More

🙏
Reader חומש עם ליקוטי הלכות שמות חומש עם ליקוטי הלכות — פרשת תְּרוּמָה
A A

Verse Sections

חומש עם ליקוטי הלכות — פרשת תְּרוּמָה

Terumah - Chumash with Likutey Halachos

חומש עם ליקוטי הלכות — שמות / Shemos

View Original PDF | Parsha Page

1

ֹ ּּמֵאֵת כָּל אִיש ׁ אֲשֶׁר יִדְבֶנּו לִבּו ּתִקְחו אֶת תְרומָתִי )שמותכה,ב( ְּוְעַל־כֵּן נִסְמָך פָרָשַׁת הַדְלָקַת הַנֵרוֹת הַמְנוֹרָה לַחֲנֻכַּת ּהַמִשְׁכָּן בְּפָרָשָׁה זֹאתַ.ּוְכֵן בְּפָרָשַׁת תְצּּוֶה שֶׁנִסְמְכָה ּמִיָד אַחַר כָּל מַעֲשֵׂה הַמִשְׁכָּן וְכֵלָיו הַנֶאֱמַר בְּפָרָשַׁת ּּתְרומָה,ְּוְאַחַר כַּך מַתְחִיל תֵכֶף בְּמִצְוַת הַדְלָקַת נֵרוֹת ּהַמְנוֹרָה,ּוְאֵינו ֹ מְדַבֵּר עֲדַיִן מִשׁום קָרְבָּנוֹת רַק מִנֵרוֹת ּהַמְנוֹרָהָ,וְכַמְבֹאָּּר בַּמִדְרָשִׁים עִנְיָן זֶה לְעִנְיַן גְּדֻלַת ּמַעֲשֵׂה הַמְנוֹרָה וְנֵרוֹתֶיה.ּּכִּי עִקַר כְּלַל הַמִשְׁכָּן הָיָה ַּלְתַקֵן חֵטְא הָעֵגֶל שֶׁהוא עֲבוֹדָה זָרָה כְּמו ֹ שֶׁאָמְרו ּרַבּוֹתֵינו ז"ל.ּוכְלַל הַמִשְׁכָּן הוא בְּחִינַת צְדָקָהִ,בְּחינַת )שְׁמוֹת כה(:ּמֵאֵת כָּל אִיש ׁ אֲשֶׁר יִדְבֶנו לִבּו ֹ תִקְחו אֶת ּּתְרומָתִי,ּּכִּי צְדָקָה מַגְבִּיר הָרָצוֹן דִקְדֻשָׁה)עיין לקוטי מוהר"ן ב'-סימן ד'(,ֹּכִּי מֹשֶׁה רָאָה גֹּדֶל הִתְגָּרות ְּּהַשָׂטָן שֶׁיֶש ׁ לו ֹ כֹּח ַ כָּל כַּך לְהִתְגָּרות בְּהָאָדָם בְּזֶה ּהָעוֹלָם עַד אֲשֶׁר אַחַר שֶׁהוֹצִיאָם מִמִצְרַיִם בְּאוֹתוֹת ּנוֹרָאוֹת כָּאֵלֶה וְקָרַע לָהֶם אֶת הַיָם וְכו'וְנָתַן לָהֶם אֶת ּהַתוֹרָה בְּקוֹלוֹת ובְרָקִים וְכו'ּובְהִתְגַּלות אֱלֹקות נוֹרָא ּּומַרְעִיד כָּזֶה וְכו'ּוְכו,'ּּוְאַף־עַל־פִי־כֵן אַחַר כָּל אֵלֶה הִכְשִׁילָם עַל־יְדֵי הָעֵרֶב רַב בִּפְגַם עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל ּהָעֵגֶל שֶׁהוא בְּחִינַת שְׁמָד,ּּעַל־כֵּן כְּשֶׁנִתְרַצָה לָהֶם ה' ְִּיִתְבָּרַך בְּאַרְבָּעִים יְמֵי רָצוֹן הָאַחֲרוֹנִים מֵאֱלול עַד יוֹם ּּכִּפור צּוָה לָהֶם לַעֲשׂוֹת מִשְׁכָּן,ּוכְלַל הַמִשְׁכָּן הוא לֵב נִדְבַת בְּחִינַת,צְדָקָה,הָרָצוֹן אֶת לְחַזֵק ּכְּדֵי ּּדִקְדֻשָׁה,ּכִּי בְּהַמִשְׁכָּן ובֵית הַמִקְדָש ׁ הָיו כָּל הַקָרְבָּנוֹת לְרָצוֹן ּשֶׁבָּאו,ֹ שֶׁכָּתוב ּכְּמו)יט ּוַיִקְרָאִ(:לרְצוֹנְכֶם ּתִזְבָּחוהו.ַּוְעַל־כֵּן מַזְכִּיר בַּתְחִלָה תֵכֶף ומִיָד פָרָשַׁת ָּּּהַמְנוֹרָה בְּפָרָשַׁת תְצַוֶה ובְפָרָשַׁת בְּהַעֲלוֹתְך כַּנ"ל,כִּי ְּּזֶה הָעִקָר שֶׁצְרִיכִין לְהַגְבִּיר הָרָצוֹן בְּתֹקֶף גָּדוֹל כָּל כַּך שֶׁיָאִיר ּעַדחֹשֶׁך מִינֵי בְּכָל יֻפְסַק וְלֹא ְלְעוֹלָם ּּשֶׁעוֹבְרִים עַל כָּל אָדָם כְּפִי מַה שֶׁהוא,ּּשֶׁזֶהו בְּחִינַת ּמַעֲשֵׂה הַמְנוֹרָה,ּבְּחִינַת לְהַעֲלוֹת נֵר תָמִיד,וְזֶה נַעֲשֶׂה וָדוֹר דוֹר בְּכָל זְמַן ובְכָל אָדָם ּּבְּכָל,מַה ֵשֶׁבְּכָל ּשֶׁעוֹבּר עַל הָאָדָם עִקַר תִקונו ֹ עַל־יְדֵי תֹקֶף הָרָצוֹן, ּשֶׁעַל־יְדֵי זֶה מַעֲלִים הַכֹּל מִשְׁמָד לְרָצוֹן. ּכִּי עִקַר בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה ושְׁמָד הוא בְּחִינַת תַאֲוַת ָּמָמוֹן וְטִרְדַת ומְרִירַת הַפַרְנָסָה מַה שֶׁהַשָׂטָן וְהַבַּעַל ּדּבָר מַפִיל אֶת כָּל אֶחָד בְּדַעְתו ֹ לְטִבְעִיות וְרוֹצֶה ּּלְהַרְחִיקו ֹ מֵאֱמונַת הַהַשְׁגָּחָה וְהָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן ומֵחֲמַת ּזֶה דוֹאֵג תָמִיד עַל מָמוֹן ופַרְנָסָה,ֹמֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה ּּשֶׁעַתָה נִתְמַעֲטָה פַרְנָסָתו,ּוְיֵש ׁ שֶׁיֵש ׁ לו ֹ מָמוֹןהַרְבֵּה ּּאֲבָל מִתְאַוֶה יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְכו,'ְוְכָל זֶה נִמְשָׁך מִבְּחִינַת כְּפִירוֹת בָּרָצוֹן וְהַשְׁגָּחָה שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁמָד וַעֲבוֹדָה זָרָהֹ ,כְּמו בְּמָמוֹן תְחובִים הָעֲבוֹדוֹת זָרוֹת כָּל ּּכִּי ּשֶׁכָּתוב בְּהַתוֹרָה צִוִית ָ צֶדֶקּוְכו')סִימָן כג.(ּוְהַתִקון לָזֶה,ּבְּחִינַת מַעֲשֵׂה הַמִשְׁכָּן,ּבְּחִינַת צְדָקָה לַעֲנִיִים ּּהֲגונִים וכְשֵׁרִים בֶּאֱמֶת,כִּי ל"ּט מְלָאכוֹת מִמִשְׁכָּן גָּמְרִינָן,ּוְכָל עִסְקֵי הַמַשָׂא ומַתָן וְהַמְלָאכוֹת כְּלולִים בְּל"ט מְלָאכוֹת,ְוְצָרִיך כָּל אֶחָד לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה ְּּּּולְכַוֵן לְהַמְשִׁיך עַל עַצְמו ֹ קְדֻשַׁת הַמִשְׁכָּן שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה ּשֶׁעֲשָׂאו ֹ בְּתִקונִים כָּאֵלֶה לְתַקֵן לְדוֹרוֹת חֵטְא הָעֵגֶל ּּשֶׁהוא עֲבוֹדָה זָרָה בְּחִינַת תַאֲוַת מָמוֹןְׁ,ּכִּי בְּהַמִשכָּן ּכָּלול כָּל הַגְּוָנִין עִלָאִין הַמְלֻבָּשִׁין בְּכֶסֶף וְזָהָב ונְחֹשֶׁת ּּותְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְכו'שֶׁבְּשָׁרְשָׁם הֵם גְּבוֹהִים מְאֹד,כִּי ְּּהֵם עִקַר גְּדֻלַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַך,ּכְּמו ֹ שֶׁכָּתוב בְּמָקוֹם אַחֵר)סִימָן כה(ַ,ְאַך לְמּּטָה נָפְלו מְאֹד עַד שֶׁרֹב ּהִתְרַחֲקות בְּנֵי הָאָדָם מֵה'ְּּיִתְבָּרַך הוא עַל־יְדֵי טִרְדַת ּהַמָמוֹן וְהַחֲפָצִים,ּשֶׁכֻּלָם כְּלולִים בְּכֶסֶף וְזָהָב ונְחֹשֶׁת וְכו ּּותְכֵלֶת'.הַדוֹר ֹ לְצַדִיקֵי עַצְמו שֶׁמְקַשֵׁר ְּּומִי ב ּּהָאֲמִתִיִיםדִקְדֻשָׁה בִּצְדָקָה ומַרְבִּים מֹשֶׁה ּחִינַת ּּלַשָׁמַיִם וְלֹא לְהִתְפָאֵר,ּעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִים שֶׁמֵאִיר בָּהֶם הֶאָרַת הָרָצוֹן,מִבְּחִינַת מֹשֶׁה,ּעַד שֶׁיָאִיר לָהֶם בְּכָל ְּמִינֵי חֹשֶׁך לַעֲלוֹת מִשָׁםֻ. ּכִּי הַמִשְׁכָּן נַעֲשָׂה בִּקְדּשָׁה כָּזֹאת שֶׁאֲפִלו בְּחֻרְבָּנו ֹ יָגֵן עַל יִשְׂרָאֵל בִּבְחִינַת)שְׁמוֹת לח(ּ אֵלֶה פְקודֵי הַמִשְׁכָּן —מִשְׁכָּן,ּּמִשְׁכָּן בְּבִנְיָנו ֹ ומִשְׁכָּן בְּחֻרְבָּנֵיה,בִּבְחִינַת )כד בְּמִדְבָּר:(מִשְׁכְּנוֹתֶיך יַעֲקֹב אֹהָלֶיך טֹבו ָָּּמַה יִשְׂרָאֵלַ,ּּוְדָרְשׁו רַבּוֹתֵינו ז"ּּל אֲפִלו כְּשֶׁהֵם חֲרֵבִים ּמְגִנִים עַל יִשְׂרָאֵל.ּובִשְׁבִיל זֶה הֵקִימו אֶת הַמִשְׁכָּן ׁ ּבְּכָל פַעַם ופֵרְקוהו בְּעַצְמָן וְנָסְעו עִמו ֹ מִמָקוֹם לְמָקוֹם ְבְּמִדְבַּר חֹשֶׁך וַאֲפֵלָה מְקוֹם נָחָשּשָׂרָף וְעַקְרָב וְכו,' וְכו וֶהֱקִימוהו חָזְרו כַּך ְּוְאַחַר,'לְדוֹרוֹת לְהוֹרוֹת ּשֶׁאֲפִלו כְּשֶׁהַמִשְׁכָּן יִהְיֶה נִפְרָק וְחָרוב יָגֵן עֲלֵיהֶם,ׁ וְאִם ּיְקַשְׁרו רְצוֹנָם תָמִיד בִּקְדֻשַׁת הַמִשְׁכָּן ובֵית הַמִקְדָש וְכֵלָיוַ,וְהבְּבִנְיַן הָעוֹסְקִים אֱמֶת ַ הַצַדִיקֵי בְּכֹח ּּכֹּל ּהַמִשְׁכָּן בְּכָל דוֹר וָדוֹר כְּמו ֹ שֶׁכָּתוב בְּהַתוֹרָה אֲזַמְרָה ּוְכו')סִימָן רפב(,ִּּעַל־יְדֵי זֶה יוכְלו לַעֲבֹר בְּשָׁלוֹם בְּכָל ְּּהַמִדְבָּרִיוֹת בְּכָל מִינֵי חֹשֶׁך וְצַלְמָוֶת אֲפּּלו כְּשֶׁעוֹבְרִים ּּחַס וְשָׁלוֹם בִּמְקוֹם נָחָש ׁ וְשָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָאוֹן וְכו,' ּׁשֶׁבְּכָל מְקוֹמוֹת אֵלו בְּהֶכְרֵח ַ שֶׁיַעֲבֹר בָּהֶם הָרוֹצֶה הַקֹדֶש אֶל ּלָגֶשֶׁת,בַּמֶה כְּבָר שֶׁנִכְשַׁל מִי ֶּּׁבִּפְרָט ש לָשׁוב וְרוֹצֶה ּּשֶׁנִכְשַׁלבְּאֵלו ַ שֶׁיַעֲבֹר ּבְּהֶכְרֵח ּהַמְקוֹמוֹתַ,ּּבִּבְחִינַת מַה שֶׁאָמַר רַבֵּנו ז"ַל עַל מַאֲמַר ּרַבּוֹתֵינו ז"ל"ּּבְּהַיְנו דְעָאל"ּוְכו')ּּעַיֵן בְּהַתוֹרָה רְצִיצָא בְּסִימָן כז(,ּומִכֻּלָם יַצִילֶנו ה'ּעַל־יְדֵי תֹקֶף הָרָצוֹן ּּדִקְדֻשָׁהאֱמֶת לְצַדִיקֵי הִתְקַשְׁרות עַל־יְדֵי ּ שֶׁיִזְכֶּה. ַּוְעַל־כֵּן הִזְכִּיר בַּתְחִלָה מַעֲשֵׂה הַמְנוֹרָה אַחַר מַעֲשֵׂה ּּהַמִשְׁכָּן כַּנ"ל,ִּּכִּי מַעֲשֵׂה הַמְנוֹרָה וְנֵרוֹתֶיה ָ הֵם עִקַר הַמ ובֵית בַּמִשְׁכָּן מֵאִיר שֶׁהָיָה הָרָצוֹן ּׁאוֹרּקְדָש, ְשֶׁעַל־יְדֵי זֶה עוֹלִים מִכָּל מִינֵי חֹשֶׁך שֶׁבָּעוֹלָם,בִּבְחִינַת ּכִּי אַתָהּּ תָאִיר נֵרִי וְכו'.)לקוטי הלכות–הלכות ברכות השחר ה'–מ"ה(

1

And this is the language of the Shulchan Aruch at the beginning of Siman 121: "If one sent him his debt or his deposit by means of an agent — if the lender told him to send it by his hand and it was lost, [the borrower is] exempt. Even if he did not tell him face to face, but rather sent him in writing: 'Send it to me by means of so-and-so,' and he sent it by his hand and it was lost — [the borrower is] exempt. Provided that he recognizes that it is his handwriting" etc. And see there in clauses 1, 2, 3, and 4. See there.

