תולעים ד
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
אות א ענין תולעים שאיסורים דייקא כשהם שורצים על הארץ, דהיינו התולעים הגדלים במחובר לקרקע או בתלוש ופירשו שאז אסורים משום שרץ השורץ על הארץ אבל בתלוש ולא פירשו מותרים:
--parchment: #f5f0e8;
תחילה נבאר קצת ההתנוצצת שמתנוצץ בדעתי איזה רמזים בהמעשה נוראה של הז' בעטלירש, בהמעשה של יום השישי שבא זה שבלא ידים והתפאר את עצמו בעוצם נפלאות כחו בידיו. עיין שם כל המעשה מענין הבת מלך שתפסה המלך וראה בחלום שתהרגהו וחשב עליה מה לעשות לה וכו'. ועל ידי זה נתקלקלה האהבה ביניהם וברחה מפניו לתוך הפלטין של מים שיש לו עשרה חומות של מים, והוא רדף אחריה עם כל חיילותיו וזרק לה כל העשרה חצים והגיעו אליה, והיא ברחה לתוך העשרה חומות של מים הנ"ל ונשארה חלשות וזה שבלא ידים רופא אותה. כי יש לו כח כזה בידיו שיכול להוציא כל העשרה מיני חצים, ויכול ליכנוס בתוך כל החומות של מים וכו'. ויודע כל העשרה מני דפיקן. ויכול לנגן כל העשרה מיני נגינה שהם רפואתה וכו' (עיין שם כל זה היטב) :
And this is the aspect of kosher birds and non-kosher birds which the Torah distinguished between — for birds are winged creatures. And therefore there are kosher birds that suckle from holy speech, from which holy wings are formed; and there are non-kosher birds that suckle from the wings of the serpent formed from evil speech — through which the wisdom of nature is strengthened in the world, Heaven forfend, as described. And therefore the signs of a kosher bird were not spelled out in the Torah — for it is impossible to spell out the signs in writing, since one cannot delineate in the Written Torah the signs distinguishing true wisdom (which grows stronger through the wings of holiness, from which kosher birds suckle) from the false wisdom of the natural scientists (who come to heresy through their evil knowledge). For falsehood strengthens against truth to the point where it is hard to discern between them — and it is impossible to explain in writing the signs that distinguish between them. For it is known that there are many confusions and heresies flowing from the natural scientists that cannot be settled through intellect and logic — only through the faith that we the children of Israel hold firmly, as transmitted to us by our forebears and teachers, as explained elsewhere. And this is the aspect of "a kosher bird is identified by oral tradition (בְּמָסֹרֶת)" — specifically "oral tradition" to hint that it is impossible to discern and distinguish between kosher birds (which suckle from the wings of holiness) and non-kosher birds (which suckle from the wings of the serpent — the confusions and heresies of the natural scientists) through any sign that is a kind of intellectual proof. Only through oral tradition: as our forebears transmitted to us — for we lean and depend only on their words, as they transmitted to us: to believe in Hashem Blessed be He and in the renewal of the world and in the resurrection of the dead and in the two worlds etc. — without any sign, proof, token, or demonstration. For it is impossible to verify the fundamentals of our holy faith through signs and proofs in the methods of their bewildered intellect — only through the received tradition (קַבָּלָה וּמָסֹרֶת) as we received from our teachers of blessed memory.
אות ב וסוד מעשה זו נעלם מכל העולמות, אך אף על פי כן יש לנו רשות כל אחד ואחד לחפש ולבקש בה איזה רמזים מה שנוכל למצוא כאשר הבנתי מדבריו הנ"ל. והענין כי הבת מלך היא בחינת נשמות ישראל שנקראת בת מלך בחינת שמעתי בת וראי, בחינת כל כבודה בת מלך פנימה. ותפסה המלך זה היצר הרע בחינת מלך זקן וכסיל. וראה בחלום שתהרגהו, כי הוא בעצמו רואה ומבין שסוף כל סוף יתגברו נשמות ישראל עליו ויהרגהו ויעבורוהו מן העולם בבחינת ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ. וזה בחינת שחיטאת המלאך המות שהוא היצר הרע בחינת זובח תודה שדרשו רבותינו ז"ל (סנהדרין מ"ג ע"ב) זה הזובח את יצרו וכו'. וחשב עליה מחשבות מה לעשות לה ועל ידי זה נתקלקלה האהבה שביניהם וברחה מלפניו, היינו כי היצר הרע אפילו כשנפש הישראלי כבושה תחתיו מחמת שרואה שבסוף תתגבר עליו וכו' על ידי זה הוא מתחיל לחשוב מחשבות על הנפש מה לעשות לה, ועל ידי זה נתקלקלה האהבה שביניהם. כי בתחלה היה קצת אהבה והתקשרות בין נפש הישראלי ובין היצר הרע, כי מעוצם גלותה שנכבשה בידו שכחה מעלתה עד שהיה לה קצת אהבה והתחברות עמו. אבל מחמת שהנפש ראתה והבינה שהוא חושב מחשבות עליה ורוצה לכלותה לגמרי חס ושלום, על ידי זה התחילה להתגבר כנגדו ולחשוב מחשבות כנגדו איך להמלט ממנו ונתקלקלה האהבה וההתחברות שביינם עד שברחה מפניו בבחינת ויברח יעקב שהוא כלליות נפשות ישראל (כמש"ל במ"א) בחינת כי ברח העם וכמו שכתוב דוד המלך עליו השלום מי יתן לי אבר כיונה וכו' אחישה מפלט לי וכו'. ולקח המלך כל חיילותיו ורדף אחריה, שקיבץ היצר הרע כל חיילותיו ורדף אחר נפש הישראלי. כי כשרואה שהנפש רוצה להמלט ממנו ובורחת מלפניו אזי הוא מקבץ כל חיילותיו ורודף אחריה. כי כל מה שהנפש מתגברת כנגדו הוא מתגבר כנגדה וכמו שאמרו רבותינו ז"ל כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו. והשיגה אצל המבצר של מים שיש שם יו"ד חומות של מים וכו'. והיא ברחה לתוך המבצר הזה, ועברה ונכנסה לתוך כל העשרה חומות של מים עד שבאתה לפנים וכו'. מים זה בחינת הדעת והתורה שנקראין מים כמו שכתוב שם ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים וכמו שכתוב הוי כל צמא לכו למים. ושם הם עשרה חומות של מים, זה בחינת כלל התורה שכלולה מעשרת הדברות שהם בחינת עשרה מדריגות של נבואה (כמו שכתוב בהתורה תקעו ג' בליקוטי מהר"ן סימן ח'). ואי אפשר ליכנוס למימי הדעת לדעת את ה' כל אחד על ידי התורה שהוא בחינת חומות מחיצות בתוך מימי הדעת השוטפים כים שכל מי שנכנס בהם נטבע בהם. כי מחמת ריבוי הדעת אי אפשר לקבלו ואי אפשר ליכנוס לדעת את ה' מחמת בחינת ריבוי אור, כי ריבוי השמן גורם כיבוי הנר כידוע, כי אם על ידי כח התורה שיסודה אמונה בחינת כל מצותיה אמונה ואמונה נקרא חומה כמו שכתוב אני חומה וכו' ופירש רש"י חזקה באמונתה כחומה. ומי שהוא בכלל קבלת התורה, שיודע מעצמו או קיבל מרבותיו דרכי השערים של אלו החומות של מים שהם דרכי התורה, הוא יכול ליכנוס בהם, לכל היו"ד חומות עד לפני ולפנים. אבל מי שאין יודע דרכי התורה ונכנס לתוך ים החכמה והדעת בלא התורה הוא נטבע ונשקע שם עדי אובד, שהם בחינת כל המחקירים חכמי הטבע שהם בחינת מלכות הרשעה שנכנסו לתוך ים הדעת בלא התורה ונטבעו בתוך הכפירות ונאבדו משני עולמות על ידי זה. ונפש הישראלי הנ"ל ברחה לתוך כל היו"ד חומות הנ"ל עד שנכנסה לפני ולפנים, דהיינו שברחה מהיצר הרע לתוך התורה כמו שאמרו רבותינו ז"ל אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש וכו'.והוא ציוה לירות אותה בכל העשרה מיני חצים, זה בחינת עוצם ההתגברות וההתגרות שהוא מתגרה ביותר בתלמידי חכמים העוסקים בתורה שעליהם מגברים המצולות ים ביותר כידוע, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל שהוא מניח כל העולם ואינו מתגרה אלה בישראל. ולא עוד אלא שמניח כל ישראל ואינו מתגרה אלא בתלמידי חכמים כמו שכתוב כי הגדיל לעשות שפשט ידו בגדולים. וזהו בחינת כל היו"ד מיני חצים שזרק להבת מלך שברחה לתוך החומות של מים היינו שזרק בה כל מיני ארסיים רעים שיש לו,והתגבר בכל כוחותיו בכל בחינות העשרה כתרין דמסאבותא כנגד הנפש של התלמיד חכם הבורחת לתוך התורה והיא ברחה לתוך כל היו"ד חומות של מים שהוא התורה כנ"ל ונפלה חלשות מחמת החצים הארסיים רעים שזרק בה והוא ורפא אותה. היינו זה שבלא ידים שהיה לו כח נפלא בידו, ועיקר רפואתה על ידי עשרה מיני נגינה שהם בחינת שמחה כמו שכתוב עלי שור ועלי נבל כי שמחתני ה' בפעלך (וכמו שכתב שם רבינו ז"ל). כי עיקר החיצים שהם התגברות הסטרא אחרה הוא על ידי עצבות בחינת ונחש עפר לחמו, עפר הוא בחינת עצבות ועצלות כמו שכתב רבינו ז"ל (בסימן קפ"ט ליקוטי ח"א). כי עיקר התגברות היצר הרע הוא בפגם הברית חס ושלום כי עיקרא דיצרא בישראל גלאה עריין וכו' כמו שכתוב שם רבינו ז"ל. ועיקר תאוות המשגל ופגם הברית הוא על ידי עצבות (כמו ששמעתי מרבינו ז"ל וכמובא בדבריו כמה פעמים). ועל כן הקליפה שמתגברת בפגם הברית נקראת לילית עיין שם הילל והעצבות. ועל כן תיקן רבינו ז"ל עשרה מזמורי תהלים לתיקון הברית שהם בחינת עשרה מיני נגינה בחינת שמחה. כי עיקר פגם הברית הוא על ידי עצבות בחינת ויתעצב אל לבו הנאמר בדור המבול שפגמו בברית והשחיתו דרכם על הארץ. ולהיפך תיקון הברית הוא על ידי שמחה בחינת עשרה מיני נגינה. וכן כתב רבינו ז"ל במקום אחר (בסימן כ"ד ליקוטי ח"א) שעיקר גלות השכינה הוא עצבות וכו' וכן בכמה מקומות. על כן עיקר רפואת הבת מלך בחינת נפש הישראלי הוא עשרה מני נגינה בחינת שמחה כנ"ל. וצריך לידע כל היו"ד מיני דפיקין וזה יודע על ידי שיש לו כח בידיו ליתן חכמה לכל הממונים שבעולם (כמו שכתב שם בהמעשה הנ"ל עיין שם). כי הוא צריך לידע החולאת והנפילה של כל אחד ואחד. וזה בחינת ידיעת הדפק של הבת מלך בחינת נפשות ישראל. וזה בחינת קח לך את יהושע איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו סמיכה בידים זה בחינת כח הנ"ל ליתן חכמה בידיו.וזה איש אשר רוח בו שיודע להלוך נגד רוחו של כל אחד ואחד שיודע הרוח הדופק של כל אחד. שיודע בהדפיקין שהם בחינת רוח את כל החסרונות והחולאת שלהם ואיך לעסוק ברפאואתם להמשיך להם תיקון השמחה מבחינת יו"ד מיני נגינה:
--ink: #1a1410;
אות ג ודברי רבינו ז"ל בפרט המעשה הזאת הם בכלליות ובפרטיות בכל הבחינות. כי בכלליות בת מלך הוא בחינת מלכות דקדושה שהוא שורש כל הנפשות שורש כל העולמות שכולם נבראו בשביל לגלות מלכותו על ידי האדם השפל הזה דייקא, ולקחה מלך זה מלכות הרשעה שנמשך מסיגכי מלכי קדמאין דמיתו ואתחרבו ונשארו רפ"ח ניצוצין, ומהם יניקת הקליפות בחינת מלכות הרשעה שרוצה להתגבר בכל פעם על מלכות דקדושה ליקח המלכות דקדושה בחינת בת מלך לעצמו להעלים מלכותו יתברך מן העולם. והיא ברחה לתוך המים זה בחינת והארץ היתה תהו ובהו וחשך וכו' שזה בחינת עלמין דחוריבין שמהם התגברות מלכות הרשעה, התגברות היו"ד מיני חצים. ורוח אלקים בא רוחו של משיח מלכות דקדושה שהיא מלכות משיח שאז תתגלה מלכות יתברך לעין כל. מרחפת על פני המים בחינת היו"ד חומות של מים שלשם ברחה מלכות דקדושה מלכות משיח. וזהו מרחפת כמי שנחלה ונחלש כמעט שיגוע חס ושלום רק רוחו מרחפת. ומים זה סוד אור מ"ה החדש שהוא עולם התיקון. כי מים בבחינת מ"ה כפי שורש הד' יסודות. כי ידוע בכתבי הארי ז"ל שיש בחינת טנת"א והם בחינת ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן והם אבי"ע, ומשם נשתלשלו הד' יסודות אש רוח מים עפר שהם בחינת דצח"מ. ועיקר השבירה היתה בבחנית ב"ן. והתיקון היה על ידי מ"ה אור החדש. נמצא שהשבירה היתה בבחינת עפר שהוא בחינת עשיה ששם עיקר אחיזת הקליפות בחינת ונחש עפר לחמו והתיקון היה על ידי בחינת מים שהוא בבחינת מ"ה_. כי שורש אש רוח מים עפר הם בחינת ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן. נמצא שעפר בחינת ב"ן ששם היתה השבירה, ומים בחינת מ"ה שמשם התיקון. ועל כן מים מטהרין מכל הטומאות ואי אפשר ליכנוס לשום קדושה כי אם על ידי טהרה וטבילה במים כמו הכהנים בעבודתן וטהרת אשה לבעלה וטהרת כלל ישראל כשנכנסו לברית במתן תורה וטהרת הגר כשנכנס לדת ישראל שכולם טהרתם במים. כי מים הם מבחינת אור מ"ה שהוא בחינת התיקון שמשם עיקר הטהרה. אבל מחמת שמלכות הרשעה התגבר כנגד מלכות דקדושה אף על פי שברחה לתוך המים כי זרק אחריה כל היו"ד מיני חצים. כי גם לאחר התיקון עדיין לא נתתקן בשלימות ונשארו רפ"ח ניצוצין בין הקליפות, ומשם כל התגברות הקליפות ומשם נמשכין היו"ד מיני חצים שהם בחינת עשר כתרין דמסאבותא שכולם נמשכין מסיגים הנ"ל שמתגברין גם לאחר התחלת התיקון על ידי הניצוצות שנשארו בינהם ומחמת זה המים עלולים לקבל טומאה, כי הטומאה כרוכה ביותר אחר המים, כי כשמתחיל איזה תיקון כל זמן שלא נגמר בשלימות הם מתגברים וכרוכים שם ביותר כמו שני אנשים שנלחמים זה כנגד זה שכשרואה שהאחד מתגבר אזי הוא מתגבר ומתחזק כנגדו ביותר (כמובאר במקום אחר) :
--deep-brown: #3d2b1f;
אות ד וזה בחינת קריעת ים סוף בחינת והמים להם חומה שנמשך מבחינת היו"ד חומות הנ"ל. כי כלל ישראל הם בחינת בת מלך מלכות דקדושה שכלולה מנפשות ישראל. ולקחה המלך הנ"ל בחינת פרעה מלך מצרים, וכחו משר שלו שהוא הס"ם שהוא שר של מצרים כמובא. וזה סוד מה שנלקחה שרה לבית פרעה ולבית אבימלך שכל זה היה מרמז על גלות מצרים כי כל זה הוא בחינת ליקחת הבת מלך הנ"ל למלך הנ"ל. ומלכות הרשעה ראה שלבסוף תקום עליו ותהרגהו בחינת וינגע ה' את פרעה ואת ביתו על דבר שרה וכו'. וכן אחר כך כשרצה לתפוס כלל ישראל בגלות כתיב הבה נתחכמה לו פן ירבה וכו' ונלחם בנו ועלה מן הארץ. כי מלכות הרשעה רואים מרחוק שסופם להיכרת. על כן חושבים מחשבות מה לעשות בהבת מלך שהם כלל ישראל עד שלסוף ברחה ממנו בחינת ויוגד למלך מצרים כי ברח העם ובאו והגידו לו שהיא נמצאת אצל המבצר של מים. והלך המלך וחילו לתפסה בחינת ויאסר פרעה את רכבו ואת עמו לקח עמו וכו' וישיגו אותם חונים על הים. והיא ברחה לתוך המים ונכנסה לתוך כל היו"ד חומות, כי נפתחו להם כל החומות של מים בחינת והמים להם חומה, ועל ידי זה עברו הים בשלום בחינת ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים. והוא זרק אחריה כל היו"ד חצים זה בחינת ויסע מלאך האלקים וכו' וילך מאחריהם ופירש רש"י שקיבלו כל החצים ואבני בליסטראות לש המצרים ואף על פי שמלאך האלקים שהיא השכינה קבלה החיצים ועל ידי זה ניצלו ישראל ועברו הים בשלום אף על פי כן הארס של החצים של המצריים הגיעו לישראל והזיק להם כי המלחמה היתה גדולה למעלה ולמטה ברוחניות ובגשמיות כמובא. וכמו שכתוב והנה מצרים נוסע אחריהים שראו שר של מצרים נוסע אחריהם לעזור. וכשראה השר שהוא הס"ם שישראל בורחים לתוך הים והים נבקע מפניהם והמים להם חומה, אז זרק להם החצים שהתגבר עליהם וזרק בהם ארס חציו שהם דעות זרות של כפירות ועבודה זרה, שזהו בחינת ימרו על ים בים סוף שאמרו כשם שאנו עולין מצד זה וכו' וכמו שכתוב ועבר בים צרה, שגם אז נמצאו בישראל איזה כפריות שנזרק בהם איזה דעות זרות שנמשך מבחינת החצים שזרק אחריהם. ומזה בא כל הנסיונות שנסו אבותינו את הקדוש ברוך הוא בעגל ומרגלים וכו'.והם עשרה נסיונות שנמשכו מהעשרה חצים שזרק אחריהם לתוך היו"ד חומות של מים הנ"ל, ועדיין לא נתרפאנו מהם. ומזה באים כל החולאת של כנסת ישראל בגלותה שצועקת סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני בחינת ידוע חולי בחינת מכף רגל ועד ראש אין בו מתם פצע וחבורה וכו'. שכל אלו החולאת נמשכין מהעשרה מני חצים שהם כלל כל הכחות של הקליפות וחיילות היצר הרע שזורקין ארס חציהם לנפשות ישראל שמשם באים כל הכפירות והספקות והבלבולים והמניעות והתאוות רעות וכול המסכים והמסיקים והמעעבים מלהתקרב להשם יתברך. הן כל אחד ואחד בפרטיות הן בכלליות ישראל מה שהגלות מתארך כל כך, הכל נמשך מבחינת היו"ד מיני חיצים הנ"ל, בחינת כי חציך נחתו בי וכו' שצועק דוד המלך עליו השלום שהוא בחינת מלכות דקדושה בת מלך הנ"ל בחינת כלליות נפשות ישראל. וזה בחינת דרך קשתו ויציבני כמטרה לחץ שנאמר על כלל גלות ישראל, וזה בחינת כוננו חצם על יתר לירות במו אופל לישרי לב. ולא היה אפשר להבת מלך לסבול צער כאב החצים שנמשחו בארסיים רעים ומרים מאד מאד בפרט זמן רב כזה. אך השם יתברך הקדים לה רפואתה למכה מה שעזר לה לברוח לתוך היו"ד חומות של מים שהם התורה. כי התורה הוא עיקר החיים והרפואה כי תורת ה' תמימה משיבת נפש מדרכי מיתה לדרכי החיים כי כנסת ישראל שברחה לתוך מימי התורה על ידי זה יש לה כח לסבול עוד מרירות הגלות שהוא בחינת מרירות החצים. ואם לא היתה בורחת לתוך התורה לא היה לה כח לסבול כלל. אבל על ידי התורה אך על פי שהגיע אליה החצים גם לשם כנ"ל, אף על פי כן לעת עתה יש לה כח לסבול על כל פנים על ידי כח התורה שהוא עיקר החיות בחינת כי היא חייך, והשם יתברך נותן ליעף כח ונותן לה כח לסבול מרירות החצים על ידי כח התורה עד שסוף כל סוף יבא הרופא האמת שהוא זה שיש לו כח בידיו וירפא אותה בשלימות כנ"ל. וזה בחינת שירת הים שנמשך מבחינת היו"ד מיני נגינה הנ"ל:
--mid-brown: #7a5c44;
וזהו אז ישיר משה, שר לא נאמר אלא ישיר מכאן שעתיד משה לשיר לעתיד לבוא. כי אף על פי שאמרו אז שירה עדיין לא זכו לשירת הים אבל עיקר השיר בשלימות יהיה רק לעתיד כשיבוא משיח שהוא משה בעצמו. כי מה שהיה הוא שיהיה כידוע בחינת אז ישיר משה, אז דייקא ישיר משה בשלימות כל העשרה מיני נגינה שאז יוגמר רפואתה של הבת מלך שהוא בחינת השכינה וכנסת ישראל. כי אז ישיר שיר חדש בחינת מזמור שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה שהוא בחינת שיר של נפלאות שיר פשוט כפול משולש ומרובע שיתער לעתיד. ועל כן סיימו ה' ימלוך לעולם ועד לשון עתיד. כי התגלות מלכותו שזהו בחינת רפואת הבת מלך שהיא מלכות דקדושה היה עלתיד שתתגלה מלכותו לעין כל בחינת והיה ה' למלך על כל הארץ. ואז יהיה השמחה והחדוה בשלימות בכל העולמות על ידי שיתעוררו כל היו"ד מיני נגינה שהם בחינת שמחה כנ"ל. וזה בחינת ה' מלך תגל הארץ בחינת ישמחו השמים ותגל הארץ ויאמרו בגוים ה' מלך. ואז יתקיים זמרו אלקים זמרו זמרו למלכינו זמרו כי מלך על כל הארץ אלקים וכו'. כי עיקר התגלות מלכותו יתברך בחינת רפואת הבת מלך הנ"ל הוא על ידי זמרה ונגינה בחינת יו"ד מיני נגינה הנ"ל, בחינת הודו לה' בכנור בנבל עשור זמרו לו שירו לו שיר חדש וכו' וכן הרבה פסוקים שמבואר בהם התגלות מלכותו יתברך על ידי שיר וניגון וזמרה, שכל זה הוא בחינת עשרה מיני נגינה שה םרפואת הבת מלך שהוא בחינת התגלות מלכות דקדושה דהיינו לידע כי לה' המלוכה:
And therefore the non-kosher birds are twenty-four — for all the investigators of natural science engage with the Written Torah across all twenty-four books of Scripture, for they appreciate its literary style. But they interpret everything according to their own ways and confusions. On the Oral Torah, however, they dispute completely — for in the Oral Torah as our Sages transmitted to us, the opposite of their views is spelled out explicitly. For our Sages received the interpretation of the Written Torah person from person back to Moshe our teacher, peace be upon him — as they transmitted to us that this is the foundation of our holy faith, since from the Written Torah one cannot know anything without the Oral Torah. It follows that the essential root from which the natural scientists draw their vitality descends from the aspect of the Written Torah — for since it is written, they can interpret it according to their evil views and overturn the words of the living G-d. But in the Oral Torah their teeth are blunted — for our Sages spell it out contrary to their evil views. And therefore they truly dispute the words of our Sages which are the Oral Torah, for from the Oral Torah they have no sustenance. And this is made explicit in the words of Rabainu, of blessed memory (Likutay Moharan Tinyana, Torah Lesson 28) on the verse "I have written for him the multitude of My Torah etc." — that the essential vitality of the nations descends from the aspect of the Written Torah. See there. The nations are the aspect of the natural scientists — for they constantly engage in these wisdoms. But not so the portion of Yaakov — for we believe in the words of our Sages as they transmitted to us the interpretation of the Written Torah, and from their mouths we live.
אות ה והנה כשתדקדק בדברי המעשה הנ"ל תמצא שבדיברי רבינו ז"ל מד' דברים וכל אחד ואחד מהד' כלול מעשרה, והם א' עשרה מני חצים, ב' עשרה מני חומות של מים שהם עשרה מני צדקה, ג' עשרה מני דפיקין שהם עשרה קבין חכמה, ד' עשרה מני נגינה שהם בחינת עשרה מני חומות (עיין שם כל זה בהמעשה הנ"ל). ודעת לנבון נקל שהם מרמזים על בחינת הד' עולמות אבי"ע וכל הבחינות של הד' שהבאתי לעיל שהם בחינת טנת"א שהם טעמים נקודות תגין אותיות שהם בחינת ד' שמות ע"ב וכו' הנ"ל שהם שורש הד' עולמות אבי"ע שהם בחינת הד' יסודות אש רוח מים עפר שהם דצח"מ (כמבואר בכתבים וכנ"ל). וזה ידוע שכל אחד בפרטיות הד' ד' הנ"ל כל אחד ואחד כלול מעשר ספירות כידוע, כי עשיה בחינת אותיות בחינת שם ב"ן שמשם יסוד העפר בחינת דומם כלול מעשר וכן יצירה בחינת מ"ה תגין וכו', וכן כולם. וזה בחינת הד' בחינות של עשר המבואירים במעשה הנ"ל. כי עשרה מיני חיצים הם בעשיה כי שם בעשיה עיקר אחיזת הקליפות והסטרא אחרא כידוע שמהם כל החיצים המצירים להשכינה וכנסת ישראל בחינת מלכות דקדושה בחינת בת מלך הנ"ל.עשרה מיני חומות של מים זה בחינת יצירה שהוא בבחינת מ"ה שהוא בחינת יסוד המים וכו' (וכמבואר לעיל). עשרה מני דפיקין זה בחינת בריאה שהוא בבחינת ס"ג בחינת נקודות וכו' כנ"ל, כי היו"ד מיני דפיקין הם בבחינת נקודות כמו שכתוס בתיקונים ולזמנין דפיק וכו' כמו צרי וכו', ולזמנין כמו שבא או קמץ וכו' עיין שם. עשרה מיני נגינה זה בחינת אצילות שהוא בבחינת טעמים וכו' כנ"ל. כי טעמים הם בחינת עשרה מיני נגינה בחינת נגינת הטעמים. נמצא שד' בחינות של המעשה הנ"ל הם הד' בחינות טנת"א בחינת ד' שמות הנ"ל וכו' הכוללים כל העולמות. ומכולם צריכין להמשיך כל התיקונים הכלולים בהם, הכל כדי לרפאות את הבת מלכה ולהצילה ממלך זקן וכו' ממלכות הרשעה. כי עיקר כל השתלשלות העולמות מראש ועד סוף הכל היה בשביל המלכות בשביל לגלות מלכותו כידוע:
--gold: #a07840;
אות ו ונמצא שעשיה בחינת עפר שם עיקר אחיזת החצים הנ"ל שהם בחינת התגברות הקליפות והסטרא אחרא,ועל כן כל מה שסמוך יותר לארץ נאחז בו הזוהמא ביותר. ועל כן התולעים השורצים על הארץ שסמוכים לארץ ביותר מכל הבעלי חיים כי שורצים ורומשים על הארץ ממש על כן כולם אסורים שאין בהם שום מין המותר באכילה. כי כולם אסורים משום שרץ השורץ על הארץ, השורץ על הארץ דייקא, כי שם אחיזת הסטרא אחרא ביותר בחינת ונחש עפר לחמו, בחינת ועפר תאכל כל ימי חייך. ועל כן משם כל העשר מיני חצים הנ"ל.כנ"ל ועל כן כולם אסורים. אבל התולעים שבתלוש כל זמן שלא פירשו שאינם בכלל השורץ על הארץ על כן הם מותרים כי עיקר האיסור של התולעים הוא מחמת ששוריצים על הארץ ששם עיקר אחיזת הסטרא אחרא בחינת החצים הנ"ל כנ"ל:
--rust: #8b3a2a;
אות ז וזה בחינת פרשת קרבן התמיד שאומרים בבקר שהוא לטהר ולתקן עולם העשיה כידוע. והעיקר להכניע הקליפה שנקרא תולע על ידי בחינת עולת תמיד (כמו שכתוב בכוונות). כי שם בעשיה עיקר אחיזת בחינת תולע הנ"ל שהוא קליפה קשה מאד שמשם נתלשלין כל התולעים שהם שורצים על הארץ, שהם תוקף זוהמת העשיה שהכנעתם על ידי הקרבנות בחינת קרבן התמיד בחינת עולת תמיד כנ"ל. כי הקרבנות גבוהים מאד ויש להם כח לטהר תוקף זוהמת העשיה (כמבואר בכתבים). כי מבואר בהמעשה הנ"ל שזה היה לו כח כזה בידיו שכשזורק חץ הוא יכול להחיזרה וה', ועל ידי זה היה לו כח לרפאות את הבת מלכה וכו' עיין שם. ולכאורה קשה למה הזכיר בהתפארותו זריקת החצים שזורק חץ ומחזירה לא היה לו להזכיר כי אם מה שיכול להחזיר ולהוציא החצים שזה עיקר המעשה שעל ידי זה הוא רופא הבת מלכה, כי מוציא ממנה כל החצים שזרק בה המלך הנ"ל. אבל מה התועלת מזריקת החצים שמזכיר שיכול לזרוק חצים ולהחזירתם הלא טוב יותר שלא יזרוק אותם כלל, אך גם בחינת זריקת החצים צרכים בשביל הרפואה, וזה סוד המתקת הדינים בשרשן. ועל כן אי אפשר להוציא החצים שזרק בה המלך הנ"ל כי אם על ידי שהוא יזרוק בה חצים ויחזירם, ועל ידי זה ממילא יוציא ויבטל כל החצים הרעים שזרק בה המלך הנ"ל. כי החצים של מלכות הרשעה הנ"ל שהם התגברות הקליפות כולם נמשכין מתוקף הדינים כידוע ואי אפשר להוציאם ולבטלם כי אם על ידי המתקת הדינים והדינים אי אפשר להמתיק כי אם בשרשן כנ"ל.ועל כן זה הבעל כח הנ"ל שעוסק ברפואת הבת מלך הנ"ל אי אפשר לו לרפאותה כי אם על ידי שהוא יזרוק לה חיצים שהם בחינת שורש הדינים. אבל אלו החצים בחינת דינים אינים מזיקים לה, אדרבה על ידי זה דייקא הוא ממתיק כל הדינים בשרשן ומוציא ממנה כל החצים שנזרקו לה ורופא אותה, וזה בחינת שחיטת הקרבנות שמטהרין העשיה ששם אחיזת היו"ד מיני חצים רעים הנ"ל. כי חרב וסכין של שחיטה הוא בחינת תוקף הדין, אבל על ידי זה דייקא ממתיקין ומבטלין תוקף הדין שמשם נשתלשל אחיזת הסטרא אחרא שהם בחינת החצים הנ"ל שהם בחינת חרבו של עשו בחינת ועל חרבך תחייה. ועשו נקרא עיין שם עשיה, כי הוא תוקף זהמת העשיה. כי חרב וחצים הם בחינה אחת כמו שכתוב מפיץ וחרב וחץ שנון וכו'. וכן בקדושה אצל השם יתברך כתיב אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי, ופרש רש"י בשר ודם זורק חץ ואינו יכול להחזירה אבל הקדוש ברוך הוא זורק חץ ומחזירה, ורבינו ז"ל הביא שם זה הפסוק לענין המעשה הנ"ל עיין שם, נמצא שחרב וחץ הם בחינה אחת היינו שעל ידי שחיטת הקרבנות בחרב וסכין שהם בחינת תוקף הדין דקדושה כנ"ל, על ידי זה מוציאין מהבהמה כל החצים דסטרא אחרא שהם כל התערובות הרע שהוא תוקף רוח המהמיות שנאחז בה, ועל ידי החרב של שחיטה ממתיקין הדינים בשרשם ומוציאין ממנה כל הרע ומבררין רוח האדם מרוח הבהמה הטוב מהרע על ידי בחינת זריקת החצים והחזרתן הנ"ל שזהו בחינת השחיטה כנ"ל. ועל כן עיקר השחיטה בהולכה והובאה כמו שאמרו רבותניו ז"ל שיעור סכין כדי שיוליך ויביא, כי עיקר השחיטה בבחינת הולכה והובאה, בחינת זריקת החצים והחזרתן שהוא בחינת המתקת הדינים בשרשן כנ"ל:
--pale-gold: #e8d8b0;
וזה בחינת מה שכתב רבינו ז"ל בהתורה תקעו תוכחה (סימן ח' ליקוטי מהר"ן) מענין הבעל כח שמתפלל בכוונה תפילה בבחינת דין, ועל ידי זה דייקא הוא מוציא מהסטרא אחרא כל מה שבלע מהקדושה על ידי שהיה התפלה בחינת דין וכו' עיין שם היינו כנ"ל. כי כשהתפלה בבחינת דין על ידי שנתקלקל הרחמנות והתגבר תאוות ניאוף וכו' אזי הסטרא אחרא בולעת את התפלה. וכמו שהסטרא אחרא מתגברת זה בחינת החיצים הנ"ל שנזרקו להשכינה כביכול, ואזי צריך זה הבעל כח להתפלל דייקא תפלה בבחינת ידן שמשם יניקת הסטרא אחרא ועל כן זאת התפלה הוא גם כן בחינת חצים. אבל דייקא על ידי זאת התפלה בבחינת דין של הבעל כח הוא חוזר ומוציא כל החצים מהשכינה מבת מלך הנ"ל. כי דייקא על ידי זאת התפלה בבחינת דין של הבעל כח הוא מכניע ומבטל הסטרא אחרא ומוציא בלעה מפיה, שעל ידי זה יוצאין ונתבטלין החצים שזרקה להבת מלך שכל זה הוא בחינת המתקת הדינים בשרשן וכנ"ל. ועיין במקום אחר מבואר שזה בחינת שחיטה שהוא בבחינת התפלה בבחינת דין של הבעל כח היינו כנ"ל (ועיין עוד מזה לקמן אי"ה) :
And therefore the non-kosher birds are twenty-four — for the root of their vitality descends in thousands upon thousands of chains from the aspect of the Written Torah, which is the twenty-four books of Scripture. For "G-d made one corresponding to the other," as is known. And therefore one cannot eat a kosher bird except through oral tradition — the aspect of the Oral Torah as our Sages transmitted to us — for it is impossible to be saved from their evil views except through the Oral Torah. For we the children of Israel rely on no interpretation of the Written Torah derived through their evil rhetorical methods — only as our Sages transmitted to us in the Oral Torah. For in the Torah, the laws of tefillin are not spelled out at all — whether they should be of leather, and exactly where they should be bound, whether on the palm or on the muscle etc. — and likewise with the other mitzvos. And likewise our Sages received that the resurrection of the dead is spelled out in the Torah, as they derived from several verses. And so with all the other foundations of faith and interpretations of Torah and mitzvos — for all of them we rely only on what our Sages spelled out for us in the Gemara and the halachic authorities. And this is hinted at in this ruling: "a kosher bird is identified by oral tradition" — for specifically through oral tradition, the aspect of the Oral Torah, one can come to distance oneself from the twenty-four non-kosher birds whose vitality descends from the twenty-four books of Scripture. For specifically through the oral tradition, the aspect of the Oral Torah, we are distinguished from them — for it teaches us to interpret the Written Torah according to truth, as our Sages received.
אות ח וזה בחינת דגים וחגבים שאין טעונין שחיטה ולמדו רבותינו ז"ל מפסוק וכל נפש חיה הרומשת במים וכו' ולכל נפש השורצת וכו' שחגבים אתקשו לדגים, ועל כן אין טעונין שחיטה. כי ענין המבצר של מים הנ"ל במעשה הנ"ל יש לרמז שזה סוד החכמה והשכל שיש בכלל הפנוי שנתהוה על ידי הצמצום כידוע. ובתחלה צריך שתעיין היטב בהתורה בא אל פרעה (בסימן ס"ד ליקוטי מהר"ן חלק א') ועיין עוד מה שמצאתי מכ"ע רבינו ז"ל בעצמו שכתב התורה הנ"ל בלשונו הקדוש בעצמו. וזה בחינת המבצר של מים הנ"ל כי מבואר שם בהמעשה הנ"ל בזו הלשון, כי יש מבצר של מים ושם הם יוד חומות זו לפנים מזו וכלן של מים וגם הקרקע שהולכין עליה שם בתוך המבצר הוא גם כן של מים וכן יש שם אילנות ופירות הכל של מים, ויופי המבצר וגודל החידוש של זה המבצר אין צריכין לספר כי בוודאי הוא חידוש נפלא מאד מאחר שהוא מבצר של מים. ולכנוס בתוך זה המבצר אי אפשר כי יהיה נטבע במים מי שיכנוס בו מאחר שהוא כולו של מים. והבת מלכה הנ"ל ברחה לשם וכו' עיין שם. וכל זה יש לרמז שהוא סוד חלל הפנוי שצמצם אורו משם., שעל ידי זה נדמה שאין שם אור החכמה והשכל, ועל כן באמת אי אפשר למצוא שם אלקותו על יד שום חכמה ושכל. רק שזה השכל הנעלם והנסתר בבחינת הצמצום של החלל הפנוי אי אפשר להשיג ולהבין עתה עד לעתיד לבוא שיתגלה החלל הפנוי הוגא כההוא קמצא דלבושיה מיניה וביה שזהו בחינת וענתה בי צדקתי ביום מחר וכו'. בחינת צדק לבשתי וכו' (עיין שם כל זה היטב). נמצא שבאמת גם הצמצום בעצמו שהו החלל הפנוי גם הוא בחכמה נעשה כמו כל הבריאה בעצמה שנעשית בחכמה בחינת כולם בחכמה עשית רק שאי אפשר להבין בזה העולם זה השכל איך באמת יש גם בהחלל הפנוי אורו יתברך שהוא אור החכמה ואף על פי כן הוא פנוי כדי שיהיה מקום להבריאה, זה הדבר אי אפשר להשיג עתה בשכל אנושי בשום אופן עד לעתיד (כמבואר שם היטב עיין שם) :
