Segment 2
אות א הגנב משלם כפל:
And to bring from ko'ach into po'el, the essential means is through emes [truth] . And the essential emes is when one is not dependent upon others ( nitzrach lab'riyos ), for one who is dependent upon others — his face changes, etc. — meaning the emes is not in its fullness, etc.; see there. And all the mitzvos and transgressions depend on this — on the aspect of the opening of these hands, etc.
Segment 3
ע"פ התורה תהומות יכסיומו וכו' בסי' ט' ע"ש מ"ש ע"פ צהר תעשה לתיבה וכו'. והכלל שע"י הדיבור האמת יראה הפתחים לצאת מתוך החשך הגדול המסבב אותו כי כשאדם עומד להתפלל אזי החשך שהם הלקיפות מסבבין אותו במחשבות ורעיונים חיצונים הרבה מאד וכו' והתקון לזה אמת וכו'. ואזי כשיוצא מן החשך ע"י הדיבור אמת הוא יכול לעשות פתחים גם לאחר שהוא מן הצד חוץ לקדושה דהיינו לקרב גם אותו להש"י שזהו בחי' ופתח התיבה בצדה תשים וכו' ע"ש כל זה היטב:
And this is the aspect of kinyan sudar [acquisition through a cloth/garment] : it is impossible to finalize a transaction — and how much more so the gift of a healthy person — except through a kinyan, and most acquisitions are kinyan sudar. For it is impossible to finalize a transaction or any matter except through the aspect of bringing from ko'ach into po'el — which is the essential of our service in this world. And all our mitzvos and actions in this world are entirely in the aspect of bringing from ko'ach into po'el. For in truth, even though Hashem, blessed be He, has already created the entire world — the earth and all that is upon it — nevertheless everything depends on the hands of Yisrael. We must literally each day renew the world and bring it from ko'ach into po'el, through our service with mitzvos and good deeds, in the aspect of: "Who in His goodness renews each day constantly the work of Creation" — "there is no good except the tzadik" — that is, the generality of Yisrael, who are all called tzadikim, as it is written: "And Your people are all tzadikim" [Isaiah 60:21] . Through them Hashem, blessed be He, renews each day constantly the work of Creation. For even though Hashem, blessed be He, has already created the entire world, nevertheless the entire world requires rectification and clarification, as is known — to rectify the world from its corruption that was corrupted through the sin of Adam HaRishon. Therefore one must renew the world each day and bring it from ko'ach into po'el afresh, literally each day — in order to renew it and rectify it and clarify it. This is the essential generality of our service, as is known.
Segment 5
אות ב וזה בחי' תשלומי כפל שהגנב מחויב לשלם כי הגניבה נמשך מבחי' החשך הנ"ל שהם הקליפות הרוצים להחשיך ומסבבים את הקדושה כי עיקר הגינבה הוא בחשך כ"ש חתר בחשך בתים וכו' ובלילה יהי' כגנב. וע"כ תיקון הגינבה הוא ע"י אור דהיינו אור האמת שהוא עיקר האור של כל האורות כי ע"י אור האמת נתבטל תוקף החשך ואז בודאי מתבטל כל מניי גניבות, וע"כ צותה התורה שהגנב ישלם תשלומי כפל כדי שיתקן מה שקלקל כי קלקולו הוא שהגביר החשך מאד ע"י הגניבה שהוא בחשך ע"כ אח"כ כשנמצא הגנב שזה בחי' שהאיר אור האמת וביטל החשך ונתגלה הגניבה ע"כ מוכרח לשלם כפל. כי כשבאמת מאיר ומבטל החשך אזי נמשךאל הקדושה בחי' כפל כי לא די שהאדם בעצמו יוצא מתוך חשכת אפילתו ע"י אור האמת אף גם הוא עושה פתח גם לאחר להוציאו מהחשך לאור האמת להחזירו בתשובה כ"ש ע"פ ופתח התיבה בצדה תשים נמצאשאור האמת מוציא מתוך הס"א שהוא החשך בחי' כפל כנ"ל. וזה בחי' לכן בארצם משנה יירשו כיא"י ותפילה ואמונה ונסים הם בחי' אחת ותלויים זה בזה כמ"ש בתורה הנ"ל וא"א לזכות לכולם כ"א ע"י אור האמת שעי"ז יוצאין מהחשך לאור וכנ"ל ע"כ כשזוכין לבא לא"י שהוא בחי'תפילה וכו' הואבחי'משנה יירשו בחי'כפל כנ"ל כי זוכה להאיר לעצמו וגם לאחרים להאיר להם דרך האמת לתשובה כנ"ל. וזהו בחי' לחם משנה בשבת כי עיקר אור האמת מאיר בשבת כי שבת בחי' אמת כשרארז"ל אפי' ע"ה ירא לשקר בשבת וכמובא בדבריו ז"ל וע"כ אז בשבת עיקרבטול הקליפות והחשך בבח'י יתפרדו כל פועלי און כידוע וע"כ אז בעיולי שבתא עולין כל הקדושות והניצוצות שבררו כל ימי החול כי בכל ימי החול עיקר הברור ע"י אור האמת שממשיכין מקדושת שבת לימי החול ועיקר עליית כל הנצוצות והקדושות של כל ימי החול הוא בכניסת שבת מחמת שעיקר אור האמת מאיר בשתב כנ"ל, וע"כ אז זוכין ללחם משנה בחי' כפל בח' משנה יירשו. כי לא די שעולין הקדושות של כל אחד בעצמו מחשך לאור גדול אף מעלין אז גם אחרים שיצאו מחשך לאור ע"י אור האמת המאיר בשבת וכו'. וע"כ כשנמצא הגנב שזהו בחי' בטול החשך שמשם הגניבה כנ"ל כי עתה כבר נמצא הגנב שזה נמשך מהארת אור האמת שהאיר עד שנתבטל תוקף החשך שעי"ז נמצרא הגנב. ע"כ הוא חיוב לשלם כפל כי כשמאיר האמת ומבטל החשך נמשך בחי' כפל כנ"ל כי לא די שמחזירין ומעין הקדושה שרצתה הסט"א לגנוב ע"י תוקף החשך אף גם מוציאין ממנה שאר הקדושות שהיו שלהם מכבר כי מאירין גם להם ועושין להם פתחים ומוציאין אותם מחשך לאור וכו'. ע"כ הגנב כשנמצא שהוא בחי' בטול החשך ע"י אור האמת צריך לשלם כפל כנ"ל:
And it is impossible to renew the world and bring it from ko'ach into po'el afresh except through first connecting the po'el to the ko'ach — to return and raise the end of action to the initial thought. And when the po'el returns to the ko'ach — that is, the entire world returns and is included in its root in the Ain Sof, as it were — then they return and bring forth the entire world afresh from ko'ach into po'el. Then it is renewed and clarified and rectified through this. For this is the essential clarification and rectification: when one raises it to its root, and there it is renewed and rectified, as is known.
Segment 7
אות ג וע"כ יוסף הצדיק שנגבנ מאביו כ"ש כי גוהנב גונבתי מארץ וכו' ע"כ אח"כ זכה לבחי' כפל בחי' בארצם משנה יירשו הנ"ל. כי בניו לקחו שני חלקים בארץ כ"ש ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך וכו' וע"כ הביא שם בתורה הנ"ל זה הפסוק לענין תפילה שזוכין ע"י בטול החשך ע"י אור האמת ע"ש היטב, כי ע"י אור האמת שמבטל החשך בחי' גניבה עי"ז נמשך בחי' כפל כנ"ל. וע"כ כתיב אצלו וירכב אותו במרכבת המשנה בחי' משנה יירשו הנ"ל בחי' כפל כנ"ל:
This is the essential rectification of prayer, and of tzitzis and tefillin. For initially one clarifies and ascends from Asiyah to Yetzirah, and from Yetzirah to B'riyah, etc. — through tzitzis and hand-tefillin and head-tefillin, and likewise through the order of prayer — Korbanos and P'sukei d'Zimra , etc., as is known. And afterward, when one raises everything to its root in Atzilus — which is the Shmoneh Esrei prayer — then afterward one returns and draws the generality of the worlds from above to below, from Atzilus to B'riyah, etc. — through Ashrei and U'va L'Tzion, etc.
Segment 9
אות ד הכלל שעיקר הוא האמת. ואם החשך שהוא הקליפה שהוא השקר מתגבר כמו שמתגבר אעפ"כ כל הרוצה לחוס על עצמו לחשוב על תכליתו הנצחי באמת ולא יטעה את עצמו רק בכל דבריסתכל על האמת הן בשעת התפלה שישתדל לדבר הדיבור באמת וכן בכל עסקיו שיסתכל בעין האמת איזהו דרך ישרה שיבור לו אם לעסוק בהוללות וליצנות וכו' אם לעסוק בתמימות בתורה ותפילה ומע"ט וכו'. בודאי יאיר לו האמת לצאת מחשכת אפילתו ואז אם יהי' חזק בזה למשוך עצמו תמיד אל האמת לאמתו, יאיר לו הש"י שהוא עצם האמת שלא די שהוא בעצמו יראה הפתחים לצאת מתוך חשכת אפילתו אף אם התגבר עליו החשך מאד מאד מכל הצדדים וכו' וכמבואר היטב בהתורה הנ"ל ובסי' קי"ב על פסוק צהר הנ"ל ע"ש אף גם יזכה להראות פתחים רבים לאחרים שיצאו מחשך לאור להתקרב להש"י והכל ע"י האמת וכו':
And this is the essential aspect of masa u'matan [commerce/exchange] : a thing passes from one domain to another, and everything is for the sake of clarification. And the clarification that results — the item being clarified — is the aspect of a literal renewal, as if it were created afresh, as above. Therefore it is impossible for a thing to pass from one domain to another except when the thing first returns to its initial root — to the ko'ach, as it were — and from there the thing returns and is drawn into the domain of the other person. Through this the thing is clarified and renewed, as above. For in truth, when the object is in this person's hand, its existence and vitality are through this person — through the portions of nefesh, ru'ach, neshamah of this person in whose hand the object is. And afterward, when it comes into the possession of another, its existence and vitality are through another person — and behold it is as if created afresh, for now the object has a new vitality and existence. For now the essential existence and being of this object is through this person into whose possession it has now come.
Segment 11
אות ה וזה בחי' ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך ואעשך לגוי גדול וכו'. כי אברהם הי' הראשון שהתחיל לגלות האמת בעולם ע"כ זכה לכל הבחי' המבוארים בתורה הנ"ל שהם א"י ותפלה ואמונה ונסים כ"ש שם ע"ש, וזהו לך לך מארצך וכ' אל הארץ וכו' זה א"י. ואעשך לגוי גדול ודרז"ל זה שאומרים אלקי אברהם ואברכך זה שאומרים אלקי יצחק וכ' היני ובחי' תפילה אמונה שאברהם זכה ע"י אמיתת תמימותו כי הלך תמים זה אברהם ועי"ז זכה שצווהו הש"י לילך לא"י. ויזכה לתפילה ואמונה בשלימות גדול כ"כ עד שיזכה שיאמרו אלקים אברהם בכל התפלות שכל מי שירצה להאמין בהש"י ולהתפלל אליו יאמר אלקי אברהם וכו'. כי עקיר התפילה והאמונה נמשך על ידו ע"י גודל האמת והתמימות שלו וכנ"ל. וזהו ואברכה מברכיך ומקללך ארור ונברכו בך כל משפחות האדמה זה בחי' נסים שיזכה לעשות נסים ומופתים גדולי םבעולם שכל מי שיברך יתברך וכן להיפך עד שהכל יתברכו בו וכ"ש במדרש שכל העקרות וכל החוליםהיו באים אל אברהם כי זכה לעשות נסים גדולים בעולם. נמצא שבאלו הפסוקים מרומז כל הבחי' המבוארים בתורה הנ"ל שהם א"י ותפילה ואמונה ונסים שזכה בהם אברהם וכו'. וזהו וילך אברם כאשר דבר אליו ה' וילך אתו לוט. היינו שהחשך כרוך תמיד אחר הקדושהכי לוט בחי' לטותא כ"ש בזוה"ק בחי' החשך שהוא בחי' שקר שהוא עיקר זוהמת הנחש בחי' ארור אתה. היינו שהחשך בחי' לוט הלך תמיד אחר אברהם להחשיך לו ח"ו וכנ"ל שבכל פעם שהאדם עומד להתפלל וכו' שזהו בחי' שמושך עצמו לא"י וכו' כי הכל בחי' אחת כנ"ל אזי תיכף וילך לוט שהחשך כרוך אחרי וורוצה להחשיך לו ח"ו. וזה כל העבודה והיגיעה של הצדיקים והכשרים לברר האמת מתוך חשכת אפילת השקר המסבב בכמה וכמה מיני סבובים וליצנות וערמומיות בליט שיעור ומי שרוצה לחוס על עצמו הוא מושך עצמו תמיד אל האמת לאמיתו. וזהו בחי' ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה. שהוא דרום שהוא ימין בחי' אמת דתליא בעתיקא דאיהו כולא ימינא. שבכל מקום שהלך ונסע בגשמיות ורוחניות הלך ונסע והמשיך עצמו תמיד לימין שהוא האמת כי א"א להודיע לאדם דרך האמת בפרטי פרטיות בכל דבר ובכל עת וזמן רק המשכיל החפץ באמת הוא מסתכל בכל פעם בכל דבר על נקודת האמת והולך ונוסע ומושך עצמו תמיד לימין שהוא בחי' אמת בבחי' הלוך ונסוע הנגבה וכו'.