2

ּזָהָב וָכֶסֶף ונְחֹשֶׁת )שמותכה,ג( ֵ...ּהַמִשְׁכָּן נִבְנָה מִכָּל הַטוֹב שֶׁנִתְבָּרר מִכָּל אֶחָד ּמִיִשְׂרָאֵל,ּּשֶׁזֶהו בְּחִינַת)שָׁם כה:(ּזָהָב וָכֶסֶף ונְחֹשֶׁת ּּותְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְכו,'ֹשֶׁהֵבִיא כָּל אֶחָד ּוְאֶחָד כְּפִי הַנְקֻדָה טוֹבָה שֶׁלו,ּכִּי זָהָב וָכֶסֶף ונְחֹשֶׁת ּּותְכֵלֶת וְכו'הֵם בְּחִיּנַת הַגְּוָנִין עִלָאִין)צבעים עליונים המובאים בזוהר הקדוש(ׁ ,ּּשֶׁהֵם בְּחִינַת הַטוֹב שֶׁיֵש מִיִשְׂרָאֵל אֶחָד ּבְּכָל,בְּחִינַת ּּשֶׁזֶהו)מט יְשַׁעְיָה:( אֶתְפָאָר בְּך אֲשֶׁר ָּיִשְׂרָאֵל,מִגְּוָנִין כְּלולִים ּשֶׁהֵם סַגִּיאִין]מצבעים רבים[ַ,ׁ הּיְנו הַנְקֻדוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵש ּּבְּכָל אֶחָד מִיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם כְּלולִים מִגְּוָנִין סַגִּיאִין,כִּי ֹּיֶש ׁ בְּכָל אֶחָד מִיִשְׂרָאֵל נְקֻדָה טוֹבָה אֲפִלו בְּהַפְחותִים ּשֶׁבָּהֶם מַה שֶׁאֵין בַּחֲבֵרו,כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר)סִימָן לד(,וְה'ְּיִתְבָּרַך מִתְפָאֵר בָּהֶם.וְזֶה בְּחִינַת הַגְּוָנִין ּשֶׁהָיו בְּבֵית הַמִקְדָש ׁ וְהַמִשְׁכָּן,ּבְּחִינַת זָהָב וָכֶסֶף וְכו' ּּשֶׁהֵבִיא כָּל אֶחָד מִנִדְבַת לִבּו ֹ הַטוֹב,ּכִּי שָׁם הָיו ּכְּלולִים כָּל הַנְקֻדוֹת טוֹבוֹתִ,שֶׁהֵם בְּחּינַת גְּוָנִין עִלָאִין ּּשֶׁיֵש ׁ בְּכָל אֶחָד מִיִשְׂרָאֵל.ׁ וְעַל־כֵּן אַחַר מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל ְּשֶׁאָז הֻצְרַך מֹשֶׁה לְחַפֵש ׂ וְלִמְצֹא הַנְקֻדוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵש מִיִשְׂרָאֵל אֶחָד ּבְּכָל,עַל נִצְטַוו דַיְקָא אָז ּעַל־כֵּן הַמִשְׁכָּן ּמְלֶאכֶת,מִנְקֻדוֹת מִזֶה נִבְנָה הַמִשְׁכָּן ַּכִּי ּטוֹבוֹת הַנ"ל.ּוְזֶהו:שְׁחוֹרָה אֲנִי—בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, וְנָאוָה אֲנִי—ּבִּמְלֶאכֶת הַמִשְׁכָּן,ּּהַיְנו בִּנְקֻדוֹת טוֹבוֹת שֶׁאֲנִי מוֹצֵא בְּעַצְמִי,ּשֶׁהֵם בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִשְׁכָּן... )לקוטי הלכות-הלכות השכמת הבוקר א'-ד'(

2

That is, as above: the essential source of all the troubles and decrees that Israel has suffered throughout all the days of the exile — everything is drawn from the root of the din at the beginning of creation, from the aspect of sadness, the aspect of "and He was saddened to His heart" — which is drawn from the fact that the world is the aspect of a m'kabeil when it does not merit to fulfill the will of the Place in completeness, with simchah from the mitzvah itself, as above. But in the future, in the days of Mashiach, the simchah will become exceedingly great, as is written in all the verses that speak of the final Redemption, which elaborate greatly on the immensity of the great simchah that will be then — as it is written: "And I will transform their mourning into joy" (Jeremiah 31:12) etc.; "joy and simchah shall overtake, and sorrow and sighing shall flee" (Isaiah 35:10); "for with simchah you shall go forth" (Isaiah 55:12) etc. And many more like these. That is, we will then merit the aforementioned simchah — to rejoice in Him, Yisborach, as it is written: "We will rejoice and be glad in You" (Shir HaShirim 1:4) — the aspect of "Israel shall rejoice in its Maker". That is, that we will exult and rejoice from the mitzvah itself, which is His unity, Yisborach — which is the ultimate simchah, as above. And through this the entire world will be rectified — for it will leave the aspect of m'kabeil and enter the aspect of mashpia, the aspect of Tzadik moshel, as above. And this is: "For Hashem has created a new thing in the earth — a woman shall encircle a man." That is, K'nesses Yisroel — which is the aspect of the Shaim of Hashem, in which all the worlds are contained from beginning to end — which was until now the aspect of n'kaivah [female], the aspect of m'kabeil, from which came the hold of all the judgments etc., as above — now "the n'kaivah shall encircle to become a gever" — the aspect of sitra did'chura, which is mashpia, the aspect of Tzadik moshel. Through the immensity of the simchah in His mitzvos, as above — through this everything is sweetened and rectified, as above.

3

ּזָהָב וָכֶסֶף ונְחֹשֶׁת )שמות כה,ג( ּוְזֶה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִשְׁכָּן שֶׁנִצְטַוו אַחַר מַעֲשֵׂה הָעֵגֶלַ,ּכִּי הַמִשְׁכָּן הוא בְּחִינַת הַקְדֻשָׁה הַגָּבֹה,בְּחִינַת לִמְצֹא שֶׁזוֹכִין ׂ ּּאַיֵהוְהַחִפוש הַבַּקָשָׁה ּ עַל־יְדֵי הַקְדֻשָׁה מִן שֶׁרְחוֹקִין בְּעֵת ומְבַקְשִׁין ּשֶׁמְחַפְשִׂין ּוְהוֹלְכִין נָע וָנָד ומְטֻלְטָלֹ .ּכִּי הַמִשְׁכָּן לֹא הָיָה לו ּקְבִיעות מָקוֹם וְאָז הָיְתָה כִּבְיָכוֹל בְּחִינַת הַקְדֻשָׁה ֹמְטֻלְטֶלֶת וְלֹאּנוֹדַע אַיֵה מְקוֹם כְּבוֹדו,ּרַק בַּמָקוֹם ּאֲשֶׁר יִשְׁכֹּן שָׁם הֶעָנָן שָׁם יַחֲנו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.וְיֵש ׁ אֲשֶׁר ּיִהְיֶה שָׁם הֶעָנָן וְכו,'ּּכִּי אִלְמָלֵא לֹא חָטְאו יִשְׂרָאֵל הָיו ּנִכְנָסִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיָד שֶׁשָׁם עִקַר קְבִיעות מְקוֹם ְּקְדֻשָׁתו ֹ וְשָׁם עִקַר הִתְגַּלות כְּבוֹדו ֹ יִתְבָּרַך,כִּי שָׁם כָּל ּהָעֲשָׂרָה קְדֻשׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם ֹ יִתְבָּרַך כְּבוֹדו בִּשְׁבִיל הָעוֹלָם ְבָּרָא,עַל־יְדֵי ְָאַך ּּשֶׁחָטְאו בָּעֵגֶל שֶׁהוא עֲבוֹדה זָרָה,ּשֶׁהוא מְקוֹמוֹת ּהַמְטֻנָפִים,ֹ יִתְבָּרַך מִכְּבוֹדו וְנִתְרַחֲקו מְאֹד ְּּוְנָפְלו מְאֹדַ,ּעַל־כֵּן הָיָה תִקונָם עַל־יְדֵי בְּחִינָה הַנ"ל,ַעַל־יְדֵי ּּבְּחִינַת אַיֵה כַּנ"ל,ּשֶׁעַל־יְדֵי זֶה מְחַיִין אֶת עַצְמָן אֲפִלו אִם נוֹפְלִיןלַעֲבוֹדָה זָרָה,ַּּשֶׁהוא מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָפִים ּכַּנ"ל.ּוְזֶה בְּחִינַת מְלֶאכֶת הַמִשְׁכָּן שֶׁצִוָה ה'ְיִתְבָּרַך ּשֶׁיִבְנו מִשְׁכָּן מִכֶּסֶף וְזָהָב ונְחֹשֶׁת ושְׁאָר חֲפָצִים שֶׁל חֹלֶ,ּאֲשֶׁר עַל־יְדֵי רִבּוי הַכֶּסֶף וְהַזָהָב עָשׂו את הָעֵגֶל, ּכְּמו ֹ שֶׁכָּתוב" :וְדִי זָהָבִׁ"ּכְּמו ֹ שֶׁפֵרֵש ׁ רַש"י שָׁם.ּוְצִוָה ה עֲלֵיהֶם'ֹ יִתְתַקְנו בּו שֶׁקִלְקְלו שֶׁבַּמֶה ׁ ְּיִתְבָּרַך ּוְשֶׁיְחַפְשׂו וִיבַקְשׁו הַקְדֻשָׁה שָׁם דַיְקָא וְכָל אִיש ׁ יְבַקֵש ּּוִיחַפֵש ׂ אִם נִמְצְאוּ אֶצְלו ֹ כֶּסֶף וְזָהָב וְכוֹ 'וְיָבִיא אוֹתו ּלִמְלֶאכֶת הַמִשְׁכָּן וְעַל־יְדֵי זֶה דַיְקָא בָּנו אֶת הַמִשְׁכָּן ְּּשֶׁהָלַך עִמָהֶם מִמָקוֹם לְמָקוֹם.ּובְכָל מָקוֹם שֶׁעָמַד שָׁם, ּּקָנָה קְדֻשָׁה גָּבֹה ַ שָׁםִ,ּּוְהָיו נוֹהֲגִים שָׁם כָּל הַדִינׁים ּהַנוֹהֲגִים בְּבֵית־הַמִקְדָש.ּוְזָר הָיָה אָסור לִכָּנֵס לְמָקוֹם ּּשֶׁעָמַד שָׁם הַמִשְׁכָּן וְכָל הַדִינִים.ְּּוְאַחַר־כָּך כְּשֶׁפָרְקו וַאֲפִלו הַזָרִים כָּל מֻתָרִים הָיו מִשָׁם הַמִשְׁכָּן ּאֶת טְמֵאִים לִכָּנֵס לְשָׁםְ,ּכִּי זֹאת הַקּּדֻשָׁה הוא בִּבְחִינַת ּאַיֵהֹ,ּבְּחִינַת אַיֵה מְקוֹם כְּבוֹדוַ ,ּכִּי הוא קְדֻשָׁה גָּבֹה ּוְנֶעְלֶמֶת מְאֹד עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע מְקוֹמו ֹ אַיֵה,ׂרַק ּבְּמָקוֹם שֶׁזוֹכִין לְמָצְאו ֹ כְּפִי הַבַּקָשָׁה וְהַחִפוש,ֶשָׁם שֶׁיִתְגַּל ֹּּזוֹכִיןקְדֻשָׁתו ּה.לְהַמִשְׁכָּן הָיָה לֹא ַּוְעַל־כֵּן ּמָקוֹם קָבועַ,ּכִּי הוא בִּבְחִינַת אַיֵה מְקוֹם כְּבוֹדו ֹ כַּנ"ל. ַּּוְעַל־כֵּן נִבְנָה הַמִשְׁכָּן מִכֶּסֶף וְזָהָב ושְׁאָר חֲפָצִים שֶׁהֵם ּעִסְקֵי חֹל וְכַנ"ל.וְעַל־כֵּן ל"ט מְלָאכוֹת שֶׁבָּהֶםּ כְּלולִים ּכָּל הַמַשָׂא ומַתָן וְהָעֲסָקִים,ּמִמִשְׁכָּן גַּמְרִינָן,ּכִּי קְדֻשַׁת ּהַמִשְׁכָּן הוא בְּחִינַת הַקְדֻשָׁה הַגָּבֹה ַ שֶׁהִיא בְּחִינַת ּאַיֵה,וְל ומַתָן בְּמַשָׂא נֶעְלֶמֶת הַקְדֻשָׁה ּשֶׁזֹאת"ט ַּמְלָאכוֹת בְּכֶסֶף וְזָהָב וּשְׁאָר חֲפָצִים כַּנ"ל) .לקוטי הלכות-הלכות גביות חוב מהיתומים ג'-ז'(

3

"Your seed shall be like the dust of the earth" — the dust of the earth is the totality of the physical place in its utmost physicality. Its root is the Supernal Place (= the obstructer, "the Place of the world"), from which this physical place derives — where all trial and free will reside. Due to the corruptions, the Chambers of Exchange clung to the physical place: "cursed is the ground for your sake; in sadness you shall eat it." All the forefathers labored in this tikun. But Avraham and Yitzchak — their beds were not complete (Esav and Yishmael came from them, from whom all exiles come = sadness), the earth not yet purified. But Yaakov's bed was complete — therefore he was blessed: "your seed shall be like the dust of the earth" specifically; "you shall burst forth to the west and east and north and south" — an inheritance without boundaries, as our Sages say. He merited rectifying the sin of Adam HaRishon most — the final Bais HaMikdash will be in the aspect of Yaakov, as our Sages say. He raises the dust of the earth to the root of the Place (= "the Place of the world").

