לה
עלים לתרופה - Alim LiTrufa
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אוֹר לְיוֹם ד' וַיֵּשֶׁב [כ"ב כסלו] תקצ"א.
Peace and life — to my beloved, dear as my soul — the distinguished, veteran
הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק, נֵרוֹ יָאִיר.
scholar, our Teacher the Rabbi Chaim Nachum — may his light shine
אֲהוּבִי בְּנִי כְּבָר, שָׁמַעְתָּ מְעַט מֵאֲשֶׁר עָבַר עָלֵינוּ בְּאֵלּוּ הַיָּמִים, יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל לְטוֹבָה, וְהִנֵּה אָנֹכִי כְּבָר הִקְדַּמְתִּי עַצְמִי בְּיוֹם א' וְהוֹדַעְתִּיךָ מִזֶּה מֵחֲמַת שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁבְּוַדַּאי יִהְיֶה נִשְׁמָע אֶצְלְכֶם קוֹל הָרַעַשׁ הַזֶּה, אַךְ בָּעִתִּים הַלָּלוּ מִתְעַכְּבִים הַמִּכְתָּבִים בְּבֵית רַבִּי פִּינְחָס. וּבְשָׁעָה זֹאת הָיִיתִי בְּעַצְמִי בְּבֵית רַבִּי פִּינְחָס אוֹדוֹת עִנְיָן אַחֵר, וּבְתוֹךְ זֶה שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ אוֹדוֹת הָאִגֶּרֶת מִמֶּנִּי אֵלֶיךָ, וּמֵאִתְּךָ אֵלַי, וְהֵשִׁיב שֶׁגַּם הָאִגֶּרֶת שֶׁשָּׁלַחְתִּי לְבֵיתִי בְּיוֹם א' עֲדַיִן בְּיָדוֹ, וְעָמַדְתִּי מִשְׁתּוֹמֵם. וְכֵן הָיָה בְּשָׁבוּעַ הֶעָבַר כַּאֲשֶׁר כְּבָר הוֹדַעְתִּיךָ. וְהִנֵּה הַכֹּל לְטוֹבָה כַּאֲשֶׁר אַתָּה רוֹאֶה בְּעֵינֶיךָ שֶׁהוּא חֶסֶד גָּדוֹל שֶׁנִּתְעַכְּבוּ הָאִגְּרוֹת בְּשָׁבוּעַ הֶעָבַר וְלֹא בָּאתֶם הֵנָּה, וְעַתָּה תְּשַׁעֵר בְּדַעְתְּךָ גֹּדֶל הַצַּעַר וְהַפַּחַד וְהַיִּסּוּרִים שֶׁהָיָה לָנוּ אִם הֱיִיתֶם אַתֶּם גַּם כֵּן בְּכָאן, וּבִפְרָט שֶׁהַכֹּל הָיוּ אוֹמְרִים שֶׁנִּתְגַּלְגֵּל עַל יֶדְכֶם חַס וְשָׁלוֹם, בָּרוּךְ הָעוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ שֶׁסִּבֵּב בְּרַחֲמָיו שֶׁנִּתְעַכַּבְתֶּם בְּבֵיתְכֶם, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִשְׁמָרְכֶם לָעַד.
forever. At this very hour I heard that a letter arrived from you — that your father-in-law has passed away — may his soul be bound in the bond of life; may the Omnipresent comfort you. And from my love for you I hastened to write you these few lines — for thank G-d I arrived here safely yesterday — and blessed be Hashem all is well. However — I was very displeased with you for having placed the burden of your sister upon the tzadekess [righteous woman] Marat Adl — may she live — and for having issued her a strict warning not to be married to a plain man until a lamdan [Torah scholar] specifically
וְדַע בְּנִי כִּי בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת שׁוֹפֵט בְּצֶדֶק לוֹקֵחַ נְפָשׁוֹת בְּמִשְׁפָּט, כִּי בְּיוֹם ב' בְּעֵת מִנְחָה נִפְטַר רַבִּי שְׁמוּאֵל זַ"ל, וְשָׁבַק לוֹ חַיִּים, מֵעַי מֵעַי אוֹחִילָה, הוֹי אָחִי, הָרַחֲמָן הוּא יִגְדֹּר פִּרְצוֹת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְיִתֵּן לָנוּ חַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים, זֹאת נֶחָמָתִי בְּעָנְיִי כִּי תּוֹדָה לָאֵל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ [שֶׁ]כַּוָּנָתִי רְצוּיָה לַשָּׁמַיִם בְּכָל הָעֵסֶק הַזֶּה, כִּי לֹא הָיָה לִי שׁוּם עֵסֶק שֶׁל מַשָּׂא וּמַתָּן מֵעִסְקֵי הָעוֹלָם עִמּוֹ זַ"ל; כִּי אִם מַה שֶּׁהָיָה בְּבֵיתִי, הַכֹּל הָיָה בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי שֶׁיַּעֲמֹד לוֹ לָנֶצַח שֶׁיִּזְכֶּה לִשְׁמֹעַ אֶצְלֵנוּ דִּבְרֵי עַתִּיק יוֹמִין וְכוּ' וְכוּ', וְגַם כָּל כַּוָּנָתוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה רַק בִּשְׁבִיל זֶה, וּבְוַדַּאי הוּא לוֹ לְטוֹבָה נִצְחִית כָּל מַה שֶּׁקִּבֵּל מִמֶּנִּי דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁקִּבַּלְתִּי מִפִּי הַסָּבָא דְּסָבִין נַחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה זַ"ל. וּכְבָר כָּתַבְתִּי לְךָ בְּמִכְתָּבִי הָרִאשׁוֹן שֶׁבְּגֹדֶל הַצָּרָה וְהַפַּחַד הָיִיתִי מִתְחַזֵּק בְּשִׂמְחָה וְכוּ', בָּרוּךְ הַשֵּׁם אֲשֶׁר עֲזָרַנִי עַד כֹּה וְנָתַן לָנוּ כֹּחַ לִסְבֹּל כָּל זֶה. וּמֵאֵלֶיךָ תָּבִין גֹּדֶל הַפַּחַד שֶׁהָיָה בְּכָאן, כִּי הַדָּאקְטִיר הָיָה בְּכָאן בְּיוֹם א' אַף שֶׁלֹּא קָרִיתִי אוֹתוֹ וְרָצוּ לִסְגֹּר בֵּיתִי חַס וְשָׁלוֹם, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו חָמַל עָלַי, כִּי רַבִּים מֵאוֹהֲבַי אָמְרוּ שֶׁהָיָה רָאוּי לִסְגֹּר חַס וְשָׁלוֹם רַק מֵחֲמַת שֶׁגַּם אֵצֶל שְׁכֵנִי רַבִּי יוֹנָה נִפְטָר בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה וְלֹא סָגְרוּ אֶת בֵּיתוֹ, עַל כֵּן חָמְלוּ עָלַי גַּם כֵּן, וּמֵאֵלֶיךָ תָּבִין שֶׁבְּוַדַּאי הָיָה יִסּוּרִים גְּדוֹלִים וּפְחָדִים עֲצוּמִים בָּזֶה, אַךְ הַכֹּל הָיָה בְּחֶסֶד, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו לֹא הִנִּיחַ לְצַעֵר אוֹתִי הַרְבֵּה, כִּי חַסְדּוֹ גָּדוֹל עָלַי בְּכָל עֵת אֲשֶׁר אֵין לְשַׁעֵר. וְהִנֵּה תּוֹדָה לָאֵל בְּבֵיתִי חַיִּים וְשָׁלוֹם, הַשֵּׁם יִשְׁמְרֵנוּ תָּמִיד מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. כָּעֵת מֵאֵלֶיךָ תָּבִין שֶׁאַף עַל פִּי כֵן אֵין מֵהָרָאוּי שֶׁתָּבוֹא תֵּכֶף לְפֹה, וּכְפִי הַנִּרְאֶה הַנָּכוֹן שֶׁתָּבוֹא לְכָאן אַחַר שַׁבַּת קֹדֶשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וּבִלְבַד שֶׁתַּחֲקֹר תְּחִלָּה אִם מַנִּיחִין לִכְנֹס לְפֹה אַנְשֵׁי טוּלְטְשִׁין, כִּי אֵינִי רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה לִי יִסּוּרִין מִזֶּה חַס וְשָׁלוֹם חַס וְשָׁלוֹם.