Therefore it is impossible for a thing to pass from one domain to another except when the thing first returns to its initial root — to the ko'ach — and from there it returns and emerges into the second person's domain. And through the object's ascending to its root and returning and emerging into the second person's domain at the time of the transaction — through this comes the essential clarification of the transaction. For when it ascends to its root it is renewed there, and this is the essential clarification, as above. Therefore the transaction has no validity except through this aspect — that is, the aspect of bringing from ko'ach into po'el — namely, that the thing ascends to its root and then returns and emerges from the ko'ach into the po'el, as above.
Segment 13
אות ו וזה שאמר אברהם ללוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רועי ובין רועיך וכו' הפרד נא מעלי אם השמאל ואימינה ואם הימין ואשמאילה. ואיתא במדרש שא"ל אם את לשמאלא אנא לדרומא ואם אנא לדרומא את לשמאלא והביא שם משל לב' בני אדם כוו' עד מן כל אתר אנא משמאיל לההוא גברא ע"ש. ולכאורה תמוהין דברי המדרש. כי לפי משמעות המקרא נראה שנתן הבחירה ללוט להימין או להשמאיל והוא יפנה לצד השני לימין או לשמאל וכך דרך בני אדם כשרוצין להשקיט מריבה שאומר לו בחר לך איזה צד שתרצה כדי שלא תהי' מריבה ולפי דברי המדרש שאמר שאברהם אמר לו שתמיד יקח לעצמיו הימין ואת לוט ישמאיל תמיד א"כ בודאי לא יתרצה:
And this is the aspect of what Rabbaynu, of blessed memory, wrote there in the aforementioned Torah-teaching: that it is impossible to bring from ko'ach into po'el except through emes — that is, when one is not dependent upon others, for then specifically the emes is in its fullness, as is explained there; see there. For in truth, at first glance it seems difficult: if so, the great tzadikim — the majority of whom are sustained from what they receive from the common people — if so, according to this they would be, Heaven forbid, far from the emes, Heaven forbid.
Segment 14
אך ע"פ דברינו יתבאר בעז"ה שמשמעות המקרא כפשוטו ודברי המדרש שניהם עולים בקנה א'. היינו שאברהם שהוא בחי' אמת טען עם לוט שהוא בחי' שקר וחשך הרוצה לסבב את האמת בכמה מיני סבובבים בלי שיעור, וטען עמו אברהם הפרד נא מעלי כי אני איני רוצה לילך בדרכיך אך בכל מקום שתפנה אני אפנה לצד אחר אם השמאל ואימינה היינו אם תרצה לסבב ולבלבל אותי בבחי' שמאל דהיינו בתאוות ובהרהורים וכו' שהם מסטררא דשמאלא, ואמיניה אני אמשיך עצמי לצד ימין שהוא דרך התורה דרך האמת כי אני מושך עצמי רק לדרך התורה באמת שהוא בחי' ימין. ואם ה ימין היינו אם אתה תאמר שאתה הולך בדרך ימין כי עא"פ רוב השקר והחשך מלביש א"ע באמת ואומר שהוא חפץ רק בדרך התורה וכ"ש אדמו"ר ז"ל בתחילת הספר שהיצה"ר מלביש א"ע במצוות וכו' וכמו כן מצוי הרבה בעניני המחשבות שבאדם שע"פ רוב מבלבל אותו ע"י שרוצה להפוך האמת. וכן בענין בני אדם הרוצים למנוע מדך האמת שהם אומרים לרע טוב ולטוב רע ואומרים שהם רוצים להדריך אותו בדרך האמת כאלו האמת שהוא בחי' ימין אצלם, ועל זה טען אברהם ואם הימין ואשמאילה היינו שאם אתה תרצה להימין דהיינו מה שנקרא אצלך ימין אזי ואשמאילה אנ יאטה מעליך ואפנה לצד אחר לשמאל כי איני חפץ ימין שלך כי באמת לאמיתו ימין שלך הוא שמאל ושקר גמור מאחר שבאמת אתה חפץ בהסתותיך להדיח אותי ח"ו מינקדות האמת ע"כ איני חפץ ימין שלך ואפנה לשמאל דהיינו מה שלדבריך הוא שמאל. ועתה צדקו יפה דברי המדרש הנ"ל שאמר מן כל אתר אנא משמאיל להווא גברא כי בודאי באמת לאמיתו נשאר לוט תמיד בשמ אל כי עיקר בחי' ימין הוא אמת שהוא כולא ימינא ומי שנוטה מהאמת אע"פ שמלביש א"ע במצוות ואומר שכך הוא האמת בחי' ימין, באמת הכל הוא שמאל גמור כי האמת הוא אחד ובכל צ ד ופנה שהאמת הוא כן זהו עיקר הימין. וכמו למשל כשא' הולך בדרך ויש לפניו שני דרכים א' לימין לעיר צפת והב' לשמאל לעיטר טביר' וכיוצא, כשהוא צריך לטביר' אזי הדרך לצד שמאל הוא אמיתת הדרך שלו והוא אצלו הדרך המיומן. והדרך הימין שפונה לצפת הוא שמאל אצלו מאחר שאין צריך לשם והוא פשוט. כמו כן בכל הדרכים והעצות בדרכי ה'. כשהבע"ד ואנשיו מלבישין עצמן במצוות כאלו הם רוצים להדריכו בדרך המיומן מאחר שהאמת אינו כן צריכין לפנות מעליהם אע"פ שלפי דעתם הוא לשמאל כי באמת זההשמאל הוא עיקר הימין מאחר שהאמת הוא כך. וזהו אם הימין ואשמאילה שאני אפנה לשמאל מהימין שלך ואעפ"כ אתה תשאר תמיד בשמאל כ"ש במדרש הנ"ל ואשמאלה אין כתיב כאן אלא ואשמאילה מן הכל אתר אנא משמאיל לההוא גברא היינו כנ"ל כי תמיד ישאר בחי' לוט שהוא חשכת השקר בשמאל וכנ"ל:
And I have already heard explicitly a question similar to this from the mouth of Rabbaynu HaGadol, of blessed memory, in these words: Regarding what we request — "And do not make us dependent upon the gifts of flesh and blood" — how do those who receive [support], whose livelihood comes from this, direct their intention in this prayer? (All of this I heard from his holy conversations, where he spoke of this in the eloquence of his holy tongue, and I did not hear his resolution of this.)
Segment 16
אות ז וזה בחי' לך לך מארצך וכו' ותיבת לך אינו מובן כלל כאשר נדחק רש"י בזה ופי' לך לטובתך וכו' וע"פ הנ"ל יובן היטב בעז"ה. כי כבר מבואר לעיל שהש"י צוה עליו בפרשה זאת שימשיך עצמו לכל הקדושות הנ"ל. דהיינו לא"י ותפילה ואמונה ונסים שלכולם זוכין רק ע"י אמת כנ"ל. וזהו לך לך, לך דייקא שכל הילוכך ונסיעתך יהי' לך ואליך לבד היינו לעצם נקודת האמת שזה עיקרך וחיותך כי עיקר האדם הוא הנשמה הקדושה שבו שזה כל האדם כ"ש בספרים ומובא בדבריו ז"ל בסי' כ"ב שמה שנקרא אצל האדם אני הוא רק עצם הנשמה כי בשר האדם נקרא בשר אדם ועיקר האדם הוא הנשמה והנשמה הוא חלק אלוקי ממעל שהוא עצם האמת. וזה בחי' נשמות ישראל שהתחילו מאברהם שנאמר עליהם כולו זרע אמת. וזהו לך לך היינו שתלך לך לעצמך דהיינו לעצם האמת שלך המושרש בך שרק זה נקרא אני כשהאדם מדבר על עצמו וכן רק זה נקרא אתה או לך כשמדברים עמו לנוכח, היינו שבכל הילוכך בגשמניות ורוחניות תלך רק לך לעצמך לעצם נקודת האמת המושרש בך ולא תסתכל על שום הסתות ופתויים של השקר המחשיך אנפי ברייתא עד שקשה מאד לעמוד עליהם מי שאינו משתדל לחוס על עצמו לחפש תמיד האמת לאמיתו לבלב יטעה א"ע. וזהו לך לך מארצץ וממולדתך ומבית אביך כי כמה מיני חשך ושקרים הנמשכים מארצך דהיינו מהערי והמדינה שנתגדל בה, כי זה ידוע שהקליפה קדמה לפרי ובכל ארץ ובכל מקום אע"פ שיש שם הרבה טוב אבל יש בכל מקום כמה מיני חשכות המחשיכים את האמת דהיינו מה שבכל ארץ רובם רודפים אחר תאוות ובפרט אחר הממון והכבוד וכו' כאלו זה הדרך ניתן מסיני ח"ו. וצריך להתרחק מזה ולצאת מארצך הנ"ל ותלך לך לעצמך לנקודת האמת שזה עיקר עצמך כי אם תסתכל על האמת תבין היטב כי לא זה הדרך לבא לתכלית הנצחי לעוה"ב. וכן וממולדתך דהיינו שיצא מהרע והחשך שיש בו מצד ההולדה בחי' הן בעוון חוללתי וכו' וכ"ש ע"פ המה ואביהם וכו' (בסימן יו"ד). וכן ומבית אביך שהוא משפחתו כי יש כמה שטותים ושקרים שנדבק בו מצד מ שפחתו שמחזיקים עצמן למיוחסים גדולים וכאלו כל הכבוד שייך להם וכיוצלא בזה שאר שטותים ובלבולים, ומכולם צוה לו הש"י שיצא וילך מהם,לך דייקא דהיינו לעצמך שהוא עצם נקודת האמת שהוא כל האדם כנ"ל, ואז תבא אל הארץ אשר אראך שהוא א"י ואעשך לגוי גדול זה שאומרים אלקי אברהם שהוא שלימות התפילה ואמונה וכו' ונברכו וכו' שהוא בחי' נסים וכו' כי לכלכ זה תזכה ע"י האמת וכנ"ל:
However, in truth, the essential of our request is: "And do not make us dependent upon the gifts of flesh and blood " — " flesh and blood " specifically. For in truth, the essential purpose is that one must know that "there is nothing else besides Him" [Deuteronomy 4:35] — literally nothing else. That is, there is nothing found in the world at all — only He, blessed be He, alone. For "Hashem is the G-d in the heavens above and upon the earth below — there is nothing else" [Deuteronomy 4:39] — "nothing else" literally. For there is nothing found in the world at all, at all — only He alone, blessed be He. For everything is hevel [vanity] . And everything is as nothing before Him — literally as nothing. And so I found in the Shelah HaKadosh, who explained the verse thus: "And you shall know today and return it to your heart that Hashem is the G-d in the heavens above and upon the earth below — there is nothing else." According to its plain meaning, the intent is that there is no other god besides Him, blessed be He. But the [Shelah HaKadosh] explained that the intent is that one must know and return it to his heart that only Hashem is the G-d in the heavens above and upon the earth below — and there is nothing else — no creation and nothing found at all. For everything is literally nothingness and emptiness, and everything is literally nullified in existence before Him, blessed be He. Both above and below — in the heavens above and upon the earth below — everything is vanity and literally nothingness. Only Hashem is the G-d and there is nothing else at all. And this matter cannot be explained — rather each person according to what he estimates in his heart [can grasp].