4

ּּותְכֵלֶת וְאַרְגָמָן )שמות כה,ד( ּעַל־כֵּן אַחַר מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל נִצְטַוו עַל מְלֶאכֶת הַמִשְׁכָּן, ּכִּי הַדָבָר תָמוה ַ מְאֹד:ְּאֵיך בָּאו יִשְׂרָאֵל לִידֵי עָווֹןזֶה ּאַחַר קַבָּלַת הַתוֹרָה שֶׁזָכו אָז לְמַדְרֵגָה גָּבֹה ַ וְעֶלְיוֹנָה מְאֹד מְאֹד,ּלְהַשָׂגַת נְבואָה פָנִים בְּפָנִים וְכו,'ְוְאֵיך ְּיָבוֹאו אַחַר־כָּך לִידֵי חֵטְא כָּזֶה,ְַּּאַך הוא עַל־פִי ּהַנ"לֹ,ּּכִּי בְּכָל פַעַם שֶׁצְרִיכִין לַעֲלוּת מִדַרְגָּא לְדַרְגָּא וְכו הַקְלִפוֹת שֶׁהֵם ׁ הַמְדַמֶה מֵחָדָש ּמִתְגַּבֵּר' לְשַׁבֵּר לְהִתְגַּבֵּר זוֹכֶה הָאָדָם כְּשֶׁאֵין וְלִפְעָמִים ּמֵחָדָש ׁ כָּל הַקְלִפוֹת וְהַדִמְיוֹנוֹת וְכו'ּּיוכַל לִפֹל מְאֹד ְּחַס וְשָׁלוֹם בְּעֵת שֶׁצָרִיך לַעֲלּוֹת לַמַדְרֵגָה הַשְׁנִיָהַ. ּּוְעַל־כֵּן אָמְרו רַבּוֹתֵינו ז"ל:ָּאַל תַאֲמִין בְּעַצְמְך עַד ָּיוֹם מוֹתְך וְכו'.לִידֵי שֶׁיִשְׂרָאֵל בָּאו ְּּומִזֶה נִמְשַׁך ַּמִכְשׁוֹל זֶה בְּסוֹף הָאַרְבָּעִים יוֹם שֶׁהָיו צְרִיכִין לַעֲלוֹת גָּבֹה ּלְמַדְרֵגָהלְשַׁבֵּר הִשְׁתַדְלו וְלֹא וְיוֹתֵר ּ יוֹתֵר שֶׁנִכְשְׁלו עַד ַ הַמְדַמֶה הַכֹּח ׁ אֶת ּמֵחָדָש.וְאָז ה ּּכְּשֶׁנִתְרַצָה'מְלֶאכֶת עַל צִוָהו לְמֹשֶׁה ְּּיִתְבָּרַך ּהַמִשְׁכָּן,ּדְהַיְנו שֶׁגִּלָה ה'ְְְיִתְבָּרַך לְמֹשֶׁה הָעֵצָה אֵיך לִזְכּוֹת לּשַׁבֵּר הַקְלִפוֹת וְהַדִמְיוֹנוֹת שֶׁבְּכָל מַדְרֵגָה הַמִשְׁכָּן מְלֶאכֶת עַל־יְדֵי שֶׁהוא ּומַדְרֵגָה,ּשֶׁהוא בְּחִינַת צְדָקָה נִדְבַת לֵב,שֶׁעַל־יְדֵי זֶה מְאִירִין הַגְּוָנִין ּעִלָאִין שֶׁיֵש ׁ בְּכֶסֶף וְזָהָב וְכוִ',ּשֶׁזֶהו עִקַר בְּחינַת הַמִשְׁכָּן ּמְלֶאכֶת,הַגְּוָנִין כָּל מְאִירִין הָיו ּּשֶׁשָׁם ּהַקְדוֹשִׁים,דְבָרִים עָשָׂר שְׁלֹשָׁה בְּחִינַת ּשֶׁזֶהו ּשֶׁנֶאֶמְרו בִּמְלֶאכֶת הַמִשְׁכָּן שֶׁהֵם:ּזָהָב וָכֶסֶף ונְחֹשֶׁת וְכו וְאַרְגָּמָן ּּותְכֵלֶתָּ',כ כְּלָלִיות ּּשֶׁהֵםהַגְּוָנִין ל ּהַקְדוֹשִׁים,מְלֶאכֶת עַל־יְדֵי מְאִירִין הָיו ּּשֶׁכֻּלָם ּּהַמִשְׁכָּן עַל־יְדֵי הַצְדָקָה וְנִדְבַת לֵב שֶׁל כָּל אֶחָד ּמִיִשְׂרָאֵל.ִּּוְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְשַׁבֵּר הַקְלִפוֹת שֶׁבְּכָל הַמ הָיָה וְעַל־כֵּן וְדַרְגָּא ּּדַרְגָּאעִמָהֶם הוֹלֵך ְּשְׁכָּן ּּבַּמִדְבָּר מִמָקוֹם לְמָקוֹם,ּּכִּי בְּכָל פַעַם הָיו צְרִיכִין שֶׁהָיו הַמַדְרֵגָה כְּפִי ׁ מִקְלִפוֹת חָדָש מָקוֹם ּלְטַהֵר ּצְרִיכִים לַעֲלוֹת בְּכָל פַעַם,ָּּּשֶׁזֶהו בְּחִינַת מַסְעֵי בְּנֵי ּיִשְׂרָאֵל בַּמִדְבָּר אַרְבעִים שָׁנָה,ּכִּי בְּאֵלו הַמַסָּעוֹת ּּשֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּלולִים כָּל הָעֲלִיוֹת שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּכָל ּהַדוֹרוֹת מִדַרְגָּא לְדַרְגָּא שֶׁבְּכָל עֲלִיָה וַעֲלִיָה שֶׁבְּכָל ּּדַרְגָּא צְרִיכִין לְגַלוֹת הַגְּוָנִין שֶׁעַל־יְדֵי זֶה מְטַהֲרִין אֶת ּהַמָקוֹם וְהַמַדְרֵגָה מִן הַקְלִפוֹת וְכו,'ּּשֶׁזֶהו בְּחִינַת ּהֲקָמַת הַמִשְׁכָּן שֶׁהָיו מְקִימִין אוֹתו ֹ בְּכָל פַעַם בְּכָל ּמַסָּע ומַסָּע כְּדֵי לְהָאִיר הַגְּוָנִין עִלָאִין שֶׁהָיו מְאִירִין ּבַּמִשְׁכָּןִ,שֶׁעַל־יְדֵי זֶה מְטַהֲרַּין כָּל הַמַדְרֵגוֹת שֶׁזֶהו ּבְּחִינַת מַסְעֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּנ"ל: הוא בִּקְדֻשָׁה שֶׁעוֹשִׂין ומַתָן הַמַשָׂא כָּל ַּוְעַל־כֵּן ז רַבֵּנו ֹ שֶׁכָּתַב כְּמו הַמִשְׁכָּן מְלֶאכֶת ּּבִּבְחִינַת"ל )ּבְּלִקוטֵי תִנְיָנָא סִימָן ד(ֶׁ,כִּי כְּשּעוֹשִׂין מַשָׂא ומַתָן הַמַשָׂא שֶׁל בְּהַמָמוֹן הַגְּוָנִין מְאִירִין אֲזַי ּבִּקְדֻשָׁה הָיו שֶׁשָׁם הַמִשְׁכָּן מְלֶאכֶת בְּחִינַת שֶׁזֶהו ּומַתָן ומְשַׁבְּרִין מַכְנִיעִין זֶה שֶׁעַל־יְדֵי הַגְּוָנִין ֹּמְאִירִין ּּהַמְנִיעוֹת וְהַדִמְיוֹנוּּת שֶׁבְּכָל מַדְרֵגָה ומַדְרֵגָה וְכוַ' ּכַּנ"ל.ְּּּשֶׁזֶהו בְּחִינַת טוֹב תוֹרָה עִם דֶרֶך אֶרֶץ וְכוַ' ּכַּנ"ל) .לקוטי הלכות-הלכות גביית חוב מקרקעות והלכות אפותיקי ג'-ו'(

4

margin-bottom: 6px; .heads-block { font-style: italic;