should come along. Is it proper to do such a thing? If you want to give her in marriage to a Torah scholar specifically — take her into your own home and let her be your responsibility and you can do as you wish. But how can you wish to place the burden upon Adl — may she live — who is in her own home, whose situation is very pressed as you know — and bind her from marrying until a Torah scholar specifically comes along? And who knows whether the Torah scholar would even agree to marry her on the condition that he go door-to-door with her [in poverty] — as you spoke to her — even if your sister herself were willing for this. All the more so since in truth your sister is not at all willing for this. And if our Sages of blessed memory said [Pesachim 49a] — a man should always sell [all he has] and marry his daughter to a Torah scholar — but you have not sold anything at all, and you have nothing to sell. Why do you not remember the words of our Sages of blessed memory [ibid. 113a]: your daughter has come of age — free your slave and so forth? All the more so since you placed her in the home of the
וְהִנֵּה אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי מֵאַהֲבָתְךָ הוֹדַעְתִּיךָ הַכֹּל בַּאֲרִיכוּת, וְהִנֵּה מִכָּל זֶה יוּכַל הַמַּשְׂכִּיל לְהִתְעוֹרֵר מְאֹד לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא. כִּי אָנוּ רוֹאִין בְּעֵינֵינוּ כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם בְּהַצֵּל הָעוֹבֵר הַזֶּה, וְהִנֵּה בִּטְנִי מָלֵא מִלִּים אַךְ אֵין הַפְּנַאי מַסְכִּים לְהַאֲרִיךְ, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם כַּאֲשֶׁר תִּהְיֶה פֹּה אֲסַפֵּר לְךָ הַכֹּל בַּאֲרִיכוּת. אוּלַי תִּשְׁמַע וְתָבִין חַסְדֵי ה' וְנִפְלְאוֹתָיו אֲפִלּוּ בְּעֵת צָרָה רַחֲמָנָא לִצְלַן. שֶׁהוּא עִנְיַן בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִי, שֶׁבְּתוֹךְ הַצָּרָה עַצְמָה יֵשׁ כַּמָּה הַרְחָבוֹת, וּכְבָר דִּבַּרְתִּי בָּזֶה הַרְבֵּה, וּבָעִתִּים הַלָּלוּ הֶחֱיֵיתִי עַצְמִי בָּזֶה הַרְבֵּה, בָּרוּךְ הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ אֲשֶׁר עַד כֹּה עֲזָרַנִי; וַאֲנִי חָזָק עַתָּה בְּדַעְתִּי, תּוֹדָה לָאֵל, שֶׁכָּל הָעוֹלָם צְרִיכִים מְאֹד מְאֹד לִשְׁמֹעַ וּלְקַבֵּל דְּבָרֵינוּ שֶׁקִּבַּלְנוּ, אַשְׁרֵי מִי שֶׁיִּזְכֶּה לָזֶה. וַאֲנִי כָּל יְמֵי חֶלְדִּי אֲיַחֵל לְהוֹדִיעַ וּלְהַשְׁמִיעַ, לְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה לִשְׁמֹעַ, אֶת כָּל טוּב גִּנְזֵי אוֹצְרֵי אוֹצָרוֹת שֶׁל חַיִּים נִצְחִיִּים אוֹצְרֵי יִרְאַת שָׁמַיִם אֲשֶׁר הִצְפִּין אֶצְלִי עֶצֶם הַיִּרְאָה עֶצֶם הַחַיִּים עֶצֶם הַטּוֹב הוּא אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זַ"ל, הַשּׁוֹמֵעַ יִשְׁמַע וְכוּ', כִּי מִלְּבַד מַה שֶּׁאָנוּ מַאֲמִינִים בְּהָאֱמֶת אָנוּ רוֹאִים בְּעֵינֵינוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר מַגִּיעַ קִצּוֹ שֶׁל הָאָדָם, כַּמָּה וְכַמָּה הִצְלִיחַ בְּכָל שָׁעָה וּבְכָל רֶגַע שֶׁהָלַךְ בְּדַרְכֵי הָאֱמֶת שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵרַבֵּנוּ זַ"ל, וּבִפְרָט בַּמֶּה שֶׁזָּכָה כָּל אֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ הִתְבּוֹדְדוּת וּבַמֶּה שֶׁהָיָה עַל צִיּוּן שֶׁלּוֹ הַקָּדוֹשׁ.
