Segment 2
אות א תיקון למקרה לילה חס ושלום וכו'
ענין המאמר הזה איך שנאמר ומתי נאמר וכו' מבואר כבר בהשיחות (שבסוף סיפמ"ע) סימן קמא אך מה שכתב שם בהגה כי המעשה הזאת היתה בשבת פרשת שקלים שנת תק"ע לפ"ק וכו', נראה לעניות דעתי שהוא טעות סופר, שהרי כתב שם לעיל אחר כך אחר שעברו קרוב לארבעה שנים וכו' עיין שם, וזה היה בשנת תקס"ט, כי המאמר שבסימן ר"ה נאמר בשנת תקס"ה כמבואר לעיל, אם לא שנאמר שאז בשנת תקס"ט ציוה ליכתוב הרמזים לעשרה מיני נגינה שהם תיקון הנ"ל ומה שגילה בפרטיות העשרה קפיטיל זה היה אחר כך בשנת תק"ע וצריך חקירה ודרישה אצל אנ"ש בזה הגם שאין נפקא מינה בזה כל כך:
"A rectification for a nocturnal emission — G-d spare us." And so on. The matter of this discourse — how it was said and when it was said — has already been elaborated in the Conversations [at the end of Sipurei Ma'asiyos], Siman 141. But what is written there in the note: that this account occurred in Teplik. However: what is written here is that the discourse was said in Breslov. And the matter of when it was said is elaborated above in Siman 205 of the first part [Likutay Moharan].
Segment 5
אות ב שם במאמר הנ"ל, כמבואר מזה שם בספר הראשון וכו' עיין שם בסימן ר"ה שמבואר ענין אשרי והללויה ומשכיל איך הם היפוך הקליפה והפגם הנ"ל ובכאן מביא רמזים ואסמכתות לכל העשרה מיני נגינה שהם תיקון לפגם הנ"ל כי הנה ידוע כי טומאה הזאת נקראת מקרה לילה וכו' כמו שכתוב בפרשת כי תצא (דברים כ"ג) כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה וכו' ועיין זוהר אחרי מות ד' עז שכתב מקרה לילה דייקא וכן דרשו רז"ל (שה"ש ג) איש חרבו על ירכו מפחד בלילות שהם זהירים בחטא שהוא מושל בלילה והקליפה הזאת שממנה בא החטא נקראת לילית כידוע
There — in the above discourse: "as is elaborated from this there in the first book." And so on. See there in Siman 205 — where the matter of Ashrei and Halleluya and Maskil is elaborated — how they are the opposite of the kelipah and the blemish of — and so on — as elaborated in the discourse.
Segment 7
אות ג וזה שהביא רבינו ז"ל ברכה אברך את ה' אשר יעצני אף לילות יסרוני כליותי (תהלים ט"ז) נמצא שנאמר לילה אצל לשון ברכה (וגם כי תיקון העצות הקדושות בחינת כליות יועצות הם גם כן בחינת שמירת הברית כמבואר בליקוטי הראשון במאמר אלה המשפטים אמונה סימן ז'):
And this is what Rabbainu cited: "berachah: avreich es Haveye'ah asher ye'atzeni af leiylos yissiruni chlyosai [I will bless Haveye'ah who advises me — even in the nights my innards chastise me]." [Psalms 16] It follows: that lailah [night] is said alongside the language of berachah [blessing]. [And also because toav is also from the language of tov [good] — and so on — as is known.]
Segment 9
אות ד אשרי אשרי נשוי פשע כסוי חטאה (שם ל"ב) מבואר לעיל בסימן ר"ה הנ"ל משכיל ומה' אשה משכלת (משלי י"ט) מבואר גם כן שם ובמאמר תפלה לחבקוק סימן י"ט:
Ashrei: ashrei neshui fasha ksui chatah — [Psalms 32] — elaborated above in Siman 205 mentioned above. Maskil: umiHaveye'ah ishah maskeles [Proverbs 19] — also elaborated there. And in the discourse Tefillah — and so on — as elaborated in the discourse.
Segment 11
אות ה שיר ובלילה שירה עמי (תהלים מ"ב) נמצא שנאמר שיר אצל לילה:
Shir [song]: "uvalailah shirah imi [and in the night His song is with me]." [Psalms 42] It follows: that shir is said alongside lailah.
