Segment 1
עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וְעִקַּר בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הוּא עַל־יְדֵי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי שֶׁמּוֹצֵא גַּם בְּהַנִּדָּחִים וְהָאוֹבְדִים נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וּמְקַבֵּץ אוֹתָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי זֶה יִהְיֶה בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּעָתִיד שֶׁשָּׁם עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה, וְעַל־יְדֵי זֶה דַּיְקָא שֶׁמַּעֲלִין הַטּוֹב שֶׁהָיָה מֻנָּח לְמַטָּה בִּמְקוֹמוֹת נְמוֹכִים מְאֹד, עַל־יְדֵי זֶה נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, וְעַל זֶה נִסְדָּר כָּל סֵדֶר הַתְּפִלָּה, בִּרְכַּת הַשַּׁחַר, וְקָרְבָּנוֹת וּקְטֹרֶת, וּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה, וּקְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ, וּתְפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים (השכמת הבקר הלכה א).
1. The essential rectification of prayer is in the Temple — and the essential building of the Temple is through Hashem gathering the dispersed of Israel — finding the good points even in the dispersed and lost — and gathering them to holiness. Through this will come the future building of the Temple where the essential rectification of prayer occurs. And specifically through elevating the good that was lying low in very low places — through this the Holy One blessed be He and His Shechinah are unified. And the entire order of prayer was arranged for this purpose: the morning blessings, the passages of the sacrifices and ketores , the verses of praise, Krias Shema and its blessings, and the Shemoneh Esrai . Source: Likutay Halachos, Hilchos Hashkaimas HaBoker, Halachah 1.
Segment 2
קִימַת חֲצוֹת אוֹ עַל כָּל פָּנִים קֹדֶם אוֹר הַיּוֹם לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לֵידַע בִּידִיעָה שְׁלֵמָה שֶׁמְּלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה. כִּי כְּשֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹמֵד עָלָיו וְשׁוֹמֵעַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיּוֹצֵא מִפִּיו, בְּוַדַּאי יִתְלַהֵב לִבּוֹ מְאֹד בִּתְפִלָּתוֹ, וִידַקְדֵּק מְאֹד לְכַוֵּן דְּבָרָיו, וְלִידִיעָה זוֹ זוֹכִין עַל־יְדֵי קִימַת חֲצוֹת כַּנַּ"ל (השכמת הבקר הלכה ג).
2. Rising at midnight — or at least before daybreak to engage in Torah — through this one merits to know with complete knowledge that the whole earth is filled with His glory. And through this one merits to pray with great devotion. For when one knows that Hashem stands over them and hears and hearkens and attends to every word coming from one's mouth — certainly the heart will greatly kindle in prayer — and one will take great care to direct one's words. And this knowledge is merited through rising at midnight. Source: Likutay Halachos, Hilchos Hashkaimas HaBoker, Halachah 3.
Segment 3
אִסּוּר חָמוּר מְאֹד לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת קֹדֶם הַתְּפִלָּה, כַּמְּבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (לֹא כַּמָּצוּי עַתָּה בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים שֶׁמְּקִילִין בָּזֶה בִּפְרָט בִּשְׁתִיַּת 'קַאוֶוע' קֹדֶם הַתְּפִלָּה). וְכַמָּה צַדִּיקִים נִזְהֲרוּ שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת אֲפִלּוּ מַיִם קֹדֶם הַתְּפִלָּה, אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר מִדִּינָא. וְעַל־יְדֵי זֶה שֶׁאֵין אוֹכְלִין קֹדֶם הַתְּפִלָּה, עַל־יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת הַתִּקּוּן שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי תַּעֲנִית, כִּי גַּם זֶה הוּא בְּחִינַת תַּעֲנִית שָׁעוֹת, וְעַל־יְדֵי זֶה נִשְׁלַם הַדִּבּוּר וּמוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִמֵּיצַר הַגָּרוֹן, וְזוֹכִין לְדַבֵּר דִּבּוּרִים שְׁלֵמִים לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְפִלָּתוֹ, וְעַל־יְדֵי זֶה נִשְׁלֶמֶת הָאֱמוּנָה שֶׁהִיא בְּעַצְמָהּ בְּחִינַת הַתְּפִלָּה כַּיָּדוּעַ. גַּם עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַתְחִיל לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת ה' בְּכָל בֹּקֶר מֵחָדָשׁ, בִּבְחִינַת חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים (שם אות ה).
3. It is severely forbidden to eat or drink before prayer — as explained in the holy Zohar. And some Tzadikim were careful not to drink even water before prayer — even though it is permitted by the letter of the law. And through not eating before prayer — one draws the aspect of the rectification drawn through fasting — for this too is an aspect of a partial fast. And through this speech is perfected and one brings it out from the narrow passage of the throat — and one merits to speak complete words before Hashem in prayer. And through this faith is perfected — which is itself the aspect of prayer. And through this one merits to begin the service of Hashem each morning anew — in the aspect of: "they are new each morning." Source: Likutay Halachos, ibid., Ois 5.
Segment 4
הַשִּׁיר שֶׁל קַדִּישׁ, נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַשִּׁיר שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד, כְּשֶׁיְחַדֵּשׁ אֶת עוֹלָמוֹ (שם הלכה ה אות ז).
4. The melody of Kadish is drawn from the aspect of the song that will be played in the future — when He renews His world. Source: Likutay Halachos, ibid., Halachah 5, Ois 7.
Segment 5
עַל־יְדֵי אוֹר הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק, עַל־יְדֵי זֶה מְבַטְּלִין כָּל הַחֶרְפּוֹת וְכָל אַהֲבוֹת רָעוֹת הַשּׁוֹרִין עַל הַלֵּב. וְהַנְּקֻדָּה הַנַּ"ל כְּלוּלָה מִשָּׁלשׁ נְקֻדּוֹת, הַיְנוּ הַנְּקֻדָּה כְּלָלִיּוּת שֶׁל הַצַּדִּיק, וְהַנְּקֻדָּה שֶׁצָּרִיךְ לְקַבֵּל כָּל אֶחָד מֵחֲבֵרוֹ, וְהַנְּקֻדָּה שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַבֵּל מִנֵּיהּ וּבֵיהּ, עַל־יְדֵי שֶׁיְּדַבֵּר וְיָשִׂיחַ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, עַד שֶׁיְּעוֹרֵר הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁבּוֹ. וּכְנֶגֶד אֵלּוּ הַשָּׁלשׁ נְקֻדּוֹת תִּקְּנוּ שְׁלשָׁה תְּפִלּוֹת: שַׁחֲרִית, מִנְחָה, עַרְבִית. כִּי הַנְּקֻדּוֹת מְאִירִין הָעִקָּר עַל־יְדֵי תְּפִלָּה, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה הִיא בְּצִבּוּר בְּמִנְיַן עֲשָׂרָה שֶׁהֵם יוּד בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה, וְאָז מֵאִיר אוֹר הַנְּקֻדָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת 'יוּד' בְּחִינַת קֹדֶשׁ כִּי לֵית קְדֻשָּׁה פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. וְזֶה בְּחִינַת שָׁלשׁ קְדֻשּׁוֹת כְּנֶגֶד שָׁלשׁ הַנְּקֻדּוֹת. וְזֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה בְּלַחַשׁ, וְאַחַר־כָּךְ חוֹזֵר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר כְּשֶׁמִּתְפַּלְּלִין בְּצִבּוּר. כִּי תְּפִלָּה בְּלַחַשׁ הִיא שֶׁכָּל אֶחָד מְעוֹרֵר אוֹר נְקֻדָּתוֹ מִנֵּיהּ וּבֵיהּ, וְעַל־יְדֵי שֶׁמִּתְפַּלְּלִין בְּצִבּוּר נִכְלָלִין זֶה בְּזֶה וּמְקַבְּלִין זֶה מִזֶּה, וְכֻלָּם כְּאֶחָד מְקַבְּלִין מִנְּקֻדָּה הַכְּלָלִיּוּת שֶׁהוּא הַצַּדִּיק, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁהוּא כָּלוּל מִכָּל הַצִּבּוּר. זֶה בְּחִינַת חֲזָרַת הַתְּפִלָּה עַל־יְדֵי הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר בִּכְדֵי שֶׁיָּאִיר בְּכֻלָּם (הלכות תפילין הלכה ב. ועיין עוד נשיאת כפים הלכה ה אות כ כד).
5. Through the light of the holy point — the aspect of the Tzadik — one nullifies all shame and all evil loves resting on the heart. And the holy point is composed of three aspects: the all-encompassing point of the Tzadik, the point that each person must receive from their fellow, and the point each person must draw from within themselves — through speaking and conversing between themselves and their Creator — until arousing the holy point within. And corresponding to these three points — three prayers were instituted: Shacharis, Minchah, Arvis. For the points illuminate essentially through prayer. And the essential fullness of prayer is in a congregation of ten — the aspect of the letter yud — the aspect of the point — for there is no holiness with fewer than ten. And this is the aspect of the three kedushot corresponding to the three points. And this is the aspect of prayer in a whisper — and then the shliach tzibur repeats when praying with a congregation. For prayer in a whisper is each person arousing the light of their own point from within. And through praying in a congregation — all are included in one another and receive from one another. And all together receive from the all-encompassing point — the Tzadik — the aspect of the shliach tzibur who is included from the entire congregation. Source: Likutay Halachos, Hilchos Tefilin, Halachah 2. See also Hilchos Nesias Kapayim, Halachah 5, Ois 20, 24.
Segment 6
כָּל עִנְיַן בִּרְכַּת הַשַּׁחַר שֶׁמְּבָרְכִין בַּבֹּקֶר, הוּא כְּדֵי לְעוֹרֵר הַחִיּוּת שֶׁל כָּל אֵבָר וְאֵבָר עַל־יְדֵי הַבְּרָכָה, שֶׁעִקַּר הַחִיּוּת הוּא הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת שֶׁל משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, מַה שֶּׁמְּלֻבָּשׁ בְּכָל אֵבָר וְאֵבָר מִיִּשְׂרָאֵל. כִּי עַל־יְדֵי הַבְּרָכוֹת אָנוּ מַמְשִׁיכִין עַל עַצְמֵנוּ חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁלְּעָתִיד, שֶׁאָז נִזְכֶּה תָּמִיד לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְבָרֵךְ לִשְׁמוֹ הַגָּדוֹל, שֶׁעִקַּר הַחַיִּים נִצְחִיִּים הוּא מַה שֶּׁיִּהְיֶה נִחְיָה הָעֲנָוָה אֲמִתִּית הַנַּ"ל, כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכה ו אות כב).
6. The entire matter of the morning blessings is to arouse the vitality of each and every limb through the blessing — for the essential vitality is the humility and lowliness of Moshe Rabbenu — which is clothed in each and every limb of Israel. For through the blessings we draw upon ourselves the eternal life of the future — when we will always merit to give thanks and praise and bless His great Name. For the essential eternal life is the true humility coming into being. Source: Likutay Halachos, Hilchos Tefilin, Halachah 6, Ois 22.
Segment 7
עַל־יְדֵי הָעֲוֹנוֹת גּוֹרְמִין חַס־וְשָׁלוֹם שֶׁנִּתְעָרֵב וְנֶחְלַף רוּחַ הָאָדָם בְּרוּחַ הַבְּהֵמָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחִלּוּף שֶׁנֶּחְלַף הַבֶּן מֶלֶךְ בְּבֶן הָעֶבֶד. וְזֶה סוֹד כָּל הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּם, לְבָרֵר רוּחַ הָאָדָם מֵרוּחַ הַבְּהֵמָה, וְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁמְּעָרֵב עַל־יְדֵי עֲוֹנוֹתָיו רוּחַ הָאָדָם בְּרוּחַ הַבְּהֵמָה, כְּשֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְתַקֵּן בְּחַיָּיו חַס־וְשָׁלוֹם, אֲזַי הוּא צָרִיךְ לְקַבֵּל עָנְשׁוֹ לִהְיוֹת נָע וָנָד בְּתוֹךְ כַּף הַקֶּלַע, וּלְבַקֵּשׁ הַנִּיצוֹצוֹת וְרוּחַ הָאָדָם שֶׁאָבַד וְהִפִּיל בְּתוֹךְ רוּחַ הַבְּהֵמָה, עַד שֶׁמְּקַבֵּל עָנְשׁוֹ בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִתְתַקֵּן, כִּי הָעֹנֶשׁ הוּא בִּשְׁבִיל תִּקּוּן. וְעַל־יְדֵי שֶׁאוֹמְרִין פָּרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת וּפֶרֶק אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן וְכוּ', נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ הִקְרִיב קָרְבָּנוֹת בְּאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְבָרֵר כָּל בְּחִינַת רוּחַ הָאָדָם מֵרוּחַ הַבְּהֵמָה, וּמִכָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁם, וּמִתְתַּקְּנִין וּמַעֲלִין אוֹתָן מִשָּׁם. וְזֶה בְּחִינַת פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה שֶׁאוֹמְרִין אַחַר־כָּךְ, כִּי עִקַּר בֵּרוּר רוּחַ הָאָדָם מֵרוּחַ הַבְּהֵמָה, הוּא עַל־ יְדֵי נִגּוּן שֶׁזֶּה בְּחִינַת כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּים בְּדוּכָנָם (ברכת השחר הלכה ג אות כז כח).
7. Through sins one causes the spirit of the human being to be mixed and exchanged with the spirit of the animal. And this is the secret of all the sacrifices — to clarify the human spirit from the animal spirit. And each person — according to how much they have mixed the human spirit with the animal spirit through their sins — if they do not merit to rectify this in their lifetime — must receive their punishment: being tossed about in the hollow of the sling — seeking the sparks and human spirit lost into the animal spirit — until receiving the full punishment — and then being rectified. For the punishment is for the sake of rectification. And through reciting the passage of the sacrifices and the chapter Ayzehu Mekoman — it is counted as though they offered sacrifices in those places. And through this one merits to clarify the entire aspect of the human spirit from the animal spirit — elevating them from every place they fell. And this is the aspect of the verses of praise said afterward — for the essential clarification of the human spirit is through melody — the aspect of the Kohanim in their service and the Levites on the platform. Source: Likutay Halachos, Hilchos Birchas HaShachar, Halachah 3, Ois 27, 28.
Segment 8
כָּל הָעִנְיָן שֶׁל הַבֶּן מֶלֶךְ שֶׁנֶּחְלַף עִם בֶּן הָעֶבֶד הַמְבֹאָר בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, הוּא כּוֹלֵל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְכָל מַה שֶּׁעָבַר מִתְּחִלַּת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּתְגָּרֵשׁ מִגַּן עֵדֶן וְכוּ', עַד הַגְּמָר שֶׁיָּבוֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וְתָשׁוּב הַמְּלוּכָה לְבֶן הַמֶּלֶךְ הָאֱמֶת. וְכָל עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא רַק בְּעִנְיָן זֶה, כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל זֶה סוֹבֵב וְהוֹלֵךְ סוֹד בִּרְכַּת הַשַּׁחַר וְקָרְבָּנוֹת וּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה וּקְרִיאַת שְׁמַע וּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים (אותיות י יא יב יג וכו', כז כח כט שם).
8. The entire matter of the prince's son exchanged with the servant's son — as explained in the Tales — encompasses the entire Torah — and all that has passed from the beginning of Adam's sin when he was expelled from the Garden of Eden — until the completion when our righteous Mashiach comes and sovereignty returns to the true prince. And the entire essential service of the human being in this world is only in this matter. And the secret of the morning blessings and sacrifices and verses of praise and Krias Shema and Shemoneh Esrai all revolves around this. Source: Likutay Halachos, ibid., Ois 10, 11, 12, 13 etc., 27, 28, 29.
Segment 9
יְסוֹד הָאֱמוּנָה שֶׁהִיא קְרִיאַת שְׁמַע, הַכֹּל נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁהוּא קוּצָא דְּאוֹת 'ד' דְּאֶחָד שֶׁזֶּה בְּחִינַת נְקֻדַּת משֶׁה שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַהַמְתָּקָה מֵרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, לְהַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים וּלְבַטֵּל כָּל הַכְּפִירוֹת וּלְהַעֲלוֹת מִשְּׁמַד לְרָצוֹן. וְזֶה בְּחִינַת שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יֵשׁ בּוֹ עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַתְוִין, וְהוּא בְּחִינַת יִחוּדָא עִלָּאָה, וּבָרוּךְ שֵׁם וְכוּ' הוּא בְּחִינַת יִחוּדָא תַּתָּאָה וְיֵשׁ בּוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת, כִּי עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁהוּא קוּצָא דְּאוֹת 'ד' דְּאֶחָד, עַל יָדוֹ מַמְשִׁיכִין הֶאָרָה מִבְּחִינַת יִחוּדָא עִלָּאָה בְּחִינַת עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַתְוִין דִּשְׁמַע, שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מֵהֶאָרַת רָצוֹן הָעֶלְיוֹן לְהַמְתִּיק כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת דְּבָרוּךְ שֵׁם, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה יִתְבַּטְּלוּ כָּל הַקְּלִפּוֹת וְכָל הַכְּפִירוֹת, וְיַעֲלוּ כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁמַד - לְרָצוֹן (ברכת השחר הלכה ה אות כה).
9. The foundation of faith — which is Krias Shema — all flows through the Tzadik who is the tip of the letter dalet of echad — the aspect of the point of Moshe — who draws the sweetening from the Supernal Will — to sweeten all the judgments — nullify all the denials — and elevate from apostasy to Will. And this is the aspect of Shema Yisrael containing twenty-five letters — the Upper Unity. And Baruch Shem etc. is the Lower Unity — twenty-four letters. For through the Tzadik — the tip of the dalet of echad — one draws illumination from the Upper Unity — the twenty-five letters of Shema — which flows from the illumination of the Supernal Will — to sweeten the twenty-four courts of judgment — the twenty-four letters of Baruch Shem . Through this all the husks and all denials are nullified — and all holy sparks ascend from apostasy to Will. Source: Likutay Halachos, Hilchos Birchas HaShachar, Halachah 5, Ois 25.
Segment 10
בִּרְכַּת הַמְּאוֹרוֹת וְאַהֲבַת עוֹלָם וּקְרִיאַת שְׁמַע וֶאֱמֶת וְיַצִּיב שַׁחֲרִית, וֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה וְהַשְׁכִּיבֵנוּ עַרְבִית, הַכֹּל סוֹבֵב וְהוֹלֵךְ לְפַרְסֵם אֱמוּנַת הָרָצוֹן בָּעוֹלָם, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא וּמַנְהִיג הַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ לְבַד, וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, בְּאֹפֶן שֶׁיִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר, עַד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יִתְגַּלֶּה אֱמוּנַת הָרָצוֹן לְעֵין כֹּל, וְיָשׁוּבוּ הַכֹּל אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי זֶה שֶׁמְּפַרְסְמִין כָּל זֹאת, עַל־יְדֵי זֶה נִתְוַסֵּף אוֹר וּקְדֻשָּׁה עַל הָאָדָם בְּכָל יוֹם, וְנִכְלָל בִּכְלַל הַזְּקֵנִים דִּקְדֻשָּׁה, וְזוֹכִין לְקַשֵּׁר כָּל הָרְצוֹנוֹת לְשֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּלַל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת שֶׁכֻּלָּם הֵם רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁזּוֹכִין לְהִכָּלֵל בְּשֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן הַנַּ"ל, וּמַמְשִׁיכִין מִשָּׁם פִּדְיוֹן עֶלְיוֹן הַכּוֹלֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּאֻלַּת עוֹלָם (שם כח וכו').
10. The blessing of the luminaries, the great love, Krias Shema , and Emes V'Yatziv in the morning — and Emes V'Emunah and Hashkiveinu in the evening — all revolve around publicizing the faith of the Will in the world: that Hashem created and conducts all by His Will alone — and in His goodness renews each day continually the work of Creation. So that the illumination of His Will is revealed increasingly — until ultimately the faith of the Will is revealed before all eyes — and all return to Him. Through publicizing all this — additional light and holiness are added each day — and one becomes included in the totality of the holy elders. And one merits to bind all the wills to the root of the Will — the aspect of the totality of Torah and mitzvos — all being His Will. Until one merits to be included in the root of the Supernal Will — drawing from there the supreme universal redemption. Source: Likutay Halachos, ibid., Ois 28 ff.
Segment 11
שָׁלשׁ פַּרְשִׁיּוֹת שֶׁבִּקְרִיאַת שְׁמַע, הֵם נֶגֶד שָׁלשׁ רְגָלִים, פֶּסַח, שָׁבוּעוֹת, סֻכּוֹת (שם מג).
11. The three portions of Krias Shema correspond to the three festivals: Pesach, Shavuos, Sukos. Source: Likutay Halachos, ibid., Ois 43.
Segment 12
אַחַר שֶׁמַּמְשִׁיכִין הֶאָרַת הָרָצוֹן עַל־יְדֵי בִּרְכַּת קְרִיאַת שְׁמַע וּקְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה בְּחִינַת פִּדְיוֹן הָעֶלְיוֹן הַכּוֹלֵל הַנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת שֶׁבְּבִרְכַּת אֱמֶת וְיַצִּיב עוֹלִין עַד הֵיכַל הָרָצוֹן, וּבְרָכָה זוֹ הִיא בִּרְכַּת גְּאֻלָּה בְּחִינַת פִּדְיוֹן הַנַּ"ל, שֶׁהוּא עִקַּר הַפְּדוּת וְהַגְּאֻלָּה, אַחַר כָּךְ תֵּכֶף מִתְפַּלְּלִין, בְּחִינַת סְמִיכַת גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה, כִּי כָּךְ דֶּרֶךְ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁעוֹשִׂין פִּדְיוֹן לְהַמְתִּיק הַדִּינִים, וְאַחַר־כָּךְ מִתְפַּלְּלִין עַל מַה שֶּׁצְּרִיכִין (שם סט). יג. עִקַּר הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן בִּשְׁלֵמוּת הוּא עַל־יְדֵי תְּפִלָּה. כִּי כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְפַּלְּלִין, וְעַל־יְדֵי זֶה מְשַׁנִּין הַטֶּבַע כִּרְצוֹנָם, בָּזֶה רוֹאִין הַכֹּל שֶׁאֵין שׁוּם חִיּוּב הַטֶּבַע, רַק הַכֹּל מִתְנַהֵג בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעִקַּר רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם וְהַנְהָגָתוֹ וְקִיּוּמוֹ בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, הוּא רַק בִּשְׁבִיל זֶה, בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ שֶׁיִּהְיוּ מוֹשְׁלִים עַל־ יְדֵי תְּפִלָּתָם וְיַנְהִיגוּ אֶת כָּל הָעוֹלָם כִּרְצוֹנָם. וְזֶה עִקַּר הִתְגַּלּוּת קְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּתְגַּלָּה עַל־יְדֵי תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל (שם ע).
12. After drawing the illumination of the Will through the blessings of Krias Shema — through which the supreme universal redemption is accomplished — the aspect of ascending in the kavanot through Emes V'Yatziv to the palace of the Will. This blessing is the blessing of redemption — the aspect of the aforementioned redemption. Then one immediately prays — the aspect of semichas geulah l'tefilah . For this is the way of great Tzadikim — to perform a redemption to sweeten the judgments — and then pray for what is needed. Source: Likutay Halachos, ibid., Ois 69.
Segment 13
עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה הִיא, עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַתַּכְלִית שֶׁשָּׁם כֻּלּוֹ טוֹב כֻּלּוֹ אֶחָד כֻּלּוֹ קָדוֹשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִכְלֶלֶת כָּל הַתְּפִלָּה בְּאַחְדּוּת אֶחָד, שֶׁכְּשֶׁהוּא בִּגְמַר הַתְּפִלָּה אַף עַל פִּי כֵן הוּא אוֹחֵז וְזוֹכֵר וּמְקֻשָּׁר עֲדַיִן אֶל הַתְחָלַת הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא תֵּיבָה רִאשׁוֹנָה מֵהַתְּפִלָּה. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר חוֹזֵר אֶת הַתְּפִלָּה, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לְהוֹצִיא אֶת מִי שֶׁאֵינוֹ בָּקִי. וְכֵן מַה שֶּׁכָּל דָּבָר שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה כְּגוֹן קְדֻשָּׁה וְקַדִּישׁ וּבָרְכוּ הֵם נֶאֱמָרִים עַל־יְדֵי הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר דַּיְקָא כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים (דין הש"ץ הלכה א).
13. The essential revelation of the Will in fullness is through prayer. For when Israel prays — and through this changes nature — through this all see there is no compulsion of nature — rather all is conducted by His Will. And the essential of His Will in creating and sustaining the world is only so there will be such righteous Jews who rule through their prayer and conduct the entire world by their will. And this is the essential revelation of His holiness — revealed through Israel's prayers — the aspect of: "You are holy, enthroned upon the praises of Israel." Source: Likutay Halachos, Hilchos Birchas HaShachar, ibid., Ois 70.
Segment 14
שָׁלשׁ תְּפִלּוֹת בַּיּוֹם הֵם כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה אָבוֹת שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשָּׁלשׁ רְגָלִים שֶׁבָּהֶם נִתְגַּלָּה הָרָצוֹן, הַיְנוּ שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵין שׁוּם חִיּוּב הַטֶּבַע כְּלָל, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְיִרְאָה וּלְהַשְׁפָּעַת הַחֶסֶד, עַד שֶׁאֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה וְעֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה. וְעַל זֶה נִסְדַּר כָּל סֵדֶר הַתְּפִלָּה דְּשַׁחֲרִית, קָרְבָּנוֹת וּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה וּבִרְכַּת הַמְּאוֹרוֹת וּקְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה, כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים (ענין קדיש הלכה א אות ב ג).
14. The essential fullness of prayer is through meriting to nullify oneself toward the purpose — where all is good, all is one, all is holy — through which the entire prayer is included in the unity of One. Such that even when one is at the end of the prayer — one still holds and remembers and is connected to the beginning of the prayer — the first word. And this is the aspect of the shliach tzibur repeating the prayer — and our Rabbis' teaching: to fulfill the obligation of one who is not fluent. And all things of holiness — such as Kedushah , Kadish , and Barchu — are said by the shliach tzibur specifically. Source: Likutay Halachos, Hilchos Din HaShliach Tzibur, Halachah 1.
Segment 15
כָּל הַשִּׁירוֹת וְהַתִּשְׁבָּחוֹת, הֵם בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁמּוֹדִין וּמְשַׁבְּחִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּרָא הַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ, וַאֲמִירַת קַדִּישׁ הוּא שֶׁמַּעֲלִין וּמְקַשְּׁרִין כָּל הָרְצוֹנוֹת לְשֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן רַעֲוָא דְּרַעֲוִין, שֶׁזֶּה בְּחִינַת לְעֵילָא מִכָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא. וְעַל־כֵּן מַעֲלַת הַקַּדִּישׁ גָּבֹהַּ מְאֹד וּמְתַבֵּר כָּל שַׁלשְׁלָאִין דְּפַרְזְלָא, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, וְעַל־כֵּן נִתְתַקֵּן הַקַּדִּישׁ בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר יְנִיקַת חַכְמֵי הַטֶּבַע, כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. כִּי עַל־יְדֵי הַקַּדִּישׁ נִתְהַפֵּךְ חָכְמַת הַטֶּבַע גַּם כֵּן לְרָצוֹן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁמְּהַפְּכִין הָרֹגֶז לְרָצוֹן, וְעַל־כֵּן הַקַּדִּישׁ הוּא הָעַמּוּד שֶׁדֶּרֶךְ בּוֹ עוֹלִין מֵעוֹלָם לְעוֹלָם, כִּי עִקַּר הָעֲלִיָּה מֵעוֹלָם לְעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן רַעֲוָא דְּרַעֲוִין, שֶׁבִּבְחִינַת עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עַתִּיק דַּעֲשִׂיָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּכְלִית הַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁבְּעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה, נִמְשָׁךְ מֵעוֹלַם הַיְצִירָה שֶׁגָּבֹהַּ יוֹתֵר, וְכֵן מֵעוֹלָם לְעוֹלָם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁזּוֹכִין לְבַטֵּל הַכֹּל עַד שֶׁבָּאִים לִשְׁלֵמוּת הָרָצוֹן בְּחִינַת רָצוֹן שֶׁבָּרְצוֹנוֹת, אֲזַי עוֹלִים לְעוֹלָם גָּבֹהַּ יוֹתֵר, כִּי מִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינָה זוֹ, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי קַדִּישׁ עוֹלִין מֵעוֹלָם לְעוֹלָם (שם אות ד י).
15. The three daily prayers correspond to the three Patriarchs — the aspect of the three festivals in which the Will is revealed — that everything is conducted by His Will and there is no compulsion of nature whatsoever. Through this one merits awe and the flow of Chessed — until one need not do any labor or business for livelihood. And the entire order of the Shacharis prayer — sacrifices, verses of praise, blessing of the luminaries, Krias Shema , and prayer — was arranged around this. Source: Likutay Halachos, Hilchos Kadish, Halachah 1, Ois 2, 3.
Segment 16
קְרִיאַת שְׁמַע הִיא בְּחִינַת הַבִּטּוּל שֶׁצְּרִיכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ אֶל הַתַּכְלִית, שֶׁשָּׁם כֻּלּוֹ אֶחָד כֻּלּוֹ טוֹב, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בַּה' אֲהַלֵּל דָּבָר בֵּאלֹקִים אֲהַלֵּל דָּבָר, וְזֶה בְּחִינַת ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד (קריאת שמע הלכה א). תכג
16. All the songs and praises are the aspect of the revelation of the Will — giving thanks and praising Hashem for creating all by His Will. And the recitation of Kadish is raising and binding all the wills to the root of the Will — the Will of all wills — the aspect of l'eila min kol birchasa v'shirasa . And therefore the greatness of Kadish is very high — breaking all iron chains. And therefore Kadish was established in the Aramaic language — from which the naturalist scholars draw their nourishment. For through Kadish even naturalist wisdom is transformed to Will — converting anger to Will. And therefore Kadish is the pillar through which one ascends from world to world. Source: Likutay Halachos, ibid., Ois 4, 10.
Segment 17
עִקַּר שִׂמְחָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, בְּחִינַת אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּה'. וְזֶה בְּחִינַת קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהִיא יְסוֹד הָאֱמוּנָה, וּמֵחֲמַת שֶׁהַשִּׂמְחָה הִיא קוֹמָה שְׁלֵמָה עִם רַמַ"ח אֵבָרִים, עַל־כֵּן קוֹרִין אַחַר שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַשָּׁלשׁ פַּרְשִׁיּוֹת וְכוּ', שֶׁהֵם רַמַ"ח תֵּיבִין שֶׁיֵּשׁ בִּקְרִיאַת שְׁמַע כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְעַל־יְדֵי שִׂמְחָה זוֹכִין לִגְאֻלָּה בְּחִינַת כִּי בְּשִׂמְחָה תֵּצֵאוּ, וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת גְּאֻלָּה שֶׁאַחַר קְרִיאַת שְׁמַע, וּצְרִיכִין לְהַסְמִיךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה כְּשֶׁהִיא בְּשִׂמְחָה, בְּחִינַת עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה, וְהַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת דְּבֵקוּת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּיָּדוּעַ, שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַשִּׂמְחָה לִשְמֹחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְלִדְבֹּק בּוֹ בִּדְבֵקוּת עָצוּם וְנִפְלָא, וְעִקַּר בִּנְיַן הַשִּׂמְחָה הוּא עַל־יְדֵי עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַתְּפִלָּה הִיא בְּמִנְיַן עֲשָׂרָה, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל כָּל תְּפִלָּה שֶׁאֵין בָּהּ מִתְּפִלַּת פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְכוּ', כִּי זֶהוּ עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה לַהֲפֹךְ כָּל מִינֵי יָגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשָׂה מֵהֶם מֶרְכָּבָה לַקְּדֻשָּׁה, וְזֶה בְּחִינַת חֶלְבְּנָה שֶׁבַּקְּטֹרֶת, כִּי קְטֹרֶת הֵם גַּם כֵּן בְּחִינַת שִׂמְחָה, בְּחִינַת קְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב, וְהַחֶלְבְּנָה הִיא בְּחִינַת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה שֶׁנֶּהְפַּךְ גַּם כֵּן לְשִׂמְחָה. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִיזָהֵר לְהִתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר דַּיְקָא, בִּכְדֵי שֶׁאֲפִלּוּ אִם יֵשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה יִתְהַפֵּךְ גַּם כֵּן לְשִׂמְחָה עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת רֹב הַצִּבּוּר, וְעַל־כֵּן הַתְּפִלָּה הִיא רְפוּאָה לַכֹּל, כִּי כָּל הָרְפוּאוֹת הֵם עַל־יְדֵי שִׂמְחָה (שם הלכה ב).
17. Krias Shema is the aspect of the nullification — nullifying oneself toward the purpose — where all is one and all is good — the aspect of: "in G-d I praise the word — in G-d I praise the word" — and the aspect of: "Hashem is our G-d — Hashem is One." Source: Likutay Halachos, Hilchos Krias Shema, Halachah 1.
Segment 18
כָּל סֵדֶר הַתְּפִלָּה שֶׁמְּיֻסָּד עַל סֵדֶר הָאַרְבַּע עוֹלָמוֹת, הוּא כְּדֵי לְתַקֵּן וּלְעוֹרֵר הַשִּׂמְחָה בְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם, בְּעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה עַל־יְדֵי קְטֹרֶת, בִּיצִירָה עַל־יְדֵי פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, בִּבְרִיאָה עַל־יְדֵי קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכַּת הַגְּאֻלָּה, בַּאֲצִילוּת עַל־יְדֵי תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה־ עֶשְׂרֵה שֶׁהִיא בְּחִינַת דְּבֵקוּת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה תַּכְלִית שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה כַּנַּ"ל (שם).
18. The essential joy of Israel is through faith — the aspect of: "I will rejoice in G-d." And this is the aspect of Krias Shema — the foundation of faith. And since joy is a complete stature with 248 limbs — therefore one reads after Shema Yisrael the three portions — containing 248 words. And through this joy one merits redemption — the aspect of: "for in joy you shall go forth." And this is the aspect of the blessing of redemption after Krias Shema . And one must join redemption to prayer — for the essential fullness of prayer is in joy — the aspect of: "serve Hashem in joy." And prayer is the aspect of cleaving to Hashem — whose purpose is to rejoice in Him and cleave in wondrous clinging. And the essential building of joy is through the ten types of melody — therefore the essential prayer is with a minyan of ten. And therefore our Rabbis said: every prayer that does not include the sinners of Israel etc. — for the essential fullness of joy is to convert all kinds of grief and sighing into joy — so they become a chariot for holiness. This is the aspect of the chavlenah in the ketores — the chavlenah being the grief and sighing converted to joy. And therefore one must be careful to pray in a congregation — so that even if one has some grip of grief and sighing it will be converted to joy through the holiness of the large congregation. And prayer is a cure for all — for all cures are through joy. Source: Likutay Halachos, ibid., Halachah 2.
Segment 19
עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר קוֹרְאִין וּמְפַרְסְמִין אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּפְנֵי דָּרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע בַּפֶּה דַּיְקָא, וְזֶה בְּחִינַת שְׁמַע וּבָרוּךְ שֵׁם שֶׁהֵם בְּחִינַת יִחוּדָא עִלָּאָה וְתַתָּאָה, שְׁמַע הוּא נֶגֶד הַשָּׂגַת דָּרֵי מַעְלָה שֶׁהִיא בְּחִינַת תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע, בְּחִינַת מַה חָמִית בְּחִינַת אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּיהּ כְּלָל, וּבָרוּךְ שֵׁם הוּא נֶגֶד הַשָּׂגַת דָּרֵי מַטָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁצָּרִיךְ לִכְלֹל הָעוֹלָמוֹת לְהָאִיר בְּהַדָּרֵי מַעְלָה גַּם הַלִּמּוּד שֶׁל "מְלֹא" הַנַּ"ל, וּבְדָרֵי מַטָּה גַּם הַלִּמּוּד שֶׁל מַה חָמִית הַנַּ"ל, עַל־כֵּן בִּשְׁמַע צְרִיכִין לְאָרְכָא בְּדָלֶ"ת דְּאֶחָד כְּדֵי שֶׁתַּמְלִיכֵהוּ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וּבָרוּךְ שֵׁם וְכוּ' צְרִיכִין לוֹמַר בְּלַחַשׁ דַּיְקָא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַלִּמּוּד שֶׁל דָּרֵי מַעְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת סִתְרֵי תּוֹרָה דְּאִתְאָמַר בִּלְחִישָׁא. וְעַל־יְדֵי כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְקַבֵּל הֶאָרַת הָרָצוֹן, זֶה בְּחִינַת אֱמֶת וְיַצִּיב שֶׁאַחַר קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהוּא בְּחִינַת הֵיכַל הָרָצוֹן כַּמּוּבָא, כִּי אָז מֵאִיר הָרָצוֹן, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד בְּחִינַת דָּרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה בְּחִינַת בֵּן וְתַלְמִיד. וְעַל־ כֵּן יֵשׁ בִּקְרִיאַת שְׁמַע רַמַ"ח תֵּיבִין נֶגֶד רַמַ"ח מִצְוֹת עֲשֵׂה, שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה וְהַדַּעַת שֶׁנִּתְגַּלָּה עַל־יְדֵי הַלִּמּוּד שֶׁל בֵּן וְתַלְמִיד דָּרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה, וְעִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו וְתַעֲנוּגָיו יִתְבָּרַךְ הוּא לְפַרְסֵם אֱלֹקוּתוֹ בִּפְנֵי דָּרֵי מַטָּה, שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁמְּלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וְלֵית אָתָר פָּנוּי מִנֵּיהּ כְּלָל. וְזֶה שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: שְׁמַע - בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ, הַיְנוּ שֶׁאֲפִלּוּ אִם נָפַל לַמָּקוֹם שֶׁנָּפַל רַחֲמָנָא לִצְּלָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת לְשׁוֹנוֹת הָעַמִּים בְּחִינַת כָּל הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלָן, אַף עַל פִּי כֵן לֹא יִתְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ חַס־וְשָׁלוֹם, כִּי יְכוֹלִין לְגַלּוֹת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ בְּכָל לְשׁוֹנוֹת הָעַמִּים, כִּי מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ (שם הלכה ג).
