Ezekiel Chapter 23

ויהי דבר יהוה אלי לאמר:

בן אדם שתים נשים בנות אם אחת היו:

ותזנינה במצרים בנעוריהן זנו שמה מעכו שדיהן ושם עשו דדי בתוליהן:

ושמותן אהלה הגדולה ואהליבה אחותה ותהיינה לי ותלדנה בנים ובנות ושמותן שמרון אהלה וירושלם אהליבה:

ותזן אהלה תחתי ותעגב על מאהביה אל אשור קרובים:

לבשי תכלת פחות וסגנים בחורי חמד כלם פרשים רכבי סוסים:

ותתן תזנותיה עליהם מבחר בני אשור כלם ובכל אשר עגבה בכל גלוליהם נטמאה:

ואת תזנותיה ממצרים לא עזבה כי אותה שכבו בנעוריה והמה עשו דדי בתוליה וישפכו תזנותם עליה:

לכן נתתיה ביד מאהביה ביד בני אשור אשר עגבה עליהם:

המה גלו ערותה בניה ובנותיה לקחו ואותה בחרב הרגו ותהי שם לנשים ושפוטים עשו בה: (ס)

ותרא אחותה אהליבה ותשחת עגבתה ממנה ואת תזנותיה מזנוני אחותה:

אל בני אשור עגבה פחות וסגנים קרבים לבשי מכלול פרשים רכבי סוסים בחורי חמד כלם:

וארא כי נטמאה דרך אחד לשתיהן:

ותוסף אל תזנותיה ותרא אנשי מחקה על הקיר צלמי (כשדיים) כשדים חקקים בששר:

חגורי אזור במתניהם סרוחי טבולים בראשיהם מראה שלשים כלם דמות בני בבל כשדים ארץ מולדתם:

(ותעגב) ותעגבה עליהם למראה עיניה ותשלח מלאכים אליהם כשדימה:

ויבאו אליה בני בבל למשכב דדים ויטמאו אותה בתזנותם ותטמא בם ותקע נפשה מהם:

ותגל תזנותיה ותגל את ערותה ותקע נפשי מעליה כאשר נקעה נפשי מעל אחותה:

ותרבה את תזנותיה לזכר את ימי נעוריה אשר זנתה בארץ מצרים:

ותעגבה על פלגשיהם אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם:

ותפקדי את זמת נעוריך בעשות ממצרים דדיך למען שדי נעוריך: (ס)

לכן אהליבה כה אמר אדני יהוה הנני מעיר את מאהביך עליך את אשר נקעה נפשך מהם והבאתים עליך מסביב:

בני בבל וכל כשדים פקוד ושוע וקוע כל בני אשור אותם בחורי חמד פחות וסגנים כלם שלשים וקרואים רכבי סוסים כלם:

ובאו עליך הצן רכב וגלגל ובקהל עמים צנה ומגן וקובע ישימו עליך סביב ונתתי לפניהם משפט ושפטוך במשפטיהם:

ונתתי קנאתי בך ועשו אותך בחמה אפך ואזניך יסירו ואחריתך בחרב תפול המה בניך ובנותיך יקחו ואחריתך תאכל באש:

והפשיטוך את בגדיך ולקחו כלי תפארתך:

והשבתי זמתך ממך ואת זנותך מארץ מצרים ולא תשאי עיניך אליהם ומצרים לא תזכרי עוד: (פ)

כי כה אמר אדני יהוה הנני נתנך ביד אשר שנאת ביד אשר נקעה נפשך מהם:

ועשו אותך בשנאה ולקחו כל יגיעך ועזבוך עירם ועריה ונגלה ערות זנוניך וזמתך ותזנותיך:

עשה אלה לך בזנותך אחרי גוים על אשר נטמאת בגלוליהם:

בדרך אחותך הלכת ונתתי כוסה בידך: (ס)

כה אמר אדני יהוה כוס אחותך תשתי העמקה והרחבה תהיה לצחק וללעג מרבה להכיל:

שכרון ויגון תמלאי כוס שמה ושממה כוס אחותך שמרון:

ושתית אותה ומצית ואת חרשיה תגרמי ושדיך תנתקי כי אני דברתי נאם אדני יהוה: (ס)

לכן כה אמר אדני יהוה יען שכחת אותי ותשליכי אותי אחרי גוך וגם את שאי זמתך ואת תזנותיך: (ס)

ויאמר יהוה אלי בן אדם התשפוט את אהלה ואת אהליבה והגד להן את תועבותיהן:

כי נאפו ודם בידיהן ואת גלוליהן נאפו וגם את בניהן אשר ילדו לי העבירו להם לאכלה:

עוד זאת עשו לי טמאו את מקדשי ביום ההוא ואת שבתותי חללו:

ובשחטם את בניהם לגלוליהם ויבאו אל מקדשי ביום ההוא לחללו והנה כה עשו בתוך ביתי:

ואף כי תשלחנה לאנשים באים ממרחק אשר מלאך שלוח אליהם והנה באו לאשר רחצת כחלת עיניך ועדית עדי:

וישבת על מטה כבודה ושלחן ערוך לפניה וקטרתי ושמני שמת עליה:

וקול המון שלו בה ואל אנשים מרב אדם מובאים (סובאים) סבאים ממדבר ויתנו צמידים אל ידיהן ועטרת תפארת על ראשיהן:

ואמר לבלה נאופים (עת) עתה (יזנה) יזנו תזנותה והיא:

ויבוא אליה כבוא אל אשה זונה כן באו אל אהלה ואל אהליבה אשת הזמה:

ואנשים צדיקם המה ישפטו אותהם משפט נאפות ומשפט שפכות דם כי נאפת הנה ודם בידיהן: (ס)

כי כה אמר אדני יהוה העלה עליהם קהל ונתן אתהן לזעוה ולבז:

ורגמו עליהן אבן קהל וברא אותהן בחרבותם בניהם ובנותיהם יהרגו ובתיהן באש ישרפו:

והשבתי זמה מן הארץ ונוסרו כל הנשים ולא תעשינה כזמתכנה:

ונתנו זמתכנה עליכן וחטאי גלוליכן תשאינה וידעתם כי אני אדני יהוה: (פ)