סג
עלים לתרופה - Alim LiTrufa
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ה' וַיְחִי תקצ"ב.
Peace — to my beloved son, my dear one, our Teacher the Rabbi Yitzchok — may his light shine.
שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר.
Your letter I received. And behold — the bearer of this letter comes from afar — and has brought a letter and clear knowledge from the brother of Rabbi Mordechai — may his light shine — as you will see with your own eyes. Go and behold the works of Hashem [Tehillim 46:9]. And I have already given him my letter unsealed — for a reason that is hidden [מִטַּעַם הַכָּמוּס — a recurring formula when Reb Nussun acts in a manner he cannot explain in writing — usually involving the sensitive matter of how to approach those not yet close to the Breslov path] — as well as books.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי הַיּוֹם, וְאֶתְמוֹל הָיָה בְּבֵיתִי רַבִּי שִׁמְשׁוֹן נֵרוֹ יָאִיר, אַךְ לֹא הָיָה פְּנַאי לְדַבֵּר עִמּוֹ הַרְבֵּה, כִּי בְּתוֹךְ כָּךְ בָּאוּ הַמְחֻתָּנִים לִקְרוֹת אוֹתָנוּ עַל הַחֲתֻנָּה. וְגַם מֵעִנְיַן הַמַּחֲלֹקֶת לֹא דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ דָּבָר עֲדַיִן, וּמֵהַסְּתָם יִהְיֶה הַיּוֹם אֶצְלִי. וְהִנֵּה מֵעִנְיַן הַמַּחֲלֹקֶת לֹא שָׁמַעְתִּי עַד אֶתְמוֹל בָּעֶרֶב, וּלְחַזֵּק אֶתְכֶם אֵין מֵהַצֹּרֶךְ, כִּי תּוֹדָה לָאֵל כְּבָר אַתֶּם רוֹאִים הָאֱמֶת עַיִן בְּעַיִן. וְהִנֵּה כַּמָּה רָאוּי לָנוּ לִשְׂמֹחַ וּלְמַלְּאוֹת שְׂחוֹק מִלִּרְאוֹת אֲמִתַּת יִקְרַת הַדְּבָרִים הַיְקָרִים מִפָּז כָּאֵלֶּה, שֶׁהוּא הַכְּסִילוּת וְכוּ' שֶׁמָּצָא פְּגָם בְּנַפְשׁוֹ עַל שֶׁלֹּא כָּתַבְתִּי לְהַבְדִּיל. וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁמֵּבִין קְצָת דַּרְכֵי הַלָּשׁוֹן וְהַמְּלִיצָה, אֵין מֵהָרָאוּי לְהַכְנִיס שָׁם תֵּבַת לְהַבְדִּיל, וְהוּא רַק עֲלִילָה, שֶׁרוֹצֶה לְהַעֲלִיל וּלְהָטִיל פְּגָם בַּקָּדָשִׁים בְּחִנָּם, כְּדֵי לְסַמֵּא אֶת עֵינָיו לִבְלִי לִרְאוֹת נִפְלְאוֹת הִתְגַּלּוּת הַחִדּוּשׁ הַזֶּה, שֶׁמֹּשֶׁה עוֹמֵד וְכוּ', שֶׁהִתְגַּלּוּת כָּזֹאת לֹא נִשְׁמַע מֵעוֹלָם. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֵב לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת רָאוּי לוֹ שֶׁתִּסְמַר שַׂעֲרוֹת ראֹשׁוֹ וְיַעֲמֹד מַרְעִיד וּמִשְׁתּוֹמֵם מִגְּדֻלַּת נִפְלְאוֹת הִתְגַּלּוּת הַזֹּאת, וְאִלְמָלֵא לֹא בָּאנוּ לָעוֹלָם אֶלָּא לְמַשְׁמָע דָּא דַּיֵּנוּ, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה וְכוּ'. וּבְוַדַּאי רָאוּי לָכֶם לִשְׂמֹחַ בְּכָל עֹז