Segment 18
אות ח וכל זה א"א לברר בכתב רק כ"א החפץ באמת יבין. כי כבר מבואר בדבריוט ז"ל שבני אדם הם מונעים גדולים יותר מהיצה"ר כמבואר שיחותיו הק' בזה ע"ש. ולא מבעיא שיש מונעים רשעים או קלי עולם וליצנים וכו' המונעים בדבריהם מן האמת אף גם יראי ה' יכולים לפעמים לבלבל את האדם בעצתם שאינה טובה לפניו לפי דרכו ויש בזה כמה בחי' בלי שעור. ע"כ החפץ באמת צריך ליזהא למשוך עצמו תמיד לעצם נקודת האמת שלו כפי מה שהוא צריך באמת שזהו לך לך, לך דייקא דהיינו לעצמך לעצם נקודת האמת השייך לך. וכמובא בהמעשה של החכם והתם שאמר התם זה מעשה שלו וזה מעשה שלי וכמובא מזה ע"פ וספרתם לכם לכם לעצמיכם ע"ש בדברינו (בה' ספירה הנכללת בה' פסח הלכה ט'). ע"כ באמת צריכין תפילה ושיחה הרבה ולדבר הדיבור באמת כנ"ל עד שיזכה תמיד למשוך עצמו אל האמת לאמיתו ויזכה לכל הנ"ל:
It emerges that according to the truth — that everything is nullified before Him, blessed be He, and the po'el is included within the ko'ach in the aspect of "the end of action is in the initial thought" — therefore even when one receives livelihood or the like from another, he is receiving from Him, blessed be He, Himself, since he knows that everything is nothingness and emptiness. He connects the po'el to the ko'ach, as above, and then he is receiving only from the initial Ko'ach — that is, from the Creator, blessed be He. And this is the essential of our request that we ask: "And do not make us dependent upon the gifts of flesh and blood " — the gift of "flesh and blood" specifically — not to err and think, Heaven forbid, that one is receiving from the flesh and blood literally — that is, from the physicality of the body. Rather, even when receiving from a person, one should know that one is receiving from the initial Ko'ach. For the po'el is connected to the ko'ach, as above.
Segment 19
(מכאן ועד הסוף הם רק ראש פרקים)
And this is the aspect of what Rabbaynu, of blessed memory, wrote: that the essential emes is when one is not dependent upon others, as above. For our eyes see that most people are dependent upon others, for they are sustained from each other, and each one needs the good of his fellow. Since he needs something from his fellow, he is in the category of dependent upon others, as is understood there in the aforementioned Torah-teaching. And if so, certainly almost the entire world is dependent upon others. But the essential thing is the aforementioned aspect — that is, to know that everything is connected to Him, blessed be He, and literally nullified before Him, blessed be He. And whatever one receives from his fellow, everything is received from Him, blessed be He, literally, as above. And then one is certainly not dependent upon others, even though one receives from them, as above — since one knows this with clear and pure knowledge. And this is the aspect of emes , for this is the essential emes — when one knows that the po'el is connected to the ko'ach, and everything is one ( kola chad ), and there is nothing without Him, blessed be He, as above. Only when everything is one — then specifically one merits emes. For the essential emes is only in the aspect of "everything is one," as above — that is, when one connects and raises the po'el to the ko'ach, as above. (But when one separates, Heaven forbid, the po'el from the ko'ach — from this is the essential hold of falsehood, as above, and as is well explained in the Torah-teaching " Amar Rabbi Akiva — k'she'tagi'u l'avnei shayish tahor al tomru: mayim mayim " [Lesson 51]; see there well. For the essential emes is only when one connects the post-Creation to the pre-Creation, which is all one; see there well.)
Segment 21
אות ט וזה בחי' יעקב איש תם וכו' בח'י אמת כ"ש תתן אמת ליעקב שעי"ז הי' יכול לעמוד כנגד בחי' החשך הגדול של עשו יודע ציד בחי' כי ציד בפיו שהוא עיקר חשכת הס"א כ"ש שם ע"פ בצדה תשים בחי' כי ציד בפיו וכו'. וכן כנגד לבן שנא' בו ותחלף את משכרתי עשרת מונים שמתגבר בשקריו וערמומיותיו בכמה חלופים ושינויים לאין מספר וכו' כי עיקר החשך הוא שקר שהוא מחשיך עיני ברייתא וע"כ כתב אדמו"ר ז"ל שעיקר היצה"ר הוא שקר שהוא הרע הוא הטומאה וכו', ע"כ עיקר העצה הוא אמת לראות לדבר דיבור אמת איך שהוא כוו' והאמת יאיר לו הפתחים וכו' עד שיוכל להתפלל וכו' שעי"ז ממציא פרנסתו וזווגו לו או לבניו והתלויים בו. וכל זה הוא ענין יעקב שהי' לו מלחמות גדולות עם לבן ועשו. כי יעקב עצם האמת תתן אמת ליעקב, וחשכת השקר והרמאות של לבן ועשו סבבוהוה מכל צד ויעקב בגודל אמיתת תמימותו עמד כנגדםעד שהוציא מעשו הבכורה והברכה שהוא שפע הפרנסה ומלבן הוציא כל זווגו ועשירות גדול וי"ב שבטי יה הכל ע"י גודל האמת שעי"ז לא די שהם אינם יכולים להחשיך עליו ח"ו אף גם האמת מאיר לו עד שמוציא מהם כל הטוב שהי' כבוש אצלם מכבר. וכל מה שמתגברים יותר ויותר להחשיך עליו ח"ו הוא מוציא מהם הטוב שכבוש בהם יותר ויתר ע"י שמתגבר ביותר להמשיך על עצמו אור האמת שזהו בחי' תשלומי כפל שמשלם הגנב כשנמצא וכנ"ל. ואם ח"ו מתגבר יותר ווגנב שור ושה וטבחו או מכרו, צריך לשלם ולהחזיר הרבה יטותר שהם ד' וה' כיכל מה שהשקר מתגבר יותר מוציאין ממנו ע"י האמת יותר ויותר וכנ"ל. עד שזכה יעקב להוציא מהם י"ב שבטי יה שהם בחי' י"ב נוסחאות התפילה והם כנגד י"ב מזלות י"ב חדשים י"ב גבולים של א"י י"ב שעות היום וי"ב שעות הלילה שכולם קיומם וחיותם ע"י נקודת האמת שהוא עיקר קיום העולם כ"ש בראשית ברא אלקים את ס"ת אמת כמובא כי חותמו של הקב"ה אמת. וצריכין שיאיר האמת בכל חדש ובכל יום ויום ובכל שעה ושעה מי"ב שעות היום והלילה כי אע"פ שהאמת הוא אחד אבל מצד שינוי המקבלים יש שינויים רבים בענין האמת ואין האמת של האדם זה דומה לחבירו וכן אין שעה דומה לחברתה. כי זה האדם צריך להתגברע"י האמת בתורה ועבודה וזה צריך להרבות בצדקה להחזיקו וכו' וזה עוסק במצוה אחרת בג"ח וכיוצא. וכן באדם אחד יש חלוקים רבים בין יום לחבירו ובין שעה לחברתה שבשעה זאת מתפלל ובשעה זאת לומד ובשעה זאת עושה מו"מ ובשעה זאת אוכל או מדבר עם בני אדם וכיוצא בזה שארי שינויים רבים לאין מספר. והעיקר שבכל שעה ושעה בכל מה שעובר עליו בכל מה שעוסק יהי' הכל באת לאמיתו כפי אותה העת והשעה וכפי האדם. וכ"ז א"א לבאר אך החפץ באמת יבין בעצמו, והכלל שאין שעה בעולם שלא יוכל להאיר לעצמו ע"י האמת אף אם החשך מסבב אותו כמ ושמסבב כי אמת ה' לעולם. וזה שבקש דהמע"ה הדריכני באמתך ולמדני כי אתה אלקי ישעי אותך קויתי כל היום. כל היום דייקא כי בכל שעות היום מתחילתו עד סופו אני מקוה אליך שתדריכני באמתך ותלמדני כי בודאי יש אמת בכל שעות היום שיאיר לי בכל שעה לצאת מהחשך לאור גדול:
It emerges that the essential emes is when one is not dependent upon others — that is, when one knows that there is no creation in the world at all — everything is nothingness before Him — and the post-Creation is like the pre-Creation. For the po'el is connected to the ko'ach, as above. And then it is the aspect of emes, for this is the essential emes — when one knows that everything is one, as above. For as long as one does not know this, the emes is not in its fullness. For the essential emes is only in the aspect of "entirely one," as above — that is, when one connects and raises the po'el to the ko'ach, as above. And then specifically one can bring from ko'ach into po'el. For it is not possible for us to bring from ko'ach into po'el except when we first raise the po'el to the ko'ach, as above. This is the aspect of emes — the aspect of not being dependent upon others, as above. And then specifically one can bring from ko'ach into po'el, as above.
Segment 23
אות י כי הגנב בא בהעלם ובהסתר בערמה ומרמה גדולה. ושרשו מהבע"ד שהוא הגנב הגדול שבא על האדם בגניבה ובמרמה כ"ש יארוב במסתר וכו' וכ"ש לעיל בהלכות הקודמות. ושורש הבע"ד והס"א הוא מתחילת הצמצום של חלל הפנוי שהש"י כביכול העלים והסתיר אור חכמתו בשביל הבחירה. וההעלמה וההסתרה הוא בחי' גניבה כי באמת לאמיתו יש שם הש"י רק שהוא מעלים ומסתיר עצמו כביכול בשביל הנסיון והבחירה בבחי' אתהאל מסתתר בחי' ואנכי הסתר אסתיר. וזהבחי' מה שארז"ל שאמר הקיסר אלקיכם גנב הוא, ובתו השיבה לו שהוא לטובה כ"ש שם המשל ומשם שורש הגנב הגדול ע"י האמת ע"י שיודעים שבכל מקום נסתר הש"י אפי בהחלל הפנוי בעצמו ואז אין חשך ואין צלמות להסתר שם כי גם חשך לא יחשיך ממך וכתיב כי אשזב בחשך ה' אור לי:
Therefore the gift has no validity except through kinyan sudar — which is acquired through garments. For the garments allude to the aspect of the po'el, which is the aspect of the generality of the worlds, which are the aspect of His garments, blessed be He, as is known. And this is the aspect of the yud of the Sheim HaKinui, which is the aspect of the po'el, as explained there. For the Sheim HaKinui — that is, the Name Adni — is the aspect of the garment and sheath for the Name Havayah , blessed be He. It is the aspect of Malchus , the aspect of the po'el, the aspect of the generality of the worlds that are the aspect of garments to Him, blessed be He, as is known.
Segment 25
אות יא וזה שארז"ל ענין הגנב שעשה עין של מטה כאילו אינו רואה ובשביל זה הגנב חמור מגזלן. ולכאורה אינו מובן כי הלא בודאי גם הגזלן אינו מאמין בהשגחתו ית' כי אם הי' מאמין שהש"י משגיח עליו בודאי לא הי' גוזל את חבירו מיראת הש"י. אך עיקר החילוק שהגנב בא במרמה ובערמה כ"כ עד שמטעה א"ע וכמ ושאמר אדמו"ר ז"ל שכשחוזרין השקר ב"פ נעשה אצלו אמת וכו'. ולא די שמטעה א"ע עד שיכול להטאות גם אחרים בגניבת ערמתו ולא די בזהעד שכביכול יכול להמשיך הסתרה כזאת כאיל והש"י מסכים עמו בבחי' גנבא אמחתרתא רחמנא קרי'. כי הש"י הארץ נתן לבני אדם ונתן כח להבחירה כ"כ שעיקרה ע"י השקר כנ"ל עד שיש כח להשקר שהוא בחי' גניבה להעלים האמת גם למעלה כביכול. כמו עשו שרצה להטעות את אביו עד שימשיך אליו את הברכות מלמעלה עד שיעקב הוכרח לילך עמו במרמה גדולה עד שחטף הברכות ממנו. וגם אעפ"כ התגבר עשו ואמר ברכני גם אני אבי עד שברכו ועל חרבך תחי' שעי"ז מתארך הגלות כ"כ כידוע. וזה בחי' עשה עין של מטה וכו' עשה ממש וכו' וכנ"ל. אבל הבחירה ביד שכנגדו ג"כ שהוא מסטרא דיעקב שבודאי יש לו כח יותר כשרוצה לחוס על עצמו ולהטות אל האמת יכול להאיר על עצמו אור האמת שהוא אור הש"י בכל עת ובכל שעה וכנ"ל עד שיוציא מהם כל הטוב שהי' כבוש בהם בבחי' תשלומי כפל וד' וה':
And this is the aspect of kinyan sudar — acquiring through garments. For in this we allude that the po'el is included within the ko'ach, through which comes the essential validity of the transaction and the gift, as above. For it is impossible for a thing to pass from one domain to another except through this aspect, as above. Also, the emes must be strengthened so that there be no retraction — that he not go back on his word. And the essential emes is through this aspect — through the po'el being included within the ko'ach, as above. And this is the aspect of kinyan sudar: the giver is the aspect of ko'ach, and the receiver is the aspect of po'el. For ko'ach and po'el are the aspects of giver and receiver, as is known. Therefore through the giver receiving the corner of the garment of the receiver — in this he alludes that the po'el is included within the ko'ach. And the essential thing is through the garments, which are the aspect of the po'el, as above. Therefore through them specifically we allude that the po'el is included within the ko'ach, as above. And then specifically the thing is brought from ko'ach into po'el afresh, as above. Then it passes from one domain to another, and then the transaction has validity in truth, without retraction, as above.
