ברכת המזון ומים אחרונים א
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
הלכות ברכת המזון ומים אחרונים א
§22 (Karpas): Eating a vegetable = mochin d'katnus, the humility of recognizing our eating is still at the level of "animal food" before we merit the matzah (= manna = angelic food).
Lavan pursued Yaakov until Hashem told him not to speak to Yaakov good or bad. Then Yaakov and Lavan made the gal: "Ad haGal hazeh" — this heap is a witness: Lavan will not pass beyond it toward Yaakov and Yaakov will not pass toward Lavan = the partition in the moaach between holy and profane thoughts. This = Lag BaOmer — the 33rd day = "Gal" (Gimel-Lamed = 33). 29
אות א על פי מה שכתבתי לעיל בהלכות נטילת ידים ובציעות הפת הלכה א שהאכילה הוא בחינת המשכת הדעת כנ"ל וכן כתב רבנו במאמר 'ויהי הם מריקים שקיהם' סימן יז שעל ידי האכילה נשלם הדעת, עין שם. ועל- כן צריך לטל מים אחרונים אחר האכילה כדי לתת חלק להסטרא אחרא כידוע , כי עקר יניקתם הוא משם מבחינת מזבח שהוא שלחנו של אדם, עין שם. ובהכרח לתת להם יניקה וחיות בצמצום כדי שלא יתגברו ביותר ויהיה חס ושלום, קלקול הדעת לגמרי. וזה בחינת מים אחרונים כנ"ל נמצא שמים אחרונים הוא קיום הדעת, כי אם לאו יתגברו חס ושלום כנ"ל. וזה שסמכו חכמינו זכרונם לברכה הנטילות זה לזה וקראום מים ראשונים ואחרונים, כי שניהם לצרך ענין אחד, כי מים ראשונים כדי לטהר הידים להמשיך הדעת משם כנ"ל ואחר האכילה שכבר נמשך הדעת באים מים אחרונים כדי לתת להם חלקם כדי לקים הדעת כנ"ל. וזה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: והתקדשתם-אלו מים ראשונים. והייתם קדושים-אלו מים אחרונים, כי שניהם בחינת קדשה, כי עקר קדשה הוא הדעת כנ"ל ועתה מדקדק היטב למוד רבותינו זכרונם לברכה במקרא. כי והתקדשתם הוא לשון התקדשות מחדש שצריך לראות להתקדש. ומזה למדו מים ראשונים כי על ידיהם מקדש עצמו על ידי שממשיך הדעת משם כנ"ל אבל והייתם קדושים. 'והייתם' הוא לשון הוה וקיום, הינו שצריך לראות שיהיה ויתקים קדשתו ולא יתבטל חס ושלום, ומזה למדו מים אחרונים, כי על ידי מים אחרונים נתקים הדעת כנ"ל ועל כן מים אחרונים נוטלים בכל מיני משקים , כי מים ראשונים שבאו לצרך המשכת הדעת ועל כן צריך שם להגביה ידיו ולברך עליהם כדי להמשיך קדשה, על כן צריכין מים דוקא, כי מים הוא בחינת דעת כנ"ל והם בחינת מים קדושים, אבל אחרונים שאינם באים רק להעביר הזהמה ולתת להם חלקם, על כן אין צרך למים, כי אין צריך עתה להמשיך הדעת רק להעביר הזהמא ולתן להם חלקם כנ"ל. ומחמת זה צריך להשפיל ידיו. גם אין מברכין עליהם כמובא וכנ"ל:
§23 (Yachatz): Breaking the matzah before the Haggadah demonstrates that the tikkun of breaking (= drawing Ratzon) cannot happen yet — only after telling of the Exodus and including the worlds.