tzadekess Adl — may she live — without permission, and you are issuing such commands upon her. You have acted as Esav [hiskalta aso — הִסְכַּלְתָּ עֲשׂוֹ: literally "you fooled yourself — Esav." The name Esav is invoked deliberately: just as Esav sold his birthright impulsively and rashly, forfeiting something precious for nothing, so too Chaim Nachum — through his hasty interference — caused a worthy match to be lost] — my dear brother — for a suitable shiduch [match] came her way, in my opinion — and because of your words it was disrupted. Although your sister herself was willing — the matter was nonetheless confused and undone through you — as I will tell you if G-d wills it. Therefore see to rectify this — and write to her at once that she should not be exacting specifically on this — only trust
וְהִנֵּה זֶה רַבִּי שְׁמוּאֵל זַ"ל שֶׁנִּפְטַר בְּוַדַּאי אַתָּה יָדַעְתָּ אוֹתוֹ הֵיטֵב, וְתֵדַע שֶׁנִּשְׁמָתוֹ יָצְאָה בְּטָהֳרָה, וְדִבֵּר דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה בְּכָל עֵת עַד שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתוֹ תְּהֵא נִשְׁמָתוֹ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים. מַה גָּדְלוּ חַסְדֵי ה' שֶׁזִּכִּיתִי אוֹתוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כָּל פַּעַם הִתְבּוֹדְדוּת בַּשָּׂדֶה בֵּין הָרִים וּמְחִלּוֹת עָפָר, וְהָלַךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה כָּל יָמָיו וְנִפְטַר בְּשֵׁם טוֹב, וְקִוִּיתִי לַה' שֶׁבְּוַדַּאי יְקָרְבוֹ שָׁם הַבַּעַל הַשָּׂדֶה, כַּאֲשֶׁר אָמַר בְּעַצְמוֹ קֹדֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ הַקָּדוֹשׁ לְמַעְלָה לְמַעְלָה: "מַה לָּכֶם לְהִתְיָרֵא מֵאַחַר שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם וּמָה אִם הַנְּשָׁמוֹת שֶׁלֹּא הִכִּירוּ אוֹתִי" וְכוּ' כַּאֲשֶׁר כְּבָר שָׁמַעְתָּ כָּל זֶה. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַאֲרִיךְ יְמֵיכֶם וּשְׁנוֹתֵיכֶם וִימֵי כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ וִימֵי כָּל יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁיִּזְכּוּ לֵידַע וּלְהַכִּיר מִי הָיָה בָּעוֹלָם בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ אֲשֶׁר הִנִּיחַ אַחֲרָיו תּוֹרוֹת וְשִׂיחוֹת וְסִפּוּרִים וּמַעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלֶּה וּבִפְרָט הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַז' בֶּעטֶלִירְשׂ. אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וְכוּ', וְהָיָה זֶה שָׁלוֹם וְחַיִּים.