Segment 27
אות יב כי שור ושה בחי' יעקב ויוסף, והכשבים הפריד יעקב בחי' שה פזורה ישראל ואתנה צאני צאן מרעיתי, וכו' יוסף בכור שורו הדר לו בחי' הצדיק האמת שמאיר האמת בכנסת ישראל שנקראים ע"ש יעקב. וכשמתגבר הבע"ד על עצם הנקודה שיש בכ"א מישראל מצד שהוא מזרע ישראל ועוד יותר ח"ו כשרוצה להתגבר ולגנוב ממנו נוקדת הצדיק בחי' יוסף המושרש בו ורוצה לעוקרו לגמרי בבחי' וטבחו או מכרו כי יש שטובחו לגמרי שמביאו לידי פריקת עול לגמרי ח"ו שזה בחי' טביחה ושחיטה לגמרי. ויש שאינו מסיתו לפרוק עול לגמרי רק שמסיתו שכל עבודתו יהי' בשביל ממון. שזה בחי' ומכרו שמוכר קדושתו בשביל ממון, אבל בכח הצדיקי אמת סוף כל סוף מתגברים כנגדו עד שמוציאים ממנו הטוב בכפלי כפליים בבחי' ד' וה' כי כל מה שמתגבר יותר בשקריו וגניבתו מוציאים ממנו הקדושה אח"כ יותר ויותר כנ"ל בבחי' עת אשר שלט וכו':
And this is also the aspect of kinyan sudar in all acquisitions. For every person who conveys something to his fellow — even in a sale — is the aspect of the giver, the aspect of ko'ach. And his fellow is the aspect of the receiver. Therefore the acquisition is made through kinyan sudar, through which the po'el is included within the ko'ach, as above. For it is impossible to bring from ko'ach into po'el except when one first raises and connects the po'el to the ko'ach, as above. Therefore it is impossible for the gift or the sale to pass from the giver to the receiver — which is the aspect of emerging from ko'ach into po'el — except when it first ascends from below to above, from the po'el to the ko'ach. This is the aspect of kinyan sudar — acquiring through garments specifically , as above. And this is the aspect of tzitzis : at the beginning of the day, when we wish to enter into prayer — in order to bring from ko'ach into po'el, as above — and we need first to raise from below to above, to connect the po'el to the ko'ach, we engage immediately at first with the mitzvah of tzitzis, whose mitzvah is through the garments. For through the rectification of the garments specifically — through the mitzvah of tzitzis — through this specifically one raises the po'el, which is the aspect of the generality of the worlds, the aspect of garments, as above — to the ko'ach, as above.
Segment 28
יג) ד' וה' בבחי' תחת הנחשת אביא זהב ותחת הברזל אביא כסף ותחת העצים נחשת ותחת האבנים ברזל וכו'. וארז,ל תחת ר"ע וחביריו וכו' שהם יו"ד הרוגי מלכות שהי' ע"י הפגם שפגמו במכירת יוסף שגנבו אותו כ"ש כי גונב גנבתי וכו' וכמובא שפ' זדאת חמשה בקר ישלם תחת השור וכו' מרמז על מכיר תיוסף וכו' (וע' מזה לקמן). כי זה הגניבה והרמאות הגדולה מהכל כשהבע"ד גונב לב האדם עד שמכניס מחלוקת על הצדיק האמת ומהפך האמת וכו' שזה בחי' מחלוקת השבטים על יוסף שמזה עיקר האריכת הגלות וכו'. שכל התיקון ע"י המשכת אורו של משיח שהוא אור האמת כ"ש שלח אורך ואמתך וכו' ישלח אלקים חסדו ואמתו:
It emerges that the essential validity of the gift specifically is through first connecting the po'el to the ko'ach, in the aspect of "the end of action is in the initial thought," as above — which is accomplished through kinyan sudar, as above. Therefore matanas sh'chiv mayra [the gift of a deathbed person] does not require a kinyan. For matanas sh'chiv mayra takes effect after death, and then at the time of the histalkus the two spirits are bound together — the ru'ach of above and the ru'ach of below, which are the aspects of ko'ach and po'el. It emerges that then the po'el is included within the ko'ach. Therefore then the gift is acquired by the recipient without any kinyan. For it passes of its own accord from one domain to another through mere speech, since now the po'el and the ko'ach are bound together — through which comes the essential validity of the gift — through the po'el ascending and becoming connected to its root, and then the gift returns and emerges from ko'ach into po'el. Now this happens of its own accord. Therefore no kinyan is needed. And also, kinyan is of no avail at all for a matanas sh'chiv mayra — for there is no kinyan after death. For the kinyan is connecting the po'el to the ko'ach, and this is the aspect of a person's essential service in this world, as above. And this a person can only do during his lifetime, when he has the power to connect the po'el to the ko'ach — which is the essential of his service, as above. But after the histalkus, a person has no power to do this, for "today to do them" — and not tomorrow . Therefore there is no kinyan after death, for it is no longer possible afterward to raise and connect the aspect of the po'el to the ko'ach — which is the aspect of kinyan sudar. For this a person can do only during his lifetime — for this is the generality of his service, as above. Therefore the matanas sh'chiv mayra — he can only convey the gift without kinyan specifically . Rather, at the time of his histalkus he conveys the gift. For then the ru'ach of below ascends and is included within the ru'ach of above — which is the aspect of the po'el ascending to the ko'ach. And then the gift is acquired and passes from ko'ach into po'el, from the giver to the receiver, as above.
Segment 30
אות יד וזה בחי' נר חנוכה להאיר האמת בעולם שהוא עיקר האור לדחות החשך שעל פני תהום שהוא בחי' יון כשארז"ל. וזה בחי' נר ה' חופש כל חדרי בטן שע,י האמת שהוא נר ה' יכולין לחפש בכל חדרי בטן לצאת מאפילת החשכות הבא בכל חדרי בטן שהם כלל התאוות והמדות רעות וכו'. כי האמת מאיר בכל חדרי בטן להאיר בכולם למצואעצה והתחזקות לשוב מכולם להש"י כי אפי' כשנדמה להאדם שיודע האמ תרק שהתאוות מתגברים עליו גם זה שקר כי נדמה לו שאין בכחו לעמוד כנגדם. אבל אם ימשוך עצמו להאמת בודאי יהי' לו כח ועצה להמלט מהם וכ"ש בההקדמה של ס' ליקויטי מוהר"ן בדברי השיר וכ"ז מחמת שיטות שאין יודע מכחו וכו'. אבל באמת לאמיתו בודאי יש לו כח וכו' כי אין הקב"ה שולח על האדם נסיון וכו' שלא יהי' לו כח לעמוד בו כי אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו וכו'. ועוד יש בזה הרבה לדבר כי א"א לבאר אמיתת האמת שצריך האדם בכל יום ובכל שעה לפי בחינתו ובפרט בענין ההתחזקות וכו':
Baruch Hashem l'olam, Amein v'Amein.
Segment 32
אות טו גם שור ושה מרמז על ציצית ותפילין כמובא ובהמעשה של שור ושה ע"ש. היינו שלפעמים מתגבר הגנב כ"כ שהוא היצה"ר שהוא הסט"א שהוא עיקר הגנב והרמאי וכו' כנ"ל עד שגונב ח"ו גם בחי' השור והשה וטבחו או מכרו שמטיל פגם או מבטלו לגמרי אפי' מעיקר קדושתןו שהוא ציצית ותפילין. והוא גם הואצריך להתגבר ולבלי לייאש עצמו עד שימצא הגנב ויוציא ממנו בכפלי כפליים בבחי' תשלומי ד' וה' וכו' וכנ"ל:
It is found in the Sefer HaAlef-Beis (Letter Alef, Emes, #48): One who was a liar in a previous gilgul [incarnation] — when he is reincarnated he is left-handed ( itair yad ). See the aforementioned Torah-teaching " Vihi na pi shnayim ," and you will understand the matter somewhat. For the right hand and left hand are ko'ach and po'el, and it is impossible to bring from ko'ach into po'el except through emes. Therefore when one is a liar, etc. — he cannot bring from ko'ach into po'el. And before one brings from ko'ach into po'el, the ko'ach and the po'el are bound together and one cannot distinguish between right and left. Therefore when he is reincarnated he is left-handed — which is the aspect of there being no distinction between right and left; see there, where the matter of being left-handed is explained; see there well. Also, according to the above — that one must first raise the po'el to the ko'ach, and this too depends on emes, as above — one who is a liar cannot connect the po'el to the ko'ach. Therefore he becomes left-handed. For he remains in the aspect of the left, which is the aspect of the po'el — since he did not raise the po'el to the ko'ach.
Segment 33
כי ציצית ותפילין בחי' אור האמת. ציצית תקון הבגדים לתקן השקר הנאחז ביותר בהבגדים כנראה בחוש. בגד בא"ת ב"ש שקר כמובא. תפילין אור הפנים מבקשי פניך יעקב בחי' תתן אמת ליעקב. ועיקרם ביום. ובלילה שאז תרעין דג"ע סתימין כד ליליא פריש גדפהא וכו' והחשך מתגבר ואז אין זמן ציצית ותפילין כי חשך בחי' שקר שא"א להגיע שם אור הציצית והתפילין ואז אין תקנה כ"א ע"י הדיבור אמת בחי' תפילת ערבית שתיקן יעקב דייקא שהוא עצם האמת ביותר מכל האבות כי אברהם ויצחק תקנו שחרית ומנחה שאז הם ממשיכין אור ציתית ותפילין אבל כשהגיעו לתוקף חשכת לילה ביותר לא הי' בידם להמשיך אור האמת שם. וע"כ יציא מהם עשו וישמעאל אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר שהימין בחי' האמת שלהם הוא שקר וכו' והם החריבו את היבהמ"ק מקום התורה והתפילה וכו'. אבל יעקב עצם האמת ביותר הי' חזק ב האמת כ"כ עד שהאיר האמת בתוקף חשכת לילה בהתגברות החשך והשקר מאד מאד. וע"כ הוא דייקא תיקן תפילת ערבית בחי' ויפגע במקום וכו' כשברח מעשו הרשע והלך ללבן הארמי ששניהם בחי' חשך עצום ונורא מאד וראה שהחשך סובבהו בכל צד ומצדי צדדים, ואז דייקא התגבר ע"י עסק התורה שעסק הרבה בבימה"מ של שם ועבר, ותיקן אז דייקא תפילת ערבית שעיקר תיקון התפילה הוא אמת להורות שבתוקף האמת שלו יכול להאיר בעוצם חשכת לילה, וע"כ היתה מטתו שלימה בבחי' כולו זרע אמת היפך ישמעאל ועשו שהם זרע שקר. וזה בחי' אמת ויציב שחרית ואמת ואמונה ערבית שאומרים אחר ג' פרשיות של ק"ש שהם פרשיות של תפילין וציצית שעל ידם מאיר האמת. כי גם בלילה בתוקף החשך שאין שם ציצית ותפילין ממש אעפ"כ מאיר האמת שלהם ע"י הדיברו ע"י שקורין אלו הג' פרשיות קודם התפילה. וכן קורין אותם קודם השינה ומתפללין ותהא מטתי שלימה וכו' וכנ"ל. וע"כ אומרים בלילה בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי ה' אל אמת כי בתוקף חשכת ליחלה צריכין לדבק א"ע על האמת ביותר וכנ"ל:
Matanah — Halacha 3
Segment 35
אות טז וה בחי' נר חנוכה בחי' נרות המנורה שהם בחשכת לילה וע"כ הי' תוקף הנס ע"י נרות המנורה דייקא וזה עצם מעלת נוראות קדושת חנוכה שממשיכין א ור הנר דקדושה המאיר בלילה ע"י אור האמת שהוא עיקרהאור של כל האורות בחי' נר ה' נשמת אדם וכו' כי עיקר הנס ע"י אור האמ תשמבטל החשך והשקר אף אם מסבב כמו שמסבב:
The matter of Matanas Sh'chiv Mayra, and what our Sages, of blessed memory, said:
Segment 37
אות יז וזה שלקח יעקב י"ב אבנים וישם מראשותיו ונסה עי"ז אם תהי' מטתו שלימה כ"ש במדרש. כי האבנים מרמזין על אבני נגף שנכשלין בהם ע"י החשך והוא נסה בזה דייקא שע"י תוקף האמת שלו יתבטלו כל המכשולות ויתהפכו האבנים ויתאחדו באבן אחד שהוא בחי' אמת כי האמת הוא כולו אחד כ"ש במ"א. כי אז תיקן תפילת ערבית שיוכלו להתפלל באמת בתוקף החשך שעי"ז רואין הפתחים וכו'. וע"כ בלילה כשקמםי בחצות להתאבל על חרובן ביהמ"ק שנחרב ע"י עשו וישמעאל מתפללים אז שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם וכו' שיתפתחו הפתחים דקדשוה שיוכלו ליכנוס בהם להש"י וכו':
Based on the Torah-teaching "And it was at the end [of days]... for He Who has mercy on them shall lead them" [Isaiah 49:10] , etc. (in Likutay Tinyana, Lesson 7); see there. And we have already spoken of this Torah-teaching many times.