עַל יְדֵי כָּל זֶה, אַחֲרֵי שֶׁאָנוּ רוֹאִין כַּמָּה אֵין הַנִּצָּחוֹן יָכוֹל לִסְבֹּל הָאֱמֶת, וַהֲלֹא הַמִּתְנַגֵּד חוֹתְנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב הוּא בְּעַצְמוֹ הוּטְבוּ בְּעֵינָיו תְּחִלָּה סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, אַף עַל פִּי שֶׁגַּם אָז לֹא הִסְתַּכֵּל בָּהֶם בְּעַיִן יָפָה כָּרָאוּי, וְלֹא שָׂם לִבּוֹ לָהֶם הֵיטֵב, וּמֵחֲמַת זֶה גַּם אָז לֹא הִרְגִּישׁ נְעִימַת הַדְּבָרִים, עַל כָּל פָּנִים לֹא הָיָה מִתְנַגֵּד עֲלֵיהֶם, וְעַתָּה בִּשְׁבִיל שֶׁשָּׁקַדְנוּ עַל טוֹבַת בִּתּוֹ שֶׁיִּהְיֶה חֲתָנוֹ אִישׁ כָּשֵׁר שֶׁיִּיטַב לוֹ וּלְזַרְעוֹ לָנֶצַח, עַתָּה נִתְהַפֵּךְ לָנוּ לְאוֹיֵב, וְרוֹצֶה לְשַׁלֵּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה. וּגְמוּלוֹ יָשׁוּב בְּרֹאשׁוֹ, כִּי אֶלֶף כְּמוֹתוֹ יֹאבֵדוּ, וְדָבָר אֶחָד מִדִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ אַל יִתְבַּטֵּל. וּמַה מְּאֹד נִפְלֵאתִי עַל יְדִידִי רַבִּי יַעֲקֹב חֲתָנוֹ עַל אֲשֶׁר הוּא חַלָּשׁ בְּדַעְתּוֹ כָּל כָּךְ, הֲלֹא אֵין מְמֻצָּע, וּמֵאַחַר שֶׁכְּבָר דִּלֵּג עַל כַּמָּה מְנִיעוֹת וְהָיָה פֹּה שְׁתֵּי פְּעָמִים, וְגַם מַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּדַרְכֵי אֱמֶת לְהִתְפַּלֵּל בְּכֹחַ וּבְכַוָּנָה וְכוּ', מַדּוּעַ יְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ עֲדַיִן מוֹרָא חוֹתְנוֹ. כִּי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עַז כַּנָּמֵר וְיִתְחַזֵּק בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, וּלְהַשְׁלִיךְ מוֹרָאוֹ מֵעַל פָּנָיו, וִידַבֵּר דַּיְקָא עִם יְדִידִי רַבִּי מָרְדְּכַי נֵרוֹ יָאִיר, מֵאַחַר שֶׁהוּא קֵרְבוֹ אֶל הָאֱמֶת, וּבְחַסְדֵי ה' יְקָרְבֵהוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר לְעֶצֶם נְקֻדַּת הָאֱמֶת אֲשֶׁר יֵיטִיב לוֹ לָעַד. וְיֵשׁ בְּלִבִּי הַרְבֵּה לְהַרְחִיב הַדִּבּוּר בָּזֶה לְחַזְּקוֹ וּלְאַמְּצוֹ בְּכָל עֹז, אַךְ אִי אֶפְשָׁר עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה וְדַי בָּזֶה כָּעֵת. חִזְקוּ וְאִמְצוּ אַל תִּרְאוּ מִפְּנֵיהֶם, אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם, כִּי ה' עִמָּכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם, כִּי שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד, חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל הַמְיַחֲלִים לַה'. וְגַם עַל רַבִּי מָרְדְּכַי נִפְלֵאתִי עַל שֶׁהוּא חַלָּשׁ בְּעֵינָיו כָּל־כָּךְ, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיְּחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַרְבֵּה וַה' יוֹשִׁיעַ לוֹ.
