ברכת הריח וברכת הודאה ג
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
אות א על כל דבר שמריח צריך לברך לפניו אבל לאחריו אינו מברך כלום על פי מה שכתב רבנו זכרונו לברכה במאמר ויאמר בעז אל רות (סימן סה עין שם) מענין הזריחה של הבטול, כי מי שזוכה להסתכל בכל דבר על התכלית. אזי אין לו שום צער ויסורים כלל, כי התכלית הוא כלו טוב כלו אחד בחינת עולם הבא שאז יברכו על הכל הטוב והמטיב וכו'. כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה על פסוק: ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד: אטו האדנא וכו' אלא בעולם הזה וכו'. אבל לעתיד לבא יברכו על הכל הטוב והמטיב וכו', עין שם. אבל אי אפשר להיות קבוע תמיד בבחינת הבטול אל התכלית. שהוא בחינת כלו טוב שהוא בחינת אין סוף. כי יצא מגדר אנושי. וצריך להיות בבחינת רצוא ושוב וכו'. וכשהוא בבחינת ושוב אזי הרשימו שנשאר מן הבטול מאיר אל הדעת וזוכה להשגת התורה. והשמחה שזוכה מבחינת הבטול שהוא כלו טוב. שעל ידי זה יש לו שמחה והשמחה הזאת היא כלי לקבל התורה שמשיג על ידי הרשימו והזריחה של בחינת הבטול אשרי הזוכה לזה. כי זה עקר התכלית למי שזוכה לזה בשלמות. וזה עקר תענוג עולם הבא בחינת עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות מחול לצדיקים לעתיד לבא. וכל אחד מראה באצבעו זה ה' קוינו לו וכו'. 'מחול', זה השמחה וכו'. 'מראה באצבעו', הינו הזריחה והרשימו של הבטול שעל ידי זה נעשה התורה שהיא בחינת אצבע אלקים (שמות ח) ואזי נתגלה השגת דבקות אלקותו יתברך בחינת זה ה' קוינו לו וכו', עין שם. ועין גם כן במאמר אנכי ה' אלקיך (בסימן ד) מענין הרשימו של הבטול שמאיר אל הדעת לדעת כי ה' הוא האלקים וכו'. בחינת אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלקים וכו', עין שם והבן אם תזכה:
And this is the aspect of: "Hashem sat [enthroned] at the Flood" — which is said regarding the Giving of the Torah, as mentioned above. For the entire Giving of the Torah is drawn from the aspect of the above: from the aspect of the bitul mentioned above, which is drawn through the intensity of judgment, G-d forbid. Therefore in truth, at the time of the Giving of the Torah there was an intensity of judgment, as our Sages of blessed memory said: "the Holy One blessed be He wished to return the world to tohu vavohu [void and emptiness]." And this is the aspect of: "the Torah was given from the mouth of G'vurah [Might/Judgment]" — from the mouth of G'vurah specifically. And this is the aspect of "He held the mountain over them like a barrel" etc. — meaning the great judgment was aroused then, the aspect of the great judgment of Rosh HaShanah. And Israel were exceedingly holy then and merited at the time of the intensity of the judgment to nullify themselves completely in the ultimate bitul. And then, through the bitul, they merited to draw the Torah from the light of the reshimah, from which all Torah derives, as mentioned above — which is the aspect of the sound of the shofar, the aspect of the shofar of the receiving of the Torah etc., as mentioned above.
