ו
עלים לתרופה - Alim LiTrufa
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ב' חַיֵּי שָׂרָה [כ"ב חשון] תקפ"ד בְּרֶסְלֶב.
With the help of G-d, may He be blessed
שָׁלוֹם וּבְרָכָה וְחַיִּים וְכָל טוּב לִכְבוֹד בְּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה.
Peace and blessing and life and all good to the honor of my son, our Teacher the Rabbi Yitzchok, may he live.
אִמְרוֹתֶיךָ הַנְּעִימִים הִגִּיעוּ אֵלַי פַּעֲמַיִם, אֶחָד בְּיוֹם שִׂמְחַת תּוֹרָה, בְּעֵת שֶׁהָיִינוּ שְׂמֵחִים בְּשִׂמְחָה שֶׁאֵין לָהּ קֵץ שִׂמְחַת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר זָכִינוּ לִהְיוֹת עַם סְגֻלָּתוֹ וְנָתַן לָנוּ כְּלִי חֶמְדָּתוֹ, וְקֵרְבָנוּ לַעֲבוֹדָתוֹ וְכוּ', אָז בְּתוֹךְ שִׂמְחָתֵנוּ הִגִּיעַנִי מִכְתָּבְךָ. רָאִיתִי וָאֶשְׂמַח. שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרוֹתֶיךָ בִּפְרָט בָּאִגֶּרֶת הַשֵּׁנִי אֲשֶׁר קִבַּלְתִּי בְּשָׁבוּעַ הֶעָבַר. אֲשֶׁר הוֹדִיעַנִי אֶת אֲשֶׁר קִוְּתָה נַפְשִׁי אֲשֶׁר תּוֹדָה לָאֵל תּוֹרַת ה' תְּמִימָה בְּיָדְךָ. נָא בְּנִי חֲבִיבִי כְּנַפְשִׁי, חֲזַק וֶאֱמַץ בְּכָל כֹּחוֹתֶיךָ לְהַתְמִיד בְּלִמּוּדְךָ הֵיטֵב, כִּי הוּא חֶלְקְךָ בַּחַיִּים. טוֹב לַנֶּבֶר כִּי יִשָּׂא עֹל בִּנְעוּרָיו (אֵיכָה ג). וְגַם תִּתְאַמֵּץ בְּיוֹתֵר לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה. שֶׁתַּכְנִיס כָּל מַחְשְׁבוֹתֶיךָ לְתוֹךְ כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה. שֶׁתְּכַוֵּן פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת בְּכָל הַתְּפִלָּה. וְתֶאֱחֹז מַחֲשַׁבְתְּךָ תָּמִיד לְבַל תְּשׁוֹטֵט מַחֲשַׁבְתְּךָ אָנָה וָאָנָה כְּדַרְכְּךָ מִכְּבָר. עַתָּה בְּנִי כַּלֵּךְ מִדֶּרֶךְ זֶה. הִזָּהֵר וְהִזָּהֵר וְתִתְגַּבֵּר וְתִתְחַזֵּק בְּכָל מִינֵי כֹּחוֹת וְעֵצוֹת לָסוּר מִדֶּרֶךְ זֶה. רַק תֶּאֱחֹז מַחְשְׁבֹתֶךָ בְּיָדְךָ לִבְלִי לַחֲשֹׁב שׁוּם דְּבַר חוּץ, כִּי הַמַּחֲשָׁבָה בְּיַד הָאָדָם לְהַטּוֹתָהּ כִּרְצוֹנוֹ. וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי מַחֲשָׁבוֹת בְּיַחַד בְּשׁוּם אֹפֶן. כַּמְבֹאָר כָּל זֶה הֵיטֵב בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל [ליקו"מ עב, רלג] כִּי בַּעַל מַחֲשָׁבָה הוּא אֶחָד מֵהַדְּבָרִים הַמְעַכְּבִין אֶת הַתְּשׁוּבָה (רַמְבַּ"ם הִלְכוֹת תְּשׁוּבָה פֶּרֶק ד' הֲלָכָה ה).
Your pleasant words reached me twice. The first arrived on Simchas Torah — at the time when we were rejoicing with a joy that has no end — the joy of Israel, that we merited to be the people of His treasure, and that He gave us His precious instrument, and drew us close to His service, and so forth. Then, in the midst of our rejoicing, your letter reached me. I saw it and rejoiced. I exult in your words — and especially in the second letter, which I received last week, in which you informed me of what my soul had hoped for: that, thank G-d, the perfect Torah of Hashem is in your hands.