19. The entire order of prayer arranged upon the four worlds is to rectify and arouse joy in each and every world: in the world of Asiyah through ketores ; in Yetzirah through the verses of praise — the ten types of melody; in Beriyah through Krias Shema and the blessing of redemption; in Atzilus through the Shemoneh Esrai — the aspect of cleaving to Hashem — the ultimate fullness of joy. Source: Likutay Halachos, ibid.
Segment 20
בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה יֵשׁ שְׁנֵי בְּחִינוֹת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: זָכָה נַעֲשֵׂית לוֹ סַם חַיִּים, לֹא זָכָה, הַיְנוּ כְּשֶׁאֵין הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ בִּשְׁלֵמוּת מֵחֲמַת פְּגַם הַבְּרִית, אֲזַי יוּכַל לִהְיוֹת מִלִּמּוּדוֹ בְּחִינַת סַם מָוֶת רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְהַתִּקּוּן לָזֶה עַל־יְדֵי קְרִיאַת שְׁמַע בִּזְמַנָּהּ, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הֶאָרָה וּקְדֻשָּׁה מֵעֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל (כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: שָׁלשׁ שָׁעוֹת רִאשׁוֹנוֹת יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה). וְעַל־ יְדֵי זֶה מַמְשִׁיךְ הָאוֹר מִלְּמַעְלָה מְצֻיָּר בִּבְחִינַת בְּרָכָה וְסַם חַיִּים, וְעַל־יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ נִתְתַקְּנִין הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ וְזוֹכֶה לְתִקּוּן הַבְּרִית (שם הלכה ד).
20. Through speech one calls out and publicizes His G-dliness before the upper and lower realms — and therefore one must read Krias Shema with the mouth specifically. And this is the aspect of Shema and Baruch Shem — the Upper and Lower Unities. Shema corresponds to the attainment of the upper realms — the ultimate knowledge: that which we do not know — the aspect of: "where is the place of His glory?" — for no thought can grasp it at all. And Baruch Shem corresponds to the attainment of the lower realms — the aspect of: "the whole earth is filled with His glory." But since the worlds need to illuminate the upper realms with the study of "the whole earth is filled" — and the lower realms with the study of "where is His glory" — therefore in Shema one draws out the dalet of echad — declaring His sovereignty over heaven and earth. And Baruch Shem is said in a whisper — the aspect of the Torah's secrets said in a whisper. And through this one merits to receive the illumination of the Will — the aspect of Emes V'Yatziv after Krias Shema — the palace of the Will. Therefore one reads Krias Shema by day and by night — the aspects of upper and lower realms — son and student. And there are 248 words in Krias Shema — the totality of the Torah and knowledge revealed through the study of son and student — upper and lower realms. And the essential of His delights is to publicize His G-dliness to the lower realms — so they know the whole earth is filled with His glory. And therefore our Rabbis expounded: "Shema" — in whatever language you hear — meaning even if one fell to wherever one fell — one must not despair — for one can reveal His G-dliness even in all the languages of the nations — for the whole earth is filled with His glory. Source: Likutay Halachos, Hilchos Krias Shema, Halachah 3.
Segment 21
יָדוּעַ וּמוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁסִּלּוּקָא דְּקָרְבָּנוֹת עַד אֵין סוֹף וּבִפְרָט קְטֹרֶת, וְאַף עַל פִּי כֵן אָנוּ אוֹמְרִים קָרְבָּנוֹת לְתַקֵּן עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה שֶׁהוּא עוֹלַם הַתַּחְתּוֹן בְּיוֹתֵר כַּיָּדוּעַ, וְהוּא מִטַּעַם זֶה גּוּפֵיהּ, כִּי מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לַעֲלוֹת לְמַעְלָה לְמַעְלָה וּלְתַקֵּן וּלְצַיֵּר שָׁם הָאוֹר לִבְרָכָה בַּמָּקוֹם שֶׁאֵין יַד הַקְּלִפּוֹת יְכוֹלִין לְהַגִּיעַ לְשָׁם, עַל־יְדֵי שׁוּם פְּגָם שֶׁבָּעוֹלָם, עַל כֵּן יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לֵירֵד לְמַטָּה מַטָּה בְּיוֹתֵר, וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל כָּל הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא הַנֶּאֱחָזִין אֲפִלּוּ בְּעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה שֶׁשָּׁם אֲחִיזָתָן בְּיוֹתֵר. וּקְטֹרֶת עוֹלִין עוֹד לְמַעְלָה מִכָּל הַקָּרְבָּנוֹת, וְעַל־כֵּן יְכוֹלִין לְבַטֵּל גַּם עִמְקֵי עִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת וּלְהוֹצִיא כָּל הַנְּפָשׁוֹת וְכָל נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה מִשָּׁם, כִּי כָּל מַה שֶּׁעוֹלִין לְמַעְלָה יוֹתֵר, יְכוֹלִין לְתַקֵּן גַּם הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת בְּיוֹתֵר, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה צְרִיכִין לְהִשְׁתַּדֵּל לְהִתְקָרֵב דַּיְקָא לְהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה בְּיוֹתֵר כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (עַיֵּן צַדִּיק אוֹת כד). אַךְ עִקַּר תִּקּוּן הַקָּרְבָּנוֹת וּקְטֹרֶת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לַעֲלוֹת לְמַעְלָה לְמַעְלָה וּלְצַיֵּר שָׁם הָאוֹר לִבְרָכָה, כָּל זֶה זוֹכִין לְקַבֵּל עַל־יְדֵי קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהִיא אֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִכְלָלִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, וְזוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ מֵהֶם הָאוֹר הַמְצֻיָּר אֶצְלָם לִבְרָכָה, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין אַחַר־כָּךְ לְקַבֵּל עֵצוֹת נְכוֹנוֹת, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַד שֶׁיְתַקֵּן הַכֹּל, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן אוֹמְרִים קְרִיאַת שְׁמַע קֹדֶם קָרְבָּנוֹת וּקְטֹרֶת (שם אות יג יד).
21. In Torah study there are two aspects — as our Rabbis said: one who merited — it becomes a potion of life; one who did not merit — when one's mochin are not complete due to a flaw of the bris — it can become a potion of death. And the rectification for this is through reading Krias Shema in its proper time — drawing upon oneself illumination and holiness from Hashem's Torah study. And through this one draws the light from above — forming it as a blessing and potion of life. And through this the person's mochin are rectified — and one merits the rectification of the bris . Source: Likutay Halachos, ibid., Halachah 4.
Segment 22
עִקַּר מִצְוַת קְרִיאַת שְׁמַע הוּא לְהִתְחַדֵּשׁ בֶּאֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ, כַּמְּבֹאָר בַּאֲרִיכוּת בִּפְנִים (שם הלכה ה ועיין אמונה אות טו).
22. It is known and brought in the holy Zohar that the ascent of the sacrifices and especially the ketores is without limit. And yet we recite the sacrifices to rectify the world of Asiyah — the lowest world. The reason is precisely this: since they have the power to ascend very high — and to rectify and form the light as a blessing in a place where the husks cannot reach through any flaw — therefore they also have the power to descend very low — and break and nullify all the husks and Sitra Achara holding even in the world of Asiyah . And ketores ascends even higher than all the sacrifices — and therefore can nullify even the deepest depths of the husks — and bring out all the souls and holy sparks from there. And the essential power of the sacrifices and ketores to ascend and form the light as a blessing — all this one merits to receive through Krias Shema — which is faith. Through this one is included in Hashem and in the true Tzadikim — and merits to draw from them the light formed as a blessing in their presence. And therefore one reads Krias Shema before the sacrifices and ketores . Source: Likutay Halachos, ibid., Ois 13, 14.
Segment 23
עִקַּר הִתְחַבְּרוּת וְהִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵילָא וְאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וְהָעִקָּר כְּשֶׁזּוֹכִין שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי מִינֵי הִתְעוֹרְרוּת הַנַּ"ל נִכְלָלִים יַחַד. וְזֶה נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי אֲמִירַת פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה בְּכָל יוֹם, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין שֶׁהַהַלֵּל, הַיְנוּ הַשִּׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים יִהְיוּ בְּאַחְדּוּת אֶחָד עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת הוּא תְּהִלָּתֶךָ וְהוּא אֱלֹקֶיךָ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה. וְהַתְּהִלָּה זֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בַּעֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת נֶאֱמַר תְּהִלִּים, וְגָדוֹל מִכֻּלָּן הַלְלוּיָה שֶׁכּוֹלֵל שֵׁם וְשֶׁבַח בְּבַת אַחַת, הַיְנוּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן אוֹמְרִים פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה קֹדֶם קְרִיאַת שְׁמַע, כִּי זֶה עִקַּר בְּחִינַת הַיִחוּד בְּחִינַת ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד, הַיְנוּ הַחִיּוּת אֱלֹקוּת הַמְלֻבָּשׁ בָּנוּ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת ה' אֱלֹקֵינוּ לְחַבֵּר וּלְיַחֵד עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת הוּא עָשָׂנוּ וְלוֹ אֲנַחְנוּ, כִּי הַכֹּל אֶחָד בְּתַכְלִית הָאַחְדּוּת שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, עַיֵּן בִּפְנִים (שם אות יג).
23. The essential mitzvah of Krias Shema is to renew our holy faith each day anew. Cross-reference entry — See "Emunah" [Faith], Ois 15.
Segment 24
עִקַּר הַתְּפִלָּה הִיא רַק מַתְּנַת חִנָּם כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִתְפַּלְּלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם, כִּי בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא בַּקָּשַׁת מַתְּנַת חִנָּם, עַל כֵּן הָאָדָם דָּבוּק אָז בְּהַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַגְּנוּזָה וְהַנֶּעֱלֶמֶת בְּכָל דָּבָר מֵעִסְקֵי הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי תְּפִלָּה מְחַיִּין כָּל הָעִתִּים וְהַזְּמַנִּים שֶׁהָאָדָם בָּטֵל מִדִּבְרֵי תּוֹרָה מֵחֲמַת עֶסְקוֹ בַּפַּרְנָסָה בְּהֶכְרַח וְכַיּוֹצֵא (הלכות תפלה הלכה ג).
24. The essential connection and drawing close of Israel to their Father in Heaven is through the aspects of an arousal from above and an arousal from below — and the essential is when both arousals are included together. And this is drawn through reciting the verses of praise each day. Through this one merits that one's praise — the songs and praises — be in the unity of One with Hashem — the aspect of: "He is your praise and He is your G-d." And therefore one recites the verses of praise before Krias Shema — for this is the essential aspect of the unity — Hashem Elokeinu Hashem Echad — the divine vitality clothed in each and every person everywhere — to connect and unify with Hashem in the aspect of: "He made us and we are His." Source: Likutay Halachos, ibid., Ois 13.
Segment 25
עִקַּר הַתְּפִלָּה זוֹכִין רַק הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים הַקְּדוֹשִׁים מְאֹד בִּקְדֻשַּׁת הַבְּרִית, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לִקְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁעַת תְּפִלָּתוֹ לְצַדִּיקֵי הַדּוֹר (שם).
25. The essential prayer is only a free gift — as our Rabbis said. And therefore the essential fullness of prayer is in the Land of Israel — as it is written: "and they prayed toward their land." For at the time of prayer — the asking for a free gift — the person is cleaving to the free Chessed that sustained the world before the giving of the Torah — the aspect of the Torah hidden and concealed in every worldly matter. And therefore through prayer one gives life to all the times when a person was neglecting Torah due to necessary involvement in livelihood. Source: Likutay Halachos, Hilchos Tefilah, Halachah 3.
Segment 26
עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים מִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, וְכָל הַטָּעֻיּוֹת וְהַמְבוּכוֹת שֶׁל כָּל בָּאֵי עוֹלָם הָרְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁכָּל אֶחָד נִתְעָה לַמָּקוֹם שֶׁנִּתְעָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כָּל הַטָּעֻיּוֹת שֶׁל כָּל הַכֹּחוֹת הַמְבֹאָרִים בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבַּעַל תְּפִלָּה הַקָּדוֹשׁ. וְכָל אַחַת מֵהַכִּתּוֹת נִדְמֶה לָהּ שֶׁזֹּאת הַמִּדָּה שֶׁבָּחֲרָה לְעַצְמָהּ הִיא הַתַּכְלִית כַּמְּבֹאָר שָׁם. וְהַתִּקּוּן שֶׁל כָּל הַכִּתּוֹת הָיָה עַל־יְדֵי הַמֶּלֶךְ עִם אֲנָשָׁיו, שֶׁבִּכְלָלָן הֵם עֲשָׂרָה, וְהָעִקָּר הָיָה עַל־יְדֵי הַבַּעַל תְּפִלָּה הַקָּדוֹשׁ, שֶׁעַל־יָדוֹ נִתְקַבְּצוּ וְנִתְאַסְּפוּ וְחָזְרוּ וְנִתְחַבְּרוּ יַחַד הַמֶּלֶךְ עִם כָּל בֵּיתוֹ וַאֲנָשָׁיו, וְגַם אוֹתוֹ שָׁלְחוּ אַחַר־כָּךְ לְכָל הַכִּתּוֹת לְתַקְּנָם כַּמְּבֹאָר שָׁם בִּפְנִים. כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל הַמִּדּוֹת הַנְּפוּלִין שֶׁהֵם בְּחִינַת כָּל הַכִּתּוֹת הַנַּ"ל הוּא עַל־יְדֵי תְּפִלָּה, וְזֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה בַּעֲשָׂרָה, כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁמִּתְקַבְּצִין מִנְיַן עֲשָׂרָה לְהִתְפַּלֵּל, נִמְשָׁךְ עֲלֵיהֶם הֶאָרָה מֵהַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו שֶׁהֵם עֲשָׂרָה כַּנַּ"ל, שֶׁעַל יָדָם נִתְתַקֵּן הַכֹּל. וְעִקַּר הַתִּקּוּן הוּא עַל־יְדֵי הַבַּעַל תְּפִלָּה זֶה, בְּחִינַת הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁנִּקְרָא בַּעַל תְּפִלָּה (תפלה הלכה ד אות יב).
26. The essential prayer is merited only by the true Tzadikim — very holy in the holiness of the bris — through which they merit the holiness of the Land of Israel where the essential rectification of prayer takes place. Therefore every person must bind themselves during prayer to the Tzadikim of the generation. Source: Likutay Halachos, ibid.
Segment 27
עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה, הוּא לְבַטֵּל וּלְתַקֵּן בְּחִינַת תַּאֲוַת מָמוֹן, וְעַל זֶה נִסְדַּר כָּל סֵדֶר הַתְּפִלָּה, קְרִיאַת שְׁמַע קְטַנָּה וְקָרְבָּנוֹת וּקְטֹרֶת וּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה וְכוּ' וּבִרְכַּת כֹּהֲנִים וְכוּ'. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִתֵּן צְדָקָה קֹדֶם הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן הוּא עַל־יְדֵי צְדָקָה (שם אות יד טו וכו').
27. Through the shattering of vessels — from there flow all the desires and evil attributes — and all the errors and confusions of all who come into the world who are distant from Hashem — each straying to wherever they strayed — the aspect of all the errors of all the forces described in the holy tale of the Baal Tefilah . And each sect imagines the quality it chose is the purpose. And the rectification of all the sects was through the king with his people — ten of them — the essential being through the holy Baal Tefilah — through whom the king gathered with all his household. For the essential rectification of all the fallen attributes is through prayer. And this is the aspect of prayer with ten — for wherever ten gather to pray — the aspect of the holy gathering of the king and his people who are ten illuminates there. And the essential rectification is through the Baal Tefilah — the aspect of the shliach tzibur . Source: Likutay Halachos, Hilchos Tefilah, Halachah 4, Ois 12.
Segment 28
עִקַּר הַדְּבֵקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי תְּפִלָּה, אַךְ שֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּחִינַת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה מַכְנִיס בְּלֵב הָאָדָם הַמִּתְפַּלֵּל גַּדְלוּת וּפְנִיּוֹת, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבִמְסִירוּת נֶפֶשׁ, וְעַל־ יְדֵי זֶה נוֹתֵן כֹּחַ לַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד מַלְכוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא, וּלְבַטֵּל הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁל גַּדְלוּת, וְאָז הַתְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת וְנַעֲשָׂה עַל יָדָהּ יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, וְזֶה בְּחִינַת שְׁלשָׁה אָבוֹת שֶׁתִּקְּנוּ הַתְּפִלָּה, אַבְרָהָם הוּא בְּחִינַת הַדְּבֵקוּת. יִצְחָק הוּא בְּחִינַת הַתְּפִלָּה בְּכָל כֹּחוֹ וְחִיּוּתוֹ וּבִמְסִירַת נֶפֶשׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֲקֵדַת יִצְחָק. יַעֲקֹב הוּא בְּחִינַת הַיִּחוּד הַשָּׁלֵם שֶׁנַּעֲשָׂה עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה, וְעַל־כֵּן הָיְתָה מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, וּכְנֶגֶד זֶה תִּקְּנוּ שְׁנֵים עָשָׂר בְּרָכוֹת אֶמְצָעִיּוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה, וְהֵם שְׁנֵים עָשָׂר בְּרָכוֹת חוּץ מִבִּרְכַּת הַמִּינִים, כִּי כְּלַל הַתְּפִלָּה הִיא לְהַכְנִיעַ הַמַּלְכוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁהוּא בְּחִינַת גַּדְלוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִינוּת וַעֲבוֹדָה זָרָה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְעַל־כֵּן תְּפִלּוֹת אָבוֹת תִּקְּנוּם, כִּי כָּל הַתְּפִלָּה צְרִיכָה לִהְיוֹת כָּלוּל מֵהַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלשָׁה אָבוֹת, עַיֵּן פְּנִים (שם הלכה ה).
28. The essential rectification of prayer is to nullify and rectify the aspect of the desire for money — and the entire order of prayer was arranged for this: the minor Krias Shema , the sacrifices, ketores , verses of praise, priestly blessing etc. And therefore one must give tzedakah before prayer — for the essential breaking of the desire for money is through tzedakah . Source: Likutay Halachos, ibid., Ois 14, 15 ff.
Segment 29
עַל־יְדֵי קְדֻשָּׁה דְּסִדְרָא, שֶׁהִיא קְדֻשַּׁת וּבָא לְצִיּוֹן שֶׁאוֹמְרִים הַקְּדֻשָּׁה בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּבִלְשׁוֹן תַּרְגּוּם, עַל־יְדֵי זֶה מַעֲלִין אֶת לְשׁוֹן תַּרְגּוּם שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, וְכוֹלְלִין אוֹתוֹ בִּקְדֻשַּׁת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁמְּקֻשָּׁר לְשַׁבָּת, וְעַל־יְדֵי זֶה נִכְלָלִין כָּל הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת בְּאַחְדּוּתוֹ הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ שֶׁזֶּה עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם. כִּי קִיּוּם הָעוֹלָם הוּא דָּבָר נִפְלָא, שֶׁפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, דְּהַיְנוּ עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ, יְקַבְּלוּ חִיּוּת וְיִהְיוּ נִמְשָׁכִין מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט. רַק עַל־יְדֵי קְדֻשָּׁה דְּסִדְרָא, עַל־יְדֵי זֶה נִכְלָלִין כָּל הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת בְּאַחְדּוּתוֹ הַפָּשׁוּט, וְזֶהוּ קִיּוּם הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עָלְמָא עַל מָה קָאִים, עַל קְדֻשָּׁה דְּסִדְרָא הַיְנוּ כַּנַּ"ל (נשיאת כפים ה"ב אות ג).
29. The essential cleaving to Hashem is through prayer. But the Sitra Achara — the wicked kingdom — introduces arrogance and ulterior motives into the praying person's heart. Therefore one must pray with great force and self-sacrifice. Through this one gives power to holy malchus to overcome the malchus of the Sitra Achara — and nullify the thoughts of arrogance. And then prayer is complete — and through it the unification of the Holy One and His Shechinah is made. And this is the aspect of the three Patriarchs who instituted prayer. Avraham — the aspect of cleaving. Yitzchak — prayer with all one's force and self-sacrifice — the aspect of the Akeidah . Yaakov — the aspect of the complete union made through prayer — therefore his household was complete and twelve tribes came from him. And corresponding to this were instituted the twelve middle blessings of prayer — for the totality of prayer is to subdue the malchus of the Sitra Achara — the aspect of heresy and idol worship. Source: Likutay Halachos, ibid., Halachah 5.
Segment 30
עַל־יְדֵי שִׁיר שֶׁל יוֹם, עַל־יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין הַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, וְעַל־כֵּן מַזְכִּירִין בּוֹ שַׁבָּת (שם ד).
30. Through Kedushah D'Sidra — the Kedushah of U'va L'Tzion — said in the holy tongue and in Aramaic — through this one elevates the Aramaic language — the aspect of the six weekdays — and includes it in the holiness of the holy tongue connected to Shabbos. And through this all the varied activities are included in His simple unity — the essential sustenance of the world. For the world's sustenance is a wondrous thing — that varied activities — the world and its fullness — should receive vitality from the One Simple One. Only through Kedushah D'Sidra are all varied activities included in His simple unity — and this is the sustenance of the world. And this is what our Rabbis said: "upon what does the world stand? Upon Kedushah D'Sidra ." Source: Likutay Halachos, Hilchos Nesias Kapayim, Halachah 2, Ois 3.
Segment 31
הַתְּפִלָּה הֵם שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בִּרְכָאן חוּץ בִּרְכַּת הַמִּינִים, 'חַ"י' בִּרְכָּאן דִּצְלוֹתָא הֵן בְּחִינַת צַדִּיק 'חַי' עַלְמִין בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְעוֹקְרִין אֶת הַמִּינִים וְהַכּוֹפְרִים, וְעַל־יְדֵי זֶה נִשְׁפָּעִין כָּל הַבְּרָכוֹת עַל־יְדֵי הַכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שֶׁהֵם שִׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת וּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת שֶׁהֵם בִּכְלָלָן תִּשְׁעָה עָשָׂר, וּכְנֶגֶד זֶה יֵשׁ בַּתְּפִלָּה תִּשְׁעָה עָשָׂר בְּרָכוֹת. וְעַל כֵּן עִקַּר הַתְּפִלָּה זוֹכִין הַצַּדִּיקִים, כִּי עִקַּר שְׁמִירַת הַבְּרִית וּשְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא אֶצְלָם (שם הלכה ג).
31. Through the Song of the Day — one draws the Shabbos joy into the six weekdays. And therefore it mentions Shabbos. Source: Likutay Halachos, ibid., Ois 4.
Segment 32
כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְכָל הַבִּלְבּוּלִים כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת עָרְלַת לֵב חֶרְפַּת לֵב שְׁבִירַת לֵב, כִּי הֵם מְחָרְפִין וּמְבַזִּין וְשׁוֹבְרִין לִבּוֹ שֶׁל אָדָם, וְזֶהוּ עִקַּר עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה לְטַהֵר וּלְזַכֵּךְ הַלֵּב מִכָּל אַהֲבוֹת רָעוֹת וּמִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַבִּלְבּוּלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶרְפַּת לֵב עָרְלַת לֵב כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק מוֹשֵׁל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁשָּׁם שׁוֹרֶה אוֹר הָאַהֲבָה קְדוֹשָׁה. וְעַל־כֵּן בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה מִתְגַּבְּרִין בְּיוֹתֵר כָּל הַבִּלְבּוּלִים וְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבַּלֵּב, כְּדֶרֶךְ הַנִּלְחָמִים זֶה עִם זֶה, כְּשֶׁבָּא צַד אֶחָד לְבַטֵּל אֶת חֲבֵרוֹ, אֲזַי חֲבֵרוֹ רוֹצֶה לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדוֹ. עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה הִיא מִלְחָמָה גְּדוֹלָה, וְצָרִיךְ לִיזָהֵר מְאֹד לְקַשֵּׁר הַדִּבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה הַנַּ"ל אֶל הַלֵּב, כְּדֵי לְבַטֵּל חֶרְפַּת לֵב הַנַּ"ל (שם הלכה ה אות ב).
32. The prayer is the eighteen blessings excluding the blessing against heretics — chai [eighteen] blessings of prayer — the aspect of the Tzadik — Chai Olamim — the aspect of the guarding of the bris . Through this one merits complete faith and uproots the heretics and deniers. And through this all the blessings flow through the stars and constellations — seven planets and twelve constellations — nineteen in all — and corresponding to this there are nineteen blessings in prayer. And therefore the essential prayer is merited by the Tzadikim — for the essential guarding of the bris and fullness of faith is with them. Source: Likutay Halachos, ibid., Halachah 3.
Segment 33
עִקַּר הַתְּפִלָּה הִיא כְּדֵי לְהָאִיר וּלְקַשֵּׁר הַנְּקֻדָּה שֶׁהִיא י' אֶל הַלֵּב שֶׁהוּא בְּחִינַת וָא"ו וּמִזֶּה נַעֲשָׂה בְּחִינַת מְלָאפּוּם שֶׁהוּא נְקֻדָּה עִם וָא"ו, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ, בְּחִינַת כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת שֶׁנִּמְשָׁכִין עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה. וּבְחִינַת מְלָאפּוּם הַנַּ"ל יֵשׁ בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת, הַיְנוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת עִם הַלּוּחוֹת הֵם י' עִם ו', הַתּוֹרָה עִם הָעוֹלָם הִיא גַּם כֵּן בְּחִינַת י' עִם ו', הַצַּדִּיק עִם יִשְׂרָאֵל הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת י' עִם ו', וְאֵצֶל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ גַּם כֵּן בְּחִינַת י' עִם ו' הַיְנוּ הַפֶּה וְהַלֵּב, כַּמְּבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים. וְזֶה עִנְיַן כָּל סֵדֶר הַתְּפִלָּה, עַל־יְדֵי קָרְבָּנוֹת וּקְטֹרֶת מְטַהֲרִין וּמְבָרְרִין עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה מֵהַקְּלִפּוֹת, וְעַל־יְדֵי זֶה אָנוּ מְקַשְּׁרִין הָעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת ו' כִּי נִבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, אֶל הַתּוֹרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת י'. וְעַל כֵּן קָרְבָּנוֹת וּקְטֹרֶת מְכַפְּרִין עֲוֹנוֹת, וְזֶה בְּחִינַת מִשְׁנַת אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן וְכוּ' כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־יְדֵי פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה אָנוּ מְקַשְּׁרִין הָעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת עִם הַלּוּחוֹת. וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת שִׁירַת הַיָּם, וּקְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ זֶה בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת נְקֻדַּת הַצַּדִּיק עִם יִשְׂרָאֵל. וְזֶה גַּם כֵּן בְּחִינַת סְמִיכַת גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה, וְאַחַר כָּךְ מִתְפַּלְּלִין תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שֶׁהִיא עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמְּלָאפּוּם שֶׁאֵצֶל כָּל אֶחָד בִּפְרָטִיּוּת, שֶׁיְּקַשֵּׁר הַלֵּב אֶל הַדִּבּוּרִים שֶׁאוֹמֵר בְּפִיו, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה מְאִירָה הַנְּקֻדָּה אֶל הַלֵּב, שֶׁעַל־ יְדֵי זֶה נִתְתַקֵּן הַכֹּל כַּנַּ"ל (שם אות ה וכו').
33. All the foreign thoughts and all the confusions are the aspect of the shame of the heart — the foreskin of the heart — the breaking of the heart — for they shame and disgrace and break one's heart. And this is the essential work of prayer: to purify and refine the heart from all evil loves and all the desires and confusions — through the speech of prayer which is the aspect of the righteous one who rules — the holy point where the light of holy love rests. And therefore during prayer all the confusions and foreign thoughts intensify more — as combatants each seeking to overcome the other. Therefore prayer is truly a great war — and one must be very careful to bind the speech of prayer — the holy point — to the heart — in order to nullify the shame of the heart. Source: Likutay Halachos, Hilchos Tefilah, Halachah 5, Ois 2.
Segment 34
עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה מְקַשְּׁרִין הַנְּקֻדָּה אֶל הַלֵּב, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְבַּטְּלִין כָּל אַהֲבוֹת רָעוֹת שֶׁהֵם חֶרְפּוֹת לֵב, עַל־יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת סְלִיחַת עֲוֹנוֹת, עַל־יְדֵי אוֹר אַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁשּׁוֹרָה אֵצֶל הַנְּקֻדָּה, בִּבְחִינַת עַלשׂכָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה. וְעַל־כֵּן מִתְוַדִּין תֵּכֶף אַחַר הַתְּפִלָּה, כְּמוֹ בְּיוֹם כִּפּוּר שֶׁהוּא יוֹם סְלִיחַת עֲוֹנוֹת, שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְוַדּוֹת בּוֹ וּלְבַקֵּשׁ מְחִילָה עַל הַחֲטָאִים, כְּמוֹ כֵן גַּם עַתָּה אַחַר הַתְּפִלָּה. וְזֶה בְּחִינַת נְפִילַת אַפַּיִם, זֶה בְּחִינַת גֹּדֶל הַבּוּשָׁה וְהַחֶרְפָּה שֶׁאָנוּ מִתְבַּיְּשִׁין בְּעַצְמֵנוּ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל עֹצֶם פְּשָׁעֵינוּ שֶׁהִרְבֵּינוּ לִפְשֹׁעַ לְפָנָיו, וְהוּא בְּרַחֲמָיו מְעוֹרֵר אַהֲבָתוֹ וְסוֹלֵחַ לָנוּ וּמְכַסֶּה עַל פְּשָׁעֵינוּ בְּאַהֲבָתוֹ הַגְּדוֹלָה. וְזֶה בְּחִינַת נְפִילַת אַפַּיִם שֶׁאָנוּ מְכַסִּין פָּנֵינוּ מִפְּנֵי הַבּוּשָׁה, כִּי כֵן צְרִיכִין שֶׁדַּיְקָא בְּעֵת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹסֵק לִמְחֹל פְּשָׁעֵינוּ וּלְהַעֲבִיר חֶרְפָּתֵנוּ וּבָשְׁתֵּנוּ, אָז דַּיְקָא אָנוּ צְרִיכִין לְהִתְוַדּוֹת וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמֵנוּ מְאֹד, כַּמְּבֹאָר בְּכַמָּה כְּתוּבִים, עַיֵּן פְּנִים. גַּם עַל־יְדֵי נְפִילַת אַפַּיִם, אָנוּ מַמְשִׁיכִין אוֹר הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה לְכָל הָעוֹלָמוֹת הַתַּחְתּוֹנִים וּלְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת עַד דְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה מְאֹד, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁם עַל־יְדֵי עֲוֹנוֹתֵינוּ (שם אות יח).
34. The essential prayer is to illuminate and bind the point — the letter yud — to the heart — the aspect of vav . From this is made the aspect of melafum — a point with a vav — the aspect of: "open your mouth wide and I will fill it" — all the abundances drawn through prayer. The Ten Commandments with the Tablets are yud with vav . The Torah with the world is also yud with vav . The Tzadik with Israel — also yud with vav . And in each person of Israel — also yud with vav — the mouth and the heart. Through sacrifices and ketores one purifies the world of Asiyah from the husks — binding it to the Torah. Through the verses of praise one binds the Ten Commandments with the Tablets. And Krias Shema and its blessings is the binding of the Tzadik's point with Israel. And then one prays the Shemoneh Esrai — the service of the heart — binding the heart to the words spoken with the mouth — through which the point illuminates the heart — and through this all is rectified. Source: Likutay Halachos, ibid., Ois 5 ff.
Segment 35
בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב וּשְׁאָר יָמִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם אֵיזֶה תּוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה, אָז מֵאִיר אוֹר הָאַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה בְּיוֹתֵר, מֵחֲמַת שֶׁנִּמְשָׁךְ אָז הֶאָרַת הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה בְּיוֹתֵר, וְאָז אֵין צְרִיכִין לְיַחֵד הָעוֹלָמוֹת הַתַּחְתּוֹנִים לְהַעֲלוֹת הַנִּיצוֹצוֹת מִשָּׁם, כִּי הַכֹּל נִתְתַקֵּן אָז מִמֵּילָא עַל־יְדֵי רִבּוּי הַחֶסֶד וְהָאַהֲבָה שֶׁמֵּאִיר אָז בְּיוֹתֵר. וְגַם אָז אֵין אָנוּ צְרִיכִין לְהִתְבַּיֵּשׁ, כִּי בְּוַדַּאי בִּגְמַר הַתִּקּוּן לְגַמְרֵי בְּיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת, אָז לֹא נִתְבַּיֵּשׁ כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: בַּיּוֹם הַהוּא לֹא תֵּבוֹשִׁי מִכָּל עֲלִילוֹתַיִךְ. וּכְתִיב: וְלֹא יֵבוֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם. וְעַל־כֵּן בְּיָמִים אֵלּוּ אֵין בָּהֶם נְפִילַת אַפַּיִם (שָׁם אוֹת יט). עִנְיַן שָׁלשׁ קְדֻשּׁוֹת הַיְנוּ קְדֻשָּׁה דְּיוֹצֵר וְשֶׁל תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה וּקְדֻשָּׁה דְסִדְרָא - עַיֵּן פְּנִים אוֹת כ.
35. Through prayer — binding the point to the heart — until all the evil loves which are shame of the heart are nullified — through this one draws the aspect of forgiveness of sins — through the light of holy love resting at the point — the aspect of: "for all sins love covers." And therefore one confesses immediately after prayer — as on Yom Kipur. And this is the aspect of nefillas apayim — the great shame and humiliation before Hashem for our many sins. And He in His compassion arouses His love and forgives and covers our sins with His great love. And also through nefillas apayim — we draw the light of the holy point to all the lower worlds and lowest levels — in order to raise from there all the holy sparks that fell through our sins. Source: Likutay Halachos, ibid., Ois 18.
Segment 36
כָּל יוֹם וָיוֹם יֵשׁ לוֹ שִׁיר מְיֻחָד, כְּפִי הֶאָרַת הַנְּקֻדָּה שֶׁמְּקַבֵּל מִבְּחִינַת שַׁבָּת שֶׁהוּא עֶצֶם הַנְּקֻדָּה, וְזֶהוּ בְּחִינַת שִׁיר שֶׁל יוֹם. וְעַל־כֵּן מַזְכִּירִין בּוֹ שַׁבָּת, וְעַל כֵּן בְּשַׁבָּת אוֹמְרִים בְּרַיְיתָא דְּהַשִּׁיר שֶׁהָיוּ הַלְּוִיִּים אוֹמְרִים וְכוּ', שֶׁכּוֹלֶלֶת הַשִּׁיר שֶׁל כָּל יְמֵי הַשָּׁבוּעַ, כִּי כֻּלָּם מְקַבְּלִין מִשַּׁבָּת שֶׁהוּא הַנְּקֻדָּה כַּנַּ"ל (שם אות כא כב).
36. On Shabbos and Yom Tov and other days with additional holiness — the light of holy love illuminates more — for then the illumination of the holy point flows more. And then there is no need to unify the lower worlds to elevate the sparks — for all is rectified of itself through the great abundance of Chessed and love illuminating then. And also there is no need to be ashamed — for certainly at the complete rectification there will be no shame at all. And therefore on these days there is no nefillas apayim . Regarding the three kedushot — see the inner teachings, Ois 20. Source: Likutay Halachos, ibid., Ois 19.
Segment 37
עַל־יְדֵי הַוִּדּוּי וּנְפִילַת אַפַּיִם שֶׁאַחַר הַתְּפִלָּה, עַל־יְדֵי זֶה יוֹרְדִין לְעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁם עַל־יְדֵי הַחֲטָאִים. וְעַל־יְדֵי זֶה עוֹלָה הַשִּׂמְחָה מֵהַגָּלוּת, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין סוֹף בִּבְחִינַת מָטֵי וְלֹא מָטֵי, שֶׁזֶּהוּ תַּכְלִית הַיִּחוּד שֶׁל עוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים (נפילת אפים ה"ד אות ב).
37. Each day has its own special Song of the Day — according to the illumination of the point it receives from the aspect of Shabbos — the essence of the point. And therefore it mentions Shabbos. And on Shabbos one recites the Baraisa of the song the Levites would say etc. — encompassing the song of all the days of the week — for all receive from Shabbos. Source: Likutay Halachos, ibid., Ois 21, 22.
Segment 38
לִפְעָמִים הַצַּדִּיקִים מוֹרִידִין בְּכַוָּנָה אֶל מְקוֹמוֹת הַנְּמוֹכִים וְהָרְחוֹקִים מֵהַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, בִּכְדֵי לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם תכט נִיצוֹצוֹת וּנְפָשׁוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁם, בִּבְחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה. וּבְעִנְיַן עֲלִיַּת הַנְּפָשׁוֹת שֶׁנָּפְלוּ יֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת, כִּי יֵשׁ נִשְׁמוֹת הַמֵּתִים שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁם מִכַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים שֶׁאֵין לָהֶם תִּקּוּן, כִּי אִם עַל־יְדֵי צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ. אַךְ הָעִקָּר לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת נַפְשׁוֹת הַחַיִּים עֲדַיִין בָּעוֹלָם הַזֶּה, הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי יְרִידַת הַצַּדִּיקִים לִמְקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ, הֵם מַכְנִיסִים הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה גַּם לְהַיְרוּדִים וְהַנְּפוּלִים מְאֹד עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם וְתַאֲוֹתֵיהֶם, וּמְחַזְּקִים וּמְעוֹרְרִים אוֹתָם שֶׁאֵיךְ שֶׁהֵם וּבְמָקוֹם שֶׁהֵם, אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן יְחַפְּשׂוּ וִיבַקְּשׁוּ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, עַד שֶׁגַּם הֵם יַעֲלוּ בִּבְחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה. וּמִבְּחִינָה זוֹ הָיָה מַה שֶּׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ מְאֹד, וְשָׁבַר אֶת הַלּוּחוֹת וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל טוֹבוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי הָיָה חָזָק בְּדַעְתּוֹ שֶׁדַּיְקָא עַל־יְדֵי זֶה, עַל־יְדֵי הַיְרִידָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל שְׁבִירַת הַלּוּחוֹת, עַל־ יְדֵי זֶה יַעֲלֶה בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה, עַד אֲשֶׁר בְּכֹחַ זֶה יַעֲלֶה כָּל יִשְׂרָאֵל וְיַהֲפֹךְ לָהֶם הַיְרִידָה לַעֲלִיָּה גְּדוֹלָה. וְכֵן הָיָה בֶּאֱמֶת, שֶׁדַּיְקָא אַחַר חֵטְא הָעֵגֶל, הִמְשִׁיךְ סוֹד שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּלֵיסָר תִּקּוּנֵי דִּיקְנָא הַנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת עַתִּיק, וְחָזַר וְקִבֵּל לוּחוֹת שְׁנִיּוֹת. וְזֶה בְּחִינַת נְפִילַת אַפַּיִם, בְּחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה שֶׁל הַצַּדִּיקִים הַנַּ"ל (שם הלכה ו אות ב ז).