וזה בחינת הריח, כי הריח הוא בחינה גבה מאד, בחינת תענוג עולם הבא שהוא בחינת ריח גן עדן, שהוא תענוג הנשמה, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שהריח הוא דבר שהנשמה נהנה ממנו, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: מנין שמברכין על הריח? שנאמר: כל הנשמה תהלל יה. איזהו דבר שהנשמה נהנה ממנו ולא הגוף? הוי אומר זה הריח. כי עקר תענוג הנשמה הוא שעשוע עולם הבא שהוא עולם הנשמות. נמצא שהריח שהוא תענוג הנשמה הוא בחינת מעין עולם הבא. בחינת גן עדן ששם כל הריחות טובות, בחינת תליסר נהרי דאפרסמונא דכיא שזוכין הצדיקים בעולם הבא. כי הריח הטוב הוא בחינת הזריחה והרשימה של הבטול הנ"ל שזה עקר ענג עולם הבא כנ"ל. בבחינת לריח שמניך טבים שמן תורק שמך וכו' . 'לריח שמניך טבים' זה בחינת ריח נעם מתיקות ערבות ידידות דבקות ובטול אל האין סוף ברוך הוא בבחינת רצוא ושוב. שמרגישין ערבות מתיקות הדבקות על ידי הזריחה והרשימו בבחינת ריח הטוב, כי לית מחשבה תפיסא בה כלל. וכמובא בזהר הקדוש בענין התשעה היכלין לא מתדבקין ולא מתידעין ולית מאן דקימא בהו וכו' רק כמאן דארח ריחא. וזה בחינת לריח שמניך טבים שמן תורק שמך. 'שמן תורק' דיקא. זה בחינת הרשימו של בחינת הבטול שהיא בבחינת שמן תורק כמו שמוריקין השמן הטוב מהכלי ולא נשאר רק הרשימו של השמן. כמו כן הוא בחינת הרשימו של הבטול הנזכר לעיל כי אור התכלית בעצמו אי אפשר להשיג כנ"ל, רק שנשאר הרשימו שהוא בחינת שמן תורק שלא נשאר רק הרשימו. ועל ידי הרשימו לבד משיגין ריח השמן הטוב בחינת לריח שמניך טבים, דהינו ריח נעם מתיקות דבקות אלקותו יתברך כנ"ל. וזה בחינת ברח דודי ודמה לך לצבי וכו'. על הרי בשמים . 'ברח דודי' זה בחינת תכלית ההשגה, בחינת בטול הנ"ל אל האור האין סוף שאי אפשר להשיגו כלל. שעל זה נאמר: ברח דודי. כי אי אפשר להשיגו בגין דלית מחשבה תפיסה בה כלל וכמובן בזהר הקדוש על פסוק ברח לך אל מקומך וכו', עין שם. וזהו: ודמה לך לצבי. כי הצבי מחזיר פניו כשבורח, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה זה רמז על בחינת הרשימו הנ"ל של הבטול. שאף על פי שבחינת הבטול אי אפשר להשיג, כי בשעה שהאדם נתבטל אפלו הוא עצמו אינו יודע כמבאר במקום אחר , עין שם. אף על פי כן ה' יתברך ברחמיו מגלה אלקותו וטובו יתברך על ידי הרשימו שנשאר מהבטול בבחינת ברח דודי ודמה לך לצבי, דהינו החזרת הפנים קצת בחינת הרשימו שנשאר מהבטול שהוא בחינת ברח דודי, כי אי אפשר להשיגו כלל כי אם ברצוא ושוב כנ"ל. וזהו על הרי בשמים, כי זה בחינת ריח הטוב כמאן דארח ריחא וכו' כנ"ל. בחינת לריח שמניך טבים שמן תורק שמך. 'שמן תורק' דיקא כנ"ל. וזה עקר התכלית של עבודת האדם בעולם הזה לזכות לבחינת הבטול בבחינת רצוא ושוב שיזכה לדעת מה' יתברך על ידי הרשימו של הבטול כנ"ל. שזה עקר תענוג עולם הבא כנ"ל. בבחינת עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות מחול לצדיקים וכו' כנ"ל:
This halachah — based on LM I:14 — develops a grand metaphor: the clarification of bread from raw wheat to digested food = the soul's journey from impurity to ultimate purity. Every stage of bread production (plowing, reaping, threshing, grinding, sifting, kneading, baking) = a stage of spiritual clarification. But the ultimate clarification happens during eating itself — inside the body, where the finest good rises as life-force and the waste becomes literal refuse. This = the final battle with the begadim tzo'im (soiled garments) = the kelippos clinging to the soul. Key teachings: The whole loaf = yirah = completeness. Breaking = beginning the ultimate clarification. Rav Ashi/Menasheh: the secret of HaMotzi is the secret of purification from idolatry's filth. Shabbos = eating without soiled garments; Lechem Mishneh = completeness never absent from the table. Rus = the convert whose eating-tikkun birthed Mashiach. Chanukah = Torah-light that overcomes the "miry depths" of obstacles. Part 2 continues with §§14-23 (Chanukah oil, midnight study, strengthening oneself) and Part 3 with §§24-45+ (Menorah, graves of tzadikim, fixed place for meals, Yosef, and the angels' meal).