וְיָתֵר מִמַּה שֶּׁכָּתוּב כָּאן בְּנִי הִזָּהֵר וְהִזָּהֵר מְאֹד מְאֹד, וּתְעַיֵּן הֵיטֵב בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל וְתִמְצָא עֵצוֹת וְתַחְבּוּלוֹת לְהִנָּצֵל מִזֶּה. וְהָעִקָּר הוּא מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה, שֶׁתֵּדַע וְתַאֲמִין בַּמֶּה שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (שם) שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה בְּיַד הָאָדָם לְהַטּוֹתָהּ כִּרְצוֹנוֹ לְמָקוֹם שֶׁהוּא רוֹצֶה.
Please, my son, my beloved as my own soul — be strong and courageous with all your strength to be constant and unwavering in your learning — for it is your portion in life. It is good for a man that he bear the yoke in his youth [Eichah 3:27]. And also exert yourself greatly to pray with great kavanah (devotion and intention). That you pour all your thoughts into every single word of the prayer. That you concentrate on the meaning of the words throughout the entire prayer. And hold your thought constantly so that it does not wander here and there as has been your way until now. Now, my son — turn away from this path. Be vigilant and vigilant — and strengthen and fortify yourself with every manner of strength and strategies to turn away from this path. Only seize your thoughts in your hand so as not to think anything extraneous — for the thought is in a person's hand to direct it as he wishes. And it is impossible for two thoughts to exist together at the same time in any manner — as all this is well explained in the books of our Master, of blessed memory [Likutay Moharan 72, 233] — for one who entertains foreign thoughts is one of the things that obstructs repentance (Rambam, Hilchos Teshuvah, chapter 4, halacha 5).
וְאָמַר שֶׁאֲפִלּוּ אִם הַמַּחֲשָׁבָה נוֹטָה חַס וְחָלִילָה לִפְעָמִים מִן הַצַּד יֵשׁ בְּיַד הָאָדָם לְתָפְסָהּ וְלַהֲשִׁיבָהּ לִמְקוֹמָהּ הָרָאוּי. כְּמוֹ סוּס הַנּוֹטֶה מִן הַדֶּרֶךְ שֶׁיְּכוֹלִין לְתָפְסוֹ בְּאַפְסָר לַהֲשִׁיבוֹ אֶל הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר כְּמוֹ כֵן הוּא הַמַּחֲשָׁבָה מַמָּשׁ כַּמְבֹאָר בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה שֶׁאָז מִתְגַּבְּרִין מְאֹד בִּלְבּוּלֵי מַחֲשָׁבוֹת, כִּי כָּל הַבִּלְבּוּלִים שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם לִפְעָמִים בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, כֻּלָּם בָּאִים אֶל הָאָדָם בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה דַיְקָא כַּמְבֹאָר [בליקו"מ סימן ל'] עַיֵּן שָׁם. עַל כֵּן בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר יוֹתֵר וְיוֹתֵר כְּנֶגֶד הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהָעִקַּר הַהִתְגַּבְּרוּת הוּא בְּשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה. שֶׁלֹּא תַּשְׁגִּיחַ וְלֹא תִּסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם כְּלָל רַק תַּחֲשֹׁב דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה הַיּוֹצְאִים מִפִּיךָ וְאָז מִמֵּילָא יִסְתַּלְּקוּ.
And beyond what is written here, my son — be vigilant, most exceedingly vigilant — and examine carefully in the books of our Master, of blessed memory, and you will find counsel and strategies to be saved from this. And the essential point is what I wrote above — that you should know and believe in what our Master, of blessed memory, said there: that the thought is in a person's hand to direct it wherever he wishes.
גַּם תְּזָרֵז עַצְמְךָ מְאֹד לִבְחֹר לְךָ שָׁעָה בְּכָל יוֹם לְפָרֵשׁ שִׂיחָתְךָ לִפְנֵי קוֹנְךָ כַּאֲשֶׁר יָדַעְתָּ כַּמָּה וְכַמָּה הִרְבִּינוּ לְדַבֵּר מִזֶּה בְּשֵׁם רַבֵּנוּ זַ"ל [עין ספר השתפכות הנפש]. וְשֶׁהוּא עֵצָה כְּלָלִיּוּת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל.