38. Through the confession and nefillas apayim after prayer — one descends into the depths of the husks to clarify and elevate the holy sparks that fell there through sins. And through this joy ascends from exile. And through this one merits to attain the light of Ein Sof in the aspect of mati v'lo mati [reaching yet not reaching] — the ultimate union of the supernal worlds. Source: Likutay Halachos, Hilchos Nefillas Apayim, Halachah 4, Ois 2.
Segment 39
מִי שֶׁזּוֹכֶה לִתְפִלָּה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, אֲזַי הַתְּפִלָּה הִיא אַחְדּוּת פָּשׁוּט עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת הוּא תְּהִלָּתֶךָ וְהוּא אֱלֹקֶיךָ. וּתְפִלָּה כָּזוֹ מְקֻבֶּלֶת בְּוַדַּאי וְנִתְמַלֵּא בַּקָּשָׁתוֹ מִיָּד, וַאֲזַי נִתְבַּטֵּל אֶצְלוֹ כָּל בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר וְהוֹלֵךְ לוֹ כַּסֵּדֶר, כִּי מִתְנַהֵג עִמּוֹ הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ וְנִתְמַלְּאִין כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ לְטוֹבָה. וְזֶה בְּחִינַת קְדֻשָּׁה דְּסִדְרָא שֶׁאוֹמְרִים אַחַר הַתְּפִלָּה בִּלְשׁוֹן קֹדֶשׁ וּבִלְשׁוֹן תַּרְגּוּם, כִּי עִקַּר סִדּוּר הַלָּשׁוֹן מִיּוֹם בְּרִיאַת הָעוֹלָם הוּא לְשׁוֹן קֹדֶשׁ, וְזֶהוּ הַצֵּרוּף הָאֲמִתִּי שֶׁל הַדִּבּוּר הַמְסֻדָּר כָּרָאוּי. וְעַל כֵּן לְשׁוֹן קֹדֶשׁ הוּא בְּחִינַת כְּסֵדֶר, אֲבָל שְׁאָר לְשׁוֹנוֹת אֵינָם מְסֻדָּרִים כַּסֵּדֶר הָרָאוּי מֵעֵת בְּרִיאַת הָעוֹלָם, וְעַל־כֵּן הֵם בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, כִּי הֵם נִקְרָאִים לְשׁוֹן עִלְּגִים וְאֵין לָהֶם שְׁלֵמוּת. וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים הַקְּדֻשָּׁה בִּלְשׁוֹן קֹדֶשׁ וּבִלְשׁוֹן תַּרְגּוּם, שֶׁמִּמֶּנּוּ יְנִיקַת כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, עַל־יְדֵי זֶה נִכְלָל בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר, וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת קְדֻשָּׁה דְּסִדְרָא. וְזֶה בְּחִינַת יְרִידַת הַשֶּׁפַע שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשָּׁה דְּסִדְרָא, כִּי עַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ שֶׁפַע וְנִתְמַלְּאִין כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה, וְהַכֹּל הוֹלֵךְ לוֹ כַּסֵּדֶר (ענין קדושה דסדרא הלכה א).
39. Sometimes the Tzadikim deliberately descend to very low and distant places — in order to elevate from there holy sparks and souls that fell there — the aspect of descent for the sake of ultimate ascent. And the essential is to clarify and elevate the souls of the living — for through the Tzadikim' descent to such places — they introduce thoughts of teshuvah even into the very fallen and failing — strengthening and arousing them that wherever they are — they should still search and seek Hashem in the aspect of: "where is the place of His glory?" And this is also the aspect of nefillas apayim — the descent for the sake of ultimate ascent of the Tzadikim. Source: Likutay Halachos, Hilchos Nefillas Apayim, Halachah 6, Ois 2, 7.
Segment 40
עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא עַל־יְדֵי כַּוָּנוֹת אֱלוּל, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַנּוֹתֵן בַּיָּם דֶּרֶךְ, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא שֶׁתְּהֵא תְּפִלָּתוֹ שְׁגוּרָה בְּפִיו, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אִם תְּפִלָּתִי שְׁגוּרָה בְּפִי יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקֻבָּל, הַיְנוּ שֶׁתְּהֵא הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא אִשָּׁה יִרְאַת ה', הוֹלֶכֶת וְנִמְשֶׁכֶת אַחַר הָאָדָם, וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי כַּוָּנוֹת אֱלוּל הַנַּ"ל. וְעַל כֵּן בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל מַרְבִּין יִשְׂרָאֵל בִּתְפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה עַל־יְדֵי כַּוָּנוֹת אֱלוּל הַנַּ"ל, וְעַיֵּן בִּפְנִים (קריאת התורה הלכה ג).
40. One who merits prayer as required in fullness — the prayer is a simple unity with Hashem — the aspect of: "He is your praise and He is your G-d." And such prayer is certainly accepted and one's request fulfilled immediately. And then all the aspect of disorder departs and everything goes in order. And this is the aspect of Kedushah D'Sidra said after prayer in the holy tongue and in Aramaic — for the essential ordering of language is the holy tongue — the true combination of speech. And the other languages do not order properly — they are in the aspect of disorder. And through saying the Kedushah in both languages — through this disorder is included in order — and therefore it is called Kedushah D'Sidra . Source: Likutay Halachos, Hilchos Kedushah D'Sidra, Halachah 1.
Segment 41
עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה הוּא עַל־יְדֵי אַהֲבָה וְאַחְדּוּת שֶׁיֵּשׁ בֵּין נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ קֹדֶם הַתְּפִלָּה מִצְוַת וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ (בית הכנסת הלכה א).
41. The essential rectification of prayer is through the intentions of Elul — the aspect of hanosein bayam darech [the One who gives a path through the sea]. For the essential rectification is that prayer flow readily from one's mouth — as our Rabbis said: "if my prayer flows readily I know it is accepted." Meaning the prayer — a woman of valor — follows and flows after the person. And this is merited through the Elul intentions. And therefore in the month of Elul Israel multiplies prayers and supplications. Source: Likutay Halachos, Hilchos Krias HaTorah, Halachah 3.
Segment 42
כָּל סֵדֶר הַתְּפִלָּה שֶׁבְּכָל יוֹם פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה וּבִרְכַּת הַמְּאוֹרוֹת וּקְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה וְכוּ', הַכֹּל הוּא שֶׁאָנוּ עוֹסְקִין לְדַבֵּר בְּפִינוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל וְכוּ', וְעַל־יְדֵי זֶה כּוֹלְלִין כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד עֶלְיוֹן בְּתַחְתּוֹן וְתַחְתּוֹן בְּעֶלְיוֹן, שֶׁזֶּה בְּחִינָה שֶׁצְּרִיכִין לִכְלֹל מִדַּת לַיְלָה בַּיּוֹם וּמִדַּת יוֹם בַּלַּיְלָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת חַמָּה וּלְבָנָה אַסְפַּקְלַרְיָא הַמְאִירָה וְשֶׁאֵינָהּ מְאִירָה, בְּחִינַת עוֹלָם הָעֶלְיוֹן דָּרֵי מַעְלָה, וְעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן דָּרֵי מַטָּה בְּחִינַת בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד, בְּחִינַת הַכֹּל יָכוֹל וְכוֹלְלָם יַחַד. וְזֶה כָּל בְּחִינַת סֵדֶר קְדֻשָּׁה שֶׁבְּיוֹצֵר וּקְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ. וּמֵחֲמַת שֶׁעִנְיַן הַכְּלָלִיּוּת שֶׁל הָעוֹלָמוֹת, אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלֵנוּ הָאֱנוֹשִׁי, רַק שֶׁהַצַּדִּיקִים מְאִירִין בָּנוּ מֵאוֹר דַּעְתָּם וְהַשָּׂגָתָם, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה הֵם מַחֲזִיקִין אוֹתָנוּ בֶּאֱמוּנָתֵנוּ הַקּדוֹשָׁה, כְּאִלּוּ אָנוּ רוֹאִין אֶת כָּל זֶה בְּעֵינֵינוּ מַמָּשׁ, וֶאֱמוּנָה תּוֹלָה בַּפֶּה שֶׁל אָדָם, עַל כֵּן אָנוּ מְדַבְּרִין אֶת כָּל זֶה בְּכָל יוֹם בְּפֶה מָלֵא, לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ אוֹר הַדַּעַת וְהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת בִּשְׁלֵמוּת (נטילת ידים לסעודה הלכה ו אות לח).
42. The essential fullness of prayer is through love and unity among the souls of Israel. And therefore one must accept upon oneself before prayer the mitzvah of: "love your neighbor as yourself." Source: Likutay Halachos, Hilchos Beis HaKnesses, Halachah 1.
Segment 43
קְטֹרֶת יֵשׁ לָהֶם זֶה הַכֹּחַ לְגַלּוֹת בְּעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת כִּי מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וּלְהַעֲלוֹת מִשָּׁם כָּל מִי שֶׁנָּפַל לְשָׁם, עַד לְעֵילָא עַד אֵין סוֹף. וְעַל־כֵּן אֲמִירַת הַקְּטֹרֶת בְּכַוָּנָה מְסֻגָּל לִתְשׁוּבָה כַּמּוּבָא (שם סו).
43. The entire order of daily prayer — verses of praise, blessing of the luminaries, Krias Shema , prayer etc. — is all our engaging speech about the holy faith: that Hashem created all etc. And through this we include all the worlds together — upper in lower and lower in upper — the aspect of including the quality of night in day and day in night — the aspect of: "in heaven above and on the earth below — there is nothing else." And all this is the entire aspect of the order of Kedushah in Yotzer and Krias Shema and its blessings. Source: Likutay Halachos, Hilchos Netilas Yadayim Laseudah, Halachah 6, Ois 38.
Segment 44
מַה שֶּׁאָסוּר לֶאֱכֹל קֹדֶם הַתְּפִלָּה - עַיֵּן אֲכִילָה אוֹת לג מו.
44. Ketores has the power to reveal in the depths of the husks that the whole earth is filled with His glory — and elevate from there all who fell there — up to the highest heights without limit. And therefore reciting the ketores passage with intention is a segulah for teshuvah . Source: Likutay Halachos, ibid., Ois 66.
Segment 45
בִּשְׁעַת הַמִּנְחָה אָז תּוֹקְפָא דְּדִינָא שָׁלְטָא, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַמְּנִיעוֹת מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ. וְעַל־כֵּן הִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּיוֹתֵר שֶׁלֹּא לְאַחֵר תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, כַּמְּבֹאָר בַּמִּשְׁנָה: לֹא יֵשֵׁב הָאָדָם לִפְנֵי הַסַּפָר וְכוּ', מֵחֲמַת שֶׁאָז שְׁכִיחִים הַמְּנִיעוֹת בְּיוֹתֵר, מֵחֲמַת שֶׁאָז הַזְּמַן שֶׁרֹב הָעוֹלָם טְרוּדִים בְּמַשָּׂא וּמַתָּן וּפַרְנָסָתָם שֶׁמֵּהֶם כָּל הַמְּנִיעוֹת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאָז צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בִּרְצוֹנוֹת חֲזָקִים וְכִסּוּפִין גְּדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֹּר בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּתוֹךְ הַמַּשָּׂא וּמַתָּן בְּתוֹךְ תֹּקֶף הַמְּנִיעוֹת שֶׁזֶּהוּ הָעִקָּר. וְזֶה בְּחִינַת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה כִּי הַתְּפִלָּה הִיא עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב בְּחִינַת רָצוֹן, אַךְ עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הָרָצוֹן צְרִיכִין בִּשְׁעַת מִנְחָה, וְעַל־כֵּן הִזְהִירוּ עָלֶיהָ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי תְּפִלַּת מִנְחָה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ הַהַמְתָּקָה שֶׁל מִנְחָה שֶׁל שַׁבָּת, שֶׁאָז עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן רַעֲוָא דְּרַעֲוִין כַּיָּדוּעַ, וּמֵחֲמַת שֶׁהָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת מִנְחַת עָנִי (עַיֵּן רָצוֹן אוֹת יד), עַל כֵּן קָרְאוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לִתְפִלָּה זֹאת בְּשֵׁם מִנְחָה (ברכת הריח הלכה ה אות ח).
45. The prohibition of eating before prayer. Cross-reference entry — See "Achilah" [Eating], Ois 33, 46.
Segment 46
בְּכָל הַיּוֹם טָרוּד הָאָדָם בַּעֲסָקָיו בְּמַשָּׂא וּמַתָּן שֶׁלּוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁנָה, וּתְפִלַּת הַמִּנְחָה הוּא שֶׁיִּזְכֹּר בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן, וְיַפְסִיק - לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה, וְעַל כֵּן תְּפִלַּת הַמִּנְחָה הוּא בְּחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, כִּי יִצְחָק תִּקֵּן תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה פַּחַד יִצְחָק, וְעַל כֵּן אָז דִּינָא שַׁרְיָיא. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְנִיקַת הַחִיצוֹנִים הוּא מִבְּחִינַת דִּינִים, עַל כֵּן גָּזְרוּ אָז שֶׁלֹּא יַתְחִיל לֶאֱכֹל וּבִמְלָאכָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח לְהִתְפַּלֵּל. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָּהִיר בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה, כִּי אָז צָרִיךְ זְהִירוּת יוֹתֵר מֵחֲמַת הַנַּ"ל (תפלת המנחה הלכה א).
46. During Minchah the power of strict judgment rules — from which come all the obstacles from the service of Hashem. Therefore our Rabbis warned especially not to delay the Minchah prayer — for then obstacles are most prevalent — since then most of the world is occupied with business and livelihood. And then a person must hold firm with strong wills and great longings for Hashem — to remember Hashem in the midst of business dealings — in the midst of the intense obstacles. And this is the aspect of the Minchah prayer — for prayer is the service of the heart — the aspect of Will. And the Will must be strengthened especially during Minchah . And through Minchah prayer one merits to draw the sweetening of the Shabbos Minchah — when the Will of all wills is revealed. And since the holy Will is the aspect of the poor man's offering — therefore our Rabbis called this prayer by the name Minchah . Source: Likutay Halachos, Hilchos Birchas HaReach, Halachah 5, Ois 8.
Segment 47
תְּפִלַּת הַמִּנְחָה בְּכַוָּנָה מְסֻגָּל לֶאֱמוּנָה, וְעַל־כֵּן זָכָה אֵלִיָּהוּ לְגַלּוֹת אָז הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בָּעוֹלָם (שם).
47. All day the person is occupied with business dealings — the aspect of sleep. And Minchah prayer is to remember Hashem — and be aroused from sleep — the aspect of business dealings — and pause to pray Minchah . And therefore Minchah is the aspect of Rosh Hashanah — the arousal of sleep — for Yitzchak instituted Minchah — the aspect of Rosh Hashanah — the dread of Yitzchak. And therefore then judgment rules. And since the essential nourishment of the external forces is from judgments — therefore they decreed that one not sit before a barber etc. — lest one forget to pray. Source: Likutay Halachos, Hilchos Tefilas HaMinchah, Halachah 1.
Segment 48
מְבֹאָר לְעֵיל אוֹת יג טו, שֶׁעִקַּר הַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן וְהַכְנָעַת חָכְמַת הַטֶּבַע, וְעַל כֵּן הֵם שָׁלשׁ תְּפִלּוֹת בַּיּוֹם, נֶגֶד שָׁלשׁ רְגָלִים שֶׁבָּהֶם הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן. וְעַל כֵּן עִקַּר הַתְּפִלָּה כְּשֶׁיֵּשׁ עֵת רָצוֹן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וַאֲנִי תְּפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן, בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מֵצַח הָרָצוֹן, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִכְנָעִין הַחַיּוֹת רָעוֹת חַכְמֵי הַטֶּבַע, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשְּׁלשָׁה חַיּוֹת, כֶּלֶב, נֵץ, חֲמוֹר, שֶׁמֵּהֶם נִמְשָׁכִין כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה אֵין הַתְּפִלָּה מְקֻבֶּלֶת חַס־וְשָׁלוֹם. כִּי עִקַּר הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה, הֵם עַל־יְדֵי קִלְקוּל אֱמוּנָה שֶׁבָּא עַל־יְדֵי חַכְמֵי הַטֶּבַע שֶׁכּוֹפְרִין בָּרָצוֹן, אֲבָל כְּשֶׁנִּתְגַּלָּה בְּחִינַת מֵצַח הָרָצוֹן שֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִכְנָעִין הַחַיּוֹת רָעוֹת חַכְמֵי הַטֶּבַע, וְאָז הַתְּפִלָּה זַכָּה בְּלִי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת חַס־וְשָׁלוֹם, וְאָז בְּוַדַּאי הִיא מְקֻבֶּלֶת. וְעַל־ כֵּן צְרִיכִין לִתֵּן צְדָקָה קֹדֶם הַתְּפִלָּה, כְּדֵי לְהַכְנִיעַ מֵצַח הַנָּחָשׁ שֹׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע, וּלְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת עֵת רָצוֹן הַיְנוּ הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה. וְעַל־כֵּן בִּשְׁעָתָא דְּמִנְחָה שֶׁאָז דִּינָא תַּקִּיפָא שָׁלְטָא, וְאָז מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ וְחָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁהֵם בְּחִינַת רֹגֶז, וִינִיקָתָם מֵהִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַדִּינִים, עַל כֵּן צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר אָז בְּיוֹתֵר לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, וּלְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה מֵהָעֵת רָצוֹן שֶׁמִּתְגַּלֶּה בְּמִנְחָה שֶׁל שַׁבָּת, וּלְהַכְנִיעַ בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹגֶז וְדִינִים שֶׁמִּתְעוֹרְרִין אָז בְּיוֹתֵר. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הַכְנָעַת מֵצַח הַנָּחָשׁ הוּא עַל־יְדֵי צְדָקָה כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן וּשְׁלֵמוּת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה הוּא בְּיוֹתֵר דַּיְקָא עַל־יְדֵי צְדָקָה, וְעַל־כֵּן קְרָאוּהָ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּשֵׁם מִנְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת צְדָקָה, בְּחִינַת מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה, כִּי בְּיוֹתֵר צְרִיכִין לִצְדָקָה בִּשְׁעַת תְּפִלָּה זוֹ (שם הלכה ב).
48. The Minchah prayer with devotion is a segulah for faith — and therefore Eliyahu merited to reveal holy faith in the world at Minchah . Source: Likutay Halachos, ibid.
Segment 49
בְּכָל יוֹם וָיוֹם מִתְחַדֵּשׁ הַבְּרִיאָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית. וְעַל־כֵּן בְּכָל יוֹם וָיוֹם, הַלַּיְלָה קוֹדֵם לַיּוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם בְּרֵישָׁא חֲשׁוֹכָא וְהָדָר נְהוֹרָא, וּכְמוֹ שֶׁבִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה הָיָה עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַבְּרִיאָה שֶׁהִיא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַיָּמִים וְהַמִּדּוֹת עַל־יְדֵי הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, כְּמוֹ כֵן גַּם עַכְשָׁו בְּכָל יוֹם וָיוֹם קֹדֶם שֶׁיּוֹצֵא זֶה הַיּוֹם וְנִכְנָס הַיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּרִיאָה מְחֻדֶּשֶׁת וּמִדָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, כִּי כָּל יוֹם הוּא בְּחִינַת מִדָּה קְדוֹשָׁה מְיֻחֶדֶת מֵהַיָּמִים וְהַמִּדּוֹת הַנַּ"ל, עַל־כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה כְּמוֹ בִּשְׁעַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם, דְּהַיְנוּ שֶׁמִּתְחַדֵּשׁ בְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, וּמַתְחִיל לְהִתְצַמְצֵם וּלְהִסְתַּלֵּק הָאוֹר שֶׁל יוֹם זֶה, בִּכְדֵי שֶׁיִּתְגַּלֶּה בְּחִינַת הַיּוֹם הַשֵּׁנִי שֶׁהוּא בְּרִיאָה חֲדָשָׁה. וְזֶה הַצִּמְצוּם מַתְחִיל בְּכָל יוֹם וָיוֹם לְאַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם, שֶׁאָז מַתְחִיל אוֹר הַחַמָּה שֶׁל יוֹם זֶה לְהִתְמַעֵט וּלְהִתְצַמְצֵם, בִּשְׁבִיל הִתְחַדְּשׁוּת הַבְּרִיאָה שֶׁל יוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי. וּמֵחֲמַת שֶׁכָּל הַכְּפִירוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאֵין עֲלֵיהֶם תְּשׁוּבָה, כֻּלָּם בָּאִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי הַכְּפִירוֹת הָאֵלּוּ חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם רַחֲמָנָא לִצְּלָן, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדָה זָרָה בָּעוֹלָם חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם, כִּי כָּל הַטּוֹב וְהַחֶסֶד הוּא אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמִי שֶׁמְּסַלֵּק מִמֶּנּוּ אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי חֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת חַס־וְשָׁלוֹם, מְסַלֵּק מֵעַצְמוֹ כָּל הַטּוֹב, וְדִינִין שׁוֹרִין עָלָיו. וְעַל־ כֵּן בִּשְׁעָתָא דְּמִנְחָה דִּינָא תַּקִּיפָא שָׁלְטָא, וְעַל־כֵּן תִּקְּנוּ אָז תְּפִלַּת הַמִּנְחָה וְהִזְהִירוּ עָלֶיהָ לְהִתְפַּלֵּל אוֹתָהּ בְּכַוָּנָה וְשֶׁלֹּא לַעֲבֹר זְמַנָּהּ, כִּי תְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי שָׁם בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי אָסוּר לַחְקֹר שָׁם בְּדַעְתּוֹ כְּלָל, רַק לִסְמֹךְ אֶת עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה לְבַד. וְעַל־כֵּן אֵין שׁוּם קְרִיאַת שְׁמַע בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה, כִּי קְרִיאַת שְׁמַע הַגַּם שֶׁהִיא אֱמוּנָה, אַף עַל פִּי כֵן הִיא גַּם כֵּן בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין כַּיָּדוּעַ, כִּי הִיא בְּחִינַת הָאֱמוּנָה שֶׁל בְּחִינַת אַחַר הַבְּרִיאָה, שֶׁהַחֲקִירוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת הַבָּאִין מִשָּׁם מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, אַף עַל פִּי שֶׁגַּם שָׁם אָסוּר לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת רַק לִסְמֹךְ עַל אֱמוּנָה, אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ שָׁם בְּחִינַת דַּעַת וְשֵׂכֶל גַּם כֵּן. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה יָכוֹל לְהָבִין שָׁם בְּדַעַת וְשֵׂכֶל. וְזֶה בְּחִינַת קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהוּא אֱמוּנָה וְגַם בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין, וְעַל־כֵּן בְּשַׁחֲרִית וְעַרְבִית יֵשׁ קְרִיאַת שְׁמַע, כִּי גַּם הַלַּיְלָה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּחִינַת צִמְצוּם וְחשֶׁךְ, אַף עַל פִּי כֵן הִיא כְּבָר מִבְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַבְּרִיאָה שֶׁל יוֹם הַשֵּׁנִי, כִּי גַּם הַלַּיְלָה בִּכְלָלוֹ, כִּי עַל־יְדֵי קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה שֶׁל עַרְבִית וּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה וְקִימַת חֲצוֹת, עַל־יְדֵי כָּל זֶה מְתַקְּנִין אֶת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג אֶת כָּל הַבְּרִיאָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְכוּתוֹ אֲשֶׁר בַּכֹּל מָשָׁלָה, נִמְצָא שֶׁבַּלַּיְלָה מְתַקְּנִים אֶת כְּלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה, עַד שֶׁבְּאוֹר הַיּוֹם אָז עִקַּר הִתְגַּלּוּת אוֹר הַבְּרִיאָה מִתּוֹךְ הַחשֶׁךְ, וְאָז הַתְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי קָרְבָּנוֹת וּקְטֹרֶת וּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה וּבִרְכַּת הַמְּאוֹרוֹת וּקְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה, וְעַל־כֵּן גַּם בִּתְפִלַּת עַרְבִית יֵשׁ קְרִיאַת שְׁמַע, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁנִּגְמַר הַצִּמְצוּם שֶׁל יוֹם הָרִאשׁוֹן, אָז תֵּכֶף מַתְחִיל הַמִּלּוּי בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת אוֹר הַבְּרִיאָה שֶׁל יוֹם הַשֵּׁנִי, שֶׁגַּם הַלַּיְלָה בִּכְלָלוֹ, וְעַל־כֵּן יֵשׁ שָׁם קְרִיאַת שְׁמַע בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין שֶׁלְּאַחַר הַבְּרִיאָה. וְעִקַּר בְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי הוּא בֵּין יוֹם לְיוֹם, הַיְנוּ מֵחֲצוֹת יוֹם עַד גְּמַר בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁהוּא בֵּין יוֹם לְיוֹם, שֶׁאָז צָרִיךְ צִמְצוּם בִּשְׁבִיל הִתְגַּלּוּת הַבְּרִיאָה שֶׁל יוֹם הַשֵּׁנִי, וְאָז אֵין קְרִיאַת שְׁמַע בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין, כִּי שָׁם אִי אֶפְשָׁר לִכְנֹס בְּדַעַת וּמֹחִין כְּלָל רַק בֶּאֱמוּנָה לְבַד. עַל־כֵּן אֵין שָׁם רַק תְּפִלָּה לְבַד שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה וּדְבֵקוּת וּבִטּוּל אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלִי שׁוּם דַּעַת וּמֹחִין, כִּי אָז זְמַן הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁשָּׁם אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּדַעַת וּמֹחִין כְּלָל רַק בֶּאֱמוּנָה (שם הלכה ד).
49. The essential prayer is the aspect of the revelation of the Will and the subduing of the naturalist wisdom. And therefore there are three daily prayers corresponding to the three festivals. And therefore the essential prayer is when there is a time of Will — the aspect of: "and I — my prayer to You, Hashem, at a time of Will." The aspect of the revelation of the forehead of Will — through which the wild beast naturalist scholars are subdued — they being the three beasts: dog, hawk, donkey — from which come all the foreign thoughts in prayer. For the essential foreign thoughts come through the corruption of faith from naturalist scholars who deny the Will. But when the forehead of Will is revealed — the root of Will — through which the wild beasts are subdued — then prayer is pure. And therefore one gives tzedakah before prayer — to subdue the serpent's forehead — the root of naturalist wisdom — and draw the aspect of the time of Will. And therefore during Minchah — when strong judgment rules — and the serpent's forehead and naturalist wisdom intensify — one must hold firm especially then to pray with devotion — to draw illumination from the time of Will revealed at Shabbos Minchah . And the essential rectification of Minchah is through tzedakah — and therefore our Rabbis called this prayer Minchah — the aspect of tzedakah . Source: Likutay Halachos, Hilchos Tefilas HaMinchah, Halachah 2.
Segment 50
אוֹר יוֹם הוּא בְּחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת, וְחֶשְׁכַת לַיְלָה הִיא בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, בְּחִינַת אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטָן וְכוּ'. וְכָל הַדִּינִים נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת חשֶׁךְ, וּמִשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַיֵּצֶר הָרָע וְכָל הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת. וְעַל־ כֵּן תֵּכֶף אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם שֶׁמַּתְחִיל הַיּוֹם לֶעֱרֹב, וַאֲזַי תֵּכֶף מַתְחִיל שֹׁרֶשׁ אֲחִיזַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, וְשָׁם עִקַּר הַהַמְתָּקָה, כִּי עִקַּר הַמְתָּקַת מֹחִין דְּקַטְנוּת הוּא כְּשֶׁזּוֹכִין לְהַמְתִּיקָם בִּתְחִלַּת שֹׁרֶשׁ אֲחִיזָתָם. וּמִזֶּה נִמְשָׁךְ מַה שֶּׁעָשׂוּ הָעֵרֶב רַב אֶת הָעֵגֶל אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם דַּיְקָא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי בּשֵׁשׁ משֶׁה כִּי בָּא שֵׁשׁ, כִּי עִקַּר אֲחִיזַת הַיֵּצֶר הָרָע וְהַכְּפִירוֹת הֵם דַּיְקָא מִשֹּׁרֶשׁ הַתְחָלַת הַמֹּחִין דְּקַטְנוּת שֶׁהוּא בִּזְמַן הַמִּנְחָה אַחַר חֲצוֹת. וְעַל־כֵּן הִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּיוֹתֵר עַל תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, כִּי אָז צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בְּיוֹתֵר לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, בִּכְדֵי לְהַמְתִּיק הַמֹּחִין דְּקַטְנוּת שֶׁהֵם כְּלַל כָּל אֲחִיזַת הַדִּינִים בְּשָׁרְשָׁן בִּתְחִלַּת אֲחִיזָתָן. וְעִקַּר הַמְתָּקָתָם בִּשְׁלֵמוּת הוּא, כְּשֶׁזּוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ הַהַמְתָּקָה מֵהַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן הַכּוֹלֵל שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַמֹּחִין דְּגַדְלוּת וּדְקַטְנוּת, וְשָׁם כָּל הַמֹּחִין כְּלוּלִים יַחַד, וּמִשָּׁם עִקַּר הַהַמְתָּקָה בִּשְׁלֵמוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַהַמְתָּקָה שֶׁל מִנְחָה צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ מִבְּחִינַת מִנְחָה שֶׁל שַׁבָּת, שֶׁאָז רַעֲוָא דְּרַעֲוִין אִשְׁתְּכַח שֶׁזֶּה בְּחִינַת רָצוֹן הָעֶלְיוֹן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁל כָּל הַמֹּחִין, וְשָׁם כְּלוּלִים כָּל הַמֹּחִין דְּגַדְלוּת וּדְקַטְנוּת יַחַד, וּמִשָּׁם עִקַּר הַהַמְתָּקָה. וְזֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת מִנְחָה גְּדוֹלָה וּמִנְחָה קְטַנָּה בְּחִינַת גַּדְלוּת וְקַטְנוּת, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ הַהַמְתָּקָה זֹאת מֵהַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן הַכּוֹלֵל הַנַּ"ל, כִּי אִם הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁזָּכוּ לִבְחִינַת הָעֲנָוָה שֶׁל משֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (עַיֵּן הַמְתָּקַת הַדִּינִים אוֹת ב). וְעַל־כֵּן זָכָה משֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְהִסְתַּלֵּק בְּמִנְחָה שֶׁל שַׁבָּת וּלְהִכָּלֵל בְּרַעֲוָא דְּרַעֲוִין הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בִּשְׁעַת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה צְרִיכִין לִיזָהֵר בְּיוֹתֵר לְהִתְקַשֵּׁר עִם הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה מְאֹד, בִּכְדֵי לְהַמְשִׁיךְ עַל יָדָן הַהַמְתָּקָה שֶׁל בְּחִינַת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־יְדֵי זֶה נִתְבַּטְּלִין כָּל הַכְּפִירוֹת וְהַתַּאֲווֹת וְהַיֵּצֶר הָרָע, וְעַל־יְדֵי זֶה נִתְוַדַּע כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁנַּעֲנָה אֵלִיָּהוּ בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה עַד שֶׁאָמְרוּ הַכֹּל 'ה' הוּא הָאֱלֹקִים', שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת כְּלַל הַמֹּחִין דְּגַדְלוּת וּדְקַטְנוּת בְּיַחַד, שֶׁמִּזֶּה עִקַּר הַהַמְתָּקָה כַּנַּ"ל (שם הלכה ה אות א ב ה ח).
50. Each and every day Creation is renewed — as it is written: "and in His goodness He renews each day continually the work of Creation." And therefore each day — the night precedes the day — the aspect of: "first darkness then light." And just as at the first Creation the essential revelation was through the contraction of the empty space — so too each day before the new day enters — a contraction occurs. And this contraction begins each day after midday — the sun's light beginning to diminish — for the sake of the renewal of the next day. And this flows at its root from the contraction of the empty space. And since all the denials and difficulties that have no answer — all come from the aspect of the empty space — therefore during Minchah strong judgment rules. And therefore Minchah prayer was instituted — for prayer is the aspect of faith. In the empty space one may not investigate with one's mind at all — only lean on faith alone. And therefore there is no Krias Shema in Minchah prayer — for Krias Shema — although it is faith — is also the aspect of drawing the mochin . In the empty space one cannot enter into knowledge and intellect at all — only through faith. Therefore Minchah has only prayer — the aspect of faith and cleaving and nullification to Hashem without any knowledge or intellect. Source: Likutay Halachos, ibid., Halachah 4.
Segment 51
עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת קָרְבָּן, הִיא עַל־יְדֵי תְּפִלָּה לֶעָנִי שֶׁעוֹלָה תְּחִלָּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּמְּבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִנְחָה שֶׁהִיא קָרְבַּן עָנִי. אַךְ אַף עַל פִּי שֶׁתְּפִלָּה לֶעָנִי יְקָרָה וַחֲשׁוּבָה מְאֹד בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעִקַּר עֲנִיּוּת וְהַדַּלּוּת הוּא עֲנִיּוּת מִתּוֹרָה וּמִצְווֹת, וּכְשֶׁזֶּה הֶעָנִי בְּמַעֲשִׂים רוֹאֶה פְּחִיתוּתוֹ וְשִׁפְלוּתוֹ, בִּפְרָט כְּשֶׁמַּרְגִּישׁ חוֹבוֹתָיו שֶׁהוּא חַיָּב הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי עֲוֹנוֹתָיו וּפְשָׁעָיו הָרַבִּים, וּמַתְחִיל לְהִתְמַרְמֵר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֵּא וּמְפָרֵשׁ צַעֲרוֹ וְשִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי תְּפִלָּתוֹ יְקָרָה וַחֲשׁוּבָה מְאֹד לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּפוֹתַחַת כָּל הַתַּרְעִין וְכוּ', כִּי זֶה עִקַּר תְּפִלָּה לֶעָנִי שֶׁחֲשׁוּבָה מְאֹד בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן צְרִיכָה הַמְתָּקָה גְּדוֹלָה עַד שֶׁתַּעֲשֶה פְּעֻלָּתָהּ בִּשְׁלֵמוּת, מֵחֲמַת תֹּקֶף הַדִּינִים הַנֶּאֱחָזִים בָּהּ, מֵחֲמַת שֶׁהוּא עֲדַיִן בִּבְחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, כִּי הוּא עָנִי מִן הַדַּעַת, וְגַם כִּי כָּל הָעֲנִיּוּת אֲפִלּוּ בְּגַשְׁמִיּוּת, נִמְשָׁךְ גַּם כֵּן מִבְּחִינַת מִעוּט הַיָּרֵחַ שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּינִים וּמֹחִין דְּקַטְנוּת. וְעַל־כֵּן עִקַּר יְשׁוּעָתוֹ שֶׁל זֶה הֶעָנִי, עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי שֶׁזָּכָה לִבְחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, וְאַף עַל פִּי כֵן עוֹשֶׂה עַצְמוֹ עָנִי, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר, וְכֵן דָּוִד קָרָא עַצְמוֹ עָנִי. אַךְ אַף עַל פִּי שֶׁעוֹשֶׂה עַצְמוֹ כֶּעָנִי וּמְשַׁתֵּף עַצְמוֹ עִם הָעֲנִיִּים וְכָל הַדַּלִּים וְהַשְּׁפֵלִים שֶׁבָּעוֹלָם, אַף עַל פִּי שֶׁפָּגְמוּ מְאֹד וְעָשׂוּ מַה שֶּׁעָשׂוּ, אַף עַל פִּי כֵן רַחֲמָיו מְרֻבִּים עֲלֵיהֶם, וּמוֹרִיד עַצְמוֹ אֲלֵיהֶם וְעוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּמוֹתָם וְגָרוּעַ מֵהֶם, כִּי הוּא עָנָיו מְאֹד מִכָּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ נוֹפֵל חַס־וְשָׁלוֹם לִבְחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, אַדְרַבָּא, בְּתַכְלִית עֲנִיוּתוֹ וְשִׁפְלוּתוֹ הוּא בְּתַכְלִית הַגַּדְלוּת דְּגַדְלוּת, כִּי אֶצְלוֹ גַּדְלוּת וְקַטְנוּת כּוּלָא חַד, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הָעֲנָוָה שֶׁל משֶׁה וְדָוִד וּמָשִׁיחַ וְכָל הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הָאֲמִתִּיִּים. וְזֶה הַצַּדִּיק בְּחִינַת דָּוִד מָשִׁיחַ, הוּא יָכוֹל לַעֲזֹר וּלְהוֹשִׁיעַ אֶת כָּל הָעֲנִיִּים בִּבְחִינַת הַנֶּאֱמַר אֵצֶל מָשִׁיחַ, יָחוּס עַל דַּל וְאֶבְיוֹן וְנַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים יוֹשִׁיעַ, כִּי הוּא יָכוֹל לְהַמְתִּיק הָעֲנִיּוּת וְהָאֶבְיוֹנוּת בְּשָׁרְשׁוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מַמְתִּיק כָּל הַמֹּחִין דְּקַטְנוּת וְתַכְלִית קַטְנוּת דְּקַטְנוּת עַד קָצֶה הָאַחֲרוֹן עַד אֵין תַּכְלִית, הַכֹּל הוּא מַמְתִּיק בְּשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן הַגָּבֹהַּ מְאֹד, שֶׁשָּׁם כָּל הַמֹּחִין דְּגַדְלוּת וְקַטְנוּת כּוּלָא חַד, וְהַכֹּל נִמְתַּק שָׁם. וּמֵחֲמַת שֶׁתְּפִלַּת הַמִּנְחָה הִיא בְּחִינַת הַמְתָּקַת הַמֹּחִין דְּקַטְנוּת שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּפִלָּה לֶעָנִי בְּחִינַת קָרְבַּן מִנְחָה עַל כֵּן נִקְרֵאת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה דַּיְקָא (שם אות ז).