Segment 39
אות יח וזה בח'י פתרון חלומות שפתר יוסף שקורין פ' אלו בחכנובה. כי החלום בא בשינה בחשכת לילה שאז התגרות השקר וע"כ אין חלום בלא דברים בטלים. אבל יוסף ידע לגלות גם האמת שיש שם ולבררו מהשקר שזהו בח'י פתרון חלום פרעה שלא ידע שום א' מהם לפתרו כי ראה שז' פרות הרעות בלעו שבע פרות טובות ובריאות כאלה עד כי לא נודע כי באו אל קרבנה. כי השקר בחי' שבע תועבות בלבו ואחיזתו משמאל מבחי' פני השור משמאל והעיקר מסטרא דנוק' שבשמאל שהוא בחי'פרה בחי' כי כפרה סוררה סרר ישראל. והתפלא פרעה מאד איך התגברו שבע פרות הרעות כ,כ על ז' פרות הטובות שהם בחי' אמת בחיח' חצבה עמודיה שבעה בחי' קיום העולם שנברא ב שבעת ימי בראשית ולא הי' שום אדם יודע לפתור כ,א יוסף שקבל עצם האמת מיעקב והוא בחי' בכור שורו שיודע לכלול שמאל בימין ולגלות האמת מתוקף השקר החופה עליו עד שנבלע האמת ממש, אעפ"כ האמת קיים לעולם והצדיק בחי' יוסף מגלהו שעי"ז פתר חלום פרעה שעי"ז עלה לגדולה והציל את כל ישראל ופירנסם וכו' ויצאו מן הגלות על ידו כי יוסף הוא בחי' משיח בן יוסף וכו' (הטבת חמש נרות והטבת שתי נרות):
And it is explained there that every person must see to it that his da'as remains in the world after him — through a son and a student — that he should occupy himself with them, to make known to them the way of Hashem. And this is the essential exchange and continuity that remains from a person after his departure from the world, etc.; see there. And it is explained there that through the illumination of a son and a student, from there livelihood is drawn, etc.; see there.
Segment 42
אות יט (שייך לעיל) וזה חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה. שזה בחי' עשירות ועשתרות צאנך שהוא שורש הנפשות שבשביל זה התייגע יעקב להוציא העשירות מלבן ע"י הצאן כדי להחית הנפשות משרשם וכו'. ושור הוא בחי' עבודת הצדיק בחי' יוסף בכור שורו וכו' בחי' כשור למשאו יבעבודתו ית' כשרז"ל לעולם ישים אדם עצמו כשור לעול בחי' ורב תבואות בכח שור (משלי) ומשם כל שורש העשירות עם הנפשות כי הכל מושרש ומקבל חיות ומעבודת הצדיק שזהשורש הכל. וע"כ כאשר ילדה רחל את יוסף בחי' צדיק הדור בחי' בכור שורו אז אמר יעקב ומתי אעשה גם אנכי לביתי שעתה אני צריך להמשיך עשירות לביתי לכל הנפשות בית יעקב כי כל עשירותם נמשך מבחי' יוסף הצדיק בבחי' ויוסף הוא השליט הוא המשביר בחי' ויכלכל יוסף כל העשירות שהוא שורש הנפשות. וכן הי' שאח"כ הוציא עשירות מופלג ע"י הצאן מבית לבן הארמי. והס"א בחי' הגנב והרמאי כשרוצים להתגבר ביותר בגניבתם וערמתם עד שרוצים לגנוב בחי' העשירו תשהוא שורש נפשות ישראל שהוא בחי' שה כנ"ל. ולפעמים מתגברים עוד יותר שרוצים לגנוב ולפגום גם כח הצדיק בעצמו שהואשורש הכל שהוא בחי' שור בחי' יוסף הצדיק וזה בכמה בחי' או שמרחיקין ממנו אטו שרוצים להפיל ח"ו את הצדיק בעצמו כמ ושהי' כבר כ"פ ר"ל מתעה, או שרוצים לטבוח או למכור את הצדיק בבחי' יען מכרם בכסף צדיק ואביון וכו' שזהו בחי' עשרה הרוגי מלכות וכל הקדושים שטבחום ומכרום לעבדים. אבל כל מה שמתגברים בגניבתם וערמתם עד השורש ח"ו בטביחה ומכירה בבחי' האומרים ערו ערו עד היסוד בה כי אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל וכו'. אבל אמת ה' לעולם כי לא יועיל להם כי גדולי מובחרי הצדיקים עומדים כנגדם תמיד ומגלים ומאירים אמיתת האמת בעולם בשכל אמיתי כזה עד שלא די שיתגלה ערמתם ושקריהם עדאשר ימצא הגנב אף גם יוציאו מהם כפל כנ"ל. ואם מתגברים יותר ויותר בחי' ד' וה' ארבע צאן תחת השה כי העשירות שורש כלליות הנפשות כלול מד' בחי' ד' דגלים שהם ד' מחנות השכינה ד' רגלי הכסא בחי' ד' אותות השם שהוא בחי' טנת"א בחי' חיות הד' עולמות אבי"ע בחי' ד' יסודות וכו' כמובא. וע"כ לעתיד כשהעכו"ם יוכרחו להחזיר העשירו תלישראל נאמר תחת הנחשת אביא זהב ותחת הברזל כסף ותחת העצים נחשת ותחת האבנים ברזל נמצא שחושב שם ד' דברי םזהב וכסף ונחשת וברזל שהם כלל הגוונין שכלולים בד' כידוע (בחי' חו"ג תו"מ) שהם כל בחי' ד' הנ"ל כי הכל יהיו מוכרחים להחזיר בבחי' ארבע צאן תחת השה שהוא בחי' עשירות דקדושה שהוא שורש נפשות ישראל. ואם התגברו עוד יותאר עד שנגי פגם הגניבה בנקודת הצדיק בעצמו שהוא תכלית שורש העליון של ישראל שהוא בחי' גניבת השור בחי' יוסף בטביחה ומכריה, אז יהיו מוכרחים להוציא מקרבם עוד יותר בבחי' חמשה בקר תחת השור כי הצדיק הוא בחי' יסוד החמישי כי הוא בחי' קוצו של יוד (בחי' עתיק העליון שורש הדעת שהם בחי' ד"י וכו') וזה מרומז בדברי רז,ל שאמרו אוי להם וכו' כי תחת החנשת אביא זהב וכו' תחת ר"ע וחביריו וכו' היינו כי אלו הד' בחי' זהב וכסף וכו' לא יספיק להם עד שיצטרכו להוציא כל עצמות חיותם מבטנם וקרבם כי ה' כולל הכל כי העולם נברא בה' בחי' ה' דאברהם בחי' הא לכם זרע, היינו איך שנמצא בהם עוד איזה חיות איזה ניצוץ ונפש מהקדושה הכל יצטרכו להחזיר בבחי' חמשה בקר תחת השור שהוא הצדיק שהוא כשור למשאוי וכו' שממנו הכל וכו' וכנ"ל:
And this is the aspect of yerushah [inheritance] that belongs to the sons. For the essential continuity of a person after his death is the sons who remain after him and fill his place. And the essential thing is the da'as — that is, when he merits, sons remain from him who received from him his holy da'as. For every Jew has a portion in the holy da'as, for the essential da'as is to know Hashem, as it is written: "You have been shown to know that Hashem is the G-d" [Deuteronomy 4:35] , etc. And every Jew is a "portion of G-d from above" [Job 31:2] , and his neshamah is rooted in this holy da'as — which is the root of all neshamos. For chochmah is the root of everything, as it is written: "All of them You made with chochmah" [Tehillim 104:24] . Therefore every Jew, according to his hold in the holy da'as and according to his good deeds — so is the knowledge of His G-dliness, blessed be He, revealed through him. And this is the essential continuity after his death — that is, what he made known to his sons and commanded them to guard the way of Hashem. And this da'as is the essential continuity, as explained in the aforementioned Torah-teaching.
Segment 43
וזה שארז"ל שור שבטלו ממלאכתו צריך לשלם ה' שה שלא בטלו ממלאכתו משלם ד'. כי עיקר מלאכת מעשה בראשית דהיינו כל קיום של כל העולם שברא הש"י שנקרא בשם מלאכה כ"ש ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה הוא ע"י הצדקי שהוא בחי' יום השביעי בחי' אנת שבת דכולהו יומא כי כל מלאכת מעשה בראשית נברא ומתקיים ע"י הצדיק שהוא בחי' שבת. והגנב הרמאי הנ"ל רצהלבטלו ממלאכלתו ע"כ צריך לשלם יותר בחי' חמשה כנגד ה' הנ"ל שהוא בחי' ה' דהששי בחי' חמשה חומשי תורה שהצדיק כלול מהם שהוא קיום כל העולמות:
And because all livelihood and wealth are drawn from this da'as — which is the aspect of the generality of son and student, as explained there in the aforementioned Torah-teaching; see there — therefore when a person departs, the inheritance comes to his sons. For from there is the root of money — from the aspect of sons, that is, from the da'as that he left in the world through his sons. From there all wealth and livelihood are drawn, as above. Therefore the inheritance comes to them, for from there the money is drawn, as above.
Segment 45
אות כ וזה בחי' מה שאמרו שם שה שנשאו על כתיפו משלם רק ד' שור שהולךם ברגליו משלם ה'. כי השה שהוא בי' עשירות צריך לישא אותו על כתפו כי העשירו תאפי' כשגונבים אותו והוא אצלם עדיין צריכין בו כמה יגיעות לשאת על כתפות עול טרדות יגיעות המלאכות והעסקים שבעשירות. אבל גניבת בחי' השור שהוא בחי' קדושת הצדיק כל זמן שהוא אצלם אין צריכין להתייגע ולנשאות אותו כלל כי אדרבא כל השפע והחיות אצלם בנקל על ידו בבחי' ויברך ה' אותך לרגלי וכ"ש ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף. וע" אח"כ כשהוא צריך להחזיר צריך להחזיר יותר בחי' חמשה בקר תחת השור אשר באמת לא יספיק להם כל הונם וכרושם וכל עצמות חיותם וכל אשר להם לסלק אלו בחי' החמשה בקר תחת השור כשרז"ל אוי להם תחת ר"ע וחביריו וכו' כי ר"ע וחביריו הם מכפרים על מכירת יוסף כשרז"ל ואז יוחזר העון עליהם כי מה הי' להם בזה שבאו ברשעת רמאו תכאלה כאילו הם מקנאים על מכירת יוסף ואמרו כתוב בתורתכם וגונב איש וכו' ומה להם בזה. רק באמת רצו רק לנקום בישראל ולשפוך דם צדיקים נוראים כאלו בחנם כי להם לא עשו שום דבר ובאמת ישראל קבלו את שלהם עי"ז כי בודאי כבר היה להם כפרה ומחילה גמורה ע"י הריגת קדושים כאלו עם עוד כמה אלפים ורבבות רבבות קדושים שנהרגו על ידם, אבל אוי להם לההורגים בחנם. כי העון ישוב עליהם בבחי' תנה עון על עונם. ואז יצטרכו לשלם הכל שלא יספיק להם לעולם. וכנ"ל:
And this is matanas sh'chiv mayra — which is also like an inheritance. For the da'as that one must leave after him is comprised of two aspects: son and student. For one must leave after him sons and students, as explained there in the aforementioned Torah-teaching. For just as one must teach his own sons, to illuminate in them the holy da'as — so too one must teach the son of his fellow and raise up many students, to illuminate in them the holy da'as — to know Hashem. As explained there in the aforementioned Torah-teaching: every person can fulfill this — to raise up students — through speaking with his fellow about fear of Heaven, and arousing one another to fear Hashem, to turn from evil and to do good. Through this, each person becomes the aspect of a student to his fellow; see there. And from the aspect of the da'as that one illuminates in students — each according to his level — from there is drawn the aspect of matanas sh'chiv mayra, which is like an inheritance. For a person has the power to bequeath his money to another through matanas sh'chiv mayra, since the money is also drawn from the da'as that one illuminates in others who are not his sons — namely, the students. Therefore he can bequeath his money to others through matanas sh'chiv mayra — just as he must illuminate his da'as to others who are the students. For just as the inheritance belongs to the sons because the money is drawn from the da'as that he left through his sons, likewise he can bequeath his money to others, because the money is also drawn from the da'as that one illuminates in others who are the students, as above. For the money is drawn from both aspects — from son and student, as explained in the aforementioned Torah-teaching.
Segment 48
אות כא ונחזור לענין חנוכה: וזה כל פינות שאתה פונה לא יהי' אלא דרך ימין שהוא האמת שהוא כולא ימינא וכ"ש לעיל באות ו' ע"פ אם השמאל ואימינה ואם הימין ואשמאילה ואז נקרא ימין כ"ש במדרש מן כל אתר אנא משמאיל לההוא גברא וכו' וכנ"ל. וע"כ נזכר זה המארז"ל כל פינות לענין נר חנוכה והפסוקים חלקו בזה בפירושו. אבל הכלל הנא שיפנה תמיד אל האמת לאמיתו איך שהוא וזה א"א לבאר רק לכל חד כפום מה דמשער בלבי' כפי האדם וכפי השעה וכפי המקום וכנ"ל. וזה בחי' ודובר אמת בלבבו וכפ יפרש"י שם שהאמת שבלבבו הוא מדבר בפיו. היינו שהעיקר כפום מה שמדער בלבי' האמת באותה השעה ידבר בפיו כי לב ישראלי בוער וחושק תייד להש"י ובלבבו מבין האמת תמיד וצריך לדבר בפיו כפי האמת שבלבו. ואז בודאי יאיר לו הש"י למצוא הפתחים לצאת משם וכו' וכנ"ל:
Therefore specifically when he is a sh'chiv mayra, his gift is like an inheritance. For the tzadik — and likewise every upright person — illuminates the da'as in sons and students all the days of his life, for only for this did a person come into the world. And the essential thing is that he should draw such a da'as into sons and students that the da'as will endure forever, even after his histalkus. For this is the essential continuity, as above, and as is well explained in the aforementioned Torah-teaching.
Segment 49
כי היונים טמאו כל השמנים שהם האורות בחי' אמת היינו שרוצים לטמאות ולקלקל ח"ו גם את האמת בעצמו כיהם אומרים להיפך שכך היא האמת כפי דעתו. והנס הי' ע"י שמן של הכה"ג וכו' שהוא האמת לאמיתו של הצדיק שהוא בחי' אבן טוב שמאיר האמת בלב כ"א וא' כו'ו עד שיראה הפתחים כי יש שם פתחחם רבים מאד בי' פותחין לו. ויש חילוקים רבים בין כ"א וכ"ש שם שיש שירידה של זה היא עלי' לזה נמצא שאין ראיה מא' לחברי וכו'. ע"כ העיקר שישים לבו תמיד בכל שעה לנקודת האמת לאמיתו כפום מה דמשער בלבי' ולראות ולהוציא האמת בפיו. ע"כ באמת צריכין להרבות בשיחה לפניו ית' בחי' לפני ה' ישפוך שיחו עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי ולהרגיל עצמו לעשות מהתורות תפילות לדבר אמיתת העצות שבכל התורות בפיו ולחפש ולבקש שם עוד עצות עמוקות שאינם מבוארים שם בפירוש. וע"כ הי' הנס ע"י שמן שהוא בחי' אור האמת של הכה"ג כי הכה"ג נושא על לבו שנים עשר אבנים שהם פיתוחי חותם קודש של שמות בני ישראל שהם כולם רק אמת של יעקב שזכה שיוכללו אצלו כל הי"ב אבנים באב ןאחד שהוא עצם האמת בחי' אבן טוב וכו' וכנ"ל:
Therefore the true tzadikim, at the time of their illness — then they illuminate the da'as even more in sons and students. As we find with several tzadikim who revealed great and very holy da'as at the time of their illness, close to their death — such as Rabbi Eliezer HaGadol, Rabbi Shimon bar Yochai, and Rabbaynu HaKadosh, etc. For the essential reason that illness comes into the world — the fact that a person falls ill before his death — is only for this purpose: so that he should set his house in order, "in order that he should command his sons" [Genesis 18:19] and his students after him — that they should know Hashem and guard His ways.
Segment 51
אות כב וע"כ תפלת ערבית שתיקן יעקב הוא רשות. כי כבר כתבנו שיעקב דייקא תיקן תפלת ערבית מחמת שהוא עצם האמת ביותר שיכול להאיר אפי' בתוך תוקף חשכת לילה וכו' כנ"ל וע"כ תפלת ערבית רשות כי עצם האמת א"א לקובעו חובה כי עיקר תיקון התפלה הוא ע"י אמת כנ"ל אבל בתוקף החשך א"א לבאר ולפרש האמת רק שכל אחד צריך לפנות אל האמת כפי מה שהוא בבחי' ודובר אמת בלבבו הנ"ל שזהו בחי' רשות שאין האמת קבוע רק הכל לפי הענין והשעה כפוםמה דמשער בלבי' וכנ"ל, וע"כ אז כשהי' מחלוקת בבימה"ד בי ןר"ג ור"י בענין תפילת ערבית ששאל אות ותלמיד שהוא רשב"י עד שנפסקה ההלכה שתפלת ערבית רשות אז נתוספו כמה ספסלים של תלמדיים בביהמ"ד כמבוארר שם בברכות. כי ע"י בחי' תפלת ערבית רשות שתיקן יעקב שהוא עצם האמת שמאיר בתוקף החשך לכ"א כפי מה שהוא באותו השעה עי"ז הכל יכולין להתקרב להש"י ולהתורה כי אין חשך שיחשיך להם כי הוא מאיר להם ע"י עוצם אמיתתו עד שמקרב כולם להש"י וע"כ נתוספו אז כמה וכמה תלמידים וכנ"ל:
Therefore before Yaakov there was no illness, as our Sages, of blessed memory, said. For Yaakov was the first who illuminated most greatly in sons and students. The beginning of the revelation of the holy da'as — to know Hashem — began from Avraham Avinu, for he revealed His G-dliness in the world, as our Sages, of blessed memory, said. But Avraham and Yitzchak — their beds were still not complete. Only Yaakov — his bed was complete, and he left twelve tribes, all of them tzadikim, all of whom received his holy da'as, and through them the holy da'as was maintained in the world.
Segment 53
אות כג וזה שהשיב יעקב לעשו יעבר נא אדוני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים וכו'. כי א"א לדחוק את השעה וכו' (וזה צריך לבאר עוד):
Therefore illness [before death] began from Yaakov — for it is a great kindness, so that he should set his house in order and command his sons, as our Sages, of blessed memory, said. And the essential command is that one must command them that they guard the way of Hashem, so that his da'as remains even after his histalkus forever, as above. Therefore when Yaakov was ill and commanded his sons close to his death, then they all cried out: "Hear, Yisrael: Hashem our G-d, Hashem is One" — as our Sages, of blessed memory, said. For then, at the time when the tzadik is ill close to his death — then is the essential illumination of the da'as that he leaves after him, as above. And likewise every person according to his level, for every person can fulfill this. And each one must illuminate some holy da'as in sons and students that will remain forever, as above. Therefore the essential gift that is like an inheritance is matanas sh'chiv mayra, for then is the essential leaving over of da'as, from which money is drawn. Because of this, the inheritance comes to his sons, and likewise he has the power to give to others through matanas sh'chiv mayra, which is also like an inheritance, as above.
Segment 55
אות כד וזה למה זה תשאל לשמי כי שמותינו משתנים לפי השליחות שמשתלחין לזה העולם שהכל בשביל הבחירה שצריך יעקב בחי' אמת לעמוד עם האמת שלו כנגד כל הנסיונות והמבוכות שיכולין לבא ע"י המלאך שמשם שורש היצה,ר כי הי' שרו של עשו וכו' וע"כ א"א לידע שמו בבירור. אך איך שהוא נקרא ונשתלח צרייכן לפנות ולהתקרב להש"י ע"י האמת ולעמודנגד כל הטעותים וכו' הבאים ע"י המלאך בבחי' וישר אל מלאך ויוכל לו כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל. וזה בח'י השמר מפני וא לתמר בו ודרז"ל לשון תמורה כי שם צריכין לשמור עצמו מאד מאד שלא להמיר ולהחליף ח"ו השקר באמת כי הטעותים רבים לאין מספר כי משם אחיזת עץ הדעת טו"ר בחי' להט החרב המתהפכת, המתהפכת לכמה גוונין ושינויים. אבל ע"י עצם האמת של הצדיק האמת בחי' יעקב בחי' אבן טוב יכולין לעמדו כנגד כולם ולראות הפתחים בכל מקום שהוא ולהתקרב להש"י:
And this is: the words of a sh'chiv mayra are considered as if written and delivered . For matanas sh'chiv mayra that has validity — this is drawn from the aspect of the da'as that one must illuminate most greatly when he is close to his death, as a sh'chiv mayra, as above. And the da'as is the Torah, which is the essential da'as through which one knows Hashem, blessed be He. And this is: "the words of a sh'chiv mayra are considered as if k'suvim u'mesurim " [written and delivered] . K'suvim u'mesurim — this is the aspect of the holy Torah, which is k'suvah u'mesurah [written and delivered] into our hands. And each person, according to his portion in the Torah — so must he leave over his portion of his da'as and his Torah to sons and students, to endure forever. And from there is drawn matanas sh'chiv mayra that has validity like an inheritance, as above. Therefore the words of a sh'chiv mayra are considered as if written and delivered, as above.
