נטילת ידים שחרית א
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
הלכות נטילת ידים שחרית
And this is the aspect of nitteylas yadayim shacharis [washing the hands in the morning]. For sleep is the aspect of bittul toward the tachlis, with eyes closed — and from there is the root of sleep (as brought in the Torah-teaching "Vayhi Mikeitz — Zikaron," Siman 54) — that during sleep one cleaves to Alma d'Asei [the World to Come], which is the aspect of bittul. And likewise in the Torah-teaching "Ki Merachamam Yinahagaim," Siman 7, on the statement of our Sages, of blessed memory — "And Rabbi Eliezer was sleeping" — it is understood as well that sleep is the aspect of bittul, the aspect of "Ayin lo ra'asah" [no eye has seen] (Yeshayahu 64:3) — see there. 2
הלכה א
And this is the aspect of the great intensity of the miracle of Chanukah, to the extent that we merited a new mitzvah — to kindle the ner Chanukah [Chanukah light] in our homes each year. For the kindling of the ner Chanukah — we kindle from the radiance of the holy reshimu of the bittul toward the tachlis, from which comes all the receiving of the Torah and the mitzvos, which are the aspect of the totality of all the holy lights, the aspect of: "Ki ner mitzvah v'Torah or" — "For the mitzvah is a candle, and the Torah is light" (Mishlay 6:23). Through this, all the troubles and the Sitra Achara are nullified — from which stems the sustenance of the kingdoms of the nations. 9
אות א
And therefore, the primary receiving of the Torah came about through this very aspect — through the fact that they were first in great distress in Mitzrayim, until Moshe Rabbainu came and nullified himself with the ultimate bittul, as it is written: "V'ha'ish Moshe anav me'od" — "And the man Moshe was very humble" (Bamidbar 12:3) — which is the aspect of the ultimate bittul, the aspect of true humility. And through this bittul, he nullified all the troubles and redeemed us from Mitzrayim and from all the impurities and the Sitra Achara. And from the aspect of this bittul, he drew down for us the fire of the Torah, to drive away the Sitra Achara and the klipos so that they would not intensify further afterward, as above. 12
כשיקום יטול ידיו וכו'. עיין במאמר המתחיל וביום הביכורים (בסימן נ"ו) כי יש בכל אחד מישראל בחינת מלכות וכו' עיין שם. כי בלילה המלכות בגלות. כי עיקר שלימות המלכות על ידי אריכות ימים היינו בחינת דעת בחינת חסדים ובלילה דינים מתגברין ועל כן אז הסתרת הדעת. ועל כן המלכות נתקטנה אז ויורדת בין התחתונים. כי עיקר הדעת מקבלין מהידים בבחינת מחלוקת לשם שמים. בבחינת (איכה ג') נשא לבבינו אל כפים וכו'. ובלילה אין רוח הדופק מנשב כל כך. ותנועת האברים כבדים בלילה. ומחמת זה מתגבר אז העצבות רוח. בבחינת (תהלים ל') בערב ילין בכי. ועיקר ההתגברות הוא על הידים כמבואר שם בחינת עצבון ידים וכו'. ועל כן בבקר שאז מתחדש הרוח וחוזרין ונבראין כל האברים. ואז נתבטל העצבות רוח בבחינת (שם) ולבוקר רנה. וחוזר רוח הדופק לילך כסדר בכל האברים והעיקר בהידים. על כן צריך לטהר את הידים דייקא. כי שם התגבר ביותר העצבות רוח כנ"ל. וכן להיפך עתה נמשך לשם הקדושה ביותר. על כן צריך לקדשם ולטהרם. והטהרה הוא במים שהם בחינת חסדים בחינת דעת. ואז על ידי זה יכול לבנות את המלכות. כי עיקר בנין המלכות מהידים. בבחינת (שיר השירים ב') שמאלו תחת לראשי וימינו וכו'. היינו על ידי רוח הדופק שבלב שנמשך אל הידים עד שיכולים לנשאם אל השמים. ומשם מקבלין דבורים בבחינת מחלוקת לשם שמים