Judges Chapter 21

ואיש ישראל נשבע במצפה לאמר איש ממנו לא יתן בתו לבנימן לאשה:

ויבא העם בית אל וישבו שם עד הערב לפני האלהים וישאו קולם ויבכו בכי גדול:

ויאמרו למה יהוה אלהי ישראל היתה זאת בישראל להפקד היום מישראל שבט אחד:

ויהי ממחרת וישכימו העם ויבנו שם מזבח ויעלו עלות ושלמים: (פ)

ויאמרו בני ישראל מי אשר לא עלה בקהל מכל שבטי ישראל אל יהוה כי השבועה הגדולה היתה לאשר לא עלה אל יהוה המצפה לאמר מות יומת:

וינחמו בני ישראל אל בנימן אחיו ויאמרו נגדע היום שבט אחד מישראל:

מה נעשה להם לנותרים לנשים ואנחנו נשבענו ביהוה לבלתי תת להם מבנותינו לנשים:

ויאמרו מי אחד משבטי ישראל אשר לא עלה אל יהוה המצפה והנה לא בא איש אל המחנה מיביש גלעד אל הקהל:

ויתפקד העם והנה אין שם איש מיושבי יבש גלעד:

וישלחו שם העדה שנים עשר אלף איש מבני החיל ויצוו אותם לאמר לכו והכיתם את יושבי יבש גלעד לפי חרב והנשים והטף:

וזה הדבר אשר תעשו כל זכר וכל אשה ידעת משכב זכר תחרימו:

וימצאו מיושבי יביש גלעד ארבע מאות נערה בתולה אשר לא ידעה איש למשכב זכר ויביאו אותם אל המחנה שלה אשר בארץ כנען: (ס)

וישלחו כל העדה וידברו אל בני בנימן אשר בסלע רמון ויקראו להם שלום:

וישב בנימן בעת ההיא ויתנו להם הנשים אשר חיו מנשי יבש גלעד ולא מצאו להם כן:

והעם נחם לבנימן כי עשה יהוה פרץ בשבטי ישראל:

ויאמרו זקני העדה מה נעשה לנותרים לנשים כי נשמדה מבנימן אשה:

ויאמרו ירשת פליטה לבנימן ולא ימחה שבט מישראל:

ואנחנו לא נוכל לתת להם נשים מבנותינו כי נשבעו בני ישראל לאמר ארור נתן אשה לבנימן: (ס)

ויאמרו הנה חג יהוה בשלו מימים ימימה אשר מצפונה לבית אל מזרחה השמש למסלה העלה מבית אל שכמה ומנגב ללבונה:

(ויצו) ויצוו את בני בנימן לאמר לכו וארבתם בכרמים:

וראיתם והנה אם יצאו בנות שילו לחול במחלות ויצאתם מן הכרמים וחטפתם לכם איש אשתו מבנות שילו והלכתם ארץ בנימן:

והיה כי יבאו אבותם או אחיהם (לרוב) לריב אלינו ואמרנו אליהם חנונו אותם כי לא לקחנו איש אשתו במלחמה כי לא אתם נתתם להם כעת תאשמו: (ס)

ויעשו כן בני בנימן וישאו נשים למספרם מן המחללות אשר גזלו וילכו וישובו אל נחלתם ויבנו את הערים וישבו בהם:

ויתהלכו משם בני ישראל בעת ההיא איש לשבטו ולמשפחתו ויצאו משם איש לנחלתו:

בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה: (חזק)