And he said that even if the thought strays, G-d forbid, sometimes to the side — it is within a person's power to seize it and return it to its proper place:
וְיָתֵר מִזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ בִּכְתָב כִּי יִקְצְרוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת, רַק תָּשִׂים עֵינֶיךָ וְלִבְּךָ בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל, וְתִמְצָא מַרְגּוֹעַ לְנַפְשְׁךְ אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ לָעַד וְלָנֶצַח.
Also urge yourself greatly to choose for yourself an hour each day to pour out your speech before your Creator — as you know how much we have spoken at length about this in the name of our Master, of blessed memory [see the book Hishtapchus HaNefesh] — and that it is a general counsel for every single person to merit the holiness of Israel.
גַּם אֲהוּבִי בְּנִי, לֹא טוֹב בְּעֵינַי שֶׁכָּתַבְתָּ לִי שֶׁקָּבַעְתָּ לְךָ שְׁנֵי שִׁעוּרִים בְּלִמּוּד פּוֹסְקִים בְּאֹרַח חַיִּים הִלְכוֹת שַׁבָּת וּבְיוֹרֶה דֵּעָה הִלְכוֹת מְלִיחָה, הֲלֹא הָיָה לְךָ לְהָבִין כִּי לֹא חָפַצְתִּי בְּדֶרֶךְ כָּזֶה לְפַזֵּר דַּעְתּוֹ, בְּעִנְיָנִים רְחוֹקִים כָּאֵלֶּה, וְכִי מָה עִנְיַן מְלִיחָה לְהִלְכוֹת שַׁבָּת, הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי רְצוֹנִי בְּסֵדֶר הַלִּמּוּד הוּא לִלְמֹד כַּסֵּדֶר דַּיְקָא (עַיֵּן שִׂיחוֹת הָרַ"ן עו), דְּהַיְנוּ שֶׁתִּגְמֹר הָאֹרַח חַיִּים עַד סוֹפוֹ, וְאַחַר כָּךְ תַּתְחִיל בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִלְמֹד הַיּוֹרֶה דֵּעָה מֵהִלְכוֹת שְׁחִיטָה מֵרֹאשׁוֹ לְסוֹפוֹ כַּסֵּדֶר דַּיְקָא, וְכֵן הַחֹשֶׁן מִשְׁפָּט וְהָאֶבֶן הָעֵזֶר, לֹא כְּמוֹ שֶׁנּוֹהֲגִים בְּנֵי הַנְּעוּרִים לַחֲטֹף בְּכָל זְמַן הִלְכְתָא מְיֻחֶדֶת לִפְעָמִים הִלְכוֹת בָּשָׂר בְּחָלָב, וְלִפְעָמִים הִלְכוֹת טוֹעֵן וְנִטְעָן, וּפִתְאֹם מְדַלְּגִים לְהִלְכוֹת נִדָּה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה וְנִשְׁאָרִים קֵרֵחַ מִכָּאן וְקֵרֵחַ מִכָּאן, וְזֶה וָזֶה לֹא עָלְתָה בְּיָדָם. וּמְאוּמָה לֹא יִשְׂאוּ בַּעֲמָלָם, כִּי כַּאֲשֶׁר יִגְדְּלוּ אֵינָם יוֹדְעִים שׁוּם דִּין וַהֲלָכָה אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם אֶחָד.
And beyond this it is impossible to elaborate in writing — for a multitude of sheets would fall short. Only set your eyes and your heart in the books of our Master, of blessed memory — and you will find rest for your soul, which will be good for you forever and for eternity.
עַל כֵּן רְצוֹנִי שֶׁתִּלְמַד רַק הִלְכוֹת שַׁבָּת וְגַם מַסֶּכֶת שַׁבָּת כַּאֲשֶׁר כָּתַבְתָּ וְתָשִׂים עֵינֶיךָ וְלִבְּךָ לְהָבִין הַדְּבָרִים הֵיטֵב וְלֹא תּוֹנֶה אֶת עַצְמְךָ. וְגַם לֹא תְּדַקְדֵּק יוֹתֵר מִדַּאי בְּחִנָּם, כַּאֲשֶׁר כְּבָר דִּבַּרְנוּ בָּזֶה. אַךְ אִם אִי אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת דַּעַת חֲבֵרְךָ אַל תִּפְרֹשׁ מִמֶּנּוּ בִּשְׁבִיל זֶה. וּתְמַלֵּא רְצוֹנוֹ לִלְמֹד גַּם הִלְכוֹת מְלִיחָה. אֲבָל אִם אֶפְשָׁר לְךָ לְדַבֵּר עַל לִבּוֹ שֶׁיִּלְמַד כַּסֵּדֶר כַּנַּ"ל מַה טוֹב, וּבְוַדַּאי יַחֲזִיק טוֹבָה לִי בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אִם יְקַיֵּם דְּבָרַי כַּאֲשֶׁר הוֹרֵאתִיךָ כַּנַּ"ל.
