה הי' פקח א' השיב לו ניצוץ א' יצא ממפוח שלך ששורף את כולו. כך יעקב ראה כל האלופים הכתובים למעלה תמה ואמר מי יוכל לכבוש את כולן מה כתיב למטה אלה תולדות יעקב יוסף דכתיב והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ניצוץ יוצא מיוסף שמכלה ושורף את כולם. היינו כי אלופי עשו הם כולם בחי' שקר שמשם כל מלכותם והתנשאותם כ"ש פצני והצילני כו' מיד בני נכר אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר. ובעו"ה מחמת המחלוקת ושנאת חנם שבא ע"י התגברות השקר של העכו"ם והס"א שנתערב בישראל עי"ז אריכת הגלות כנ"ל שהשקר בחי' מלכות עשו שולט על ישראל בחי' אמ תוזהע"י בחי' אלופי עשו רברבי עשו בחי' יש לי רב בחי' הרב דקליפה שהתגבר ונתרבה מאד בעו"ה וכ"ש בהתורה ראיתי מנורת זהב בסי' ח'. וע"כ באמת כתיב ה' במשפט יבא עם זקני עמו ושריו וכו' מה לכם תדכאו עמי ופני עניים תטחנו וכן ביחזקאל וזכרי' הוי רועי אליל וכו', וע"כ יעקב בחי' עצם האמת תמה איך אפשר להאיר האמת בעולם כי אלופי עשו רברבי עשו הנ" להם רבים מאדמאד ונוטלין לעצמן כל הממשלה בשקריהם הרבים והעצומים מאד עד אשר קשה מאד לעמוד על האמת. השיב הפקח נצוץ א' יוצא ממפוח שלך וכו' כי יש בחי' יוסף שיכול להלהיב אור האמת בעולם שישרף לכל השקרים שלהם כי קושטא קאי. כיע, יניצוץ א' של אור תורתו האמיתית של הצדיק האמת שמתנוצץ ומאיר בלב איש הישראלי המטה דעתו ולבבו אל האמת לאמיתו הוא שורף ומכלה כל השקרים וההטעיות וכו' של בחי' אלופי עשו רברבי עשו כי שפת אמת תכון לעד וכו'. וע"כ הביא המשל הפשתני שנכנס עם הרבהפשתן רמז על בחי' קין שהביא מפסולת שהוא פשתן כשרז"ל שהוא בחי' הקץ כל בשר וכו' שמשם אחיזת המנהיגים של שקר החולקים על הצדיק שהוא נקודת האמת שהוא בחי' מחלוקת קרח ודתן ואבירם על משה רבינו שמשם כל המחלוקת שבעולם כמובא שנמשך הכל ממחלוקת הראשון שבעולם שהוא מחלוקת קין על הבל וכו' וכמובא מזה הרבהמאד בכתבי האריז"ל בסי' הגלגולים ע"ש. ע"כ הביא המשל מפשתני בחי' מחלוקת קין וכו' כנ"ל שמשם כל המחלוקת שמתגבר ע"י בח'י אלופי עשו וכו' כנ"ל עד שיעקב תמה איך אפשר וכו'. אבל הפקח השיב לו שעל ידי ניצוץ א' וכו' וכנ"ל:
For the primary evil kingdom of Greece that arose against Israel then — all their jealousy was against the Temple. And primarily against the fact that Torah goes forth from there, for in the days of the Second Temple the holy Yeshivos were greatly established. For then there were the Men of the Great Assembly who received all of the Torah entirely from the prophets, etc. And many holy elders gathered together and established for themselves a holy Yeshiva, and clarified for us all the laws of the Torah — for from their mouths we live, for we would not know any law today. And as is known: "this corresponds to that God made" — therefore the adversary then provoked and established in the world the evil and bitter study houses of Greek wisdom, which gathered together in those very days and established for themselves houses of assembly for their evil wisdoms — most of which oppose the knowledge of our holy Torah, particularly in the matter of the fulfillment of the holy commandments in all their details, as all this is known to one somewhat familiar with them. Therefore they then provoked and wanted to destroy the Temple and nullify the Torah, God forbid — that they should not circumcise their sons, etc. But God's right hand is exalted and His hand is always on top, as Rashi explains. And He wrought wondrous and awesome miracles for us — all by the power of the holy Yeshivos, which are the Men of the Great Assembly and the holy priests who engage in revealing the Torah in the world, as it is said: "Let them teach Your statutes to Yaakov" etc.
