Segment 1
נ"ה
ב"ה יום ב' פ' בהר בחקותי ל"ו לספירה פה אומן [כ"א אייר תר"צ]
לכבוד אחי יקירי נפשי ולבבי חמדת לבי וכל חיותי.
האברך הנעלה מוה"ר יעקוב זאב נ"י ברזשעסקי אחי יקירי. מה זאת שלא השבת לי תשובה על כל המכתבים ששלחתי לך חמשה מכתבים רעצפיסט על אדריסתך ואדרעס (רשום על כתובתך וכתובת) ר' נתן נ"י ושם הי' מונח כל הכתבים של הכוכבי אור חלק אנשי מוהר"ן וששון ושמחה אמת ואמונה ועוד כתבים מרבינו ז"ל ולא קבלתי עליהם שום תשובה מה זאת ועל מה זאת? אינך יכול לתאר ולצייר גודל היסורים והצער שיש לי והכליון עינים בכל יום ובכל שעה ורגע, אינני יכול להבין אותך מה זה אתך ואיני יודע מה לחשוב. וכל אנ"ש אינם מבינים זאת שאין אתם משיבים תשובה על המכתבים ע"כ נא ונא להשיב תיכף תשובה אם קבלת כל המכתבים וכו'.
אחי יקירי ראטווע מיך שוואג ניט גוואלד האב רחמנות ראטווע מיך ארוס אוב די וויסט מען זאל זיך נאך זעהן אוף דער וועלט בחיים חיותינו זאלסטי רחמנות האבין אין זיך אוועק לייגין מיך ארוס ציא פאדערין ציא אייך אן אשום תירוץ אין דער וועלט ווארין מיין גאנץ לייבין היינגט אין דעם. איך קען שוין גאר ניט אוס האלטען. זייא ניט גורם ח"ו קודם הזמן ח"ו ווארין מיין גאנץ לייבין היינגט אין דעם אל תחרישו ואל תשקוטו קומו נא עמדו חני נא בעד הנפש חני נא גואלד גואלד גואלד שוויגט ניט גואלד ראטויט מיך כל זמן איך לייב נאך גואלד גואלד גואלד רחמנות רחמנות רחמנות אוי האט רחמנות ראטוועט מיך ראטוועט מיך השי"ת ווייסט דיים אמת אז מיין גאנץ הארץ שטעקט אין די בריף עס איז הולי בליט מיט טרערין. איך שרייב ניט כטפה מן הים ווארין איך קען גאר ניט שרייבען נאר איך רייס ארוס דיא עטליכע ווערטר מיט גואלד חאטשי איך קען ניט. אינמאל פאר אלי מאל איך וויל גאר ניט וויסען. טכסו עצה מה לעשות כי בנפשי הוא. גואלד גואלד גואלד האט רחמנות באמת וואס עס אוף מיר אגרוס רחמנות האט פארט רחמנות. איך דארף האבין רחמים גדולים איך זאל חלילא ניט שטארבין ח"ו ווארין עס איז מיר אומגליך דא אוס ציא האלטען איין מאל פאר אלי מאל פאר חאפט וואס פריער. שווייגט ניט. ראטוועט מיר אפ מיין גוף אין נפש רוח נשמה.
ידידים אוהבים נאמנים באמת וויא קענט ציא הערין אין שווייגין אין זיך גאר ניט מאכין וויסענדיג. אוי האט רחמנות אוב איר ווילט איך זאל נאך לייבען אוף דער וועלט מיין הארץ איז פיל אין צי בראכין איך קען גאר ניט שרייבען נאר איין ווארט הושיעה! הושיעה! הושיעה! ראטוועט! ראטוועט! רחמנות! רחמנות! קרעו סגור לבבי ותראו וויא מיין הארץ ווינט אין טריפט אין מיר וואס זאל איך אייך זאגין איין ווארט. ראטוועט. איך ווייס גאר ניט איך בין ממש צי מישט פון זינד איך בין אוועק פין איך, איין ווארט איך קען שוין גאר ניט אויס האלטין גוואלד הארצידקע טייערע ברודער ר' שלמה וועקסלער, ר' נתן, ר' דוד חלאדענקע, ר' יחיאל, ר' גדלי', ר' מאיר, ר' יעקוב זאב, ר' אב"צ. וואס שווגט איר האט רחמנות אהובים ידידים באמת גואלד ראטוועט מיך ארוס גואלד טיט וואס איהר קענט ווארין איך האב שוין ניט קיין כח אוס ציא האלטען ממש בנפשי הוא. ווען איר זאלט וויסען אין פילען וואלט איר איין רגע ניט גשוויגען. איר וואלט זיך מוסר נפש גווען מה אומר מה אדבר. מה אומר מה אדבר. מה אומר ומה אדבר.