Segment 13
אות ו ניצוח למנצח על תשחת (שם נ"ט) היינו כי הפגם הנ"ל הוא בחינת (בראשית ו) כי השחית כל בשר את דרכו וכו', ונאמר (שם ל"ח) ושיחת ארצה, וניצוח הוא היפוך מזה בבחינת למנצח אל תשחת:
Nitzuach [victory/conductor]: "lamnatzeiach al tashchas [for the conductor — on 'do not destroy']." [Psalms 59] Meaning: for the above blemish is the aspect of: [Genesis 6] "ki hishchis kol basar es darko [for all flesh had corrupted its way]." And so on. And it is said: [Genesis 38] "vayashcheit artzah [and he destroyed it to the ground]." And so on — as elaborated in the discourse.
Segment 15
אות ז ניגון אזכרה נגינתי בלילה (תהלים ע"ז) נמצא שנאמר ניגון אצל לילה:
Nigunim [melodies]: "azkerah neguinosei balailah [I remember my melody in the night]." [Psalms 77] It follows: that melody [nigunim] is said alongside lailah.
Segment 17
אות ח תפלה היא כל תפל מבלי מלח (איוב ו) וסיים שם אם יש טעם בריר חלמות וכתב רש"י ויש פותרין לשון חלום וכו' או רוצה לומר כי ברית נקרא מלח כ"ש (ויקרא ב) מלח ברית אלקיך ופגם הברית הוא בחינת תפל מבלי מלח, ותפלה הוא התיקון לזה (ועיין בתיקון שבע וארבעין תפלה איהי בגין דאיהי סוס לקודשא בריך הוא, ואיהי איתעבידת טפלה לרוכב וכו', אית טפל בטית, ואית תפל בתיו כגון היאכל תפל מבלי מלח, והאי תפלה הכי הוא בתיו:
Tefillah [prayer]: "tafeil mibli melach [tasteless without salt]." [Job 6] And he concludes there: "im yesh ta'am b'rir chalumos [is there taste in the drivel of dreams?]." And Rashi wrote: "and some interpret it as the language of dream [chalom]." And so on. Or the meaning is: for the covenant [bris] is — and so on — as elaborated in the discourse.
Segment 19
אות ט הודו פן תתן לאחרים הודך (משלי ה) ועיין בזוהר ויחי ר"מ: שדרש שם (תהלים מ"ה) חגור חרבך על ירך על תיקון הברית וסיים ועל דא הודך והדריך ועיין בזוהר בשלח סמ"ך: מאן דזכי בצדיק זכי בנצח הוד וכו' ושם בדף סא דרש גם כן הפסוק חגור חרבך וכו' הודך והדרך וכו' ועיין בפרשת תצוה קפ"ו: אף על גב דאיהו דרגא טמירא הידורא איהו דכל גופא ולא אישתכח הידורא לגופא אלא ביה וכו':
Hodu [thanksgiving]: "pen titein la'acherim hodecha [lest you give your honor to others]." [Proverbs 5] And see in Zohar Vayechi, p. 240b — where it expounds there: [Psalms 45] "chgor charbecha al yerech [gird your sword upon your thigh]" — on the matter of the repair of the covenant. And he concludes: "and therefore — and so on." And so on — as elaborated in the discourse.
Segment 21
אות י מזמור הנותן זמירות בלילה (איוב ל"ה) נמצא שנאמר זמירות אצל לילה, ודרש זמירות מלשון זמר ועיין זוהר תרומה קע"ב: שמפרש גם כן מלשון זמר ועיין עירובין יח:
Zemiros [songs/hymns]: "hanosein zemiros balailah [He who gives hymns in the night]." [Job 35] It follows: that zemiros is said alongside lailah. And expounding zemiros from the language of zemer [melody]. And see Zohar Terumah, p. 172b — where it also explains this — and so on — as elaborated in the discourse.
Segment 23
אות יא הללויה אשה יראת ה' היא תתהלל (משלי ל"א) כי הפגם הנ"ל בא מהאשה רעה מר ממות כידוע והלל הוא ההיפוך מזה בבחינת (שם) שקר החן והבל היופי (בחינת (שם ו) אל תחמוד יפיה בלבבך שנאמר על אשה זונה) אשה יראת ה' היא תתהלל היא דייקא (ועיין גם כן לעיל בסימן ר"ה מה שביאר שם בזה כי הללי הוא היפך יללה שהיא בחינת אשה רעה אשה זונה הנ"ל):
Halleluya: "asheh yir'as Haveye'ah hi tishallal [a woman who fears Haveye'ah — she shall be praised]." [Proverbs 31] For the above blemish comes from the evil woman [ishah ra'ah] who is bitter as death — as is known. And hallel is the opposite of this — the aspect of: [ibid.] "sheker hacheim v'hevel hayofi [grace is deceitful and beauty is vain]." And so on — as elaborated in the discourse.
Segment 25
אות יב והנה בענין העשרה מיני נגינה הנ"ל יש נוסחאות שונות בדברי רז"ל בפסחים קי"ז, מבואר שנאמר בניצוח בניגון במשכיל במזמור בשיר באשרי בתהלה בתפלה בהודאה בהללויה וכו' עיין שם ובמדרש שוחר טוב הובא בילקוט שמואל ב' כב מבואר שנאמר בניצוח בניגון במזמור בשיר בהלל בתפלה בברכה בהודאה באשרי בהללויה וכן הוא ברש"י בתהלים על פסוק (תהלים א) אשרי האיש והנה אפשר לומר, כי הלל ותהלה הם בחינה אחת אך במקום משכיל שבגמרא תפס כאן לשון ברכה ובזוהר אמור ק"א מבואר שנאמר בניצוח בניגון במשכיל במכתם במזמור בשיר באשרי בתפלה בהודאה בהללויה (נמצא שבמקום ברכה והלל שבמדרש הנ"ל תפס כאן משכיל ומכתם) ועיין שם במקדש מלך כי משכיל הוא היסוד דבינה דתליא ביה סליחה חירו ירין ולפעמים מרמז על יסוד דזעיר אנפין וכו' ועיין שם ברמז כי אל אלקים במילואם גימטריא תהלים, והשני שמות אלו הם כללי חסדים וגבורות (וזה מכוון למה שכתב רבינו ז"ל גם כן בסימן ר"ה הנ"ל) ומתחיל מן נה"י דהיינו ניצוח ניגון משכיל שמשם התחלת בנינה ואחר כך מכתם תפארת וכו' מלמטה למעלה עד שהללויה הוא העליונה בכתר שלה שמגיע עד אימא ולכן הללויה גימ' אדנ"י אהי"ה וכו' ושם מבואר גם כן כי אלו עשרה מיני זמר הם תיקון לנוקבא להאיר אליה מכל קומת זעיר וכו' והנה תהלה הוא סוד מלכות ולפי שאלו הן מן הזכר נקרא תהלים ולא תהלות וכו' משכיל הוא יסוד זעיר מפני שממשיך האור מן הדעת ששם יסוד אימא שהוא המשכיל האמתי שמאירין בו חכמה ובינה והוא השכל השלם וכו' עיין שם ועיין בפרדס רימונים שער ערכי הכינויים בערך תהלה שכתב גם כן, כי יוד מיני תהלים הם בעשר ספירות בסוד המלכות וכו' עיין שם ועיין זוהר פנחס רכ"ג: למנצח תמן נצח וכו' הוד ביה הודו לה' וכו' צדיק ביה רננו צדיקים בה' (תהלים ל"ג), תפארת ביה (שם ק"נ) הללו אל הללויה וכו' בניגון ובזמר חסד וגבורה בשיר וברכה חכמה ובינה באשרי כתר בתהלה מלכות ועיין שם עוד בענין מכתם מך איהו צדיק תם עמודא דאמצעיתא וכו' גוף וברית חשבינון חד וכו' ועיין בתיקונים תיקונא תליסר, אשרי איהו אקיה אשר אקיה רישא לכל רישין וכו' עיין שם תנינא בשיר דא חכמה וכו' תליתאה בברכה ודא שכינתא עילאה וכו' דא בינה וכו' רביעאה במזמור דא דרועא ימינא וכו' חמשאה בניגון מסטרא דשמאלא וכו' שתיתאה בהללויה וכו' ודא עמודא דאמצעיתא וכו' שביעאה בניצוח דאיהו נצח ישראל וכו' תמינאה בהודאה וכו' ודא הוד ודאי וכו' תשיעאה ברינה ודא דרגא דצדיק חי עלמין וכו' והנה רבינו ז"ל תפס בענין זה נוסחת הגמרא בפסחים קי"ז הנ"ל רק שבמקום תהלה שבגמרא הביא רבינו ז"ל לשון ברכה שבנוסחת המדרש וזוהר פנחס ושבתיקונים הנ"ל ואולי מצא רבינו ז"ל נוסחא כזו בדברי רז"ל:
And behold: regarding the matter of the above Ten Kinds of Melody — there are various versions in the words of the Sages. In Pesachim, p. 117 — it is elaborated: that they are said with: nitzuach — melody [nigunim] — maskil — mizmor — shir — berachah [blessing] — ashrei — tefillah [prayer] — hodu — and halleluya. And so on — as elaborated in the discourse.
Segment 27
אות יג ויותר נראה שתפס נוסח הירושלמי הנ"ל ודילג תיבת ברינה כדי שיהיה עשרה עם הללו ולא אחד עשר, וכאשר נק בזה בקרבן עדה ורצה למחוק תיבת בברכה, ורבינו ז"ל קיים נוסחת בברכה מאחר שמוזכר גם בשוחר טוב והובא בליקוטים וברש"י כנ"ל:
And it seems more likely: that he took the version of the Yerushalmi mentioned above — and omitted the word rinah [joyful song] in order that there be ten together with hallelu [let them praise] — and not eleven. And as was noted about this in Korban Edah — and he wanted to delete it — and so on — as elaborated in the discourse.
Segment 29
אות יד והנה ידוע כי בפגם עוון זה פוגמין בכל השיעור קומה רחמנא ליצלן כמבואר בכל הספרים הקדושים ועיין בראשית חכמה שער הקדושה פרק י"ז כי הטפה נמשכת מן הדעת עד היסוד, וכשיוצאת לבטלה רחמנא ליצלן שאזי נתאחזין בה הקליפות רחמנא ליצלן, ואזי הוא פגם גדול בכל המדות, והעיקר נוגע אל המלכות שהוא בחינת ארץ כידוע, שזה בחינת (בראשית ו) וירא ה' את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ וכמבואר בזוהר הקדוש פרשת נח דף ס"א ס"ב ובלקוטח תורה להאר"י ז"ל בפרשת נח ועל כן העשרה מיני נגינה שהם גם כן העשר מדות הנ"ל הם תיקון לזה ואם שגיתי והוא רחום יכפר:
And behold: it is known: that through the blemish of this sin — one blemishes through the entire measure of the stature [shi'ur komah] — G-d spare us. As is elaborated in all the holy books. And see Bereishis Chuchmah, Sha'ar HaKedushah, chapter — and so on — as elaborated in the discourse.
Segment 31
אות טו והנה רבינו ז"ל רומז בפסוקים אלו הנ"ל איך שעשרה מיני נגינה הם תיקון לענין זה, וכבר מבואר בהשיחה שבסימן קמ"א הנ"ל שקודם שגילה בפרטיות איזה עשרה קפיטיל תהלים שיאמרו, אז אמר בפירוש שכל עשרה קפיטל תהלים איזה שהם כולם הם נגד עשרה מיני נגינה שהם תיקון לזה אך אחר כך גילה בפרטיות איזה הם העשרה קפיטל שצריכין לומר לתיקון זה ואמר שהוא דבר חדש לגמרי ולא נודע זאת מיום בריאת העולם וכו' כמבואר בהשיחה הנ"ל וטעם הדבר מה שבחר באלו העשרה קפיטל דייקא, זה עמוק עמוק מי ימצאנו עין לא ראתה וכו', כי הוא מפלאי פלאות גודל נוראות השגותיו הקדושות ז"ל אשר לא יכילם כל רעיון וכו' ואלו העשרה קפיטל כלולים גם כן מעשרה מיני נגינה כפי כל הנוסחאות שבדברי רז"ל ולא עוד אלא שבכאן התחיל מלשון מכתם שהוא מכתם לדוד שלשון זה לא רימז כלל ברמז עשרה מיני נגינה שבפסוקים הנ"ל וכבר מבואר שבזוהר אמור דף ק"א שם חשב לשון מכתם בין העשרה מיני נגינה ובזוהר פנחס רכ"ג: לא חשב אותו אך שם מבואר שמכתם מרמז על יסוד וטמירא דאמצעיתא בחינת גוף וברית חשבינן חד כנ"ל ועיין גם ברש"י בתהלים שהביא בשם רז"ל שפירשו מכתם על שנולד מהול ורש"י ז"ל בעצמו פירש שהוא מלשון כתם ועטרה (עיין זוהר נח ס"ב כל חטאי דבר נש כלהו חבלותא דיליה תליין בתשובה, וחטאה דאושיד זרעא על ארעא וכו' ועליה כתיב (ירמיה ב) נכתם עווניך לפני וכו' עיין שם ועיין בראשית חכמה שהאריך בזה ועתה ראה נפלאות ד' איך שהתחלת התיקון לענין זה של מקרה לילה רחמנא ליצלן הוא מלשון מכתם כנ"ל), ובקפיטל זה כלול בו גם לשון ברכה כאמור (תהלים ט"ז) אברך את ה' אשר יעצני וכו' ונאמר בו שמחה שהוא ההיפוך מענין זה שבא על פי רוב על ידי עצבות כמבואר במקום אחר (ליקו"מ ח"א קס"ט) וכאן נאמר לכן שמח לבי וכו' כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת (תהלים ט"ז) כי על ידי עוון זה יורדין חס ושלום לשאול ולשחת כמבואר בזוהר פקורי רס"ג: עיין שם ודף רס"ו: תודיעני אורח חיים שובע שמחות את פניך נעימות בימינך נצח (שם) הכל מרומז על תיקון עוון זה כמובן (גם נאמר בו (שם) לקדושים אשר בארץ המה וכו' בחינת קברי הצדיקים):
And behold: Rabbainu alludes through these above verses how the Ten Kinds of Melody are a rectification for this matter. And it has already been elaborated in the above Conversation — Siman 141 mentioned above — that before he revealed this in particularity — and so on — as elaborated in the discourse.
Segment 33
אות טז לדוד משכיל אשר נשוי פשע וכו' (שם ל"ב) מבואר בסימן ר"ה ובסימן צ"ב הנ"ל וכלול ממשכיל ואשרי ורינה ומרומז בו גם כן כמה לשונות מתיקון עוון זה, בפרט במה שהזהיר שם אל תהיו כסום כפרד וכו' כמבואר בזוהר הקדוש פרשת קדושים דף פ' שמרמז על ענין זה של התאוה הזאת וכן מבואר בכתבים כידוע ומסיים גם כן בלשון שמחה שמחו בה' וגילו צדיקים והרנינו וכו' שהוא לשון רינה הנ"ל:
L'David maskil asher neshui fasha — and so on — [Psalms 32]: elaborated in Siman 205 and in the above Siman 92. And composed of: maskil — and ashrei — and rinah. And alluded in it are also several other languages indicating the rectification of this sin. And so on — as elaborated in the discourse.
Segment 35
אות יז למנצח מזמור לדוד אשרי וכו' (שם מ"א) כלול בו ג' לשונות ניצוח מזמור אשרי ומסיים בו בלשון ברכה ברוך ה' וכו' ויש בו גם כן כמה לשונות שמרמזין על תיקון עוון זה כמובן:
Lamnatzeiach mizmor l'Dovid ashrei — and so on — [Psalms 41]: composed of three languages — nitzuach — mizmor — ashrei. And ends with the language of berachah: "baruch Haveye'ah [blessed is Haveye'ah]." And so on. And it also contains several other languages alluding to the rectification of this sin — as is understood. And so on.
Segment 37
אות יח למנצח משכיל וכו' ניצוח ומשכיל וכו' ובלילה שירה עמי תפלה וכו' שיר ותפלה ויש בו גם כן לשונות מרמזין על תיקון עוון זה כמובן:
Lamnatzeiach maskil — and so on: nitzuach and maskil. And so on. "Uvalailah shirah imi tefillah [and in the night His song is with me — a prayer]." And so on: shir and tefillah. And it also contains languages alluding to the rectification of this sin — as is understood. And so on.
Segment 39
אות יט למנצח אל תשחת לדוד מכתם (תהלים נ"ט), ניצוח ומכתם ואני אשיר עוזך וארנן לבוקר חסדך וכו' עוזי אליך אזמרה וכו' (שם) שיר ורינה וזמר, ויש בו גם כן כמה לשונות מרמזין על תיקון עוון זה כמובן:
Lamnatzeiach al tashchas l'Dovid michtam [Psalms 59]: nitzuach and michtam. "Va'ani ashir uzecha va'aranen laboker chasdecha — uzi eilecha azamerah" — and so on [ibid.]: shir and rinah. And it also contains several languages alluding to the rectification of this sin — as is understood. And so on.
Segment 41
אות כ למנצח על ידותון לאסף מזמור (שם ע"ז) ניצוח ומזמור אזכרה נגינתי בלילה וכו' ניגון ויש בו גם כן כמה לשונות מרמזין על תיקון עוון זה כמובן:
Lamnatzeiach al yedusun l'Asaf mizmor [Psalms 77]: nitzuach and mizmor. "Azkerah neguinosei balailah" — and so on: melody [nigunim]. And it also contains several languages alluding to the rectification of this sin. And so on.
Segment 43
אות כא למנצח על ידותון לאסף מזמור ניצוח ומזמור אזכרה נגינתי בלילה וכו' ניגון ויש בו גם כן כמה לשונות שמרמזין על תיקון עוון זה כמובן אלקים בקדש דרכך מי אל גדול כאלהים בחינת שני השמות הקדושים אל אלהים שבמילואם עולין כמספר תהלים וכמבואר בסימן ר"ה הנ"ל וגם דרך מרמז על תיקון הברית בחינת (ישעיה מ"ג) הנותן בים דרך כמבואר בליקו"ת סימן פ"ז וזה בחינת בים דרכך וכו':
Lamnatzeiach al yedusun l'Asaf mizmor: nitzuach and mizmor. "Azkerah neguinosei balailah" — and so on: melody. And it also contains several languages alluding to the rectification of this sin. And so on.
Segment 45
אות כב תפלה למשה (שם צ) לשון תפלה ותפלה למשה מרמז על מדריגה עליונה שבבחינת תפלה כמובן בתיקונא שבעה וארבעין הנ"ל, ויש בו גם כן כמה לשונות שמרמזין על תיקון עוון זה כמובן, ומוזכר בו שני פעמים לשון שמחה וכן ונרננה לשון רינה הנ"ל:
Tefillah l'Moshe [Psalms 90]: the language of tefillah. And tefillah l'Moshe alludes to the lofty level that is in the aspect of tefillah — as is understood from Tikkuna Shiv'ah V'Arba'in mentioned above. And it also contains several other languages alluding to the rectification of this sin. And so on.
Segment 47
אות כג הודו לה' וכו' לישראל ברית עולם וכו' (שם ק"ה) ומבואר שם בפרטיות ענין גלות מצרים שהיה לתקן עוון זה כמובא בכתבים ויציאתם ממצרים וירושת ארץ ישראל שכל זאת הוא בחינת תיקון עוון זה כידוע:
Hodu laHaveye'ah — and so on — l'Yisrael bris olam — and so on — [Psalms 105]: and it is elaborated there in particularity the matter of the Egyptian exile — which was to repair this sin — as is brought in the holy writings. And their going out from Egypt — and so on — as elaborated in the discourse.
Segment 49
אות כד על נהרות בבל וכו' בזכרנו את ציון (שם קל"ז) (שמרמז על בחינת ברית בחינת יסוד כידוע ועיין בכוונות תיקון חצות), שירו לנו משיר ציון איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר וכו' זכור ה' וכו' ערו ערו עד היסוד בה בחינת פגם ענין הנ"ל, אשרי שישלם לך את גמולך וכו' בחינת מיתת הילדים רחמנא ליצלן על ידי עוון זה כמבואר בזוהר הקדוש אשרי שיאחז וניפץ את עולליך וכו' בחינת הזרע מרעים שלהם שנעשה על ידי זה רחמנא ליצלן, שיכלו ויאבדו וימחו לגמרי וכו' עיין גיטין דף נ"ח ובחידושי אגדות שם:
Al naharos Bavel — and so on — b'zochreinu es Tzion [Psalms 137]: [which alludes to the aspect of the covenant — the aspect of Yesod — as is known. And see in the kavvanot of tikkun chatzos [the midnight repair].] Shiru lanu mishir Tzion [sing us one of the songs of Zion] — and so on: shir. And so on — as elaborated in the discourse.
Segment 51
אות כה הללויה הללו אל וכו' כל הנשמה תהלל וכו' (שם ק"נ) נמצא שיש בו הללויה והלל ותהלה ויש בו עשרה הילולים כנגד עשר מדות שבמלכות הנ"ל כמו שאמרו רז"ל במסכת ראש השנה דל"ב הני עשרה מלכות כנגד מי כנגד עשרה הילולים שבספר תהלים וכו' ומסיק שם דרוצה לומר עשרה הילולים במזמור זה ועיין בכוונות שעל מזמור זה:
Halleluya hallelu El — and so on — kol haneshama tehallel Yah — and so on — [Psalms 150]: it follows that in it are: halleluya — hallel — and tehillah. And in it are ten praises — corresponding to the ten attributes of Malchus — and corresponding to the ten strings of the harp. And so on — as elaborated in the discourse.
Segment 53
אות כו עיין זוהר בראשית ד' נ"ה שמדבר שם מענין זה ועיין שם בדף נ"ז מאן דמחבל ארחוי וכו' ולא עאל בפלטרין ולא חמי אפי שכינתא וכו' עי"ש ועי"ש בפרשת נח ס"ב כל חטאוי דבר נש וכו' תליין בתשובה וכו' ועל עוון זה כתיב (ירמיה ב) נכתם עוונך לפני וכו' לא יגורך רע (בר בתשובה סגי), וכתיב (בראשית ל"ח) ויהי ער וכו' רע בעיני ה' וימיתהו ה' ועי"ש מה שנענשו דור המבול במים דווקא וכו' ועי"ש בדף ס"ו: ובדף ס"ט מאן דמחבל ארחי' וכו' לא חזי אפי שכינתא ולא עאל בפלטרין וכו' ועיין בפ' וישלח ד' קסט ע"ב ועיין בפרשת וישב דף קפ"ח בגין דא לא עאל לפרגודא ולא חמי סבר אפי עתיק יומי וכו' ועיין בפרשת ויחי דף ריט: ועיין זוהר פיקודי דף רס"ג: ובדף רס"ד ובדף רס"ו: ובדף רס"ז רס"ח ועיין זוהר אחרי מות דף ע"ו:
ובדף ע"ז ועיין בפרשת אמור דף צ כל מאן דאפיק זרעיה לבטלה לא זכי למחמי אפי שכינתא וכו' ועיין עוד במקומות הרבה בדברי הזוהר והתיקונים מה שמבואר בענין זה ומשם תבין באר היטב כמה וכמה ענינים ולשונות שבקפיטלך הנ"ל שמרמזין על תיקון עוון זה כנ"ל:
See Zohar Bereishis, p. 55b — where it speaks there about this matter. And see there on p. 57b: "one who corrupts his ways — and so on — and does not enter the palace — and does not see the face of the Shechinah." And so on. And on p. 77b. And see in the portion Emor, p. 90: "all who emit their seed in vain — do not merit to see the face of the Shechinah." And so on. And see further in many places in the words of the Zohar. And so on — as elaborated in the discourse.
Segment 56
אות כז אך כל זאת רשמתי להפיס קצת דעת המעיין מה שיש למצוא איזה רמזים קטנים גם לפי פשטות עניות דעתינו הקלושה אך עומק פנימיות מחשבותיו הקדושים שהיה לו לרבינו ז"ל בזה איך שדווקא אלו העשרה קפיטל הם מסוגלים לתיקון זה ושהוא תיקון גמור בוודאי וכו' כמבואר בסימן קמ"א הנ"ל ושגם אחר הסתלקותו יבאו על קברו ויאמרו שם אלו העשרה קפיטל וכו' כמבואר שם ובמקום אחר זה בוודאי נורא ונשגב ומרומם ומופלא מאד מדעתנו כי גבהו שמים מעל הארץ וכו' כן גבהו וכו' ומחשבותיו ממחשבותינו ועיין זוהר שופטים רע"ה: ובלילה שירה עמי וכו' ודא יסוד בן ישי חי על האדמה דתיקון עשר מיני תהלים בשירה ואיהו צדיק וכו', מובן גם כן שעשרה מיני תהלים הם תיקון הברית שהוא בחינת יסוד בחינת צדיק וכו':
But all of this I noted — to settle somewhat the mind of the studious reader — by finding some small allusions even according to the plain simplicity of our very meager understanding. But the depth of the inner intention of the thoughts of Rabbainu — of blessed memory — we know: is wondrous and inaccessible to us at all.