51. The daylight is the aspect of the great mochin — and the darkness of night is the aspect of the small mochin . And all the judgments flow from the small mochin — and from there the essential grip of the evil inclination and all desires and evil attributes. Therefore immediately after midday — when the day begins to turn — the root of the grip of the small mochin begins — and there is the essential sweetening. And from this flows the fact that the mixed multitude made the calf after midday specifically. And therefore our Rabbis warned especially about Minchah prayer. And the essential sweetening in fullness is by drawing the sweetening from the encompassing supreme intellect — the root of all the great and small mochin — where all mochin are included together. Therefore the essential sweetening of Minchah must be drawn from the aspect of Shabbos Minchah — when the Will of all wills is found — where the supreme root of all mochin is — and all great and small mochin are included together. And during Minchah prayer one must connect especially with the true great Tzadikim — to draw through them the sweetening in fullness. And through this all the denials and desires and evil inclination are nullified — and it becomes known: "Hashem — He is the G-d." Source: Likutay Halachos, ibid., Halachah 5, Ois 1, 2, 5, 8.
Segment 52
עִקַּר הַגְדָּלַת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל, הוּא עַל־יְדֵי תְּפִלָּה, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁמְּשַׁבְּחִין וּמְפָאֲרִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא גָּדוֹל מְאֹד וּבוֹרֵא הַכֹּל וְכוּ', שֶׁכָּל זֶה הוּא הַגְדָּלַת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲבָל עִקַּר הַגְדָּלַת כְּבוֹדוֹ, כְּשֶׁאָנוּ מוֹדִים שֶׁהוּא מַשְׁגִּיחַ גַּם עַתָּה בְּעוֹלָמוֹ בִּפְרָטִיּוּת וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וּמְבַטֵּל רְצוֹנוֹ כִּבְיָכוֹל מִפְּנֵי רְצוֹן יִשְׂרָאֵל הַמַּרְבִּים בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים לְפָנָיו, זֶהוּ עִקַּר שְׁלֵמוּת כְּבוֹדוֹ. כִּי עִקַּר הַגְדָּלַת כְּבוֹדוֹ כְּשֶׁאָנוּ מוֹדִים עַל כָּל הַדְּבָרִים הָרְחוֹקִים מִדַּעְתֵּנוּ מְאֹד, וְאַף עַל פִּי כֵן אָנוּ מַאֲמִינִים בִּגְדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר מַחְשְׁבוֹתָיו וּדְרָכָיו שָׂגְבוּ וְגָבְהוּ מְאֹד מִדַּעְתֵּנוּ, כְּמוֹ עִנְיַן זֶה שֶׁל תְּפִלָּה, שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים וּמְגַלִּין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא הָאָדָם הַשָּׁפֵל הַבַּעַל בְּחִירָה, בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לִמְשֹׁל בּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּנְהִיג הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ, וְאַדְרַבָּא זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, וּבִשְׁבִיל זֶה בָּרָא הַכֹּל, שֶׁזֶּה הַדָּבָר בְּוַדַּאי רָחוֹק מְאֹד מִדַּעַת הָאֱנוֹשִׁי, אֲבָל הֵן הֵן גְּבוּרוֹתָיו וְנִפְלְאוֹתָיו הָעֲצוּמִים, כִּי גָּבְהוּ שָׁמַיִם מִן הָאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְּרָכָיו מִדַּרְכֵּינוּ וּמַחְשְׁבוֹתָיו מִמַּחְשְׁבוֹתֵינוּ. וְזֶה הַדֶּרֶךְ שֶׁל תְּפִלָּה גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שֶׁתִּקְּנוּ הַשָּׁלשׁ תְּפִלּוֹת שֶׁל הַיּוֹם, וְכֵן הַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם, כֻּלָּם הָלְכוּ בְּדַרְכֵיהֶם וְחִזְּקוּ אוֹתָנוּ לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים, וְאָנוּ צְרִיכִים לְבַטֵּל דַּעְתֵּנוּ הַפְּחוּתָה וְהַחֲסֵרָה מְאֹד, וְלֵילֵךְ בְּדַרְכֵיהֶם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה עַל כָּל דָּבָר, וּלְהַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ בְּיָדֵינוּ לְנַצֵּחַ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל וְלַהֲפֹךְ מִדִּין לְרַחֲמִים, אַף עַל פִּי שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לָנוּ לְהָבִין כָּל זֶה בִּשְׁלֵמוּת, אַף עַל פִּי כֵן הָאֱמֶת הוּא כָּךְ, וְזֶה עִקַּר הַגְדָּלַת כְּבוֹדוֹ בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל (שם הלכה ו אות א).
52. The essential ascent of prayer — the aspect of a sacrifice — is through the poor man's prayer which ascends first to Hashem — the aspect of the meal offering — the poor man's sacrifice. For even though the poor man's prayer is very precious — and when such a poor person sees their lowness — especially feeling their debts to Hashem through many sins — and begins to pour out bitterness with a broken and crushed heart — certainly their prayer opens all the gates. But even so it still needs great sweetening — because it is still in the aspect of small mochin — being poor in knowledge. And therefore the essential salvation is through the great true Tzadik who merits great mochin in the ultimate fullness — yet makes themselves poor — the aspect of Mashiach: "humble and riding on a donkey." And even though making themselves like the poor — sharing in the plight of all the humble and lowly of the world — even so their compassion overflows for them. Yet even while making themselves poor — they do not fall into small mochin — rather in the very depths of their poverty they are in the ultimate greatness — for with the Tzadik greatness and smallness are all one. And this Tzadik can save all the poor — as said of Mashiach: "he will have mercy on the poor and destitute." Source: Likutay Halachos, ibid., Ois 7.
Segment 53
הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, וְעִקַּר מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית הָיָה עַל־יְדֵי הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִתְגַּלָּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַבְּרִיאָה. וְעַל־כֵּן בְּכָל יוֹם שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, הוּא גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי הַשְׁפָּעַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁשּׁוֹפֵעַ בְּכָל יוֹם, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁכִין וְנוֹלָדִין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִתְגַּדֵּל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם בִּבְחִינַת חִדּוּשׁ מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית שֶׁבְּכָל יוֹם. וְעַל כֵּן עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם עַל־יְדֵי צְדָקָה וָחֶסֶד כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עַל־יְדֵי צְדָקָה נַעֲשָׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁזֶּה שֹׁרֶשׁ הַבְּרִיאָה וְקִיּוּם הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת אוֹר יוֹם שֶׁמֵּאִיר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם, הַיְנוּ בְּחִינַת הֶאָרַת הַכָּבוֹד בְּחִינַת וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבוֹדוֹ, שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהַמֹּחִין הַנִּמְשָׁכִין בְּכָל יוֹם עַל־יְדֵי הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, בִּבְחִינַת וּמָתוֹק הָאוֹר בְּחִינַת נְעִימוּת וּמְתִיקוּת, כִּי הַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת אוֹר יוֹם כַּיָּדוּעַ. נִמְצָא שֶׁעִקַּר הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן הוּא בַּבֹּקֶר, שֶׁאָז מֵאִיר אוֹר הַיּוֹם שֶׁנִּמְשָׁךְ מִשָּׁם, וּכְנֶגֶד זֶה תִּקֵּן אַבְרָהָם תְּפִלַּת שַׁחֲרִית. וְזֶה בְּחִינַת כָּל סֵדֶר הַתְּפִלָּה דְּשַׁחֲרִית קָרְבָּנוֹת וּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה וּבִרְכַּת הַמְּאוֹרוֹת וּקְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה, הַכֹּל מְיֻסָּד עַל הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁמְּקַבְּלִין עַל־יְדֵי הַכְּלִי שֶׁנַּעֲשָׂה עַל־יְדֵי צְדָקָה, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁכִין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל וְנִתְגַּדֵּל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל זֶה מְסֻדָּר כָּל תִּקּוּנֵי סֵדֶר הַתְּפִלָּה דְּשַׁחֲרִית כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. וְאַחַר כָּךְ אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם מַתְחִיל הַיּוֹם לַעֲרֹב, וְאָז נִתְמַעֵט וְנִתְעַלֵּם בְּחִינַת הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁהֵם הַמֹּחִין שֶׁל בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז רוֹצִים בְּחִינַת הַחוֹבְלִים שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ לְהִתְגַּבֵּר, וּכְשֶׁאֵין מְתַקְּנִין וּמַמְתִּיקִין אוֹתָם, מִשָּׁם בָּאִים כָּל הַפְּגָמִים וְכָל הַקִּלְקוּלִים חַס־וְשָׁלוֹם, כִּי לִפְעָמִים עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַחוֹבְלִים נִפְגָּמִים אַף הַנְּעִימִים, הַיְנוּ שֶׁנִּפְגָּמִין גַּם בְּחִינַת הַמֹּחִין שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּחִינַת נֹעַם. וּמִזֶּה בָּא חֵטְא הָעֵגֶל שֶׁהָיָה אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם עַל־יְדֵי הָעֵרֶב רַב שֶׁהֵם מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל, עַד שֶׁפָּגְמוּ גַּם בַּנְּעִימִים, כִּי גָּרְמוּ פְּגַם וְקִלְקוּל לְכָל יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן תִּקֵּן יִצְחָק תְּפִלַּת הַמִּנְחָה שֶׁזְּמַנָּהּ אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם, כְּדֵי לְהַמְתִּיק בְּחִינַת הַחוֹבְלִים לְבַטֵּל מֵהֶם אֲחִיזַת הָרַע, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַלְקְלוּ אֶת הַנְּעִימִים, אַדְרַבָּא הַנְּעִימִים יְתַקְּנוּ אוֹתָם, וְדַיְקָא יִצְחָק תִּקֵּן תְּפִלַּת הַמִּנְחָה כִּי הוּא הָיָה צָרִיךְ בְּיוֹתֵר לְתַקֵּן הַחוֹבְלִים, כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל כֵּן הִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּיוֹתֵר לִהְיוֹת זָהִיר בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה, כִּי כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה וְכָל בִּלְבּוּלֵי הַתְּפִלָּה, הַכֹּל נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחוֹבְלִים הַנַּ"ל, בִּפְרָט בִּזְמַן הַמִּנְחָה שֶׁאָז עִקַּר יְנִיקָתָם, וְעַל־כֵּן אָז דִּינָא תַּקִּיפָא שָׁלְטָא, וְעִקַּר תְּפִלַּת הַמִּנְחָה הִיא בִּשְׁבִיל לְהַמְתִּיקָם, עַל־כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה עֲצוּמָה, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִתְגַּבֵּר עַל פְּגַם הַחוֹבְלִים שֶׁנֶּאֱחָזִים אָז בְּיוֹתֵר. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר תִּקּוּן הַחוֹבְלִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְקַבֵּל הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה תָּלוּי הָעִקָּר בִּשְׁלֵמוּת תִּקּוּן הַצְּדָקָה, שֶׁעַל יָדָהּ נַעֲשָׂה הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, וּשְׁלֵמוּת הַצְּדָקָה הִיא כְּשֶׁהוּא רַק לְשֵׁם שָׁמַיִם וְלֹא בִּשְׁבִיל כָּבוֹד וּפְנִיָּה אַחֶרֶת, וְזוֹכִין לִתֵּן צְדָקָה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים, וְגַם הוּא אֵינוֹ מִתְפָּאֵר בִּצְדָקָתוֹ שֶׁנּוֹתֵן רַק הוּא בִּבְחִינַת מִנְחַת עָנִי, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַצְּדָקָה שֶׁנִּקְרֵאת מִנְחָה בְּחִינַת מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה (עַיֵּן צְדָקָה אוֹת יג), עַל כֵּן נִקְרֵאת תְּפִלַּת הַצָּהֳרַיִם בְּשֵׁם מִנְחָה, כִּי זֶה הַתִּקּוּן צְרִיכִין בְּיוֹתֵר בְּעֵת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה כַּנַּ"ל. וְאַחַר כָּךְ בָּא יַעֲקֹב וְתִקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית שֶׁהִיא בַּלַּיְלָה בְּעֵת הַחשֶׁךְ, שֶׁאָז עִקַּר שְׁלִיטַת הַחוֹבְלִים הַפְּגוּמִים לְגַמְרֵי, מֵחֲמַת שֶׁאָז נִסְתַּלְּקִין הַמֹּחִין שֶׁהֵם בְּחִינַת נֹעַם לְגַמְרֵי, שֶׁזֶּה בְּחִינַת סְתִימַת תַּרְעִין דְּגַן עֵדֶן הַמְּבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, אֲבָל יַעֲקֹב בְּגֹדֶל כֹּחוֹ תִּקֵּן לְהִתְפַּלֵּל גַּם בַּלַּיְלָה, כִּי יַעֲקֹב מִדָּתוֹ אֱמֶת בְּחִינַת תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, וְעַל־ יְדֵי אֱמֶת עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל הַחוֹבְלִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ שֶׁהֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי עַל־יְדֵי אֱמֶת נִתְבַּטֵּל כָּל מִינֵי מַחֲלֹקֶת, כִּי אֱמֶת הוּא אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר כִּי אֵשֵׁב בַּחשֶׁךְ ה' אוֹר לִי, כִּי כָּל תלז מִינֵי חוֹבְלִים שֶׁהֵם כָּל מִינֵי מַחֲלֹקוֹת וְקֻשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת הַמַּחֲשִׁיכִים אֶת הָעוֹלָם, כֻּלָּם נִתְבַּטְּלִים כְּנֶגֶד נְקֻדַּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב, כִּי הָאֱמֶת עֵד לְעַצְמוֹ (שם אות א ב ג ד ה).
53. The essential magnification of His honor — for which all was created — is through prayer. For even though one praises and glorifies Him — saying He is very great and Creator of all — the essential magnification of His honor is when we acknowledge that He oversees His world now in its particulars and hears every prayer — and annuls His will for the Will of Israel who multiplies prayers and supplications. For the essential magnification of His honor is when we acknowledge things very far from our comprehension — yet we believe in His greatness whose thoughts and ways are exceedingly high. Such as this matter of prayer — that Hashem created the lowly human being with free will — such that one has the power to rule over Him as it were — and conduct the world as one wills — and this is the essential of His delights. And this path of prayer was revealed to us by our ancestors Avraham, Yitzchak, and Yaakov. And we must nullify our humble understanding — and walk in the paths of our ancestors and Rabbis — multiplying prayer and supplication for everything — believing we have the power to prevail over Him — and convert from judgment to compassion. Source: Likutay Halachos, Hilchos Tefilas HaMinchah, Halachah 6, Ois 1.
Segment 54
כְּמוֹ שֶׁבִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה הָיָה הַכֹּל אֵין סוֹף וְלֹא הָיָה מָקוֹם לַבְּרִיאָה, וְצִמְצֵם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת הָאוֹר לִצְדָדִין, וְעַל־יְדֵי זֶה הָיְתָה כָּל הַבְּרִיאָה שֶׁהוּא עַל־יְדֵי חָכְמָה, כְּמוֹ כֵן נַעֲשָׂה זֹאת אֵצֶל הָאָדָם שֶׁהוּא חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמַּעַל וְהַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִילוֹ, שֶׁהוּא יַעֲסֹק בְּתִקּוּן וְקִיּוּם הָעוֹלָם כָּל יְמֵי חַיָּיו, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם כְּפִי הַבְּרִיאָה שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם, כְּמוֹ כֵן צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ תִּקּוּן וְקִיוּם אוֹתָהּ הַבְּרִיאָה מֵחָדָשׁ. וְעִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִיאָה שֶׁבְּכָל יוֹם עַל־יְדֵי הָאָדָם, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁבְּכָל יוֹם מִתְעוֹרֵר לִבּוֹ בְּהִתְלַהֲבוּת חָדָשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד אֵין סוֹף, וְהוּא צָרִיךְ לְצַמְצֵם אֶת הַהִתְלַהֲבוּת וּלְהַמְשִׁיךְ חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה בְּלִבּוֹ, שֶׁהֵם בְּחִינַת מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת, וְלִבְרוֹחַ מִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, עַד שֶׁעַל־ יְדֵי זֶה זוֹכֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, שֶׁעַל־יְדֵי כָּל זֶה נִתְגַּלָּה שֶׁהוּא מְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם שְׁלֵמָה, וְנִתְגַּלָּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם שֶׁזֶּה הָעִקָּר. וְעַל זֶה תִּקְּנוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ סֵדֶר הַתְּפִלּוֹת, כִּי תְּפִלַּת עַרְבִית הוּא בְּחִינַת צִמְצוּם הָאוֹר שֶׁהוּא בְּחִינַת חשֶׁךְ בְּחִינַת יָשֵׁת חשֶׁךְ סִתְרוֹ. וּבְחִינַת שַׁחֲרִית הִיא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת וְהַמְשָׁכַת הָאוֹר עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַצִּמְצוּם, וְאָז נִמְשָׁכִין כָּל הַמֹּחִין וְכוּ' שֶׁהֵם בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִיאָה שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. וְאַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם שֶׁמַּתְחִיל הַיּוֹם לַעֲרֹב, אָז מִתְעוֹרֵר תְּחִלַּת הַצִּמְצוּם, בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ הָאוֹר בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הַבְּרִיאָה שֶׁל יוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, וְעַל כֵּן אָז דִּינָא תַּקִּיפָא שָׁלְטָא, כִּי כָּל הַדִּינִים נִמְשָׁכִין מִתְּחִלַּת הַצִּמְצוּם, וְעַל זֶה תִּקְּנוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אָז תְּפִלַּת הַמִּנְחָה וְהִזְהִירוּ עָלֶיהָ בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל, כִּי אָז צְרִיכִין הִתְגַבְּרוּת גָּדוֹל בְּיוֹתֵר לְבַטֵּל הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת שֶׁנִּמְשָׁכִין מִתֹּקֶף הַדִּינִים, וּלְהַמְשִׁיךְ מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה. וְזֶה בְּחִינַת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, כִּי מֵחֲמַת הָעֲסָקִים שֶׁל הָאָדָם בְּכָל הַיּוֹם, עַל־כֵּן עַל־פִּי רֹב אֵין נִיצוֹלִין מִמַּחֲשָׁבוֹת פְּגוּמוֹת וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: שְׁלשָׁה דְּבָרִים אֵין אָדָם נִצּוֹל מֵהֶן בְּכָל יוֹם, וְעַל־כֵּן תְּפִלַּת הַמִּנְחָה הִיא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, שֶׁצָּרִיךְ מִתּוֹךְ כָּל עֲסָקָיו לִזְכֹּר אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלָשׁוּב אֵלָיו, וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי שֶׁיִּתְגַּבֵּר לְנַתֵּק מַחֲשַׁבְתּוֹ מִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת לְמַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל, וְאָז נִמְתָּקִים כָּל הַדִּינִים שֶׁיּוֹנְקִים מִתְּחִלַּת הַצִּמְצוּם, כִּי נִתְגַּלָּה שֶׁבְּהַצִּמְצוּם בְּעַצְמוֹ נִתְעַלֵּם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הַצִּמְצוּם הוּא חֶסֶד גָּדוֹל כְּדֵי לְגַלּוֹת אֱלֹקוּתוֹ וּמַלְכוּתוֹ עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא כַּיָּדוּעַ. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנַּעֲנָה אֵלִיָּהוּ בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה, עַד שֶׁאָמְרוּ כָּל יִשְׂרָאֵל ה' הוּא הָאֱלֹקִים כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים (שם הלכה ז אות ב).
54. Hashem renews in His goodness each day continually the work of Creation. And the essential work of Creation was through the flow of the Supernal pleasantness — through which His honor was revealed — the root of Creation. And therefore each day Hashem renews the work of Creation — also through the Supernal pleasantness that flows each day — through which the souls of Israel are born — through which His honor is magnified. And the essential flow of the Supernal pleasantness is in the morning — when the daylight illuminates — and corresponding to this Avraham instituted the morning prayer. And the entire order of the Shacharis prayer — sacrifices, verses of praise, blessing of the luminaries, Krias Shema , and prayer — is founded on the flow of the Supernal pleasantness. After midday the day begins to turn — and the aspect of the Supernal pleasantness diminishes — and the disruptors wish to overpower. When not rectified and sweetened — from there come all the flaws. Therefore Yitzchak instituted Minchah prayer after midday. Then came Yaakov and instituted the evening prayer at night — in complete darkness — when the disruptors are most powerful — for Yaakov's attribute is truth — and through truth the essential rectification of all the disruptors — the mochin of outside the Land — the aspect of dispute. For truth nullifies all kinds of dispute. For truth is Hashem's own light — the aspect of: "as I sit in darkness, Hashem is my light." Source: Likutay Halachos, ibid., Ois 1, 2, 3, 4, 5.
Segment 55
מְבֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, מִנִּפְלְאוֹת הַצִּמְצוּמִים שֶׁהָיוּ קֹדֶם לַבְּרִיאָה שֶׁהִמְשִׁיךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת הָאוֹר וְחָזַר וְהֶעֱלִימוֹ רַק שֶׁנִּשְׁאָר מִמֶּנּוּ אֵיזֶה רְשִׁימָה, וְעַל־יְדֵי זֶה חָזַר וְהִמְשִׁיךְ הָאוֹר וְחָזַר וְהֶעֱלִימוֹ, וְכֵן הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים עַד שֶׁנַּעֲשָׂה הֶחָלָל הַפָּנוּי, וְכֵן אַחַר כָּךְ הָיוּ כַּמָּה צִמְצוּמִים עַד שֶׁנִּמְשְׁכוּ הַמִּדּוֹת שֶׁהֵן הָעוֹלָמוֹת, וְהָיוּ בְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים בְּחִינַת מִיתַת הַמְּלָכִים, וְעַל־יְדֵי זֶה דַּיְקָא הָיָה אַחַר־כָּךְ עוֹלָם הַתִּקּוּן. נִמְצָא כִּי כָּל בְּחִינַת צִמְצוּם וְהַעֲלָמָה, וּבְחִינַת מִיתָה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר, הַכֹּל הָיָה בִּשְׁבִיל הַהִתְגַּלּוּת שֶׁנַּעֲשָׂה אַחַר כָּךְ עַל־יְדֵי זֶה דַּיְקָא, וְכָל זֶה בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְגַּלֶּה אֱלֹקוּתוֹ בָּעוֹלָם. וְהָעִקָּר לְהָאָדָם הַבַּעַל בְּחִירָה שֶׁבּוֹ תָּלוּי הַכֹּל לְתַקֵּן הַכֹּל עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַּתָּא שֶׁלּוֹ, וְזֶה שֹׁרֶשׁ חִדּוּשׁ מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית שֶׁבְּכָל יוֹם, שֶׁהוּא מַאֲפִיל וּמֵאִיר יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חשֶׁךְ, וּמֵאִיר לָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְאַחַר כָּךְ מַתְחִיל הַיּוֹם לַעֲרֹב וּלְהִסְתַּלֵּק, וְכָל זֶה בִּשְׁבִיל הַמְשָׁכַת וְהִתְגַּלּוּת הָאוֹר שֶׁל יוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו שֶׁצָּרִיךְ לְהָאִיר בְּתוֹסְפוֹת אוֹר, הַיְנוּ שֶׁיַּכִּירוּ וְיַשִּׂיגוּ אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּהַשָּׂגָה חֲדָשָׁה וּמְרֻבָּה, שֶׁרַק בִּשְׁבִיל זֶה עִקַּר חִדּוּשׁ מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית שֶׁבְּכָל יוֹם. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵצֶל הֲמוֹן עַם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁעוֹבְרִים כַּמָּה יָמִים שֶׁשּׁוֹכְחִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר, אֲבָל עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים, שֶׁזּוֹכִין לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ בְּצִמְצוּמִים נִפְלָאִים חֲדָשִׁים, בְּאֹפֶן שֶׁיּוֹדִיעוּ אֱלֹקוּתוֹ וּמַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם. וְזֶה בְּחִינַת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, שֶׁצְּרִיכִין לִיזָהֵר בָּהּ מְאֹד, שֶׁכְּשֶׁרוֹאִין שֶׁמַּתְחִיל הַיּוֹם לַעֲרֹב שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַצִּמְצוּם וְהַעֲלָמָה שֶׁבֵּין יוֹם לַחֲבֵרוֹ, צְרִיכִין לְהַמְתִּיק אוֹתוֹ וּלְתַקְּנוֹ עַל־יְדֵי אִתְעֲרוּתָא דִּלְתַתָּא, וְעִקַּר אִתְעֲרוּתָא דִּלְתַּתָּא הוּא תְּפִלָּה, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַעֲלָמָה וְהִסְתַּלְּקוּת הָאוֹר לְגַמְרֵי חַס־וְשָׁלוֹם, רַק אַדְרַבָּא הַהַעֲלָמָה יִהְיֶה בִּשְׁבִיל הִתְגַּלּוּת הָאוֹר בְּתוֹסֶפֶת מְרֻבָּה אַחַר־כָּךְ. וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת תְּשׁוּבָה שֶׁהוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה שֶׁבֵּין הָעַרְבַּיִם, כִּי כָּל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁעוֹבְרִין עַל הָאָדָם בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת, הַכֹּל נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּמִים הַנַּ"ל, וּכְמוֹ שֶׁהַצִּמְצוּם וְהַעֲלָמָה הָיָה בִּשְׁבִיל הִתְגַּלּוּת, כְּמוֹ כֵן הַיְרִידָה צְרִיכָה לִהְיוֹת תַּכְלִית הָעֲלִיָּה לַעֲלוֹת עַל־יְדֵי זֶה מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא. וְאֵצֶל הַצַּדִּיקִים הַיְרִידָה שֶׁבֵּין דַּרְגָּא לְדַרְגָּא, הִיא אֵיזֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת בְּחִינַת חֶשְׁכַת הַמֹּחִין וְגַם זֶה בְּדַקּוּת גָּדוֹל, אֲבָל אֵצֶל רֹב הָעוֹלָם יֵשׁ יְרִידוֹת מַמָּשׁ חַס־וְשָׁלוֹם כַּיָּדוּעַ. וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא בְּחִינַת בֵּין הָעַרְבַּיִם, הַיְנוּ כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁמַּתְחִיל אוֹר הַשֵּׂכֶל לְהִסְתַּלֵּק כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, וּכְבָר נָפַל עַל־יְדֵי זֶה לְמַה שֶּׁנָּפַל, צָרִיךְ לִיזָהֵר בְּנַפְשׁוֹ לִבְלִי לְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ לְגַמְרֵי חַס־וְשָׁלוֹם עַל־יְדֵי זֶה, רַק יְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּהָרְשִׁימוּ שֶׁל הָאוֹר הַקּוֹדֵם שֶׁנִּשְׁאָר אֶצְלוֹ עֲדַיִן קְצָת, הַיְנוּ בְּהַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁחָטַף מִקֹּדֶם, וְעַל־יְדֵי זֶה יִתְחַזֵּק לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַיְרִידָה יְרִידָה מַמָּשׁ לְעוֹלָם חַס־וְשָׁלוֹם, רַק שֶׁתִּהְיֶה בִּשְׁבִיל הָעֲלִיָּה שֶׁאַחַר־כָּךְ, לַחֲזֹר וּלְהַמְשִׁיךְ הָאוֹר בְּתוֹסֶפֶת מְרֻבָּה אַחַר כָּךְ. שֶׁזֶּה בְּחִינַת הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים, כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הָיָה אוֹר וְנִסְתַּלֵּק, יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיכוֹ אַחַר־כָּךְ בְּתוֹסֶפֶת מְרֻבָּה, וּצְרִיכִין לִיזָהֵר בָּזֶה מְאֹד קֹדֶם שֶׁנִּסְתַּלֵּק אוֹר הָרִאשׁוֹן לְגַמְרֵי, שֶׁזֶּה בְּחִינַת זְמַן הַמִּנְחָה שֶׁכְּבָר מַתְחִיל הַיּוֹם לַעֲרֹב, רַק אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן לֹא נִסְתַּלֵּק הָאוֹר לְגַמְרֵי, אָז צְרִיכִין לְהַמְתִּיק אֶת בְּחִינַת הַצִּמְצוּם, וּלְקַשֵּׁר הֵיטֵב אוֹר הָרְשִׁימָה מֵהָאוֹר הָרִאשׁוֹן בְּלִבּוֹ, בִּכְדֵי שֶׁיּוּכַל עַל־יְדֵי זֶה אַחַר כָּךְ לַחֲזֹר וּלְהַמְשִׁיךְ הָאוֹר כַּנַּ"ל. וְכֵן הוּא בִּכְלַל חַיֵּי הָאָדָם, כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁכְּבָר חָלְפוּ וְעָבְרוּ הַרְבֵּה מִיָּמָיו, מִכָּל שֶׁכֵּן מִי שֶׁעָבְרוּ רֹב יָמָיו וְהַיּוֹם מַתְחִיל לַעֲרֹב, שֶׁזֶּה גַּם כֵּן בְּחִינַת הַצִּמְצוּם וְהַהַעֲלָמָה שֶׁהִיא בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל הַהִתְגַּלּוּת, כִּי עַתָּה אַחַר הַחֵטְא מֵאֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת וְכוּ', הַמִּיתָה הִיא טוֹבָה גְּדוֹלָה, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי עַל־יְדֵי זֶה דַּיְקָא יַחֲזֹר וְיָקוּם בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים בְּתוֹסֶפֶת אוֹר חָדָשׁ וְנִפְלָא כָּל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הָיָה הָאוֹר וּמֵת וְנִסְתַּלֵּק, יְכוֹלִין עַתָּה לְחַדְּשׁוֹ וּלְתַקְּנוֹ וּלְזַכֵּךְ הַכְּלִי, שֶׁיּוּכַל לְקַבֵּל אוֹר חָדָשׁ גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, שֶׁכָּל זֶה הוּא סוֹד הַצִּמְצוּמִים וּמִיתַת הַמְּלָכִים וְתִקּוּנָם שֶׁהָיָה קֹדֶם לַבְּרִיאָה. אַךְ מֵאַחַר שֶׁעַכְשָׁו תָּלוּי עִקַּר תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת בִּכְלָל וּבִפְרָט עַל־יְדֵי הָאָדָם הַבַּעַל בְּחִירָה דַּיְקָא כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן צָרִיךְ לִיזָהֵר בְּנַפְשׁוֹ תָּמִיד, בִּפְרָט כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַמִּנְחָה וִימֵי חַיָּיו מַתְחִילִין לַעֲרֹב, כִּי לֹא יֵדַע הָאָדָם אֶת עִתּוֹ, אָז צָרִיךְ לְהִתְעוֹרֵר מְאֹד וּלְהִתְחַזֵּק מְאֹד עַל־יְדֵי הָרְשִׁימָה שֶׁל אוֹר יְמֵי חַיָּיו שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲדַיִן, וְלִזְכֹּר הֵיטֵב בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְיִשְׁפֹּךְ לִבּוֹ כַּמַּיִם לִפְנֵי ה' בְּטֶרֶם יַעֲבֹר יוֹם חַס־וְשָׁלוֹם, בִּכְדֵי שֶׁהַמִּיתָה וְהַהֲעָלָמָה יִהְיֶה בִּשְׁבִיל תַּכְלִית הַהִתְגַּלּוּת וְהַתִּקּוּן כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה עִקַּר הַנֶּחָמָה בְּחִינַת נִחוּם אֲבֵלִים. וְזֶה שֶׁאוֹמְרִים הַמָּקוֹם יְנַחֵם אֶתְכֶם בְּתוֹךְ שְׁאָר אֲבֵלֵי צִיּוֹן וְכוּ', כִּי גַּם בִּכְלַל הָעוֹלָם שֶׁהִתְגַּבְּרָה הַהַעֲלָמָה מְאֹד עַד שֶׁנֶּחֱרַב הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שְׁנֵי פְּעָמִים, אַף עַל פִּי כֵן מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הָיָה אוֹר הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ בָּעוֹלָם, וְאַף עַל פִּי שֶׁנֶּחֱרַב וְנִסְתַּלֵּק, נִשְׁאָר רְשִׁימָה מִקְּדֻשָּׁתוֹ. וְעַתָּה כָּל תִּקְווֹתֵינוּ, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה דַּיְקָא יִבָּנֶה הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָאַחֲרוֹן בְּתִקּוּנִים נִפְלָאִים יוֹתֵר, כִּי גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הָאַחֲרוֹן, כְּמוֹ הַבַּעַל מְלָאכָה הָאֻמָּן הַנִּפְלָא שֶׁעוֹשֶׂה כְּלִי וּמְשַׁבְּרָה כַּמָּה פְּעָמִים וְחוֹזֵר וּמְתַקְּנָהּ, שֶׁבְּוַדַּאי גַּם הַקִּלְקוּל וְהַשְּׁבִירָה הוּא בִּשְׁבִיל תִּקּוּן, בִּכְדֵי לְתַקֵּן אֶת הַכְּלִי וּלְהַשְׁלִימָה בִּשְׁלֵמוּת יוֹתֵר נִפְלָא, שֶׁזֶּה סוֹד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹנֶה עוֹלָמוֹת וּמַחֲרִיבָן, בְּחִינַת שְׁבִירַת הַמְּלָכִים וְתִקּוּנָם כַּנַּ"ל (שם אות כב כד כה לב מג פב).
55. Just as at the beginning of Creation there was Ein Sof and no place for Creation — and Hashem contracted the light — and through this was all Creation through wisdom — so too in each person: the heart burns each day with new enthusiasm toward Hashem without limit — and one must contract the enthusiasm and draw holy wisdom into the heart — holy thoughts — fleeing from evil thoughts — until serving Hashem in measured gradual manner. Through this it is revealed that one accepts the full sovereignty of Heaven — and His sovereignty is revealed in the world. And the Patriarchs arranged the prayers: evening prayer is the aspect of contraction — the aspect of: "He made darkness His cover." Morning prayer is the revelation and drawing of light through the rectification of the contraction. And after midday — the beginning of the contraction arouses — therefore Minchah prayer was instituted — for then one must greatly hold firm to nullify the evil thoughts flowing from the power of the judgments — and draw good thoughts — which is all the aspect of teshuvah . And this is the aspect of Minchah prayer — for due to the person's daily business dealings — most are not saved from flawed thoughts. Therefore Minchah is the aspect of teshuvah — remembering Hashem in the midst of one's business — and returning to Him. And then all the judgments are sweetened — for it is revealed that within the contraction itself Hashem is concealed — for the contraction is a great kindness to reveal His G-dliness through this specifically. This is the aspect of why Eliyahu was answered at Minchah — until all Israel said "Hashem — He is the G-d." And after that comes the full night — and then the essential domination of the disruptors is complete — but Yaakov in his great power instituted to pray even at night — for he merited to lodge at the Temple Mount — and merited there to fully attain the essential value of the arousal from below — that even the smallest arousal from any level is never lost. Source: Likutay Halachos, ibid., Halachah 7, Ois 2.
Segment 56
לִפְעָמִים הָאָדָם בְּקַטְנוּת כָּזֶה עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהָרִים קוֹלוֹ כְּלָל, אַף עַל פִּי כֵן אַל יִתְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ מִתְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים וִיקַיֵּם וְשָׁפַלְתְּ מֵאֶרֶץ תְּדַבְּרִי וּמֵעֲפַר אִמְרָתֵךְ תְּצַפְצֵף, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה', מֵעִמְקֵי עֲמָקִים פְּנִימִיּוּת הַלֵּב, בְּחִינַת צָעַק לִבָּם אֶל ה' שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּפִלָּה בְּלַחַשׁ שֶׁתִּקְּנוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל בִּשְׁבִיל קְטַנִּים שֶׁבַּקְּטַנִּים, וְגַם בִּשְׁבִיל גְּדוֹלִים שֶׁבַּגְּדוֹלִים. כִּי הַקְּטַנִּים מְאֹד כָּל תְּפִלָּתָם הִיא בְּחִינַת תְּפִלָּה בְּלַחַשׁ כַּנַּ"ל, וְכָל תִּקּוּנָם עַל־יְדֵי גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁמִּתְפַּלְּלִים גַּם כֵּן בְּלַחַשׁ, כִּי עוֹלִים בִּתְפִלָּתָם עַד בְּחִינַת עַתִּיקָא שֶׁשָּׁם בְּחִינַת לַחַשׁ, בְּחִינַת חָכָם חֲרָשִׁים וּנְבוֹן לַחַשׁ, כִּי שָׁם בְּחִינַת סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה. וְזֶה בְּחִינַת מַה תִּצְעַק אֵלַי בְּעַתִּיקָא תַּלְיָא מִלְתָא כַּמְּבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, הַיְנוּ כִּי שָׁם בְּעַתִּיקָא אֵין צְעָקָה רַק שְׁתִיקָה וְלַחַשׁ, וְזֶה בְּחִינַת ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן, כִּי שָׁם בִּשְׁעַת קַטְנוּת צְרִיכִין לִצְעֹק בְּלַחַשׁ מֵעֹמֶק הַלֵּב, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִים לִצְעֹק אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַרְבֵּה, אַךְ לַכֹּל עֵת כִּי יֵשׁ עִתִּים שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לְהָרִים קוֹלוֹ מֵחֲמַת קַטְנוּת, אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק גַּם אָז בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים לְהִתְפַּלֵּל בְּלַחַשׁ וּמֵעֹמֶק הַלֵּב עַל כָּל פָּנִים כַּנַּ"ל, וְאַחַר כָּךְ זוֹכִין לְהִתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּפִלָּה בְּלַחַשׁ וְאַחַר־כָּךְ מִתְפַּלֵּל הַשְּׁלִיחַ־צִבּוּר בְּקוֹל רָם (שם אות נז).
56. It is explained in the writings of the Arizal — among the wonders of the contractions before Creation — how Hashem drew the light and then concealed it — leaving only a trace-impression — and then drew it again and concealed it — and this happened many times until the empty space was formed. And then afterward there were many contractions until the attributes — the worlds — emerged. And there was the aspect of the shattering of vessels — the death of the kings — and through this specifically came afterward the world of rectification. It is found that every aspect of contraction and concealment — the aspect of death and the withdrawal of light — was all for the sake of the revelation that came afterward through this specifically — all so that His G-dliness be revealed in the world. And the essential is the human being with free will — upon whom everything depends — to rectify all through the arousal from below. And this is the root of the renewal of Creation each day. The essential renewal is through the great Tzadikim who merit to recognize Hashem each day anew in wondrous new contractions — in a way that makes His G-dliness and sovereignty known to all. And this is also the aspect of Minchah prayer — when one sees the day beginning to turn — one must be careful to sweeten the contraction and rectify it through the arousal from below — prayer — so that the concealment leads to greater revelation. This is also the aspect of teshuvah — the aspect of Minchah between the evenings. For all ascents and descents in a person's life flow at their root from the contractions. And just as the contraction was for revelation — the descent must be the ultimate ascent. And similarly throughout a person's entire life — when one sees many days have passed — one must greatly arouse and hold firm through the trace-impression of the prior light — to remember Hashem well and return in complete teshuvah — pouring out one's heart like water before Hashem before the day passes — so that the death and concealment be for the ultimate purpose and rectification. And this is the essential consolation — comforting mourners. For even in the general world — the Temple was destroyed twice — even so since the Temple's light has already been in the world — a trace-impression of its holiness remains. And now all our hope is that through this specifically the final Temple will be built with even greater wonders — for the glory of the last House will be greatest. Source: Likutay Halachos, ibid., Ois 22, 24, 25, 32, 43, 82.