On the Order of Halachic Study
גַּם תִּתְאַמֵּץ מְאֹד לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד. וּמַה מְּאֹד נֶהֱנֵיתִי מֵאֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לִי אֲשֶׁר אַתָּה בְּשִׂמְחָה תּוֹדָה לָאֵל, מִי יִתֵּן שֶׁיִּהְיֶה בֶּאֱמֶת תָּמִיד שֶׁתִּהְיֶה אַךְ שָׂמֵחַ תָּמִיד. וּתְעַיֵּן בִּתְחִלַּת מִכְתָּבִי זֶה אֲשֶׁר הַעִירוֹתִיךָ עַל עִנְיַן שִׂמְחַת תּוֹרָה וּבְכַוָּנָה הִרְבֵּיתִי דְּבָרַי שָׁם כְּדֵי לִזְכֹּר תָּמִיד שִׂמְחַת יִשְׂרָאֵל, כִּי יֵשׁ לָנוּ לִשְׂמֹחַ בַּשִּׂמְחָה הַזֹּאת תָּמִיד. בְּשִׂמְחָה שֶׁאֵין לָהּ קֵץ אֲשֶׁר זָכִינוּ לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל וּלְקַבֵּל תּוֹרָתוֹ וּמִצְווֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים וְכוּ' וְכוּ'. אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וְכוּ'.
Also, my beloved son — it is not good in my eyes that you wrote to me that you have fixed for yourself two separate study sessions in the Poskim (legal codes): in Orach Chayyim — the laws of Shabbos — and in Yoreh De'ah — the laws of salting. Surely you should have understood that I did not want this approach — to scatter one's mind across such distant and unrelated topics. What has the law of salting to do with the laws of Shabbos? Surely you know that my intention regarding the order of study is to learn in sequence precisely (see Sichos HaRan, 76) — that is, to complete Orach Chayyim all the way through to its end, and then afterward to begin, with the help of Hashem Yisborach, to study Yoreh De'ah from the laws of slaughter, from beginning to end in exact sequence — and likewise Choshen Mishpat and Even HaEzer.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה וּמְחַכֶּה וּמְיַחֵל לִרְאוֹת בְּטוֹבָתְךָ וְהַצְלָחָתְךָ הָאֲמִתִּית וְהַנִּצְחִית שֶׁיְּקֻיַּם בָּנוּ חֲכַם בְּנִי וְשַׂמַּח לִבִּי וְכוּ'.
Not as young people customarily do — snatching at all times some particular law: sometimes the laws of meat and milk, sometimes the laws of claims and counter-claims, and suddenly jumping to the laws of family purity and the like — and remaining bald on this side and bald on that side, with neither this nor that achieved. And they carry away nothing from their toil — for when they grow up they do not know any law or ruling even in a single area.
הַקָּטָן נָתָן בֶּן מוֹרֵנוּ הָרַב נַפְתָּלִי הִירְץ נֵרוֹ יָאִיר מִבְּרֶסְלָב
Therefore my wish is that you study only the laws of Shabbos and also tractate Shabbos as you wrote — and set your eyes and heart to understand the matters well, without pressuring yourself excessively. And also do not be overly exacting for no reason, as we have already spoken of this. But if it is impossible to change your study-partner's view — do not separate from him on account of this, and fulfill his wish to study also the laws of salting. But if you are able to speak to his heart that he should study in the correct sequence as above — how good — and he will certainly be grateful to me with the help of Hashem Yisborach if he fulfills my words as I have instructed you above. Also exert yourself greatly to always be in joy. And how greatly I took pleasure in what you wrote to me — that you are in joy, thank G-d. Would that this truly be so always — that you should only be joyful always. And look at the beginning of this letter, where I aroused you on the matter of Simchas Torah — and I deliberately elaborated my words there, in order to always remember Simchas Yisroel (the joy of Israel). The words of your father, who waits and hopes and yearns to see your true and eternal wellbeing and success — that there be fulfilled in us: My son is wise and gladdens my heart, and so forth [Mishlei 27:11]. The lowly Nussun, son of our Teacher the Rabbi Naftali Hirtz — may his light shine and radiate — of Breslov.
Loading comments…