אות ב ועל-כן על כל הדברים צריכין לברך תחלה וסוף, כי ברכה ראשונה הוא בשביל להרים הדבר שאוכל ושותה לשרשו, כי בברכה ראשונה מגלין שה' יתברך ברא את הדבר הזה. כמו שמברכין בורא פרי העץ או בורא פרי האדמה וכו' ובזה מגביהין ומרימין הניצוצות והחיות שיש בזה הדבר לשרשו. על ידי שמגלין שהשם יתברך בראו. ואזי נתברר הטוב שיש באותו הדבר, כי הרע שהיה נאחז בו מתחלה נופל ונתבטל על ידי שמגלין שה' יתברך ברא אותו הדבר. ואזי נתרומם ונתגלה הטוב. ואזי ראוי הדבר לאכילת אדם. ואחר כך כשאדם אוכל אותו הדבר אזי צריך לברך ברכה אחרונה והברכה אחרונה היא שמברכין לה' יתברך על שהוא זן ומפרנס אותנו בטובו. כי בברכה ראשונה מברכין לה' יתברך על שברא אותו הדבר ובברכה אחרונה מברכין אותו יתברך על שהזמין אותו הדבר לנו וזן ומפרנס אותנו בחסדו ובטובו. כמו שאנו אומרים בברכת המזון: הזן את העולם כלו בטובו וכו'. וכן בברכה אחרונה של פרות שמברכין על שברא די מחסורנו להחיות נפשנו, כמו שמברכין: בורא נפשות רבות וחסרונם על כל מה שבראת להחיות בהם נפש כל חי וכו'. ועקר שביעת האדם, דהינו שביעת הנפש. בחינת צדיק אכל לשבע נפשו הוא רק בחינת הנ"ל, דהינו בחינת הבטול הנ"ל, כי על ידי מה שהאדם אוכל ושותה בקדשה ובטהרה כראוי על ידי זה נתוסף הארה בנפשו על ידי הניצוצות והנפשות של המאכל שעולים ונכללים בנפשו. ואזי על ידי תוספת הארה שמקבל נפשו על ידי הטוב של הדבר שאוכל שנתברר ונתרומם על ידי הברכה ראשונה כנ"ל. ואזי על ידי זה מאיר נפשו ביותר וזוכה לבוא לבחינת בטול הנ"ל בבחינת רצוא ושוב כנ"ל. וזה עקר שביעת איש הישראלי בבחינת צדיק אכל לשבע נפשו שביעת הנפש זה בחינת הזריחה והרשימו של הבטול הנ"ל בבחינת והשביע בצחצחות נפשך. כי הזריחה של הבטול היא בחינת אורות הצחצחות. וכמובן כל זה בדברי רבנו זכרונו לברכה במקומות אחרים עין שם . וזה בחינת ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו . שעל ידי אכילה ושתיה זוכין לחזות בנעם ה' מי שזוכה לאכל כראוי. וזה בחינת לאכל לחם עם חתן משה לפני האלקים . ואמרו רבותינו זכרונם לברכה: כל הנהנה מסעדה שתלמידי חכמים מסבין בה כאלו נהנה מזיו השכינה. שזהו בחינת עולם הבא שצדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה, כי על ידי אכילה בקדשה זוכין לבחינת בטול הנ"ל שהוא בחינת תענוג עולם הבא בבחינת צדיק אכל לשבע נפשו, בחינת והשביע בצחצחות נפשך כנ"ל. וכמובא במקום אחר . וזה בחינת הארת הרצון שזוכין בשעת אכילה (כמו שכתב רבנו זכרונו לברכה במקום אחר בלקוטי תנינא סימן ז) וזה בחינת ברכת המזון וברכה אחרונה של אחר האכילה. שעל ידי זה שמברכין לה' יתברך על שזן ומפרנס אותנו בטובו, על ידי זה נמשך עקר השביעה, כי עקר השביעה נמשך על ידי ברכת המזון וברכה אחרונה שעל ידי זה נמשך ברכה ושביעה כמובא , הינו שביעת הנפש שהוא בחינת הבטול כנ"ל, בחינת והשביע בצחצחות נפשך כנ"ל. וזה בחינת ברכת הטוב והמטיב שמברכין בברכת המזון, זה בחינת עולם הבא שאז יהיה כלו הטוב והמטיב כנ"ל. נמצא, שעל ידי ברכה אחרונה שאחר האכילה, על ידי זה זוכין להנות מזיו השכינה שהיא בחינת כלו הטוב והמטיב, בחינת עולם הבא, בחינת ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו כנ"ל. וזה בחינת אין טוב לאדם כי אם לאכל ולשתות ולשמח ולראות טוב , דהינו כשזוכין לבחינת הבטול אל התכלית הטוב על ידי אכילה ושתיה בבחינת טעמו וראו כי טוב ה'. ואז זוכין לשמחה כנ"ל. שהוא כלי לקבלת התורה כנ"ל. וזה בחינת לאכל ולשתות ולשמח ולראות טוב כנ"ל. וזה בחינת אכילת מן, בחינת לא נתנה תורה אלא לאוכלי המן, כי אכילת מן היא בחינת אכילה הנ"ל בחינת ויקראו בית ישראל את שמו מן כי לא ידעו מה הוא . בחינת ולא ידע איש וכו'. שהוא בחינת בטול הנ"ל שאז כשנתבטל אפלו הוא עצמו לא ידע כמו שכתב רבנו במאמר אנכי וכנ"ל. וכשזוכין לאכילה כזו זוכין על ידי זה לקבל את התורה על ידי הרשימו של הבטול ועל ידי השמחה וכו' כנ"ל. וזהו בחינת לא נתנה תורה אלא לאוכלי המן. כי על ידי אכילה הנ"ל. בחינת אכילת מן, דהינו שזוכין לבחינת בטול אל האין סוף על ידי האכילה כנ"ל. על ידי זה זוכין לקבלת התורה כנ"ל:
And this is the aspect of what our Sages of blessed memory said: "with every utterance that went forth from the mouth of the Holy One blessed be He, their souls departed, and the Holy One blessed be He brought upon them rains of blessing and revived them," as it says: "a rain of generosity You poured down, O G-d." Meaning, as mentioned above: that their souls departed with every utterance — this is the aspect of the bitul mentioned above. And they merited such a bitul that they passed away through it. But Hashem had mercy on them and brought upon them rains of blessing until they returned from there in the aspect of ratzo v'shov. And from there they received the entire Torah — which is the aspect of the waters of da'as, the aspect of the rains of blessing drawn from the light of the reshimah when returning from the bitul, as mentioned above.
אות ג נמצא, שעקר ברכה אחרונה שמברכין לאחר אכילה ושתיה היא בשביל לזכות לבחינת כלו הטוב והמטיב, בחינת זריחה ורשימה של הבטול אל האין סוף וכו' כנ"ל ובחינה זו היא בחינת ריח שהיא חיות הנשמה כנ"ל. וזה בחינת מה שהיו נוהגין להביא את המגמר של בשמים לאחר הסעדה, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה והוא מברך על המגמר אלא שאין מביאין את המגמר אלא לאחר הסעדה, כי לאחר הסעדה שאז מברכין ברכת המזון כדי לזכות לבחינת בטול הנ"ל בחינת ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו וכו' כנ"ל, בחינת הטוב והמטיב שמברכין בברכת המזון שהוא בחינת עולם הבא וכו' כנ"ל, על כן מביאין אז מגמר של בשמים להריח בהם, כי הריח טוב הוא בחינת הרשימו והזריחה של בחינת הבטול כמאן דארח ריחא בחינת לריח שמניך טבים וכו' כנ"ל:
And this is the aspect of the sukkah. The aspect of the Clouds of Glory that are drawn from the light of the bitul of Yom Kippur, of which it is said: "he shall not enter at all times into the Holy... for in a cloud I shall appear" etc.; "with this shall Aharon enter the Holy." And from this holy cloud that is upon the Kapores [Cover of the Ark], where the Kohen Gadol enters on Yom Kippur — from there the aspect of sukkah is drawn, the aspect of the Clouds of Glory that Israel merits to enter after Yom Kippur through the holy mitzvah of sukkah, which is the aspect of the Clouds of Glory, as explained in the words of our Sages of blessed memory.
אות ד וזה בחינת מה שמברכין על הריח במוצאי שבת, כי שבת היא מעין עולם הבא. ואז מתענגין על ה' ומתדבקין בה' בתכלית הדבקות והבטול אליו יתברך מי שזוכה לקדשת שבת כראוי, כי שבת היא מעין עולם הבא כלו טוב וכו' כנ"ל. ועל כן מצוה גדולה לאכל בשבת, כמו שכתוב: אכלוהו היום כי שבת היום לה'. כי אכילת שבת קדש היא כלה אלקות, כמו שכתב רבנו זכרונו לברכה במקום אחר , כי שבת שהוא מעין עולם הבא אז זוכין על ידי האכילה לחזות בנעם ה', בחינת ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו וכו' כנ"ל. ועל כן כשיוצא השבת ונסתלקה הנשמה היתרה של שבת. זה בחינת ששבין מן הבטול מבחינת עולם הבא ואזי לא נשאר רק הרשימו. אזי מחיין עצמן על ידי הריח טוב שהוא בחינת רשימה וזריחה מבחינת הבטול כמאן דארח ריחא וכו' כנ"ל. כי אחר ששבין מבחינת הבטול מחיין עצמן רק על ידי הארת הרשימו כמבאר במאמר הנ"ל וזהו בחינת ריח כנ"ל. ועל כן מברכין על הריח במוצאי שבת כנ"ל:
For the cloud upon the Kapores — from there Hashem spoke with Moshe. And from there he received the entire holy Torah. As it is written: "and when Moshe came to the Tent of Meeting... he heard the Voice... from between the two K'ruvim, and He spoke to him." For this holy cloud is the aspect of: "He made darkness His concealment; around Him was His shelter: the darkness of waters" etc. For because the light of Ain Sof is impossible to receive, due to excessive light, therefore Hashem in His kindness concealed His great and awesome light of Ain Sof within the cloud and darkness, in the aspect of "He made darkness His concealment" — so that through this cloud and darkness the light would be contracted, so that one could receive it gradually and in measure. And this cloud and darkness is the aspect of a guard before the great, infinite light, so that one who is not fit for it should not approach.
אות ה ועל-כן אין מברכין ברכה אחרונה על הריח, כי עקר הברכה אחרונה בשביל להמשיך חיות הנשמה, דהינו לזכות לבחינת הבטול הנ"ל. בחינת כלו הטוב והמטיב וכו' על ידי האכילה כנ"ל, בחינת צדיק אכל לשבע נפשו וכו' כנ"ל וכל זה הוא בחינת ריח שהוא חיות הנשמה וכו' כנ"ל. על כן על הריח בודאי אין צריכין לברך ברכה אחרונה, כי הריח בעצמו הוא בחינת חיות הנשמה כנ"ל, כי הריח הוא בחינת זריחה ורשימה של בחינת הבטול כנ"ל, שזהו בחינת מעין עולם הבא. ועל כן הריח הוא דבר שהנשמה נהנה ממנו כנ"ל, ועל כן אין צריכין לברך עליו ברכה אחרונה בשביל להמשיך שביעת הנפש חיות הנשמה כנ"ל, כי הריח בעצמו הוא בחינה זו וכו' כנ"ל, כי ברכה ראשונה בהכרח לברך גם על הריח כי גם הריח צריכין להרים ולברר בתחלה, כי כל דבר שהוא בעולם הזה יש בו תערובות טוב ורע ובהכרח לבררו. על ידי ברכה ראשונה לגלות שה' יתברך ברא אותו הדבר שמריח. כדי לבטל ולהכניע הרע שנאחז בו כי בעולם הזה הם נאחזין בכל דבר. וזהו בחינת אין מברכין על בשמים של עובדי כוכבים וכו' . אבל תכף כשמברכין על הריח ברכה ראשונה ומגביהין ומבררין אותו לשרשו שוב אין צריכין לברך ברכה אחרונה שהיא בשביל להמשיך חיות ושביעת הנפש וכו'. שהוא לחזות בנעם ה' על ידי כל ההנאות שנהנה בהעולם הזה שצריכין לזכות שיהיה כל ההנאות בשבילו יתברך. בבחינת והתענג על ה', בחינת טעמו וראו כי טוב ה' לזכות לחזות בנעם ה' על ידי כל התענוגים שבעולם ועל כן צריכין לברך ברכה אחרונה שעל ידי זה נמשך שביעת הנפש, דהינו חיות הנשמה כנ"ל. אבל על הריח אין צריכין ברכה אחרונה, כי הריח בעצמו הוא בחינת חיות הנשמה, בחינת הארה והתנוצצות וזריחה מערבות נעימות הבטול אל האין סוף יתברך כמאן דארח ריחא וכו' כנ"ל:
Therefore Hashem warned Aharon: "he shall not enter at all times into the Holy... lest he die, for in a cloud I shall appear upon the Kapores." And Rashi explains: lest he die as his sons died, who entered the innermost sanctum without permission. Therefore the Sitra d'Mosa [aspect of death] ruled over them — drawn and chained from this cloud and darkness, from which the aspect of judgments derives, when one does not know how to enter there. For the bitul toward the tachlis mentioned above — this is the aspect of the four who entered the Pardes: they entered where they entered and wished to be included and gaze at the light of Ain Sof, which is the aspect of the tachlis. But not all of them were fit for this. Therefore not all of them emerged in peace: "this one gazed and was struck; this one gazed and died." And another cut the plantings completely. Only R' Akiva alone "entered in peace and emerged in peace," for Hashem Himself saved him, responding to the ministering angels: "this elder is worthy to use My glory."
אות ו וזה בחינת מה שמזכירין ברכת הארץ בברכת המזון, כמו שכתוב: ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך על הארץ הטובה וכו'. כי ארץ ישראל שם עקר הדבקות בה' יתברך. ועל כן דרך שם עולין כל התפלות שהם עקר הדבקות והבטול. כי עקר הדבקות הוא תפלה כמובן גם במאמר הנ"ל. ועל כן אמרו רבותינו זכרונם לברכה כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלקי וכו'. כי שם שער השמים . ושם יכולין להתדבק בה'. ועל כן נקרא ארץ ישראל ארץ המוריה על שם ריח הקטרת, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה , כי ארץ ישראל הוא בבחינת ריח כנ"ל. שהוא בחינת הזריחה והרשימה של הבטול והדבקות שזוכין לזה בארץ ישראל כנ"ל בבחינת אין השכינה שורה אלא בארץ ישראל. ועל כן תחלת גבול ארץ ישראל שהתחילו ישראל לכנס בו בתחלה בימי יהושע הוא עיר יריחו שנקראת יריחו על שם ריח הטוב על שהיה גדל שם אפרסמון כפי שפרש רש"י . כי עקר בחינת ארץ ישראל הוא בבחינת ריח הטוב, בחינת ארץ המוריה כנ"ל. ועל כן צריכין להזכיר בברכת המזון ארץ ישראל כדי להכלל בבחינת ריח הטוב של ארץ ישראל. ששם זוכין לחזות בנעם ה' ולבקר בהיכלו, שזהו בחינת חיות הנשמה שזוכין על ידי ברכת המזון וכו' כנ"ל:
For one who merits to enter there with permission, like R' Akiva and the like — then this cloud and darkness is a great good for him. For through this cloud and darkness that surrounds the light of Ain Sof, as mentioned above — through this specifically one merits to be included and to gaze at the light of Ain Sof without being nullified there from existence. And then one merits, when returning from the bitul, that the light of the reshimah remains for him. For the light of Ain Sof is imprinted as a holy reshimah within this holy cloud — there specifically the light of the reshimah of the light of Ain Sof is imaged and imprinted, specifically because of the cloud and darkness, which is the aspect of contraction. For without it, the light could not be imaged at all. Therefore all prophecies and all attainments of all the prophets and sages are received specifically through this holy cloud, as it is written: "in a pillar of cloud He spoke to them." For there specifically the light of the reshimah is imaged and imprinted, from which all their attainment derives. For from there is the essential receiving of Torah and prophecy, as mentioned above.
אות ז ועל-כן קטרת מכפר , כי שם בבחינת הבטול כלו טוב כלו אחד ושם נתבטל הרע לגמרי. ועל כן על ידי ריח הקטרת יכול הכהן הגדול לכנס לפני ולפנים ביום הכפורים אל נקדת האבן שתיה להתבטל שם בתכלית הדבקות בתכלית הבטול לחזות בנעם ה' ולבקר בהיכלו ושם כלו טוב ונתבטל הרע לגמרי ועל כן על ידי זה מכפר כל עוונות ישראל. ועל כן מקטירין בכל יום בעת הדלקת הנרות, כמו שכתוב: ובהעלת אהרן את הנרת יקטירנה וכו'. הדלקת הנרות בבית המקדש רמז על התנוצצות הרשימה והזריחה של בחינת הבטול כנ"ל. ואז הוא זמן הקטרת הקטרת. כי ריח הקטרת הוא בחינת רשימו של הבטול כנ"ל. וזה בחינת שמן המשחה שבו נמשחו כל כלי הבית המקדש ועל ידי זה נכנסו כלם ונתקדשו כלם בקדשת כלי שרת, כי כל הקדשות נמשכין מה' יתברך שהוא שרש כל הקדשות, כמו שכתוב: קדשים תהיו כי קדוש אני. וכל מה שנתבטלין אליו יתברך ביותר נמשך הקדשה ביותר. ועל כן על ידי שמן המשחה בחינת ריח הטוב בחינת לריח שמניך טבים וכו' כנ"ל. על ידי זה נכללו ונתבטלו כלם אל האור אין סוף שהוא שרש כל הקדשות. ועל כן על ידי זה נמשך עליהם קדשה ונתקדשו בקדשת המקדש וכלי שרת:
And the holy people of Israel, in their entirety, merit on Yom Kippur to be included and nullified in the light of Ain Sof, through the Kohen Gadol who enters on their behalf into the innermost sanctum etc., as mentioned above. And then, from the light of the holy reshimah that is imaged within the holy cloud mentioned above, they merit the aspect of the receiving of the Tablets on Yom Kippur — which is the generality of the Torah, as mentioned above. And then, after Yom Kippur, they merit that this holy cloud should be drawn upon all of Israel — and this is the aspect of sukkah, which is the aspect of the Clouds of Glory drawn from there. And through these Clouds of Glory — the aspect of sukkah — through this one draws upon them the light of the attainment of Torah from the light of the holy reshimah, throughout all the seven days of Sukkos. Until one merits on Shemini Atzeres and Simchas Torah to receive the attainment of Torah in perfection: to complete it and begin it and rejoice in its joy. For then one merits the aspect of receiving the Torah in perfection — through having merited throughout all the seven days of Sukkah to receive the light of the reshimah, which is the root of the Torah, through the Clouds of Glory drawn upon us through the holy sukkah, as mentioned above.
אות ח וזה בחינת משיח שאז יכירו וידעו כל יושבי תבל בגדלתו יתברך, כי משיח יפקח עיני כלם לדעת כי ה' הוא האלקים, כמו שכתוב: כי תמלא הארץ דעה לדעת את ה' וכו'. ועל כן נקרא משיח על שם שמן המשחה שהוא בחינת לריח שמניך טבים. כי על ידי בחינת הריח בחינת שמן המשחה על ידי זה נמשך חיות הנשמה, כי הריח הוא בחינת הרשימו של הבטול. שעל ידי זה, הינו על ידי הרשימה והזריחה של הבטול עקר הארת הדעת לדעת כי ה' הוא האלקים בחינת אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלקים וכו', כמובא במאמר אנכי, עין שם. אשרי הזוכה לזה בשלמות באמת. כי משיח הוא בחינת חטם, בחינת רוח אפינו משיח ה', בחינת והריחו ביראת ה', כמובא בדברי רבנו במקום אחר . כי התגלות אלקות שיהיה על ידי משיח זה בחינת ריח. שהוא בחינת זריחה ורשימה של הבטול כנ"ל. שעקר ידיעת והשגת אלקות הוא על ידי זה בחינת לריח שמניך טבים וכו' כנ"ל שזה נזכה בשלמות על ידי משיח שיבוא במהרה בימינו. ועל כן נקרא משיח על שם הריח הטוב של שמן המשחה וכנ"ל:
And this is the aspect of the seven holy Ushpizin Ila'in Kadishin [Exalted Holy Guests] — they are the Seven Shepherds who enter the sukkah: Avraham, Yitzchak, Yaakov etc. For these Seven Shepherds are the aspect of the entirety of all the tzadikim of every generation, through whom the essential drawing of the revelation of His G-dliness in the world is accomplished — drawn from the light of the reshimah of the bitul that the tzadikim merit, as mentioned above. For each of the Seven Shepherds mentioned above — each one repaired and drew and revealed one holy attribute of His attributes, drawn from the light of the reshimah mentioned above, through which attributes the essential revelation of His G-dliness takes place. For in the aspect of the bitul mentioned above, it is above all the attributes and all the Sefiros, as mentioned above. Only when returning from the bitul in the aspect of v'shov does one receive the light of the reshimah, as mentioned above. From there the revelation of the attributes and Sefiros begins — which are the generality of all the Torah, the generality of all the holy Names, the entirety of all the worlds, through which the essential revelation of His G-dliness takes place, as mentioned above.
אות ט וזה בחינת השתטחות על קברי הצדיקים האמתיים, כי מקום קבורת הצדיק האמת הוא בחינת ארץ ישראל. בבחינת צדיקים ירשו ארץ כידוע . כי הצדיק האמת הוא בחינת משה כמו שכתב רבנו זכרונו לברכה בכמה מקומות ובמשה נאמר: ולא ידע איש את קבורתו. ואפלו הוא עצמו לא ידע. וזה בחינת תכלית הבטול אל האין סוף שזכה משה וכו'. וכמו כן זוכה כל צדיק האמת לפי בחינתו לבחינת בטול אל האין סוף בשעת הסתלקותו. וכשבאין על קברו ומשתטחין עליו אזי נכללין בו. ועל ידי זה נכללין עם נפש הצדיק בהאור האין סוף. בבחינת עולם הבא, בחינת כלו טוב. ועל ידי זה נתבטל כל הרע ונתכפרין כל העוונות כנ"ל. ועל כן על ידי זה יכולין לזכות להשגות גדולות מי שזוכה להתדבקות רוחא ברוחא וכו', כמובא בשער היחודים , כי על ידי הרשימו שנשאר מבחינת הבטול שהוא בחינת השתטחות כנ"ל, על ידי זה זוכין להשגת התורה, כי הרשימו מאיר אל הדעת וכו' כנ"ל במאמר הנ"ל, עין שם. ואפלו מי שאינו בר הכי ואינו יודע לאדבקא רוחא ברוחא וכו'. אף על פי כן נעשה כל זה ממילא על ידי שבא על קברי הצדיקי אמת ונכלל בהם באמת ובלב שלם על ידי רבוי התפלות ותחנות ובקשות שמרבין להתפלל על קבריהם ולפרש שיחתו שם כל אחד ואחד כפי אשר יודע את נגעי לבבו באמת ומבקש ומשתוקק ומתגעגע לשוב לה' יתברך באמת ולהיות כרצונו יתברך וכרצון הצדיקים האמתיים. על ידי זה הוא נכלל בהם. ועל ידי זה הוא נכלל באין סוף וכנ"ל. שעל ידי זה נתבטל כל הרע וזוכין לכל טוב וכנ"ל, אמן:
And the holy Avos — each one merited the aspect of bitul, and then merited afterward, through the reshimah drawn when returning from the bitul, to repair and reveal one attribute of His attributes. Meaning: Avraham repaired and revealed, through the light of his reshimah drawn through his bitul, the aspect of the attribute of Chesed. And likewise Yitzchak — the attribute of Pachad [Dread]. And likewise Yaakov — the attribute of Tiferes etc. For all of these seven attributes — which are the generality of everything, as mentioned above — all are drawn from the light of the reshimah that the tzadikim mentioned above drew through the aspect of their bitul, as mentioned above.
Loading comments…