May Hashem Yisborach enable me that his wellsprings spread outward [יָפוּצוּ מַעְיְנוֹתָיו חוּצָה — an echo of Mishlai 5:16 — "let your wellsprings spread outward" — applied in Chassidic teaching to the spreading of Torah knowledge. Reb Nussun makes this his personal prayer and mission] — to benefit from his goodness all the world. For all of them need to benefit from his Torah — upon which all the worlds, and in particular this world, depend and so forth. And may Hashem Yisborach have mercy upon us and upon all Israel — and may there be fulfilled: grant truth to Yaakov [תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב — Michah 7:20: "grant truth to Yaakov and kindness to Avraham" — the concluding verses of Michah, recited in Sh'moneh Esray and at the conclusion of Yom Kippur. Reb Nussun's prayer for the revelation of the Rebbe's truth to all Israel] — that the truth be revealed in the world. For it is not an empty thing — everything that is being done under the sun [כִּי לֹא דָּבָר רֵיק הוּא כָּל הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ — a fusion of two distinct biblical texts. The phrase lo dovor raik hu — "it is not an empty thing" — is a direct quotation from D'vorim 32:47, Moshe's final words of Torah to Israel: "for it is not an empty thing for you — for it is your life." And the phrase kol hama'aseh asher na'asah tachas hashemesh — "everything that is done under the sun" — is unmistakably Koheles's language (Koheles 1:3, 2:17, and throughout), the framework of all worldly events and endeavours. Reb Nussun fuses them: Moshe's declaration that Torah is not empty is applied to the entire providential drama of the Rebbe's books. The spreading of these books, the opposition they face — all that is happening under the sun in this generation — is as weighty and non-empty as the Torah itself] — now in this generation in the matter of his holy books — and it is impossible to estimate or explain even what is in my heart about this — all the more so what is hidden from me as well — for this matter is very, very deep. And the entire opposition which has never been like it in the world — and we do not know what to do — but our eyes are upon You [Divrei HaYomim II 20:12]. And I have written this so that you understand from it how much you need to strengthen and rouse yourselves each day anew — after we have merited to know a little from the truth of the truth and so forth.
וְעַתָּה בְּנִי כְּבָר שָׁמַעְתָּ הַרְבֵּה כַּמָּה וְכַמָּה צְרִיכִין לְחַזֵּק אֶת עַצְמְךָ בְּשִׂמְחָה, וּבְכָל עִנְיַן הַמַּעֲשֶׂה הַזֹּאת שֶׁנַּעֲשָׂה אֶצְלְכֶם רָאוּי לָכֶם לִשְׂמֹחַ מְאֹד מְאֹד עַל שֶׁנִּצַּלְתֶּם בְּרַחֲמָיו הָעֲצוּמִים וְהַנִּפְלָאִים מִשְּׁטוּתִים וְטָעוּתִים כָּאֵלֶּה, הַמַּסְתִּירִים מִפְּנֵיהֶם אוֹרוֹת נוֹרָאוֹת כָּאֵלֶּה, הִתְגַּלּוּת כָּאֵלֶּה חִדּוּשִׁים כָּאֵלֶּה וְכוּ'. לְמַעַן הַשֵּׁם תְּחַזְּקוּ עַצְמְכֶם בְּכָל הַדְּרָכִים שֶׁדִּבַּרְנוּ, וּבִפְרָט בְּמִלֵּי דִּשְׁטוּתָא וּבְדִיחוּתָא, כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם וְיִרְאוּ שׂוֹנְאֵינוּ וְיֵבוֹשׁוּ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהִנֵּה אֵין רְצוֹנִי שֶׁרַבִּי יַעֲקֹב יְבַזֶּה אֶת חוֹתְנוֹ, רַק יִהְיֶה לוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, לִבְלִי לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ מוֹרָאוֹ כְּלָל וְכַנַּ"ל. וְדַעַת לְנָבוֹן נָקָל לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִם הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, לִבְלִי לָחוּשׁ עַל דְּבָרָיו כְּלָל, וְאַף עַל פִּי כֵן אַל יְבַזֵּהוּ מֵאַחַר שֶׁהוּא בְּבֵיתוֹ. וְיָתֵר מִזֶּה תָּבִינוּ מֵעַצְמְכֶם אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בָּזֶה. וְגַם צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בָּזֶה, כִּי לֹא דָּבָר רֵיק הוּא, כִּי הוּא חַיֵּיכֶם, כִּי הַמִּתְנַגְּדִים רוֹצִים לִמְנֹעַ מֵחַיִּים אֲמִתִּיִּים, לְהוֹלִיךְ הָאָדָם חַס וְשָׁלוֹם בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵיהֶם, אֲשֶׁר אַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת. כִּי מַה שֶּׁהֵם רוֹצִים לִמְנֹעַ תֵּכֶף מִטּוֹב אֲמִתִּי רוֹאִים בָּעֵינַיִם, כִּי רוֹצִים לִמְנֹעַ מִתּוֹרָה וּתְפִלָּה וְכוּ', כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ בְּכַמָּה וְכַמָּה תּוֹרָה וּתְפִלָּה מְזַכֶּה אוֹתָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל עַל יְדֵי דְּבָרָיו וּדְרָכָיו הַקְּדוֹשִׁים וְכוּ', וְכָל הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ כְּפוֹרֵשׁ מִן הַחַיִּים. אַךְ לֹא זֶה בִּלְבַד כַּוָּנַת הַבַּעַל דָּבָר, כִּי אִם רוֹצֶה לַעֲקֹר חַס וְשָׁלוֹם לְגַמְרֵי אֶת הַפּוֹרֵשׁ מִדְּרָכָיו הַקְּדוֹשִׁים, כַּאֲשֶׁר רוֹאִים בָּעֵינַיִם עֹצֶם הַהֶפְרֵשׁ וְהַהֶבְדֵּל בֵּין הַנִּשְׁאָרִים עַל עָמְדָּם לַאֲשֶׁר פֵּרְשׁוּ מֵאִתָּנוּ, וְהַרְבֵּה מוֹדִים בְּעַצְמָם מַה שֶּׁאִבְּדוּ, אַךְ הוּא אֲבֵדָה שֶׁאֵינָהּ חוֹזֶרֶת, וּמְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן, וְחֶסְּרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חֲגִיגָה ט:) זֶה שֶׁנִּמְנוּ חֲבֵרָיו לִדְבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וְלֹא נִמְנָה עִמָּהֶם. וּתְדַבְּרוּ הַרְבֵּה עִם הַמְקֹרָבִים מֵחָדָשׁ, שֶׁיָּשִׂימוּ לִבָּם הֵיטֵב לִדְבָרִים אֵלֶּה. כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר רָצוּ לְהַתְחִיל קְצָת, וּכְבָר סָבְלוּ בִּזְיוֹנוֹת וְשָׁבְרוּ כַּמָּה מְנִיעוֹת, עַל כֵּן צְרִיכִים לְרַחֵם עֲלֵיהֶם לְחַזְּקָם, שֶׁלֹּא יֹאבְדוּ עַל עִסְקֵי חִנָּם חַס וְשָׁלוֹם, חַיִּים אֲמִתִּיִּים, חַיִּים נִצְחִיִּים וְכוּ'.
Blessed is our G-d who has helped us until here — to illuminate our eyes with a light of lights such as this. And if you did not expand the joy on the Purim that passed — as you wrote — even so gladden your soul from now on each day — in particular in these days — the days of Adar and Nissan which are the salvation of Israel — and one is occupied with many mitzvos to prepare for the holy Pesach. Be strong and strengthen yourself — to do all the preparations for Pesach in great and mighty joy — for we have merited to prepare ourselves to eat matzah on Pesach to do His will, Yisborach — for He is our life and so forth.
דִּבְרֵי הַכּוֹתֵב וּמְזָרְזָם לְטוֹבָתָם לָנֶצַח, אוֹהֲבָם בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, אַהֲבָה שֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בַּדָּבָר, כִּי אִם אַהֲבַת הָאֱמֶת לְמַעֲנוֹ יִתְבָּרַךְ לְזַכּוֹתָם בָּזֶה וּבַבָּא לָנֶצַח.
And rouse yourself to send me the materials for the tallis [צָרְכֵי הַטַּלִּית — the materials needed to complete a prayer shawl, presumably wool or threads, which Yitzchok is to procure and send] with urgency — for the time is short until Pesach.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
[Hebrew: נָתָן מִבְּרֶסְלֶב...]
וְשָׁלוֹם לִידִידַי אוֹהֲבֵי נַפְשִׁי חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים לְכָל אֶחָד לְפִי מַעֲלָתוֹ הָרָמָה, חִזְקוּ וְאִמְצוּ, קַוּוּ לַה' וְיוֹשַׁע לָכֶם.
The words of your father — who awaits to hear all good from you — and who prays on your behalf. Nussun of Breslov.
Loading comments…