5

ׁ ּּוְעָשׂו לִי מִקְדָש )שמותכה,ח( ֶׁ ּוְזֶה בְּחִינַת הַמִשְׁכָּן שּהֵקִים מֹשֶׁה בַּמִדְבָּר.ׁ ּכִּי עִקַר ּהַתִקון הוא בְּבֵית־הַמִקְדָש ׁ שֶׁשָׁם עִקַר הַמָקוֹם הַקָדוֹש ּּהַמְסֻגָּל לָזֶה לְגַלוֹת מַלְכותו ֹ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם,ּובִשְׁבִיל ְּּזֶה נִתְאַוָה מֹשֶׁה כָּל כָּך לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוָ' ַּכַּיּדוע.ּּוְאִם לֹא הָיו מְקַלְקְלִים בְּחֵטְא הָעֵגֶל ומְרַגְּלִים וְלִבְנוֹת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִכְנֹס מוכָנִים ַּּהָיו ּהַבֵּית־הַמִקְדָש ׁ תֵכֶף כְּמו ֹ שֶׁאָמְרו רַבּוֹתֵינו ז"ל,אֲבָל ּמֵחֲמַת רִבּוי קִלְקולָם נִתְעַכְּבו.אֲבָל ה'ְיִתְבָּרַךחָמַל ּעֲלֵיהֶם וְצִוָה לָהֶם לִבְנוֹת הַמִשְׁכָּן בַּמִדְבָּר שֶׁנִבְנָה קְדֻשַׁת לְהַמְשִׁיך שֶׁיוכְלו כָּזֹאת ְּּּבִּקְדֻשָׁה ּהַבֵּית־הַמִקְדָש ׁ גַּם בַּמִדְבָּרׁ ,לְהַכְנִיע ַ שָׁם בְּחִינַת נָחָש ּּשָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָאוֹן וְכו'ְ. ּׁוְעִקַר קּדֻשַׁת הַמִשְׁכָּן שֶׁהִיא בְּחִינַת הַבֵּית־הַמִקְדָש, ְּהוא שֶׁעַל־יְדֵי בִּנְיַן הַמִשְׁכָּן וְכֵלָיו נִמְשַׁך תִקון כָּזֶה ּּשֶׁכָּל מִי שֶׁיֶש ׁ לו ֹ חֵלֶק בְּבִנְיַן הַמִשְׁכָּן עַל־יְדֵי נִדְבַת ֹ ּלִבּו ֹ הַטוֹב שֶׁמְסַיֵע ַ בְּבִנְיָנו ֹ בְּגוּּפו ֹ ובְמָמוֹנו ֹ ובִרְצוֹנו ּותְשׁוקָתו ֹ הַטוֹב,ּעַל־יְדֵי זֶה כָּל דְבַר מִצְוָה וקְדֻשָׁה כָּל מִתוֹך חוֹטֵף שֶׁהוא טוֹבָה ונְקֻדָה נְקֻדָה ׁ ְּוְכָל הָאֵש תַבְעֵרַת תֹקֶף מִתוֹך וְהַמְנִיעוֹת ְּּּהַבִּלְבּולִים ּשֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם וְכוַ',הְכֹּל יָכוֹל לְהַכְנִיס לְתוֹך מָקוֹם בְּחִינַת שֶׁהוא הַמִשְׁכָּן שֶׁהוא ׁ הַזֶה ּהַקָדוֹש ּהַבֵּית־הַמִקְדָש ׁ שֶׁהוא בְּחִינַת הָאֹהֶל מוֹעֵד,ּשֶׁלְשָׁם נְקֻדוֹת כָּל מִתְכַּנְסִין ולְשָׁם יִשְׂרָאֵל כָּל ֹּמִתְאַסְּפִין ּטוֹבוֹת שֶׁל כָּל קְדֻשׁות יִשְׂרָאֵל שֶׁחוֹטֵף כָּל אֶחָד בְּכָל ּיוֹם ובְכָל עֵת,עַד שֶׁעַל־יְדֵי זֶה יֵש ׁ כֹּח ַ לְכָל אֶחָד ּלִשָׁאֵר עַל עָמְדו ֹ בִּקְדֻשַׁת יִשְׂרָאֵל ולְהִתְחַזֵק בְּכָל פַעַם ּלָשׁוב מִמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְכו,'ּּולְצַמְצֵם הַהִתְלַהֲבות שֶׁכָּל זֶהּהִיא בְּחִינַת תִקון הַתְשׁובָה. ּוְאָז אֲפִלו אִם נַעֲשֶׂה עִמו ֹ כְּמו ֹ שֶׁנַעֲשֶׂה שֶׁמִתְגַּבְּרִין ּּעָלָיו בְּכָל פַעַם כְּמו ֹ שֶׁמִתְגַּבְּרִין,ׁ ּאַף־עַל־פִי־כֵן מַה ּשֶׁחָטַף טוֹב מִקֹדֶם כְּבָר הוא נִכְנַס וְנִגְנַז בְּמָקוֹם קָדוֹש ׁוְנּוֹרָא מְאֹד בְּהַמִשְׁכָּן ובֵית־הַמִקְדָש,וְנִצְטָרֵף וְנִכְלַל ּזֶה הַטוֹב עִם כָּל הַנְקֻדוֹת שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁמִתְכַּנְסִין לְשָׁם,אָחֳרָא סִטְרָא ַ לְשׁום כֹּח אֵין זֶה ּשֶׁעַל־יְדֵי ּלְקַלְקֵל אֶת הַתִקון הַזֶה שֶׁכְּבָר נַעֲשָׂהּעַל־יְדֵי נְקֻדוֹתָיו ְְּהַטוֹבִים שֶׁנִכְלְלו בְּתוֹך קְדֻשַׁת כְּלַל יִשְׂרָאֵל בְּתוֹך ּּהַמִשְׁכָּן שֶׁהוא אוֹצַר בֵּית ה'ּשֶׁשָׁם אֵין שׁוֹלְטִין יְדֵי זָרִים.וְהַכֹּל עוֹלֶה לַה'לְמָקוֹם שֶׁעוֹלֶה,ַעַד שֶׁבְּכֹח ַ זֶה ּיָכוֹל לְהַתְחִיל בְּכָל פּעַם כָּל יְמֵי חַיָיו עַד שֶׁיָשׁוב אֶל ה,'בִּבְחִינַת ה'ּמָעוֹן אַתָה הָיִית ָ לָנו בְּדוֹר וָדוֹר וְכוׁ', ובֵית־הַמִקְדָש הַמִשְׁכָּן בְּחִינַת ּשֶׁהוא,זֶה עַל־יְדֵי ּּתָשֵׁב אֱנוֹש ׁ עַד דַכָּאׁ,ּעַד דִכְדוכָה שֶׁל נֶפֶש,שֶׁכָּל אֶחָדּיָכוֹל לָשׁוב לַה'ְּיִתְבָּרַך אֲפִלו בְּדִכְדוכָה שֶׁל ּנֶפֶש ׁ בְּגַשְׁמִיות וְרוחָנִיות: ְּּוַאֲפִלו עַתָה בְּגָלותֵנו הָאָרֹך הַמַר,ּכָּל חִיותֵנו וְקִיומֵנו ְּהוא עַל־יְדֵי בָּתֵי כְנֵסִיוֹת ובָתֵי מִדְרָשׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת קַּדֻשַׁת הַמִשְׁכָּן ובֵית־הַמִקְדָש ׁ בְּחִינַת מִקְדָש ׁ מְעַט ּּכְּמו ֹ שֶׁאָמְרו רַבּוֹתֵינו ז"ל)ּמְגִלָה כט.(:ּכִּי זֶה עִקַר סוֹד ּבִּנְיַן הַמִשְׁכָּן שֶׁמֹשֶׁה רַבֵּנו רָאָה עֹצֶם הִתְגַּבְּרות הַבַּעַל ּדָבָר וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא,שֶׁאַחַרּמַתַן תוֹרָה בְּהִתְגַּלות ְּּאֱלֹקות כָּזֶה קִלְקְלו כָּל כָּך,ּעַל־כֵּן עָשָׂה תִקון לְדוֹרוֹת ְּעַל־יְדֵי בִּנְיַן הַמִשְׁכָּן בַּמִדְבָּר שֶׁבָּזֶה הִמְשִׁיך תִקון פְעָמִים ׁ שְׁתֵי הַבֵּית־הַמִקְדָש כְּשֶׁיֵחָרֵב ּשֶׁאֲפִלוִ, ּאַף־עַל־פקְדֻשַׁת ַ לְהַמְשִׁיך כֹּח לָנו יִהְיֶה ְּּי־כֵן צָפוֹן בְּאַרְצוֹת בְּחוץ־לָאָרֶץ ׁ אֲפִלו ּהַבֵּית־הַמִקְדָש בִּמְקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מֵה'ְיִתְבָּרַך מְאֹד,ּגַּם שָׁם נוכַל הַבָּתֵי ׁ עַל־יְדֵי הַבֵּית־הַמִקְדָש קְדֻשַׁת ְּלְהַמְשִׁיך ּכְנֵסִיוֹתוְעוֹסְקִין שָׁם שֶׁמִתְכַּנְסִין מִדְרָשׁוֹת ּ ובָתֵי ּבְּתוֹרָה ותְפִלָה וְכו'. שֶׁלָנו מִדְרָשׁוֹת ובָתֵי כְנֵסִיוֹת הַבָּתֵי כָּל ּכִּי ּבְּחוץ־לָאָרֶץ הֵם בִּבְחִינַת קְדֻשַׁת הַמִשְׁכָּן שֶׁבַּמִדְבָּר. מִשְׁכָּן נִקְרָא זֶה ּובִשְׁבִילהַמְשָׁכָה לְשׁוֹן,בְּחִינַת ּמָשְׁכֵנִי וְכו')שְׁמוֹת רַבָּה לא(,ּּהַיְנו שֶׁעַל־יְדֵי קְדֻשַׁת ּהַמִשְׁכָּן שֶׁנִבְנָה בַּמִדְבָּר וְאָנו קוֹרִין אֵלו הַפָרָשִׁיוֹת ּבַּתוֹרָה,קְדֻשַׁת ַ לְהַמְשִׁיך כֹּח ׁ לָנו יֶש זֶה ְִּּעַל־יְדֵי ֹ ּהַבֵּית־הַמכְּמו בְּחוץ־לָאָרֶץ הַזֶה בַּגָּלות ׁ גַּם ּקְדָש ׁ עַל־יְדֵי הַבֵּית־הַמִקְדָש קְדֻשַׁת מֹשֶׁה ְּשֶׁהִמְשִׁיך ּּהַמִשְׁכָּן שֶׁבַּמִדְבָּר. ֶּּׁוְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַר הַכֹּח ַ לָזֶה הוא עַל־יְדֵי בְּחִינַת ש אֱמֶת צַדִיקֵי בְּחִינַת שֶׁהוא ּּמֹשֶׁהלָבוֹא ּצְרִיכִין ּאֲלֵיהֶם ולְהִתְקַשֵׁר לְהַקִבּוץ שֶׁלָהֶם בְּבָתֵי מִדְרָשׁוֹת ּּשֶׁנִבְנו עַל שְׁמָם.ּכִּי הֵם בְּגֹדֶל כֹּחָם עוֹסְקִים תָמִיד גַּם ֹ שֶׁמְבֹאָר כְּמו הַמִשְׁכָּן בִּבְחִינַת בִּנְיַן אֵלו ְּבְּדוֹרוֹת ּּבְּהַתוֹרָה אֲזַמְרָה וּכו')בְּסִימָן רפב(,ּּשֶׁכָּל צַדִיק אֲמִתִי ּבּוֹנֶה בְּחִינַת מִשְׁכָּן וְכו'ּעַיֵן שָׁם.וְשָׁם יָכוֹל כָּל אֶחָד ְּׁלִגְנֹז כָּל נְקֻדָה ונְקֻדָה טוֹבָה שֶׁלו ֹ לְהַכְנִיסָה לְתוֹך ּהַשֻׁתָפות הַקָדוֹש ׁ שֶׁל כְּלַל הַקִבּוץ הַקָדוֹשַ,שֶׁעל־יְדֵי ּזֶה לֹא יוכְלו לְחָטְפָה ולְקַלְקְלָה שׁום מְחַבֵּל וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא חַס וְשָׁלוֹם בִּבְחִינַת)יִרְמְיָה ל,כא(מִי זֶה עָרַב ּאֶת לִבּו ֹ לָגֶשֶׁת אֵלָי וְכו,'ִּדְהַיְנו בְּבָתֵי מִדְרָשׁוֹת שֶׁהֵם ובֵית־הַמ הַמִשְׁכָּן ְּבְּחִינַתקה ׁ שֶׁשָׁם ּּדָש'ְיִתְבָּרַך... )לקוטי הלכות-הלכות מנחה ז'–י"א,י"ב(

5

And in this aspect one must perform the 39 melachos and commerce during the six days of activity — in the aspect of the illumination of the Ratzon that one draws from Shabbos into the six weekdays — in the aspect of "and the work of his hands, may You favor" (Deuteronomy 33:11). For one must draw the illumination of the Ratzon onto the hands, which are the instruments of action of all the 39 melachos. And through this, specifically, "Hashem shall bless his substance" (ibid.) — for the essence of blessing comes from there, from the aspect of the illumination of the Ratzon, from which comes the essence of parnasah, as mentioned above. And then all the melachah of the six weekdays is done by itself, in the aspect of the work of the Mishkan, as mentioned above. And this is the aspect of "six days shall work be done" (Exodus 31:15) — "and on the seventh day is Shabbos." "Ta'aseh" [shall be done — in the passive] specifically — for through Shabbos one merits that the melachah is done by itself, as mentioned above. For the essence of the sustenance of all the six days of activity is through Shabbos — through the rest and cessation of Shabbos, through this comes the vitality, abundance, and sustenance of all the six days of activity. As it is written: "And G-d completed on the seventh day His work which He had done" (Genesis 2:2). And our Sages of blessed memory expounded: "What was the world lacking? Rest. Shabbos came, rest came — the work was completed and finished" (Bereishis Rabbah 10:9). For the essence of the sustenance of all the labors that Hashem, blessed be He, as it were, performed during the six days of Creation — all of it is only through the rest and cessation of Shabbos, as mentioned above. And this is the aspect of "Vayechal" — vayechal being a language of ratzon [longing/will], as it is written: "My soul longed and was also consumed (kalsah)" (Psalms 84:3), and as it is written: "And the soul of David was consumed (vatechal)" (II Samuel 13:39). For the essence of the sustenance of the weekdays is only through the illumination of the Ratzon that shines on Shabbos, as mentioned above. And in this aspect a person must perform all the melachos and commerce during the six days of activity — to know and believe in truth that he does not do anything at all, rather everything is through the power of Hashem. As Hashem, blessed be He, warned us about this, as it is written: "Lest you eat and be sated… and you say in your heart: 'My strength and the might of my hand has made me this wealth'" (Deuteronomy 8:12–17) etc. For one must remember this very much — not to err and forget, G-d forbid, by saying in his heart that he himself does some act or work, G-d forbid. For this is the aspect of "my strength and the might of my hand has made" etc. Rather, one must remember Hashem, as it is written: "And you shall remember Hashem your G-d, for it is He Who gives you the power to make wealth" (Deuteronomy 8:18). For everything is through the power of Hashem alone. And the melachah is done by itself — in the aspect of "six days shall work be done" etc., as mentioned above — in the aspect of the work of the Mishkan. For all the 39 melachos are accomplished and blessed only through Shabbos, when there is the cessation of all the 39 melachos — through receiving then the illumination of the Ratzon, from which comes all parnasah — the aspect of "You open Your hand" etc., as mentioned above. For the hands are the instruments of action of all the 39 melachos. And it is impossible for the hands to draw parnasah through the 39 melachos except through receiving and being blessed from their root — that is, from the aspect of the hands that are in the Sea of Wisdom, from which comes the essence of parnasah — the aspect of "You open Your hand and satisfy every living being with ratzon", as mentioned above, and as explained in the aforementioned discourse. And this is the aspect of "Not in the strength of the horse does He delight, nor in the legs of a man does He take pleasure. Hashem takes pleasure in those who fear Him" (Psalms 147:10–11). For at first the psalm speaks about the drawing of abundance and parnasah, as it is written there previously: "He Who prepares rain for the earth" etc., "He gives the animal its bread" etc. And afterwards the verse explains that all this does not depend, G-d forbid, on human efforts. Rather, everything is through the will of Hashem alone. And this is: "Not in the strength of the horse does He delight, nor in the legs of a man does He take pleasure. Hashem takes pleasure in those who fear Him" — for the essence of abundance and parnasah is not through human exertion, G-d forbid, through the strength of the horse and the legs of a man — who goes and travels and exerts himself for the sake of parnasah. Rather, the essence of parnasah is through the illumination of the Ratzon that one draws from Shabbos into the six weekdays, as mentioned above. And this is "Hashem takes pleasure [rotzeh] in those who fear Him" — for the essence of parnasah is only through the illumination of the Ratzon, as mentioned above. And the essence of parnasah is received by Malchus, which is the aspect of yirah, from the aspect of the Supreme Ratzon — through the trust of each person — the aspect of "all of them look to You with hope" etc., as explained in the aforementioned discourse. And this is "Hashem takes pleasure in those who fear Him" — "those who fear Him," specifically — for the essence depends on yirah, as explained in the aforementioned discourse, that the essence of the illumination of son and student — through whom the Ratzon shines, from which Malchus receives the parnasah — everything depends on yirah — see there. And this is "those who hope for His lovingkindness" — that is, the fact that each person hopes for His lovingkindness and trusts in Hashem — through this specifically the yirah — the aspect of Malchus — ascends and receives the parnasah from the illumination of the Ratzon, which is the aspect of Shabbos, as mentioned above. For Shabbos is the aspect of yirah, the aspect of yareh Shabbos — for the essence of the illumination of son and student and the essence of parnasah are through yirah specifically, as mentioned above. And this is the aspect of Shabbos Malkesah [the Shabbos Queen], etc., as mentioned above. — 5 — And this is why Hashem, blessed be He, cautioned about Shabbos before the work of the Mishkan — to teach that the work of the Mishkan does not override Shabbos, as our Sages of blessed memory said. For since the work of the Mishkan is only in the aspect of the illumination of the Ratzon, as mentioned above, and the melachah was done by itself, as mentioned above — they could have erred and said that it overrides Shabbos, since they are not really doing anything at all, rather all the melachos are in the aspect of the illumination of the Ratzon, as mentioned above. And therefore Hashem, blessed be He, warned us that we should not err in this. For even so, the work of the Mishkan does not override Shabbos, for Shabbos is higher than this — higher than the aspect of the illumination of the Ratzon that is clothed within the aspect of the 39 melachos. For Shabbos is the aspect of complete bitul — the aspect of Ra'avah d'Ra'avin [the Will of Wills]. And then there is no work or activity at all. On the contrary — it is impossible to perform the aspect of the work of the Mishkan — that is, to perform all the 39 melachos in the aspect of Tal Oros, in the aspect of the illumination of the Ratzon — except through Shabbos. That is, through the rest and cessation of Shabbos. For specifically through Shabbos — through resting then completely from melachah, and then meriting the illumination of the Ratzon in its completeness, as mentioned above — through this specifically one merits to draw the holiness of Shabbos into the six weekdays. That is, one draws the illumination of the Ratzon into all the weekday activities, into all the 39 melachos. And all the 39 melachos become included in the aspect of Tal Oros — which is the aspect of the work of the Mishkan. It emerges that it is impossible to perform the aspect of the work of the Mishkan etc., as mentioned above, except through Shabbos, etc., as mentioned above. And this is why He preceded Shabbos to the work of the Mishkan. And wherever the work of the Mishkan is mentioned, the prohibition of melachah on Shabbos is stated first — for the work of the Mishkan does not override Shabbos. On the contrary — it is impossible to perform the aspect of the work of the Mishkan — that is, that all the 39 melachos should be in the aspect of Tal Oros, in the aspect of the illumination of the Ratzon — except through the sanctity of Shabbos, which is the aspect of the Will within all Wills, the aspect of Ra'avah d'Ra'avin, as mentioned above.

