קריאת התורה ד
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
הלכה ד
Therefore, in truth, in every generation, the essential tzaddikim and yirei Shamayim of that generation are those who have drawn close to and are called by the name of the true tzaddik of the generation. As our Sages said : "Even one who has read and studied — if he has not served talmidai chachamim, he is an am ha'aretz," etc. For the essential power to be saved at every moment from what one needs to be saved is only through the tzaddik — the aspect of Moshe — who stands between sh'mad and ratzon, as above.
אות א
This is the aspect of awakening from sleep at chatzos, which is the aspect of the geulah. For galus is the aspect of the darkness of night, the aspect of sleep, as it is written : "B'shuv Hashem... hayinu k'cholmim" — "we were like dreamers," and it is written : "Vayikatz k'yashain Hashem" — "Hashem awakened as one from sleep."
על פי התורה ואת העורבים צויתי לכלכלך וכו' בלקוטי תנינא סימן ד' עיין שם כל התורה:
Therefore one must bless: "HaNoisen lasechvi vinah l'havchin bain yom u'vain lailah" — when he hears the voice of the rooster. This is drawn from the upper awakening that occurs at chatzos — all of which is drawn through the tzaddikim, the aspect of Moshe, who sweeten all the dinim through the aspect explained above: the secret of the point of chatzos, when the geulah was through Moshe. Through their power, the dinim are sweetened so greatly that the din itself is transformed to rachamim — to the point where the power of din strikes against the wings of the rooster, which calls out in a great voice to awaken to serve the Creator.
וזה בחינת קריאת התורה אחר התפלה. כי התפלה היא בחינ מקרא קדש שקרואת ומגלה את הרצון שהכל מתנהג רק ברצונו יתברך, ואין שום חיוב הטבע כלל. כי בזה שאנו מתפללין להשם יתברך על כל דבר כגון על מטר ופרנסה ורפואה בני חיי ומזוני וכיוצא בזה, בזה אנו מראין שהכל מתנהג רק ברצונו יתברך לבד ואין שום חיוב הטבע כלל. כי התפלה משנה הטבע. וכמבואר במקום אחר (סימן ז'). נמצא שהתפלה הוא בבחינת מקרא קדש בחינת יום טוב שקרוא ומגלה שהכל ברצונו יתברך לבד ואין שום טבע כלל. כי גם כל ה~ אותות הנור~ אות והמופתים הגדולים וכל היד החזקה והמורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל שכל הימים טובים מקראי קדש הם זכר להם, הכל היה רק על ידי תפלה. כי כל המופתים האמתיים של משה רבינו עליו השלום ושל כל נביאי האמת וצדיקים האמתיים הבאים אחריהם עד היום הזה כולם הם על ידי תפלה כמו שאמרו רז"ל (מגילה כ"ז) ואלישע מה דעביד על ידי תפלה הוא דעביד וכמובא בדברי רבינו ז"ל (סימן ס"ו) ליקוטי חלק א'). נמצא שתפלה הוא עיקר בחינת קדושת יום טוב מקראי קדש שהם זכר ליציאת מצרים זכר לה~ אותות הנור~ אות שעשה שהשם יתברך בכל יום טוב ויום טוב כמבואר בהתורה הנ"ל שעל ידי זה הם קוראים ומגלין שהכל מתנהג רק ברצונו יתברך לבד כנ"ל. כי כל עיקר קדושה זאת שהוא התגלות הרצון על ידי ה~ אותות והמופתים הנוראים, כל זה נעשה על ידי תפלה כנ"ל. ועל כן הם ג' תפלות ביום כנגד תלת אבהן שהם בחינת שלש רגלים כידוע ומובא בספרים שהג' רלים הם כנגדג' אבות שזהו בחינת גף תפלות ביום שהם גם כן כנגד שלשה אבות שתקנו ג' תפלות אלו כמו שאמרו רז"ל (ברכות כ"ו). כי התפלה היא בחינת יום טוב בחינת מקרא קדש שקורא ומגלה את הרצון שהכל מתנהג רק ברצונו יתברך לבד ואין שום חיוב הטבע כלל כנ"ל. אבל מבואר שם בהתורה הנ"ל שכנגד קול הקריאה של יום טוב שקורא ומגלה את הרצון שהכל מתנהג ברצונו יתברך לבד, כנגד זה יש קול שאגת החיות רעות הדורסים וטורפים וכו', שהם שואגים בקולם על פי חכמתם הרעה המוטעת שהכל על פי הטבע ח"ו וכו' עיין שם ולזה צריכין חכם גדול דקדושה שיוכל לקשר כל הרצונות לשורש הרצון שהוא בחינת מצח הרצון שהוא בחינת רעוא דרעוין בחינת הסתלקות משה שנסתלק שם בתוך רצון שברצונות וכו' עיין שם כל זה היטב:
As written in Perek Shirah: in all its callings it cries: "Awaken, sleepers!... Lift up your heads, O gates!" etc. For all the powers of the yetzer hara — from which comes sleep, the withdrawal of the mochin — all from the power of the dinim, from which all the yetzer hara comes, as above. And now at chatzos, the din is sweetened so greatly that it itself awakens to the service of the Creator — which is the aspect of the voice, as above.