השי"ת זאל רחמנות האבין אוף מיר ויתן בדעתכם לבלי לישן ורק לעשות בכל יכלתכם ובכל כוחכם בלי שום תירוץ בעולם כלל וכלל. וואס איר קענט טואין ווארין כשל כח הסבל. אוי איך קען גאר ניט רעדין נאר אויב איר ווילט איך זאל לייבען זאלט איר רחמנות האבין גואלד אנא כנה עורו נא התעוררו נא חנו נא. רחמו נא. חוסו נא. וחמלו נא. חני נא, בעד הנפש חני נא, בעד עלוב נפש כמוני אומלל כמוני וכו'. איין בורא עולם ווייסט דעם אמת מיין הארץ אוי וויא אזו האלט איך אויס איין טאג אוי טוב פת חרבה וכו' אוי אוי אוי אוי האט פארט באמת רחמנות בלי הטעה בלב. האט פארט רחמנות איר וועט קיין חרטה ניט האבין לא בעלמא דדין ולא בעלמא דאתי. אין ווייטער עשיתי מה שמוטל עלי איך האב מיינס גטואין. אין ווייטער ווילט איר מקיים זיין לא תעמוד על דם רעך. מיין אחריות האב איך אראפ גנומען ווארין וואס קען איך מער טואין שומו שמים על זאת!!! שיקט אפאדרינג וויא איך האב גשריבען אין די פריערדיגי בריף:
(הצלני אל תשקוט אהה (גואלד) רחם הצלני אם ברצונך שעוד נתראה כאן בעולם בחיים חיותנו שתרחם ותניח עצמך לדרוש אותי אליכם ללא שום תירוץ בעולם כי כל חיי תלויים בזה איני מסוגל כבר כלל לסבול אל תגרום ח"ו קודם הזמן ח"ו כי כל חיי תלויים בזה אל תחרישו ואל תשקוטו קומו נא עמדו נא חני נא בעד הנפש חני נא אהה אהה אהה אל תשקוטו אהה הצלוני כל זמן שאני עוד חי אהה אהה אהה רחמנות רחמנות רחמנות אוי רחמו הצלוני הצלוני השי"ת יודע האמת שכל ליבי שקוע במכתב וכולו דם ודמעות איני כותב כטיפה מן הים כי איני מסוגל כלל לכתוב רק אני מוציא בכח הכמה מלים ספורות אלו על אף שאיני מסוגל. אחת ולתמיד איני רוצה לדעת כלום טכסו עצה מה לעשות כי בנפשי הוא אהה אהה אהה רחמו באמת כי רחמנות גדולה עלי רחמו עלי בכל זאת אני זקוק לרחמים גדולים שלא אמות חלילא ח"ו כי אין לי אפשרות להחזיק פה מעמד תחטפו מה שיותר מהר אל תשקטו הצילו את גופי נפשי רוחי ונשמתי.
ידידים אוהבים נאמנים באמת איך הנכם מסוגלים להקשיב ולשתוק ולא להתייחס. אוי רחמו אם ברצונכם שעוד אחיה פה בעולם ליבי מלא על גדותיו ושבור איני מסוגל לכתוב רק מלה אחת הושיעה! הושיעה! הושיעה! הצילו! הצילו! רחמו! רחמו! קרעו סגור לבבי ותראו איך ליבי בוכה ומדמם בתוכי מה אומר לכם מלה אחת הצילו. איני יודע כלום אני ממש מטושטש מאז שהלכתי ממכם, מלה אחת איני מסוגל יותר.