6

ׁ ּּוְעָשׂו לִי מִקְדָש )שמותכה,ח( ׁ הַמִדְרָש הַבֵּית קְדֻשַׁת יִקְרַת מַעֲלַת בְּחִינַת ּּוְזֶה ַּשֶׁהוא מִקְדָש ׁ מְעַט שֶׁזֶהו עִקַר קִיום שֶׁלָנו בְּתֹקֶף ה אֲרִיכַתהַזֶה ּּגָּלות.ׁ נֶחֱרַב ּּשֶׁהַבֵּית־הַמִקְדָש ּבַּעֲוֹנוֹתֵינו וְעִקַר קִיומֵנו הוא עַל־יְדֵי בָּתֵי כְנֵסִיוֹת ֹ שֶׁכָּתוב כְּמו מִדְרָשׁוֹת ּובָתֵי)יא יְחֶזְקֵאל(וְכִי ֹּּהֲפִיצוֹתִים בָּאֲרָצוֹת וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָש ׁ מְעַט וְדָרְשׁו ַרַבּוּתֵינו ז"ּל אֵלו בָּתֵי כְנֵסִיוֹת ובָתֵי מִדְרָשׁוֹת.כִּי ֹ ּבְּבֵית הַמִדְרָש ׁ שָׁם מִתְקַבְּצִין הַתַלְמִידִים ומְעִידִים ְּומְסַפְרִים מַה שֶׁשָׁמְעו מֵרַבָּן כְּדֵי לְהַמְשִׁיך הַשְׁאָרָתו ּהַקְדוֹשָׁה לָנֶצַח.ּוְעִקַר קְדֻשַׁת הַבָּתֵיּ כְנֵסִיוֹת ובָתֵי ּמִדְרָשׁוֹת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַמִשְׁכָּן שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה ּבַּמִדְבָּר אַחַר מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל.ּכִּי עִקַר חֵטְא הָעֵגֶל רַבֵּנו מֹשֶׁה בִּכְבוֹד שֶׁפָגְמו הַפְגָם עַל־יְדֵי ְּנִמְשַׁך ֹּוְאָמְרו כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִיש ׁ לֹאּיָדַעְנו מֶה הָיָה לו.כִּי ּאֲפִלו לְפִי טָעותָם שֶׁהִטְעָה אוֹתָם הַבַּעַל דָבָר שֶׁכְּבָר מֵת מֹשֶׁה,ּּ הָיו צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַאי לֹא הָיָה וְשָׁלוֹם חַס ֹ לָרִיק יְגִיעו.הַשְׁאָרָה הִשְׁאִיר ּּובְוַדַאי תַלְמִידָיו אֵצֶל ּטוֹבָהָ.וְהלְאַהֲרֹן לָבוֹא לָהֶם יָה ּוְלִיהוֹשֻׁע ַ וְכו'ְּולְבַקֵש ׁ מֵהֶם שֶׁיוֹלִיכו אוֹתָם בְּדֶרֶך ּהַיָשָׁר כְּפִי מַה שֶׁקִבְּלו מִמֹשֶׁה רַבָּן.אֲבָל הֵם לֹא ּבָּחֲרו בְּהָאֱמֶת.ּכִּי הָעִקָר בְּהַמַעֲשֶׂה הַזֹאת הָיו הָעֵרֶב ּּרַב שֶׁשָׂנְאו אֶתּּ מֹשֶׁה וְהָיָה טִינָא בְּלִבָּם עָלָיו ובִקְשׁו ּעֲלִילָה לִפְרֹש ׁ מֵאַחֲרֵי הַמָקוֹם.ּּעַל־כֵּן תֵכֶף כְּשֶׁסָּבְרו ְּשֶׁמֵת מֹשֶׁה בָּאו לְאַהֲרֹן וְאָמְרו קום עֲשֵׂה לָנו אֱלֹהִים ּאֲשֶׁר יֵלְכו לְפָנֵינו כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִיש ׁ לֹא יָדַעְנו וּכו'. ומִדְרָכָיו הָאֱמֶת מֵהַצַדִיק כְּשֶׁפוֹרְשִׁין בְּוַדַאי ּכִּי ּהַקְדוֹשִׁים עַל־יְדֵי זֶה בָּאִין לַעֲבוֹדָה זָרָה,וְעַל־כֵּן ּבָּאו אָז עַל־יְדֵי זֶה לְמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל.ַוְעַל־כֵּן כְּשֶׁבָּא ְמֹשֶׁה וְרָאָה אֶת כָּל זֶה עָסַק אַחַר־כָּך לְהְּמְשִׁיך תִקון בֶּאֱמֶת ֹ לְהִסְתַלֵק ַ זְמַנו כְּשֶׁיַגִּיע אַחַר־כָּך ְּּשֶׁאֲפִלו ּיִהְיֶה נִשְׁאָר זִכְרו ֹ לְדוֹרֵי דוֹרוֹת.ּוְזֶהו בְּחִינַת מַעֲשֵׂה אַחַר־כָּך ְּהַמִשְׁכָּן שֶׁעָסַק.הַשְׁרָאַת הִמְשִׁיך ְַּשֶׁשָׁם ְּשְׁכִינָתו ֹ יִתְבָּרַך דְהּיְנו בְּחִינַת הַשָׂגוֹת אֱלֹקות,כִּי ּּכָּל מַעֲשֵׂה הַמִשְׁכָּן הָיָה בְּחִינַת כֵּלִים וְצִמְצומִים אֱלֹקות ּּלְהַשָׂגוֹת.הָיָה הַמִשְׁכָּן בְּחִינַת ּּוְעִקַר ְָּּשֶׁעַל־יְדֵי זֶה הִמְשִׁיך תִקון שֶׁאֲפִלו כְּשֶׁיִשְׂרָאֵל נָעִים וְנָדִים בַּגּּלות שֶׁהוא בְּחִינַת מִדְבָּר גַּם אָז יִהְיֶה לָהֶם ְּכֹּח ַ לְהַמְשִׁיך הַשָׂגוֹת אֱלֹקות עַל־יְדֵי בָּתֵי כְנֵסִיוֹת ּובָתֵי מִדְרָשׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת מִקְדָש ׁ מְעַט,בְּחִינַת ּּהַמִשְׁכָּן שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַּמִדְבָּרָׁ.ּּשֶׁאַף־עַל־פִי שֶׁשם מְקוֹם דְהַיְנו הַמְנוחָה מְקוֹם עִקַר הָיָה ּלֹא ּהַבֵּית־הַמִקְדָש ׁ כְּמו ֹ שֶׁכָּתוב כִּי לֹא בָאתֶם עַד עָתָה וְכו הַמְנוחָה ּאֶל,'לְהַמְשִׁיך יְכוֹלִין ְָּאַף־עַל־פִי־כֵן ּלְשָׁם קְדֻשַׁת הַבֵּית־הַמִקְדָש ׁ שֶׁשָׁם הַשְׁרָאַת הַשְׁכִינה ּעַל־יְדֵי תִקונֵי הַמִשְׁכָּן שֶׁעָשָׂה.ּוכְמו ֹ כֵן תִקֵן לְדוֹרוֹת קְדֻשַׁת לְהַמְשִׁיך דוֹר בְּכָל ַ לְיִשְׂרָאֵל כֹּח ְּּּשֶׁיִהְיֶה מִדְרָשׁוֹת ובָתֵי כְנֵסִיוֹת בָּתֵי ׁ בְּכָל ּבֵּית־הַמִקְדָש ְּשֶׁיַעֲשׂו בַּגָּלות שֶׁעַל־כֵּןהֵם נִקּרָאִים מִקְדָש ׁ מְעַט. )לקוטי הלכות-הלכות נזיקים ד'-י"ד(

6

And this is the aspect of: "Birtzos Hashem darchay ish, gam oyvav yashlim ito" ["When Hashem is pleased with a man's ways, He makes even his enemies at peace with him"] (Mishlai 16:7). "Birtzos Hashem" — meaning, when one merits to be included in the Ratzon through the yearnings and the longings for Hashem Yisbarach, as above — then all the enemies and the haters are nullified. For the main nourishment of the haters is from the aspect of Asiyah, which is the aspect of rage, the aspect of hair, etc. — from where the great hater, Eisav, the hairy man, has his hold, as above. But through the illumination of the Ratzon, the contamination of Asiyah is nullified, and the rage is nullified and transformed into ratzon. And then all the haters are nullified, for it is fulfilled: "V'amdu zarim v'ra'u tzonachem," etc. — that the haters are transformed into lovers and toil for the sake of our parnasah.

7

ּּתַבְנִית הַמִשְׁכָּן )שמות כה,ט( נְפָשׁוֹת מְקָרֵב בְּחִינַת הוא מַשָׂא־ומַתָן ּׁהָעוֹשֶׂה ְּּּלְהַשֵׁם יִתְבָּרַך ובוֹנֶה מֵהֶם הֵיכַל הַקֹדֶש,בְּחִינַת מִשְׁכָּןַ.ל וְעַל־כֵּן"טגָּמְרִינַן מִמִשְׁכָּן ּמְלָאכוֹת. ּּובִגְמַר מְלֶאכֶת הַמִשְׁכָּן אָמַר מֹשֶׁה" :ּוִיהִי נֹעַם וְכו' ּומַעֲשֵׂה יָדֵינו וְכו'"ּּשְׁתֵי פְעָמִים,ַּּוְדָרְשׁו רַבּוֹתֵינו ז"ל:ְּּּכְּדֵי שֶׁתִשְׁרֶה בְּרָכָה בִּמְלֶאכֶת הַמִשְׁכָּן וְתִשְׁרֶה בְּרָכָה במַעֲשֵׂי יְדֵיהֶם,כִּי הֵם בְּחִינָה אַחַתׁ ,כִּי יֵש מְאֹד גְּבוֹהוֹת קְדוֹשׁוֹת נִיצוֹצוֹת ּבְּהַמַשָׂא־ומַתָן הַמַשָׂא־ומַתָן עַל־יְדֵי לְבָרְרָם ְּשֶׁצָרִיך.ּּוְאֵלו הַמַשָׂא־ומַתָן עַל־יְדֵי אוֹתָם שֶׁמְבָרְרִין ִּהַנִיצוֹצוֹת ּומַחֲזִירגֵּרִים בְּחִינַת הֵם הַקְדֻשָׁה אֶל אוֹתָם ּּין ּּובַעֲלֵי־תְשׁובָה,הַנְפָשׁוֹת ומַכְנִיסִין מַעֲלִין ּּכִּי ּוְהַנִיצוֹצוֹת שֶׁל הַמַשָׂא־ומַתָן מִן הַחוץ אֶל הַפְנִים, ּּאֶל הַקְדֻשָׁה.ֻּנִמְצָא שֶׁהָעוֹסֵק בְּמַשָׂא־ומַתָן בֶּאֱמונָה בִּקְדּּשָׁה כָּרָאוי,ּהוא בִּבְחִינַת מְגַיֵר גֵּרִים ומְקָרֵב ְּנְפָשׁוֹת רְחוֹקוֹת לְהַשֵׁם יִתְבָּרַך,ּּׁשֶׁמִזֶה נִבְנֶה הֵיכַל ּהַקֹדֶש.ְּאַך מֵחֲמַת שֶׁאֵלו הַנְפָשׁוֹת וְהַנִיצוֹצוֹת נֶאֱחָז מְאֹד הָרַע בָּהֶם,הַגּוֹיִי בֵּין שׁוֹכְנִים הֵם כִּים וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא,בִּבְחִינַת"בְּתוֹך יְרושָׁלַיִם ְָּזֹאת שַׂמְתִיה ּהַגּוֹיִם",הָעוֹסֵק זֶה צָרִיך ֹ ְעַל־כֵּן ֵּבְּמַשָׂא־ומַתָן לִזָהֵר בְּנַפְשׁו ֹ מְאֹד שֶׁלֹא יִתְאַחֵז בּו ּהָרַע הַנֶאֱחָז בְּאֵלו הַנִיצוֹצוֹת שֶׁהוא מְבָרְרָם עַל־יְדי ּמַשָׂא־ומַתָן.ׁ כַּמָה יֵש שֶׁלִפְעָמִים מַה בָּא ּומִזֶה כְּשֵׁרִים אֲנָשִׁים,הַשׁוק אֶל כְּשֶׁיוֹצְאִין ְּוְאַחַר־כָּך ּוְעוֹסְקִין בְּמַשָׂא־ומַתָן,נִכְשָׁלִים לִפְעָמִים וְנִתְרַחֲקִין ּמֵעֲבוֹדַת הַשֵׁםַ,ּוְזֶה מֵחֲמַת הָרַע הַנֶ"ּל הַנּּאֱחָז בְּאֵלו הַמַשָׂא־ומַתָן שֶׁל ּהַנִיצוֹצוֹת,בֶּאֱמֶת אֲבָל מְאֹד גָּדוֹל דָבָר ֹ הוא בְּעַצְמו ּהַמַשָׂא־ומַתָן,ַרַק ּּשֶׁצְרִיכִין לִשְׁמֹר עַצְמו ֹ כַּנ"ל.ּוְעִקַר הַתִקון לָזֶה הוא ּעַל־יְדֵי מִשְׁפָטַ,ּדְהַיְנו שֶׁיִשְׁפֹט אֶת עצְמו ֹ בְּכָל עֵת, ְּוְיִתְבּוֹדֵד וִיפָרֵש ׁ שִׂיחָתו ֹ לִפְנֵי הַשֵׁם יִתְבָּרַך,ּוְיִשְׁפֹט ּּאֶת עַצְמו ֹ עַל כָּל הַדְבָרִים שֶׁהוא עוֹשֶׁה,ְאִם כָּך ּרָאוי לו ֹ לַעֲשׂוֹת ולְבַלוֹת יְמֵי חַיָיו בְּמַעֲשִׂים כָּאֵלֶהׁ; וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעוֹרֵר אֵשּּ הַמִשְׁפָט,ּשֶׁהוא בְּחִינַת ּּהִתְלַהֲבות הַלֵב,ֹּּוְהָאֵש ׁ הַזֶה הוא שׂוֹרֵף אֶת הָרַע ּשֶׁלֹא יִתְאַחֵז בּו,ּוְגַם שֶׁלֹא יִתְאַחֵז בְּאֵלו הַנִיצוֹצוֹת הַמַשָׂא־ עַל־יְדֵי לְבָרְרָם עוֹסֵק שֶׁהוא ּוְהַנְפָשׁוֹת ּּומַתָן.בְּחִינַת וְזֶהֹ:טודֶרֶך־אֶרֶץ עִם תוֹרָה ְּּב, עָון מַשְׁכַּחַת שְׁנֵיהֶם ּשֶׁיְגִיעַת,תִקון עִקַר ּכִּי ּהַמַשָׂא־ומַתָן,בְּדֶרֶך־אֶרֶץ הָעֵסֶק ְּשֶׁהוא,ּהוא הַתוֹרָה ּעַל־יְדֵי,מִשְׁפָט בְּחִינַת ּּשֶׁהוא,ִוְאָז בְּהַנ הַנֶאֱחָז הָרַע נִתְבַּטֵל ּעַל־יְדֵי־זֶהיצוֹצוֹת, עַל־יְדֵי קְדֻשָׁתָן מְקוֹר אֶל עוֹלִין ּּוְהַנִיצוֹצוֹת ּהַמַשָׂא־ומַתָן.וְזֶה:עָון מַשְׁכַּחַת שְׁנֵיהֶם ּשֶׁיְגִיעַת סְבִיב הַשׁוֹכְנִים וְהַקְלִפוֹת הָרַע בִּטול ַּבְּחִינַת ּּהַנִיצוֹצוֹת הַנ"לָׂ.ּּוַאֲזַי נִבְנֶה עַל־יְדֵי הַמַשּּׁא־ומַתָן ּּשֶׁלו ֹ בְּחִינַת הֵיכַל הַקָדוֹש,ְּוְנִתְגַּדֵל כְּבוֹדו ֹ יִתְבָּרַך זֶה עַל־יְדֵי,גָּדוֹל לַעֲשִׁירות זוֹכֶה ּוַאֲזַי,כַּמְבֹאָר בִּפְנִים)לקוטי הלכות–הלכותגביית מלוה ג'–ב' לפי אוצר היראה-ממון ופרנסה–צ"ב(