אות ב
Therefore, our Master and Teacher z"l wrote that chatzos is auspicious like a pidyon. For chatzos is the aspect of pidyon — the sweetening of the dinim, as above.
וזה בחינת קריאת התורה אחר התפלה. כי התפלה קוראה ומגלה את הרצון כנ"ל, אך כנגד ג' התפלות שהם בחינת ג' רגלים מקראי קדש שמגלים את הרצון, כנגד זה יש חיות רעות הנ"ל שהם בחינת הג' חיות רעות המובא בתיקונים שהם קטרוגא דג' תפלות שהם כלב חמור נץ, שמשם נמשכין כל המחשבות זרות שבתפלה. וידוע ומבון בדברי רבינו ז"ל שעיקר כל המחשבות זרות שבתפלה נמשכין מכפירות ואפיקורסות ופגם אמונה של כל אחד ואחד. (כי אפילו אנשים הכשרים קצת והמון עם שאינם הולכים בדכי החקירות של הפילוסופים והאפיקורסים, אף על פי כן רובם יש להם בלבולי אמונה ונזרק בהם קצת אפיקורסות בלבם שנמשך להם על ידי חטאת נעורים וכו'. וצריכין התגברות גדול וישועה ורחמים גדולים לגרש ולבער הכפירות ובלבולי אמונה מלבם וכמבואר בשיחותיו הקדושים של רבינו ז"ל) וכל זה נמשך מבחינת הגף חיות רעות הנ"ל שהם קטרוגא דשלשה תפלות כנ"ל. כי הם בחינת קול החיות רעות הנ"ל הם בחינת כפירות של חכמי הטבע שהם שואגים בקולם כנגד קול הקריאה של יום טוב שהוא בחינת קול התפלה וכנ"ל. ובשביל זה קרואים בתורה אחר התפלה כדי להכניע ולשבר קול שאגת הצוררים הם קול החיות רעות הנ"ל שהם חכמי הטבע, כי התורה היא בחינת חכמה דקדושה שיש לה כח לקשר כל הרצונות לשורש הרצון בחינת רעוא דרעוין שם שורש התורה, כי משם יוצאת ונמשכת התורה שניתנה בשבועות על ידי משה רבינו עליו השלום ששורש נשמתו הוא משם מבחינת רעוא דרעוין, ועל כן נסתלק נשמתו לשם. כי משה רבינו הוא כלליות התורה ששרשה מבחינת רעוא דרעוין, ועל כן ניתנה התורה בשבועות ואז נדמה להם כזקן כמו שאמרו רז"ל (מכילתא בשלח). כי זקן הוא בחינת מצח הרצון בחינת רעוא דרעוין שמתגלה על ידי בחינת הזקן דקדושה כמבואר בהתורה הנ"ל, נמצא שהתורה שרשה מבחינת רצון שברצונות. ועל כן קוראין בתורה אחר התפלה. כי זהו בחינת מה שכתוב בהתורה הנ"ל שלהכניע קול החיות הוא על ידי חכם דקדושה שמקשר כל הרצונות לשורש רצון לרצון שברצונות וזהו בחינת קריאת התורה אחר התפלה, כי התורה הוא בחינת חכם דקדושה שמקשר כל הרצונות לבחינת רצון שברצונות שמשם שורש התורה כנ"ל שעל ידי זה נכנעין ונופלין ונתבטלין קול החיות רעות שהם חכמי הטבע ונשמע קול הקריאה של התפלה שהוא בחינת יום טוב שקוראה ומגלה את הרצון כנ"ל, נמצא שקריאת התורה הוא תיקון התפלה. על כן קוראין בתורה בשעת התפלה, ועל כן אין קורין בתורה בפחות משלשה פסוקים ותלתא גברא כנגד ג' תפלות שהם בחינת שלש רגלים שמגלים את הרצון שתקום על ידי התורה שמקשרת כל הרצונות לשורש הרצון כנ"ל:
This is the aspect of all the Bircas HaShachar [morning blessings]: upon awakening from sleep, one must bless Hashem for each and every kindness in specificity — that He opens the eyes of the blind, clothes the naked, etc., and releases the bound, etc. For during sleep, one was like a blind person and a captive in bondage from the force of the dinim. Now everything has been sweetened, for all the sweetening is through the upper ratzon. Therefore one must bless upon each thing, for all the berachos are for His great Name — as it is written : "Vivar'chu Shaim Kvodecha... l'hodos l'Shaim kadshecha..."
אות ג
His Name has the numerical value of ratzon [will], as is brought — for His Name is His will. Therefore one must bless upon each thing, for His Name — for from there, from the aspect of ratzon which is the aspect of His Name, are all the sweetenings through which the awakening from sleep occurred — through which his eyes were opened and he was released from his bonds, etc.
ועל כן קוראין בתורה בשני וחמישי שהם ימי רצון, ימי רצון דייקא. כי עיקר קריאת התורה הוא בשביל לגלות הארת הצון שנתגלה על ידי התפלה וכנ"ל. כי עיקר הארת הרצון שמאיר בשני וחמישי הוא מחמת שבו עלה משה לקבל לוחות האחרונות כמו שאמרו רז"ל (תוספות ב"ק דף פ"ב בשם המדרש). וכל זה הוא בחינת הנ"ל המבואר בתורה הנ"ל. דהיינו להכניע הכפירות של חכמי הטבע ולהגברי התגלותה רצון דהיינו חיזוק האמונה הקדושה לגלות האמת שהכל מתנהג רק ברצונו יתברך לבד. כי ארבעים ימים האחרונים שקיבל בהם משה הלוחות האחרונות היה ברצון כמו שאמרו רז"ל (מובא בפירוש רש"י שמות פרק ל"ג) ואתנפל וכו' כימים הראושים מה הראשונים ברצון אף האחרונים ברצון אמור מעתה אמצעיים היה בכעס. כעס הוא הפך הרצון. וכל זה היה מחמת חטא העאגל שעבדו עבודה זרה וכפרו ברצון שלא האמינו שהכל מתנהג רק ברצונו הפשוט יתברך לבד וטעו בעבודה זרה ורצו להמשיך כחות ממקום שרצו להמשיך שזה היה ענין העבודות זרות שלהם, נמצא שחטא האעגל הוא פגם הרצון בחינת כפירות של חכמיהטבע. כי בדורות הראשונים היו כל הכפירות על פי דרכי העבודה זרה שלהם, ועכשיו בדורות אלו מעת שנתבטל היצר הרע של עבודה זרה התגבר היצר הרע של פילוספיא שהם כפירות של חכמי הטבע שמכניסין כפירות על פי חכמתם הרעה. ובאמת הכל אחד. כי שורש חכמתם של חכמי הטבע נמשך מחרטומי מצרים שהיו מכשפים גדולם ובעלי שמות הטומאה, ועל ידי זה יודעו גם חכמות גדולות בחכמות הטבע. ועל כן יסוד ושורש ועיקר של כל החכמות שבעולם נמשך מהם כמובא בספרי המחקרים. שתחלת חכמה זו היה אצל בני קדם ואצל חרטומי מצרים. ואחר כך הלכה מאומה לאומה עד שבאה ליונים. וכן מאומה לאומה עד שבעוונותינו הרבים התחילו גם בני ישראל להיות נלכדים ברשת חכמתם הרעה העוקרת את האדם משני עולמות. (וברוב הימים נשכח חכמת הכישוף לגמרי עד שהם מתלוצצים מעניני כישוף ושדים וכופרים בדברי רז"ל שאמרו מפורש בגמרא ומדרשים הרבה מעשיות לאין מספר מעניני כשוף ושדים אשר באמת גם כל חכמתם הרעה בעצמה נמשך מהם כנ"ל). הכלל שכל עניני עבודה זרה של הדורות הקודמים וחטא העגל הכל הוא בחינת פגם הרצון של חכמי הטבע שכופרים ברצון ואומרים שח"ו הכל על פי מערכת המזלות שהוא חיות הטבע ח"ו. ועל ידי זה היו הארבעים ימים האמצעים בכעס והוא היפך הרצון, אבל אחר כך בימים האחרונים המתיק משה הכעס ונתרצה השם יתברך לישראל. ועל כן הם ימי רצון, כי בהם חזר משה והמשיך הארת הרצון והכניעו כפירות של חכמי הטבע שהוא בחינת פגם חטא העגל כנ"ל שתיקון בימים אלו, והמשיך הארת הרצון. ועל כן הם ימי רצון. וזהו בחינת שני וחומישי שהם ימי רצון מחמת שבהם עלה משה לקבל לוחות אחרונות שהם התיקון של חטא העגל שהוא פגם הרצון כנ"ל. ועל כן קוראין בהם בתורה. כי עיקר קריאת התורה הוא בשביל להגביר התגלות הרצון שנתגלה על ידי התפלה כנ"ל:
This is the aspect of Bircas HaTorah [the blessings over the Torah], regarding which our Sages warned very strongly. And as also written in the Shulchan Aruch : one must be very careful with Bircas HaTorah. For the essential Bircas HaTorah is to bless Hashem "asher bachar banu mikol ha'amim v'nasan lanu es Toraso" — "Who chose us from all the nations and gave us His Torah." This is the aspect of segulah [a treasure] and makif [surrounding light] that is impossible to perceive — as explained in the Torah "Atika" .
אות ד
This is the aspect of the secret explained above: the holy nekudah that encompasses all the good points of Yisrael — which is the aspect of Moshe standing between the Sitra Achra and the kedushah, between the seventy nations and the kedushah of Yisrael, which is between sh'mad and ratzon. Through this, he is engaged in converting geirim — elevating them from the aspect of sh'mad (the evil of the seventy nations) and bringing them into the kedushah of Yisrael, which is the aspect of ratzon.
וזה בחינת הגבהת התורה שאחר הקריאה מגביהין את התורה וכו' ונוהגין לקנותו בדמים יקרים כמו שכתוב בשלחן ערוך (סימן קמ"ז ס"א). כי מבואר בהתורה הנ"ל שאפילו כשמקשרין כל הרצונות לשורש הרצון, לפעמים מתגבר ח"ו מצח הרצון שהוא שורש הרצון. ואזי חוזרים ומתגברים קול החיות רעות שהם הדעות זרות של חכמי הטבע וכו'. ולזה צריכין צדקה כי על ידי מצות צדקה מוציאין החיות של מצח הנחש שיונק חיותו מזקני הדור שאין בהם שלימות. ועל ידי מצות צדקה מוציאין החיותממנו וחוזר ומתגבר התגלות מצח הרצון ואזי נשמע קול הקריאה של יום טוב שמגלה את הרצון וכו' עיין שם כל זה היטב. וזהו בחינת מצות הגבהה אחר קריאת התורה שקונין ~ אותו בדמים יגרים. כי אחר קריאת התרוה שאנו מקשרין על ידי ה את כל הרצונות לשורש הרצון, עדיין צריכין תיקון שלא יתגבר ח"ו מצח הנחש וכו' כנ"ל. ובשביל זה מגביהין את התורה להורות שאנו מגביהין את התרוה שכלולה מכל המדות ומכל הימים ומכל החכמות שבעולם. הכל אנו מגביהין למעלה להשם יתברך. כי אנו מראין הכתב לעם והכל קוראין ומעידין כי זאת תורתינו הקדושה. וזאת התורה אשר שם משה וכו' לידע ולהודיע ולהוודע שורש הרצון שהוא שורש התורה הוא מהשם יתברך בעצמו להכניע ולעקור ולבטל מצח הנחש שמטיל פגם וכפירה בשורש הרצון בעצמו ח"ו. כי ההגבהה הוא בידים והוא תיקון לפגם חטא העגל שהוא פגם הרצון כנ"ל, שעל זה נאמר וישלך משה מידיו את הלוחות. כי היו כבדים עליו מחמת שכפרו ברצון וכמו שאמרו רז"ל (תנחומא עקב פרק י"א) ועכשיו אנו מתקנים זאת ומגביהים התורה בידים וקוראין ומודיעין