אות לג וכל זה הוא בחי' חלום פרעה הנ"ל שכלל החלום הוא שהרע שהוא השקר בחי' חשך בחי' ז' פרות הרעו תוז' שבלים הרעות התגברו כ"כ על הטוב עד אשר ותבלענה וכו' ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה וכו'. וכל זה מרמז על אריכת הגלות שאלופי עשו ממש שהם העכו"ם וכן המהנהיגים של שקר מתגברים כ"כ עד שכמעט נבלע הטוב והאמת ולא נודע כי באו אל קרבנה וכ"ש בתיקונים תי' כ' על פסוק זה וז"ל ווי לישראל כד אתבלע בערב רב דעלייהו איתמר ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר וכו' עד היו שריה לראש אינון ער"ר עליי' אתמר שריך סוררים וחברי גנבים כולו אוהב שוחד וכו'. נמצא שקורא השרים והמנהיגים של שקר בשם גנבים כי הם עיקר הגנבים הגונבים דעת ההמון עם עד שא"א לעמוד עליהן בבחי' ולא נודע כי באו אל קרבנה. ויעקב אבינו כשראה זאת ברוח קדשו מה שיהי' באחרית הימים האלה תמה כנ"ל. אבל הפקח השיב לו כי אעפ"כ ניצוץ א' וכו' דהיינו ע"י יוסף הצדיק שהוא יודע לפתור ולתקן בח'י חלום פרעה על ידו יתתקן הכל וסוף כל סוף יתגלה האמת וכנ"ל:
And similarly now, the primary drawing of the miracle of Chanukah each year, and the primary holiness of the holy lighting of the Chanukah candle — all of it comes through those who engage in Torah in truth, who are in the category of the students of the holy Yeshivos. For even ten who sit and engage in Torah are a holy Yeshiva and the Shechinah dwells among them — and even five, and even three, and even two, and even one, as explained in the Mishnah of Avos. And the primary ones are those who engage for the sake of truth — to learn and to teach, to keep and to do and to fulfill — who draw the knowledge of the holy Torah from a true Rebbe from whom comes the primary light, as above. This is the aspect of the holiness of the Chanukah candle, as above. For the light of the Chanukah candle is the aspect of the depth of the counsels that are revealed from within the depth of darkness, in the aspect of "He reveals deep things from the darkness," the aspect of the light of counsel, as said there on the Sages' statement: "In the beginning darkness, and then light," etc., see there.
אות לד וזה ויגש אליו יהודה ויאמר וכו' נגישת והתקרבות יהודה אל יוסף הצדיק זה בחי' מה שמגישין ומקרבין ישראל את עצמן כ"א וא' עם תפילתו לצדיק הדור שהוא בחי' יוסף. כי יהודה הוא בחי' כלל ישראל שנקראו יהודים ע"ש יהודה וכל חיות הוא התפילה כנ,ל. וכל אחד צריך להגיש עצמו עם תפלתו שהיא חיותו להצדיק. והתפילה היא ג"כ בחי' יהודה בחי' הפעם אודה את ה'. היינו שיהודה שהוא קדושת וחיות איש הישראלי שהיא התפילה נגשת ומתקרבת להצדיק בחי' יוסף בבחי' ויגש אליו יהודה כי צריכין להביא כל התפלות להצדיק כ"ש שם בתורה הנ"ל. והצדיק מתקן ומעהל כל התפלות כל אחת למקומה ולשבטה ולשער שלה וכו'. ועיקר התיקון ע" יהאמת שהוא אור הש"י שעי"ז רואין הפתחים שבתוך הטומאה לצאת משם וכו'. וכל זה הכח מקבלין מהצדיק שהוא בחי' אבן טוב עצם האמת שמאיר האמת בכל ישראל שהאמת שלהם בבחי' חלון נגדו (וכמבואר מזה מב"א):
Section 30
וזה ויגש אליו יהודה בח'י התקרבות והתקשרות התפילה להצדיק האמת הנ"ל. ויאמר אלי ובי אדוני ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני ופרש"י יכנסו דברי באזניך. היינו שתקבל דברי תפילתי ותתקן ותעלה אותה כראוי ואל יחר אפך בעבדך אם תפלתי אינה כראוי אעפ"כ אל יחר אפך על זה רק תאיר בי בכח האמת שלך ללמדני איך לתקן תפילתי ולהתפלל כראוי. כי כח האמת האמיתי שלך יש לו כח להאיר בתוקף עוצם ריבוי החשך שלי להראות לי כל הפתחים שבהס"א ולצאת משם.וזה כי כמוך כפרעה. פרעה הוא בי' הס"א שנקרא פרעה ע"ש ריבוי הפתחים שמפריע ומגלה לכל הבא לטמא ר"ל בבחי' הבא לטמא פותחין לו כי הס"א והקליפות פותחים ומגלין לו פתחים שהיו סגורים תחילה. והעיקר הוא במחשבה שבאדם וכל אדם יכול להבין זאת כי האדם נברא רק בשביל נסיון ובחירה ועירק הבחירה והנסיון הוא במשחבה שהאדם צריך לחשוב רק בתורה ועבודה ויראת שמים. אך תיכף כשרוצין לחשוב בזה עומדי םכנגדו מחשבות של הס"א שרוצים למושכו לשם ח"ו כי עיקר היצה"ר והיצ"טהם המחשבות שבלב כ"ש בהתו' לשמש שם אהל בהם (סי' מ"ט). ומי שהוא איש כשר פונה עורף ואינו מסתכל על המחשבות רעו תשל הס"א כלל. ואזי כל הפתחים שיש