Segment 57
אות כה כי צריכין לדבק א"ע כ"כ אל האמת ולדבר הדיבור באמת גדול עד שיראה הפתחים ויתפלל בשלימות כראוי עד שיכניס כל כחו בידבורי התפילה ויחדש כחו וחיותו שם כ"ש בתחילת התו' הנ"ל (וכ"ש במ"א שכמתפללין בכוונה באמת נמשכין וכרוכין ממילא כל הכחות לתוך התפילה וכו') (בשיחות הר"נ סי' סו) כי כל כח מעשה בראשית שהוא חיות הכל נמשך רק ע"י התפילה שם. והעיקר שבכל עת ושעה בכל מה שעובר עליו ידבק א"ע רק אל האמת ויתפלל וישיח לבו לפני הש"י בדיבורי אמת לאמיתו וכמבואר לעיל מזה. כי כח מעשה בראשית הוא בחי' כ"ח עתים י"ד לטובה וי"ד להיפך שבהם כלולים כל עתות האדם כל מה שעובר עליו שעל זה התפלל דוד בידך עתותי וכו' וכ"ש והעתים אשר עברו עליו. ועיקר תקונם להנצל מכל רע בגשמיות ורוחניות ולהפוך כל העתים הרעות ח"ו לטובה הוא רק ע"י האמת שהוא תיקון התפילה להפוך כלהעתים בלחי' עת רצון בחי' תהא השעה הזאת שעת רחמים ועת רצון בחי' ואני תפלתי לך ה' את רצון. והעיקר שבכל עת כפי מה שהוא יסתכל על האמת ולא יטעה א"ע כי באמת אין עת וזמן שלא יוכל אז לצאת מהחשך ע"י האמת וכו'. וזה בחי' החלום פרעה שפתר יוסף שהם ז' פרות טובות וז' רעות ז' שבלים טובים וז' רעים וכולם עולים כ"יח י"ד טובים וי"ד רעים בחי' כ"ח עתים הנ"ל שבהם כל השינויים הרבי םועיקר הרע והטוב שבהם הוא השקר והאמת החשך והאור וכו'. וע"כ ראה כ"ז ע"י פרות ושבלים כי ע"י תפלה זוכה לזווגו שהוא בחי' פרו תשהם בעלי חיים בחי' בן פורת יוסף והשבלים הם תבואה בחי' פרנסה שמקבלים ע"י התפילה. וראה פרעה ז' פרות טובות מאד שנמשכו מהתפילה הראוי' שהיא בחי' שבע ביום הללתיך. אבל ראה לעומת זה שבע פרות עולות אחריהן דלות ורעות תואר מאד לא ראיתי כהנה וכו' ותבלענה הפרות הרעות וכו' ולא נודע כי באו אל קרבנה. כי השקר מתגבר ומחשיך כ"כ עד שאין רואין האמת כלל כאילו לא הי' בעולם כי פגם הזווגין ח"ו מתגבר כ"כ כאילו אין שום קודשה אמיתית ח"ו בעסק הזווגים אשר באמת כל הקדושות וכ להיחודים תלויים בזה כידוע בפרט בזוה"ק ובכתבי האריז"ל. וכן ראה שבע שבלים מלאות וטובות בחי' פרנסה ושביעה שיש שמרוויחין עישרות וממון הרבה ובתוך כך והנה ז' שבלים אחרות צומחות אחריהם צנומות דקות וכו' ותבלענה וכו' דהיינו שכל מה שמרויח ומתעשר נבלע בקרב הרע עד אשר לא נודע כי באו אל קרבנה כאלו לא הרויח מעולם וזה בכמה בחי' או שבתוך כך בא לו הפסד וגם מוציא הרבה עד שלא נודע הרווח כלל או שאפי' עדיין מתעשר אבל תאוותו לממון כ"כ עד שעתה גרוע לו מבתחילה וכו' וגם כי הוא עושר שמור לבעליו לרעתו שאין זה עשירות כלל אדרבא מרבה נכסים מרבה דאגה וכל ימיו כעס ומכאובות ואובד עולמו עי"ז וכו'. והתיקון ע"י יוסף שהוא הצדיק האמתיתי שמאיר האמת בכ"א מישראל בכ לעת ושעה. כי יעקב עצם האת כנ"ל והוא מאיר האמ תבכל י"ב נוסחאות התפילה שהם בחי' י"ב שבטי יה שהם בניו שעי"ז זוכים לזיווגן בקדושה ולפרנסתם בקדשוה. אבל עיקר המשכת נקודת האמת שממשיך בחי' יעקב לי"ב השבטים וכו' הוא ע"י יוסף הצדיק כי בן זקונים הוא לו, זקן דקדושה זה בחי' אמ תשהוא אור הפני ןםשהוא בחי' זקן בחי' והדרת פני זקן כי אמת בעתיקא תליא. וע"כ מסר לו ביותר כל הברכות כ"ש בך יברך ישראל וכו' וכ"ש מידי אביר יעקב וכו' עד ברכת אביך גברו על ברכת הורי תהיינה לראש יוסף וכו' וכל הב רכות הם בחי' אמת כ"ש במ"א על פסוק אשר המתברך בארץ וכו'. וע"כ התקון של חלום פרעה הוא ע"י יוסף הצדיק שמאיר האמת בכ"א שיתגברו ז' שנים השבע על ז' שנות הרעב שיתגבר הטוב על הרע ע"י האמת. וזהו וחמש את ארץ מצרים בחי' כלי זיין כ"ש וחמשים עלו ב"י כי עיקר הכלי זיין הוא התפלה וכו'. וזה ובח'י שלקח מעפר הארץ ונתן בתוכה. עפר זה בחי' תפילה כ"ש שם בהתו' הנ"ל. וזה והנה מן היאור עולות דהיינו מן המים שהוא בחי' תפילה בחי' שפכי כמים לבך וכו':
Based on what Rabbainu, whose light should shine, wrote in the discourse “And Hashem G–d built the rib” etc. (Likutay Moharan I, 67) — that all the neshamos [souls] are clothed within kavod [honor/glory], for kavod is the “mother of all life.” And sometimes the neshamah [soul] becomes distanced from the kavod , and then the soul is weary . This occurs through not praying with intention of the heart ( kavanas halev ), in the aspect of “With their lips they honored Me, but their heart was distant” (Isaiah 29:13) . For the intention of the heart is the aspect of the nefesh [soul], in the aspect of “To You, Hashem, I lift my soul” (Tehillim 25:1) — and Rashi explains: “I direct my heart.” And then one must revive the soul through the aspect of “cold waters,” and “cold waters” are produced through the aspect of “thunders” ( re’amim ). And these come about through giving kavod to an elder who has forgotten his learning. See there well, for the distancing of the soul from the kavod causes forgetfulness to the elder, in the aspect of “And the wisdom of his sages shall be lost” (Isaiah 29:14) . See there well.
Segment 59
אות כו וע"כ כשנולד יוסף אמרה רחל אסף אלקים את חרפתי בחי' בטול כל הרחפות שהם בחי' כל מיני חשך ע"י יוסף שהוא בחי' כלו זרע אמ תולא די בזה כ"א יוסף ה' לי בן אחר זה בחי' ופתח התיבה בצדה תשים שיזכה לעשות פתח גם לאחרים להוציאם מהחשך שנחשב כאילו ילדו וכו':
This is the aspect of the mitzvah of returning a lost object ( hashavas avaidah ). For the lost object ( avaidah ) is the aspect of the distancing of the nefesh from the kavod . For all possessions ( chafatzim ) and wealth are the aspect of nefashos [souls], for all the souls have their root in wealth, and their root is in kavod , for kavod is the root of all the nefashos , as mentioned above. Therefore, Rebbi [Rabbi Yehudah HaNasi] would honor the wealthy, and he would give honor to each person according to his wealth — he would say: “Give honor to the one who possesses a hundred maneh ; give honor to the one who possesses two hundred maneh ” — for each person, according to his wealth, so is his root deeper in the kavod . Therefore he would give honor to each one according to his wealth. And this is what our Sages of blessed memory said: “Who is wealthy? One whose townspeople honor him on account of his wealth” (Yerushalmi Shabbos 8) .
Segment 60
וזה בח'י נר חנוכה מוסיף והולך. בחי' יוסף שצריך להוסיף האור בכל יום ויום ע"י גדולי צדיקי האמת בבחי' ואורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום שזהו בחי' אורו של משיח בחי' ערכתי נר למשיחי אשר בשם קדשך נשבעת לו שלא יכבה נרו לעולם ועד כי קושטא קאי ושפת אמת תכון לעד. וזהבחי' מה שברך יעקב את יוסף ברכות אביך גברו על ברכות הורי עד תאוות גבעות עולם ופרש"י שברכותיו היו בלי מצרים וגבול כ"ש ופרצת ימה וקדמה וכו'. היינו שגודל האמת של יעקב מאיר מקצה ועד קצה בלי מצרים כלל כי בכל מקום אפי' בחול אפי' באויר הטמא מאד מאיר האמת שלו לצאת משם וכנ"ל וברכה זאת מסר ליוסף כי עיקר המשכת האמת לכל ישראל הוא על ידו וכנ"ל:
And this is the aspect of “wealth and honor ( osher v’chavod )” (I Chronicles 29:12) , for wealth has its root in kavod , as mentioned above. And the essence of kavod is specifically with the human being, as is brought in the words of Rabbainu, whose light should shine — that the essence of kavod is only within the domain of the human being, who is the speaker ( m’daber ). See there. And this is the aspect of “With their lips they honored Me” . And this is the aspect of “And in His sanctuary, all of it declares: Honor!” (Tehillim 29:9) — “ haichal ” [sanctuary] refers to the mouth, as is known.
Segment 62
אות כז וזה שקורין בקרבנות הי"ב נשיאים בחנוכה, כי הם כלליות הי"ב שבטים בחי' י"ב נוסחאות התפלה שתקונם ע"י האמת שהוא בחי' נר חנוכה כי הקרבנות הם בחי' תפלה כ"ש במ"א:
Therefore, when something becomes lost from a person, it is the aspect of the distancing of the nefesh that is within the lost object from the kavod , since it is far from the person, and it is with the person that the essence of kavod resides. And this is the aspect of “perishing without a garment” (Job 24:7) , for every aspect of avaidah [loss] is “without a garment” — namely, the aspect of distancing from the kavod , which is a “garment” ( levush ), for the nefesh is clothed in the kavod , as mentioned above.
Segment 64
אות כח וזה וגמליהם נושאים נכאת וצרי ולוט וכו'. ופרש"י להודיע מתן שכרן של צדיקים כי נשאו ריחות טובות. כי יוסף בחי' משיח שכלול מכל התפלות שהם בחי'ריח טוב בחי' מורח ודאין וכו':
And this is the aspect of ovaid [“perishing”], for the matter is stated regarding the lost object itself — namely, that it goes to perdition. As Rashi explained on the verse “I was like a lost vessel” (Tehillim 31:13) — that every expression of avaidah [loss], etc. — for the object goes to perdition since it is distant from the kavod , and then it is in the aspect of a weary soul that goes to perdition.
Segment 66
אות כט וע"כ יצא יעקב לחו"ל ומצא שם דייקא זווגו בקדושה גדולה. כי יעקב היה חזק בהאמת כ"כ עד שאפי' בחו"ל בבחי' תוקף החשך הי' מאיר לו האמת בבחי' ויזרח לו השמש שהוא בח'יאמת, לו דייקא שעי"ז מצא זווגו בחו"ל ועשירו תופרנסה גדולה עד שהעמיד י"ב שבטי יה שהם בחי' נוסחאות התפילה כי כל זה זוכין ע"י עצם האמת שמאיר בתוקף החשך וכו'. וזה ועשה לו כתונת פסים ודרז"ל פס ים, כי יעקב האיר ע"י יוסף האמת לכל הי"ב שבטים שהם בחי' י"ב נוסחאות התפילה שהוא בחי' קריעת ים סוף לי"ב גזרים כ"ש שם:
And this is the aspect of “When you encounter your brother’s donkey going astray” (Exodus 23:4) , for surely the lost object is in the aspect of “going astray” ( so’eh ) and “wandering,” since it is distanced from its “mother” — namely, from the kavod — in the aspect of “And it was, when G–d caused me to wander from my father’s house” (Genesis 20:13) , as Rashi explained there. Therefore, it is a great mitzvah to return a lost object, and thereby one returns the nefesh to the kavod , as mentioned above.
Segment 68
אות ל וזה שפרש"י ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב שלחני וכו' כי נולד שטנו של עשו כ"ש והי' בית יעקב אש וכו' אש בלא להבה אינו שולט וכו'. וזה בחי'אור ולהבה של נר דקדושה בחי' נרות המנורה ונר חנוכה שהם בחי' אור האמת שעיקר התלהבות האנמת להאיר בעולם הוא ע" יבחי' יוסף כי יעקב עצם שורש האש של הדיבור האמת שהוא בחי' דברי ה' שהם בחי' הלא כה דברי כאש. ויוסף בחי' להבה להאיר האמת בעולם וכו' בחי' בהעלותך את הנרות שתהא שלהבת עולה מאלי' וזה ע"י מול פני המנורה בחי' עצם האמת שהוא בחי' אור הפנים יאירו שבעת הנרות שהם בחי' כל הכתות שבישראל שיש בהם כמה שינויים שכולם צריכין לכוון דעתם לפני המנורה וכו' שהוא בח'י יעקב עצם האמת וכו':
Therefore, the banner of the camp of Dan was the gatherer for all the camps ( m’asaif l’chol hamachanos ), and Rashi explained that they would return all the lost items of Israel. For the camp of Dan is the aspect of Malchus [Kingship], which is the aspect of tefillah [prayer], as is brought in the words of Rabbainu, whose light should shine, in the discourse “And on the day of the first-fruits” (Likutay Moharan I, 56) . See there well — that the camp of Dan is the aspect of dina d’malchusa [the law of the kingdom]. See there. Therefore it is the aspect of tefillah , in the aspect of “Judge me, O G–d, and also hear my voice” (Tehillim 43:1; Genesis 30:6) , as mentioned above.
Segment 70
אות לא וזה שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם וכו' ויבחנו דבריכם האמת אתכם, כי כל זמן שאין מתקבצים י"ב השבטים יחד אין מבורר האמת וכו'. (וכן מרומז ענין זה בפליאה מובא בילקוט הראובני על פ' זה ע"ש) וע"כ עתה כל אריכת הגלות בעו"ה הוא ע"י הסתרת עצם האמת כ"ש ותשלך אמת ארצה והאמת נעשה עדרים עדרים וכ"א אומר שאצלו האמת, ובאמת יש אצל כ"א מישראל איזה נקודה של אמתכי כולם מזרע יעקב שהוא עצם האמת וכל ישראל נקראים כולו זרע אמת, אבל אעפ"כ מחמת תאוות עוה"ז וטרדותיו בפרט תאות המשגל שהוא פגם הזווגין ותאות ממון שהוא פגם הפרנסה עי"ז השקר שהוא החשך מסבב מאד מאד את האמת. ועי"ז אריכת הגלות בעו"ה. כי א"א שיהי' האמת בשלימות כ"א כשיתקבצוכל ישראל יחד לבחי' יוסף שהוא בחי' הצדיק האמת וכנ"ל, וע"כ עתה עיקר התקון והתקוה הוא ע"י המתקרבים לנקודת האמת וכו':
And this is the aspect of “gatherer for all the camps” — that they would gather all the camps of holiness. That is, the aspect of tefillah with kavanah [intention], through which one gathers and collects all the camps into the holiness, in the aspect of returning the nefashos to their mother and root — namely, to the kavod . For this is the essence of tefillah with kavanah , as mentioned above — namely, to bind and gather all the thoughts and desires and souls into the words of the tefillah ; to collect the scattering of the nefesh — this being the aspect of the thoughts that scatter during tefillah to the outside — and one must gather the nefesh from the scattering, so that he has no extraneous thought, but rather binds the thought to the speech with a strong and firm bond. And then he is a “gatherer for all the camps,” as mentioned above. And this is the aspect of returning the lost object , as mentioned above.