ותכף אחר שנטל ידיו וזכה לקים שלמות הדעת כנ"ל. אז זוכין לברכת המזון, כי על ידי שלמות הדעת נתקשרין להצדיק כמבאר במאמר ויהי הם מריקים וכו' הנ"ל וכשנתקשרין להצדיק משם נמשכין כל הברכות בחינת וברכות לראש צדיק כידוע . וזה בחינת ברכת המזון שזוכין להמשיך ברכות על ידי הצדיק על ידי שנתקשרין אליו על ידי האכילה שהוא שלמות הדעת כנ"ל. וזה בחינת אורח מברך בחינת ארח צדיקים כאור, כמו שכתב רבנו וכנ"ל. ועל כן תכף לנטילת ידים ברכה כי צריך לזהר מאד שלא לתת להם יניקה יותר מדאי על כן תכף אחר נטילת מים אחרונים שנותנין להם כח ויניקה צריך לברח תכף מהם ולברך כדי לקשר עצמו להצדיק ולא להפסיק כלל בינתים כדי שלא יתגברו בתוך כך חס ושלום:
§§24–25: The last two cups = the two hands in yam hachochmah. The four cups overall = Chochmah, Malchus, and two hands → concluding with Nirtzah (= Ratzon). The cups themselves (not the wine) = yirah, since kos = Elokim in gematria: Ratzon can only be received through yirah.
ועל-כן ברכת המזון נאמרה בכל לשון . כי מאחר שכבר זכו לשלמות הדעת ונתבטל יניקת כל הקלפות וכל האמונות כזביות שיניקתם מפגם המזבח, כי כבר זכה לשלמות המזבח על ידי מים ראשונים ומים אחרונים ואכילה בכשרות ומחמת זה צריכין להאכיל לעני מעל שלחנו, כי אף שמצות צדקה גדולה מאד וצריכין לזהר תמיד בצדקה. עם כל זה ביותר צריכין לזהר בשעת אכילה לקים אז מצות צדקה כדי שיהיו נעשין גרים על ידי זה ויהיה נשלם בחינת המזבח כמו שמבאר שם, עין שם ועל כן מתר לברך ברכת המזון בכל לשון, כי כבר נתבטל יניקת כל השבעים לשונות וחזרו כלם אל הקדשה ונשלם הדעת כנ"ל ומאחר שכבר נתגירו וחזרו כלם אל הקדשה על כן מתר לברך בכל הלשונות, כי כלם קדושים, כי יצא הטוב שבהם וחזר אל הקדשה והרע נתבטל ממילא, עין שם. וזה שכתב רבנו במקום אחר על הגמרא: תפלות כנגד תמידין תקנום שהכנסת אורח תלמיד חכם הוא תקון הדעת והוא בחינת ארח צדיקים וכו', עין שם. כי עקר הצדקה שיהיו נעשין גרים על ידה ויהיה נשלם המזבח כדי לזכות להתקשרות להצדיק הוא כשנותנין צדקה לתלמיד חכם דיקא והעקר בשעת האכילה כנ"ל וזה בחינת הכנסת אורחים תלמידי חכמים, בחינת ארח צדיקים כנ"ל, כי על ידי זה זוכין לשלמות המזבח שעל ידי זה נתקשרין להצדיק ואז אורח מברך, כי מהצדיק מקבלין כל הברכות כנ"ל וכשנתקשרין להצדיק זוכין ליראה ואהבה וזה בחינת שלש ברכות של ברכת המזון כנגד בחינת הצדיק והיראה ואהבה שבאים ממנו כנ"ל, כי ברכה אמצעית שהוא ברכת הארץ הוא כנגד הצדיק שעל ידי זה זוכין לארץ ישראל, כי צדיקים ירשו ארץ. ועל כן נזכר שם ברית בחינת צדיק. והוא עומד באמצע וממנו מתפשטין ויוצאים אהבה ויראה בחינת ברכה ראשונה שהוא בחינת רצון בחינת אהבה, כי כל הברכה מדברת מטובו וחסדו ורחמיו ורצונו. וברכה שלישית הוא בונה ירושלים שהוא בחינת יראה בחינת יראת שלום, כי על ידי התקשרות להצדיק על ידי האכילה זוכין ליראה ואהבה, כמו שמבאר שם, עין שם:
§26 (Urchatz / Rachtzah): Washing = bitachon (trust). Water purifies from ruach shtus, especially the delusion of "my power made me this wealth." On Pesach: two washings — the first (before karpas) = trust even from the very depths of poverty: "even this little vegetable is a wondrous kindness." Karpas is named after precious silk garments to hint: this humble vegetable is as precious as karpas-silk, and I trust Hashem can raise me to that level.