Segment 57
יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם זָכָה בְּגֹדֶל קְדֻשָּׁתוֹ, לְהוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְעֹמֶק הַנְּפִילוֹת שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל וּבִפְרָט וְשֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַד עִקְבוֹת מְשִׁיחָא. וְעַל־ כֵּן תִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית שֶׁהִיא בְּעֵת הַחשֶׁךְ הַגָּמוּר, כִּי הוּא מֵאִיר בְּלֵב יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֲפִלּוּ בְּתַכְלִית הַחשֶׁךְ הַגָּמוּר צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק גַּם־כֵּן לַעֲסֹק בִּתְפִלָּה, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְעֲבִיד, וְזֶה תִּקֵּן בְּעֵת שֶׁזָּכָה לִפְגֹּעַ בַּמָּקוֹם הַהוּא שֶׁהוּא מְקוֹם הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְשָׁם זָכָה לְהַשִּׂיג בִּשְׁלֵמוּת עֹצֶם מַעֲלַת הָאִתְעֲרוּתָא דִּלְתַתָּא, שֶׁאֲפִלּוּ הִתְעוֹרְרוּת כָּל דְּהוּא מֵאֵיזֶה בְּחִינָה וּמַדְרֵגָה שֶׁהוּא אֵינוֹ נֶאֱבַד לְעוֹלָם, כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת יַעֲקֹב, מַשְׁגִּיחַ עַל זֶה וּמְקַבֵּץ וּמְאַסֵּף הַכֹּל וּבוֹנֶה מִזֶּה בִּנְיָנִים נִפְלָאִים כַּמְּבֹאָר כָּל זֶה בִּפְנִים, עַל־כֵּן תִּקֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית שֶׁאֲפִלּוּ בְּחֶשְׁכַת לַיְלָה וַאֲפֵלָה מַמָּשׁ, יִתְעוֹרֵר הָאָדָם לְהִתְפַּלֵּל וְלִצְעֹק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי, כִּי גַּם צְעָקָה מֵהַשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת אֵינוֹ נֶאֱבַד לְעוֹלָם (שם פב פט).
57. Sometimes a person is in such smallness that they cannot raise their voice at all. Even so one must not despair from prayer and supplications — and fulfil: "and from the dust your speech will be muffled" — the aspect of: "from the depths I call to You, Hashem" — from the innermost heart — the aspect of prayer in a whisper — instituted by our Sages for the very small — and also for the very great. For the very small — all their prayer is the aspect of prayer in a whisper. And their entire rectification is through the great Tzadikim who also pray in a whisper — for in their prayer they ascend to the aspect of Atik — where there is the aspect of whisper. And this is the aspect of prayer in a whisper — and then the shliach tzibur prays aloud afterward. Source: Likutay Halachos, ibid., Ois 57.
Segment 58
עִנְיַן מַה שֶּׁתִּקֵּן יַעֲקֹב תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת - עַיֵּן הִתְבּוֹדְדוּת אוֹת י.
58. Yaakov Avinu — through his great holiness — merited to lower himself to the depths of the falls of all Israel in general and in particular — of every generation until the footsteps of Mashiach. And therefore he instituted the evening prayer at the time of complete darkness — for he illuminates in the hearts of Israel — that even in the ultimate complete darkness one must hold firm to engage in prayer. For no good will is ever lost. And the true Tzadik — the aspect of Yaakov — watches over every arousal and gathers and assembles all — and builds wondrous structures from it. Therefore he instituted the evening prayer — that even in the darkness of night — the person arouses to pray and cry to Hashem — in the aspect of: "from the belly of the underworld I cried out" — for even a cry from the lowest depths is never lost. Source: Likutay Halachos, ibid., Ois 82, 89.
Segment 59
שְׁתֵּי תְּפִלּוֹת שֶׁבַּיּוֹם שַׁחֲרִית וּמִנְחָה הֵם כְּנֶגֶד בְּחִינַת שְׁנַיִם מִקְרָא, וּתְפִלַּת עַרְבִית שֶׁבַּלַּיְלָה הִיא בְּחִינַת וְאֶחָד תַּרְגּוּם. וְעַל־כֵּן יַעֲקֹב תִּקֵּן עַרְבִית, כִּי הוּא זָכָה לְהַכְנִיעַ הָרַע שֶׁבַּתַּרְגּוּם שֶׁהוּא לְשׁוֹן אֲרַמִּי וּלְהַעֲלוֹת הַטּוֹב שֶׁבּוֹ לִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁזָּכָה לְבָרֵר אֵצֶל לָבָן הָאֲרַמִּי דַּיְקָא הָאִמָּהוֹת וְהַשְּׁבָטִים. וְזֶה בְּחִינַת תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כִּי דָּבָר שֶׁהוּא חִיּוּב אוֹ מִצְוָה הוּא בְּחִינַת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְכֵן לְהֵפֶךְ דְּבַר אִסּוּר הוּא בְּחִינַת הָרַע הַגָּמוּר בְּחִינַת שָׁלֹשׁ קְלִפּוֹת טְמֵאוֹת, וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ חוֹבָה וְלֹא אִסּוּר רַק הוּא דְּבַר הָרְשׁוּת וְהֶתֵּר, הוּא מִבְּחִינַת נֹגַהּ בְּחִינַת תַּרְגּוּם כַּיָּדוּעַ (תפלת ערבית הלכה ב).
59. The matter of Yaakov instituting the evening prayer as optional. Cross-reference entry — See "Hisbodidus" [Seclusion], Ois 10.
Segment 60
בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ יִתְבָּרַךְ לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם, הַיְנוּ לְהַאֲצִיל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁבִּשְׁבִילָם נִבְרָא הַכֹּל, וְשָׁם בְּחִינַת רֵאשִׁית הַמַּחֲשָׁבָה כִּי יִשְׂרָאֵל עָלוּ בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, אָז הָיָה הָעוֹלָם בִּבְחִינַת אֶפְשָׁרִי הַמְּצִיאוּת, הַיְנוּ שֶׁהָיָה בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם לְהַאֲצִיל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל וְלִבְרֹא בִּשְׁבִילָם כָּל הָעוֹלָמוֹת אִם לֹא, רַק אַחַר כָּךְ אַחַר שֶׁנֶּאֶצְלוּ כְּבָר נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, אָז הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל כִּמְחֻיָּב בַּדָּבָר לִבְרֹא כָּל הָעוֹלָמוֹת בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, כִּי הֲלֹא רַק בִּשְׁבִיל זֶה נֶאֶצְלוּ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. וּבְחִינַת רֵאשִׁית הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁהִיא בְּחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה, הִיא בְּחִינַת חשֶׁךְ מֵחֲמַת עֹמֶק הַמֻּשָּׂג, כִּי אִי־אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כְּלָל בְּחִינַת רֵאשִׁית הַמַּחֲשָׁבָה, וְזֶה בְּחִינַת יָשֵׁת חשֶׁךְ סִתְרוֹ, וּבְחִינַת הִתְגַּלּוּת הַבְּרִיאָה הוּא בְּחִינַת אוֹר. וְהִנֵּה הַתְּפִלָּה כְּשֶׁהִיא בִּשְׁלֵמוּת הִיא בְּחִינַת דְּבַר ה', שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִבְרָא הַכֹּל, נִמְצָא שֶׁהַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם. וְעַל־כֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית שֶׁהִיא בַּלַּיְלָה, שֶׁנִּמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה בְּחִינַת בְּרֵישָׁא חֲשׁוֹכָא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת רֵאשִׁית הַמַּחֲשָׁבָה, וְאָז הָיְתָה כָּל הַבְּרִיאָה עֲדַיִן בִּבְחִינַת אֶפְשָׁרִי הַמְּצִיאוּת שֶׁהִיא בְּחִינַת רְשׁוּת וְלֹא חוֹבָה, עַל־כֵּן גַּם הַתְּפִלָּה אָז בִּבְחִינַת רְשׁוּת כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אֲבָל בַּיּוֹם שֶׁהוּא בְּחִינַת אַחֵר שֶׁנֶּאֶצְלוּ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁאָז הִתְחִיל בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַבְּרִיאָה, וְאָז הַבְּרִיאָה כִּבְיָכוֹל בִּבְחִינַת חוֹבָה, בִּשְׁבִיל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱצְלוּ כְּבָר וְעַל־כֵּן הַתְּפִלָּה אָז גַּם כֵּן חוֹבָה (שם הלכה ג).
60. The two daytime prayers — Shacharis and Minchah — correspond to the aspect of twice Scripture. And the evening prayer at night corresponds to the aspect of once Aramaic. And therefore Yaakov instituted Arvis — for he merited to subdue the evil in Aramaic and elevate the good within it to the holy tongue — the aspect of clarifying the Matriarchs and the Tribes from Lavan the Aramean. And this is the aspect of the evening prayer being optional — for a matter that is an obligation or mitzvah is the aspect of the holy tongue. And a forbidden matter is the aspect of absolute evil. And a matter that is neither an obligation nor forbidden — only an option and permitted — is from the aspect of nogah — the aspect of Aramaic. Source: Likutay Halachos, Hilchos Tefilas Arvis, Halachah 2.
Segment 61
עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה הִיא עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְבַטֵּל עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל בְּרָצוֹא וָשׁוֹב, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה עוֹשִׂין אֶחָד מִכָּל הַתְּפִלָּה, שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁהוּא בִּגְמַר סוֹף הַתְּפִלָּה, עֲדַיִן הוּא מְחֻבָּר וּמְקֻשָּׁר גַּם לְתֵיבָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל הַתְּפִלָּה. וְעַל־כֵּן אוֹמְרִין פָּרָשַׁת הָעֲקֵדָה קֹדֶם הַתְּפִלָּה, כִּי הָעֲקֵדָה הָיְתָה גַּם כֵּן בִּבְחִינָה הַנַּ"ל שֶׁיִּצְחָק מָסַר נַפְשׁוֹ בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ לִשְׁחִיטָה בִּשְׁבִילוֹ יִתְבָּרַךְ, וְתֵכֶף אָמַר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ וְכוּ', אַסִקְתֵּיהּ אַחֲתֵיהּ, כִּי הַבִּטּוּל צָרִיךְ לִהְיוֹת בִּבְחִינַת רָצוֹא וָשׁוֹב, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּטֵּל מִמְּצִיאוּתוֹ לְגַמְרֵי חַס־וְשָׁלוֹם עַל־ יְדֵי הַבִּטּוּל, וְעַל־יְדֵי זֶה נִמְתַּק תֹּקֶף הַדִּינִים שֶׁל בְּחִינַת יִצְחָק, עַל־יְדֵי אוֹר הָרְשִׁימוּ שֶׁנִּשְׁאָר מֵהַבִּטּוּל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קָרְבָּן הָאַיִל שֶׁהִזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת עֲקֵדָה כִּי עַל־יְדֵי זֶה עוֹקְדִין וְקוֹשְׁרִין כָּל הַתְּפִלָּה שֶׁתִּהְיֶה כְּלוּלָה בְּאַחְדּוּת אֶחָד כַּנַּ"ל, כִּי הַדִּבּוּר הוּא קוֹמָה שְׁלֵמָה, יֵשׁ דִּבּוּר שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ, וְיֵשׁ דִּבּוּר שֶׁהוּא בְּחִינַת יָד, וְיֵשׁ דִּבּוּר שֶׁהוּא בְּחִינַת רֶגֶל, כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. וְיֵשׁ דִּבּוּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעֲצָמוֹת שֶׁהֵם עִקַּר בִּנְיַן קוֹמַת הָאָדָם, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל אַחְדּוּת אֶחָד, שֶׁהַדִּבּוּר הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַתְּפִלָּה יִהְיֶה מְקֻשָּׁר בְּרֹאשׁ הַתְּפִלָּה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הָעֲקֵדָה שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל כָּלוּל וּמְקֻשָּׁר כְּאֶחָד (שם הלכה ד אות טו טז).
61. When it arose in His thought to create the world — to emanate the souls of Israel for whose sake all was created — there at the aspect of the first thought — Israel arose in thought first. And there the world was in the aspect of possible existence. But afterward — after the souls of Israel were already emanated — Hashem was as it were obligated to create all the worlds for Israel's sake. And the aspect of the first thought — the aspect of before Creation — is the aspect of darkness due to the depth of attainment — impossible to grasp at all. And the revelation of Creation is the aspect of light. And prayer at its fullness is the aspect of G-d's word — through which all was created — thus prayer is the aspect of the Creation of the world. And therefore the evening prayer at night — flowing at its root from before Creation — the first thought — when all Creation was still in the aspect of possible existence — therefore prayer then is optional. But in the day — after the souls of Israel were emanated — when the revelation of Creation began — and Creation was as it were an obligation for Israel's sake — therefore prayer then is an obligation. Source: Likutay Halachos, ibid., Halachah 3.
Segment 62
עִנְיַן פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה שֶׁאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם קֹדֶם הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה לַעֲשׂוֹת אֶחָד מִכָּל הַתְּפִלָּה כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַלְלוּיָהּ בִּתְחִלָּה וּבַסּוֹף, כִּי כְּשֶׁעוֹמְדִין בַּסּוֹף עֲדַיִן הוּא מְקֻשָּׁר בִּתְחִלַּת הַתְּפִלָּה (שם אות ל).
62. The essential fullness of prayer is through meriting to nullify oneself to Hashem in the ultimate nullification — in the aspect of ratzo v'shov [running and returning] — through which one makes One from all the prayer. And therefore one recites the Akeidah passage before prayer — for the Akeidah was also in this aspect — Yitzchak surrendered himself in the ultimate nullification toward Hashem — to the point of giving himself for slaughter. And immediately Hashem said: "do not lay your hand" — the nullification must be in the aspect of ratzo v'shov — so that through the nullification one does not become entirely nullified from existence. And through this the power of Yitzchak's judgments is sweetened — through the trace-impression of the nullification. And this is the aspect of the Akeidah — binding and tying all the prayer to be included in the unity of One. Source: Likutay Halachos, Hilchos Tefilas Arvis, Halachah 4, Ois 15, 16.
Segment 63
בַּלַּיְלָה מַתְחִילִין הַדִּינִים לְהִתְגַּבֵּר וְכָל גַּרְדִּינֵי נִמּוּסִין נָפְקִין כַּמְּבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, וּצְרִיכִין לִבְרֹחַ מֵהֶם וּלְבַטְּלָם, וְעַל־ כֵּן צְרִיכִים אָז לִסְתֹּם עֵינָיו מֵחֵיזוּ דְּהָאי עָלְמָא לְגַמְרֵי, כְּדֵי לִהְיוֹת נִכְלָל וּמִתְבַּטֵּל אֶל הַתַּכְלִית, שֶׁשָּׁם כֻּלּוֹ אֶחָד כֻּלּוֹ טוֹב וְשָׁם נִתְבַּטְּלִין כָּל הַיִּסּוּרִים וְהַדִּינִים, וּכְשֶׁזּוֹכִין לְהִכָּלֵל שָׁם עַל־יְדֵי זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי אָז יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת אֶחָד מִכָּל הַתְּפִלָּה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת תְּפִלַּת עַרְבִית שֶׁתִּקֵּן יַעֲקֹב אָבִינוּ, כִּי אָז בַּלַּיְלָה מֵחֲמַת תֹּקֶף הַדִּינִים רַחֲמָנָא לִצְּלָן, נִכְלָלִין בְּהַתַּכְלִית בִּסְתִימוּ דְּעַיְינִין שֶׁשָּׁם כֻּלּוֹ אֶחָד כֻּלּוֹ טוֹב, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, שֶׁבְּכָל תְּפִלַּת עַרְבִית יִסְתֹּם עֵינָיו מֵרֹאשָׁהּ לְסוֹפָהּ, הַיְנוּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת, כִּי הוּא בִּבְחִינַת הַבִּטּוּל אֶל הַתַּכְלִית, שֶׁשָּׁם הוּא בְּחִינַת הַהַנְהָגָה שֶׁלְּמַעְלָה מִן הַתּוֹרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת רְשׁוּת וְלֹא חוֹבָה (עַיֵּן יִרְאָה וַעֲבוֹדָה אוֹת לג; שָׁם אוֹת ב לט). (כָּל מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁתְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת הִיא מִשֹּׁרֶשׁ הַדִּין, אֲבָל כְּבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הָאִידְנָא שָׁוְיָה עֲלֵיהוֹן חוֹבָה).
63. The matter of the verses of praise said each day before prayer — for the essential rectification of prayer is to make One from all the prayer — the aspect of Halleluyah at the beginning and end — for even when standing at the end one is still connected to the beginning of the prayer. Source: Likutay Halachos, ibid., Ois 30.
Segment 64
עִקַּר הַמְתָּקַת הַדִּינִים וְהַיִּסּוּרִים בִּשְׁלֵמוּת, הִיא עַל־יְדֵי אוֹר הָרְשִׁימָה מֵהַבִּטּוּל שֶׁנִּשְׁאַר אֶצְלוֹ, כְּשֶׁחוֹזֵר וְשָׁב מֵהַבִּטּוּל שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה שֶׁבַּבֹּקֶר (כִּי הַשֵּׁנָה הִיא בְּחִינַת בִּטּוּל אֶל הַתַּכְלִית כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים), וְעַל־יְדֵי זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה, וְעַל כֵּן עִקַּר תִּקּוּן סֵדֶר הַתְּפִלָּה בַּאֲרִיכוּת הוּא בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית (שם אות לו).
64. At night the judgments begin to intensify — and all the bailiffs go forth — and one must flee from them and nullify them. And therefore one must close one's eyes completely from the sight of this world — to be included and nullified toward the purpose — where all is one and all is good — and there all suffering and judgments are nullified. And when one merits to be included there — through this comes the essential fullness of prayer — for then one can make One from all the prayer. And this is the aspect of the evening prayer — for at night due to the power of the judgments — one is included in the purpose in the closing of the eyes — where all is one and all is good. And this is what is brought in the Arizal's writings: at every evening prayer one should close one's eyes from beginning to end. And therefore our Rabbis said: the evening prayer is optional — for it is in the aspect of the nullification toward the purpose — which is the conduct above the Torah — the aspect of optional and not obligatory. Source: Likutay Halachos, ibid., Ois 2, 39.
Segment 65
הַמֵּאָה בְּרָכוֹת שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת הַשִּׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת כְּלָלִיּוּת הַתְּפִלָּה, כָּל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַבִּטּוּל הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: אַל תִּקְרֵי מַה אֶלָּא מֵאָה, כִּי מִבְּחִינַת הַבִּטּוּל שֶׁהוּא בְּחִינַת מַה, מִבְּחִינַת הָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל הַזֶּה מִשָּׁם נִשְׁלֶמֶת הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת כְּלַל הַמֵּאָה בְּרָכוֹת, עַיֵּן בִּפְנִים (שם אות לז).
65. The essential sweetening of the judgments and suffering in fullness is through the light of the trace-impression of the nullification that remains after returning from nullification — the aspect of the arousal of sleep in the morning. And through this comes the essential rectification of prayer. And therefore the essential rectification of the order of prayer at length is in the morning prayer of Shacharis. Source: Likutay Halachos, ibid., Ois 36.
Segment 66
עִנְיַן עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּלַחַשׁ - עַיֵּן רֹאשׁ חֹדֶשׁ אוֹת יז.
66. The one hundred blessings — the totality of the songs and praises — the totality of prayer — all flow from the aforementioned nullification. And this is what our Rabbis said: "do not read mah — rather meah [one hundred]" — for from the nullification which is the aspect of mah — from the trace-impression of this nullification — prayer is perfected — the aspect of the totality of the one hundred blessings. Source: Likutay Halachos, ibid., Ois 37.
Segment 67
עִנְיַן תְּפִלַּת הַמּוּסָפִין שֶׁהִיא בְּחִינַת שֶׁעוֹשִׂין מִתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה - עַיֵּן אֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה אוֹת נג.
67. The matter of the ascent of prayer in a whisper. Cross-reference entry — See "Rosh Chodesh," Ois 17.
Segment 68
עִנְיַן חֲצִי הַלֵּל שֶׁאוֹמְרִים בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְיָמִים אַחֲרוֹנִים שֶׁל פֶּסַח - עַיֵּן עֵצָה אוֹת ז.
68. The matter of the additional prayers — the aspect of making Torah into prayer — through which comes the essential path of teshuvah . Cross-reference entry — See "Elul and Rosh Hashanah," Ois 53.
Segment 69
חֶשְׁכַת לַיְלָה הִיא בְּחִינַת חֶשְׁכַת הָעֵצָה, בְּחִינַת מִי זֶה מַחְשִׁיךְ עֵצָה וְכוּ' כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר, וְעַל־כֵּן תמג מְבַקְּשִׁים בִּתְפִלַּת עַרְבִית דַּיְקָא וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה וְכוּ' (הל' תענית ה"ד אות טז).
69. The matter of the partial Hallel on Rosh Chodesh and the last days of Pesach. Cross-reference entry — See "Etzah" [Counsel], Ois 7.
Segment 70
שְׁמַע וּבָרוּךְ שֵׁם יֵשׁ בָּהֶם שְׁנֵים עָשָׂר תֵּבוֹת נֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ, שֶׁהֵם בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית. וְהִנֵּה עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִית הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּעֲלִין לְתוֹכוֹ גַּם הַטּוֹב שֶׁל לְשׁוֹן תַּרְגּוּם. וּלְשׁוֹן קֹדֶשׁ בְּעַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָּב, וּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם הַטּוֹב שֶׁבְּתוֹכוֹ הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁרֻבָּהּ בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם, וְזֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת שְׁמַע יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת עֶצֶם לְשׁוֹן קֹדֶשׁ, וְעַל־כֵּן נִכְתַּב גַּם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָּב. וּבָרוּךְ שֵׁם וְכוּ', הוּא בְּחִינַת עֲלִיַּת הַטּוֹב שֶׁבַּתַּרְגּוּם, וְעַל־כֵּן לֹא נִכְתַּב בְּפֵרוּשׁ וְנִמְסַר רַק בְּעַל־פֶּה. וּכְנֶגֶד זֶה מָצִינוּ גַּם בִּשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים שֶׁנֶּחְלְקוּ לִשְׁנֵי חֲלָקִים כְּנֶגֶד שְׁנֵי הַפְּסוּקִים הַנַּ"ל, שִׁשָּׁה שְׁבָטִים הַמְבָרְכִין הֵם כְּנֶגֶד שֵׁשׁ תֵּבוֹת שֶׁבִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל, וְשִׁשָּׁה הַמְקַלְּלִין הֵם כְּנֶגֶד שֵׁשׁ תֵּבוֹת שֶׁל בָּרוּךְ שֵׁם שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּרְגּוּם, וְשָׁם יֵשׁ אֲחִיזָה גַּם לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁצְּרִיכִין לַקְּלָלָה כְּדֵי לְבַטֵּל אֲחִיזָתָהּ, וּלְהַכְנִיעַ הָרַע שֶׁבַּתַּרְגּוּם וּלְהַעֲלוֹת הַטּוֹב שֶׁבּוֹ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּכָל הַשָּׁנָה אוֹמְרִים בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד בְּלַחַשׁ, מֵחֲמַת שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה בְּחִינַת תַּרְגּוּם שֶׁשָּׁם יֵשׁ אֲחִיזָה גַּם לָהֶם. עַל־כֵּן אָנוּ אוֹמְרִים אוֹתוֹ בְּלַחַשׁ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגָּרוּ בָּנוּ בְּיוֹתֵר עַל שֶׁאָנוּ מַפִּילִין אוֹתָם כָּל־כָּךְ, עַל־יְדֵי שֶׁמַּפִּילִין הָרַע שֶׁבַּתַּרְגּוּם וּמַעֲלִין הַטּוֹב שֶׁבּוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה אֵין לָהֶם שׁוּם יְנִיקָה מִלְּשׁוֹן תַּרְגּוּם, שֶׁעַל־ יְדֵי זֶה זוֹכִין יִשְׂרָאֵל לִשְׁמִירַת הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל בְּיוֹם כִּפּוּר אָז נִמְשָׁךְ בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל, וְאָז אֵין יְרֵאִים מֵחֲשָׁשׁ הִתְגָּרוּתָם כְּלָל, וְאוֹמְרִים אָז בָּרוּךְ שֵׁם וְכוּ' בְּקוֹל רָם דַּיְקָא, עַיֵּן פְּנִים (הלכות יום כפור הלכה א).
70. The darkness of night is the aspect of the darkness of counsel — the aspect of: "who is this who darkens counsel?" And therefore one requests specifically in the evening prayer: "and direct us with good counsel" etc. Source: Likutay Halachos, Hilchos Ta'anis, Halachah 4, Ois 16.
Segment 71
כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁאָנוּ אוֹמְרִין בַּעֲשָׂרָה הֵם בִּבְחִינַת מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, וְכַמּוּבָא שֶׁבְּכָל עֵת שֶׁאוֹמְרִים קְדֻשָּׁה צְרִיכִין לִמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם. וְעַל־כֵּן אֵין אוֹמְרִים קְדֻשָּׁה בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה, כִּי עִקַּר מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם הוּא כְּשֶׁהוּא בִּפְנֵי עֲשָׂרָה מִיִּשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשָּׁם לָמְדוּ שֶׁקִּדּוּשׁ הַשֵּׁם בַּעֲשָׂרָה, וּמִזֶּה הַפָּסוּק עַצְמוֹ לָמְדוּ שֶׁאֵין אוֹמְרִים קְדֻשָּׁה בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה, כִּי הֵם בְּחִינָה אַחַת כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן נִסְמְכָה הַקְּדֻשָּׁה לְבִרְכַּת אַתָּה גִּבּוֹר, שֶׁבִּבְרָכָה זוֹ אָנוּ מַמְשִׁיכִין בְּכָל תְּפִלָּה הַכֹּחַ שֶׁל הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁמִּתְפַּלֵּל הַבַּעַל כֹּחַ הַגָּדוֹל, שֶׁהוּא גַּם כֵּן בִּבְחִינַת קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים (הלכות ע"א הלכה א אות ז).
71. In Shema and Baruch Shem together there are twelve words corresponding to the twelve tribes of Israel — the aspect of the rectification of the bris . And the essential rectification of the bris is through the fullness of the holy tongue — through elevating the good in the Aramaic language into it. And the holy tongue itself is the aspect of the Written Torah. And the good Aramaic language within it is the aspect of the Oral Torah which is largely in Aramaic. And this is the very aspect of Shema Yisrael — the essence of the holy tongue — and therefore it is written in the Written Torah. And Baruch Shem etc. is the aspect of elevating the good in Aramaic — and therefore it is not written explicitly but transmitted only orally. And corresponding to this we find the twelve tribes divided into two groups — six tribes who bless corresponding to the six words of Shema Yisrael — and six who curse corresponding to the six words of Baruch Shem — for there the Sitra Achara has a hold — and one must curse it to nullify its hold and elevate the good in Aramaic. And therefore all year one says Baruch Shem in a whisper — so as not to provoke the external forces too greatly. But on Yom Kipur — when the rectification of the bris flows in great fullness — then one is not afraid of their provocation at all — and says Baruch Shem aloud. Source: Likutay Halachos, Hilchos Yom Kipur, Halachah 1.
Segment 72
עִנְיַן בִּרְכַּת הַמְּאוֹרוֹת וּמַה שֶּׁקְּבָעוּהוּ אֵצֶל קְרִיאַת שְׁמַע - עַיֵּן אֱמוּנָה אוֹת עז.
72. All the kedushot we say in a minyan of ten are in the aspect of self-sacrifice for the sanctification of Hashem's Name. For whenever one says Kedushah one must surrender one's soul for the sanctification of Hashem's Name. And therefore Kedushah is not said with fewer than ten — for the essential self-sacrifice for the sanctification of Hashem's Name is when it is before ten Jews. And therefore Kedushah was placed next to the blessing of Atah Gibor — for in that blessing we draw each prayer the power of prayer in the aspect of judgment — also the aspect of the sanctification of Hashem's Name. Source: Likutay Halachos, Hilchos Avodah Zarah, Halachah 1, Ois 7.
Segment 73
עַל־יְדֵי הַשִּׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת שֶׁאָנוּ מְשַׁבְּחִין וּמְפָאֲרִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה וְכַיּוֹצֵא, עַל־יְדֵי זֶה אָנוּ מַגְדִּילִין כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי הַגְדָּלַת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ נְבוּאָה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְנִתְבָּרֵר עַל־יְדֵי זֶה הַמְדַמֶּה, וְאָז אָנוּ יְכוֹלִין לְסַדֵּר לְפָנָיו שְׁבָחִים וּתְאָרִים שֶׁכֻּלָּם תְּלוּיִים בִּבְחִינַת בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, וְאָז זוֹכִין עַל־יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ לְשַׁבֵּחַ וּלְפָאֵר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְשַׁלְשׁוּלֵי הַלְלוּיָהּ בָּתַר הַלְלוּיָהּ הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי כָּל מַה שֶּׁמְּהַלְּלִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְאוֹמְרִים הַלְלוּיָהּ, עַל־יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ יְכוֹלִין לוֹמַר עוֹד הַלְלוּיָהּ, וְזֶה בְּחִינַת שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ, וְכֵן זַמְּרוּ אֱלֹקִים זַמֵּרוּ, וְכֵן הַרְבֵּה שֶׁנֶּאֶמְרוּ הַשְּׁבָחִים בִּלְשׁוֹן כָּפוּל, כִּי כָּל מַה שֶּׁמְּזַמְּרִין וּמְשַׁבְּחִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר, עַל־יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ יְכוֹלִין לְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת מִזְמוֹר לְדָוִד, לְדָוִד מִזְמוֹר וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁלִּפְעָמִים שׁוֹרָה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר שִׁירָה, וְלִפְעָמִים אוֹמֵר שִׁירָה וְאַחַר כָּךְ שׁוֹרָה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא, לִפְעָמִים עַל־יְדֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁשּׁוֹרָה עָלָיו תְּחִלָּה, נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה וְזוֹכֶה לְסַדֵּר שְׁבָחִים וּתְאָרִים נָאִים וְלוֹמַר שִׁירָה, וְלִפְעָמִים עַלשׂידֵי שֶׁאוֹמֵר שִׁירָה וּמַגְדִּיל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי זֶה שׁוֹרָה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא כַּנַּ"ל (הלכות כבוד רבו הלכה ג אות ג).
73. The matter of the blessing of the luminaries and why it was placed next to Krias Shema . Cross-reference entry — See "Emunah" [Faith], Ois 77.
Segment 74
עִנְיַן מִצְוַת קְרִיאַת שְׁמַע - עַיֵּן אֱמוּנָה אוֹת קא.
74. Through the songs and praises we sing and glorify Him — through this we magnify His honor — and through this prophecy and the holy spirit flow — and through this the medameh is clarified. And then we can arrange praises and descriptions before Him. And through this itself one can praise Him even more — for all that one praises Hashem — through this itself one can say another Halleluyah . And this is also the aspect of "Mizmor L'Dovid" and "L'Dovid Mizmor" — for they are interdependent: sometimes the holy spirit rested first and then he sang — and sometimes he sang first and then the holy spirit rested. Source: Likutay Halachos, Hilchos Kavod Rabo, Halachah 3, Ois 3.