in Hashem Yisborach that He will guide her in the true path. More than this there is no need to extend on this matter. Be strong and resolute, my brother and beloved student — cast upon Hashem your burden and He will sustain you [Tehillim 55:23] — and do not worry the worry of tomorrow. And let these matters be in your eyes every day as entirely new — so as not to think from one day to the next at all — only whatever your hand finds to do with your strength, do it — each and every day. And be careful from now on to walk with what our Master, of blessed memory,
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִרְאוֹתְךָ בְּקָרוֹב, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן הַהֶכְרֵחַ לְהַמְתִּין אֵיזֶה יָמִים וְלַחֲקֹר וְלִדְרֹשׁ בָּזֶה כַּנַּ"ל. וּמֵהַסְּתָם אֶכְתֹּב לְךָ עוֹד בָּזֶה. וּמֵה' מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ וְכִרְצוֹנוֹ נַעֲשֶׂה.
wrote: Today — if you hearken to His voice [Tehillim 95:7] — today specifically. And although even this one day alone
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
[Hebrew: נָתָן מִבְּרֶסְלֶב...]
בֵּיתִי פָּתוּחַ לִרְוָחָה תּוֹדָה לָאֵל. וְאוֹדוֹת הַנָּגִיד רַבִּי שִׁמְשׁוֹן נֵרוֹ יָאִיר אֵין לִי דִּבּוּרִים עַתָּה כְּלָל לְדַבֵּר וְלִכְתֹּב בָּזֶה. כִּי מֵאֵלֶיךָ תָּבִין שֶׁעֲדַיִן אֵין דַּעְתִּי צְלוּלָה אַחֲרֵי אֲשֶׁר עָבַר עָלַי עִנְיָן כָּזֶה. אִם תִּרְצֶה תְּדַבֵּר עִמּוֹ בְּעַצְמְךָ, וְאִם תִּרְצֶה לְהַרְאוֹת לוֹ מִכְתָּבִי אֵלֶּה כִּרְצוֹנְךָ תַּעֲשֶׂה, כִּי לְפָנָיו אֵינָם סוֹד. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה עֲדַיִן, נַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְּנַפְשֵׁנוּ. וְהִנֵּה יֵשׁ לִי הַרְבֵּה לְדַבֵּר עִם רַבִּי שִׁמְשׁוֹן שֶׁיִּחְיֶה אַךְ מֵחֲמַת שֶׁאֵין אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא מִמֶּנּוּ כִּי כְּפִי הַנִּרְאֶה הָיָה פֹּה בָּעִתִּים הַלָּלוּ וְלֹא הִתְרָאָה פָּנִים עִמִּי עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לִי לְדַבֵּר וְלִכְתֹּב לוֹ כָּל מַה שֶּׁבְּלִבִּי, וַה' הַטּוֹב יַזְכִּירֵהוּ הָאֱמֶת וִיחַדֵּשׁ יָמָיו לְטוֹבָה וְלֹא יִהְיֶה נִפְרָד מֵאִתָּנוּ חַס וְשָׁלוֹם רַק יִהְיֶה נִמְנֶה עִמָּנוּ תָּמִיד מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֶצַח נְצָחִים אָמֵן.
is hard to fully discharge one's daily obligation — join to it the other
הַשֶּׁמֶן זַיִת קִבַּלְתִּי גַּם כֵּן, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנוּ לְקַיֵּם מִצְוַת הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה בִּשְׁלֵמוּת לְאַמְשָׁכָא מְשַׁח רְבוּת קֻדְשָׁא וּלְאַדְלָקָא בּוּצִינָא, אִם יִהְיוּ כָּל הַיַמִּים דְּיוֹ וְכוּ' אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר פֵּרוּשׁ דְּבָרִים אֵלֶּה שֶׁהִזְכַּרְתִּי עַתָּה.
sichos [conversations] and the holy Torahs from the Nachal Novea M'kor Chochmah [נַחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה — the Likutay Moharan] — which are filled with very deep counsel — in particular the simple and straight path [haDerekh haTom v'haYoshor] on the verse I will sing to my G-d while I yet exist [Tehillim 146:2] and so forth. And this suffices for now. The words of one who loves you truly, forever. Nussun of Breslov.
Loading comments…