שהתורה ניתנה מאת השם יתברך, נמצא שאנו מעידין על שורש הרצון שהוא התורה שהוא מהשם יתברך, ועל ידי זה ממילא אנו מקשרין כל הרצונות לשורש הרצון. כי על ידי התורה מקשרים כל הרצונות לשורש הרצון שהוא שורש התורה כנ"ל. ועל כן הגולל ספר תורה שהוא המגביה הוא כנגד כולם כמו שאמרו רז"ל (מגילה ל"בכ). כי זה העיקר התיקון של כל קריאת התורה. כי על ידי ההגבהה מכניעין מצח הנחש ומגלין מצח הרצון כנ"ל. וזה שכתב בשלחן ערוך שנוהגין לקנות מצוה זאת של הגבהה בדמים יקרים. כי עיקר הכנעת מצח הנחש הוא על ידי צדקה כנ"ל. ועל כן נותנין ממון הרבה בעד מצוה זאת. כי הממון שנותניןה וא בחינת צדקה שעל ידי זה מכניעין מצח הנחש שזהו עיקר הגבהת התורה כנ"ל:
There is the secret of the havdalah between kodesh and chol, between Yisrael and the nations. Every individual Yid must give thanks for his portion every day — that he merited to go from sh'mad to ratzon, from the contamination of the nations to the kedushah of Yisrael. For through giving thanks to His Name, one awakens one's good nekudah to be included in His Name, which is His ratzon, as above.
אות ה
This is what our Sages said on the verse : "Al mah avdah ha'aretz..." — "Why was the land destroyed?" — This matter was asked of the Sages and the prophets, and they could not explain it, until HaKadosh Baruch Hu Himself explained it, etc. And they concluded that the essential destruction was because they did not bless the Torah first.
ועתה מבואר ומובן מה שנוהגין לגזור תענית בשני וחמישי לאחר יום טוב. ואיתא שהטעם שמא מחמת שמחת יום טוב באו לידי איזה חטא ח"ו. ולכאורה אין שייך לגזור ולחשוש חששא כזאת, הלא שמחת יום טוב היא מצוה גדולה מן התורה, וישראל קדושים שמחים אז בהשם יתברך ובתורתו הקדושה שעשה עמנו נסים ונפל~ אות והוציאנו ממצרים ונתן לנו את התורה וקרבנו לשמו הגדול כמו שאנו אומרים בימים טובים אתה בחרתנו מכל העמים וכו', ואיך שייך לחשוש חששא זאת שמא באו לידי חטא על ידי זה ח"ו. אך על פי הנ"ל מבואר היטב. כי עיקר שמחת יום טוב נמשך על ידי התגלות הרצון בחינת ישמח צדיק כי חזה נקם פעמיו ירחץ וכו' כמבואר בהתורה הנ"ל. אבל יש קול החיות רעות הנ"ל שהם קול חכמי הטבע שהם רוצים להתגבר כנגד קול הקריאה של יום טוב ח"ו, וכשהם מתגברים ח"ו על ידי זה נשבת שמחת יום טוב כמו שכתוב שם עיין שם, על כן אחר יום טוב אנו חוששין שלא יתגברו ח"ו קול החיות רעות הנ"ל. כי זה כלל כי את זה לעומת זה עשה אלקים. ותיכף שמתגבר סטרא דקדושה מתגבר כנגדה הסטרא אחרא. וכל זמן שהיתה ההקדושה נחה ולא נתגברה לגלות הרצון, היו גם הם נחים. אבל תיכף כשמתחילין להתגבר לגלות הרצון אזי מתחילין גם הם להתגבר ומתחילין לשאוג בקולם כנ"ל. כי הענין הוא כמו שני בני אדם הנלחמים, שכשאחד מתחיל להתגבר אזי מתחזק השני כנגדו ביותר כמבואר במקום אחר. ועל כן אנו מתייראין אחר יום טוב שמא מתוך שמחת יום טוב בא איזה פגם. היינו שמא מתוך שמחת יום טוב שבא על ידי קול הקריאה של יום טוב שמגלה את הרצון, שמא על ידי זה