Segment 75
בֶּאֱמֶת כָּל מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִם הָאָדָם הַכֹּל הוּא לְטוֹבָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לוֹמַר כָּל מַה דְּעַבְדִין מִן שְׁמַיָּא לְטַב עַבְדִין. וְאִם כֵּן לִכְאוֹרָה קָשֶׁה, לָמָּה צִוָּנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהִתְפַּלֵּל עַל הַצָּרָה רַחֲמָנָא לִצְּלָן, הֲלֹא כָּל הַיִּסּוּרִים וְהַצָּרוֹת חַס־וְשָׁלוֹם, הֵם טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת בֶּאֱמֶת לְזַכּוֹתוֹ עַל יָדָם לְחַיִּים נִצְחִיִּים. אַךְ בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה לְהָאָדָם הַכֹּל לְטוֹבָה, וְאַף עַל פִּי כֵן הָאָדָם צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל וּלְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לָצֵאת מֵהַצָּרָה לִרְוָחָה, כִּי עִקַּר בְּרִיאַת הָעוֹלָם הָיָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל בְּחִירָה שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל נִמְסָר בְּיַד הָאָדָם, הַיְנוּ שֶׁהָאָדָם דַּיְקָא יַעֲשֶׂה כֵּלִים וְצִנּוֹרוֹת לְהַמְשִׁיךְ שִׁפְעוֹ וְחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה, וּבְלֹא תִּקּוּנֵי הַכֵּלִים הַנַּעֲשִׂים עַל־יְדֵי הָאָדָם, אֵין שֶׁפַע הַחֶסֶד יָכוֹל לֵירֵד לְמַטָּה, כִּי אִם יֵרֵד הַחֶסֶד קֹדֶם תִּקּוּנֵי הַכֵּלִים, אָז יִהְיֶה בִּבְחִינַת רִבּוּי הַשֶּׁמֶן גּוֹרֵם כִּבּוּי הַנֵּר, וַאֲזַי הַחֶסֶד נִתְהַפֵּךְ לְדִין קָשֶׁה חַס־וְשָׁלוֹם. וְעִקַּר תִּקּוּן הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה, וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי תְּפִלָּה, וְעַל־כֵּן קֹּדֶם שֶׁמִּתְפַּלֵּל הָאָדָם, בְּוַדַּאי הוּא טוֹבָה גְּדוֹלָה כָּל מַה שֶּׁבָּא עַל הָאָדָם אֲפִלּוּ יִסּוּרִין חַס־וְשָׁלוֹם כִּי הַכֹּל לְטוֹבָתוֹ, כִּי לְפִי מַעֲשָׂיו אֵין יָכוֹל לֵירֵד לוֹ שׁוּם שֶׁפַע וְחִיּוּת כִּי אִם עַל־יְדֵי זֶה, וְגַם זֶה בְּחֶסֶד גָּדוֹל, כִּי אִם הָיוּ מַשְׁפִּיעִין לוֹ רַק חֶסֶד בְּלֹא דִּין כְּלָל, הָיָה חַס־וְשָׁלוֹם בִּבְחִינַת רִבּוּי הָאוֹר שֶׁמַּזִּיק יוֹתֵר. עַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה מַמְתִּיק דִּינִים וּמְתַקֵּן כֵּלִים בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל לְקַבֵּל שֶׁפַע חַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלֹא הַיִּסּוּרִים, רַק עַל־יְדֵי תִּקּוּנֵי הַכֵּלִים שֶׁתִּקֵּן עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכְּלִין עַל הַתַּכְלִית, וְכוֹלְלִין כָּל הַתְּפִלָּה בְּאֶחָד שֶׁשָּׁם כֻּלּוֹ טוֹב, וְכַמְּבֹאָר בִּפְנִים. כִּי בְּלֹא זֶה אֵין יְכוֹלִין לְהִתְפַּלֵּל כְּלָל מֵחֲמַת קַשְׁיָא הַנַּ"ל, וּכְמוֹ שֶׁהִקְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: וְכִי נוֹתְנִין לְתִינוֹק מַה שֶּׁרוֹצֶה? כִּי מֵאַחַר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ הָאֱמֶת שֶׁהַיִּסּוּרִין אֵלּוּ מֵחֶסְרוֹן פַּרְנָסָה וְכַיּוֹצֵא הוּא לְטוֹבָתוֹ הַנִּצְחִיּוּת, וְאֵיךְ יִשְׁמַע הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִתְפִלָּתוֹ לִתֵּן לוֹ מַה שֶׁיְּבַקֵּשׁ, וְיִגְרֹם לוֹ עַל־יְדֵי זֶה רָעָה לָנֶצַח חַס־וְשָׁלוֹם, וּכְעֵין מַה שֶּׁכָּתוּב: יֵשׁ עשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ, וְכַמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ חֵייכַת בְּהוֹן בְּעוּתְרָא בְּהַאי עָלְמָא וּלְבָתַר קְטִילַת לוֹן חַס־וְשָׁלוֹם, עַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכְּלִין עַל הַתַּכְלִית הָאֱמֶת בֶּאֱמֶת, וְיוֹדְעִין וּמַאֲמִינִים שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה, וְאָז דַּיְקָא יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל אַחַר־כָּךְ עַל כָּל מַהשׂ שֶּׁצָּרִיךְ, כִּי אָז יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ תִּקּוּנִים מֵאוֹר הָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל אֶל הַתַּכְלִית, שֶׁעַל־יְדֵי יִהְיוּ נַעֲשִׂים כֵּלִים לְהַמְשִׁיךְ בָּהֶם רֹב שִׁפְעוֹ וְחַסְדוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת בְּאֵין מַחְסֹר כָּל דָּבָר, פַּרְנָסָה וַעֲשִׁירוּת וּבְרִיאוּת בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא יָבוֹא לוֹ עַל־יְדֵי זֶה שׁוּם נֶזֶק וְהֶפְסֵד חַס־וְשָׁלוֹם בְּשׁוּם צַד, לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא, רַק הַכֹּל יִהְיֶה לְטוֹבָה נִצְחִיּוּת גַּם כֵּן, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר תִּקֵּן כֵּלִים כָּרָאוּי לְקַבֵּל בָּהֶם שֶׁפַע הַחֶסֶד, וְעַל־ כֵּן בֶּאֱמֶת אֵין אָדָם יוֹדֵעַ לְהִתְפַּלֵּל בִּשְׁלֵמוּת, כִּי אִם הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ יֵלֵךְ אֵצֶל חָכָם וִיבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים, וּשְׁאָר בְּנֵי אָדָם צְרִיכִים לְקַשֵּׁר תְּפִלָּתָם לְהַצַּדִּיקִים הַנַּ"ל, וְהֵם יַעֲלוּ תְּפִלָּתָם כָּרָאוּי שֶׁיַּמְשִׁיכוּ לָהֶם שֶׁפַע מַה שֶּׁצְּרִיכִין בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי וְכוּ' בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יַזִּיק לָהֶם לָנֶצַח חַס־וְשָׁלוֹם, רַק אַדְרַבָּא עַל־יְדֵי הַשֶּׁפַע דַּיְקָא יִתְתַקְּנוּ וְיָשׁוּבוּ אֶל ה'. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת יֵשׁ בְּעִנְיַן זֶה שֶׁל הַתְּפִלָּה נִפְלָאוֹת וְנִסְתָּרוֹת הַרְבֵּה, וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָסוּר לְהִתְעַקֵּשׁ וְלִדְחֹק עַצְמוֹ עַל שׁוּם דָּבָר בִּתְפִלָּתוֹ וְכַמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי אוּלַי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְמַלְאוֹת בַּקָּשָׁתוֹ אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה, כִּי יַזִּיק לוֹ יוֹתֵר חַס־וְשָׁלוֹם כְּשֶׁיְּמַלְּאוּ בַּקָּשָׁתוֹ, וְאִם יִדְחֹק וְיִתְעַקֵּשׁ מְאֹד בִּתְפִלָּתוֹ, יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיִּפְעַל אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְמַלְאוֹת בַּקָּשָׁתוֹ, כִּי הָאָדָם יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל לִפְעֹל בִּתְפִלָּתוֹ, אֲבָל לֹא יִהְיֶה לוֹ לְטוֹבָה חַס־וְשָׁלוֹם, כִּי עֲדַיִן לֹא זָכָה בִּתְפִלָּתוֹ לְתַקֵּן הַכְּלִי בִּשְׁלֵמוּת שֶׁצָּרִיךְ לְקַבָּלַת הַשֶּׁפַע שֶׁהוּא רוֹצֶה. נִמְצָא שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאֵין הָאָדָם מִתְפַּלֵּל עַל צְרָכָיו, אֲזַי כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁחָסֵר לוֹ הֵם לוֹ לְטוֹבָה גְּדוֹלָה, אַךְ עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה מְתַקֵּן כֵּלִים כָּרָאוּי, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה יוּכַל לְקַבֵּל שֶׁפַע הַחֶסֶד לְמַלְאוֹת כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁלּוֹ וְלֹא יַזִּיק לוֹ כְּלָל לָנֶצַח גַּם־כֵּן. וְכָל זֶה עַל־יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכְּלִין בֶּאֱמֶת אֶל הַתַּכְלִית שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר הַתְּפִלָּה צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי, וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמּוּבָא בַּסְּפָרִים, שֶׁעִקַּר הַתְּפִלָּה צְרִיכָה שֶׁתִּהְיֶה בִּשְׁבִיל לְהַשְׁלִים חֶסְרוֹן הַשְּׁכִינָה כִּבְיָכוֹל, וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ הַתְּפִלָּה שֶׁמִּתְפַּלֵּל עַל צְרָכָיו הַגַּשְׁמִיִּים, יִתְפַּלֵּל שֶׁיִּתֵּן לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל צְרָכָיו בְּאֹפֶן שֶׁיַּצְלִיחַ עַל־יְדֵי זֶה לָנֶצַח. וְזֶה בְּחִינַת סֵדֶר הַתְּפִלָּה שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שֶׁסִּדְּרוּ לָנוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל, וּמַתְחִילִין תְּחִלָּה בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם בְּשָׁלשׁ רִאשׁוֹנוֹת, וּמַזְכִּירִין בִּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה אֵיךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים וְכָל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה הַכֹּל לְטוֹבָה, וְהוּא מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן, וְאַחַר־כָּךְ בְּבִרְכַּת מְחַיֵּה הַמֵּתִים כּוֹלְלִין גַּם כֵּן שְׁאָר יְשׁוּעוֹת וּפַרְנָסָה וּרְפוּאָה, וְכוֹלְלִין אוֹתָן כַּמָּה פְּעָמִים עִם עִנְיָן שֶׁל תְּחִיַּת הַמֵּתִים, הַיְנוּ שֶׁאָנוּ מְשַׁבְּחִין וּמוֹדִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה עִמָּנוּ הוּא לְטוֹבָתֵנוּ הַנִּצְחִית שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּחִיַּת הַמֵּתִים, וְרַק בִּשְׁבִיל זֶה הוּא מַצְמִיחַ לָנוּ יְשׁוּעוֹת נִפְלָאוֹת בְּכָל עֵת בְּגַשְׁמִיּוּת גַּם כֵּן בְּעִנְיַן פַּרְנָסָה וּרְפוּאָה וְכַיּוֹצֵא, הַכֹּל בְּאֹפֶן שֶׁיַּצְלִיחַ עַל־יְדֵי זֶה לָנֶצַח גַּם אַחַר הַתְּחִיָּה. וּמִמֵּילָא מוּבָן שֶׁגַּם מַה שֶּׁלִּפְעָמִים נִתְעַכֵּב הַשֶּׁפַע חַס־וְשָׁלוֹם, הַכֹּל הוּא לְטוֹבָתֵינוּ הַנִּצְחִית אַחַר הַתְּחִיָּה, כִּי הֲלֹא מֵאַחַר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא טוֹב וּמֵטִיב כָּל־כָּךְ וְכֹל יָכוֹל, וְעוֹשֶׂה חֶסֶד עִם כָּל הָעוֹלָם בְּכָל עֵת מְכַלְכֵּל חַיִּים וְכוּ', אִם כֵּן מֵאַיִן בָּא זֶה שֶׁלִּפְעָמִים נִתְעַכֵּב הַשֶּׁפַע, בְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהוּא רַק בִּשְׁבִיל טוֹבָה נִצְחִית. וְעַל־כֵּן הִזְכִּיר שָׁם בִּבְרָכָה זוֹ כַּמָּה פְּעָמִים עִנְיַן תְּחִיַּת הַמֵּתִים בְּסָמוּךְ לְעִנְיַן פַּרְנָסָה, כִּי בְּעִנְיַן הַפַּרְנָסָה מִתְעַקֵּם לֵב הָאָדָם בְּיוֹתֵר, וְקָשֶׁה לוֹ בְּכָל פַּעַם עַל עִכּוּב הַפַּרְנָסָה, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַזְכִּירוֹ בְּעִנְיָן זֶה בְּיוֹתֵר, שֶׁכָּל הַפַּרְנָסָה וְהַכַּלְכָּלָה שֶׁמְּכַלְכֵּל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת הָאָדָם, הַכֹּל הוּא בִּשְׁבִיל טוֹבָתוֹ הַנִּצְחִית אַחַר תְּחִיַּת הַמֵּתִים, וּמֵחֲמַת סִבָּה זוֹ עַצְמָהּ מִתְעַכֶּבֶת הַפַּרְנָסָה לִפְעָמִים בִּשְׁבִיל טוֹבָתוֹ הַנִּצְחִית, אַחַר כָּךְ אוֹמְרִים קְדֻשָּׁה וּבִרְכַּת אַתָּה קָדוֹשׁ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֶצֶם הַתַּכְלִית שֶׁיִּזְכּוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לְאַחַר הַתְּחִיָּה, שֶׁיַּקְדִּישׁוּ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בִּכְלַל כָּל הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר יְהַלְּלוּךָ סֶלָּה. וְאַחַר שֶׁכְּבָר סִדְּרוּ שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם, וְהוֹדִיעוּ שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַכֹּל לְטוֹבָה, אַחַר כָּךְ מִתְפַּלְּלִין עַל צְרָכָיו, וְגַם זֶה מִתְפַּלְּלִין תְּחִלָּה הָעִקָּר עַל הַתַּכְלִית, עַל דַּעַת וּתְשׁוּבָה וּסְלִיחַת עָוֹן, וְאַחַר כָּךְ מִתְפַּלְּלִין עַל צָרְכֵי הַגּוּף, אֲבָל כָּל כַּוָּנוֹתֵינוּ גַּם בְּזֶה רַק בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי, כִּי אָנוּ יוֹדְעִים וּמוֹדִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כֹּל יָכוֹל, וְכָל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה עִמָּנוּ הַכֹּל לְטוֹבָה, רַק אַף עַל פִּי כֵן רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּתְפַּלֵּל לְפָנָיו עַל צְרָכֵינוּ, בִּכְדֵי לַעֲשׂוֹת כֵּלִים לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע בִּשְׁלֵמוּת, וְהָעִקָּר רַק בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית הַנִּצְחִי. וְעַל־כֵּן אָנוּ אוֹמְרִים קְרִיאַת שְׁמַע קֹדֶם הַתְּפִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי קְרִיאַת שְׁמַע אָנוּ נִכְלָלִין בְּאֶחָד וְאָז דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְפַּלֵּל כַּנַּ"ל (הלכות מילה הלכה ה אות ד ה ז).
75. The matter of the mitzvah of Krias Shema . Cross-reference entry — See "Emunah" [Faith], Ois 101.
Segment 76
בַּבֹּקֶר הוּא הִתְעוֹרְרוּת הַמִּשְׁפָּט, כִּי אָז יוֹצֵא לָאוֹר מִשְׁפָּט בִּבְחִינַת דִּינוּ לַבֹּקֶר מִשְׁפָּט, וְעַל־יְדֵי הַמִּשְׁפָּט הַזֶּה יְכוֹלִין לְקָרֵב כָּל הָרְחוֹקִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל הָרַע הָרוֹצֶה לְהִתְאַחֵז בָּהֶם. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁהַשַּׁמָּשׁ מַכֶּה בַּבֹּקֶר בְּפַטִּישׁ, לְעוֹרֵר הָעוֹלָם שֶׁיֵּלְכוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, כִּי הַכָּאָה הִיא בְּחִינַת דִּין וּמִשְׁפָּט, הַיְנוּ בְּחִינַת אֵשׁ הַמִּשְׁפָּט הַנַּ"ל, בְּחִינַת הֲלֹא כֹּה דְּבָרַי כְּאֵשׁ וּכְפַטִּישׁ וְכוּ', שֶׁעַל־יְדֵי זֶה מְקָרְבִין כָּל הָרְחוֹקִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּתְעוֹרְרִין הָעוֹלָם עַל־יְדֵי הַכָּאָה זוֹ לֵילֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת לַעֲסֹק שָׁם בַּעֲבוֹדַת ה'. וְעַל כֵּן בְּשַׁבָּת אֵין מְעוֹרְרִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת עַל־יְדֵי הַכָּאָה בְּפַטִּישׁ, כִּי בְּשַׁבָּת אֵין צְרִיכִין לְעוֹרֵר הַמִּשְׁפָּט לְבַטֵּל הָרָע, כִּי הָרַע נִתְבַּטֵּל מִמֵּילָא עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת הַיּוֹם. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁתִּקְּנוּ לְהִתְפַּלֵּל עַל קִבּוּץ נִדָּחִים בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת הָרְחוֹקִים, וְנִסְמָךְ לָזֶה בִּרְכַּת הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ, כִּי צְרִיכִין כֹּחַ הַמִּשְׁפָּט לְבַטֵּל הָרַע הָרוֹצֶה לְהִתְאַחֵז בָּהֶם, וְאַחַר־כָּךְ מִתְפַּלְּלִין וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה וְכוּ', כִּי יֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁאָסוּר לְקָרְבָם, כִּי אֵין הַמִּשְׁפָּט מוֹעִיל נֶגְדָּם כִּי הֵם מִבְּחִינַת הָעֵרֶב רַב, וּכְשֶׁמִּתְקָרְבִים חַס־וְשָׁלוֹם אֲזַי מַגִּיעַ עַל־יְדֵי זֶה הֶפְסֵד גַּם לְהַכְּשֵׁרִים וְהַצַּדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁאֵרַע עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת הָעֵרֶב רַב כַּיָּדוּעַ, וְעַל כֵּן מִתְפַּלְּלִין עַל הַמִינִים וְהָרְשָׁעִים שֶׁיִּתְרַחֲקוּ וְיִפְּלוּ בְּאֵין תְּקוּמָה, וְאָז יִתְרוֹמֵם קַרְנָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים, וְעַל־יְדֵי כָּל זֶה יִהְיֶה נִבְנָה הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בִּנְיַן יְרוּשָׁלַיִם וּצְמִיחַת קֶרֶן בֶּן דָּוִד, כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים (הלכות גרים ה"ג אות כט ל).
76. In truth everything Hashem does with the person is for their good — as our Rabbis said: "all that Heaven does is for the best." And if so — seemingly why did Hashem command us to pray about suffering? Are not all the sufferings and difficulties truly great goods — to merit through them eternal life? But in truth — even though everything Hashem does is for good — even so the person must pray and ask Hashem to emerge from the difficulty. For the essential creation of the world was for the person with free will — so that everything be handed over to the person — so that the person specifically should make vessels and channels to draw His abundance and Chessed downward. And without the person's vessel-making — the Chessed cannot descend below. For if the Chessed descends before the vessels are made — it is in the aspect of excess oil extinguishing the candle — and the Chessed is converted to harsh judgment. And the essential vessel-making is through Torah and prayer — and especially through prayer. And therefore before the person prays — certainly whatever comes upon the person is a great good — even suffering — for according to one's deeds no abundance and vitality can descend except through this — and even this is a great kindness — for if only Chessed without any judgment were poured — it would be in the aspect of the excessive light that causes even greater harm. Therefore the essential rectification is through prayer — for through prayer one sweetens judgments and makes vessels properly — so one can receive the abundance of His Chessed without the suffering. And therefore the essential rectification of prayer is through looking toward the purpose — including all prayer in the One — where all is good. For without this one cannot pray at all — given the aforementioned difficulty. And as our Rabbis challenged: "do they give a child whatever it wants?" For since Hashem knows in truth that these sufferings from lack of livelihood and similar matters are for one's eternal good — how will Hashem hear one's prayer to give what is asked — causing thereby eternal harm? As is written: "there is wealth stored by its owner to their detriment." And as brought in the holy Zohar: "they rejoiced in the wealth of this world — and afterward it destroyed them." Therefore in truth the essential rectification of prayer is through looking toward the true purpose — knowing and believing that all is for good. And then specifically one can pray afterward for everything one needs. For then one can draw rectifications from the light of the trace-impression of the nullification toward the purpose — through which vessels are made to draw His great abundance and Chessed in fullness without any deficiency: livelihood and wealth and health — children, life, and sustenance. And even so no damage or loss will come through this in any way — neither in this world nor in the World to Come. For since one has already made vessels properly to receive the abundance of Chessed — therefore in truth no person knows how to pray in fullness except the true Tzadikim. As our Rabbis said: "one who has a sick person in their household — let them go to a Sage and ask for mercy." And other people must bind their prayer to those Tzadikim — and they will elevate their prayer properly — to draw for them what they need: children, life, and sustenance etc. — in a way that does not harm them forever. Rather through the very abundance they will be rectified and return to Hashem. And therefore in truth there are many wonders and hidden things in this matter of prayer. And therefore one must not be stubborn and force oneself about anything in prayer — as explained elsewhere. For perhaps in truth it is impossible to fulfill the request even through prayer — since it might harm one more when the request is granted. And if one forces and insists greatly in prayer — it is possible one will cause Hashem to fulfill the request — for the person has great power to act through prayer — but it will not be for their good. For one has not yet merited through prayer to make the vessel fully that is needed to receive the abundance one desires. It is found: as long as the person has not prayed for their needs — all the deficiencies are for them a great good. But through prayer one makes vessels properly — through which one can receive the abundance of Chessed to fill all deficiencies without causing any damage whatsoever forever. And all this through truly looking toward the purpose where all is good. And therefore in truth the essential prayer must truly be for one's eternal purpose. And this is the aspect of what is brought in the books: the essential prayer must be for the sake of completing the Shechinah 's deficiency as it were. And therefore even when praying for one's physical needs — one prays that Hashem give all one's needs in a way that enables one to succeed eternally. And this is the aspect of the order of the Shemoneh Esrai arranged by our Sages: we begin first with praising the Omnipresent in the three opening blessings — recalling in the first blessing how He performs good Chasadim and all He does is for good — He is King, Helper, Savior, and Shield. And in the blessing of Mechayei HaMeisim we also include salvations and sustenance and healing — coupling them many times with the matter of the resurrection — acknowledging that all Hashem does with us is for our eternal good — and only for this does He bring us wondrous salvations at every time in physical matters also. And thus it is understood that even when the abundance is sometimes delayed — it is all for our eternal good after the resurrection. For since Hashem is so good and all-powerful — and performs Chessed with the entire world at every time — sustaining all life etc. — from where comes this that sometimes the abundance is delayed? Certainly one must believe it is only for eternal good. And therefore the resurrection was mentioned many times in that blessing adjacent to the matter of sustenance — for in the matter of sustenance the person's heart is most disturbed — finding it difficult each time over the delay in sustenance. Therefore one must be reminded of this more: that all the sustenance Hashem provides is all for one's eternal good after the resurrection — and for this very reason the sustenance is sometimes delayed. Afterward one recites Kedushah and the blessing of Atah Kadosh — which is the aspect of the very purpose itself — that all Israel merit after the resurrection to sanctify His Name together with all the holy ones who will praise You forever. And after one has arranged the praises of the Omnipresent — and declared that all Hashem does is for good — then one prays for one's needs. And even this one prays first and essentially for the purpose: knowledge, teshuvah , and forgiveness of sin — and then for bodily needs. But all our intentions even then are only for the eternal purpose — for we know and acknowledge that Hashem is all-powerful — and all He does is for good — only even so His Will is that we pray before Him for our needs — in order to make vessels to receive the abundance in fullness. And the essential is only for the eternal purpose. And therefore we recite Krias Shema before prayer — for through Krias Shema we are included in the One — and then specifically we can pray as aforesaid. Source: Likutay Halachos, Hilchos Milah, Halachah 5, Ois 4, 5, 7.
Segment 77
בַּאֲמִירַת מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת צָרִיךְ לְהוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, כִּי מֵאַחַר שֶׁאַחַר כָּל מַה שֶּׁעָבַר עַל הָאָדָם עַד אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הַשָּׁעָה, וְאַף עַל פִּי כֵן אֲנִי עוֹמֵד עַתָּה מְעֻטָּף בְּטַלִּית וּתְפִלִּין שֶׁהֵם לְבוּשִׁין וְכִתְרִין דְּמַלְכָּא, לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי בּוֹרְאִי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּוַדַּאי צָרִיךְ אֲנִי לְהוֹדוֹת לַה' וּלְבָרְכוֹ עַל כָּל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה עִמִּי עַד הַיּוֹם, וְלוֹמַר בְּשִׂמְחָה: אֲרוֹמִמְךָ ה' כִּי דִּלִּיתָנִי וְכוּ', ה' הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי מִיָּרְדִי בוֹר, וְזֶה זַמְּרוּ לַה' חֲסִידָיו, הַיְנוּ אִם עִם כָּל זֶה מֵעֹצֶם גַּשְׁמִיּוּתִי אֵין לִי דַּעַת לְזַמֵּר לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ עַל גֹּדֶל חַסְדּוֹ הַזֶּה, עַל זֶה הוּא מְעוֹרֵר הַחֲסִידִים שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם יְזַמְּרוּ לַה' וְיוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ, עַל עֹצֶם הַחֶסֶד וְהַיְשׁוּעָה הַזֹּאת שֶׁבְּרַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ הוּא מְקָרֵב מְרֻחָקִים כָּאֵלֶּה לְהַעֲלוֹת מִן שְׁאוֹל נַפְשָׁם, כִּי כָּל עִקַּר הִתְקָרְבוּת הָרְחוֹקִים הוּא עַל־יְדֵי אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים, עַל כֵּן הֵם צְרִיכִין לְזַמֵּר לַה', כִּי רַק הֵם יוֹדְעִים נִפְלְאוֹת חֲסִידָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר כְּלָל. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן חָלִילָה לִטְעוֹת כְּאִלּוּ כְּבָר נִתְקָרֵב בִּשְׁלֵמוּת וְהַיְשׁוּעָה בִּשְׁלֵמוּת, כִּי עֲדַיִן צְרִיכִין לְצַפּוֹת לִישׁוּעָה הַרְבֵּה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְּשַׁלְוִי בַּל אֶמֹּט וְכוּ' וְכוּ', אַךְ כְּפִי זֶה שֶׁאֵין הַיְשׁוּעָה בִּשְׁלֵמוּת עֲדַיִן, וּצְרִיכִין עוֹד לִצְעֹק הַרְבֵּה מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שַׁחַת וְכוּ', אִם כֵּן יְכוֹלִין לִפֹּל עַל־יְדֵי זֶה לִידֵי עַצְבוּת וַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת חַס־וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן מְסַיֵּם הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי וְכוּ', כִּי צְרִיכִין לַחֲזֹר בְּכָל פַּעַם אֶל הַשִּׂמְחָה, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדֵעַ רִחוּקוֹ, צָרִיךְ לִזְכֹּר רִבּוּי רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ לְקָרֵב וְלֹא לְרַחֵק, כִּי גַּם הַהִתְרַחֲקוּת הוּא הִתְקָרְבוּת, ת כִּי כָּל הַהִתְרַחֲקוּת הוּא רַק כְּדֵי שֶׁיִּתְלֶה עֵינָיו לַמָּרוֹם, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָפֵץ וּמִתְאַוֶּה לִתְפִלַּת יִשְׂרָאֵל, וְרוֹצֶה שֶׁיְּבַקְּשׁוּ וְיִתְפַּלְּלוּ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ בְּכָל פַּעַם עַל כָּל דָּבָר. וְזֶהוּ שֶׁסִּיֵּם לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מַשְׁפִּיעַ הַחֶסֶד בְּפַעַם אַחַת, רַק יוֹם יוֹם יַעֲמֹס לָנוּ חֲסָדִים וִישׁוּעוֹת חֲדָשׁוֹת, לְמַעַן יְזַמְּרוּ לוֹ תָּמִיד מֵחָדָשׁ בְּכָל יוֹם, לְהוֹדוֹת עַל הֶעָבָר וְלִצְעֹק עַל לְהַבָּא, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָּבוֹד וְלֹא יִדֹּם, כִּי זֶהוּ עִקַּר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמִּתְפַּלְּלִין אֵלָיו בְּכָל פַּעַם, וְהוּא מְמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ וּבַקָּשָׁתֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וּקְרָאֵנִי בְּיוֹם צָרָה אֲחַלְצֶךָ וּתְכַבְּדֵנִי. וְזֶה שֶׁסִּיֵּם ה' אֱלֹקַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָֹּ, כִּי אֲנִי מְקַבֵּל עָלַי בְּלֵב שָׁלֵם לְהוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְעוֹלָם, וְדַיְקָא כָּל מַה שֶּׁמַּרְגִּישׁ רִחוּקוֹ יוֹתֵר צָרִיךְ לְהוֹדוֹת לוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר, עַל שֶׁאַף עַל פִּי כֵן זָכָה לְהִתְקָרֵב לְאוֹרוֹת נִשְׂגָּבִים כָּאֵלֶּה לְאוֹר צִיצִית וּתְפִלִּין, וְכֵן שְׁאָר כָּל הַמִּצְווֹת וְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת, עַד שֶׁנִּזְכֶּה עַל־יְדֵי זֶה לְשַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא רַק לְהוֹדוֹת לוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְבָרְכוֹ תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי אָז נָבִין עֹצֶם נִפְלְאוֹת הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם, לְהַצִּיל אוֹתָנוּ מִנְּפִילוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁנִּמְצָאִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וְזָכִינוּ לִהְיוֹת נִשְׁאָר עַל עָמְדֵנוּ לְהִתְחַזֵּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, בְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל זֶה בְּלִי שִׁעוּר (הלכות שלוח הקן ה"ה אות יג).
77. In the morning is the arousal of judgment — for then judgment goes forth to light — in the aspect of: "His judgment goes forth like light at morning." And through this judgment one draws close all the distant ones — subduing and nullifying the evil wishing to grip them. And this is the aspect of the hammer striking in the morning — arousing the world to go to the synagogue — for the striking is the aspect of judgment — in the aspect of: "Is not My word like fire — and like a hammer?" And through this all the distant ones are drawn close to His service. And therefore on Shabbos there is no arousal to the synagogue through striking — for on Shabbos the evil is nullified of itself through the day's holiness. And this is the aspect of praying for the ingathering of the exiles — the drawing close of the distant ones — and adjacent to this the blessing of Hashivah Shofteinu — for the power of judgment is needed to nullify the evil. And then: "for slanderers let there be no hope" etc. — for there are wicked ones it is forbidden to draw close — and drawing close to them harms the righteous. Therefore we pray that the slanderers fall — and then the glory of the righteous and pious rises — and through all this the holy Sanctuary is built in fullness. Source: Likutay Halachos, Hilchos Gerim, Halachah 3, Ois 29, 30.
Segment 78
הַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת דְּבֵקוּת וּבִטּוּל לְאֵין סוֹף, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה הוּא רַק כְּשֶׁמִּתְפַּלְּלִין בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ בִּבְחִינַת הִתְפַּשְּׁטוּת הַגַּשְׁמִיּוּת, כְּמוֹ חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ מִתְפַּלְּלִין בְּהִתְפַּשְּׁטוּת הַגַּשְׁמִיּוּת, עַד שֶׁזָּכוּ לְדַבֵּק אֶת עַצְמָם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת בִּשְׁעַת תְּפִלָּתָם, וּלְבַטֵּל עַצְמָן בְּבִטּוּל גָּמוּר אֶל הָאוֹר אֵין סוֹף יִתְבָּרַךְ. וּמֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לִבְחִינַת בִּטּוּל הַנַּ"ל, כִּי אִם כְּשֶׁמְּקַדְּשִׁין עַצְמָן תְּחִלָּה וּמְשַׁבְּרִין כָּל הַמִּדּוֹת וְהַתַּאֲווֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵהָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת, וְשָׁבִין בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל הֶעָבָר וּמִתְוַדִּין לִפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם, אָז דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִכָּלֵל בְּאֵין סוֹף. וְעַל־כֵּן יֵשׁ אַרְבַּע בְּחִינוֹת בַּתְּפִלָּה, הַיְנוּ קָרְבָּנוֹת וּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה וּבִרְכַּת קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד הָאַרְבַּע עוֹלָמוֹת כַּיָּדוּעַ. כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְתַקֵּן הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת שֶׁהֵם בְּשָׁרְשָׁן בְּחִינַת אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הֲוָיָה, בְּחִינַת אַרְבַּע עוֹלָמוֹת אֲצִילוּת, בְּרִיאָה, יְצִירָה, עֲשִׂיָּה. וְזֶה בְּחִינַת אַרְבָּעָה חֶלְקֵי הַתְּפִלָּה, כְּדֵי לְתַקֵּן כָּל הַמִּדּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵהָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת שֶׁשָּׁרְשָׁם הֵם הָאַרְבַּע עוֹלָמוֹת כַּנַּ"ל, וְאָז זוֹכִין לִבְחִינַת בִּטּוּל אֶל הָאֵין סוֹף שֶׁהוּא בִּגְמַר תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד עוֹלָם הָאֲצִילוּת שֶׁשָּׁם עִקַּר הַבִּטּוּל אֶל הָאֵין סוֹף. וּמֵחֲמַת שֶׁלִּזְכּוֹת לִבְחִינַת הַבִּטּוּל הַנַּ"ל צְרִיכִין וִדּוּי דְּבָרִים וּמְסִירַת נֶפֶשׁ, עַל־כֵּן תֵּכֶף אַחַר שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אוֹמְרִין וִדּוּי וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ, בְּחִינַת אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא, וְעַל־יְדֵי הַבִּטּוּל הַזֶּה זוֹכִין לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים וְכֻלּוֹ טוֹב וְכֻלּוֹ אֶחָד, תמט וְאֵין חִלּוּק כְּלָל בֵּין חֶסֶד לִגְבוּרָה, וּכְשֶׁמִּתְיַחֲדִין הַשְּׁנֵי שֵׁמוֹת אֵלּוּ שֶׁהֵם ה' אֱלֹקִים זֶה בְּחִינַת שֵׁם מָלֵא, וְזֶה עִקַּר הַגְדָּלַת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בְּחִינַת ה' אֱלֹקַי גָּדַלְתָּ מְאֹד. וְזֶה בְּחִינַת הַקַּדִּישׁ שֶׁאוֹמְרִים בֵּין כָּל חֶלְקֵי הַתְּפִלָּה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר עֲלִיַּת וּכְלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת. וְעִקַּר כַּוָּנַת הַקַּדִּישׁ הוּא לְיַחֵד וּלְחַבֵּר שְׁמוֹת אֱלֹקִים עִם שְׁמוֹת הֲוָיָה, הַיְנוּ כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי זֶה עוֹלִין וְנִכְלָלִין הָעוֹלָמוֹת בְּכָל פַּעַם מִמַּעֲלָה לְמַעֲלָה, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת בִּטּוּל, וְכָל מַה שֶּׁעוֹלִין הָעוֹלָמוֹת לְמַעֲלָה יְתֵרָה, עַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ בְּכָל פַּעַם הֶאָרָה יְתֵרָה מֵהַדַּעַת הַזֶּה שֶׁל ה' הוּא הָאֱלֹקִים, עַד שֶׁזּוֹכִין אַחַר כָּךְ לְבִטּוּל גָּמוּר אֶל הָאֵין סוֹף לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְאָז זוֹכִין לְדַעַת גָּדוֹל בִּשְׁלֵמוּת, וְיוֹדְעִין בִּידִיעָה שְׁלֵמָה שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָתוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת ה' הוּא הָאֱלֹקִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּסַיְּימִין הַתְּפִלָּה בְּשָׁלוֹם. כִּי שָׁלוֹם הוּא בְּחִינַת הִתְחַבְּרוּת שְׁנֵי הֲפָכִים דְּהַיְנוּ חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, דְּהַיְנוּ לָדַעַת שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָתוֹ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַבִּטּוּל שֶׁזּוֹכִין בִּגְמַר הַתְּפִלָּה. וְעַל־ יְדֵי הַדַּעַת הַזֶּה נִמְשָׁכִין כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת, כִּי עִקַּר הַמְשָׁכַת הַשֶּׁפַע הוּא עַל־יְדֵי הַדַּעַת הַזֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת כֻּלּוֹ טוֹב, שֶׁזֶּה בְּחִינַת דַּעַת קָנִיתָ מַה חָסַרְתָּ. וְעַל־כֵּן אוֹמְרִים אַחַר כָּךְ סֵדֶר קְדֻשָּׁה וּתְפִלָּה לְדָוִד וְכוּ', שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַשֶּׁפַע וְהַדַּעַת הַנַּ"ל (הלכות כלאי הכרם הלכה ב אות א ט י).
78. In reciting the psalm Mizmor Shir Chanukas HaBayis one must greatly give thanks to Hashem in one's thought — for after all that has passed upon the person until that day and hour — even so one now stands enwrapped in tallis and tefilin — the garments and crowns of the King — to pray before the Creator, King of kings. Certainly one must give thanks for all the kindness He has done — and say in joy: "I will exalt You, Hashem, for You have raised me up" etc. And: "Sing to Hashem, His pious ones" — if due to my very physicality I have no da'as to sing before Him for this great kindness — through this it arouses the pious ones — the true Tzadikim — to sing and give thanks. Yet one must not err as though one has already drawn close in fullness — for one still needs to hope for much salvation: "and I said in my tranquility — I shall not falter" etc. And therefore the psalm concludes: "You have converted my mourning into dancing" — for one must return each time to joy. For Hashem desires and longs for Israel's prayer — and wants them to ask and pray for everything. For Hashem does not pour His Chessed all at once — rather day by day He loads kindnesses — so that they sing to Him always afresh. And this is why it concludes: "Hashem my G-d — I will give thanks to You forever." Source: Likutay Halachos, Hilchos Shiluyach HaKen, Halachah 5, Ois 13.
Segment 79
צְרִיכִין לְקַשֵּׁר כָּל הַתְּפִלּוֹת לְצַדִּיק הַדּוֹר, כִּי צַדִּיק הַדּוֹר עִם כְּלַל יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת חַמָּה לְבָנָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יַעֲקֹב וּבָנָיו שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת תִּקּוּן הַתְּפִלָּה (הלכות דיינים ה"ג אות ח).
79. Prayer is the aspect of cleaving and nullification to Ein Sof — for the essential fullness of prayer is only when one prays with self-sacrifice — in the aspect of stripping off physicality — as the early pious ones. And since it is impossible to merit this nullification except by first sanctifying oneself and breaking all the attributes and desires flowing from the four elements — and returning in complete teshuvah — only then can one be included in Ein Sof . And therefore there are four aspects in prayer: sacrifices, verses of praise, the blessings of Krias Shema , and the Shemoneh Esrai — corresponding to the four worlds — to rectify all the attributes flowing from the four elements. And then one merits the nullification toward Ein Sof — at the conclusion of the Shemoneh Esrai — the aspect of Atzilus . And since meriting this nullification requires verbal confession and self-sacrifice — therefore immediately after the Shemoneh Esrai one recites the confession and falls on one's face in literal self-sacrifice. And through this nullification one merits to know: "Hashem — He is the G-d" — and all is good and all is one. And this is the aspect of the Kadish said between all sections of prayer — the essential intention of which is to unite and connect the Names Elokim with the Names of the divine Name. And through this the worlds ascend and are included from level to level — until one merits to know: "Hashem — He is the G-d" — and this is the aspect of concluding prayer with peace — for peace is the connection of two opposites — Chasadim and Gevuros — knowing that all is for one's good. And through this knowledge all abundances flow. Source: Likutay Halachos, Hilchos Kil'ai HaKerem, Halachah 2, Ois 1, 9, 10.
Segment 80
תּוֹרָה וּתְפִלָּה שְׁנֵיהֶם צְרִיכִין זֶה לָזֶה וְאֵין אֶחָד בְּלֹא חֲבֵרוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה. כִּי קְרִיאַת שְׁמַע הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת עֶצֶם אוֹר הָאֱמֶת, אֲבָל תְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַּתָּא שֶׁלָּנוּ, בְּוַדַּאי לָאו כָּל אֶחָד זוֹכֶה לְתַכְלִית הַתְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁתְּהֵא הַתְּפִלָּה נִכְלֶלֶת בְּאַחְדּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת הוּא תְּהִלָּתֶךָ וְהוּא אֱלֹקֶיךָ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֶצֶם הָאֱמֶת, אֲבָל הַהֲמוֹן עָם בְּוַדַּאי אֵין זוֹכִין לָזֶה. וְכָל אֶחָד זוֹכֶה לַתְּפִלָּה כְּפִי בְּחִינַת נְקֻדַּת הָאֱמֶת, שֶׁמִּתְגַּבֵּר וּמִתְחַזֵּק לְהַמְשִׁיךְ עַצְמוֹ אֶל הָאֱמֶת וּלְדַבֵּר דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה בֶּאֱמֶת, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה, וְזֶה הָאֱמֶת הוּא בִּבְחִינַת חַלּוֹן שֶׁאֵין לוֹ אוֹר בְּעַצְמוֹ רַק שֶׁמְּקַבֵּל הָאוֹר, וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בַּתִּקּוּנִים שֶׁהַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת חַלּוֹן דְּאִתְּמַר בְּהוֹן חַלּוּ נָא פְּנֵי אֵל. וְזֶה בְּחִינַת קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה, קְרִיאַת שְׁמַע הִיא בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁהִיא עֶצֶם הָאֱמֶת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד שֶׁהוּא עֶצֶם הָאֱמֶת, וְאַחַר כָּךְ אָנוּ מִתְפַּלְּלִין שֶׁהוּא בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַּתָּא שֶׁלָּנוּ, דְּהַיְנוּ שֶׁאָנוּ מְעוֹרְרִין וּמְכִינִין עַצְמֵנוּ לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, וּלְהַמְשִׁיךְ עַצְמֵנוּ אֶל הָאֱמֶת, בִּכְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְקַבֵּל הֶאָרָה אֲמִתִּית מֵעֶצֶם אוֹר הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, עַל־יְדֵי אִתְעַרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁלָּנוּ שֶׁהוּא בְּחִינַת הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת חַלּוֹן עַל־כָּל־פָּנִים שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּפִלָּה כַּנַּ"ל (שם אות ט).
80. One must bind all the prayers to the Tzadik of the generation — for the Tzadik of the generation and all of Israel are the aspects of the sun and moon — the aspect of Yaakov and his sons — the totality of the rectification of prayer. Source: Likutay Halachos, Hilchos Dayanim, Halachah 3, Ois 8.
Segment 81
עִקַּר הַגְּאֻלָּה הִיא עַל־יְדֵי אֱמֶת כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל־כֵּן בִּרְכַּת הַגְּאֻלָּה מַתְחֶלֶת אֱמֶת וְיַצִּיב וְכוּ' וּמְדַבֶּרֶת רַק מֵאֱמֶת, כִּי נִזְכַּר שָׁם שְׁמוֹנָה פְּעָמִים אֱמֶת, כִּי עִקַּר הַגְּאֻלָּה הִיא אֱמֶת. וְזֶה בְּחִינַת סְמִיכַת גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי זֶה גּוֹאֲלִין אֶת הַתְּפִלָּה מִן הַגָּלוּת וְזוֹכִין לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי, כִּי אִי־ אֶפְשָׁר לָצֵאת מִגָּלוּת הַחשֶׁךְ הַמִּתְגַּבֵּר בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, כִּי אִם עַל־יְדֵי אֱמֶת (שם אות י).
81. Torah and prayer both need one another and neither exists without the other — the aspect of Krias Shema and prayer. For Krias Shema is the aspect of Torah — the very light of truth. And prayer is the arousal from below — drawing oneself toward truth — to speak the words of prayer in truth — the aspect of the window that has no light of its own but receives light. Source: Likutay Halachos, Hilchos Dayanim, ibid., Ois 9.
Segment 82
בְּשַׁחֲרִית הוּא אוֹר יוֹם שֶׁהוּא בְּחִינַת חַמָּה שֶׁמְּרַמֶּזֶת עַל עֶצֶם אוֹר הָאֱמֶת, עַל כֵּן אוֹמְרִין אֱמֶת וְיַצִּיב שַׁחֲרִית. אֲבָל בַּלַּיְלָה הִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁמְּקַבְּלִין עַל יָדָהּ הֶאָרַת הָאֱמֶת, עַל כֵּן אוֹמְרִים אֱמֶת וֶאֱמוּנָה עַרְבִית (שם אות יא).
