גניבה ב

אות א הגנב משלם כפל ולא הגזלן ואיתא בגמרא מפני מה החמירה תורה בגנביה מבגזלן וכו' זה השוה וכו' ולא עוד אלא שעשה עין של מטה כאיל ואינו רואה וכו' ופ' המהרש"א שהגנב כפר בהשגחה וכו' ע"ש:

הענין העונש של הגנב לשלם כפל בשביל שפגם בהשגחה. ולכאורה מה שייכות יש לתשלומי כפל בשביל פגם ההשגחה ואיך הואמדה במדה:

ע"פ המאמר המתחיל צוית צדק עדותיך ואמונה מאד (בסי' ליקוטי מוהר"ן סי' כג) על שאלת סבי דבי אתונא אימא לן מילי דכדיבא וכו' מלחא כי סריא וכו'. והכלל כי תאות ממון הוא בחי' ע"ז היינו כל העבודות זרות של כל הע' אומות. כי יש ע' אנפין נהירין שהם בחי' חיים בחי' שמחה בחי' שמח זבולון בחי' מו"מ באמונה כי אמונה הוא בחי' אמת שהוא אור הפנים וכו'. ולעומת זה ע' אנפין חשוכין עצבות מרה שחורה חושך בחי' מיתה בחי' בעצבון תאכלנה בחי' תאות ממון וכו'. ובשביל זהקשין מזונותיו של אדם כפליים כיולדה כי כשאדם נופלן בתאות ממון ח"ו אזי השכינה צועקת עליו קלני מראשי קלני מזרועי בחי' ע' קלין כפולים דהיינו קלני מראשי קלני מזרועי בחי' ב"פ ע' קלין הנ"ל כי היולדת קודם הלידה צועקת ע' קליטם אך כשנופל לתאות ממון ח"ו אזי צועקת השכינה עליו ב"פ הע' קלין הנ"ל. שהם ק"ם קלין כמספר ממון עם האותיות וע,כ כשין מזונותיו כפלים כיולדה כי שם יש ע' קלין אך כאן צועקת ק"ם קלין כנ"ל וכו' ע"ש. ותיקון של תאות ממון הוא רק ע"י שמירת הברית שעי"ז מאירעלי ואור פני מלך חיים בחי' אנפין נהירין הנ"ל בחי' שמח זבולון וכו' ע"ש כל זה היטב:

אות ב ולבאר קצת אפשר לומר ענין הע' קלין כפולים של מזונותיו של אדם בחי' כפלים כיולדה הנ"ל. כיכל ההשפעות נמשכין מהדעת בחי' דעת חסרת מה קנית דעת קנית מה חסרת (כשרז"ל נדרים מ"א) וכ"ש ובדעת חדרים ימלאו היינו התורה שהיא הדעת משם נמשכין כל ההשפעות והעשירות ועיקר העשירות מבחי' שמאל כ"ש (משלי ג') בשמאלה עושר וכבוד בבחי' (איוב לז) מצפון זהב יאתה ועיקר האדם הוא הדעת בחי' תורה בבחי' זאת התורה אדם (במדבר יט) כי מה שנקרא אםד הוא הדעת בחי' תורה כידוע והתורה היינו הדעת הוא בחי' עינים כ"ש מצות ה' ברה מאירת עינים וכ"ש מאור עינים ישמח לב פרש,י היינו התורה. כי עיניע"ש החכמה נאמר כמובא במ"א היינו התורה בחי' הדעת היא בחי' עינים כי הדעת הוא ב"פ עין (כמובא כי הדעת כלול מיוד הוויות שהם ב' פעמים עין) וזה בחי' ע' פנים לתורה בחי' ע' אנפין נהרין שזה בחי' עי"ן כמובא בדברי רבינו במ"א (סי' ל"ו). וכלליות התורה והדעת שהוא בחי' אדם הוא בחי' אדם הוא בחי' ימין בבחי' מימינו אש דת למו וכ"ש בנקורלכם כל עין ימין (שמואל א') ופרש"י עין ימין הוא התורה ע"ש כי התורה הוא בחי' עין ימין בחי' עין פנים לתורה אנפין נהיירן כנ"ל, והעשירות שהוא נמשך ע"י מעשה ידיו של אדם בבחי' וברכך בכל אשר תעשה זה בחי' שמאל בחי' בשמאלה עשר וכבוד כנ"ל. כי האדם עם מעשה ידיו שהוא העשירות והמו"מ שלו הם בחי' ימין ושמאל כי האדם בעצמו עיקר האדם הוא הדעת בחי' התורה כנ"ל זה בחי' ימין כנ"ל בחי' אורך ימים בימינה בחי' חחים ואריכות ימים בחי' אנפין נהירין אור פני מלך חיים זה בחי' ימין וזה עיקר האדם כי עיקר האדם הוא החיים ואריכות ימים שלו בחי' הדעת כנ"ל. והמו"מ והעשירות הם בחי' עשי' (כמובא במ"א שהמו"מ הוא בח'י עשי') כי הם נמשכין ע"י מעשה ידיו כנ"ל וזה בחי' שמאל כי מחשבה ומעשה הם בחי' ימין ושמאל כידוע היינו הדעת בחי' מחשבה שזה עיקר האדם הואבחי' ימין ומעשה ידיו שהוא בחי' העשירות שהוא בחי' עשי' כנ"ל, זה בחי' שמאל כנ"ל בחי' בשמאלה עשר וכו' כנ"ל:

אות ג וע"כ קשין מזונותיו של אדם כפלים כיולדה היינו ב"פ ע' קלין. כי עיקר הלידה של אדם שהוא בחי' התגלות הדעת שזה עיקר האדם כנ"ל הוא נמשך מבחי' ימין כנ"ל שהוא בחי' התורה בחי' עיון ימין בחי' ע' פנים הנ"ל והם רוצים ח"ו למנוע ולעכב התגלות הדעת והלידה וצריכין כנגדם לצעוק עין קלין לשברם ולהכניעם. ואז נולד האדם בחי' דעת בחי' תורה בחי' ע' אנפין נהירין כנ"ל בחי' עין ימין כנ"ל. אבל הפרנסה והממון שנמשך מבחי' שמאל כנ"ל בחי' עין שמאל ע"כ צריכין ב"פ עין קלין כי השתלשלות הפרנסה צריך לירד בב' בחי' השתלשלות כי שורש הכל הואבבחי' כולא ימינא בחי' עינא חד דרחמי ששם כולא ימינא בחי' אורייתא דעתיקא סתימאה ששם כולא ימינא ולית שמאל ולית עושר תמן כמובא במ"א, ושם תליא כל ההולדות וכל החיים ואנפין נהירין וכל השפעות של פרנסה ועשירות בבחי' בני חיי ומזונא לאו בזכותא תליא אלא במזלא שהוא בחי' עינא חד דרחמי כידוע כי אע"פ דלית שמאל ולית עשר תמן כי שם הוא כולא ימין כנ"ל אעפ"כ שם שורש כל ההשפעות כי הכל תלוי שם כנ"ל רק ששם הוא כולו אור צח ומצוחצח בחי' כולאימין כנ"ל. וכשנמשך הדעת בחי' התורה מעינא חד דרחמי מבחי' כולא ימין למטה לבחי' עינים ימין ושמאל אזי צריכין לצעוק עין קלין כדי שלא יתגברו ח"ו ע' אנפין חשוכין שאחזיתם מעין שמאל כנ"ל ואז כשמכניעין הע' אנפין חשוכין ע"י הע' קלין אזי נתגלה הלידה. ואזי דם נעכר ונעשה חלב כי האנפין חשוכין הם בחי' דם נדות כמובא במאמר הנ"ל ואז כשנכנעין האנפין חשוכין בשעת לידה אז דם נעכר ונעשה חלב בבחי' עיניו כיונים וכו' רוחצים בחלב (וע' בזוה"ק באדרא רבא: כתיב הנה עין ה' אל יריאו וכתיב עיני ה' ל"ק הא בז"א הא בא"א ע"ש):

אות ד וע"כ כשצריכין להמשיך מזונות ועשירות שהם באים משמאל כנ"ל אזי צריכין ב"פ עין קלין כי הדעת בחי' התורה בכלל היא בבחי' עין ימין כנ"ל וכשממשיכין הדעת מבחי' עינא חד כנ"ל מבחי' כולא ימין למטה לבחי' ימין שלמטה צריכין בחי' ע' קלין כנ"ל. וע"כ המזונות שבאים משמאל צריכין ב' בחי' השתלשלות כי אח"כ צריכין עוד להשתלשל מימין לשמאל ע"כ צריכין ב"פ ע' קלין כי עיקר אחיזת האנפין חשוכין שבשביל זה צריכין לצעוק ע' קלין כנ"ל הוא מבחי' שמאל כידוע וע"כ אפילו כשנמשך דעת בחי' תורה בחי' לידה כנ"ל שהוא בבחי' ימין אף על פי כן צריכין ע' קלין כי מאחר שלמטה יש בחי' שמאל ג"כ ע"כ אע"פ שממשיכין דעת בחי' ימין צריכין ע' קלין כדי שלא יתגברו ח"ו הע' אנפין חשוכין שאחיזתם משמאל וע"כ כשממשיכין מזונות שבאים משמאל צריכין עוד ע' קלין בח'י ע' קלין כפולים שלא יתגברו האנפין חשוכין ששם בשמאל עיקר אחיזתם וע"כ הם כפולים כנגד ב' בחי' השתלשלות מימין לימין ומימין לשמאל וע"כ הם קשים כפלים כיולדה כנ"ל:

אות ה והנה מחמת זה בעצמו שהמזונות קשים כ"כ כפלים כיולדה בחי' ק"ם קלין הנ"ל. ע"כ אין אדם מת וחצי תאותו בידו. כי המזונות באים בקשוי כ"כ צער כפלים כיולדה ואח"כ מאומה לא ישא בעמלו. כי אח"כ אין בידו רק חצי יגיעתו .כי היגיעה היהת בכפליים מלידת הרווח:

ושמעתי מרבינו ז"ל על זה הענין שארז"ל אין אדם מת וחצי תאוותו בידו. שיש שפע כפולה בחי' וכסף תועפת לך. וכשזוכין לבחי' זו בחי' שפע כפולה ניצול מבחי' אין אדם מת וחצי תאותו בידו מאחר שזכה לשפע כפולה והבן היינו כנ"ל. כי עיקר מה שאין חצי תאותו בידו האדם לעולם הוא מחמת שצערו בכפלים ע"כ כל מה שמרויח חסר לו עוד ביותר מחמת שצערו ויגיעתו היתה בכפלים בחי' כפלים כיולדה וע"כ אין תקנה לזה כ"א כשזוכין לבחי' שפע כפולה ואז נתמלא כל רצונו:

אות ו כי באמת צריכין לקשר הכל אל שרשו שבקדושה בפרט הממון והעשירות שבשרשו הוא גבוה מאד מאד בחי' אור צח ומצוחצח כי שרשו במזלא דכל מזונא בי' תלין כנ"ל וכשמקשר הממון וההשפעה וכל העשירות שלו לשרשו שבקדושה דהיינו להדעת כנ"ל אזי נמשך בחי' שפע כפולה כי אז כשמקושר העשירות לשרשו ונתבטל תאות ממון שעיקר התאוה הוא למטה מחמת שנפל ונתרחק משורשו כמובא במאמר הנ"ל ואזי כשמקושר העשירות לשרשו אזי נמשך ברכה בכל אשר הוא עושה בבחי' וברכך בכל אש תעשה בבחי' יוסף שהיה שומר הברית שזהו עיקר תיקון של תאות ממון כנ"ל שעי"ז יכולין להסתכל בשורש ההשפעה של הממון כמבואר כ"ז היטב במאמר הנ"ל ע"ש. וביוסף נאמר וכל אשר הוא עושה ה' מצליח כי נשתלח ברכה במעשה ידיו כנ"ל כי עיקר הברכה הוא מהדעת מבחי' שבת שהוא בחי' דעת משם נמשך הברכה לכל ששת ימי החול בבחי' ויברך אלקים את יום השביעי ברכו במן שהי' יורד לחם משנה ביום הששי כ"ש לקטו לחם משנה שני העומר לאחד ופרש"י שם שנשתלח ברכה למלאות העומר שני פעמים ע"ש. וזה בחי' שפע כפולה בחי'לחם משנה שנמשך בשבת שהואביי' אנפין נהירין בחי' תיקון תאות ממון כי שבת בח'י בת עין בחי' ע' פנים לתורה בחי' אנפין נהירין בחי' תיקון תאות ממון כי שבת בחי' בת עין בחי' ע' פנים לתורה בחי' אנפין נהירין כ"ש ואנפהא נהיריןכי בשבת מאירין כל הע' פנים לתורה כי אז ניתנה תורה (כשרז"ל) ואז נמשך הדעת כידוע ואז הוא תיקון תאות ממון. כי כל ששת ימי החול הוא בחי' שטו העם ולקטו בחי' הטרחא והיגיעה אחר הפרנסה בחי' בעצבון תאכלנה כי אזם הם ימי המעשה שהוא בחי' מו"מ שהוא בחי' עשי' כנ"ל, ובשבת היא שביתה מכל ונתבטל כל המלאכות וכל העשיות ועובדין דחול שכולם הם בשביל פרנסה בחי' בעצבון תאכלנה כי בשבת הוא שמחה וחדוה ואנפין נהירין ואז מאיר שורש הדעת הנז"ל בחי' מזלא דכל מזונא בי' תלין בחי' עינא חד דרחמי המאיר בשבת כידוע ומשם נמשך ברכה ושפע בחי' לחם משנה בחי' שפע כפולה כי בשבת נמשך ברכה לכל ששת ימי החול היינו שאז בשבת שמאיר הדעת שעי"ז זוכין לבטל תאות ממון שזהו בחי' שבת בחי' שביתה מיגיעת הפרנסה שהוא בחי' עשי' כנ"ל. וע"י שזוכין בשבת לדעת שעי"ז נתבטל