7

For one needs to know and believe that certainly Hashem, blessed be He, hears the tefillah of every mouth. And even when one sees no salvation, one must believe that no tefillah is in vain, G–d forbid, and strengthen oneself in tefillah more, as above. But also when one sees some salvation, it is forbidden to abandon one’s tefillah because of this. Rather, one must rejoice in His salvation and give thanks for the past and make requests for the future. For we still need very many salvations all the days of our lives, until we merit that which we need to attain — for the sake of which we came to this world. And therefore, we still need to increase in tefillah, as above.

8

ָ ּּתֵיעָשֶׂה הַמְנוֹרה )שמותכה,לא( ֹ ְּצָרִיך הָאָדָם הָעוֹשֶׂה מַשָׂא־ומַתָן ומְלָאכוֹת לְהָרִים יָדו ּלְהַשֵׁם ולְשַׁעְבֵּד כָּל מַחֲשַׁבְתו ֹ וַעֲשִׂיָתו ֹ וְדִבּורו ֹ לְהַשֵׁם ְיִתְבָּרַך,בְּחִינַת" :גֹּל עַל ה'ָּּדַרְכֶּך וְכו'",ֵּולְהַאֲמִין ּבֶּאֱמונָה שְׁלמָה שֶׁאֵין הָאָדָם עוֹשֶׂה כְּלָל,ּרַק שֶׁאָנו ּמְחֻיָבִים לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק בְּמַשָׂא־ומַתָן ומְלָאכָה, ֹ יִתְבָּרַך רְצוֹנו שֶׁכֵּן ְמֵחֲמַת,וְכַוָנוֹת ׁ סוֹדוֹת יֵש ּכִּי ּגְּדוֹלוֹת בְּכָל עִנְיְנֵי מַשָׂא־ומַתָן ומְלָאכוֹת,כִּי מְבָרְרִין הַמַשָׂא־ומַתָן עַל־יְדֵי קְדוֹשׁוֹת וְנִיצוֹצוֹת ּבֵּרורִין ּומְלָאכוֹתַ,ּּכַּיָדוע,ּובִשְׁבִיל זֶה לְבַד צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה ֹ אֵיזֶה או מַשָׂא־ומַתָן ּמְעַטֹ ,רְצוֹנו כֵן כִּי ְיִתְבָּרַךַ,ז רַבּוֹתֵינו ּּוכְמַאֲמַר"לִ:ע תוֹרָה ּטוֹבם ְּדֶרֶך־אֶרֶץ.אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵין הָאָדָם עוֹשֶׂה כְּלָל,וְאֵין ּּהַפַרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי הָעֲשִׂיָה הַגַּשְׁמִית כְּלָל,כִּי ּאִם אַדְרַבָּא,ַּעִקַר הַפַרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי בִּטול ּהַל"ט מְלָאכוֹתָ,ּּדְהַיְנו עַל־יְדֵי הֶאָרַת הרָצוֹן,ּשֶׁהוא ּבְּחִינַת קְדֻשַׁת שַׁבָּת,ּדְמִנֵה מִתְבָּרְכִין כָּל שִׁתָא יוֹמִין ]שממנה מתברכין כל ששת הימים–של השבוע[. ּוכְשֶׁיוֹדְעִין זֹאת בֶּאֱמֶת ובֶאֱמונָה שְׁלֵמָה,עַל־יְדֵי־זֶה יְמֵי לְשֵׁשֶׁת שַׁבָּת שֶׁל הַקְדֻשָׁה ּּמַמְשִׁיכִיןהַחֹל, בִּקְדֻשַׁת הַמַעֲשֶׂה יְמֵי שֵׁשֶׁת מְקַדְשִׁין ּוְעַל־יְדֵי־זֶה שַׁבָּתַ,הַל כָּל ומְזַכְּכִין מְבָרְרִין ּּוְעַל־יְדֵי־זֶה"ׁט ּּמְלָאכוֹת מִזֻהֲמַת הַנָחָש,מִבְּחִינַת ל"ט קְלָלוֹת,ַוְזוֹכִין הַל כָּל שֶׁיִהְיֶה ּּעַל־יְדֵי־זֶה"מְלָאכוֹת טבִּבְחִינַת ּמְלֶאכֶת הַמִשְׁכָּןַ,ּוְאָז הַל"ַט מְלָאכוֹת הֵם בִּבְחִינַת ט"ל אוֹרוֹת,בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן,בְּחִינַת טַלְלֵי רָצוֹן, לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הֶאָרַת הָרָצוֹן מִשַׁבָּת לְקַבֵּל ּכִּי זוֹכִין ּהַמַעֲשֶׂהָּ.כ לַעֲשׂוֹת כְּשֶׁזוֹכִין ּוַאֲזַיהַמַשָׂא־ומַתָן ֹּל זו בִּבְחִינָה ּוְהַמְלָאכוֹת,שֶׁעוֹשֶׂה אַף־עַל־פִי ּאֲזַי ּמַשָׂא־ומַתָן ומְלָאכָה,ּאֵינו ֹ נֶחְשָׁב בְּשֵׁם עֲשִׂיָה כְּלָלָ, ּרַק בְּחִינַת הַמְלָאכָה נַעֲשֵׂית מֵאֵלֶיה,ּכְּמו ֹ שֶׁכָּתוב ּבַּמִשְׁכָּןָּ: "ּּהוקַם הַמִשְׁכן","ּּתֵיעָשֶׂה הַמְנוֹרָה",וְכֵן אֵצֶל ׁ נֶאֱמַר ּּבֵּית־הַמִקְדָש" ֹ:בְּהִבָּנֹתו וְהַבַּיִת",כָל ָכִּי ּמְלֶאכֶת הַמִשְׁכָּן ובֵית־הַמִקְדָש ׁ הָיְתָה נַעֲשֵׂית מֵאֵלֶיה, הַמְלָאכָה לַעֲשׂוֹת בִּרְצוֹנָם מְכַוְנִים הָיו שֶׁהֵם ּרַק, ָּוְהַמְלָאכָההָיְתָה עוֹלָה בְּיָדָם מֵאֵלֶיה.וְזֶה בְּחִינַת: "שַׁבָּת הַשְׁבִיעִי תֵעָשֶׂה מְלָאכָה וְיוֹם ּּשֵׁשֶׁת יָמִים" 'ּתֵעָשֶׂה'דַיְקָא,שֶׁתִהְיֶה זוֹכִין שַׁבָּת עַל־יְדֵי ָּכִּי ּהַמְלָאכָה נַעֲשֵׂית מֵאֵלֶיה,ַּכִּי עִקַר קִיום שֶׁל שֵׁשֶׁת יְמֵי ּהַמּּעֲשֶׂה וְשֶׁל כָּל הַמְלָאכוֹת הַנַעֲשִׂין בָּהֶם,ּהַכֹּל הוא ּּרַק עַל־יְדֵי שְׁבִיתָה ומְנוחָה שֶׁל שַׁבָּת,ּשֶׁהוא בְּחִינַת בְּשַׁבָּת שֶׁמֵאִיר הָרָצוֹן ּהֶאָרַת.ֹ צָרִיך זו ְֶּׁובִבְחִינָה ש ומַשָׂא־ומַתָן הַמְלָאכוֹת כָּל לַעֲשׂוֹת ֹ ּהָאָדָםּלו ּשֶׁבְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַעֲשֶׂה,ּּהַיְנו לֵידַע ולְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת ּשֶׁהוא אֵינו ֹ עוֹשֶׂה כְּלָל,ּרַק הַכֹּל בְּכֹח ַ הַשֵׁם,שֶׁעַל זֶה ּּהִזְהִירָה הַתוֹרָה שֶׁלֹא לוֹמַר חַס וְשָׁלוֹם"כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי ּּעָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶה וְכו'",ַּכִּי הַיָדַיִם הֵם כְּלֵי ּּהַמַעֲשֶׂה שֶׁל כָּל הַל"ט מְלָאכוֹת,ַּוְאִי אֶפְשָׁר לְהַיָדַיִם ְּּלְהַמְשִׁיך הַפַרְנָסָה עַל־יְדֵי הַל"ט מְלָאכוֹת,ׁ כִּי אִם ּעַל־יְדֵי שֶׁמְקַבְּלִין ומִתְבָּרְכִין מִבְּחִינַת הַיָדַיִם שֶׁיֵש בְּיָם הַחָכְמָהִ,ּשֶׁמּשָׁם עִקַר הַפַרְנָסָה,בִּבְחִינַתַ "ּפוֹתֵח ָּאֶת יָדֶך ומַשְׂבִּיע ַ לְכָל חַי רָצוֹן",כִּי שָׁם מֵאִיר הֶאָרַת הָרָצוֹן,ּּשֶׁהוא בְּחִינַת קְדֻשַׁת שַׁבָּת.ּּוכְשֶׁזוֹכִין לָזֶה,ֹאֲזַי בֶּאֱמֶת גַּם בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל אֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוּת שׁום ּּעֻבְדָא וְשׁום מְלָאכָה כְּלָל,ּכִּי בִּזְמַן שֶׁיִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין ּרְצוֹנו ֹ שֶׁל מָקוֹם מְלַאכְתָם נַעֲשֵׂית עַל־יְדֵי אֲחֵרִיםַ, ּכְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינו ז"לֹ ,ּכִּי אָז הַמְלָאכָה נַעֲשֵׂית בִּרְצוֹנו לְבַד,בְּהַמְלָאכָה רוֹצֶה ּּשֶׁהואַ,ונַעֲשֵׂית תֵכֶף ּאֲזַי אֲחֵרִים עַל־יְדֵי,ֹ שֶׁכָּתוב ּכְּמו" :וְרָעו זָרִים ּּוְעָמְדו ּצֹאנְכֶם וְכו'".)לקוטי הלכות-הלכות שבתג'- אותיות ד'ז'לפי אוצר היראה–ממון ופרנסה–י"ז(

8

SheHechiyanu v'kiy'manu v'higi'anu — these three expressions correspond to the three aspects of differences: man, place, and time. SheHechiyanu [Who has kept us alive] — the vitality from nullifying differences in man (= the essential vitality when soul and body are joined). V'kiy'manu [and sustained us] — the aspect of differences in place (= "sustained" alludes to the place upon which all the world's inhabitants stand and are sustained). V'higi'anu laz'man hazeh [and brought us to this time] — the aspect of differences in time. All differences are encompassed and nullified into one Will through Jews who love each other, encompassed in the Simple Unity through this. The blessing concludes with laz'man hazeh [to this time], mentioning time specifically — because the essential differences are the aspect of nature, which operates by Hashem's will through the celestial spheres (= time). The essential tikun: nullifying all the differing desires of each person, encompassing them together in love, in Hashem (= the mitzvah of loving Israel) — for which we bless upon seeing a beloved fellow Jew. Since all differences in the world derive from nature (= the spheres = time), time is mentioned specifically.

