ספר שמות

שמות

א:א ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו.

מצרימה את, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של כל הפסוק תהלים ותשובה, כמו שדרש רבינו הקדוש בלקוטי מוהר"ן.

הסופי תיבות של: ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בני ישראל הבאים מצרימה את, עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מצרימה את ע"ה בגמטריא רבנו נחמן.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: שמות בני ישראל הבאים מצרימה את, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: מצרימה את יעקב איש וביתו באו, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

הראשי וסופי תיבות של: הבאים מצרימה את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: את יעקב, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: מצרימה את יעקב איש ובית באו, עם הו' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

א:ב ראובן שמעון לוי ויהודה.

הסופי תיבות של: ראובן שמעון לוי, בגמטריא נ נח, עם התיבות.

שמעון בגמטריא ליקוטי מוהר"ן (ורבינו גילה ב' צירופין על שמעון, על השמש שלו, מש עון, ועל רבי שמעון בר יוחאי, ראשי תיבות, עיר וקדיש מן שמיא נחית). שמעון לוי ויהודה, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

הראשי וסופי תיבות של: שמעון לוי ויהודה, עם הו' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה.

א:ג יששכר זבולן ובנימן.

זבולן ובנימן, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח - נחמן. יששכר ע"ה בגמטריא שם נ נח נחמ נחמן מאומן. הרי מרומז באלו הג' שבטים הג' שמות העיקרים של רבינו, נחמן, נ נח (כמו שסבא אמר שזה מספיק), נ נח נחמ נחמן מאומן.

א:ד דן ונפתלי גד ואשר.

דן, בחי' ד' פעמים נ שהם הראשי תיבות של: נ נח נחמ נחמן מאומן, ועמש"כ בערך אדנ"י. דן ונפתלי בגמטריא נון נון חית. דן נפתלי גד, עם התיבות, בגמטריא נחמן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ואשר, בגמטריא נ נח נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות והכולל. אשר אותיות ראש, בחי' רבינו ראש בני ישראל (ועמש"כ בחנוכה על הרא"ש).

א:ה ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים.

יצאי ירך, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים, בגמטריא רבנו נחמן.

הראשי תיבות של: ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבים נפש, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

הסופי תיבות של: ויהי כל נפש יצאי, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: כל נפש יצאי ירך, בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויהי כל נפש, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד של: נפש יצאי ירך, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים, בגמרטיא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

הראשי וסופי תיבות של: יעקב שבעים נפש ע"ה בגמטריא רבי נ נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: נפש ויוסף היה במצרים, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ויהי כל נפש, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ויהי כל נפש יצאי ירך, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

א:ו וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא.

וימת בגמטריא לקוטי מוהר"ן. וכל אחיו וכל, עם הי' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן.

הסופי תיבות של: יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא, עם הו' אותיות והכולל, בגמגטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: וימת יוסף וכל אחיו וכל, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

א:ז ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם.

פרו בגמטריא רפ"ו סימני שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

הראשי תיבות של: ובני ישראל פרו וישרצו וירבו, וכן של: ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו, בגמטריא נ נח.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ישראל פרו וישרצו וירבו ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.

הראשי וסופי תיבות של: ובני ישראל פרו, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן.

א:ח ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף. על מצרים אשר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. ידע את, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הסופי תיבות של: ויקם מלך חדש בגמטריא רבי נחמן. הסופי תיבות של: ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי תיבות של: לא ידע את יוסף ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

הראשי וסופי תיבות של: ויקם מלך, עם התיבות, במטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: חדש על מצרים, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: על מצרים אשר לא ידע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: את יוסף, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: מצרים אשר לא ידע את יוסף ע"ה בגמטריא רבנו נחמן.

א:ט ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו. אל עמו ע"ה בגמטריא נחמן. רב ועצום, עם התיבות, בגמטריא רבינו נחמן. רב וצעום ממנו, עם הג' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: אל עמו הנה עם בני בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: הנה עם בני ישראל רב ועצום ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: עם בני ישראל רב, עם הד' אותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: אל עמו ע"ה בגמטריא נ נח . הראשי וסופי תיבות של: עם בני ישראל רב ועצום ממנו, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

א:י הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מחלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ. כי תקראנה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. פן ירבה, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. שנאינו בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. שנאינו ונלחם ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: לו פן ירבה והיה כי תקראנה, עם הו' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: והיה כי תקראנה מלחמה, וכן של: כי תקראנה מלחמה ונוסף, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבת של: שנאינו ונלחם בנו ועלה מן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: שנאינו ונלחם בנו ועלה מן ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ועלה מן הארץ, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: והיה כי תקראנה מלחמה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: גם הוא על, בגמטריא נחמן ע"ה. הראש וסופי תיבות של: הוא על, עם התיבות, בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: על שנאינו בגמטריא רבנו נחמן.

א:יא וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס.

מסכנות, עם האותיות, בגמטריא פתקא. עליו, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הראשי תיבות של: בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה, בגמרטיא נחמן. הראשי תיבות של: פתם ואת רעמסס, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

הסופי תיבות של: ויבן ערי מסכנות לפרעה ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: מסכנות לפרעה, ושל: לפרעה את, עם הכולל, בגמטריא רבנו נחמן.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: למען ענתו בסבלתם ויבן ערי, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: את פתם ואת רעמסס, עם הד' אותיות, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

א:יב וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של יענו אתו כן ירבה וכן, נתכבכ, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. והאותיות היסוד של המילים שלפניה ולאחריה, דהיינו מהתיבות 'וכאשר' 'יפרץ' הם "שר", לשיר נ נח נחמ נחמן מאומן (א"נ גמטריא ראש, א”נ עם האות הבא של 'ויקצו' הרי שרצ, בגמטריא הפתקה).

יענו אתו, עם הז' אותיות וב' תיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. וכן יפרץ בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

הראשי תיבות של: וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני, בגמטריא נ נח ע"ה.

הסופי תיבות של: כן ירבה וכן, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: ירבה וכן יפרץ, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן.

הראשי וסופי תיבות של: וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו, עם הח' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: מפני בני ישראל, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח.

רש"י כז"ל ומדרשו רוח הקדש אומרת כן, אתם אומרים פן ירבה, ואני אומר כן ירבה, ע"כ. פן ירבה, עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן. דהיינו לא להזכיר אומן. ואני אומר: כן ירבה, בגמטריא נחמן מאומן, עם הב' תיבות. ירבה, אותיות הרבי, בלי מאומן, זה פן יהיה הרבי, ואילו עם מאומן, זה כן הרבי.

א:יג ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך.

ויעבדו מצרים, עם הי"א אותיות וב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. את בני, עם התיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

הסופי תיבות של: ויעבדו מצרים את בני, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ויעבדו מצרים את בני ישראל, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

א:יד וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך. ב

עבדה קשה, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ובלבנים, עם האותיות והכולל, בגמטריא נחמן. ובכל עבדה, עם האותיות והכולל, בגמטריא נחמן. את כל, עם האותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אשר עבדו, עם התיבות, בגמטריא פתק. כל עבדתם אשר, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

הראשי תיבות של: קשה בחמר ובלבנים, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: עבדתם אשר עבדו בהם, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן.

הסופי תיבות של: וימררו את חייהם בעבדה קשה, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה, וכן של: קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה, בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: עבדתם אשר עבדו בהם, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בעבדה קשה בחמר ובלבנים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

הראשי וסופי תיבות של: קשה בחמר ובלבנים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: כל עבדתם אשר, בגמטריא רבי נחמן ע"ה.

א:טו ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה.

שפרה בגמטריא הפתק. הסופי תיבות של: שפרה ושם השנית פועה, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מלך מצרים למילדת העברית אשר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. אותיות היסוד של: שפרה ושם השנית פועה, בגמטריא פתק.

הראשי וסופי תיבות של: מלך מצרים למילדת העברית, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: שפרה ושם, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ושם השנית, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: השנית פועה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

א:טז ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת הוא וחיה.

והמתן – מתן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ מאומן. ואם בת הוא וחיה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. האבנים, בגמטריא נ נח. אם בן הוא, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח. אתו בגמטריא רבנו נחמן ע"ה.

הראשי תיבות של: ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם, בגמטריא נ נח.

הסופי תיבות של: בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא, וכן של: את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אם בן הוא והמתן אתו, וכן של: בן הוא והמתן אתו ואם, ע"ה בגמטריא נחמן. הסופי תיבות של: בן הוא והמתן אתו ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: בן הוא והמתן אתו ואם בת, עם הו' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: את העבריות וראיתן על האבנים אם בן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: העבריות וראיתן, וכן של: הוא והמתן, בגמטריא רבנו נחמן.

הראשי וסופי תיבות של: בילדכן את, עם התיבות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: העבריות וראיתן, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: על האבנים, עם התיבות והכלל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: והמתן אתו ואם, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ואם בת הוא וחיה ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

א:יז ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים.

את האלקים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. המילדת את האלקים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. ולא עשו, עם התיבות וכולל, בגמטריא רבינו נחמן. האלקים ולא עשו כאשר דבר אליהן וכו' ס"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות. ותחיין עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. גם הס"ת של מצרים ותחיין את, וכן של: ותחיין את הלידים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ומה שנשאר מהמילים האלו: 'תחיי – א – הילדי', עם הג' כוללים, בגגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וגם 'יין-את-הי' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ארבעה כוללים.

הראשי תיבות של: המילדת את האלקים ולא עשו כאשר, וכן של: את האלקים ולא עשו כאשר דבר אליהן, עם הכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: את האלקים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך ע"ה בגמטריא נחמן.

הסופי תיבות של: עשו כאשר דבר אליהן, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

הראשי וסופי תיבות של: ותיראן המילדת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: את האלקים ולא, עם הג' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: האלקים ולא עשו כאשר דבר, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: עשו כאשר דבר אליהן ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: ותחיין את, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה.

ורש"י כז"ל ותחיין את הילדים, מספקות להם מים ומזון ע"ש. מספקות עם שני כוללים בגמטריא פתק נ נח.

אליהן מלך מצרים, נראה בדרך צחות, שתמיד יש טיפשים מחוצפים שדורשים ברוב עזותם לכנות את הבורא כנקבה, וכזה היה מצרים, וזה אלהין מלך מצרים.

א:יח ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים.

ויקרא מלך, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. ותחיין, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ותחיין את הילדים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים.

הסופי תיבות של: ויקרא מלך מצרים למילדת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע, עם הו' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד של: ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע, בגמטריא ברסלב ע"ה. אותיות היסוד של: מדוע עשיתן הדבר הזה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד של: הזה ותחיין את, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ויאמר להן, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטירא נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין, בגמטריא פתקא. הראשי וסופי תיבות של: הזה ותחיין את בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה.

א:יט ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרים העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו.

הסופי תיבות של ותאמרן המילדת אל פרעה כי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים. וכן הס"ת של המילדת אל פרעה כי לא כנשים עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וכן הס"ת של 'כי לא כנשים המצרים העברית' בדיוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן 'חיות הנה בטרם תבוא אלהן' הס"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ה' כוללים. וכן 'בטרם תבוא אלהן המילדת' הס"ת בדיוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

ותאמרן, עם הו' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. כי לא כנשים, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. חיות הנה, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הראשי תיבות של: כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: חיות הנה בטרם תבוא אלהן בגמטריא רבינו נחמן.

הסופי תיבות של: המילדת אל פרעה כי לא כנשים, וכן של: אל פרעה כי לא כנשים המצרית, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: כי חיות הנה ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: כי חיות הנה בטרם תבוא, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: בטרם תבוא אלהן המילדת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ותאמרן המילדת אל פרעה כי, בגמטריא ברסלב ע"ה. אותיות היסוד של: כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו, בגמטריא ברסלב ע"ה. אותיות היסוד של: העברית כי חיות הנה בטרם, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

הראשי וסופי תיבות של: ותאמרן המילדת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ותאמרן המילדת אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: המילדת אל פרעה כי ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, ובגמטריא רבנו נחמן בן פיגא. הראשי וסופי תיבות של: כנשים המצרית ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: כי חיות הנה בטרם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: הנה בטרם תבוא, עם הג' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: תבוא אלהן, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: אלהן המילדת, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

ותאמרן צירוף אותיות – ואת מרן – המילדת (כולל שני המילדות א"נ מילדות עם הכולל) בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן! (וזה גם כן הכח של רבינו שבטרם שהמקשה לילד נכנסים עבוריה כבר יש לה ישועה). וזה אל פרעה, בחי' אחוריים – נ נח נחמ נחמן.

ויש פה רמזים חזקים על הפתק. כי נשים מלשון נשתה גבורתם (ירמיה נא – וע' בלקוטי מוהר"ן נו:ד), המצרים, בחי' בין המצרים שמתחלת עם התענית של יז בתמוז, שאז היה נפילתו של סבא ישראל בשנת העברי"ת – התרפ"ב!

בטרם – ר"ת רבי מאיר בעל הנס טבריא – המקום שבו היה נס הפתק.

א:כ וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו (מאד) ס"ת עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הראשי וסופי תיבות של: וייטב אלקים למילדת וירב, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אלקים למילדת וירב העם ויעצמו, עם הה' תיבות י' אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

אותיות היסוד (אלו שלפני הוספי תיבות) של: וייטב אלקים למילדת וירב העם ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אותיות היסוד של: אלקים למילדת וירב האם ע"ה בגמטריא נחמן מאומן.

א:כא ויהי כי יראו המילדת את האלקים ויעש להם בתים.

'ויעש ל' בגמטריא רבינו נחמן, 'הם בתים' בגמטריא הנ נח נחמ נחמן מאומן ע”ה. והנה בתים אלו הם בתי כהונה ולויה ומלכות, והיום יש לזכות לבתי נ נח. את האלקים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

הראשי וסופי תיבות של: את האלקים ויעש, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

הסופי תיבות של: את האלקים ויעש להם, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כי יראו המילדת, בגמטריא רבינו נחמן.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: יראו המילדת את האלקים ויעש להם בתים, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח.

א:כב ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון.

ויצו פרעה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. כל הבן ע"ה בגמטריא נ נח. הילוד היארה, עם הי' אותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. וכל הבת, עם התיבות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

הראשי תיבות של: לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: הילוד היארה תשליכהו וכל, וכן של: היארה תשליכהו וכל הבת, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי תיבות של: הבת תחיון ע"ה בגמטריא רבנו נחמן.

הסופי תיבות של: עמו לאמר כל הבן הילוד היארה, וכן של: לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו, בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: עמו לאמר כל הבן, בגמטריא רפ"ו סימנים וכו' כנ"ל. הסופי תיבות של: לאמר כל הבן הילוד ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: היארה תשליכהו וכל הבת תחיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון, בגמטריא רבי נחמן ע"ה. אותיות היסוד של: עמו לאמר כל הבן הילוד בגמטריא נ נח.

הראשי וסופי תיבות של: פרעה לכל, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן. הראשי וסופי תיבות של: לאמר כל, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לכל עמו לאמר כל, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: היארה תשליכהו, בגמטריא רבינו נחמן. הראשי וסופי תיבות של: היארה תשליכהו וכל, עם הג' תיבותו והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

מפתחות:

ויצו פרעה כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו – לק"מ נד:ו דף סב..

ב:א וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי.

מבית, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. בת לוי, עם הה' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

הראשי תיבות של: מבית לוי ויקח את בת לוי, בגמטריא נ נח ע"ה.

הסופי תיבות של: איש מבית לוי, בגמטריא נון חית מם נון.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לוי ויקח את בת, וכן של: ויקח את בת לוי, בגמטריא נ נח ע"ה.

הראשי וסופי תיבות של: איש מבית לוי, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לוי ויקח את ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

בפירוש רש"י ז"ל והחזירה ועשה בה לקוחין שניים, ואף היא נהפכה להיות נערה. ובת מאה ושלשים שנה היתה, שנולדה בבואה למצרים בין החומות וכו' וקורא אתה בת לוי, עיין שם. כאשר למדתי את זה בשבת כא טבת תשפ"ג, נתעורר לי שהרי אהרן היה רק ג' שנים יותר מבוגר ממשה, ואם כן עיקר הנס כאן לא היתה שהולידה בת מאה ושלשים שנה, כי לפני ג' שנים בהיותה קכ"ז הולידה, אלא עיקר הנס כאן היתה שעכשיו נהפכה להיות נערה (-ואולי מפני זה הולידה בז' ולמקטועין, כמו שאכתוב בס"ד בפסוק ג). ונסיתי להזכיר בת כמה היתה מרים בעת לידת משה רבינו, ולא זכרתי, אז נסיתי להזכיר בת כמה היתה בפטירתה, ולא זכרתי. לאחר שבת קבלתי הבשורה על פטירת אחותי בת שבע רוזה ע"ה, ואז בדקתי וראיתי שמרים היתה בת שבע בעת לידת משה אחיה.

ב:ב ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים.

ו"תצפנהו" בגמטריא נון נון חית, וזה, שלשה ירחים, דהיינו ג' פעמים ר"ח, עם הו' אותיות בגמטריא נון נון חית. והנה אתו, עם הג' אותיות, כמו אתט, ראשי תיבות אב תמוז טבת, אלו הג' ירחים שהס"מ שולט, ותצפנהו מהם, כמבואר בספר ילקוט שושנים (מרבי שמשון אסרטריפוליא, נדפס בסוף ספר קרנים, אות ט), היינו כדי שיהיה טוב – כי טוב - גם באלו הג', ותצפנהו. וזה כ"י טוב, כי ראשי תיבות, כלב יהושע, שהם הצליחו להיות טוב, ואמרו טובה הארץ, באותם החדשים מה שהמרגלים לא הצליחו כמבואר שם. כלב יהושע כי טוב ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

ותלד בן בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אתו בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. את כי טוב הוא, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. בן ותרא אתו, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

הראשי תיבות של: ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים ע"ה בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: טוב הוא ותצפנהו שלשה בגמטריא רבי נ נח.

הסופי תיבות של: ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו בגמטריא נחמן מאומן.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

הראשי וסופי תיבות של: ותהר האשה ותלד בן ותרא בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בן ותרא אתו כי טוב ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

מפתחות:

ותרא אותו כי טוב הוא – לק"מ כג:ג דף לה..

ב:ג ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היאר.

זפת, עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ועמש"כ בפרשת נח ו:יד. ולא יכלה, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. יכלה עוד, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן. ותקח לו, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. גמא ותחמרה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. בה את הילד, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. בסוף בגמטריא נחמן.

הראשי תיבות של: ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם, עם הי"ג אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד בסוף על שפת בגמטריא רבנו נחמן.

הסופי תיבות של: הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לו תבת, וכן של: תבת גמא ותחמרה, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: ותשם בסוף על שפת היאר, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: בסוף על שפת היאר, בגמטריא נון חית מם נון.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בת גמא ותחמרה בחמר, עם הד' אותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: גמא ותחמרה בחמר ובזפת, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: ותשם בסוף על שפת, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

הראשי וסופי תיבות של: ולא יכלה עוד הצפינו ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאוומן. הראשי וסופי תיבות של: ובזפת ותשם, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ותשם בה את, עם הג' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: את הליד ותשם, בגמטריא לקוטי מוהר"ן.

בפרש"י ז"ל שמנו לה המצריים מיום שהחזירה, והיא ילדתו לשה חדשים ויום אחד, שהיולדת לשבעה יולדת למקטעין, והם בדקו אחריה לסוף תשעה וכו' עיין שם. וקשה למה המצרים לא חששו לבדוק לשבעה. ואולי וצריך תלמוד בזה, אשה זקנה מעולם לא תלד לשבעה למקטעין. אלא כיון שהיא הפכה להיות כנערה ממש, כמבואר ברש"י בפסוק א', לכן הולידה לשבעה למקטעין.

ב:ד ותתצב אחתו מרחק לדעה מה יעשה לו. לדעה בגמטריא נ נח ע"ה. מה יעשה לו, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. מרחק לדעה, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הסופי תיבות של: ותתצב אחתו מרחק, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ותתצב אחתו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אחתו מרחק ע"ה בגמטריא נחמן.

ב:ז ותאמר אחתו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את הילד.

ותאמר אחתו, עם הט' אותיות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אחתו ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. בת, וכן את ע"ה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. מינקת בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. האלך וקראתי, עם הי' אותיות וב' תיבות, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן. העברית, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. ותינק לך את הילד, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.

פרש"י ז"ל שהחזרתו על מצריות הרבה לינק ולא ינק, לפי שהיה עתיד לדבר עם השכינה, ע"כ. ולכאורה מוכח מזה שגם משיח צדקנו לעולם לא יפול כל כך [ועיין בליקוטי תורה של האריז"ל בפ' ואתחנן עה"פ ויאמר ה' אלי רב לך, שבסוף ימי משה נסתמו ממנו מעינות החכמה, וכן יהיה בתחילה עם משיח, נביא אקים לך מקרב אחיו, ר"ת אלם וכו' שהיה גוזר עלי להיות אלם, החשיתי מטוב, ואין טוב אלא תורה וכו' כי בתחלה יהיה מש"ה שמ"ה שמה, עיין שם], ובאמת לפי המדרגה של אני היום ילדתיך, בכלל לא אפשר הדבר. כנלע"ד.

ויש להעיר שבליקוטי מוהר"ן קעט רבינו כז"ל עד שאפשר להתענות כל כך עד שיצטרך להשתמש בכח של הימים שינק משדי אמו, ואזי מחיה ומאיר כל הימים עיין שם. הרי מבואר שיכולים לתקן אפילו אותו חלב שינק, ואם כן עיקר הקפדה אינו על החלב אלא על שימת פיו על מקום כזה, ואף על פי שבסוף גם פיו נשרף קצת לא היה מעביר הטינוף בדבר. וכמו שכתוב אצל יוסף שלא שמע אל אשת פוטיפר לשכב אצלה, אפילו בלא תשמיש, להיות עמה, לעולם הבא (רש"י לט:י), משמע קצת שאם היה שוכב אצלה אפילו בלי תשמיש, כבר היא קשורה אליו לעולם הבא.

ב:ח ותאמר לה בת פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את אם הילד. את אם הילד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

ב:י וַיִּגְדַּ֣ל הַיֶּ֗לֶד וַתְּבִאֵ֨הוּ֙ לְבַת-פַּרְעֹ֔ה וַֽיְהִי-לָ֖הּ לְבֵ֑ן וַתִּקְרָ֤א שְׁמוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה וַתֹּ֕אמֶר כִּ֥י מִן-הַמַּ֖יִם מְשִׁיתִֽהוּ.

פרעה בגמטריא פצפצי"ה, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. שמו, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא רב נחמן.

משה בגמטריא המצרי (ואשתו צפורה בגמטריא מצרים ע"ה)

. עיין בדברים רבה (ב:ח) את שלא הודית בארצך אין אתה נקבר בארצך, כיצד, בנות יתרו אומרות (שמות ב:יט) איש מצרי הצילנו מיד הרועים, והוא שומע ושותק, לפיכך לא נקבר בארצו, ע"כ.

ב:יג וַיֵּצֵא֙ בַּיּ֣וֹם הַשֵּׁנִ֔י וְהִנֵּ֛ה שְׁנֵֽי-אֲנָשִׁ֥ים עִבְרִ֖ים נִצִּ֑ים וַיֹּ֨אמֶר֙ לָֽרָשָׁ֔ע לָ֥מָּה תַכֶּ֖ה רֵעֶֽךָ.

ויצא ע"ה בגמטריא נ נח. שני בגמטריא רבי נחמן. לרשע בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אנשים ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח.

הראשי תיבות של: למה תכה רעך בגמטריא נון נון חית.

עיין בניצוצי שמשון פרשת ואתחנן הביא מהאריז"ל שהשם 'תכה' מסוגל להציל מן האויבים ובשם זה הרג משה את המצרי, עיין שם.

והנה עוד בספר ניצוצי שמשון, תהלים כג הביא מהמקובלים, תת"ן חדרים יש בגיהנם כמנין 'תכלת', ובאלו חדרים צריך לילך אפילו צדיק וכו' כאשר הולך בתק"פ חדרים אינו צריך שמירה, כי שם אינו תוקפא דדינא. מה שאין כן באלו הנשארים ר"ע חדרים וכו' עיין שם.

והנה כל הכועס כל מיני גיהנם שולטים בו, כמבואר בריש אגרת הרמב"ן, וכל שכן במרימה שמכים זה את זה, הרי קיים בחי' גיהנם. ולכן יש לראות התפשטות של התת"ן חדרים על שני בעלי הריב, תכ"ה לכל אחד. וזה מה שכתוב, ויאמר לרשע, יאמר לרשע בגמטריא תת"ן ע"ה, אותיות האמצעיות, מר-ל, בגמטריא רע, ואותיות החיצוניות, יארשע, בגמטריא תקפ"א. למה תכ"ה, שלוקח חצי כנ"ל, רעך, הזכיר במיוחד את חלק הרע.

וי"ל והנה שני אנשים עברים, שמשה רבינו היה צריך לעבור אותם, כמו שכתב שהצדיק צריך לעבור בין החדרים להעלות נשמות הרשעים.

ויתכן שענין תת"ן, שהם תק"פ ר"ע, ענינם ג' פעמים רע, ום', כי מ' הוא עיקר הכלי, ושני חלקים של רע אינם בתוקפא דדינא, רק חלק הג'. ולכן אמר, רעך, הך' הוא חצי הכלי השייך לו, ואז הוא שייך לכל הרע. ולפי זה יש להבין ענין ושייכות לשם אתה, כי תתן, יהיו ם' לכלי, ונשאר תת"י, שחצים ועוד אחד בגמטריא אתה. ובזה א"ש מה שכתוב (בראשית כט:יט) ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי. כי לב, של לבן, הוא פעמים י"ו, ולב טו"ב, י"ז היינו שרובו טוב. וכן, תתי אתה, שרוב התת"י - את"ה, והם בכללך 'מתתי', כל התת"ן שהם לאיש אחר, בחי' סטרא אחרא. שבה עמדי, בגמטריא ותכ"ה, שהוא חצי תת"ן כנ"ל. כי שני בנות לבן נגד שני בנות עלוקה האומרים הב הב, בחי' הגיהנם ר"ל. (תת"י בגמטריא של הראשי תיבות עשה למען ש'מך י'מינך ק'דשתך ת'ורתך. ועוד, איתא ביחודים, שהוא גמטריא ט' פעמים מים, ועם עוד ד' בגמטריא שין-דלת-יוד. ועיין לק"מ רנו, שם אתה מסגל על הים להכניע הגלים, וע' ספר המדות, ערך קליפה, אות א' שאותיות א'ת'ה' מכניעים את הקליפות, וע' בחיי מוהר"ן אות קלו, ועמש"כ בפרשת ואתחנן (ה:כח) עה"פ ואתה פה, ובתהלים (פט) על הפסוק בשוא גליו אתה תשבחם).

וי"ל שמשה רבינו כוון ברעך ליהושע, כמו ששנינו במסכת אבות ד:יב יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך, שכן מצינו במשה שאמר ליהושע תלמידו בחר לנו אנשים (שמות יז), כי מבואר בספר ניצוצי שמשון שם, שכדי שהצדיק ינצל מנזק מהר"ע חדרים, יש מלאך אחד ממונה ושמו יהושע, ובידו שעוה, וכותב על מצחו של 'אתה' עיין שם. והנה מצח בא"ת ב"ש יה"ס, שהוא גמטריא 'למה', אי נמי, הסופי תיבות של 'לרשע למה'. תכה ע"ה בגמטריא 'אתה' ידו'. ושעוה רמוז בראש וסופי תיבות של, ויאמר לרשע, ושע. אי נמי לרשע מרמז ליהושע ושעוה, כי ר' מתחלף עם ו', באותיות אח"ס ומ"ר. והל' בגמטריא יוד הה. ואתי שפיר, כי יו"ד אותיות ידו, שהשעוה בידו.

וזמש"כ הלהרגני אתה אמר, הרגני עם ב' כוללים בגמטריא רע, שכדי להנצל מהרע חדרים, צריכים 'אתה'.

במסכת נגעים ט:ג יש שאלה אם יש בהרת כגריס בכף היד על צרבת השחין, והרי אינה יכולה לטמאות, כי לפשות על בשר החי אינה מטמאה, ולצמח שער לבן לא יצמיח על כף היד, ורבי אליעזר קבלה בידו שאם כל זה צריך הסגר, ורבי יהודה בן בתירא נתן טעם, שמא יולד לו שחין אחר חוצה לו ויפשה לו לתוכו, אמר לו, חכם גדול אתה שקימת דברי חכמים, ופירש התפא"י בועז א', שאין בזה ההמצאה חכמה, אלא החכמה היא שחזר לקיים דברי חכמים. ונתפוס לשונו, חכם גדול 'אתה' שקימת דברי חכמים, כי דברי לשון הנהגה, כמו דבר אחד לדור. כי זה השם מקיים החכמים אפילו בר"ע חדרים של גיהנם. וזה ענין שיצמח עוד נגע לנגד נגע. והרי אין בין נגעים לגיהנם, אלא ה' וע' שמתחלפים באותיות הגרון, אחע"ה.

כתיב (בראשית כז:לג) ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד, ובפרש"י ז"ל ומדרשו ראה גיהנם פתוחה מתחתיו. חר"ד הוא כרביע – חומש מלבר (עם עוד חצי), של תת"ן, כי לא ממש נכנס לחדר"י גיהנם, רק נפתחה לו, והרי הוא כתוספת, שזה ענין החומש, עיין בגור אריה בפרשת בחוקותי עה"פ ויסף חמישתו (כז:יג). וכן רמוז בפסוק ה' לשונות של חרדה, ויחרד,חרדה, גדלה, עד, מאד. ד' מהם עושים תת"ן, והחמישי כתוספת הנ"ל.

ב:טו וַיִּשְׁמַ֤ע פַּרְעֹה֙ אֶת-הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה וַיְבַקֵּ֖שׁ לַֽהֲרֹ֣ג אֶת-מֹשֶׁ֑ה וַיִּבְרַ֤ח מֹשֶׁה֙ מִפְּנֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיֵּ֥שֶׁב בְּאֶֽרֶץ-מִדְיָ֖ן וַיֵּ֥שֶׁב עַל-הַבְּאֵֽר.

פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. את הדבר הזה ע"ה, בגמטריא נון נון חית. את משה, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. ויברח משה מפני, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ע"ה. בארץ ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. מדין, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח. וישב על הבאר, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נון נון חית. על הבאר, עם הב' תיבות, בגמטריא רב נ נח.

הסופי תיבות של: ויבקש להרג את, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מפני פרעה וישב בארץ ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: פרעה וישב בארץ מדין וישב, בגמטריא נ נח ע"ה.

מפתחות:

וישב על הבאר – לק"מ נח:ב דף סט:.

ב:כ ויאמר אל בנתיו ואיו למה זה עזבתן את האיש קראן לו ויאכל לחם. בנתיו ואיו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

ויואל משה לשבת את האיש ויתן את צפרה בתו למשה.

משה לשבת, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. האיש, עם הד' אותיות, בגמטריא רבי נ נח. בתו למשה, עם הב' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. צפרה ע"ה בגמטריא הוי"ה אדנ"י נחמן מאומן. צפרה, עם הד' אותיות בגמטריא שד"י אדנ"י (יסוד ומלכות. והנה כל אחד מהשמות האלו יש להם י"ד, שעל ידי שני הידים יש גדלות ז"א ונוקבא, ועיין בספר תורת נתן לר' נתן שפירא תלמיד האריז"ל עה"פ והידים ידי עשו. והאותיות הנשארות, נא"ש, בחינת נ'חמן א' (בן) ש'מחה). צפורה (מלא ו), בגמטריא מצרים ע"ה. ועיין בספר קרנים ע"פ דן ידין, מאמר ב' הגמטריא של שם הוי"ה כל אות כפול האות שכנגדו בשם אדנ"י, דהיינו י"פ א', ה"פ ד', ו"פ נ', ה"י (שהוא בחי' סוכה – הוי"ה אדנ"י, ע"ש), בגמטריא מצרים. צפרה, בגמטריא צרי הע', לקיים מה דאיתא במסכת סוטה (לח:) ואמר רבי יהושע בן לוי, מנין שאפלו עופות מכירין בצרי העין שנאמר (משלי א) כי חנם מזורה הרשת בעיני כל בעל כנף.

הסופי תיבות של: משה לשבת את האשי ויתן, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. הסופי תיבות של: האיש ויתן את, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: את צפרה בתו למשה, בגמטריא רבינו נחמן.

ב:כב ותלד בן ויקרא את שמו גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה. ותלד בן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

ג:א וּמֹשֶׁ֗ה הָיָ֥ה רֹעֶ֛ה אֶת-צֹ֛אן יִתְר֥וֹ חֹֽתְנ֖וֹ כֹּהֵ֣ן מִדְיָ֑ן וַיִּנְהַ֤ג אֶת-הַצֹּאן֙ אַחַ֣ר הַמִּדְבָּ֔ר וַיָּבֹ֛א אֶל-הַ֥ר הָֽאֱלֹהִ֖ים חֹרֵֽבָה.

היה רעה, בגמטריא ברסלב ע"ה, נחמן בן פיגא ע"ה. רעה את צאן, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. אחר המדבר ויבא, עם הי"ב אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. חרבה ע"ה בגמטריא נ נח נ נח.

הסופי תיבות של: חתנו כהן מדין וינהג, בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: מכין וינהג את הצאן אחר, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אחר המדבר ויבא ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. הסופי תיבות של: אחר המדבר ויבא אל הר, בגמטריא נון נון חית ע"ה.

מפתחות:

ומשה היה רועה – לקמ"ת ה:ז דף ח:.

ג:ב וירא מלאך י' אליו בלבת אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל.

וירא מלאך, עם הב' תיבות, בגמטריא רב נ נח. אליו בלבת ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב. והסנה איננו אכל. בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. מתוך בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

מפתחות:

עמש"כ בערך תפילין

וירא אליו מלאך ה' בלב אש – לק"מ נט:א דף ע.. וירא אליו ה' בלבת אש – לק"מ ל:ג דף מא:.

ג:ג ויאמר משה אסרה נא ואראה את המראה הגדל הזה מדוע לא יבער הסנה. עמש"כ בערך תפילין.

הגדל הזה מדוע לא יבער, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

ג:ד וַיַּ֥רְא יְ-ה-וָֹ֖ה כִּ֣י סָ֣ר לִרְא֑וֹת וַיִּקְרָא֩ אֵלָ֨יו אֱלֹקִ֜ים מִתּ֣וֹךְ הַסְּנֶ֗ה וַיֹּ֛אמֶר מֹשֶׁ֥ה מֹשֶׁ֖ה וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי.

כי סר, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. מתוך בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. משה משה בגמטריא נחמן בן שמחה מאומן.

הראשי תיבות של: סר לראות ויקרא אליו אלקים מתוך הסנה ויאמר בגמטריא נחמן ע"ה.

הסופי תיבות של: וירא ה' כי סר לראות ויקרא אליו, עם הז' אותיות, בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: לראות ויקרא ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. הסופי תיבות של: לראות ויקרא אליו בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: הסנה ויאמר משה משה, ושל משה ויאמר הנני, עם הכולל בגמטריא נ נח נ נח.

מפתחות:

וירא ה' כי סר לראות – לקמ"ת ז:יא דף יד:.

ג:ה וַיֹּ֖אמֶר אַל-תִּקְרַ֣ב הֲלֹ֑ם שַֽׁל-נְעָלֶ֨יךָ֙ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֔יךָ כִּ֣י הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עוֹמֵ֣ד עָלָ֔יו אַדְמַת-קֹ֖דֶשׁ הֽוּא.

תקרב ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. תקרב הלם, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן. הלם של ע"ה בגמטריא רבנו נחמן. נעליך מעל בגמטריא רבי נ נח. רגליך כי ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. אתה בגמטריא רבנו נחמן, אתה בא"ת ב"ש תא"צ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הראשי תיבות של: המקום אשר אתה עומד עליו אדמת, בגמטריא נחמן.

הסופי תיבות של: עומד עליו אדמת קדש, בגמטריא נון חית מם נון.

מפתחות:

של נעליך וכו' כי המקום – לקמ"ת פג דף לח:.

ג:ו ויאמר אנכי אלהי אביך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים. משה פניו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

ג:י ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים. והוצא, בגמטריא נ נח.

ג:יא ויאמר משה אל האלקים מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים.

ויאמר משה אל, בגמטריא נון נון חית, עם הג' אותיות. משה אל, בגמטריא רבינו נ נח. משה אל האלקים בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. אוציא, בגמטריא נ נח.

הראשי תיבות של: כי אלך אל פרעה וכי, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי, בגמטריא נחמן ע"ה.

הסופי תיבות של: ויאמר משה אל האלקים מי, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של: וכי אוציא את בני ישראל ממצרים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את, ושל: אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני, בגמטריא רב נחמן בן פיגא (=ברסלב).

מפתחות:

מי אנכי כי אלך אל פרעה – לק"מ יח:ב דף כד:.

ג:יב ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה. לך האות כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. את האלקים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

מפתחות:

וזה לך האות – לק"מ כז:ו דף לט..

ג:יד וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹקִים֙ אֶל-מֹשֶׁ֔ה אֶֽהְיֶ֖ה אֲשֶׁ֣ר אֶֽהְיֶ֑ה וַיֹּ֗אמֶר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶֽהְיֶ֖ה שְׁלָחַ֥נִי אֲלֵיכֶֽם.

אלקים אל משה אהיה בגמטריא נחמן מברסלב ע"ה. אהיה אשר אהיה, עם י"א אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה, רבינו נחמן מאומן ע"ה.

הסופי תיבות של: ויאמר אלקים אל משה אהיה אשר אהיה, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן.

ג:טז פקד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במצרים. חז"ל גילו שסוד הגאולה היה שמור במילים האלו פקד פקדתי, וידוע למקובלים שפקד, ודפק, הם מתנהלים על פי שם ע"ב באחוריים (יוד, יוד-ה"י, יוד-ה"י-וי"ו...) שהוא בגמטריא 184. והנה הס"ת של, אתכם ואת העשוי לכם בגמטריא ע"ה – נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן "העשוי לכם" עם האותיות והתיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

ג:יח וְשָֽׁמְע֖וּ לְקֹלֶ֑ךָ וּבָאתָ֡ אַתָּה֩ וְזִקְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל-מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֗יִם וַֽאֲמַרְתֶּ֤ם אֵלָיו֙ יְקֹוָ֞ה אֱלֹקֵ֤י הָֽעִבְרִיִּים֙ נִקְרָ֣ה עָלֵ֔ינוּ וְעַתָּ֗ה נֵֽלְכָה-נָּ֞א דֶּ֣רֶךְ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וְנִזְבְּחָ֖ה לַֽיקוָֹ֥ה אֱלֹקֵֽינוּ.

אתה בגמטריא רבנו נחמן, אתה בא"ת ב"ש תא"צ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואמרתם, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. ועתה ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב. נקרה בגמטריא פצפצי"ה, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. אליו ה' אלקי העבריים, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. אליו ה' אלקי העבריים נקרה, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

הראשי תיבות של: עלינו ועתה נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

הסופי תיבות של: נקרה עלינו ואתה נלכה נא דרך שלשת ימים, בגמטריא נחמן מברסלב.

מפתחות:

אלקי העבריים – לק"מ סד:ב דף עח:.

ג:יט ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלך ולא ביד חזקה. לא יתן – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן המלים שמסביב "לא יתן", ''כי...אתכם" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. “מלך מצרים" בגמטריא יז תמוז. ואם תקח את הצ' והי' ממצרים, שביחד הם ק, יוצא הר"ת (מ'צרים להל') של התחלת הפתק הקדוש: מ'אד ה'יה ק' ל'י ל'רדת, ךולא – אליך (כי הו' עם ד' אותיות = י, גם כי קרובים המילים), אבי"ד – ישראל דוב בר אודסר – חזק!

ג:כ ושלחתי את ידי 'והכיתי את מצרים בכל נפלאתי', ס"ת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן בפסוק כא, ונתתי 'את חן העם' ס"ת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן ד:יב ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר, ס"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ד' כוללים. וכן ד:טו וע'ם פיהו והוריתי אתכם את' אשר תעשון, ס"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ה' כוללים. וכן ד:טז הוא יהיה לך 'לפה ואתה תהיה לו לאלהים' ר"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ה' כוללים. וכן ד:יט ויאמר ה' אל משה במדין לך שב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך - “מתו כל" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ה' כוללים. מבקשים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. נפש – נ'חמן (בן) פ'יגא וש'מחה, ויש בזה עוד רמזים. וכן ד:כ ויקח משה "את מטה האל"הים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ויק'ח משה' אותיות שמחה, עם הכולל = נ נח נחמ נחמן. וכן ד:כג ואמר אליך שלח את בני ו'תמאן' לשלחו – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן , ש'לח את בנ'י – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן ד:כה כמה פעמים. ד:לא – ס"ת תהלים. .... ה:יג והנג'שים אצים' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ה:יז נרפים אתם נרפים על כן אתם אומרים נלכה נזבחה לה'. ה:כג ו'מאז באתי אל' פרעה וכו'. בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

ד:ד ויאמר י' אל משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכנפו.

ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. וישלח בגמטריא נ נח נחמ נחמן, כנ"ל. בכנפו, בגמטריא נ נח.

ד:ה למען יאמינו כי נראה אליך י' אלהי אבתם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב. יאמינו כי נראה אליך י' ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

ד:ו ויאמר י' לו עוד הבא נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוצאה והנה ידו מצרעת כשלג.

ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. ויאמר י' לו עוד הבא נא ידך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

ד:ז וַיֹּ֗אמֶר הָשֵׁ֤ב יָֽדְךָ֙ אֶל-חֵיקֶ֔ךָ וַיָּ֥שֶׁב יָד֖וֹ אֶל-חֵיק֑וֹ וַיּֽוֹצִאָהּ֙ מֵֽחֵיק֔וֹ וְהִנֵּה-שָׁ֖בָה כִּבְשָׂרֽוֹ.

ויאמר השב ידך ע"ה בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. ויאמר השב ידך אל ע"ה בגמטריא נון נון חית. השב, וכן: שבה, עם הג' אותיות, בגמטריא רב נ נח.

מפתחות:

והנה שבה כבשרו – לקמ"ת פג דף לח:.

ד:י ויאמר משה אל י' בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך אל עבדך כי כבד פה וכבד לשון אנכי.

ידוע שמשה רבינו היה מגמגם, אבל גמגום זה רק בפה לא בכתב. ונ נח נחמ נחמן מאומן נראה בעיני הליצנים כגמגום. אכן בדברי משה רבינו רמז על זה (שמות ד:י) כי כבד פה וכבד לשון אנכי, שלכאו' היה מספיק לומר כבד פה, ולמה צריך להוסיף כבד לשון. אלא זה רמז לנ נח נחמ נחמן מאומן, כאילו משה רבינו אומר וב' (דהיינו טענה שניה, גם בית עם הכ' – כתיב!) כדלשוןאנכי – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן! שזה השיר של הגאולה השלמה בב"א. וכן כבר הערנו על ריש הפסוק הזה – לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך, שזה רמז על ריבוע הדיבור, בחי' נ נח נחמ נחמן. וע' מש"כ בפרק רבינו מגמגם (בפרקים שלאחר הפתק הקדוש בענין נ נח נחמ נחמן מאומן).

בי אדני לא, בגמטריא נ נח.

מפתחות:

לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשום גם מאז דברך – לקמ"ת ב:ד דף ג:. כבד פה וכבד לשון – לק"מ נו:ז דף סו:. כבד פה – לק"מ סד:ג דף עט..

ד:יא ויאמר י' אליו מי שם פה לאדם או מי ישום אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי י'.

ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. או מי ישום אלם או, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

מפתחות:

מי שם פה לאדם – לק"מ מה דף נה., רכה דף קיד..

ד:יב ועתה לך ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר. ואנכי אהיה, בגמטריא נ נח.

ד:יג ויאמר בא אדנ"י שלח נא ביד תשלח. והנה בפסוק י' משה רבינו אומר לה"י לא איש דברים אנכי גם מתמול וכו' שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן שזה בחי' ריבוע הדיבור. שתיקונו דוקא על ידי רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. אז זה מה שהשם יתברך מרמז פה, שלח נא ביד – ר"ת נחמן בן שמחה – תשלח! ויש פה עוד רמזים על סבא ישראל ואכ"מ.

הר"ת בגמטריא התשנ"ה עם הכולל (אי נמי סתם – תשנ"ה, וכן 'ביד תשלח' ע”ה בגמטריא תשנה), השנה שנפטר סבא ישראל, בח"י חשוון, ס"ת של א-דני שלח = ח"י, ואותיות בסירוגין של א-ד-נ-י-ש-ל-ח-נ-א-ב-י, בגמטריא חשוון (עם עיקר השורש חשן בפירוש). והר"ת של ישראל דוב בר אודסר מרומזים בנ'א ביד', ויש בזה עוד הרבה רמזים ואכמ"ל (עוד רמזים בתאריך הילולא של סבא ישראל עמש"כ על ספר אדיר במרום עמוד י', ובערך ישראל דוב אודסר – ח"י חשון).

ד:יד וַיִּֽחַר-אַ֨ף יְקֹוָ֜ה בְּמֹשֶׁ֗ה וַיֹּ֨אמֶר֙ הֲלֹ֨א אַֽהֲרֹ֤ן אָחִ֨יךָ֙ הַלֵּוִ֔י יָדַ֕עְתִּי כִּֽי-דַבֵּ֥ר יְדַבֵּ֖ר ה֑וּא וְגַ֤ם הִנֵּה-הוּא֙ יֹצֵ֣א לִקְרָאתֶ֔ךָ וְרָֽאֲךָ֖ וְשָׂמַ֥ח בְּלִבּֽוֹ.

וגם הנה, בגמטריא נ נח ע"ה. לקראתך, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ע"ה. ושמח בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ משתי תיבות האחרונים, בגמטריא נחמן.

הסופי תיבות של: ויחר אף ה' במשה ויאמר הלא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא וגם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

מפתחות:

ויחר אף ה' במשה – לק"מ יח:ב דף כד:.

ד:טו ודברת אליו ושמת את הדברים בפיו ואנכי אהיה עם פיך ועם פיהו והוריתי אתכם את אשר תעשון. ואנכי אהיה, בגמטריא נ נח, כנ"ל.

ד:טז וְדִבֶּר-ה֥וּא לְךָ֖ אֶל-הָעָ֑ם וְהָ֤יָה הוּא֙ יִֽהְיֶה-לְּךָ֣ לְפֶ֔ה וְאַתָּ֖ה תִּֽהְיֶה-לּ֥וֹ לֵֽאלֹקִֽים.

ודבר הוא לך אל העם והיה הוא יהיה לך לפה ואתה, עם הי"א תיבות, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אל העם, עם הב' תיבות, בגמטריא נחמן. תהיה לו, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. לך לפה ואתה תהיה לו לאלקים, עם הו' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.

הראשי תיבות של: לך לפה ואתה תהיה לו, ושל: לפה ואתה תהיה לו לאלקים, בגמטריא רב נחמן בן פיגא (=ברסלב).

מפתחות:

ואתה תהיה לו לאלקים – לקמ"ת ב:ד גף ג:.

ד:יז - - ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האתת. המטה הזה תקח ע"ה בגמטריא הפתק.

ד:יט וַיֹּ֨אמֶר יְקוָֹ֤ה אֶל-מֹשֶׁה֙ בְּמִדְיָ֔ן לֵ֖ךְ שֻׁ֣ב מִצְרָ֑יִם כִּי-מֵ֨תוּ֙ כָּל-הָ֣אֲנָשִׁ֔ים הַֽמְבַקְשִׁ֖ים אֶת-נַפְשֶֽׁךָ.

ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. ה' אל משה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. אל משה במדין בגמטריא נחמן מברסלב. ועם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לך שב, עם הב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. שב מצרים בגמטריא תרפ"ב השנה שסבא קיבל את הפתק. מתו כל בגמטריא רב נחמן בן פיגא (-ברסלב). האנשים בגמטריא רבנו נחמן. כל האנשים בגמטריא לקוטי מוהר"ן. המבקשים בגמטריא רבי נחמן מאומן.

הראשי תיבות של: משה במדין לך שב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: משה במדין לך שב מצרים כי מתו כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של שב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב.

מפתחות:

כי מתו כל האנשים – לק"מ ד:ח דף ד..

ד:כב בני בכרי, שמעתי משגיא יוסף, בגמטריא נחמן בן פיגא – אז אגב ארחיה קמ"ל שנחמן בן פיגא בגמטריא ברסלב!

ד:כד וַיְהִ֥י בַדֶּ֖רֶךְ בַּמָּל֑וֹן וַיִּפְגְּשֵׁ֣הוּ יְקֹוָ֔ה וַיְבַקֵּ֖שׁ הֲמִיתֽוֹ.

בדרך במלון ויפגשהו ע"ה בגמטריא רבי נחמן בן שמחה. ויפגשהו ע"ה בגמטריא תי"א תורות בליקוטי מוהר"ן קמא ותנינא. במלון ויפגשהו י' ויבקש בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.

ויפגשהו, נראה לפרש שהוא רמז לפלגש, כי חסר רק ל' (והוא גמטריא של שאר אותיות ויה"ו עם הד' כוללים, בגמטריא ל' ע"ה). וזה ענין מלון, כי בית הכנסת שהוא מקדש מעט להשראת השכינה בחוץ לארץ הוא בחי' פלגש (אדיר במרום עמ' רג, ספינר). וזה ענין מלון – בשביל לינה ארעי בארץ נכריה. ובספר ירמיה (ט:א) מי יתנני במדבר מלון ארחים אעזבה את עמי ואלכה מאתם כי כלם מנאפים עצרת בגדים. והוא ענין של התבודדות כמו שכתב המלבי"ם בספר מלכים (א:יט) על אליהו ז"ל בכל זה הניח את נערו שם להפרד מבני אדם לצאת אל המדבר להתבודד, כי זה היה מחוז חפצו עתה, כמ"ש מי יתנני במדבר מלון אורחים וכו', ע"כ. ולכן ויפגשהו הוי"ה.

אבל השראת השכינה אינה אלא במקום שלם (פרדס רמונים כב:ג כי אין השכינה שורה על נשמה פגומה ח"ו, וכן פי' הרשב"י ע"ה בתיקונים (בהקדמה) וז"ל דאיהו לא שריא באתר פגום וכו' זכאה איהו מאן דאשלים נשמתיה לשרייא ביה שם י"הוה ועביד ליה כוסיא לגביה, עכ"ל), ולכן נתעורר הדין, ויבקש המיתו, או הוא או בנו. כי שלם בחינת תמים שנאמר על המילה (לך לך יז:א, שעד שלא מל לא היה בו כח לעמוד ורוח הקדש נצבת עליו – רש"י עה"פ ויפל אברם על פניו – ממורא השכינה – יז:ג) ואז היה הקמת ברית לזרעו של אברהם, ואתה את בריתי תשמר אתה וזרעך וכו' (יז:ט), והמכסה אני מאברהם כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' (וירא יח:יז-יט). ולכן גם צפורה קשורה בדבר.

המכסה, זה מידת אברהם, בחי' על כל פשעים תכסה אהבה, שמסר נפשו והשם יתברך מכסה דמו, כמבואר בלקמ"ת סוף תורה פג, וזה מאברהם בגמטריא [אנכי עפר] ואפר ע"ה, בחי' אפר כירה מוכן לכסוי הדם לפי בית הלל. ולשון המכסה, שהוא מורה על נבואה (ליקוטי מוהר"ן תנינא ח), הוא לשון טביחה שחיטה וזביחה, כמו שדרשו רז"ל בענין מינוי על קרבן פסח משעת השחיטה, כמש"כ במכסת נפשות ולעיכובא ממש"כ תכוסו (ולפי זה י"ל המכסה אני עושה לסדום, כמו זבח בבצרה, לטבוח את סדום, ומכסה את זה מאברהם). וענין שחיטה הוא ביטול אמונות כסילים ודרכי אמורי, כשמ"כ (הושע ה:ב) ושחטה שטים העמיקו, כמבואר בליקוטי מוהר"ן נה. העמיקו בחי' כמראה החמה עמוק מן הצל, הנאמר על אברהם, כמבואר בליקוטי מוהר"ן לא, באברהם נאמר כחם היום, שהוא בחינת שמש על ידי שמל ונתגלה הברית. וזה המכסה אני מאברהם, שהמלכות, אני, מתלבש באברהם.

גרשום (מלא ו' בספר דברי הימים) ואליעזר בחינות יצחק ישמעאל ואליעזר עבד אברהם. אליעזר שמו כשמו. גרשום, גרו, בגמטריא יצחק עם עוד א'. נשאר ש"ם עם אל"ף, בגמטריא ישמעאל. ישמעאל היה מתפאר על יצחק שמל בן י"ג שנה ולא מיחה, אמר לו יצחק, באבר אחד אתה מיראני, אילו אמר לי הקב"ה זבח עצמך לפני, לא הייתי מעכב (רש"י בראשית כב:א).

ד:כו וַיִּ֖רֶף מִמֶּ֑נּוּ אָ֚ז אָֽמְרָ֔ה חֲתַ֥ן דָּמִ֖ים לַמּוּלֹֽת.

וירף ממנו בגמטריא ברסלב מאומן ע"ה. חתן דמים למולת ס"ת עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. למולת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם האותיות.

חתן דמים בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. והנה עיין בספר אדיר במרום (עמ' כח, מכון רמח"ל) ז"ל והנה משה רבינו ע"ה הוליד שני בנים וכו' ואליעזר הוא סוף התיקון וכו' הוא ההצלה, שאז ניצל באמת מחרב פרעה, שהיה רודפו מפני רציחתו. וכבר אלה הדברים מתקשרים עוד בעניני הגלגולים בסוד קין והבל כידוע, כי הולכים לתקן הפגמים כולם שנפגמו בעולם. והנה כנגד זה היה עם רשב"י (שהיה ניצוץ משה רבינו) – רבי אלעזר בנו – בסוד כללות שני הבנים גרשום ואליעזר וכו' ע"ש.

והנה עיין במ"א שפרשנו ענין השמתא ששמו על רבי אליעזר הגדול, שהיה בבחי' אליעזר בן משה, כי זה היה ליתן כח לישראל בעומק הגלות הדומים למנודים לגמרי ר"ל. ואולי גם כאשר הבעל שם טוב הביא הישועות לעם ישראל, עוד נתעורר קטרוג על הברית, כמו שהיה עם אליעזר (והרי הרבה מהסיפורים של הבעש"ט מספרים על מלון), וזה לא נתקן אלא על ידי רבינו נחמן בן פיגא – ציפורה, שלחם דייקא על קדושת הברית.

ה:ד וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם לָ֚מָּה מֹשֶׁ֣ה וְאַֽהֲרֹ֔ן תַּפְרִ֥יעוּ אֶת-הָעָ֖ם מִֽמַּֽעֲשָׂ֑יו לְכ֖וּ לְסִבְלֹֽתֵיכֶֽם.

לכו לסבלתיכם בגמטריא ו"פ נ נח. למה משה ואהרן, בגמטריא תרפ"ב השנה שסבא קיבל את הפתק. למה משה ואהרן תפריעו את העם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ד' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).

הראשי תיבת של: משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

הסופי תיבות של: ואהרן תפריעו את העם, בגמטריא רב נחמן בן פיגא (-ברסלב). הסופי תיבות של: את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

מפתחות:

אל תפריעו את העם – לק"מ לה:א דף מט.. תפריעו את האם – לק"מ נד:ו דף סב., סד:ה דף עט:.

ה:יב ויפץ העם. העם בחרו ףץ (של מפלגת כולנו חברים נ נח)!

ה:יד ויכו שטרי בני ישראל אשר שמו עלהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם גם תמול גם היום. שמו עלהם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

ה:יח ועתה לכו עבדו ותבן לא ינתן לכם ותכן לבנים תתנו. 'ותבן לא ינתן" גמטריא "את נחמן נתן" – כנראה פרעה היה כליצנים של היום שאומרים שנ נח זה עבודה זרה. 'לכם ות' גמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ה' כוללים. ס"ת של 'לא ינתן לכם ותכן לבנים תתנו' – נ. מאומן.

ה:כ ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים. הסופי תיבות של ואת אהרן נצבים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

ה:כב למה זה שלחתני. שלחתני בגמטריא נחמן (כי ן סופית בגמטריא שבע מאות).

ו:א ויאמר ה' אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: חזקה יגרשם מארצו, ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

משה רבינו אמר (ה:כב, ובמדבר יא:יא "הרעת") "למה הרעתה" והשם יתברך ענה לו, "עתה תראה" (וכן בבמדבר יא:כג) – ולכאורה פשוט הוא שאותיות הרעתה הם אותיות – עתה (ת)ר(א)ה.

וארא