אהה אחיי היקרים הנלבבים ר' שלמה וועקסלער, ר' נתן, ר' דוד חלאדענקע, ר' יחיאל, ר' גדלי', ר' מאיר, ר' יעקוב זאב, ר' אב"צ. מדוע הנכם שותקים רחמו אהובים ידידים באמת אהה הצלוני אהה עשו מה שביכולתכם כי אין לי כבר כח להחזיק מעמד יותר ממש בנפשי הו לו היתם יודעים ומרגישים לא הייתם שותקים אף רגע הייתם מוסרים את הנפש מה אומר מה אדבר מה אומר מה אדבר מה אומר ומה אדבר.
שהשי"ת ירחם עלי ויתן בדעתכם לבלי לישון ורק לעשות בכל יכלתכם ובכל כוחכם בלי שום תירוץ בעולם כלל וכלל מה שביכלתכם כי כשל כח הסבל אוי איני מסוגל כלל לדבר רק אם ברצונכם שאחיה שתרחמו אהה אנא כנה עורו נא התעוררו נא חנו נא רחמו נא חוסו נא וחמלו נא חני נא בעד הנפש חני נא בעד עלוב נפש כמוני אומלל כמוני וכו' בורא עולם אחד יודע באמת את לבי אוי איך אני מחזיק מעמד יום אחד אוי טוב פת חריבה וכו' אוי אוי אוי אוי בכל זאת רחמו באמת בלי הטעה בלב רחמו בכל זאת אתם לא תחרטו לא בעלמא הדין ולא בעלמא דאתי. והלאה עשיתי מה שמוטל עלי אני את שלי עשיתי והלאה אם ברצונכם לקיים לא תעמוד על דם רעך. את אחריותי הסרתי כי מה בכוחי לעשות יותר שומו שמים על זאת!!! שילחו דרישה כמו שכתבתי במכתבי הקודם).
שמי שמואל גורביץ בן 41 שנים נולד בפלסטינה. יצא משם בתחלת המלחמה וכו': תכתבו לי תשובה טובה בכל מכל כל וכמה יתאחר הכל לכתוב באריכות.
אחי יקירי יעקוב נ"י איך שכחת אותי היתכן היתכן היתכן כזאת. נא לכתוב לי משלומך בפרוטרוט ושלום ר' ישראל דוב נ"י ושלום כל אנ"ש ושלום בני ומה נשמע עם חותני וזוגתי ואם רוצים שלום. ועל איזה אופן ומה דעתכם בזה ומה שלום העיר הק' והכותל הק' וישראל ושלום אה"ק בכלל ובפרט. ובענין הפארדרינג מה אתם עושים וכמה יתאחר ונוסח הפאדרינג ואם צריך תמונתי לזה וכו' הכל לכתוב ואם שקט ושלו בעיר בלי פחד ואיך הי' הל"ג בעומר. ואם הי' מדובקים התפלות. ואם הי' התעוררות ושמחה. הכל לכתוב באריכות להחיות נפשי נא לכתוב בכל פעם כי זה כל חיותי לשמוע משלומכם. נא לשלוח לי אדרעס של אבי ליקח אצל משפחתי ואם יבא מכתבים מאבי וכו' ומשפחתי שייסיעו לי ממני ידידכם באמת שמואל בן פיגה המכתב שכתבתי לר' אלטר תקרא ג"כ כי הוא גם בשבילך
To the honored self of my dear brother, my soul's companion — the delight of my heart — and all my vitality — our Master R' Yaakov Zev, Brzhesky, may he live.
Segment 2
My dear brother — what is this — that you have not replied to any of the letters I sent you? Five letters — by registered mail — to your address and to R' Noton's address. And in them were all the writings of Kochvei Or: Anshei Mohara"n, Sason V'Simcha, Emes V'Emunah, and further writings from Rabbainu, of blessed memory. And I received no reply at all about them. What is this — and why? I cannot describe the depth of the suffering and pain I have from this — and the consuming of my eyes — every day, every hour, every moment. I cannot understand you — what this is with you. And I do not know what to think. And all the fellowship do not understand this — that you do not reply to the letters. [Yiddish:] "My dear brother — save me! Do not be silent! Oh (Gott!) — have compassion! Save me! If you want us to still see each other in this world — while we are still among the living — have compassion and commit yourself to demand me to you — without any excuse in the world! For my whole life depends on this! I can no longer hold on at all. Do not be the cause, G‑d forbid, of premature death — for my whole life depends on this. Do not be silent, do not be still! Rise up now, stand up now, please — be gracious — for this soul — please be gracious. Oh (Gott!)! Oh (Gott!)! Oh (Gott!)! Do not be silent. Oh (Gott!) — save me — while I am still alive! G‑d, blessed be He, knows the truth — that all my heart is buried in this letter. It is holy blood with tears. I am not writing even a drop from the sea — for I cannot write at all. But I tear out these few words by force — with 'Oh Gott!' — even though I cannot. Once and for all — I do not want to know anything! Take counsel — what to do — for this is a matter of life. Oh (Gott!)! Oh (Gott!)! Oh (Gott!)! Have compassion — truly — what great compassion is upon me. Have compassion regardless. I need great compassion — that I not die, G‑d forbid — for it is impossible for me to hold on here even one moment. Once and for all — seize it as quickly as possible. Do not be silent. Save my body and soul and spirit and neshamah."
Segment 3
"True, faithful, loving friends — how can you listen and be silent and not respond at all? Oh — have compassion! If you want me still to be alive in this world — my heart is filled to overflowing and shattered. I cannot write at all — only one word: Save! Save! Save! Have compassion! Have compassion! Tear open the seal of my heart and see how my heart weeps and bleeds within me. What shall I say to you — one word: save me. I have no idea at all. I am truly dazed and scattered from the time I left you. One word: I can no longer hold on at all. Oh — my dear warm-hearted precious brothers: R' Shlomo Veksler, R' Noton, R' Dovid Khalodenko, R' Yechiel, R' Gedaliah, R' Meir, R' Yaakov Zev, R.A.B.Tz. — why are you silent? Have compassion, beloved truly faithful friends — oh (Gott!) — save me! Oh — do what you can — for I no longer have strength to hold on — truly: it is a matter of life. If you knew and felt — you would not be silent for one moment. You would give over your souls. What shall I say, what shall I speak? What shall I say and what shall I speak?"
Segment 4
May G‑d, blessed be He, have compassion on me — and put it in your minds not to sleep — and only do with all your ability and all your strength — without any excuse in the world whatsoever. What you can do — for the strength to endure has given out. Oh — I cannot speak at all — only: if you want me to be alive — have compassion. Oh — please, please! Arouse yourselves! Please — have mercy, compassion, pity! Please — be gracious for this soul — please be gracious — for a wretched soul as mine — a miserable one as mine, etc. The One Creator of the world alone knows the truth of my heart. Oh — how I hold on one day. Oh — "better a dry crust and peace with it" [Proverbs 17:1]. Oh, oh, oh, oh — have compassion regardless, truly — without deceiving your hearts. Have compassion regardless. You will not regret this — not in this world and not in the World to Come. And beyond this — I have done what is incumbent upon me. I have done my part. And beyond this — whether you wish to fulfill: "Do not stand upon the blood of your neighbor." [Leviticus 19:16] I have removed my responsibility — for what more can I do? Shumu shamayim al zos! [Jeremiah 2:12 — "Be astonished, O heavens, at this!" — one of the most dramatic biblical exclamations of disbelief at an impossible situation] Send a formal request — as I wrote in my previous letters.
Segment 5
My name: Shmuel Gorvitz, age 41, born in Palestine. Left at the start of the war, etc. Write me a reply in full on everything. And how long will it take — write everything at length. My dear brother Yaakov, may he live — how have you forgotten me? Is it conceivable? Is it conceivable? Is it conceivable — such a thing? Please write to me of your welfare in full detail. And of the welfare of R' Yisrael Dov and of all the fellowship. And of the welfare of my son — and what is the situation with my father-in-law and my wife. And please write to me a joyful letter — about everything happening in Eretz Yisrael — and the complete story of the pogrom — and how many Jews were killed and who of those I know. And what is happening in Meron. And how Lag BaOmer was. And whether the prayers were with devotion. And whether there was awakening and joy. Write everything at length — to give life to my soul. Please write to me always — for this is all my vitality: to hear of your welfare. Please send me my father's address — and take it from my family. And if letters come from my father, etc., and from my family — please forward them to me. From me — your true friend: Shmuel son of Feiga. The letter I wrote to R' Alter — please read as well — for it is also for you.