שם הם סגורים מאחר שאינו רוצה ליכנוס בהם לטמא עצמו ח"ו. אבל תיכף כשמתחיל להמשך אחריהם ובא לטומא ח"ו אזי תיכף פותחין לו הפתחים שיש שם ומי שאינו חס על עצמו למהר להמלט משפ אז נופל ונכנס מפתח לפתח ומפתח לפתח עד שנתעה ונתרחק מהדרך הטוב מאד כ"א כפי רחוקו כפי מה שנמשך אחריהם ח"ו, כי גם אח"כ כשמתחיל להמשך אחריהם ח"ו עדיין יש לו בחירה למהר להמלט על נפשו. וכל ענין זה הכל הוא בהמשחבות שבאדם כמ ושכ"א יכול להבין בנפשו שכשמתחיל לתעות במחשבתו ח"ו הוא הולך ממשחבה למשחבה ומרעיון לרעיון עד שבשעה קלה הוא מונח במקום שמונח הרחק מאד מהקדושה ר"ל. וכל זההוא בחי' הפתחים שבס"א שנתגלו ונפתחו לו ע"י שנמשך אחריהם ועיקר התגברותם ביותר הוא בשעת התפילה כנ"ל. וכמו שרואה כ"א בעצמו שכל הבלבולים והמחשבות רעות באין ביותר בשעת התפילה (וכ"ש בהתורה מישרא בסי' ל). ועיקר העצה לצאת מהם הוא ע"י דבור האמת שמאיר לו בכח הצדיק לראות הפתחים שיש שם שעל ידם נתעה לשם שיזכה עתה לראותם ע"י אור האמת לצאת משם. וזהו כי כמוך כפרעה. היינו שאיש הישראלי עם תפילתו טוען עם הצדיק שיקבל תפילתו וישתדל בתיקונה ואל יחר אפו בו אם נתעה במשחבותיו הרעים כמו שנתעה. כי יש כח להצדיק בגודל האמת שלו להאיר בו לראות כל הפתחים שיש שם ולצאת מהם. וזהו כי כמוך כפרעה היינו שכמ והתגברות וריבוי הפתחים שבהס"א שהיא בחי' פרעה לשון התגלות בחי' וירא משה את העם כי פרוע הוא כי פרעה אהרן וכו'. כמ וכן יש לך כח בהאמת להאיר בי לראות הפתחים לצאת משם כי שני הכפין של כמוך כפרעה מורין על הדמיון ממש (כמו שפרש"י במ"א בפ' והיה כעם ככהן וכו') היינו שהם שווין ממש כמ והתגברות פרעה שהוא הפתחים רעים שנתגלו ונפתחו לזה שנמשך אחריהם כמ וכן ממש יש כח להאמת שהוא כח הצדיק האמת להאיר לצאת משם דרך הפתחים אלו בעצמם כ"ש בהתו' הנ"ל:
And from these heretics who rebel deliberately [l’hach’is], who are in the aspect of the forehead of the serpent, from them are drawn robberies and murders, which are called unavoidable circumstances [onsin]. For it is like a violent man and a murderer and a robber who comes by force and oppresses openly. And “the forehead of a brazen woman was his, without shame” — for he introduces the apikorsus openly, without shame and without desires — he only brazens his face and his forehead like a dog against the Creator of all worlds, the Great and Sovereign One, the Root and Source of all worlds, the Will of all wills, the Hidden One of all hidden ones. And therefore from such heretics are drawn the aspect of robberies and murders, which are the aspect of unavoidable circumstances, as above. And this is the aspect of the sale of Yosef to Egypt, and all the dispute that was between him and his brothers. For all types of dispute are drawn from the blemish of the Ratzon — through not connecting all the r’tzonos to the root of the Ratzon. For in truth, the essential dispute is the dispute of the Evil Inclination, which disputes against a person and wants to bring him down to the lowest depths, G–d forbid. And the essential Evil Inclination is the aspect of investigations and heresies, which is the aspect of: “Their heart was divided” (Hoshaia 10:2) — as Rabbainu of blessed memory wrote in the discourse “Vayasaiv Elokim” (siman 62) — see there. And from there are drawn all the disputes in the world, all of which come from the aspect of the dispute of the Evil Inclination, whose root is the heresies, the blemish of the Ratzon. For in truth, dispute is a blemish of the Ratzon. For the essential dispute is between the r’tzonos — that this one’s desire is thus and that one’s desire is the opposite — and because of this a dispute is made, G–d forbid. And all of this is because they do not connect all the r’tzonos to the root of the Ratzon, which is the aspect of ra’ava d’ra’avin, the aspect of Moshe. For the root of the dispute of the Sitra Achara — which are the sages of nature who deny the Ratzon, and this is the essential aspect of dispute, as above — their root is from the dispute within holiness, which is the dispute between the true tzadikim. And from there is drawn down the dispute of the Sitra Achara, which is the heresies of the sages of nature, as is explained elsewhere. And the essential dispute between the tzadikim and the upright is because they do not connect all the r’tzonos to the root of the Ratzon, which is ra’ava d’ra’avin, the aspect of Moshe, as above. For in truth, the tzadikim and the upright — each and every one, his intention is desirable, for the sake of Heaven. And even so, certainly their opinions differ from one another, for it is impossible for their opinions to be completely alike. For no two people are alike, and just as people are different in their appearances, so are they different in their opinions. And therefore there must of necessity be differences among them in their opinions and their ways and their practices. And from the day of the creation of the world, there have never yet been two tzadikim and truly upright people who were completely alike in all their movements — even though both of them walk in one path and draw sustenance from one rav. Even so, there are many distinctions in their opinions and their ways. [continued:] And the rule is that the essential dispute is because of the variation of the r’tzonos. And all of this is because they do not connect all the r’tzonos to the root of the Ratzon, which is the Ratzon of the R’tzonos. For in truth, one should know that all the r’tzonos of all people — even though there are great differences among them — nevertheless all are drawn from the Supernal Ratzon, in which there is no variation, which is the aspect of the Ratzon of the R’tzonos, ra’ava d’ra’avin. And one who knows and believes this in completeness, certainly will not hold onto a dispute. For he will judge his fellow favorably always. For he will say in his heart: even though I know in myself that my intention is for the sake of Heaven, to complete this mitzvah and these Heavenly desires in truth, and my fellow prevents me from this — even so, his intention is also for the sake of Heaven. For he has a different opinion, and it seems to him that this is not a mitzvah at all, or one needs to engage in another mitzvah that is greater than this according to his opinion. And even though I am very firm in my opinion and I have true proofs and demonstrations that one must hold more to this path and to this mitzvah — even so, even if the truth is according to my opinion, who knows from what root my fellow is drawn? Perhaps according to the root of his soul he needs to conduct himself in a different way. For in truth, all the opinions and r’tzonos are drawn from the Supernal Ratzon — only it is impossible to understand this. And if each person would say this in his heart, certainly the dispute would be nullified. For the essential dispute is because they do not connect all the r’tzonos to the Supernal Ratzon — where all is one, and where all is peace, for everything is included in one. And therefore the essential peace is through the Tzaddik of the generation, the greatest in stature, who is in the aspect of Moshe, whose soul is from the aspect of ra’ava d’ra’avin, the Ratzon of the R’tzonos. For he knows the ratzon of each and every one, from where it is drawn. And therefore he is: “a man in whom there is spirit” (Bamidbar 27:18) — who knows how to walk toward the spirit of each and every one. For he knows the spirit and the ratzon of each and every one, and he knows how to connect and unify the spirit and the ratzon of each and every one to the root of the Ratzon. And there he unifies and connects all of them in one Supernal Ratzon. And then great and wondrous love and peace are drawn among them — since all of them, in their opinions and their r’tzonos, are connected and unified in the root of the Ratzon.
Loading comments…