תאות ממון וזוכין להתענג על ה' לקשר הכל לשרשו העליון עי"ז נמשך משם ברכה ושפע בחי' לחם משנה בחי' שפע כפולה כנ"ל ואזי זוכה להיות שמח בחלקו ונתבטל בחי' בעצבון תאכלנה בבחי' ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה. כי כשזוכה שנתלח ברכה במעשה ידיו ע"י שמקשר העשירות והפרנסה לשרשו לדעת העליון אזי נתבטל בחי' העצב בחי' בעצבון תאכלנה כי הוא שמח בחלקו מאחר ששורה בו ברכת ה' שזהו עיקר העשירות בחי' ברכת ה' היא תעשיר כי זהו בחי' שפע כפולה בחי' לחם משנה ואז נתבטל בחי' העצב שזהו בחי' אין אדם מת וחצי תאותו בידו שזהו נמשך מבח'י בעצבון תאכלנה מבחי' צער כפלים כיולדה כנ"ל. כי כשמפריד השפע והעשירות ח"ו משורש הדעת נמצא שהואיגע וטורח תייד ומאומה לא ישא בעמלו כי הצער הוא כפלים כיולדה בחי' ק"ם קלין ואח"כ כשנופל ח"ו לתאוה הגשמית של הממון ומפריד הממון משורשו נמצא שאין מאיר הדעת, שזהוא השורש והחיות של הממון בתוך ממונו וממונו נפסק משרשו ואזי זה הממון אינו נקרא ממון כלל רק הוא עפרא בעלמא בחי' עפרות זהב מאחר שאין בו חיות כמובא בדברי רבינו ז"ל במ"א וע"כ אין לו חצי תאותו כי היגיעה הוא בכפלים והרווח אינו אפילו מחצה כי חסר החיות שהוא הדעת כי הממון נמשך ע"י שני בחי' השתלשלות כי תחילה מוכרחין להמשיך הדעת כנ"ל שמשם נמשך הממון ואח"כ צריכין להמשיך הממון מהדעת שיהי' נעשה שפע גשמיות וזה בחי' צער כפלים כיולדה כנ"ל. וזה בחי' ק"ם קלים הנ"ל בחי' קלני מראשי קלני מזרועי כנ"ל מראשי מזרועי דייקא בחי' מחשבה ומעשה הנ"ל בחי' ימין ושמאל שצריכין להמשיך המעות בב' מיני השתלשלות דהיינו המשכת הדעת ואח"כ מדעת ומחשבה למעשה ידיו כנ"ל וע"כ צריכין ע' קלין כפולים בחי' קלני מראשי קלני מזרועי מראשי מזרועי דייקא כנ"ל בחי' כפלים כיולדה כנ"ל. וע"כ כשאח"כ אינו יכול לעמוד בנסיון של תאוות ממון ונופל להתאוה של ממון שהוא בחי' עשי' לבד ומפריד ח"ו הממון בחי' עשי' מהדעת נמצא שחסר לו המחצה דהיינו החיות של הממון שהוא הדעת שהוא העיקר ובאמת הוא יותר ממחצה כי הוא העיקר וע"כ אין אדם מת וחצי תאותו בידו כי אין לו רק המחצה של היגיעה והצער כפלים כיולדה כי אין לו רק בחי' העשי' ממש בחי' הגשמיות ואפי' חצי תאותו אין לו כי אינו נחשב אפילו למחצה כי עיקר הוא החיות שהוא הדעת. אבל כשמשבר התאוה ומקשר השפע לשורשו להדעת ואזי יש לו בחי' שפע כפולה בחי' לחם משנה בח'י ברכה אזי הוא שמח בחלקו כי יש לו כל כ"ש ביעקב כי חנני אלקים וכי יש לי כל היינו שניצול מבחי' אין אדם מת וחצי תאותו בידו כי יש לו כל מה שחפץ מאחר שזכה לברכת ה' בחי' שפע כפולה. וככשורה ברכת ה' בכל אשר יש לו בוודאי אינו מתאוה יותר כי זה עיקר העשירות העולה על כל מיני עשירות שבעולם בבחי' ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה כנ"ל שניצול מבחי' בעצבון תאכלנה מבחי' צער כפלים כיולדה שזה בחי' אין אדם מת וחצי תאותו בידו כנ"ל כי זוכה לברכת ה' בח'י שפע כפולה כנ"ל:

אות ז נמצא שעיקר העשירות והממון דקדושה הוא כשמקושר להדעת שאז הוא בבחי' שפע כפולה כנ"ל ולהיפך תאות ממון ח"ו הוא כשנפרד הממון משרשו ח"ו שאז אין לו חצי תאותו וכו' כנ"ל. וממון של ישראל בכלל הוא בחי' ממון דקדושה כי ישראל בכלל הם בבחי' שומרי הברית כ"ש ועמך כולם צדיקים וכמובא במאמר הנ"ל ועיקר תיקון תאות ממון הוא ע"י שמירת הברית כנ"ל וע"כ ממון ישראלי הוא בחי' ממון דקדשוה שהוא בבחי' שפע כפולה הנמשך מקדושת שבת בחי' לחם משנה כנ"ל. ועיקר ממון דקדושה בחי' שפע כפולה הוא ע"י שמקושר להדעת שהוא בחי' עינים כנ"ל היינו בחי' השגחת השי"ת שמשם נמשכין כל ההשפעות מבחי' עיני ה' ע"י השגחתו ית' בבחי' תמיד עיני ה' אלקיך בה הנאמר בא"י שמשם נמשכין כל ההשפעות וכל העשירות לכל העולם כמובא. ומי שפוגם בהממון ונופל לתאות ממון ח"ו עליו נאמא גם עיניו לא תשבע עושר עיניו דייקא כי פגם בעינים כנ"ל בחי' נתן עיניו בממון כי ב' עינים הוא בחי' ק"ם קלין הנ"ל שצריכין לצעוק לשבר עיני הסט"א שהוא ע' אנפין חשוכין שמתאוה לממון בבח'י העין רואה והלב חומד, ולזכות לקשר הממון לשורשו שבקדושה לבחי' דעת בחי' עיני ה' בי' הנה עין ה' אל יראיו למיחלין לחסדו להציל ממות נפשם ולחיותם ברעב להציל ממות מבחי' אנפין חשוכין שהם בחי' מיתה כמובא במאמר הנ"ל. ולחיותם ברעב היינו בחי' פרנסה ועשירות שזוכין ע"י עיני ה' שנמשך ממזלא דכל מזוני בי' תלין שהוא בחי' עינא חד דרחמי בחי' הנה ען ה' אל יריאו כנ"ל:

אות ח וע"כ הגנב שפגם בזה כי פגם בהשגחה כנ"ל כי עשה עין שלמטה כאילו אינו רואה כנ"ל נמצא שפגם בבחי' שפע כפולה הנ"ל שהוא ממון דקדושה ממון ישראל כי עיקר שפע כפולה הוא כשמקושר להדעת לבחי' השגחה כנ"ל. וע"כ צריך לשלם כפל מדה כנגד מדה כי הוא פגם בהשגחה כנ"ל והפריד את הממון שגנב משורשו שבקדושה מבחי דעת מבחי' עינים מבחי' השגחה. כי הגנב בא בחשיכה בשע תשינה וסבר שכשהאדם ישן ועיניו סגורות והדעת נסתלק ויש חושך בבית כאילו אין מי שישגיח אז ח"ו ועי"ז הוא פוגם בהשגחה בבחי' עיני ה' בבחי' אנפין נהירין ורוצה להתגבר ח"ו אנפין חשוכין שהם בחי' חושך מיתה וכו' כנ"ל ובאמת עיניו פקוחות וכו' כי הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל והגנב שפגם בזה ע"כ משלם כפל כי פגם בבחי' שפע כפולה כנ"ל שאז הממון אינו ממון כלל כי אין לו חצי תאותו בידו מאחר שהוסר הדעת שהוא חיות כנ"לו ע"כ צריך לשלם כפל להראות לו מה שפגם כנ"ל כי עיקר תקונו ע"י תשלומי כפל שצריך לחזור ולתקן מה שפגם לשלם תשלומי כפל להמשיך בחי'שפע כפולה שזה נמשך מהדעת וההשגחה שזהעיקר תקונו של הגנב שפגם בזה כנ"ל. וזה בחי' חיים שנים ישלם חים דייקא כי שפע כפולה היא בחי' חיים כי נמשך מתיקון תאות ממןון שהוא בחי' אנפין נהירין בחי' אור פני מלך חיים כנ"ל:

אות ט וזה בחי' מצות הלבשה ערומים בחי' כי תראה ערום וכסיתו, כי תראה דייקא בחי' תיקון העינים שהוא תיקון הברית התלוי בהעינים כי הבגדים הם בחי' עינים בחינת כסות עינים כ"ש רבי ז"ל במ"א (סי' כ"ה) בבחי' כי הלבישני בגדי ישע ישע אסתכלותאכי הלבושין הם בחי' בגדי פאר דכלילין בגוונין סגיאין בגןוונין דנהירין והם תיקון לפגם הברית שפגם אדם הראשון שאז נאמר מי הגיד לך כי ערום אתה וכשרצה השי"ת לתקנם נאמר ויעש להם כתנות עור כי הלבושין מכסיין על עריין על פגם הברית כי הם בבחי' אנפין נהירין כי מלבושד בגי' שע"ח ש"ע נוהרין של אור הפנים וכו' כמובא, וזה בחי' ציצית שהם לבושין דשכינתא כביכול בחי' כי הוא כסותה לבדה דא ציצית כי ציצית הם בחי' עינים בחי' וראיתם אותו וכו' ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם וכו' בחי' העין רואה והבל חומד כי ניצולין עי"ז מחמדת תאות ממון. וזה בחי' קריעה ח"ו על המת כי סטרא דמותא ח"ו זה בחי' אנפין חשוכין כנ"ל פגם הבגדים וע"כ צריכין לקורעם אז ח"ו כי הבגדים הם בחי' אנפין נהירין בחי' חיים כנ"ל. וע"כ בחורבן ביהמ"ק נאמר בצע אמרתו בזע פורפירא דילי' כי המקדש הוא בחי' עינים בבחי' הנני מחלל את מקדשי וכו' מחמד עינים בבחי' הנני מחלל את מקדשי וכו' מחמד עיניכם כ"ש והי' עיני ולבי שם כי שם כל הע' פנים לתורה בחי' ע' סנהדרין שהיו יושבים בביהמ"ק שמהם תצא תורה ושם בחי' אור הפנים בבחי' שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' אלקיך במקום אשר יבחר כי שם מאיר אור הפנים ומשם יוצא כל הפרנסה והשפע לכל העולם בבחי' לחם הפנים היינו פרנסה דקדושה הנמשך מאור הפנים. ועיקר חורבן ביהמ"ק ע"י חטא ע"ז שעבדו שזהו בחי' פגם תאות ממון בחי' אלילי כסף וזהב וע"כ נאמר בחורבן ביהמ"ק כספם בחוצות ישליכו וזהבם לנדה יהי' שזהו בחי' פגם תאות ממון כנ"ל במאמר הנ"ל ע"ש. וזה בחי' הבכי' על חורבן ביהמ"ק לתקן פגם עינים כנ"ל וזה בחי' על אלה אני בוכיה עיני עיני יורדה מים כי רחק ממני מנחם וכו'. על אלה בחי' אלה אלהיך ישראל כשרז,ל היינו פגם ע"ז פגם תאות ממון. וזהו עיני עיני שני פעמים עין שהוא על פגם תאות ממון שפוגמין בב' עינים בעין ימין ועין שמאל שזהו בחי' ב"פ ע' קלין בחי' כפלים כיולדה בחי' ק"ם קלין כנ"ל וע"כ עיני עיני יורדה מים כנ"ל. וזהו כי רחק ממני מנחם כוו' כי ע"י תאות ממון נופלין ב' נפילות נפילה אחר נפילה ח"ו כי פגם ב"פ בהע' קלין וע"כ צועקת השכינה עליו ב"פ הע' קלין בח'י קלני מראשי קלני מזרועי כנ"ל וזהו כי רחק ממני מנחם רחק דייקא כי כביכול נתרחק ממנו הש"י ע"י פגם תאות ממון שעי"ז נפל נפילה אחר נפילה ח"ו עד שנתרחק ממנו השי"ת כנ"ל בבחי' ותרד פלאים כמובא בדברי רבינו ז"ל במ"א (בשיחות הר"ן) שזה נאמר על העשירו תדקדושה שנפל מאד בבחי' ותרד פלאים כי ע" יפגם ע"ז ע"י תאות ממון נופלין מאד בב' בחי' נפילות בבחי' ותרד פלאים ואז יורד העשירות דקדטושה וכו' כנ"ל. וע"כ נאמר בקץ הגאולה עד מתי קץ הפלאות כי הקץ נפלא מעין כל ונסתר. ונעלם מאד וכל זה ע"י פגם ע"ז של תאות ממון שהיא ירידה כפולה בחי' ותרד פלאים וע"כ אין יודעים עד מתי קץ הפלאות כימ ישנפל לתאות ממון קשה לו מאד לעלות משם כמובן בדברי רבינו ז"ל בהמעשה של הבעל תפילה. כי עיקר הגאולה ע"י משיח צדקינו שיבא ב"ב תלוי' בתיקון תאות ממון שיתתקן ע"י משיח כ"ש רבינו ז"ל במ"א (סי' י"ג) בבחי' ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו וכו' כי ע"י משיח יהי' תיקון הברית כמובא בבחי' ואסף נדחי ישראל ונפצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ וע"י תקון הברית יתוקן פגם תאות ממון כנ"ל ואז יבנה בי תקדשנו בית חיינו ותפארתנו ששם הואבחי'תיקון תאות ממון בחי' אור הפנים אנפין נהירין. וע"כ נאמר נחמו נחמו עמי וכו' ב"פ נחמו בחי' נחמה כפולה כי ירדו בכפליטם בבחי' כי לקחה מיד ה' כפלים בכל חטאתיה היינו בחי' פגם תאות ממון שהפגם הוא בבחי' כפלים בחי' ע' קלין כפולים כנ"ל וע"כ רחק המנחם רחק דייקא כנ"ל עד שיבעא גואל צדקנו וינחמנו בכפלים בבחי' נחמו נחמו כנ"ל במהרה במימינו אמן:

אות י וזה בחי' מצות הגבהת התורה אחר הקריאה שנוהגין לקנות מצוה זו בדמים יקרים כ"ש בש"ע. כי עיקר ההגבהה הוא ע"י העמודים של התורה ועמודי התורה הם בחי' תומכי אורייתא בחי' ווי העמודים שזהו בחי' ממון כידוע בחי'עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר היינו מחזיקי לומדי תורה שהם תומכי אורייתא שזהו בחי' ממון דקדושה כי ע"י צדקה בפרט צדקה ללומדי תורה על ידי זה נתתקן הממון כמובא במקום אחר ואז נכלל שמאל בימין שנכלל הממון הנמשך משמאלה בחי' בשמאלה עושר וכבוד, בימין דהיינו בהתורה ע"י שמחזיק ותומך בממונו את לומדי תורה. וזה בחי' מצות הגבהה שמקיים בידיו שמגיבה בידיו את התורה ע"י העמודים כדי שיהיו נכללין הידים שהם בחי' עשי' בחי' מו"מ בחי' מעשה ידיו שזהו בחי' עמודי כדי שיהיו נכללין הידים שהם בחי' עשי' בחי' מו"מ בחי' מעשה ידיו שזהו בחי' עמודי התורה ווי העמודים כנ"ל, שיהיו נכללין בהתורה כי הוא מחזיק את התורה וזה מרמז על תומכי אורייתא שעי"ז נכלל הממון בהתורה שמאל בימין וזה שמגביהין בב' ידים בימין ושמאל שיהיה נכלל שמאל בימין כנ"ל. ועאז מצוה שכל העולם יתנו עיניהם באותיות התורה כדי לשעבד את העינים ששם אחיזת תאות חמדת ממון וכנ"ל שיהי' נכללין העינים של כל ישראל בתוך התורה הקדושה שהיא בחי' עיני ה' כנ"ל כדי שיתבטל חמדת הממון כנ"ל. כי הגבהת התורה מרמז שמגביהין כביכול את התורה לשורשה העליון שהוא בחי' אורייתא דע"ס ששם כולא ימינא ולית שמאל ולית עושר תמן כנ"ל וע"ז מרמז הגבהת התורה שמגביהין אותה למעלה לשרשה העליון כנ"ל ואז נתבטל לגמרי תאות הממון כי לית שמאל ועושר תמן וע"כ צריכין כולם ליתן עיניהם אז לתוך התורה כדי שיהיו נכללין עיניהם בעיני התורה שיהי' נכלל הכל בעינא חד דרחמי שהוא בחי' כולא ימינא שיתבטל לגמרי כל תאות ממון כנ"ל. וע"כ נוהגין לקנות מצוה זהו בדמים יקרים כדי לשבר תאות ממון כי ע"י מצוה זו נתבטל תאות ממון וע"כ מפזרין הממון על מצוה זו כי מבואר בדברי רבינו ז"ל במאמר הנ"ל שעיקר שלימות המצוות שיהי' בבחי' אמונה שזהו עיקר התיקון הוא כשמפזר ממון בשביל המצוה שזהו בחי' שבירת תאות ממון שזהו עקיר האמונה כי עיקר האמונה תלוי בשבירת תאות ממון כנ"ל וע"כ מצוה זו של הגבהה שהיא בבחי' תיקון תאות ממון כנ"ל ע"כ מפזרין עלי' ממון ביותר וע"כ נוהגין לקנותה בדמים יקרים שזהו בחי' תיקון תאות ממון כנ"ל:

אות יא (שייך לעיל)

שבת הוא תיקון תאות ממון וע"כ נמשך אז שפע כפולה והגנב שפגם בזה משלם כפל וכו' כנ"ל. וזה שמובא בזוהר שמי שפוגם בעונג שבת ומענג עצמו בימי החולן הוא כמו הגנב וכו' ע"ש בזוהר ויקהל כי הגנב פוגם בשבת שהוא בחי' תיקון העינים כנ"ל:

וזה שארז"ל פסיעה גסה נוטלת מאור עיניו של אדם ומהדרא לי' בקדושא דבי שמשא כי שבת הוא תיקון העינים ועיקר ע"י כוס של קידוש כוס של ברכה שצריך ליתן עיניו בו ושם נאמר ויברך ויקדש ברכו וקדשו במן בחי' שפע כפולה וכו' וכנ"ל: כוס של יין, יין בגמי' ע' בחי' ע' אנפין נהירין בחי' שמחה בחי' ויין ישמח לבב. ומשם עיקר הברכה בחי' ויברך כנ"ל שהוא בחי' שפע כפולה לחם משנה. וע"כ אין קידוש אלא במקום סעודה כדי להמשיך מיד בחי'שפע כפולה בחי' לחם משנה שנמשך בשבת ע"י הברכה בחי' ויברך הנאמר על הכוס של ברכה כוס של יין בחי' אנפין נהירין וכו' וכנ"ל:

אות יב וזה בחי' מה שברכם משה בגמר מלאכת המשכן ומעשה ידינו כוונה עלינו ומעשה ידינו כוונהו י"ר שתשלח ברכה במעשה המשכן וי"ר שתשלח ברכה במעשה ידיכם כשרז"ל. היינו כי צריכים ב' ברכות כי מעשה המשכן מרמז על המשכת הדעת כמובא בדברי ריבונ ז"ל כ"פ בבחי' כל מי שיש בו דיעה כאילו נבנה ביהמ"ק בימיו. ואח"כ צרייכן ברכה במעשה ידיהם ממשכי אח"כ צריכים להמשיך הפרנסה מהדעת לבחי' שפע גשמיות ואז צריכים ברכה שנית כי צריכים ב' ברכות כנגד ב' בחי' השתלשלות הנ"ל של הממון שצריכים כנגד זה ב"פ ע' קלין כנ"ל. כי צריכים להכניע את בחי' הקללות הנמשכין מבעלם שהי' שתום העין כי הי' משוקע בכל הע' אנפין חשוכין כמובא בדברי ריבנו ז"ל במ"א (סי' ל"ו) וע"כ הי' לו עין רעה ונפש רחבה כ"ש אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב כמו שפרש"י כי הי' משוקע בתאות ממון. וע"כ כשרוצים להמשיך ממון דקדושה צריכין להכניע הקללות דהיינו הע' אנפין חשוכין הנ"ל. וצריכין להמשיך ברכה בחי' וברכך בכל אשר תעשה וצריכים ב' ברכות כנגד ב"פ הע' קלין הנ"ל כנגד ב' ב' בח'י ההשתלשלות כנ"ל. וזה שברכם משה ב"פ ומעשה ידינו וכו' כנ"ל:

אות יג וזה בחי' ברכת כהנים בחי' וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם. כי הכהן הוא בחי' דעת בחי' שמירת הברית בבחי' כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה וכו' וכ"ש יורדו משפטיך וכו' לישראל כי שמרו אמרתך ובריתך ינצורו. וע"י כל הברכות בידם כנ"ל. ועיקר הברכה ע"י נשיאת הידים בח'י שאו ידיכם קודש וברכו וכו' דהיינו שצריכין לשאת בחי' הידים שהם בחי' עשי' בחי' ממון הנמשך ע"י מעשה ידיו צריך לשאת את בחי' הידים אלו להדעת. ואז כשמקשר העשי' דהיינו הממון להדעת משם נמשכין כל הברכות כנ"ל בחי' וברכך בכל אשר תעשה וזהו וישא אהרן את ידיו ואז דייקא ויברכם ברכת כהנים יברכך ה' בממון וישמרך מן המזיקין כי אז נמשך ממון דקדשוה שהוא בחי' ברכה שהוא משומר מן המזיקין והס"א שהם בחי' אנפין חשוכין כי הממון מקושר להדעת שמשם נמשך ברכה בחי' אנפין נהירין בחי' אור פני מלך חיים כנ"ל בילא"ו: וזהו יאר ה' פניו אליך בחי' אנפין נהירין כי זה עיקר הברכה כנ"ל:

אות יד (שייך לעיל)

וזה בחי' יאוש ושינוי מעשה שעי"ז יוצא הדבר מרשות האדם כ"ש בש"ע לענין גנב וגזלן. יאוש הוא שיוצא מהדעת של האדם כי עיקר יאוש הוא מדעת. ושינוי מעשה עי"ז יוצא מבחי' מעשה ידיו של האדם כי עיקר והקננין שהם העשירו תשל האדם הם נמשכין להאדם ע"י ב' בחי' אלו ע"י בחי' דעת וע"י בחי' עשי' וכו' שזהו בחי' כפלים כיולדה הנ"ל וזהו בחי' ברכה כפולה בחי' שפע כפולה הנ"ל וע"כ ע"י יאוש ושינוי מעשה יוצא הדבר מרשות האדם: