Kings 2 Chapter 4

ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע לאמר עבדך אישי מת ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את יהוה והנשה בא לקחת את שני ילדי לו לעבדים:

ויאמר אליה אלישע מה אעשה לך הגידי לי מה יש (לכי) לך בבית ותאמר אין לשפחתך כל בבית כי אם אסוך שמן:

ויאמר לכי שאלי לך כלים מן החוץ מאת כל (שכנכי) שכניך כלים רקים אל תמעיטי:

ובאת וסגרת הדלת בעדך ובעד בניך ויצקת על כל הכלים האלה והמלא תסיעי:

ותלך מאתו ותסגר הדלת בעדה ובעד בניה הם מגשים אליה והיא (מיצקת) מוצקת:

ויהי כמלאת הכלים ותאמר אל בנה הגישה אלי עוד כלי ויאמר אליה אין עוד כלי ויעמד השמן:

ותבא ותגד לאיש האלהים ויאמר לכי מכרי את השמן ושלמי את (נשיכי) נשיך ואת (בניכי) ובניך תחיי בנותר: (פ)

ויהי היום ויעבר אלישע אל שונם ושם אשה גדולה ותחזק בו לאכל לחם ויהי מדי עברו יסר שמה לאכל לחם:

ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא עבר עלינו תמיד:

נעשה נא עלית קיר קטנה ונשים לו שם מטה ושלחן וכסא ומנורה והיה בבאו אלינו יסור שמה:

ויהי היום ויבא שמה ויסר אל העליה וישכב שמה:

ויאמר אל גחזי נערו קרא לשונמית הזאת ויקרא לה ותעמד לפניו:

ויאמר לו אמר נא אליה הנה חרדת אלינו את כל החרדה הזאת מה לעשות לך היש לדבר לך אל המלך או אל שר הצבא ותאמר בתוך עמי אנכי ישבת:

ויאמר ומה לעשות לה ויאמר גיחזי אבל בן אין לה ואישה זקן:

ויאמר קרא לה ויקרא לה ותעמד בפתח:

ויאמר למועד הזה כעת חיה (אתי) את חבקת בן ותאמר אל אדני איש האלהים אל תכזב בשפחתך:

ותהר האשה ותלד בן למועד הזה כעת חיה אשר דבר אליה אלישע:

ויגדל הילד ויהי היום ויצא אל אביו אל הקצרים:

ויאמר אל אביו ראשי ראשי ויאמר אל הנער שאהו אל אמו:

וישאהו ויביאהו אל אמו וישב על ברכיה עד הצהרים וימת:

ותעל ותשכבהו על מטת איש האלהים ותסגר בעדו ותצא:

ותקרא אל אישה ותאמר שלחה נא לי אחד מן הנערים ואחת האתנות וארוצה עד איש האלהים ואשובה:

ויאמר מדוע (אתי) את (הלכתי) הלכת אליו היום לא חדש ולא שבת ותאמר שלום:

ותחבש האתון ותאמר אל נערה נהג ולך אל תעצר לי לרכב כי אם אמרתי לך:

ותלך ותבוא אל איש האלהים אל הר הכרמל ויהי כראות איש האלהים אתה מנגד ויאמר אל גיחזי נערו הנה השונמית הלז:

עתה רוץ נא לקראתה ואמר לה השלום לך השלום לאישך השלום לילד ותאמר שלום:

ותבא אל איש האלהים אל ההר ותחזק ברגליו ויגש גיחזי להדפה ויאמר איש האלהים הרפה לה כי נפשה מרה לה ויהוה העלים ממני ולא הגיד לי:

ותאמר השאלתי בן מאת אדני הלא אמרתי לא תשלה אתי:

ויאמר לגיחזי חגר מתניך וקח משענתי בידך ולך כי תמצא איש לא תברכנו וכי יברכך איש לא תעננו ושמת משענתי על פני הנער:

ותאמר אם הנער חי יהוה וחי נפשך אם אעזבך ויקם וילך אחריה:

וגחזי עבר לפניהם וישם את המשענת על פני הנער ואין קול ואין קשב וישב לקראתו ויגד לו לאמר לא הקיץ הנער:

ויבא אלישע הביתה והנה הנער מת משכב על מטתו:

ויבא ויסגר הדלת בעד שניהם ויתפלל אל יהוה:

ויעל וישכב על הילד וישם פיו על פיו ועיניו על עיניו וכפיו על (כפו) כפיו ויגהר עליו ויחם בשר הילד:

וישב וילך בבית אחת הנה ואחת הנה ויעל ויגהר עליו ויזורר הנער עד שבע פעמים ויפקח הנער את עיניו:

ויקרא אל גיחזי ויאמר קרא אל השנמית הזאת ויקראה ותבוא אליו ויאמר שאי בנך:

ותבא ותפל על רגליו ותשתחו ארצה ותשא את בנה ותצא: (פ)

ואלישע שב הגלגלה והרעב בארץ ובני הנביאים ישבים לפניו ויאמר לנערו שפת הסיר הגדולה ובשל נזיד לבני הנביאים:

ויצא אחד אל השדה ללקט ארת וימצא גפן שדה וילקט ממנו פקעת שדה מלא בגדו ויבא ויפלח אל סיר הנזיד כי לא ידעו:

ויצקו לאנשים לאכול ויהי כאכלם מהנזיד והמה צעקו ויאמרו מות בסיר איש האלהים ולא יכלו לאכל:

ויאמר וקחו קמח וישלך אל הסיר ויאמר צק לעם ויאכלו ולא היה דבר רע בסיר: (ס)

ואיש בא מבעל שלשה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים עשרים לחם שערים וכרמל בצקלנו ויאמר תן לעם ויאכלו:

ויאמר משרתו מה אתן זה לפני מאה איש ויאמר תן לעם ויאכלו כי כה אמר יהוה אכל והותר:

ויתן לפניהם ויאכלו ויותרו כדבר יהוה: (פ)