9

ּוְאֶת הַמִשְׁכָּןּתַעֲשֶׂה )שמות כו,א( ּאִם הָיו זוֹכִין לֶאֱמְּּונָה שְׁלֵמָה בְּהַשֵׁם יִתְבָּרַך,ּהַיְנו ְלְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנו ֹ יִתְבָּרַך לְבַד,אֲזַי וָעֵסֶק מְלָאכָה שׁום לַעֲשׂוֹת צְרִיכִין הָיו ּּלֹא,רַק ּּמְלַאכְתֵנו הָיָה נַעֲשֵׂית עַל־יְדֵי אֲחֵרִים,ּכְּמו ֹ שֶׁיִהְיֶה לֶעָתִיד,ּכְּמו ֹ שֶׁכָּתוב" :ּוְעָמְדו זָרִים וְרָעו צֹאנְכֶם וְכו'." נִמְצָא,ְּשֶׁכָּל יְגִיעַת הָעֲסָקִים וְהַמַשָׂא־ומַתָן נִמְשָׁך רַק הָרָצוֹן אֱמונַת פְגַם ּּמִבְּחִינַת,כָּל נִמְשָׁכִין ָּּׂומִזֶה ּהַהַכְחָשׁוֹת וְהַכְּפִירוֹת וְהַשִׁנויִים בַּמַשּּא־ומַתָן,שֶׁהַכֹּל ְּּנִמְשָׁך רַק מִפְגַם אֱמונָה,ּכִּי אִם הָיָה מַאֲמִין בִּשְׁלֵמות ְשֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג רַק בִּרְצוֹנו ֹ יִתְבָּרַך לְבַד,ּבְּוַדַאי הָיָה ֹּעוֹשֶׂה הַמַשָׂא־ומַתָן שֶׁלו ֹ בֶּאֱמונָה שְׁלֵמָה וְלֹא הָיָה ּּמְשַׁנֶה בְּדִבּורו.ּ וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין הִתְגַּבְּרות גָּדוֹל ּלְהִנָצֵל מִכְּפִירוֹת וְהַכְחָשׁוֹת הַשְׁכִיחִים בַּמַשָׂא־ומַתָן, שְׁלֵמָה בֶּאֱמונָה מַשָׂא־ומַתָן לַעֲשׂוֹת ּולְהִשְׁתַדֵל, ּּשֶׁיִהְיֶה הַהֵן הֵן וְהַלָאו לָאוֹ.ּוְעִקַר הָעֵצָה לִזְכּות לַעֲשׂוֹת בִּצְדָקָה לְהַרְבּוֹת הִיא בֶּאֱמונָה ּמַשָׂא־ומַתָן,כִּי ּעַל־יְדֵי צְדָקָה מַמְשִׁיכִין הֶאָרַת אֱמונַת הָרָצוֹן.ּובֶאֱמֶת ּאִם הָיִינו כֻּלָנו זוֹכִין לִתֵן צְדָקָה כָּרָאוי,כְּבָר הָיָה לְגַמְרֵי הַמַשָׂא־ומַתָן ּמִתְבַּטֵל,צְרִיכִין הָיִינו ּ וְלֹא ּלַעֲשׂוֹת שׁום מְלָאכָה וָעֵסֶק כְּלָל,ּּכִּי עַל־יְדֵי הִתְגַּלות ַּּהָרָצוֹן זוֹכִין לָזֶה שֶׁיִהְיֶה הַמְלָאכָה נַעֲשֵׂית עַל־יְדֵי ּאֲחֵרִים כַּנ"ל.ְּּאַך אֲפִלו כָּל־זְמַן שֶׁאֵין זוֹכִין לָזֶהַ, ּלְבַטֵל הַמְלָאכוֹת וְהַמּשָׂא־ומַתָן לְגַמְרֵי,ּאַף־עַל־פִי־כֵן לַעֲשׂוֹת הַצְדָקָה עַל־יְדֵי עַל־כָּל־פָנִים ּּזוֹכִין ּהַמַשָׂא־ומַתָן בֶּאֱמונָה,ּוְשֶׁיָאִיר בּו ֹ הֶאָרַת הָרָצוֹן,וְאָז ּּהַמְלָאכוֹת וְהָעֲסָקִים הֵם בִּבְחִינַת מְלֶאכֶת הַמִשְׁכָּן. בְּחִינַת ַוְזֶהז רַבּוֹתֵינו שֶׁתִקְנו הַקִנְיָנִים ּ כָּל"ל ּבַּמַשָׂא־ומַתָןֹ,ְּלְכָל דָבָר קִנְיָן הַשַׁיָך לו,כְּגוֹן קִנְיַן ּּסודָר וְכַיוֹצֵא,כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין הֶאָרַת הָרָצוֹן ְּלְתוֹך הַמַשָׂא־ומַתָןָ,ּּוְאָז מֻכְרָח לְקַיֵם הַקִנְיּן וְלֹא יְשַׁנֶה עוֹד,כַּמְבֹאָר בִּפְנִים)לקוטי הלכות–הלכותערב ג' -אותיות י"ד ט"ולפי אוצר היראה-ממון ופרנסה –ק"כ(

9

SheHechiyanu v'kiy'manu v'higi'anu — these three expressions correspond to the three aspects of differences: man, place, and time. SheHechiyanu [Who has kept us alive] — the vitality from nullifying differences in man (= the essential vitality when soul and body are joined). V'kiy'manu [and sustained us] — the aspect of differences in place (= "sustained" alludes to the place upon which all the world's inhabitants stand and are sustained). V'higi'anu laz'man hazeh [and brought us to this time] — the aspect of differences in time. All differences are encompassed and nullified into one Will through Jews who love each other, encompassed in the Simple Unity through this. The blessing concludes with laz'man hazeh [to this time], mentioning time specifically — because the essential differences are the aspect of nature, which operates by Hashem's will through the celestial spheres (= time). The essential tikun: nullifying all the differing desires of each person, encompassing them together in love, in Hashem (= the mitzvah of loving Israel) — for which we bless upon seeing a beloved fellow Jew. Since all differences in the world derive from nature (= the spheres = time), time is mentioned specifically.

10

ּּוְאֶת הַמִשְׁכָּן תַעֲשֶׂה )שמותכו,א( ְּצָרִיך הָאָדָם לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָה מְאֹד מְאֹד כָּל יְמֵי ּחַיָיו.ּּוַאֲפִלוּ כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁמִתְפַלֵל הַרְבֵּה וְאֵינו ֹ נַעֲנֶה, פַעַם בְּכָל עָלָיו מִתְגַּבְּרִים וְהַבִּלְבּולִים ּוְהַתַאֲווֹת בְּיוֹתֵר,הֵם שֶׁתְפִלוֹתָיו יִטְעֶה אַל ּאַף־עַל־פִי־כֵן לָרִיק,חַס וְשָׁלוֹם,ֶּרַק יֵדַע וְיַאֲמִין שֶׁאֵין שׁום דִבּור נאֱבָד לְעוֹלָםֹ ,ּּוְכָל תְפִלָה וְשִׂיחָה בֵּינו ֹ לְבֵין קוֹנו רֹשֶׁם עוֹשָׂה,אֵלו כָּל מְלַקְטִים ּוְהַצַדִיקֵי־אֱמֶת ּהַתְפִלוֹת וְהַשִׂיחוֹת ובוֹנִים מֵהֶם בִּנְיָנִים נִפְלָאִים, הַמִשְׁכָּן בִּנְיַן ּבְּחִינַתֵ.לְהִתְחַז אֶחָד כָּל ְּוְצָרִיךק ּּהַרְבֵּה בִּתְפִלָה וְשִׂיחָה תָמִיד,ְּיִהְיֶה אֵיך שֶׁיִהְיֶה,עַד הַבִּנְיָן נִשְׁלָם יִהְיֶה הַתְפִלוֹת רִבּוי עַל־יְדֵי ּאֲשֶׁר ּבִּשְׁלֵמותֹ ,ְּוְאָז יִכָּמְרו רַחֲמָיו יִתְבָּרַך וִיקָרֵב אוֹתו ּבִּשְׁלֵמות,וְיָשֹׁב אֶל ה'ּוִירַחֲמֵהו.ְאַךּ אַף־עַל־פִי־כֵן, יְשׁועָה ֹ אֵיזֶה לו ּּכְּשֶׁיִהְיֶה,שֶׁעַל־יְדֵי יִטְעֶה אַל ּתְפִלוֹתָיו ומַעֲשָׂיו הַטוֹבִים פָעַל זֹאת,רַק יֵדַע שֶׁהַכֹּל ְּרַק בְּחַסְדו ֹ יִתְבָּרַך.ּּוְאַף־עַל־פִי שֶׁאָנו יוֹדְעִים שֶׁאִי ּּאֶפְשָׁר לָנו לִפְעֹל הַיְשׁועָהַּהַשְׁלֵמָה בִּתְפִלָתֵנו לְבַד ּכַּנ"ל,ּאַף־עַל־פִי־כֵן אָנו צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵת שֶׁלָנו, כֹּחֵנו בְּכָל בִּתְפִלָה ּּלְהַרְבּוֹת,רַחֲמָיו יִכָּמְרו ֹּוְאָז ְּּיִתְבָּרַך וְיַעֲשֶׂה בְּחַסְדו ֹ וְיוֹשִׁיעֵנו בְּקָרוֹב לְמַעַן שְׁמוִּ. וְגַם זֶה בּּכְלַל מַה שֶׁמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר,ּשֶׁצְרִיכִין ּּבִּתְפִלָה לִהְיוֹת קוֹלֵע ַ אֶל הַשַׂעֲרָה וְלֹא יַחֲטִיא,ּהַיְנו ּּשֶׁלֹא יִטֶה לְיָמִין או ֹ לִשְׂמֹאל,ּּהַיְנו שֶׁלֹא יִטְעֶה,חַס וְשָׁלוֹם,ּּשֶׁהַתְפִלוֹת הֵם לָרִיק,חַס וְשָׁלוֹם,ֶׁמֵחֲמַת שּזֶה כַּמָה שֶׁצוֹעֲקִים וְאֵינָם נוֹשָׁעִים,ּשֶׁזֶה בְּחִינַת נוֹטֶה לִשְׂמֹאל;וְכֵן אַל יִטְעֶה לוֹמַר,ּּמַה לָנו לְהַרְבּוֹת ּבִּתְפִלָהֹ ,ּמֵאַחַר שֶׁעִקַר הַיְשׁועָה הוא רַק בְּחַסְדו לְבַדֹ,ְּאִם־כֵּן נִסְמֹך רַק עַל חַסְדו,ּשֶׁזֶה בְּחִינַת נוֹטֶה כָּרָאוי שֶׁלֹא ּּלְיָמִין.לְהַרְבּוֹת צְרִיכִין בֶּאֱמֶת כִּי ּבִּתְפִלָה מְאֹד תָמִיד וְלֵידַע אַף־עַל־ פִי־כֵן הָאֱמֶתֹ, ּשֶׁאֵין אָנו כְּדַאי לִפְעֹל בִּתְפִלָתֵנו כִּי אִם בְּחַסְדוֶׁ, ש אֶת לַעֲשׂוֹת צְרִיכִין אָנו ּּוְאַף־עַל־פִי־כֵןּּלָנו ּּלְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָה תָמִיד,ְּוְהַשֵׁם יִתְבָּרַך יַעֲשֶׂה אֶת ֹ לְמַעֲנו ֹ וְיוֹשִׁיעֵנו מְהֵרָה ְֹּּשֶׁלו ֹ וְיַמְשִׁיך עָלֵינו חַסְדו לְמַעַן שְׁמו.)לקוטי הלכות-הלכות נחלותד'- אותיות י'כ'לפי אוצר היראה–התבודדות-ט"ל(