82. The essential redemption is through truth. And therefore the blessing of redemption begins "Emes V'Yatziv" — speaking only of truth — with the word emes [truth] mentioned eight times. And this is the aspect of semichas geulah l'tefilah — through this one redeems the prayer from exile — and merits to pray properly. For it is impossible to emerge from the darkness that intensifies during prayer except through truth. Source: Likutay Halachos, ibid., Ois 10.
Segment 83
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד שֶׁאוֹמְרִים אַחַר שְׁמַע הוּא בְּחִינַת חֲלוּקַת אֲלָפִים לְמֵאוֹת, הַיְנוּ שֶׁמְּחַלְּקִין הָאוֹר הַגָּדוֹל שֶׁהוּא בִּבְחִינַת אֲלָפִים, מְחַלְּקִין אוֹתוֹ לַחֲלָקִים שֶׁהֵם בְּחִינַת מֵאוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים הַכֹּל לְקַבְּלוֹ, בִּכְדֵי לְהוֹדִיעַ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם יִחוּדוֹ וּמַלְכוּתוֹ אֲשֶׁר בַּכֹּל מָשָׁלָה (הלכות עדות הלכה ד אות ג י).
83. In the morning is the aspect of daylight — the aspect of the sun — hinting at the very light of truth. Therefore one says Emes V'Yatziv in the morning. But at night is the aspect of faith — through which one receives the illumination of truth. Therefore one says Emes V'Emunah in the evening. Source: Likutay Halachos, ibid., Ois 11.
Segment 84
כָּל מַה שֶּׁמִּתְחַבְּרִין יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר, יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ בְּיוֹתֵר לְהִכָּלֵל בִּבְחִינַת הָאֲלָפִים שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה, וּלְהַמְשִׁיךְ מִשָּׁם הָאוֹר לְמַטָּה בִּבְחִינַת חֲלוּקַת אֲלָפִים לְמֵאוֹת. וְעַל־כֵּן כָּל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אֵין אוֹמְרִים פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה, כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ עֲשָׂרָה יַחַד וְכָל אֶחָד הוּא בִּבְחִינַת מֵאָה כִּי חַיָּב לְבָרֵךְ מֵאָה בְּרָכוֹת בְּכָל יוֹם, וּכְשֶׁעֲשָׂרָה מִיִּשְׂרָאֵל מִתְקַבְּצִין יַחַד אֲזַי נִכְלָלִין בִּבְחִינַת אֶלֶף שֶׁהוּא עֶשֶׂר פְּעָמִים מֵאָה, וּמַמְשִׁיכִין הָאוֹר מֵאֲלָפִים לְמֵאוֹת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַמְשָׁכַת הַקְּדֻשָּׁה (שם אות ט).
84. Baruch Shem Kavod Malchuso L'Olam Va'ed said after Shema is the aspect of the division of thousands into hundreds — dividing the great light into portions so that all can receive it — to make known to all who come into the world His unity and sovereignty which reigns over all. Source: Likutay Halachos, Hilchos Eidus, Halachah 4, Ois 3, 10.
Segment 85
עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁמַּעֲלִין הַתְּפִלָּה מִבְּחִינַת הַר וְשָׂדֶה לִבְחִינַת בַּיִת, עַל־יְדֵי זֶה נִתְבָּרְרִין כָּל הַנִּיצוֹצוֹת בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹלִין מִכָּל מִינֵי עֲנִיּוּת וְהַלְוָאוֹת - עַיֵּן מָמוֹן אוֹת צד.
85. The more Israel unites — the more power they have to be included in the aspect of thousands — the root of the souls of Israel above — and to draw from there the light below. And therefore all things of holiness are not said with fewer than ten — for when ten gather — each being in the aspect of one hundred — ten together are included in the aspect of one thousand — ten times one hundred. And through this they draw the light from thousands into hundreds — the essential drawing of holiness. Source: Likutay Halachos, ibid., Ois 9.
Segment 86
עִנְיַן תְּפִלָּה בְּכָל הַכֹּחוֹת שֶׁלּוֹ וּבְהִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת - עַיֵּן צַדִּיק אוֹת קעח.
86. Through the fullness of prayer — elevating prayer from the aspect of the mountain and field to the aspect of the house — through this all the sparks are clarified in fullness — and through this one is saved from all kinds of poverty and debts. Cross-reference entry — See "Mamon" [Money], Ois 94.
Segment 87
עִנְיַן גֹּדֶל מַעֲלַת הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא לְמַעְלָה מִן הַכֹּל, כִּי הוּא מִבְּחִינַת שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים, וְהִיא הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁל כָּל מַעַיְנוֹת הַחָכְמָה שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה (עיין התבודדות אות כז).
87. The matter of prayer with all one's powers and with connection to the true Tzadikim. Cross-reference entry — See "Tzadik," Ois 178.
Segment 88
עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה הִיא כְּפִי הֶאָרַת הָרָצוֹן, כִּי עִקַּר הַתְּפִלָּה הוּא בְּחִינַת דְּבֵקוּת בְּחִינַת רָצוֹן כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ רָצוֹן הָעֶלְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּכָל הַתְּפִלּוֹת יְהִי רָצוֹן וְכוּ', יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִתֵּן צְדָקָה קֹדֶם הַתְּפִלָּה, כְּדֵי לְהָאִיר הֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה (הלכות ערב הלכה ג אות לו).
88. The matter of the great superiority of prayer which is above all — for it is from the aspect of the fiftieth gate — and it is the root of all the wellsprings of wisdom of the holy Torah. Cross-reference entry — See "Hisbodidus" [Seclusion], Ois 27.
Segment 89
גֹּדֶל הַמַּעֲלָה לַעֲשׂוֹת מִתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת - עַיֵּן הִתְבּוֹדְדוּת אוֹת ל.
89. The essential fullness of prayer is according to the illumination of the Will — for the essential prayer is the aspect of cleaving — the aspect of Will — to draw the Supernal Will. As we say in all the prayers: "Yehi Ratzon" [may it be His Will] — "Yihyu L'Ratzon Imrei Fi" [may the words of my mouth be acceptable]. And therefore one must give tzedakah before prayer — to illuminate the illumination of Will. Source: Likutay Halachos, Hilchos Erev, Halachah 3, Ois 36.
Segment 90
כָּל הַהֶזֵּקוֹת נִמְשָׁכִין עַל־יְדֵי פְּגַם הַתְּפִלָּה, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת פְּגַם הָאֱמֶת - עַיֵּן אֱמֶת אוֹת ס.
90. The great merit of making Torah into prayer. Cross-reference entry — See "Hisbodidus" [Seclusion], Ois 30.
Segment 91
עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הִיא שֶׁתִּהְיֶה נִכְלֶלֶת בְּאֶחָד, עַד שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁעוֹמֵד בְּסוֹף הַתֵּבָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הַתְּפִלָּה, יִהְיֶה עֲדַיִן עוֹמֵד וּמְקֻשָּׁר גַּם בִּתְחִלַּת תֵּבָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל הַתְּפִלָּה, שֶׁלָּזֶה אִי־אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת, כִּי אִם כְּשֶׁזּוֹכִין לְבַטֵּל עַצְמוֹ אֶל הַתַּכְלִית שֶׁשָּׁם כֻּלּוֹ אֶחָד כֻּלּוֹ טוֹב, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן כָּל הַנְּשָׁמוֹת הַגְּדֵלִים בַּשָּׂדֶה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁעִקַּר תִּקּוּנָם וּשְׁלֵמוּתָם הִיא כְּשֶׁזּוֹכִין לְהִכָּלֵל בְּהַתַּכְלִית הַזֶּה כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת קְדֻשַּׁת הַקַּדִּישׁ שֶׁאוֹמְרִים בִּשְׁעַת תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת לְעֵילָא מִכָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא וְכוּ', הַיְנוּ בְּחִינַת הַתַּכְלִית הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת וּמְרֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, כִּי שָׁם הוּא לְמַעְלָה מִכָּל הַבְּרָכוֹת וְהַהוֹדָאוֹת כִּי שָׁם כֻּלּוֹ אֶחָד, וְשָׁם שֹׁרֶשׁ תִּקּוּן הַתְּפִלָּה שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּתָהּ שֶׁתִּהְיֶה נִכְלֶלֶת בְּשָׁרְשָׁהּ שֶׁשָּׁם כֻּלּוֹ אֶחָד כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁמְּבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבַכַּוָּנוֹת שֶׁהַקַּדִּישׁ הוּא בְּחִינַת הָעַמוּד שֶׁבֵּין עוֹלָם לְעוֹלָם, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִכְלָל עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן בְּהָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וְכֵן מֵעוֹלָם לְעוֹלָם, הַיְנוּ כַּנַּ"ל. כִּי כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת הִיא רַק עַל־יְדֵי שֶׁנִּכְלָלִין בְּהַתַּכְלִית שֶׁכֻּלּוֹ אֶחָד כֻּלּוֹ טוֹב, וְשָׁם כָּל הָעוֹלָמוֹת בִּבְחִינַת אַחְדּוּת אֶחָד, וְעַל־יְדֵי זֶה יָכוֹל הָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן לְהִכָּלֵל בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַקַּדִּישׁ נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים, כִּי עִקַּר בִּטּוּל כָּל הַיִּסּוּרִים וְכָל הַדִּינִים, הוּא רַק עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַטְּלִין עַצְמָן אֶל הַתַּכְלִית שֶׁשָּׁם כֻּלּוֹ אֶחָד כֻּלּוֹ טוֹב. וְעַל־כֵּן אוֹמְרִים קַדִּישׁ עַל אָבִיו וְאִמּוֹ הַנִּפְטָרִין, כִּי זֶה עִקַּר תִּקּוּן נִשְׁמָתָם לְהִכָּלֵל בְּהַתַּכְלִית הַנַּ"ל שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַקַּדִּישׁ. וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת הַנֵּר שֶׁמַּדְלִיקִין לִכְבוֹד תִּקּוּן נִשְׁמָתָם בִּפְרָט בְּיוֹם הַיָּארְצַייט, כִּי מֵאוֹר הַזְּרִיחָה שֶׁל הָרְשִׁימָה שֶׁל הַבִּטּוּל אֶל הַתַּכְלִית, מִשָּׁם נִמְשָׁךְ הֶאָרַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת נֵר וְאוֹר. וְזֶה גַּם־כֵּן בְּחִינַת הַנֵּר שֶׁמַּדְלִיקִין בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַטְּלִין עַצְמָן אֶל הַתַּכְלִית הַנַּ"ל, וּמִשָּׁם מֵאִיר הַנֵּר שֶׁל תְּפִלָּה (הלכות מצרנות הלכה ג אות ח ט י יא).
91. All the damage flows through the flaw of prayer — which comes through the aspect of the flaw of truth. Cross-reference entry — See "Emes" [Truth], Ois 60.
Segment 92
אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הָעוֹנֶה אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא וְכוּ', מוֹחֲלִין לוֹ כָּל עֲוֹנוֹתָיו, כִּי עַל־יְדֵי עֲנִיַּת אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא בְּכָל כֹּחוֹ וְכַוָּנָתוֹ, עַל־יְדֵי זֶה הוּא נִכְלָל בִּבְחִינַת הַתַּכְלִית שֶׁהוּא בְּחִינַת לְעֵילָא מִן כָּל בִּרְכָתָא וְכוּ' כַּנַּ"ל, וְשָׁם כֻּלּוֹ אֶחָד כֻּלּוֹ טוֹב, וְאֵין שָׁם שׁוּם אֲחִיזַת דִּין וְעָוֹן כְּלָל רַק הַכֹּל נִמְחַל שָׁם, כִּי הַתַּכְלִית הוּא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא בְּחִינַת יוֹם כִּפּוּרִים, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר מְחִילַת עֲוֹנוֹת (שם אות טז).
92. The essential rectification of prayer is that it be included in the One — such that even when standing at the very last word — one is still connected and bound to the very first word. And this is the aspect of the great sanctity of Kadish — in the aspect of l'eila min kol birchasa v'shirasa — the aspect of the purpose — above all blessings and praises — where all is one — the root of all the souls. And this is the pillar between world and world — through which the lower world is included in the upper world — for the inclusiveness of the worlds is only through being included in the purpose where all is one. And through this all the judgments are sweetened — for the essential nullification of all suffering is only through nullifying oneself toward the purpose where all is good. And therefore one says Kadish for one's departed parents — the essential rectification of their soul — to be included in the purpose. And this is also the aspect of the candle lit to honor the rectification of their soul — especially on the yahrzeit — for from the light of the dawn of the trace-impression of the nullification toward the purpose — the illumination of the holy Torah flows — called candle and light. And this is also the aspect of the candle lit during prayer — for the essential rectification of prayer is through nullifying oneself toward the purpose — and from there the candle of prayer illuminates. Source: Likutay Halachos, Hilchos Metznanus, Halachah 3, Ois 8, 9, 10, 11.
Segment 93
קֹדֶם הַתְּפִלָּה אוֹמְרִים קְרִיאַת שְׁמַע בִּסְתִימַת עֵינַיִם, הַיְנוּ שֶׁסּוֹתְמִין עֵינָיו מֵחֵיזוּ דְּהָאי עָלְמָא לְגַמְרֵי וּמְבַטְּלִין עַצְמָן אֶל הַתַּכְלִית שֶׁשָּׁם כֻּלּוֹ אֶחָד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁמּוֹסְרִין נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בִּשְׁעַת אֲמִירַת ה' אֶחָד, הַיְנוּ שֶׁמִּסְתַּלְּקִין מִזֶּה הָעוֹלָם לְגַמְרֵי וּמְדַבְּקִין עַצְמָן לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְנִכְלָלִין בְּהַתַּכְלִית שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶחָד, וְעַל־יְדֵי זֶה נִשְׁלֶמֶת הַתְּפִלָּה שֶׁאַחַר כָּךְ כַּנַּ"ל (שם אות טו).
93. Our Rabbis said: one who answers Amen yehei shemeih rabbah with all one's strength — all one's sins are forgiven — for through this one is included in the aspect of the purpose — the aspect of l'eila min kol birchasa — where all is one and all is good — and there is no hold of judgment or sin at all — for all is forgiven there — for the purpose is the aspect of Yom Kipur — the source of the forgiveness of sins. Source: Likutay Halachos, ibid., Ois 16.
Segment 94
עִקַּר הָעֲלִיָּה וְהַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל בְּחִינַת הַמָּקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם הוּא עַל־יְדֵי תְּפִלָּה, וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַקּוֹבֵעַ מָקוֹם לִתְפִלָּתוֹ וְכוּ', כִּי עַל־יְדֵי זֶה מְקַשֵּׁר וְקוֹבֵעַ הַמָּקוֹם אֶל בְּחִינַת הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם. וְעַל־כֵּן עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלָּה הִיא דֶּרֶךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, דֶּרֶךְ נְקֻדַּת הָאֶבֶן שְׁתִיָּה כִּי שָׁם נִכְלָלִין כָּל מְקוֹמוֹת הָעוֹלָם, וְדֶרֶךְ שָׁם מְקַשְּׁרִין כָּל הַמְּקוֹמוֹת לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם. וְעַל־כֵּן עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה הוּא עַל־יְדֵי הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁמּוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן, כִּי כָּל הַשְּׁלוּחִים כָּל שְׁלִיחוּתָם הוּא בִּבְחִינַת מָקוֹם, כִּי זֶה עִקַּר שֵׁם שְׁלִיחוּת שֶׁנִּשְׁתַּלְּחִין מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְשֹׁרֶשׁ בְּחִינַת הַמָּקוֹם הוּא מִמַּה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַעֲלִים וּמַסְתִּיר הַנְהָגָתוֹ לִפְעָמִים, וּמַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם עַל־ יְדֵי מַלְאָכִים שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלוּחִים, עַד שֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל מִשָּׁם בְּחִינַת הַנְהָגַת הַטֶּבַע, וְכָל זֶה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם בְּחִירָה כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה מְשַׁנִּין הַטֶּבַע ונִתְגַּלָּה מִמֵּילָא שֶׁגַּם הַנְהָגַת הַטֶּבַע הוּא עַל יָדוֹ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, וְעַל־יְדֵי זֶה עוֹלֶה הַמָּקוֹם וְנִכְלָל וְנִתְקַשֵּׁר בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם. וְזֶה בְּחִינַת הַשָּׁלִיחַ שֶׁל הַתְּפִלָּה שֶׁהוּא הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר, וְכָל שְׁלִיחוּתוֹ הוּא מִבְּחִינַת מָקוֹם לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם, וְעַל־כֵּן עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, שֶׁמְּבַטֵּל הַנְהָגַת הַטֶּבַע שֶׁהִיא בִּבְחִינַת שָׁלִיחַ שֹׁרֶשׁ בְּחִינַת מָקוֹם, הִיא עַל־יְדֵי הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר, כִּי אֵין הַדִּין נִמְתָּק אֶלָּא בְּשָׁרְשׁוֹ, עַיֵּן פְּנִים (הלכות שלוחין הלכה ד אות ה ז ט).
94. Before prayer one reads Krias Shema with eyes closed — closing one's eyes completely from the sight of this world — and nullifying oneself toward the purpose where all is one. And this is the aspect of surrendering one's soul for the sanctification of Hashem's Name when saying Hashem Echad — withdrawing completely from this world — cleaving to Hashem — being included in the purpose which is the aspect of One. And through this the prayer that follows is perfected. Source: Likutay Halachos, ibid., Ois 15.
Segment 95
אֵין הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל כִּי אִם בַּעֲשָׂרָה, כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ עֲשָׂרָה מִיִּשְׂרָאֵל הֵם כְּלוּלִים מִכָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי אַכָּל בֵּיהּ עֲשָׂרָה שְׁכִינְתָּא שָׁרְיָא, וְהַשְּׁכִינָה הִיא שֹׁרֶשׁ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְגַם כִּי מִנְיַן עֲשָׂרָה הֵם כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה מַדְרֵגוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם מְלָכִים צַדִּיקִים חוֹזִים וְכוּ' כַּמּוּבָא בַּתִּקּוּנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל מִקָּטָן וְעַד גָּדוֹל שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְקַשֵּׁר עִמָּהֶם, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ עֲשָׂרָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הַחֲצוּבוֹת מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד בְּחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, אָז הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר יוֹרֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה, כִּי אָז יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְקַשֵּׁר עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה כָּל הַמְּקוֹמוֹת לִבְחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁשָּׁם דָּנִין הַכֹּל לְכַף זְכוּת וּמִשָּׁם הַמְתָּקַת כָּל הַדִּינִים, וְנִמְשָׁכִים רַחֲמִים גְּדוֹלִים רַחֲמִים רַבִּים שֶׁזֶּהוּ עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה לְהַמְתִּיק הַדִּינִים וּלְהַמְשִׁיךְ רַחֲמִים. וְזֶה בְּחִינַת פָּרָשַׁת הָעֲקֵדָה וּפֶרֶק אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן וְכוּ' שֶׁאוֹמְרִים קֹדֶם הַתְּפִלָּה, כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים (שָׁם אוֹת ח י), (וְעַיֵּן שָׁם אוֹת יב, מְבֹאָר שָׁם: עִנְיַן מַה שֶּׁאוֹמְרִין קְדֻשָּׁה בְּצִבּוּר).
95. The essential ascent and binding of the aspect of place to the aspect of above-place is through prayer. And this is the aspect of: "all who fix a place for their prayer" etc. — for through this one binds and fixes the place to the aspect of prayer which is the aspect of above-place. And therefore the essential ascent of prayer is through the Land of Israel — through the point of the foundation stone — for there all places of the world are included. And therefore the essential fullness of prayer is through the shliach tzibur who fulfills the obligation of the many — for all the agents' agency is in the aspect of place — the essential meaning of agency being sent from place to place. And through prayer one changes nature — and it is revealed that even the conduct of nature is by Hashem Himself. And through this place ascends and is bound in the aspect of above-place. Source: Likutay Halachos, Hilchos Shlu'chin, Halachah 4, Ois 5, 7, 9.
Segment 96
גֹּדֶל מַעֲלַת תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים וְכוּ', תנג וְעִנְיַן סְמִיכַת גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה - עַיֵּן הִתְבּוֹדְדוּת אות לב לג לד לה.
96. The shliach tzibur does not stand to pray except with ten — for when there are ten of Israel they are included from all the souls of Israel — for wherever ten gather the Shechinah rests. And the ten correspond to the ten levels in Israel as brought in the Tikkunim — the totality of the souls of Israel. And therefore when there are ten — the shliach tzibur descends before the ark — for then one has the power through prayer to bind all places to the aspect of the place of the world — where all are judged favorably — and from there the sweetening of all judgments — and the great and abundant compassion flows. And this is the aspect of the Akeidah passage and the chapter Ayzehu Mekoman said before prayer. Source: Likutay Halachos, ibid., Ois 8, 10.
Segment 97
מַה שֶּׁהִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּיוֹתֵר לִהְיוֹת זָהִיר בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה - עַיֵּן הִתְבּוֹדְדוּת אוֹת לח.
97. The great merit of prayer and supplications and the matter of joining redemption to prayer. Cross-reference entry — See "Hisbodidus" [Seclusion], Ois 32, 33, 34, 35.
Segment 98
כְּלַל כַּוָּנוֹת אַרְבַּע חֶלְקֵי הַתְּפִלָּה שֶׁהֵם נֶגֶד הָאַרְבַּע עוֹלָמוֹת כַּמְּבֹאָר בַּכַּוָּנוֹת, הַכֹּל כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲלוֹת מֵעוֹלָם לְעוֹלָם עַד רֵאשִׁית נְקֻדַּת הַבְּרִיאָה שֶׁהִיא תְּחִלַּת הָאֲצִילוּת, וּמִשָּׁם נִזְכֶּה לַעֲלוֹת עוֹד בְּיוֹתֵר וּלְהִכָּלֵל בְּאוֹר הָאֵין סוֹף מַמָּשׁ, שֶׁשָּׁם הַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת תְּפִלַּת ה' מַמָּשׁ, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה שֶׁתִּהְיֶה נִכְלֶלֶת בְּאַחְדּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת הוּא תְּהִלָּתֶךָ וְהוּא אֱלֹקֶיךָ, כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. כִּי הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת בִּטּוּל וּדְבֵקוּת וְרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה, יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל עַד שֶׁעַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַּתָּא בִּתְפִלָּתֵנוּ, יֵשׁ לָנוּ כֹּחַ לְעוֹרֵר רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ יִתְפַּלֵּל, כִּי בְּאִתְעַרוּתָא דִּלְתַתָּא אִיתְעַר לְעֵילָא, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ רַחֲמִים גְּדוֹלִים וַחֲסָדִים נִפְלָאִים מְאֹד הַנִּמְשָׁכִים עַל־יְדֵי תְּפִלַּת ה' מַמָּשׁ. וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת הַתְּפִלָּה בְּצִבּוּר, כִּי אַכָּל בֵּיהּ עֲשָׂרָה שְׁכִינְתָא שַׁרְיָיא, וְעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין אָנוּ לְעוֹרֵר בְּיוֹתֵר בְּחִינַת תְּפִלַּת ה' מַמָּשׁ, וְזֶה בְּחִינַת חֲזָרַת הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר הַתְּפִלָּה וּבְחִינַת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁאוֹמְרִים אָז, וּמִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר, עִקַּר תַּקָּנָתוֹ לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לַצַּדִּיקִים שֶׁבַּדּוֹר שֶׁזָּכוּ בֶּאֱמֶת לַעֲלוֹת מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁזָּכוּ לִתְפִלַּת ה' מַמָּשׁ, וְכֵן הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר וְהַצִּבּוּר צְרִיכִין גַּם כֵּן לְקַשֵּׁר תְּפִלָּתָם אֶל הַצַּדִּיקִים הַנַּ"ל, שֶׁכָּל עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת עַל יָדָם. וְעַל־כֵּן אַחַר סִיּוּם תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אוֹמְרִים שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת תְּפִלַּת ה' מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: מְלַמֵּד שֶׁנִּתְעַטֵּף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר וְכוּ', וְזֶה גַּם כֵּן בְּחִינַת נְפִילַת אַפַּיִם וּשְׁאָר הַתְּפִלָּה עַד הַסּוֹף, וְכֵן עִנְיַן פָּרָשַׁת עֲקֵדָה שֶׁאוֹמְרִים קֹדֶם הַתְּפִלָּה, כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים (הלכות מתנה הלכה ה אות נד נה נו נז נח נט).
98. The matter of the warning of our Rabbis to be especially careful about the Minchah prayer. Cross-reference entry — See "Hisbodidus" [Seclusion], Ois 38.
Segment 99
עִקַּר תְּפִלָּה בְּכַוָּנָה הוּא, לְקַשֵּׁר וְלֶאֱסֹף כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהָרְצוֹנוֹת וְהַנְּפָשׁוֹת לְתוֹךְ דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה, לְקַבֵּץ פִּזּוּרֵי הַנֶּפֶשׁ שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמַּחֲשָׁבוֹת הַמִּתְפַּזְּרִים בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה אֶל הַחוּץ, וְצָרִיךְ לְקַבֵּץ הַנֶּפֶשׁ מִן הַפִּזּוּר שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם מַחֲשֶׁבֶת חוּץ, רַק לְקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק, וַאֲזַי מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת, עַיֵּן פְּנִים (הל' אבדה ומציאה ה"א אות ג).
99. The totality of the intentions of the four sections of prayer — corresponding to the four worlds — all so that we merit to ascend from world to world until the very beginning point of Creation — and from there to be included in the light of Ein Sof itself — where prayer is in the aspect of Hashem's own prayer — the essential fullness of prayer: being included in His unity. For prayer — the aspect of cleaving and nullification and holy Will — has great power — so that through our arousal from below we have the power to arouse His compassion — so that He Himself prays. And this is the aspect of the great merit of communal prayer. And after completing the Shemoneh Esrai one recites the thirteen attributes of mercy — the aspect of Hashem's own prayer — as our Rabbis said: "He showed the Holy One blessed be He wrapped as a shliach tzibur ..." Source: Likutay Halachos, Hilchos Matanah, Halachah 5, Ois 54, 55, 56, 57, 58, 59.
Segment 100
עַל־יְדֵי מִצְוַת אֲבֵדָה, זוֹכִין לִתְפִלָּה בְּכַוָּנָה וּלְתִקּוּן הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה (שם).
100. The essential prayer with devotion is to bind and gather all the thoughts and wills and souls into the words of prayer — to gather the scattered pieces of the soul — and to bind thought to speech in a strong and firm bond — so as not to have any extraneous thought — only binding the thought to the speech. And then one gathers all the camps. Source: Likutay Halachos, Hilchos Aveidah U'Metzi'ah, Halachah 1, Ois 3.
Segment 101
בְּכָל יוֹם וָיוֹם צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הַתּוֹרָה מֵחָדָשׁ, בִּבְחִינַת בְּכָל יוֹם יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כַּחֲדָשִׁים, וְהַמְשָׁכַת הַתּוֹרָה הִיא עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיכִין הָרוּחַ נְדִיבָה שֶׁל צְדָקָה לְשַׁכֵּךְ תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לִשְׁאָר תִּקּוּנִים הַמְבֹאָרִים בִּפְנִים, עַד שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי זֶה לְהַמְשִׁיךְ תּוֹרָה, וְעַל זֶה נִסְדַּר הַתְּפִלָּה, כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִתֵּן צְדָקָה קֹדֶם הַתְּפִלָּה (שם הלכה ג אות ג).
101. Through the mitzvah of returning a lost object — one merits prayer with devotion and the rectification of the holy malchus . Source: Likutay Halachos, ibid.
Segment 102
קֹדֶם הַתְּפִלָּה אוֹמְרִים אַשְׁרֵנוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וְכוּ', וְכֵן כַּמָּה שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וְהוֹדָאוֹת עַל חַסְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמַזְכִּירִין הַנִּיסִים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם, וּמַסְמִיכִים גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי זֶה דַּיְקָא שֶׁמּוֹדִים לוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת עַל כָּל הַנִּסִּים וְכוּ', עַל־יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לִכְנֹס בַּתְּפִלָּה לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי. וְאַחַר הַתְּפִלָּה אוֹמְרִים גַּם כֵּן בָּרוּךְ אֱלֹקֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ וְכוּ' וְעוֹד כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, וּבִגְמַר הַתְּפִלָּה אוֹמְרִים עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ וְכוּ', שֶׁהוּא שֶׁבַח נִפְלָא וְנוֹרָא עַל שֶׁזָּכִינוּ לִקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, וְכָל זֶה כִּי נָעוּץ סוֹפוֹ בִּתְחִלָּתוֹ וְכוּ', כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. כִּי תּוֹדָה הוֹדָאָה הוּא תַּכְלִית כָּל עֲבוֹדָתֵנוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְזֶה עִקַּר תַּכְלִיתֵנוּ לָעוֹלָם הַבָּא כִּי זֶה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא (הלכות פריקה וטעינה הלכה ד אות טז כ).
102. Each and every day one must draw Torah upon oneself anew — in the aspect of: "each day it should be in your eyes as new." And the drawing of the Torah is through drawing the generous spirit of tzedakah — to quiet the desire for money. And this is what the prayer was arranged for. And therefore one must give tzedakah before prayer. Source: Likutay Halachos, ibid., Halachah 3, Ois 3.
Segment 103
אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: יִפְנֶה וְיִטֹּל יָדָיו וְכוּ' וְאַחַר כָּךְ יַנִּיחַ תְּפִלִּין וְיִתְפַּלֵּל, כִּי בַּבֹּקֶר אָז עִקַּר עֲלִיַּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל־כֵּן אָנוּ עוֹסְקִין אָז בִּשְׁלֵמוּת תִּקּוּנָהּ, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁיִּפְנֶה וְנִדְחָה פְּסֹלֶת הָאֲכִילָה לַחוּץ, וְלֹא נִשְׁאַר כִּי אִם דַּקּוּת וְזַכּוּת הָאֲכִילָה, שֶׁהוּא עִקַּר שְׂבִיעַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁמִּשָּׁם אֲכִילַת וּשְׂבִיעַת הַצַּדִּיק, עַד שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי זֶה לְצַחְצֵחַ נַפְשׁוֹ וְלִהְיוֹת אִישׁ תְּבוּנָה, עַד שֶׁזּוֹכֶה לִדְלוֹת וּלְגַלּוֹת הַמַּיִם עֲמֻקִּים שֶׁהֵם הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁעַל יָדָם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי נְטִילַת יָדַיִם בְּמַיִם כְּדִינוֹ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁזּוֹכִין לִטְבֹּל בְּמִקְוֵה טָהֳרָה, עַל־יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִים הַמַּיִם עֲמֻקִּים הַנַּ"ל, שֶׁעַל יָדָם עִקַּר תִּקּוּן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁמַּעֲלִין הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה נַעֲשִׂין גֵּרִים. וּצְרִיכִין לַעֲסֹק עוֹד בִּשְׁאָר תִּקּוּנִים הַמְבֹאָרִים בִּפְנִים, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יַזִּיק לָנוּ חַס־וְשָׁלוֹם הִתְקָרְבוּת הַגֵּרִים, וְכָל זֶה נַעֲשָׂה עַל־יְדֵי צִיצִית וּתְפִלִּין, כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים (הלכות הפקר ונכסי הגר ה"ד אות ה ו ז עיין ציצית אות כז).
103. Before prayer one recites Ashreinu mah tov chelkeinu etc. — and many songs and praises and thanksgivings for Hashem's kindnesses — mentioning the miracles and wonders of the Exodus from Egypt — and joining redemption to prayer. For through giving thanks to Hashem at every time — through this specifically one can enter into prayer and supplicate before Hashem properly. And after prayer one also recites Baruch Elokeinu she'vara'anu lichvodo etc. — and at the conclusion one recites Aleinu L'Shabeach etc. — a wondrous and awesome praise. For thanksgiving and acknowledgment is the purpose of all our service of Hashem in this world — and this is the essential purpose of the World to Come. Source: Likutay Halachos, Hilchos Prikah V'Te'inah, Halachah 4, Ois 16, 20.
Segment 104
אַחַר־כָּךְ צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת כָּל הַתִּקּוּנִים הָאֵלֶּה בְּמִילוּלָא כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבַכַּוָּנוֹת, שֶׁצְּרִיכִין לְתַקֵּן כָּל הָעוֹלָמוֹת בְּעוּבְדָא וּבְמִילוּלָא. וְזֶה בְּחִינַת כָּל סֵדֶר הַתְּפִלָּה שֶׁעַל־יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין כָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל בְּמִילוּלָא, כִּי בִּתְחִלָּה אוֹמְרִים בִּרְכַּת הַשַּׁחַר, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, עַד שֶׁנִּתְגַּלִּין הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִתְגַּדְּלָה הָאֱמוּנָה, שֶׁזֶּה כָּל עִנְיַן הַבְּרָכוֹת שֶׁמְּבָרְכִין בַּשַּׁחַר כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים בִּפְרָטִיּוּת. וְזֶה גַּם־כֵּן עִנְיַן פָּרָשַׁת הָעֲקֵדָה וּקְרִיאַת שְׁמַע קְטַנָּה שֶׁאוֹמְרִים אַחַר־כָּךְ. וּכְשֶׁמַּעֲלִין הָאֱמוּנָה אָז נַעֲשִׂין גֵּרִים, וְזֶה בְּחִינַת פָּרָשַׁת קָרְבָּנוֹת וּקְטֹרֶת. וְאַחַר כָּךְ עוֹסְקִין בִּשְׁאָר הַתִּקּוּנִים בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יַזִּיק לָנוּ חַס־וְשָׁלוֹם הִתְקָרְבוּת הַגֵּרִים, וְזֶה עִנְיַן פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה וּבִרְכַּת הַמְּאוֹרוֹת וְאַהֲבָה רַבָּה, וְאָז אוֹמְרִים קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהִיא אֱמוּנַת הַיִּחוּד, כִּי אָז נִשְׁלְמָה הָאֱמוּנָה. וְזֶה עִנְיַן הַדָּלֶ"ת גְּדוֹלָה דְּאֶחָד וּפָרָשַׁת שְׁמַע וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ וַיֹּאמֶר וֶאֱמֶת וְיַצִּיב, עַד שֶׁעַל־יְדֵי כָּל זֶה יְכוֹלִין אַחַר־כָּךְ לְהִתְפַּלֵּל וּלְהַזְכִּיר זְכוּת אָבוֹת בִּתְפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, כַּמְּבֹאָר הַכֹּל בִּפְנִים בִּפְרָטִיּוּת (שם אות ח ט י יא יב יג יד טו טז יט כ כא כב כג כה).
104. Our Rabbis said: one should relieve oneself and wash one's hands and then put on tefilin and pray. For in the morning is the essential ascent of holy faith — and through relieving oneself the dross of eating is expelled — and only the purity and refinement remains — until one merits to refine one's soul and become a person of understanding — until meriting to draw out the deep waters — the holy counsels — through which faith greatly grows. And therefore through netilas yadayim with water as required — and all the more so when meriting to immerse in a mikveh — through this one draws these deep waters — through which the essential rectification of holy faith occurs — and then converts are made. And all this is accomplished through tzitzis and tefilin . Source: Likutay Halachos, Hilchos Hefker V'Nichsei HaGer, Halachah 4, Ois 5, 6, 7.
Segment 105
כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁבֶּאֱמֶת וְיַצִּיב הֵם בְּחִינַת אִמְרוֹת טְהוֹרוֹת מְזֻקָּק שִׁבְעָתַיִם, לְהַחֲיוֹת וּלְהָשִׁיב בָּהֶם אֶת הַנְּשָׁמוֹת הַנְּפוּלוֹת. כִּי כָּל בִּרְכַּת אֱמֶת וְיַצִּיב וְכוּ', הִיא כֻּלָּהּ רַק דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה הַמְשִׁיבִין וּמְחַיִּין אֶת הַנֶּפֶשׁ מְאֹד מְאֹד, בְּחִינַת וּדְבָרָיו חַיִּים וְקַיָּמִים נֶאֱמָנִים וְנֶחְמָדִים לָעַד וְכוּ'. וְזֶה בְּחִינַת שְׁמוֹנָה פְּעָמִים אֱמֶת שֶׁבֶּאֱמֶת וְיַצִּיב, כִּי עִקַּר הַחִיּוּת הוּא עַל־יְדֵי אֱמֶת שֶׁהוּא סַמָּא דְּחַיֵּי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְעִנְיַן הַשְּׁמוֹנָה פְּעָמִים דַּיְקָא עַיֵּן פְּנִים, וְשָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן עִנְיַן הַחֲמִשָּׁה עָשָׂר וָאוִי"ן שֶׁבֶּאֱמֶת וְיַצִּיב (שם טז יז יח).
105. Afterward one must accomplish all these rectifications in speech — as brought in the holy Zohar — one must rectify all the worlds in deed and in speech. And this is the entire order of prayer — through which one draws all the aforementioned rectifications in speech. At the beginning one recites the morning blessings — through which one draws the spirituality of G-dliness into contractions — until the holy counsels are revealed — through which faith grows. And this is also the matter of the Akeidah passage and the minor Krias Shema said afterward. And when faith is elevated — converts are made — the aspect of the sacrifices and ketores passages. And then one engages in the other rectifications — the matter of the verses of praise, the blessing of the luminaries, and Ahavah Rabbah . And then one recites Krias Shema — the faith of the unity — for then faith is completed. And this is the matter of the large dalet of echad and the portion of Shema and V'Hayah Im Shamoa and Vayomer and Emes V'Yatziv — until through all this one can then pray and mention the merit of the Patriarchs in the Shemoneh Esrai . Source: Likutay Halachos, Hilchos Hefker V'Nichsei HaGer, ibid., Ois 8, 9, 10, 11, 12, 13, 14, 15, 16, 19, 20, 21, 22, 23, 25.
Segment 106
רַמַ"ח תֵּיבִין דִּקְרִיאַת שְׁמַע כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל הָרַמַ"ח אֵבָרִים, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (שם אות כג).