דייקא בא איזה פגם ח"ו. כי מחמת התגברות התגלות הרצון שזהו עיקר שמחת יום טוב כנ"ל, יכול להיות שמחמת זה התגבר כנגדו קול החיות רעות עד שנכנס איזה מחשבה רעה ח"ו שנמשכת מדעות חכמי הטבע. כי מחמת שהתגבר קול דקדושה של יום טוב התגברו הם כנגדם כנ"ל, ועל כן אנו גוזרין תענית שני וחמישי אחר יום טוב. שני וחמישי דייקא, כי הם ימי רצון שבהם קבל משה לוחות האחרונות ותקן חטא העגל שהוא פגם הרצון כנ"ל. ועל כן על ידי תענית של שני וחמישי מתגבר הארת הרצון ונתתקן שמחת יום טוב שנמשך על ידי התגלות הרצון כנ"ל. כי עיקר מצח הנחש יניקתו מנחיש הקדמוני שהתגבר על ידי חטא ופגם אכילה שהוא אכילת עץ הדעת טוב ורע שהוא בחינת התגברות חכמת הטבע. כי אדם הראשון כפר בעיקר כמו שאמרו רז"ל. ועל כן על ידי התענית שני וחמישי מתקנים פגם האכילה ואז מתגבר הארת הרצון. כי בהם קיבל משה הלוחות אחרונות שהם בחינת תיקון חטא העגל שהוא פגם הרצון וכנ"ל. ועל כן קורין בהם ויחל שהוא תפלת משה שהתפלל להמתיק הכעבה והחרון אף של חטא העגל שעל ידי זה ביטל הכעס והפכו לרצון והמשיך הארת הרצון בעולם שהו בחינת שלש עשרה מדות של רחמם שנתגלה לו אז שרואין ~ אותן ביום התענית כי י"ג מדות של רחמים הם בחינת רצון. ועל כן הם י"ג מדות כנגד תליסר תיקוני דיקנא כידוע, שזהו בחינת זקן דקדושה שעל ידו מתגבר מצח הרצון כנ"ל. גם התענית הוא בחינת צדקה, בחינת אגרא דתעניתא צדקתא. וכמו שכתוב בהתורה דרשו (סימן ל"ז) בליקויט חלק א' עיין שם. ועל ידי הצדקה עיקר הכנעת מצח הנחש, על כן מתענין אחר יום טוב וכנ"ל:
For the essential corruption was that they fell so greatly in their understanding that they entered into investigations that are impossible to perceive — to the point that they did not know how to distinguish between the kedushah of Yisrael and the contamination of the nations. They did not bless the Torah first — which is "asher bachar banu mikol ha'amim" — for they did not believe in this, since they knew the extent of their own corruption. Therefore they said: "Let us be like the nations" — as it is written: "Va'asher amartem nihyeh kagoyim..."
(הלכות קריאת התורה הלכה ה' נכללת בהלכות נשיאת כפים הלכה ה'
In truth, this blemish is greater than all blemishes, for this is the essential blemish of emunah — wanting to understand and perceive the ways of Hashem. All of this was because they distanced themselves greatly from true tzaddikim, as it is written : "Vayihyu mal'ivim b'mal'achai Elokim u'mesa'ta'im binvi'av..." — "They mocked the messengers of G-d and belittled His prophets." They did not nullify their understanding to them — who are the aspect of Moshe, who elevate from sh'mad to ratzon, distinguish between kodesh and chol, between Yisrael and the nations, and know how to find the nekudah tovah in every single Yid even if he has fallen as far as he has fallen, Rachmana litzlan. Through this, all can rise.
Loading comments…