(נב) בלקוטי תנינא סימן ד', מה שמבאר שם מענין רפואת המכה ולכאורה אין פרוש לדברים הללו ומה ענינם במאמר זה. אמר המעתיק שמעתי מאנשי שלומנו שקדם שבועות הזה שנאמר בו המאמר הנ"ל חלה וכו' איש חשוב אחד מאנשי שלומנו בלאדיזין, הינו שהיתה לו מכה גדולה בפי הטבעת רחמנא לצלן והיה חולה מאד. והרופאים משכו ידיהם ממנו כי אמרו שאינו יכול לחיות. כי אפלו אם תפתח המכה ותבקע, אז צריכין לנקות אותה ולהמשיך כל הלחות הרעה מתוכה, וכן שאר כל ההשתדלות הצריכין לרפואת המכה, וזה אי אפשר מחמת שהיא בתוך הכרכשתא ובודאי ימות. ובאו אנשי לאדיזין על שבועות וספרו לרבנו זכר צדיק לברכה אודות כל הנ"ל.
אחר כך בשבועות אמר רבנו זכרונו לברכה המאמר הנ"ל ושם מדבר מענין רפואות המכה בפרטיות. וכשבאו לביתם נודע להם שבשעה שאמר רבנו ז"ל זה המאמר נבקעה המכה ותכף נקל לו [ר"ל] מכאבו, ואחר איזה ימים נגמר רפואת המכה בשלמות. והכלל אשר נראה לעינים פעמים אין מספר אשר כל הענינים שעברו בעולם, בפרט הענינים שעברו על אנשי שלומנו הכל היה נכלל בתוך דברי תורתו הקדושה. ועל ידי תורתו הקדושה המשיך רפואות ותקונים והמתקות לכל הענינים שבעולם, בכלליות ובפרטיות ברוחניות ובגשמיות:
1
(52.) In Likutay Tinyana, Torah 4 — regarding what is explained there about the cure for the wound — which on the surface has no explanation for those words and what their relevance is in that teaching. Said the transcriber: I heard from our people that before this Shavuos on which the aforementioned teaching was said — an important person of our people in Ladizhin took ill — meaning he had a very severe wound, G-d save us, and was very ill. And the doctors had given up on him — saying he could not survive. For even if the wound were to open and burst — one would still need...
1
(נב) בלקוטי תנינא סימן ד', מה שמבאר שם מענין רפואת המכה ולכאורה אין פרוש לדברים הללו ומה ענינם במאמר זה. אמר המעתיק שמעתי מאנשי שלומנו שקדם שבועות הזה שנאמר בו המאמר הנ"ל חלה וכו' איש חשוב אחד מאנשי שלומנו בלאדיזין, הינו שהיתה לו מכה גדולה בפי הטבעת רחמנא לצלן והיה חולה מאד. והרופאים משכו ידיהם ממנו כי אמרו שאינו יכול לחיות. כי אפלו אם תפתח המכה ותבקע, אז צריכין לנקות אותה ולהמשיך כל הלחות הרעה מתוכה, וכן שאר כל ההשתדלות הצריכין לרפואת המכה, וזה אי אפשר מחמת שהיא בתוך הכרכשתא ובודאי ימות. ובאו אנשי לאדיזין על שבועות וספרו לרבנו זכר צדיק לברכה אודות כל הנ"ל.
אחר כך בשבועות אמר רבנו זכרונו לברכה המאמר הנ"ל ושם מדבר מענין רפואות המכה בפרטיות. וכשבאו לביתם נודע להם שבשעה שאמר רבנו ז"ל זה המאמר נבקעה המכה ותכף נקל לו [ר"ל] מכאבו, ואחר איזה ימים נגמר רפואת המכה בשלמות. והכלל אשר נראה לעינים פעמים אין מספר אשר כל הענינים שעברו בעולם, בפרט הענינים שעברו על אנשי שלומנו הכל היה נכלל בתוך דברי תורתו הקדושה. ועל ידי תורתו הקדושה המשיך רפואות ותקונים והמתקות לכל הענינים שבעולם, בכלליות ובפרטיות ברוחניות ובגשמיות:
1
(52.) In Likutay Tinyana, Torah 4 — regarding what is explained there about the cure for the wound — which on the surface has no explanation for those words and what their relevance is in that teaching. Said the transcriber: I heard from our people that before this Shavuos on which the aforementioned teaching was said — an important person of our people in Ladizhin took ill — meaning he had a very severe wound, G-d save us, and was very ill. And the doctors had given up on him — saying he could not survive. For even if the wound were to open and burst — one would still need...
Loading comments…