Segment 72
אות לב וזה שפרש"י על פ' וישב יעקב והוא מהמדרש, הפחמי תמה אנה יכנוס כל הפשתן הזה הי' פקח א' השיב לו ניצוץ א' יצא ממפוח שלך ששורף את כולו. כך יעקב ראה כל האלופים הכתובים למעלה תמה ואמר מי יוכל לכבוש את כולן מה כתיב למטה אלה תולדות יעקב יוסף דכתיב והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ניצוץ יוצא מיוסף שמכלה ושורף את כולם. היינו כי אלופי עשו הם כולם בחי' שקר שמשם כל מלכותם והתנשאותם כ"ש פצני והצילני כו' מיד בני נכר אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר. ובעו"ה מחמת המחלוקת ושנאת חנם שבא ע"י התגברות השקר של העכו"ם והס"א שנתערב בישראל עי"ז אריכת הגלות כנ"ל שהשקר בחי' מלכות עשו שולט על ישראל בחי' אמ תוזהע"י בחי' אלופי עשו רברבי עשו בחי' יש לי רב בחי' הרב דקליפה שהתגבר ונתרבה מאד בעו"ה וכ"ש בהתורה ראיתי מנורת זהב בסי' ח'. וע"כ באמת כתיב ה' במשפט יבא עם זקני עמו ושריו וכו' מה לכם תדכאו עמי ופני עניים תטחנו וכן ביחזקאל וזכרי' הוי רועי אליל וכו', וע"כ יעקב בחי' עצם האמת תמה איך אפשר להאיר האמת בעולם כי אלופי עשו רברבי עשו הנ" להם רבים מאדמאד ונוטלין לעצמן כל הממשלה בשקריהם הרבים והעצומים מאד עד אשר קשה מאד לעמוד על האמת. השיב הפקח נצוץ א' יוצא ממפוח שלך וכו' כי יש בחי' יוסף שיכול להלהיב אור האמת בעולם שישרף לכל השקרים שלהם כי קושטא קאי. כיע, יניצוץ א' של אור תורתו האמיתית של הצדיק האמת שמתנוצץ ומאיר בלב איש הישראלי המטה דעתו ולבבו אל האמת לאמיתו הוא שורף ומכלה כל השקרים וההטעיות וכו' של בחי' אלופי עשו רברבי עשו כי שפת אמת תכון לעד וכו'. וע"כ הביא המשל הפשתני שנכנס עם הרבהפשתן רמז על בחי' קין שהביא מפסולת שהוא פשתן כשרז"ל שהוא בחי' הקץ כל בשר וכו' שמשם אחיזת המנהיגים של שקר החולקים על הצדיק שהוא נקודת האמת שהוא בחי' מחלוקת קרח ודתן ואבירם על משה רבינו שמשם כל המחלוקת שבעולם כמובא שנמשך הכל ממחלוקת הראשון שבעולם שהוא מחלוקת קין על הבל וכו' וכמובא מזה הרבהמאד בכתבי האריז"ל בסי' הגלגולים ע"ש. ע"כ הביא המשל מפשתני בחי' מחלוקת קין וכו' כנ"ל שמשם כל המחלוקת שמתגבר ע"י בח'י אלופי עשו וכו' כנ"ל עד שיעקב תמה איך אפשר וכו'. אבל הפקח השיב לו שעל ידי ניצוץ א' וכו' וכנ"ל:
Therefore, the children of Dan, who were gatherers for all the camps, would return all the lost items, as Rashi explained — that for this reason they were called “gatherer,” etc., as mentioned above. And therefore Amalaik , who stands opposed to the holy Malchus and constantly pursues the prayer of Israel — therefore they would pursue the children of Dan, as Rabbainu, whose light should shine, wrote there. Therefore it says regarding him: “And he struck at your rear, all the stragglers behind you, and you were weary and exhausted” (Deuteronomy 25:18) . “Weary and exhausted” precisely — the aspect of weariness of the nefesh , through having become distanced from the kavod , through the blemish of tefillah without intention of the heart, as mentioned above.
Segment 74
אות לג וכל זה הוא בחי' חלום פרעה הנ"ל שכלל החלום הוא שהרע שהוא השקר בחי' חשך בחי' ז' פרות הרעו תוז' שבלים הרעות התגברו כ"כ על הטוב עד אשר ותבלענה וכו' ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה וכו'. וכל זה מרמז על אריכת הגלות שאלופי עשו ממש שהם העכו"ם וכן המהנהיגים של שקר מתגברים כ"כ עד שכמעט נבלע הטוב והאמת ולא נודע כי באו אל קרבנה וכ"ש בתיקונים תי' כ' על פסוק זה וז"ל ווי לישראל כד אתבלע בערב רב דעלייהו איתמר ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר וכו' עד היו שריה לראש אינון ער"ר עליי' אתמר שריך סוררים וחברי גנבים כולו אוהב שוחד וכו'. נמצא שקורא השרים והמנהיגים של שקר בשם גנבים כי הם עיקר הגנבים הגונבים דעת ההמון עם עד שא"א לעמוד עליהן בבחי' ולא נודע כי באו אל קרבנה. ויעקב אבינו כשראה זאת ברוח קדשו מה שיהי' באחרית הימים האלה תמה כנ"ל. אבל הפקח השיב לו כי אעפ"כ ניצוץ א' וכו' דהיינו ע"י יוסף הצדיק שהוא יודע לפתור ולתקן בח'י חלום פרעה על ידו יתתקן הכל וסוף כל סוף יתגלה האמת וכנ"ל:
And this is “and he did not fear G–d” — namely, the blemish of Malchus and kavod , for the essence of kavod is yirah [awe] — to be in awe before His glory, may He be blessed, in the aspect of “to fear the honored, glorious Name” (Deuteronomy 28:58) .
Segment 76
אות לד וזה ויגש אליו יהודה ויאמר וכו' נגישת והתקרבות יהודה אל יוסף הצדיק זה בחי' מה שמגישין ומקרבין ישראל את עצמן כ"א וא' עם תפילתו לצדיק הדור שהוא בחי' יוסף. כי יהודה הוא בחי' כלל ישראל שנקראו יהודים ע"ש יהודה וכל חיות הוא התפילה כנ,ל. וכל אחד צריך להגיש עצמו עם תפלתו שהיא חיותו להצדיק. והתפילה היא ג"כ בחי' יהודה בחי' הפעם אודה את ה'. היינו שיהודה שהוא קדושת וחיות איש הישראלי שהיא התפילה נגשת ומתקרבת להצדיק בחי' יוסף בבחי' ויגש אליו יהודה כי צריכין להביא כל התפלות להצדיק כ"ש שם בתורה הנ"ל. והצדיק מתקן ומעהל כל התפלות כל אחת למקומה ולשבטה ולשער שלה וכו'. ועיקר התיקון ע" יהאמת שהוא אור הש"י שעי"ז רואין הפתחים שבתוך הטומאה לצאת משם וכו'. וכל זה הכח מקבלין מהצדיק שהוא בחי' אבן טוב עצם האמת שמאיר האמת בכל ישראל שהאמת שלהם בבחי' חלון נגדו (וכמבואר מזה מב"א):
Therefore Amalaik is the aspect of forgetfulness ( shich’chah ), as is known, for he causes the aspect of “an elder who has forgotten his learning,” through the weariness of the nefesh , through the blemish of tefillah , as mentioned above. Therefore there is a mitzvah to remember the deeds of Amalaik, in order to rectify the aspect of forgetfulness mentioned above.
Segment 77
וזה ויגש אליו יהודה בח'י התקרבות והתקשרות התפילה להצדיק האמת הנ"ל. ויאמר אלי ובי אדוני ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני ופרש"י יכנסו דברי באזניך. היינו שתקבל דברי תפילתי ותתקן ותעלה אותה כראוי ואל יחר אפך בעבדך אם תפלתי אינה כראוי אעפ"כ אל יחר אפך על זה רק תאיר בי בכח האמת שלך ללמדני איך לתקן תפילתי ולהתפלל כראוי. כי כח האמת האמיתי שלך יש לו כח להאיר בתוקף עוצם ריבוי החשך שלי להראות לי כל הפתחים שבהס"א ולצאת משם.וזה כי כמוך כפרעה. פרעה הוא בי' הס"א שנקרא פרעה ע"ש ריבוי הפתחים שמפריע ומגלה לכל הבא לטמא ר"ל בבחי' הבא לטמא פותחין לו כי הס"א והקליפות פותחים ומגלין לו פתחים שהיו סגורים תחילה. והעיקר הוא במחשבה שבאדם וכל אדם יכול להבין זאת כי האדם נברא רק בשביל נסיון ובחירה ועירק הבחירה והנסיון הוא במשחבה שהאדם צריך לחשוב רק בתורה ועבודה ויראת שמים. אך תיכף כשרוצין לחשוב בזה עומדי םכנגדו מחשבות של הס"א שרוצים למושכו לשם ח"ו כי עיקר היצה"ר והיצ"טהם המחשבות שבלב כ"ש בהתו' לשמש שם אהל בהם (סי' מ"ט). ומי שהוא איש כשר פונה עורף ואינו מסתכל על המחשבות רעו תשל הס"א כלל. ואזי כל הפתחים שיש שם הם סגורים מאחר שאינו רוצה ליכנוס בהם לטמא עצמו ח"ו. אבל תיכף כשמתחיל להמשך אחריהם ובא לטומא ח"ו אזי תיכף פותחין לו הפתחים שיש שם ומי שאינו חס על עצמו למהר להמלט משפ אז נופל ונכנס מפתח לפתח ומפתח לפתח עד שנתעה ונתרחק מהדרך הטוב מאד כ"א כפי רחוקו כפי מה שנמשך אחריהם ח"ו, כי גם אח"כ כשמתחיל להמשך אחריהם ח"ו עדיין יש לו בחירה למהר להמלט על נפשו. וכל ענין זה הכל הוא בהמשחבות שבאדם כמ ושכ"א יכול להבין בנפשו שכשמתחיל לתעות במחשבתו ח"ו הוא הולך ממשחבה למשחבה ומרעיון לרעיון עד שבשעה קלה הוא מונח במקום שמונח הרחק מאד מהקדושה ר"ל. וכל זההוא בחי' הפתחים שבס"א שנתגלו ונפתחו לו ע"י שנמשך אחריהם ועיקר התגברותם ביותר הוא בשעת התפילה כנ"ל. וכמו שרואה כ"א בעצמו שכל הבלבולים והמחשבות רעות באין ביותר בשעת התפילה (וכ"ש בהתורה מישרא בסי' ל). ועיקר העצה לצאת מהם הוא ע"י דבור האמת שמאיר לו בכח הצדיק לראות הפתחים שיש שם שעל ידם נתעה לשם שיזכה עתה לראותם ע"י אור האמת לצאת משם. וזהו כי כמוך כפרעה. היינו שאיש הישראלי עם תפילתו טוען עם הצדיק שיקבל תפילתו וישתדל בתיקונה ואל יחר אפו בו אם נתעה במשחבותיו הרעים כמו שנתעה. כי יש כח להצדיק בגודל האמת שלו להאיר בו לראות כל הפתחים שיש שם ולצאת מהם. וזהו כי כמוך כפרעה היינו שכמ והתגברות וריבוי הפתחים שבהס"א שהיא בחי' פרעה לשון התגלות בחי' וירא משה את העם כי פרוע הוא כי פרעה אהרן וכו'. כמ וכן יש לך כח בהאמת להאיר בי לראות הפתחים לצאת משם כי שני הכפין של כמוך כפרעה מורין על הדמיון ממש (כמו שפרש"י במ"א בפ' והיה כעם ככהן וכו') היינו שהם שווין ממש כמ והתגברות פרעה שהוא הפתחים רעים שנתגלו ונפתחו לזה שנמשך אחריהם כמ וכן ממש יש כח להאמת שהוא כח הצדיק האמת להאיר לצאת משם דרך הפתחים אלו בעצמם כ"ש בהתו' הנ"ל:
And this is what is written: “And Amalaik came and fought with Israel in Refidim” (Exodus 17:8) . And our Sages of blessed memory said: “[ biR’fidim ] — in laxity of hands ( rifyon yadayim )” — this is the aspect of laxity and weariness of the nefesh . For the growth and strengthening of the nefesh comes through the aspect of the hands , in the aspect of “and in Your hand to make great and to strengthen” (I Chronicles 29:12) , as explained there in the discourse “And [Hashem] built” mentioned above. See there. And so, when there is laxity of hands, G–d forbid, it is the aspect of weariness of the nefesh , and then “Amalaik came,” as mentioned above.