10

Translation not yet available

11

ּחֲמִשִׁים לּולָאוֹת )שמותכו,ה( ּוְזֶה בְּחִינַת חֲמִשִׁים חֲמִשִׁים לולָאוֹת שֶׁהָיו בִּירִיעוֹת ּהַמִשְׁכָּןׁ .ּוְהַפָרֹכֶת הַמַבְדֶלֶת בֵּין הַקֹדֶש ׁ ובֵין קֹדֶש הַמְחַבְּרִים הַקְרָסִים תַחַת נְתונָה הָיְתָה ַּהַקֳדָשִׁים ּחֲמִשִׁים לולָאוֹת הַנ"ׁ ּל כִּי עִקַר תִקון הַקְדֻשָׁה הוא קֹדֶש ׁ ובֵין הַקֹדֶש בֵּין הַמַבְדֶלֶת הַפָרֹכֶת ּעַל־יְדֵי ּהַקֳדָשִׁים שֶׁהוא בְּחִינַת צִמְצום,ּ לְצַמְצֵם הִתְלַהֲבות ּהַלֵב שֶׁלֹא יִתְלַהֵב יוֹתֵר מִדַאי דְלָא יוֹקִיד כָּל גּופָא ]הגוף כל ישרוף שלא[.הָאַזְהָרָה בְּחִינַת ּּשֶׁזֶהו שֶׁהִזְהִיר ה'ְּּיִתְבָּרַך אֲפִלו אֶת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאַל יָבֹא ּּבְכָל עֵת אֶל הַקֹדֶש ׁ אֶל מִבֵּית לַפָרֹכֶת אֲשֶׁר עַל ּּהָאָרֹן וְלֹא יָמות וְכו'ִׁ.ּופֵרֵש ׁ רַשֹ "ּי וְלֹא יָמות כְּמו ּשֶׁמֵתו נָדָב וַאֲבִיהוא בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה'ּּוַיָמֻתו כִּי ּנִתְלַהֲבו וְנִכְנְסו חוץ מֵהַמִדָה.שֶׁעַל־יְדֵי זֶה יָצְאָה אֵש ׁ מֵאֵת ה'ּּוַתֹאכַל אוֹתָם בְּחִינַת אֵש ׁ שֶׁל הַלֵב ּשֶׁהָיָה מוֹקִיד כָּל גּופָא אִם אֵין מְצַמְצְמִין אוֹתו ֹ חַס וְשָׁלוֹם.ּּוכְשֶׁזוֹכִיןְַּּ לְהַמְשִׁיך עַל עַצְמו ֹ קְדֻשַׁת הַפָרֹכֶת הַנ ּהַמַבְדֶלֶת"בְּחִינַת פְרִיסָא פָרֹכְתָא שֶׁהוא ַּל הַנ ּּצִמְצום"ל,הַתִקון עִקַר זֶה ּ עַל־יְדֵי.זוֹכִין וְאָז שַׁעֲרֵי לַחֲמִשִׁים טֻמְאָה שַׁעֲרֵי מֵחֲמִשִׁים ּּלָצֵאת ּקְדֻשָׁה,ּ כִּי עִקַרּיְנִיקַת הַטֻמְאָה הוא מִבְּחִינַת רִבּוי ּאוֹר שֶׁגּוֹרֵם שְׁבִירַת כֵּלִים חַס וְשָׁלוֹם כַּיָדוע ַ שֶׁזֶהו ּבְּחִינַת אַל תִצְדַק הַרְבֵּה וְאַל תִרְשַׁע הַרְבֵּה.נִמְצָא ַּשֶׁעַל־יְדֵי הַפָרֹכֶת הַמַבְדֶלֶת שֶׁהוא בְּחִינַת צִמְצום ּהַנֶׁ"ֹל שּלֹא יִכְנֹס לִפְנִים מִן הַגְּבול שֶׁלו,עַל־יְדֵי זֶה הַתִקון ּעִקַר,טֻמְאָה שַׁעֲרֵי חֲמִשִׁים מַכְנִיעִין ּ וְאָז ּומַעֲלִין הַטוֹב שֶׁהָיָה כָּבוש ׁ שָׁם וַאֲזַי נִכְפָלִין הַשְׁעָרִים ּּשֶׁל הַקְדֻשָׁה בִּבְחִינַת מֵאָה שְׁעָרִים בְּחִינַתמֵאָה בְּרָכוֹת.ּּבִּבְחִינַת וַיִזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִיא וַיִמְצָא ה וַיְבָרֲכֵהו שְׁעָרִים מֵאָה הַהִיא ּּבַּשָׁנָה',זָכָה ַ כִּי ְּלַהֲפֹך מֵרַע לְטוֹב וְנַעֲשָׂה מֵאָה שְׁעָרִים וְכַנ"ל.ִוְזֶה ּבְּחִינַת חֲמִשִׁים חֲמִשִׁים לולָאוֹת שֶׁבִּירַּיעוֹת הַמִשְׁכָּן ּשֶׁהֵם מְכֻוָנִין עַל הַפָרֹכֶת הַמַבְדֶלֶת הַנ"ל,כִּי עַל־יְדֵי ַּהַפָרֹכֶת הַמַבְדֶלֶת בֵּין הַקֹדֶש ׁ ובֵין קֹדֶש ׁ הַקֳדָשִׁים ּהַיְנו צִמְצום הַנ"ֹּּל עַל־יְדֵי זֶה נִכְלָלִין חֲמִשִׁים לולָאוֹת שֶׁבַּיְרִיעוֹת הַחִיצוֹנוּּת שֶׁמֵהֶם הָיָה יְנִיקָה לַחֲמִשִׁים ַּשַׁעֲרֵי טֻמְאָה כְּשֶׁלֹא הָיו יְכוֹלִין לְהִתְחַבֵּר לַחֲמִשִׁים ּשַׁעֲרֵי קְדֻשָׁה מֵחֲמַת רִבּוי אוֹר וְכַנ"ל.אֲבָל עַל־יְדֵי ַּהַפָרֹכֶת הַמַבְדֶלֶת שֶׁהוא הַתִקון כִּי צִמְצום הָאוֹר ַּּהוא עִקַר הּתִקון כַּיָדוע,ּוְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל ולְהִתְחַבֵּר בַּחֲמִשִׁים הַחִיצוֹנוֹת שֶׁבַּיְרִיעוֹת לולָאוֹת ׁ ּחֲמִשִׁים ָּלולָאוֹת שֶׁבַּיְרִיעוֹת הַפְנִימִיוֹת הַמְכַסּוֹת אֶת קֹדֶש ּּהַקֳדָשִׁים וְאָז נַעֲשֶׂה הַמִשְׁכָּן אֶחָד בִּבְחִינַת וְהָיה ּהַמִשְׁכָּן אֶחָד,ּּ כִּי נִתְבַּטֵל יְנִיקַת הַטֻמְאָה וְנַעֲשֶׂה לולָאוֹת שֶׁהֵם הַקְדֻשָׁה שֶׁל שְׁעָרִים מֵאָה ַּבְּחִינַת וְכַנ הַחוֹבֶרֶת ּשֶׁבִּשְׁנֵי"ל.דַיְקָא נִתְתַקֵן זֶה ּוְכָל שֶׁהו ובְמִדָה בְּהַדְרָגָה הָאוֹר הַצִמְצום ּעַל־יְדֵיא ּבְּחִינַת פָרֹכֶת הַמַבְדֶלֶת,ׁבְּחִינַת וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת ּאֶל הַקֹדֶשּאֶל מִבֵּית לַפָרֹכֶת.)לקוטי הלכות- הלכות תרומות ומעשרות ג'-ח'(

11

Translation not yet available

12

וְאַרְבָּעִים אַדְנֵיהֶם כָּסֶף )שמותכו,כא( ] האדנים נעשו על ידי נדבת השקלים [ ּוְעַל־כֵּן נִצְטַוּו לָתֵת מַחֲצִית הַשֶׁקֶל דַיְקָא לְהוֹרוֹת ּּשֶׁכָּל אֶחָד מִיִשְׂרָאֵל אֵין לו ֹ שְׁלֵמות כִּי אִם עַל־יְדֵי ּחֲבֵרו ֹ כִּי עִקַר הַתִקון שֶׁיֻכְלְלו כֻּלָם זֶה בָּזֶה בְּאַהֲבָה ֲּוְאַחְדות וְכָל אֶחָד הוא בְּחִינַת מַחֲצִית עַד שֶׁנִכְלָל בַּחּבֵרו ֹ וַחֲבֵרו ֹ בַּחֲבֵרו ֹ עַד שֶׁנִכְלָלִין כֻּלָם בְּרִבּוי שִׁנוי ה אֵצֶל מְאֹד יָקָר שֶׁזֶה הַפָשׁוט בְּאַחְדות ּדַעְתָם' ְיִתְבָּרַך.ׁ ּוְזֶהו הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַל לֹא יַמְעִיט שֶׁזֶה ּּבְּחִינַת מַה שֶׁכָּתוב כֹּפֶר נֶפֶש ׁ אִישעָשְׁרו ֹ וְרָש ׁ לֹא שָׁמַע גְּעָרָהֹ ,ִׁבְּחִינַת וְלֹא נִכָּר שׁוֹע ַ לִפְנֵי דָל כְּמו ּשֶׁפֵרֵש ׁ רַש"ּי שָׁם שֶׁזֶה נֶאֱמַר לְעִנְיַן הַשְׁקָלִים שֶׁנָתְנו ּכָּל אֶחָד בְּשָׁוֶה מַחֲצִית הַשֶׁקֶל הֶעָשִׁיר וְהַדַל וְכו'.ַּהַיְנו ּכַּנ"ּל כִּי עִקַרּ הַשְׁקָלִים הוא לִזְכּוֹת לִכְלָלִיות וְאַחְדות ּעַל־כֵּן צְרִיכִין לִתֵן כֻּלָם בְּשָׁוֶה שֶׁלֹא יִהְיֶה חִלוק ופֵרוד הֶעָשִׁיר יִגְעֹר וְלֹא יִתְגָּאֶה וְלֹא וְהַדַל הֶעָשִׁיר ּבֵּין ּבְּהַדַלָ,ּלְהוֹרוֹת שֶׁזֶה עִקַר הַתִקון שֶׁל הַצְדּּקָה שֶׁעִקָרָה לְאַהֲבָה לִזְכּוֹת שֶׁהָעִקָר אוֹרַיְתָא מִתוֹמְכֵי ּּלִהְיוֹת הֶעָנִי עַל הֶעָשִׁיר יִתְגָּאֶה וְלֹא ּוְאַחְדות.הָעִקָר ּכִּי ַּלְהִכָּלֵל בְּאַחְדות הַפָשׁוט שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִכָּלֵל שָׁם כִּי ּאִם עַל־יְדֵי עֲנָוָה ובִטול בְּחִינּת אַהֲבָה וְאַחְדות שֶׁכָּל ּּאֶחָד יְבַטֵל עַצְמו ֹ לְגַבֵּי חֲבֵרו ֹ וְזֶה רָמַז לָהֶם בְּהַשְׁקָלִים ַּשֶׁצִוָה שֶׁיִתְנו כֻּלָם בְּשָׁוֶה הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַל לֹא ּיַמְעִיט בְּחִינַת וְלֹא נִכָּר שׁוֹע ַ לִפְנֵי דַל הַנ"ׁל בְּחִינַת וְרָשלֹא שָׁמַע גְּעָרָהֹ .ּלְהוֹרוֹת שֶׁכֻּלָם שָׁוִים אֶצְלו ְּּיִתְבָּרַך וְכֻלָם יֵש ׁ לָהֶם חֵלֶק בַּהֲקָמַת הַמִשְׁכָּן.וְעַל־כֵּן ּּבֶּאֱמֶת בִּשְׁאָר נִדְבוֹת הַמִשְׁכָּן נָתְנו כָּל אֶחָד כְּפִי בִּרְכַּת הַ'ִּּׁוכְפִי נִדְבַת לִבּו ֹ כְּמו ֹ שֶׁפֵרֵש ׁ רשׁ "י שָׁם שָׁלֹש ּתְרומוֹת נֶאֶמְרו כָּאן.ְּאַך בְּהַשְׁקָלִים הִזְהִירָם שֶׁיִתְנו ּכֻּלָם בְּשָׁוֶה כְּדֵי שֶׁמִזֶה יִלְמְדו וְיָבִינו הָעֲשִׁירִים רְמָזִים אֲפִלו יָדָם בְּמַתְנַת לְעוֹלָם יִתְגָּאו שֶׁלֹא ַּלְעַצְמָם ּכְּשֶׁנוֹתְנִים הּרְבֵּה כִּי רָאוי לָהֶם לְהָבִין שֶׁה'ְיִתְבָּרַך ֹ עַל־יְדֵי כְּמו הָעֲנִיִים עַל־יְדֵי הַמִשְׁכָּן לְהָקִים ׁ ּּיָכוֹל ּהָעֲשִׁירִים כִּי הָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְפָנָיו וְיָכוֹל לְהוֹרִיש ּלָזֶה ולְהַעֲשִׁיר לָזֶהַ.ּובְוַדַאי מִי שֶׁיֶש ׁ לו ֹ מְעַט דעַת ּאֲמִתִי רָאוי לו ֹ לְהָבִין שֶׁלֹא יִתְגָּאֶה אֲפִלו הֶעָשִׁיר אֲמִתִיִים חֲכָמִים לְתַלְמִידֵי הַרְבֵּה צְדָקָה ּהַנוֹתֵן, ּאַדְרַבָּה רָאוי לו ֹ לְהִתְבַּיֵש ׁ ולְהִתְבַּטֵל מְאֹד מִי הוא כִּי ּזָכָה לָזֶה שֶׁנָתַן לו ֹ ה'ְיִתְבָּרַך עֲשִׁירּּות כָּזֶה שֶׁזוֹכֶה ּלְהַחֲזִיק הַתַלְמִידֵי חֲכָמִים,וְגַם עֲדַיִן נִשְׁאַר לו ֹ הַרְבֵּה ֹּהוֹן וְעֹשֶׁר בְּבֵיתו ֹ כִּי בְּוַדַאי אֵינו ֹ נוֹתֵן אֲפִלו הַמֶחֱצָה מֵעָשְׁרו,ִּוְהֶעָנִי וְהַדַל שֶׁהוא אִיש ׁ כָּשֵׁר כְּמוֹתו ֹ וְעַל־פִי ֹ הָרֹב יוֹתֵר מֹּמֶנו אֵין בְּבֵיתו ֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה וְגַם אֵינו ּזוֹכֶה לְהַחֲזִיק הַתַלְמִידֵי חֲכָמִים בְּמָמוֹנו.ְוְאֵיך יִתְגָּאֶה ּבְּהָעֹשֶׁר שֶׁנָתַן לו ֹ ה'ְֶּיִתְבָּרַך שֶׁנִשְׁאַר אֶצְלו ֹ הַרְבֵּה וְגַם ּמַחֲזִיק הַתַלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁזוֹכֶה שֶׁיִהְיּה לו ֹ קֶרֶן קַיֶמֶת לָעַד.וְכָל זֶה רָמַז לָהֶם ה'ְּיִתְבָּרַך בְּהַשְׁקָלִים שֶׁצִוָה ּשֶׁיִתְנו כֻּלָם בְּשָׁוֶה לְהוֹרוֹת כְּמו ֹ שֶׁהָאֲדָנִים שֶׁמְקַיְמִין ּהַמִשְׁכָּן נַעֲשׂו עַל־יְדֵי נִדְבַת הַשְׁקָלִים שֶׁנָתְנו כֻּלָם בְּשָׁוֶהְּ,כה יָכוֹל הָיָה ֹ כֵן מו'כָּל לַעֲשׂוֹת ְיִתְבָּרַך ְּּּהַמִשְׁכָּן עַל־יְדֵי כֻּלָם בְּשָׁוֶה אַך הוא חָפֵץ לְזַכּוֹת אֶת ּכָּל אֶחָד כְּפִי עֶרְכּו ֹ כְּפִי אֲשֶׁר לו ֹ נִתְכְּנו עֲלִלוֹת.ְּאֲבָל ּאַתֶם הָעֲשִׁירִים אַל תִתְגָּאו כִּי מִמֶנו הַכֹּל כמו ֹ שֶׁאָמַר ְָָּדָוִד כִּי מִמְך הַכֹּל ומִיָדְך נָתַנו לָך.)לקוטי הלכות- הלכות פריקה וטעינה ד'-ל"ז(

12

Translation not yet available

13

לאחינו כל בית ישראל הוצאת חומשים עם פירוש הלקוטי הלכות במחיר הקרן 125 § לסט )

13

Translation not yet available

14

5 כרכים ( פרטים והזמנה : 054-8429006 ) מאיר ( " ‰˜„ˆ Ôȇ ˙·˘Á ÒÂÙ„‰ ˙˜„ˆ ÂÓÎ " ] רבי נתן [ לאחינו כל בית ישראל תרמו נא , בעין יפה , להפצת אורו ש ל רבנו הקדוש ·¯È ·ÏÒ¯·Ó ÔÓÁ בארץ ובעולם בכל סניפי הדואר , Ô·˘Á ÒÓ' 89-2255-7

14

Translation not yet available

Keyboard Shortcuts

Hebrew modeH
English modeE
Both columnsB
Toggle nikudN
FullscreenF
Search in textCtrl+F
Save bookmarkS
Previous/Next← →
Show shortcuts?

💬 Comments

Loading comments…