--section-bg: #f9f5ed;
וזהו בחינת העשרה חומות של מים הנ"ל. כי מים הוא בחינת חכמה ושכל בחינת ומלאה הארץ דעה את ד' כמים לים מכסים. ושם בבחינת המים היינו בבחינת החכמה והשכל האמת שיתגלה לעתיד, שם מבצר של מים שהם עשרה חומות של מים וכו'. שהם בנינים נפלאים ונוראים וגן ופירות וכו' והכל של מים. וזה אי אפשר להבין בשכלנו כלל איך בונין בנינים מהמים בעצמן. אך זהו בעצמו בחינת הנ"ל בחינת חלל הפנוי הנ"ל שבאמת יש בו שכל והכל נתהוה מן השכל שהוא בחינת מים, דהיינו שכל הבריאה וכל הצמצום של הבריאה שהוא חלל הפנוי, הכל נתהוה בחסדו יתברך שהוא בחינת מים רק שאי אפשר להבין זאת. וזהו בחינת המבצר של מים הנ"ל, ועשרה חומות מרמזין על כלל הבריאה שנברא בעשרה מאמרות שהם בחינת עשר תיקונין בחינת עשר ספירות וכל אלו העשרה תקונין עשר ספירות עשרה מאמרות שהם כלל כל הבריאה, לא היה באפשר להוציאם ולגלותם כי אם על ידי הצמצום של חלל הפנוי כי אם לא כן לא היה מקום להבריאה כנ"ל. ואף על פי כן באמת לאמתו גלם שם בהחלל הפנוי בעצמו יש שכל ודעת נמצא שאינו פנוי רק שאי אפשר להבין זאמת כנ"ל. נמצא שכל הבריאה כולה וכל הצמצום של החלל הפנוי, הכל נתהוהמן המים בעצמן שהם בחינת השכל אך שאי אפשר להבין זאמת בשכל. ועל כן בגמאת זה המבצר של מים הוא חידוש נפלא ואין שום אדם שיוכל ליכנוס בו כי יהיה נטבע במים שאין להם סוף כי בודאי אין מי שיוכל ליכנוס בתוך החלל הפנוי הנ"ל לחקור בזה השכל כי יהיה נטבע שם כי על זה נאדשמר כל באיה לא ישובון (כמו שכתוב בהתורה הנ"ל). ועל כן גם הבריאה בגשמיות הכל נתהוה מן המים, כי השם יתברך ברא המים תחלה לכל הבריאה כמו שאמרו רבותינו ז"ל מתחלה יהיה העולם מים במים. ואחר כך ברא כל הבריאה כולה מן המים כמו שכתוב יקוו המים וכו' ותראה היבשה וכו'. נמצא שהעפר בעצמו נתהוה מן המין ואחר כך ברא מן העפר כל תולדות הארץ. נמצא שהכל נתהוה מן המים כי הארץ והעפר בעצמו נתהוה מן המים ואחר כך ברא מן העפר כל תולדות הארץ. נמצא שהכל נתהוה מן המים כי הדארץ והעפר בעצמו נתהוה מן המים כנ"ל וכמו שכתוב ולרוקע הארץ על המים, וכל זה מרמז שהכל נתהוה מונשתלשל מבחינת העשרה חומות של מים הנ"ל שהם שורש כל הבריאה כולה שנתהוה בחכמה בתוך הצמצום שצמצם אור חכמותו לצדדין והחכמה הוא בחינת מים כנ"ל. ובאמת גם הצמצום בעצמו הוא ממים כי גם בהצמצום בעצמו הוא ממים כי גם בהצמצום נעלם ונסתר חכמה ושכל רק שאי אפשר להשיגו. נמצא שהכל מן המים שכל הבנינים שהם כלל הבריאה עם כל הצמצומים הכל ממים, כי הכל מן החכמה והשכל רק שאי אפר להשיג זאת כי אסור לחקור בבחינת חלל הפנוי כנ"ל. ועל כן בזה העולם הגשמי עיקר הבראיאה הוא על יסוד העפר הגשמי, כי האדם הבעל בחירה שהוא העיקר שבשבילו נברא הכל הוא נברא על הארץ דייקא כי הוכרח לצמצם המים עד שיהיו נעשים עפר גשמי כדי שיוכל האדם וכל הנבראים להתקים עליו כי במים אי אפשר להאדם ליכנוס כי שם הוא סוד השכל של הצמצום הנ"ל שלא יתגלה עד לעתיד שיתקיים ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים, כמים לים מכסים דייקא. היינו שהדעת יתגלה ממש כמו המים המכסים את הים שיש בהם בחינת י' חומות של מים שהם מהמכסים את הים שיש בהם בחינת י' חומות של מים שהם נמשכין מסוד השכל של הצמצום של חלל הפנוי כנ"ל, ולעתיד יתגלה זה הדעת, כי ידעו את ה' בשכל נפלא שאף על פי כן שצמצם אורו לצדדין כדי שיהיה מקום לבריאה אף על פי כן לית את רפנוי מיני והא ממלא לכ עלמין וסובב כל עלמין וכו' כי ישיגו השכלשל החלל הפנוי. וכל הדעת הזה יתמלא הארץ כמים לים מכסים דייקא, היינו שידעו שכל זה הוא כמי המים המכסים על הים שיש שם י' חומות שעד הנה לא נתגלו בעולם ואז ישיגו אותן היו"ד חומות. וכמו השגות אלו היו"ד חומות שהם בחינת מים המכסים על הים כמו כן יזכו לדעת את ה' כי הכל בחינה אחת כנ"ל. כי כל זמן שאין נתגלה השכל של החלל הפנוי אי אפשר לדעת את ה' בשלימות ועל כן עתה עיקר חיותינו הודגא האמונה שמכניסין בנו הצדיקים האמתיים שהם מקבלין הארת הדעת משם מהשכל שיתגלה לעתיד.אבל לעתיד יתגלה זה הדעת והשכל איך גם בהחלל הנפוי נעלם אורו יתברך ואז יתיישבו כל הקשיות והספיקות והבלבולים שקשה על השם יתברך אפילו הקשיות שנמשכין מהחלל הפנוי (כמבואר בהתורה בא אל פרעה הנ"ל עיין שם היטב). ועל כן מדוקדק היטב הפסוק ומלא הארץ דעה את ה' כמים ליםן מכסים דייקא, כי הדעת הוא ממש בבחינת המים לע הים שהם סוד היו"ד חומות של מים שהם סוד השכל של החלל הפנוי שיתגלה לעתיד כנ"ל. וכל העשרה מיני חצים הנ"ל נמשכין מבחינת שבירת כלים שמשם נתהוו הקליפות שהם בבחינת כל החצים הנ"ל נמשכין מבחינת שבירת כלים שמשם נתהוו הקליפות שהם בחינת כל החצים הנ"ל ועיקר השבירה היה בבחינת שם ב"ן שהוא בחינת עפר. ומים הוא בחינת שם מ"ה החדש שמשם התיקון כנ"ל, ועל כן שם הם היו"ד חומות של מים שהם סוד השכל