כנ"ל שזה בחינת הדעת שעיקר שלימות המלכות על ידי זה כנ"ל. וזה פירוש (ברכות ט"ו) כל הנפנה ונוטל ידיו ומניח תפילין וקורא קריאת שמע כאלו קיבל עול מלכות שמים שלימה. כי עיקר שלימות המלכות על ידי שמכניעין את הרע והקליפות הנאחזין בקדושה וזה שכתב רבינו שם שהעיקר שלימות המלכות להוכיח ולייסר את העם כדי לגרש את הרע והקליפות. וזה בחינת (משלי כ"ה) הגו סיגים מכסף וכו' הגו רשע לפני מלך ויכון בחסד כסאו. בחסד דייקא. כי על ידי זה נמשך הדעת שהוא בחינת חסד כנ"ל. וזה שצריכין ליטול הידים ב' פעמים. קודם הנקיות ואחר כך. כי אי אפשר לגרש את הרע כי אם על ידי הדעת כמבואר שם. ועל כן צריך קודם לטהר את הידים כדי להמשיך דעת בחינת אריכות ימים ועל ידי זה יכולין לגלות ההסתרה. היינו לגרש ולבטל הקליפות המעלימין ומסתירין את הקדושה. ומזה בעצמו נמשך אריכות ימים בחינת דעת כמבואר שם. וזה בחינת נטילת ידים שנית אחר כך כדי להמשיך דעת ואריכות ימים זוכין על ידי שמגרשין ומפנין את הרע כנ"ל. וזה בחינת הנחת תפילין אחר כך. כי על ידי שמטהרין את הידים אזי יכולין לנשאם בבחינת (דברים ל"ב) כי אשא אל שמים ידי בחינת (תהלים קל"ד) שאו ידיכם קדש. ונמשך מהידים דעת לתוך המוחין כנ"ל. ונעשה מזה בחינת תפילין שהם מוחין והם בחינת חיים ואריכות ימים כמו שאמרו רז"ל (מנחות מ"ד) המניח תפילין זוכה לחיים. וזה פירוש (שם כ"ד) מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו היינו מי יכול לזכות לדעת שהוא בחינת הר ה' ומקום קדשו היינו בית המקדש שהוא בחינת דעת. (שם) נקי כפים ובר לבב. כי על ידי בר לבב הוא נקי כפים בחינת (איכה ג') נשא לבבנו אל כפים. ועל ידי זה יוכל לעלות בהר ה' לזכות לדעת בחינת (דברים ל"ב) כי אשא אל שמים ידי. בחינת מחלוקת לשם שמים כנ"ל. וזה בחינת חסד גבורה תפארת שעולה ונעשה ממנו חכמה בינה דעת. וזה שכתוב בשלחן ערוך (סימן ד' סעיף ג') שאסור ליגע קודם הנטילה אל הפה והחוטם והעינים והאזנים הם בחינת שבעת הנרות המקבלין אור הפנים היינו השכל. והקבלה הוא מהידים. כשהידים טמ~ אות יכולין לקבל להיפך ח"ו מאחר שקבלתם מהידים כנ"ל. ואחר כך קורין קריאת שמע שהיא קבלת עול מלכות שמים שזוכין על ידי מה שנפנה ונטל ידיו והניח תפילין כנ"ל. וזה בחינת התגלות ההסתרה כמו שכתוב ה' אלקינו ה' אחד שאפילו בכל ההסתרות כולם מקבלין חיות ממנו ולית אתר פנוי מיני'. וזה שכתוב בזוהר הקדוש (עקב דף רע"ג) וצריך לארכא בד' דאחד הה"ד (דברים י"ז) למען יאריך ימים על ממלכתו. היינו כנ"ל שעיקר קריאת שמע שהוא ד' דאחד הוא בחינת המשכת אריכות ימים שהוא הדעת לתוך המלכות זה שאמרו רז"ל (ברכות ט"ו) כל הנפנה ונוטל ידיו ומניח תפילין וקורא קריאת שמע כאלו קבל עול מלכות שמים שלמה. כי כל זה הוא בחינת שלימות המלכות כנ"ל. וזה שאמרו רז"ל ומסקו שם שנחשב גם כן כאלו טבל. כי זה בחינת טבילה בחינת מקוה בחינת דעת עליון וחסדים גדולים שזה עיקר שלימות המלכות כנ"ל כמבואר שם עין שם. עיין היטב בהתורה וביום הביכורים הנ"ל ותבין הדברים כי כל זה נכתב בקיצור ואי אפשר להבין היטב הדברים כי אם אחר העיון בהתורה הנ"ל:
And now, in this long and bitter exile of ours, which is harder than the exile of Mitzrayim and all the exiles, as is brought. For regarding this exile it is said: "Vataired pela'im" — "She has descended astonishingly" (Aichah 1:9). And so too in every place where the verses and our Sages speak of this exile, they all describe at length the great severity and bitterness of this exile, as explained in the Midrashim. And according to the length of the bitterness of the exile, it would have been impossible to endure — were it not for Hashem who was for us, who prepared the remedy before the affliction — for we had already merited to receive the Torah at the standing at Har Sinai. 17
Loading comments…