וזה שכתוב: ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ה' וכו'. כי על ידי האכילה ושתיה שהוא בחינת אשל, כמו שפרש רש"י, על ידי זה דיקא קרא בשם ה', כי על ידי זה נתגלה היראה והאהבה כנ"ל, כי אברהם זכה לשלמות המזבח שהוא אכילה בכשרות על ידי שהיה מגיר גרים, כי אברהם היה איש חסד ובעל צדקה וגמילות חסד ועל ידי זה היה מגיר גרים ועל ידי זה זכה לשלמות המזבח שהוא תקון האכילה כנ"ל:
§27: Everything on the Seder night is doubled — cups, washings, breakings — because without is'arusa d'l'sata, the illumination of Ratzon requires the telling of the Exodus between the doubled acts. Pesach = peh sach (the mouth speaks).
שיך לעיל על-ידי האכילה בכשרות זוכין להתקשרות להצדיק ועל ידי זה זוכין ליראה ואהבה כנ"ל, כי אכילה בכשרות הוא נשפע מבחינת ארץ ישראל שהוא בחינת אמת, בחינת תפלין שנקראין פאר, כמו שכתב רבנו במאמר:
§28: This applies to every person: whoever hasn't yet merited the ultimate tikkun must at minimum multiply the telling of Hashem's miracles in his own life — his personal "Exodus."
ואכלתם אכול ושבוע וכו' בסימן מז, עין שם. נמצא שזוכה על ידי אכילה בכשרות לגלות ההתפארות בחינת תפלין הנ"ל. ומזה נעשה היראה ואהבה כמו שמבאר שם. וזה בחינת ברכת המזון כנ"ל, בחינת ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם ה' וכו', כמו שמבאר שם:
§§29–31 (Sefiras HaOmer): The counting draws the makifin (surrounding lights) — intellect we cannot grasp but know exists, knowing that the secret is with the tzadikim. The makifin create a boundary in the mind against entering kushyos. The Omer of barley (= animal food) is elevated through the tzadik's power = "the lower above." Seven weeks of counting → Shavuos = "Hashem descended on Sinai" = "the upper below." Temimos tihyenah = simplicity and completeness: not investigating, believing Hashem is with us, joining upper and lower through children and students.
בחינת שלש ברכות של ברכת המזון הם כנגד הדעת שכלול מתלת מבחינת יראה ואהבה בחינת חסד וגבורה והדעת המחברם ועל כן מדאוריתא סגי בשלש ברכות, כי עקר הדעת הוא רק שלש בחינות כנ"ל. וחכמינו זכרונם לברכה הוסיפו ברכה רביעית כדי להמשיך התפשטות הדעת בפרטיות, כי בפרטיות הם ארבע בחינות, כמובא ועל כן הוסיפו ברכת הטוב והמטיב. כי עקר הטוב הוא הדעת בחינת גם נפש וכו' כמו שכתב רבנו:
This is the aspect of R' Shimon bar Yochai, who merited to depart on this day — for he initiated the revelation of Tikunay Dikna [rectifications of the holy beard], the holy hairs from which flow holy eitzos to the heart to stand against evil thoughts (= the hairs of the Sitra Achra = Esav ish sa'ir [the hairy man]). By a thread of holy hair one is saved from them. 30
Loading comments…