Zephaniah Chapter 2

התקוששו וקושו הגוי לא נכסף:

בטרם לדת חק כמץ עבר יום בטרם לא יבוא עליכם חרון אף יהוה בטרם לא יבוא עליכם יום אף יהוה:

בקשו את יהוה כל ענוי הארץ אשר משפטו פעלו בקשו צדק בקשו ענוה אולי תסתרו ביום אף יהוה:

כי עזה עזובה תהיה ואשקלון לשממה אשדוד בצהרים יגרשוה ועקרון תעקר: (ס)

הוי ישבי חבל הים גוי כרתים דבר יהוה עליכם כנען ארץ פלשתים והאבדתיך מאין יושב:

והיתה חבל הים נות כרת רעים וגדרות צאן:

והיה חבל לשארית בית יהודה עליהם ירעון בבתי אשקלון בערב ירבצון כי יפקדם יהוה אלהיהם ושב (שבותם) שביתם:

שמעתי חרפת מואב וגדופי בני עמון אשר חרפו את עמי ויגדילו על גבולם:

לכן חי אני נאם יהוה צבאות אלהי ישראל כי מואב כסדם תהיה ובני עמון כעמרה ממשק חרול ומכרה מלח ושממה עד עולם שארית עמי יבזום ויתר (גוי) גויי ינחלום:

זאת להם תחת גאונם כי חרפו ויגדלו על עם יהוה צבאות:

נורא יהוה עליהם כי רזה את כל אלהי הארץ וישתחוו לו איש ממקומו כל איי הגוים:

גם אתם כושים חללי חרבי המה:

ויט ידו על צפון ויאבד את אשור וישם את נינוה לשממה ציה כמדבר:

ורבצו בתוכה עדרים כל חיתו גוי גם קאת גם קפד בכפתריה ילינו קול ישורר בחלון חרב בסף כי ארזה ערה:

זאת העיר העליזה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד איך היתה לשמה מרבץ לחיה כל עובר עליה ישרק יניע ידו: (פ)