106. All the words of Emes V'Yatziv are pure refined sayings — to revive and restore the fallen souls. For the entire blessing of Emes V'Yatziv etc. is entirely words of faith that greatly revive and sustain the soul — the aspect of: "His words are alive and enduring, faithful and beloved forever." And this is the aspect of the eight times emes [truth] in Emes V'Yatziv — for the essential life is through truth — the potion of life. And there the matter of the fifteen vavs in Emes V'Yatziv is also explained. Source: Likutay Halachos, ibid., Ois 16, 17, 18.
Segment 107
כָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁל תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, גַּם־כֵּן סוֹבֵב וְהוֹלֵךְ עַל קוֹטָבִים הַנַּ"ל, הַיְנוּ לְהַמְשִׁיךְ רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת לְתוֹךְ צִמְצוּמִים, וְלִדְלוֹת וּלְגַלּוֹת הָעֵצוֹת, שֶׁעַל־ יְדֵי זֶה נִשְׁלְמָה וְנִתְגַּדְּלָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וְנַעֲשִׂין גֵּרִים, וּשְׁאָר כָּל הַתִּקּוּנִים הַנַּ"ל כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים בִּפְרָטִיּוּת. וּמֵחֲמַת שֶׁכָּל הַתִּקּוּנִים כְּלוּלִים בַּשָּׁלוֹם, עַל־כֵּן מְסַיְּמִין הַתְּפִלָּה בְּבִרְכַּת שִׂים שָׁלוֹם (שם כו כח כט ל לא לב לג).
107. The 248 words of Krias Shema — to draw the holy faith into all 248 limbs — for this is the essential fullness of faith. Source: Likutay Halachos, ibid., Ois 23.
Segment 108
מַה שֶּׁמְּסַדְּרִין תְּחִלָּה שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם, וְאַחַר־כָּךְ שׁוֹאֲלִין צְרָכָיו. וְכֵן מַה שֶּׁמְּסַיְּמִין בְּבִרְכַּת שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה - עֵיֵּן אֱמוּנָה אוֹת קמו.
108. All the blessings of the Shemoneh Esrai also revolve around these axes — to draw the spirituality of G-dliness into contractions — and to draw out and reveal the counsels — through which holy faith grows and converts are made — and all the other rectifications. And since all the rectifications are included in peace — therefore we conclude prayer with the blessing of Sim Shalom . Source: Likutay Halachos, ibid., Ois 26, 28, 29, 30, 31, 32, 33.
Segment 109
צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק מְאֹד בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה לְהַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לִפְעֹל כָּל דָּבָר בִּתְפִלָּתוֹ, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת בְּלֵב הָאָדָם בְּעִנְיָן זֶה כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּעַצְמוֹ, וְרֹב בְּנֵי אָדָם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁאֵין לָהֶם כֹּחַ לָזֶה, וְעַל־כֵּן אֵינָם מִתְחַזְּקִים בִּתְפִלָּה. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְיַגֵּעַ בִּיגִיעָה וַעֲבוֹדָה גְּדוֹלָה מְאֹד לְהִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, וְעִקַּר הַיְגִיעָה הִיא בִּתְחִלָּה, דְּהַיְנוּ בְּעֵת שֶׁמַּתְחִיל לְהִתְחַזֵּק לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה בִּבְחִינַת כָּל הַהַתְחָלוֹת קָשׁוֹת, כִּי אָז עֲדַיִן לֹא רָאָה שׁוּם פְּעֻלָּה עַל־יְדֵי תְּפִלָּתוֹ, אֲבָל כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל כֹּחוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, עַד שֶׁזּוֹכֶה לִפְעֹל אֵיזֶה דָּבָר בִּתְפִלָּתוֹ, כְּגוֹן שֶׁהִתְפַּלֵּל עַל אֵיזֶה דָּבָר וְנַעֲנָה, אֲזַי הוּא מִתְחַזֵּק בָּזֶה, לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לִפְעֹל בִּתְפִלָּתוֹ, מֵאַחַר שֶׁרוֹאֶה שֶׁכְּבָר שָׁמַע הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם תְּפִלָּתוֹ וְנַעֲנָה, וְאָז נַעֲשָׂה אֶצְלוֹ כְּלִי שָׁלֵם לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה. כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַכְּלִי הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתוֹ (הלכות נחלות הלכה ד אות ד).
109. The matter of why one first arranges the praises of the Omnipresent — and then asks for one's needs. And also the matter of concluding with the blessing of Shomeya Tefilah . Cross-reference entry — See "Emunah" [Faith], Ois 146.
Segment 110
כָּל הַהוֹלָדוֹת וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת הַכֹּל נִמְשָׁךְ רַק עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה, וְהוֹלָדַת הַבְּכוֹר נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַפְּעֻלָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁפּוֹעֵל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי עַל־יְדֵי תְּפִלָּתוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִתְחַזְּקָה אֱמוּנָתוֹ לְהִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה תָּמִיד כַּנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת הַבְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם, כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים (שם אות ה ז). קיב. עִקַּר הַמְשָׁכַת הַשֶּׁפַע הוּא עַל־יְדֵי תְּפִלָּה. וְכָל מַה שֶּׁאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מַרְבֶּה בִּתְפִלָּה וּמַמְשִׁיךְ יוֹתֵר שֶׁפַע וְרֹב טוּב לְבֵית יִשְׂרָאֵל, כֵּן מְחַיֶּה וּמְקַיֵּם כָּל הָעוֹלָמוֹת בְּיוֹתֵר, וְנִתְגַּלָּה גָּדְלוֹ וְטוּבוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה כָּל חֶפְצוֹ יִתְבָּרַךְ לְהַשְׁפִּיעַ כָּל טוּב לְיִשְׂרָאֵל תָּמִיד, וְזֶה כָּל תַּעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו. וְכֵן עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם, הוּא עַל־ יְדֵי שֶׁרוֹאִין שֶׁיִּשְׂרָאֵל פּוֹעֲלִין בִּתְפִלָּתָם וּמַמְשִׁיכִין שֶׁפַע וְרֹב טוּב (שם אות ח).
110. One must hold firm greatly in complete faith — believing that one has the power to accomplish anything through prayer. For there are many kinds of weakness of mind in a person's heart in this matter — and most people imagine they have no power for this — and therefore do not hold firm in prayer. Therefore one must greatly exert and labor to hold firm to pray with devotion. And the essential exertion is at the beginning — when one first starts to hold firm — for then one has not yet seen any result of prayer — the aspect of: every beginning is difficult. But when one manages to hold firm with all one's strength to pray with devotion — until accomplishing something through prayer — being answered — then one holds firm in this — believing also in oneself that one has the power to accomplish through prayer. And then a complete vessel is formed to receive the abundance through the words of prayer. For the essential formation of the vessel is through faith — through believing that Hashem hears one's prayer. Source: Likutay Halachos, Hilchos Nachalos, Halachah 4, Ois 4.
Segment 111
הַמִּשְׁכָּן הוּא בְּחִינַת כְּלַל תְּפִלַּת יִשְׂרָאֵל, וְהַמִּשְׁכָּן כָּלוּל מִכַּמָּה דְּבָרִים פְּרָטִיִּים קְרָשִׁים קְרָסִים עַמּוּדִים בְּרִיחִים אֲדָנִים וְכוּ', וְכֵן כָּל כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן עִם כָּל הַפְּרָטִים שֶׁבְּכָל כְּלִי, וְהַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל הֵם בְּחִינַת תְּפִלַּת יִשְׂרָאֵל, כִּי יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁמִּתְחַבְּרִין יַחַד וְנַעֲשָׂה מֵהֶם בְּחִינַת קֶרֶשׁ לַמִּשְׁכָּן, וְיֵשׁ שֶׁנַּעֲשָׂה מֵהֶם בְּחִינַת אֶדֶן לַמִּשְׁכָּן. וְזֶה בְּחִינַת מִשְׁפְּחוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁחָנוּ סָבִיב לַמִּשְׁכָּן, כִּי כְּלַל מִשְׁפָּחָה זֹאת הֵם בִּבְחִינַת חֵלֶק זֶה מֵהַמִּשְׁכָּן, וּמִשְׁפָּחָה אַחֶרֶת הֵם בִּבְחִינַת פְּרָט אַחֵר מֵהַמִּשְׁכָּן, וְהָעִקָּר הוּא הַתְּפִלָּה שֶׁהִיא עִקַּר בְּחִינַת בִּנְיַן הַמִּשְׁכָּן, וְכָל אֶחָד כְּפִי תְּפִלּוֹתָיו, כְּמוֹ כֵן הוּא נִשְׁרַשׁ בְּמִשְׁפְּחוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלַל הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו כַּנַּ"ל (שם אות הנ"ל).
111. All births and all abundances — all flow only through prayer. And the birth of the firstborn flows from the aspect of the first accomplishment the Jew achieves through prayer — through which one's faith is strengthened to hold firm in prayer always — and this is the aspect of the firstborn receiving a double portion. Source: Likutay Halachos, ibid., Ois 5, 7.
Segment 112
הִתְגַּלּוּת עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה גִּלּוּ יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם, כִּי אֵין כֹּחֵנוּ אֶלָּא בַּפֶּה, וְרַק זֶה אֻמָּנוּתֵינוּ וְאֻמָּנוּת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וּלֶעָתִיד בְּעֵת הַגְּאֻלָּה כְּשֶׁיִּרְאוּ כָּל הָעוֹלָם אֶת גֹּדֶל וְרִבּוּי הַפְּעֻלּוֹת וְהַיְשׁוּעוֹת שֶׁפָּעַלְנוּ עַל־יְדֵי תְּפִלּוֹתֵינוּ בְּכָל יְמֵי הַגָּלוּת, אָז יִתְחַזְּקוּ כֻּלָּם בִּתְפִלָּה, מֵחֲמַת שֶׁהַכֹּל יִרְאוּ אָז מַעֲלַת הַתְּפִלָּה עַל־יְדֵי גְּדֻלַּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל גְּדֻלָּתָם זָכוּ עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר אָז אֶהֱפֹךְ אֶל כָּל הָעַמִּים שָׂפָה בְּרוּרָה לִקְרֹא כֻּלָּם בְּשֵׁם ה', אֲבָל מַעֲלַת תְּפִלָּתָם שֶׁל הָאֻמּוֹת אֵינָהּ חֲשׁוּבָה אָז כָּל כָּךְ, מֵאַחַר שֶׁהֵם לֹא יִתְגַּבְּרוּ בִּתְפִלָּה עַד אַחַר שֶׁרָאוּ מַה שֶּׁפָּעֲלוּ יִשְׂרָאֵל בִּתְפִלָּתָם. אֲבָל עַם קָדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל זָכוּ לְהִתְגַּבֵּר בִּתְפִלָּה בְּכָל יְמֵי הַגָּלוּת, בְּעֵת שֶׁלֹּא רָאוּ עֲדַיִן מַה שֶּׁפָּעֲלוּ, שֶׁזֶּה יָקָר בְּיוֹתֵר אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ (שם אות יג).
112. The essential drawing of abundance is through prayer. And the more the Jewish person multiplies prayer and draws more abundance and great goodness to the house of Israel — the more one revives and sustains all the worlds — and the revelation of His greatness and goodness increases — which is the essential of His delights — for His entire desire is to pour all good upon Israel always. And this is the essential revelation of His G-dliness in the world. Source: Likutay Halachos, ibid., Ois 8.
Segment 113
יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי קְלִפּוֹת שֶׁמְּבַלְבְּלִין דַּעַת הָאָדָם מִלְּהִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה, וְהֵם קְלִפּוֹת עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קְלִפַּת הָעָרְלָה וְהַפְּרִיעָה, קְלִפַּת עֵשָׂו עֲמָלֵק הוּא בְּחִינַת הָעָרְלָה גְּמוּרָה, כִּי הוּא כּוֹפֵר בָּעִקָּר וְאֵינוֹ מוֹדֶה בַּתְּפִלָּה כְּלָל, וּמַטְעֶה לֵב הָאָדָם לוֹמַר שֶׁאֵין הַתְּפִלָּה מוֹעֶלֶת חַס־וְשָׁלוֹם, מֵאַחַר שֶׁמִּתְאָרֵךְ תנז הַגָּלוּת כָּל־כָּךְ, וּבְכָל יוֹם צוֹעֲקִים וְאֵינָם נוֹשָׁעִים. וְעַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה שֶׁחוֹתְכִין הָעָרְלָה דְּחַפְיָיא עַל בְּרִית, עַל־יְדֵי זֶה מְבַטְּלִין קְלִפָּתוֹ הָרָעָה, וְנִמְשָׁךְ בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהִתְחַזֵּק בַּתְּפִלָּה תָּמִיד, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית. אֲבָל עֲדַיִן יֵשׁ קְלִפָּה אַחֶרֶת, בְּחִינַת קְלִפַּת עוֹר הַפְּרִיעָה שֶׁהִיא בְּחִינַת קְלִפַּת יִשְׁמָעֵאל, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ טָעוּת אַחֵר בְּלֵב הָאָדָם לְהִתְרַשֵּׁל בַּתְּפִלָּה חַס־וְשָׁלוֹם, מֵחֲמַת שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁכְּבָר שָׁמַע הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי אֶת תְּפִלָּתוֹ. בִּפְרָט כְּשֶׁרוֹאֶה אֵיזֶה צְמִיחַת קֶרֶן יְשׁוּעָה, שֶׁאָז נִדְמֶה לוֹ שֶׁכְּבָר נִתְקַבְּלָה תְּפִלָּתוֹ, וְהוּא מִתְרַשֵּׁל לְהִתְפַּלֵּל יוֹתֵר, וְזֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת קְלִפַּת יִשְׁמָעֵאל שֶׁנִּקְרָא כֵּן עַל שֵׁם כִּי שָׁמַע ה' אֶל עָנְיֵךְ, וְתַרְגּוּמוֹ: אַרֵי קָבִּיל ה' יַת צְלוֹתַיִךְ. וּבֶאֱמֶת אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵין רוֹאִין עֲדַיִן שׁוּם יְשׁוּעָה, צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁאֵין שׁוּם תְּפִלָּה לָרִיק חַס־וְשָׁלוֹם, וּלְהִתְחַזֵּק בַּתְּפִלָּה יוֹתֵר, וְכֵן לְהֵפֶךְ אֲפִלּוּ כְּשֶׁרוֹאִין אֵיזֶה יְשׁוּעָה, אָסוּר לְבַטֵּל וּלְהִתְרַשֵּׁל מִתְּפִלָּתוֹ עַל־יְדֵי זֶה, רַק צְרִיכִין לִשְׂמֹחַ בִּישׁוּעָתוֹ, וְלִהְיוֹת מוֹדֶה עַל הֶעָבָר וְצוֹעֵק לֶעָתִיד לָבוֹא, כִּי עֲדַיִן אָנוּ צְרִיכִין הַרְבֵּה יְשׁוּעוֹת מְאֹד כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לָבוֹא לְמַה שֶּׁאָנוּ צְרִיכִין לָבוֹא, אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה בָּאנוּ לָעוֹלָם הַזֶּה. וְאִם יִתְרַשֵּׁל בַּתְּפִלָּה עַל־יְדֵי שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁכְּבָר פָּעַל בִּתְפִלָּתוֹ הַרְבֵּה, שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת קְלִפַּת יִשְׁמָעֵאל בְּחִינַת קְלִפַּת הַפְּרִיעָה, עַל־יְדֵי זֶה חַס־וְשָׁלוֹם נִתְעַכֵּב גְּמַר יְשׁוּעָתוֹ וְיִתְאָרֵךְ גָּלוּתוֹ חַס־וְשָׁלוֹם, וְאָז יַחֲזֹר וְיִתְעוֹרֵר קְלִפַּת עֵשָׂו עֲמָלֵק שֶׁהִיא בְּחִינַת קְלִפַּת הָעָרְלָה, וִיטַמְטֵם לִבּוֹ לְגַמְרֵי מִלְּהִתְחַזֵּק בַּתְּפִלָּה עַל־יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ, שֶׁרוֹאֶה שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁצּוֹעֵק וְאֵינוֹ נַעֲנָה עֲדַיִן לִזְכּוֹת לִישׁוּעָה שְׁלֵמָה, וְזֶה בְּחִינַת מָל וְלֹא פָּרַע כְּאִלּוּ לֹא מָל, וְזֶה בְּחִינַת וַיָּשָׁב מָרְדְכַי, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: שֶׁשָּׁב לְשַׂקּוֹ וּלְתַעֲנִיתוֹ, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר רָאָה יְשׁוּעָה נִפְלָאָה כָּזֹאת שֶׁהִרְכִּיבוּהוּ עַל סוּס הַמֶּלֶךְ וְקָרְאוּ לְפָנָיו וְכוּ', אַף עַל פִּי כֵן לֹא נִתְרַשֵּׁל עַל־יְדֵי זֶה מִתְּפִלָּתוֹ וְצַעֲקָתוֹ. וְכֵן אֵצֶל אֶסְתֵּר כְּתִיב: וַתּוֹסֵף אֶסְתֵּר וַתְּדַבֵּר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְכוּ' וַתֵּבְךְֹּ וַתִּתְחַנֵּן לוֹ לְהַעֲבִיר אֶת רָעַת הָמָן וְכוּ', וְזֶה מְרַמֵּז עַל כְּלַל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּחִינַת אֶסְתֵּר, שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁרוֹאִין יְשׁוּעוֹת וְנִסִּים גְּדוֹלִים וְנִפְלָאִים, שֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּחִינַת הָמָן עֲמָלֵק כְּבָר נָפְלָה מְאֹד, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ, אַף עַל פִּי כֵן אֵינָם מִסְתַּפְּקִים בָּזֶה, וַעֲדַיִן הֵם עוֹמְדִים וּמִתְפַּלְּלִים וּבוֹכִים וּמִתְחַנְּנִים לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כְּבֶן הַמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו, לְהַעֲבִיר אֶת רָעַת הָמָן שֶׁהוּא הַסִּטְרָא אָחֳרָא לְגַמְרֵי, שֶׁיִּזְכּוּ לְהִטָּהֵר וּלְהִתְקַדֵּשׁ לְגַמְרֵי. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁבְּוַדַּאי צְרִיכִין לְהוֹדוֹת הַרְבֵּה עַל הַיְשׁוּעוֹת שֶׁכְּבָר נַעֲשׂוּ לָנוּ, אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן אָנוּ צְרִיכִין לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה מְאֹד, כִּי עֲדַיִן אָנוּ צְרִיכִין יְשׁוּעוֹת רַבּוֹת כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ. עַל־כֵּן אָנוּ צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה תָּמִיד (שם אות כג כד ועיין עוד השייך לזה התבודדות אות לט מא).
113. The Mishkan [Tabernacle] is the aspect of the totality of Israel's prayer — composed of many specific things: beams, clasps, pillars, bars, sockets etc. — all being the aspect of Israel's prayer. For there are many prayers of Israel that join together and become the aspect of one beam — and some become the aspect of a socket. And this is the aspect of the families of Israel who camped around the Mishkan — for each family is the aspect of one part of the Mishkan. And each person according to their prayers — so is one rooted in the families of Israel who are the totality of the Mishkan and its vessels. Source: Likutay Halachos, ibid.
Segment 114
עִנְיַן מַה שֶּׁאוֹמְרִים קְרִיאַת שְׁמַע אַחַר בִּרְכַּת הַמְּאוֹרוֹת - עַיֵּן חִדּוּשׁ מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית אוֹת י. וְעִנְיַן מַה שֶּׁמַּזְכִּירִין יְצִיאַת מִצְרַיִם בִּקְרִיאַת שְׁמַע בְּכָל יוֹם - עַיֵּן פֶּסַח וְכוּ' אוֹת קסב.
114. The revelation of the service of prayer was disclosed by Israel to the world — for our strength is only in our mouths. And in the future at the time of redemption — when all the world will see the greatness and abundance of the accomplishments and salvations we achieved through our prayers in all the days of exile — then all will hold firm in prayer. As it is written: "then I will transform the peoples to a pure language — for all of them to call in the Name of Hashem." But the prayer of the nations will not be as precious then — since they did not hold firm until they saw what Israel achieved. But the holy nation of Israel held firm in prayer throughout all the days of exile — when they had not yet seen what they achieved — and this is most precious before Hashem. Source: Likutay Halachos, ibid., Ois 13.
Segment 115
עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה עַל־יְדֵי הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר הֶהָגוּן, שֶׁהוּא צַדִּיק אֲמִתִּי שֶׁיָּכוֹל לֵירֵד לְעֹמֶק עֲמָקִים, וּלְקַבֵּץ הַטּוֹב מִכָּל הָרְחוֹקִים מְאֹד וּלְהַעֲלוֹתָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הַשָּׂדֶה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁגְּדֵלִים בָּהּ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְאָז כְּשֶׁמְּתַקְּנִין הַשָּׂדֶה בִּשְׁלֵמוּת אָז טוֹב וְיָפֶה לְהִתְפַּלֵּל. כִּי אָז יְכוֹלִין לְהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב עַל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי שֶׁשָּׁם כֻּלּוֹ טוֹב כֻּלּוֹ אֶחָד, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה לַעֲשׂוֹת אֶחָד מִכָּל הַתְּפִלָּה, וְזֶה בְּחִינַת כָּל סֵדֶר הַתְּפִלָּה, קָרְבָּנוֹת וּקְטֹרֶת וּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה וְשִׁירַת הַיָּם וְיִשְׁתַּבַּח וּקְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה, וַחֲזָרַת הַתְּפִלָּה עַל־יְדֵי הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר, כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים (הל' חכירות וקבלנות ה"א אות א ד ה).
115. There are two types of husks that confuse the person's mind from holding firm in prayer — the husks of Eisav and Yishmael — the aspect of the husk of the foreskin and the membrane. The husk of Eisav-Amalek is the aspect of the full foreskin — a complete denier — misleading the heart to say prayer has no power — since the exile has been so long — and daily one cries and is not saved. And through the mitzvah of circumcision — cutting the foreskin that covers the bris — one nullifies this evil husk — and merits to hold firm in prayer always — for the essential rectification of prayer is through the rectification of the bris . But there is still another husk — the aspect of the membrane husk of Yishmael — bringing another error into the heart: to become lax in prayer — since it seems to one that Hashem has already certainly heard one's prayer — especially when seeing some sprouting of the horn of salvation — imagining the prayer has been received. And in truth even when seeing no salvation — one must believe that no prayer is ever wasted — and hold firm in prayer more. And conversely even when seeing some salvation — one must not nullify one's prayer through this — rather rejoice in the salvation and give thanks for the past — and cry for the future. For we still need many salvations all our days of life. And this is the aspect of "and Mordechai returned" — he returned to his sackcloth and fasting — for even after seeing such a wondrous salvation — riding on the king's horse etc. — even so he did not become lax from prayer. And similarly Esther: "and Esther spoke again before the king" — and she wept and supplicated — hinting at all of the congregation of Israel — that even when seeing salvations and great wonders — even when the Sitra Achara — Haman-Amalek — has already fallen greatly — even so one stands and prays and weeps and supplicates — to fully remove the evil of Haman — to merit to be completely purified. For we still need many salvations — therefore we must always multiply prayer. Source: Likutay Halachos, ibid., Ois 23, 24. See also related: "Hisbodidus," Ois 39, 41.
Segment 116
קְרִיאַת שְׁמַע הִיא בְּחִינַת שַׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינַת כֻּלּוֹ טוֹב כֻּלּוֹ אֶחָד, כִּי קְרִיאַת שְׁמַע בַּבְּרִיאָה וְשָׁם הוּא בְּחִינַת שַׁבָּת כַּמּוּבָא. וּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה בַּיְּצִירָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, וְתֵכֶף שֶׁנִּגְמַר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה הַיְנוּ הַבֵּרוּרִים שֶׁנִּתְבָּרְרוּ בָּהֶם, אֲזַי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת תֵּכֶף וּמִיָּד שַׁבָּת, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת וּלְהַכְנִיס הַטּוֹב הַזֶּה שֶׁנִּתְבָּרֵר וְנִתְקַבֵּץ בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, בְּתוֹךְ הַשַּׁבָּת שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִצְוַת נְתִינַת שְׂכַר שָׂכִיר בְּיוֹמוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: בְּ'יוֹמוֹ תִּ'תֵּן שְׂ'כָרוֹ, רָאשֵׁי תֵּבוֹת: 'שַׁבָּת', וְכַמְּבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה גַּם כֵּן בְּחִינַת חִיּוּב סְמִיכַת פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְבִרְכַּת קְרִיאַת שְׁמַע, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַמַּפְסִיק בֵּין יִשְׁתַּבַּח לְיוֹצֵר עֲבֵרָה הִיא בְּיָדוֹ, וְחוֹזֵר עָלֶיהָ מֵעוֹרְכֵי הַמִּלְחָמָה, עַיֵּן פְּנִים (הל' שכירת פועלים ה"א אות ו ז).
116. The matter of reciting Krias Shema after the blessing of the luminaries. Cross-reference entry — See "Chidush Ma'aseh Bereishis" [Renewal of Creation], Ois 10. And the matter of mentioning the Exodus from Egypt in Krias Shema each day. Cross-reference entry — See "Pesach" etc., Ois 162.
Segment 117
עִקַּר הַתְּפִלָּה הִיא בִּשְׁבִיל הַמְתָּקַת הַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים כַּיָּדוּעַ. וְעִקַּר הַמְתָּקַת הַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים הוּא עַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל, כִּי כּוּלָא בְּמַחֲשָׁבָה אִתְבְּרִירוּ. וּלְכָל צִמְצוּם וְדִין יֵשׁ לוֹ שֵׂכֶל פְּרָטִי, שֶׁעַל יָדוֹ נִמְתָּק זֶה הַדִּין וְהַצִּמְצוּם, אַךְ אֵלּוּ הַשִּׂכְלִיִּים פְּרָטִיִּים אֵין לָהֶם כֹּחַ לְהַמְתִּיק, כִּי אִם עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַבְּלִין מִבְּחִינַת שֵׂכֶל הַכּוֹלֵל חָכְמָה עִלָּאָה, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַמְתָּקַת כָּל הַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים. וְלָזֶה צְרִיכִין שֶׁיֻּכְלְלוּ נְפָשׁוֹת רַבִּים בִּכְלָלִיּוּת אֶחָד, עַל־יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהִכָּלֵל בִּבְחִינַת הַשֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל חָכְמָה עִלָּאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים שֶׁשָּׁם הָאֶבֶן שְׁתִיָּה, כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה הִיא תְּפִלַּת רַבִּים, כִּי כָּל הַתְּפִלּוֹת צְרִיכִין לְהַעֲלוֹתָם דֶּרֶךְ שַׁעַר הַשָּׁמַיִם שֶׁהוּא בְּחִינַת הָאֶבֶן שְׁתִיָּה קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם עוֹלִין כָּל הַתְּפִלּוֹת כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה בְּרַבִּים, כִּי כְּשֶׁנִּכְלָלִים רַבִּים יַחַד, אָז דַּיְקָא יְכוֹלִין לִיכָּלֵל בְּתוֹךְ הָאֶבֶן שְׁתִיָּה שֶׁעַל־יְדֵי זֶה עִקַּר הַהַמְתָּקָה, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְקַבֵּל כָּל אֶחָד עַל עַצְמוֹ קֹדֶם הַתְּפִלָּה, מִצְוַת וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, כִּי עַל־יְדֵי אַהֲבָה שֶׁיֵּשׁ בֵּין נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל אֶחָד אוֹהֵב אֶת חֲבֵרוֹ כְּנַפְשׁוֹ, עַל־יְדֵי זֶה נִכְלָלִים יַחַד בְּתוֹךְ הָאֶבֶן שְׁתִיָּה, וְעַל־יְדֵי זֶה נִמְתָּקִים כָּל הַדִּינִים, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִתֵּן צְדָקָה קֹדֶם הַתְּפִלָּה, כִּי עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה הוּא קוֹנֶה אַהֲבָה וּכְלָלִיּוּת עִם כַּמָּה נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וְעַל־יְדֵי זֶה נִמְתָּקִין הַצִּמְצוּמִים וְהַדִּינִים שֶׁמְּלֻבָּשִׁין בַּמָּמוֹן דַּיְקָא, שֶׁזֶּה גַּם כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּנֵי הַתְּפִלָּה (הלכות גזלה הלכה ב אות ב).
117. The essential fullness of prayer is through the fitting shliach tzibur — a true Tzadik who can descend to the deepest depths — gather the good from the very distant ones — and elevate them to holiness — the essential rectification of the upper field where the souls of Israel grow. And when the field is fully rectified — then it is good and beautiful to pray. For then one can look well toward the true purpose — where all is good and all is one — the essential fullness of prayer: making One from all the prayer. And this is the aspect of the entire order of prayer: sacrifices, ketores , verses of praise, the Song of the Sea, Yishtabach , Krias Shema , prayer, and the repetition by the shliach tzibur . Source: Likutay Halachos, Hilchos Chakirus V'Kablanis, Halachah 1, Ois 1, 4, 5.
Segment 118
עִנְיַן תְּפִלַּת עַרְבִית וּמַה שֶּׁמִּתְפַּלְּלִין אָז וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה וְכוּ' - עַיֵּן עֵצָה אוֹת לה, אוֹר וְחשֶׁךְ אוֹת נד.
118. Krias Shema is the aspect of Shabbos — the aspect of all-good and all-one — for Krias Shema is in the world of Beriyah where Shabbos is. And the verses of praise are in Yetzirah — the aspect of the six weekdays. And immediately after the six weekdays of clarifications are completed — one must immediately make Shabbos — to elevate and bring in the good clarified in the six weekdays — into Shabbos which is all-good. And this is also the aspect of the obligation to join the verses of praise to the blessing of Krias Shema — as our Rabbis said: one who interrupts between Yishtabach and Yotzer has committed a transgression — and returns from the battle lines. Source: Likutay Halachos, Hilchos Sechirus Po'alim, Halachah 1, Ois 6, 7.
Segment 119
הַהַלֵּל שֶׁאוֹמְרִים בִּימֵי הַנִּסִּים, הוּא בְּחִינַת אִמְרוֹת טְהוֹרוֹת שֶׁנַּעֲשִׂין עַל־ יְדֵי תִּקּוּן הַמֹּחִין הַקְּדוֹשִׁים, גַּם הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט שֶׁמַּמְשִׁיךְ הָרַבִּי הָאֲמִתִּי, עַל־ יְדֵי הַדַּרְכֵּי הַתְּמִימוּת הָאֲמִתִּיִּים שֶׁמַּכְנִיס בְּתַלְמִידָיו, עַד שֶׁמְּהַלְּלִין אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, בְּחִינַת בַּה' אֲהַלֵּל דָּבָר וְכוּ' (הלכות נזיקין הלכה ה אות לו לח, עיין חנוכה אות סט).
119. The essential prayer is for the sweetening of the contractions and judgments. And the essential sweetening of the contractions and judgments is through the intellect — for everything is clarified through thought. And for every contraction and judgment there is a specific spiritual intelligence — through which that judgment is sweetened. But these specific intelligences have no power to sweeten unless they receive from the aspect of the encompassing Supreme wisdom — the supreme intellect — where the root of the sweetening of all contractions lies. And for this — many souls must be included in one totality — through which one can be included in the aspect of the encompassing Supreme wisdom — the Holy of Holies — where the foundation stone is. And therefore the essential fullness of prayer is communal prayer — for all the prayers need to ascend through the gate of heaven — the aspect of the foundation stone. Through that gate all the prayers ascend. And therefore the essential fullness of prayer is with the many — for when many are included together — only then can they be included within the foundation stone — through which comes the essential sweetening. And this is the aspect of accepting upon oneself before prayer the mitzvah of: "love your neighbor as yourself." For through the love among the souls of Israel — each loving their fellow as themselves — through this they are included together within the foundation stone — through which all the judgments are sweetened — the essential rectification of prayer. And therefore one must give tzedakah before prayer — for through tzedakah one acquires love and inclusiveness with many souls of Israel. And through this the contractions and judgments that are clothed in money are sweetened — also the aspect of the rectifications of prayer. Source: Likutay Halachos, Hilchos Gezeilah, Halachah 2, Ois 2.
Segment 120
עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה הוּא בְּצִיצִת וּתְפִלִּין. גַּם צְרִיכִין לִתֵּן צְדָקָה קֹדֶם הַתְּפִלָּה, כִּי בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה עוֹלִין מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא כַּיָּדוּעַ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְגַלּוֹת מִקֹּדֶם גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַגְּוָנִין, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִתֵּן צְדָקָה קֹדֶם כְּדֵי שֶׁיָּאִירוּ עַל־יְדֵי זֶה הַגְּוָנִין עִלָּאִין שֶׁיֵּשׁ בְּכֶסֶף וְזָהָב, וְעַל־יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה בְּחִינַת בִּגְדֵי יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה, בְּחִינַת כְּסוּת עֵינַיִם בְּחִינַת צִיצִת, וַאֲזַי נִתְגַּלִּין אוֹרוֹת הַגְּוָנִין בְּעַצְמָן, שֶׁהֵם בְּחִינַת פְּאֵר בְּחִינַת תְּפִלִּין, וְעַל־יְדֵי זֶה נִכְנָעִין וְנִתְבַּטְּלִין כָּל הַקְּלִפּוֹת וְכָל הַדִּמְיוֹנוֹת, וְאָז דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְפַּלֵּל הַתְּפִלָּה כְּתִקּוּנָהּ, וּלְהַעֲלוֹת כָּל הָעוֹלָמוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא בִּשְׁלֵמוּת, עַיֵּן פְּנִים (הלכות מאבד ממון חבירו ומסור הלכה ב אות ח).
120. The matter of the evening prayer and what is prayed then: "direct us with good counsel" etc. Cross-reference entry — See "Etzah" [Counsel], Ois 35. See also "Or V'Choshech" [Light and Darkness], Ois 54.
Segment 121
עִקַּר קְדֻשַּׁת אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשִּׁבְעָה רוֹעִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֲלֵהֶם רַק עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, הַנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע. וְהָעִקָּר מִבְּחִינַת נִשְׁמַע, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לַעֲלוֹת בְּכָל פַּעַם מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, וְעוֹשִׂין מֵהַנִּשְׁמַע בְּחִינַת נִסְתָּר, שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשָׂה מִמֶּנּוּ בְּחִינַת נִגְלֶה בְּחִינַת נַעֲשֶׂה, וְיִהְיֶה לוֹ בְּחִינַת נִשְׁמַע גָּבֹהַּ יוֹתֵר. אַךְ אִי אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, כִּי אִם עַל־יְדֵי הַיְרִידָה שֶׁקּוֹדֵם לַעֲלִיָּה, וְהַיְרִידָה עַצְמָהּ הִיא גַּם־כֵּן צֹרֶךְ גָּדוֹל, כְּשֶׁזּוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לַעֲלוֹת עַל־יְדֵי זֶה לַעֲלִיָּה גְּדוֹלָה, כִּי עַל־יְדֵי זֶה מַעֲלֶה גַּם כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת הַנְּפוּלוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת צִיקֵי קְדֵרָה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל כַּיָּדוּעַ. וְזֶה כָּל עִנְיַן קְרִיאַת שְׁמַע, כִּי בִּתְחִלָּה אוֹמְרִין שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְכוּ' בְּקוֹל רָם, כִּי הוּא בְּחִינַת נִשְׁמַע, שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי זֶה לְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהִיא בְּחִינַת קוֹלוֹת בְּחִינַת הֵן יִתֵּן בְּקוֹלוֹ קוֹל עֹז, וְזֶה בְּחִינַת שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ עַל־יְדֵי בְּחִינַת נִשְׁמַע, עַל־יְדֵי זֶה בָּאִים לֶאֱמוּנָה שֶׁזֶּה בְּחִינַת ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד. אֲבָל אַחַר־כָּךְ אָנוּ רוֹצִין לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַנִּשְׁמַע לְתוֹךְ בְּחִינַת נַעֲשֶׂה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת פָּרָשַׁת וְאָהַבְתָּ וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ, שֶׁשָּׁם מְדַבֵּר מֵעֲשִׂיַּת הַמִּצְוֹת. אֲבָל כְּשֶׁעוֹלִין מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה יְרִידָה קֹדֶם לַעֲלִיָּה בִּשְׁבִיל לְהַעֲלוֹת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת הַנְּפוּלוֹת. וְזֶה בְּחִינַת בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְכוּ' שֶׁאוֹמְרִים בֵּין שְׁמַע לִוְאָהַבְתָּ, כְּדֵי לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת הַנְּפוּלוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת צִיקֵי קְדֵרָה, לְהַעֲלוֹת כֻּלָּם בִּבְחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, וְעַל־כֵּן אוֹמְרִים אוֹתוֹ בַּחֲשַׁאי, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגָּרוּ בָּנוּ הַחִיצוֹנִים הַנֶּאֱחָזִים בַּקְּדֻשּׁוֹת הַנְּפוּלוֹת הַלָּלוּ, וְגַם כִּי צְרִיכִין לוֹמַר אוֹתוֹ בַּחֲשַׁאי, כִּי בֶּאֱמֶת יֵשׁ בָּזֶה סוֹדוֹת נוֹרָאוֹת עֲמֻקּוֹת מְאֹד, אֵיךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ וִיגַלֶּה מַלְכוּתוֹ, אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִתְפַּשֵּׁט הַשֶּׁקֶר כָּל־כָּךְ, וְנִתְקַיֵּם וַתַּשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה, וְאַף עַל פִּי כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גּוֹמֵר תָּמִיד כִּרְצוֹנוֹ, מַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לָעַד קַיֶּמֶת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, שֶׁצְּרִיכִין לוֹמַר אוֹתוֹ בַּחֲשַׁאי. וְעַל־כֵּן אוֹמְרִים גַּם פָּרָשַׁת צִיצִת בִּקְרִיאַת שְׁמַע, כִּי קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהִיא אֱמוּנַת הַיִּחוּד שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע כַּנַּ"ל, כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת צִיצִת שֶׁהֵם לְבוּשִׁין קְדוֹשִׁים, שֶׁעַל יָדָם מַמְשִׁיכִין כָּל הָאוֹרוֹת, עַיֵּן פְּנִים (הל' מעקה ושמירת נפש הלכה ד אות ח י יב).
121. The Hallel said on the days of miracles is the aspect of pure sayings — made through the rectification of the holy mochin . It is also the aspect of the rectification of judgment that the true Rebbe draws through — the true paths of wholeness he introduces into his students — until they praise Hashem always — the aspect of: "in G-d I praise the word." Source: Likutay Halachos, Hilchos Nizkakin, Halachah 5, Ois 36, 38.