Siman sections
Siman 547
The Life of Our Leader Rabbi Nachman · חיי מוהר"ן
(קד) בעת שהיתה השרפה פה פעם אחת בשבת ופעם אחת ביום הכפורים, היה רצונו שנקל מאד בענין הצלת ממונו ולבלי להחמיר בזה כלל (פשוט דרצונו לומר באפן המתר על פי דין בלי חמרות יתרות). ואחר יום כפור דבר מזה ואמר שיש כמה שו"ת [ספרי שאלות ותשובות] שמקלין ומתירין הרבה בזה. ואמר שאין ראוי להחמיר בענין כזה. ואמר זה אני יודע מכבר שיש אנשים שבשביל חמרא אחת מבטלין הרבה מאד מעבודת ה' כמעט הכל. כי הלא כמה האדם מיגע עצמו בשביל חפציו וממונו, ונוסע לדרכים ומבטל עצמו הרבה מתורה ותפלה ועבודת ה' ימים הרבה בשביל להרויח ממון, ואחר כך בשביל חמרא אחת יאבד הכל חס ושלום, ויצטרך שנית לבטל עצמו הרבה. ואמר על עצמו שכשהוא מוליך ממון אצלו בדרך, הוא מדקדק מאד לגנזו יפה בבגד שלו בתוך בית יד כנגד לבו, ושלא יהיה בו שום קרע ונקב. ואף על פי כן בכל עת שהוא בדרך הוא ממשמש בכיסו בכל שעה אם יש אצלו הממון. ובכל עת שנזדמן שאחד מאנשי שלומנו נאבד אצלו איזה סך ממון בדרך, והיו באים בקבלנא לפניו, היה מבזה ומוכיח אותו מאד על זה על שלא נזדרז בשמירתו יפה:
(104.) At the time when a fire broke out here once on the Sabbath and once on Yom Kippur — it was his desire that we be very lenient regarding saving one's possessions, and not to be strict in this at all. (It is obvious that his intention was in the permissible manner according to halacha — without excessive stringencies.) And after Yom Kippur he spoke about this and said there are several books of responsa that are lenient and permit much in this. And he said it is not fitting to be strict in such a matter. And he said: "This I..."
💬 Comments
…Comments are currently read-only.
Loading comments…