של החלל הפנוי שיתגלה לעתיד שהוא בחינת התיקון. כי עיקר השבירה היתה מחמת גודל ההעלם שנתעלם סוד השכל של הצמצום שמשם תוקף הדין ועל יד זה התגברו הדינים שהם בחינת הסיגים שהיו בהכלים ועל ידי זה לא יכלו לסבול האור, כי היה רב מכחם ועל יד זה נשברו ומשם נתהוו הקליפות. אבל לעתיד שיתגלה השכל של הצמצום של החלל הפנוי יתתקן השבירה לגמרי ויתבטל כל הקליפות. נמצא שגם הקשיות הנמשכין מריבוי אור משבירת כלים גם הם עיקר כחם ויניקתם הוא מבחינת חלל הפנוי היינו מהקשיות הנמשכין מחלל הפנוי שאי אפשר ליישבן. כי עיקר התהוותם וכוחם מהתחלת הצמצום שהוא שורש הדין (והבן כל זה היטב). ועיין היטב בכתבי הא"י ותמצא הדברים מבוארים אם עיני שכל לך. וכן רואין בחוש בענין הקשיות שכולם תלויים ונסבכים זה בזה שגם הקשיות שאפר ליישבן הנמשכין מהקליפות שנתהוו מהשבירה גם הם נשרשים ונסבכים בהקשיות של החלל הפנוי שאי אפשר ליישבן, ועל כן אסור ליכנוס בחקירות כללל כי אפםילו הקשיות שאפשר ליישבן יכול כהר. עין ליכנוס מהם להקשיות שאי אפש רליישבן כי הכל תלוי זה בזה כי עיקר שרשם וכחם מתחלת הצמצום של החלל הפנוי כנ"ל. כי אם לא היה נעלם סוד הצמצום לא היה שולם התהוות הקליפות כלל כנ"ל. ועל כן לעתיד שיתגלה סוד השכל של הצמצום באמת יתבטלו הקליפות לגמרי ויתקיים בלע המות לנצח ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ וכנ"ל. וזה בחינת שם מ"ה החדש שהוא בחינת עולם התיקון הנמשך מבחינת עתיק שעיקר שלימות התיקון יהיה נשלם רק לעתיד. אבל אף על פי שכבר התחיל התיקון בשעת התהוות הבריאה כמובן בכתבים שזהו בחיתנ סוד שם מ"ה החדש שהמשיך לתקן הכלים ומשם נתהוה כל האצילות וכל הבריאה כולה, אך אף על פי כן עדיין נשארו כמה ניצולצין בהקליפות בשביל הבחירה שלא יושלמו להתברר עד ביאת המשיח. ומחמת אלו הניצוצות שלא נתבררו עדיין שהם בחינת שברי כלים שלא נתתקנו עדיין בשביל הבחירה מחמת שבהם לא האיר עדיין בשלימות השכ של החלל הפנוי שזה עיקר התיקון כנ"ל, מחמת זה יש עדיין אחיזת הקליפות שהם הקשיות והכפךירות של כל המחקרים שמשם עיקר כח היצר הרע (כמבואר אצלינו כמה פעמים) ומשם כל העשרה מיני חצים הנ"ל שנמשכין משבירת כלים שלא נתבררו עדיין כנ"ל. ועל כן אף על פי שברחה הבת מלך לתוך עשרה חומות של מים שהם בחינת התיקון כנ"ל, אף על פי כן הגיע אליהלשם כל העשרה מיני חצים שיש לםה כח מהדיינם שלא נתבררו עדיין כנ"ל. ובזה אנו עוסקין כל ימינו לברר הטוב מהרע, לברר ולתקן שארי הניצוצות הנ"ל כדי להוצאי החצים מהבת מלך ולרפאותה כי כל האחד לפי עוונותיו חס ושלום כן נותן כח בשברי כלים ומתגבים החצים בהשכינה כביכול חס ושלם בבחינת כי חציך נחתו בי בחינת דרך קשתו ויציבני כמטרה לחץ הנאמר בעת הגלות שהיה על ידי עונות ישראל. ועל זה נאמר והוא מחולל מפשעינו מדוכא מעוונותינו וכו' איש מכאובות וידוע חולי הנאמר על נשמת משיח דסביל מרעין ומכתשין, שהוא מלכות דקדושה בחינת בת מלך הנ"ל שסבלת כאבים ועינויים וכו' מעשרה מיני חצים הנ"ל. וכן להיפך כל אחד כפי תשובתו וכפי מעשיו הטובים כן הוא מוסיף כח בהצדיק העוסק ברפואת הבת מלך להוציא ממנה כל החצים ולרפאתה. וכל זמן הגלות נאמר על השכינה וכנסת ישראל כי גדול כים שברך מי ירפא לך, וכתיב הצרי אין בגלעד אם רופא אין שם כי מדוע לא עלתה ארוכת בת עמי וכתיב כל ראש לחלי וכל לבב דוי מכף רגל ועד ראש אין בו מתום פעצ וחבורה וכו' הכל מחצים הנ"ל. ולעתיד יתקיים מחצתי ואני ארפא במה שמוח. הוא רופא בבחינתותאחז במשפט ידיהנאמר שם רופא בבחינ ותאחז במשפט ידי הנאמר שם בענין שהוא מה שזרק חץ ומחזירה שעל ידי זה הוא רופא הבת מלך כנ"ל, שזהו בחינת המתקת הדינים בשרשן כנ"ל:
And this is why our Sages gave a sign for non-kosher birds through their eating — for if a bird grasps and eats (דּוֹרֵס וְאוֹכֵל), it is certainly non-kosher. For non-kosher birds suckle from the wings of the above-mentioned serpent — which has an ant in its mouth, wanting to overpower the ant, Heaven forfend (who is the true sage etc., as explained there). And therefore the sign of impurity is in its mouth — if it grasps and eats, it is certainly impure: for this shows that it wants to overpower through its eating, to grasp and devour, Heaven forfend, the ant etc. For from there derives the vitality of the non-kosher birds, as described. But Hashem will not abandon it into the serpent's hand, and will save the ant from its mouth — for "a lip of truth shall be established forever," speedily in our days, amen.
אות ט וכל התורה והמצוות הכל בשביל לברר הניצוצות שנשארו משברי כלים כידוע שעל ידי זה מוציאין החצים מהבת מלך כנ"ל. וזהו בחינת שחיטה שהוא בחינת המתקת הדינים בשרשן כנ"ל, שזהו בחינת מה שהבעל כח הנ"ל זורק חס ומחזירה כנ"ל. ועיקר המתקת הדינים בשרשן הוא על יד בחינה הנ"ל, היינו על ידי שממשיכין הארה מעולם התיקון מהשכל של סוד הצמצולם שתתגלה לעתיד שעל ידי זה נמתקין כל הדיינם בשרשן. כי עיקר כל הדינים שרשן מתחילת הצמצום כידוע שמשם נשתלשלו ונתהוו כל הדינים עד שלפעמים נתהוו מהם דינים קשים על יד התגברות הקליפות שנתהוו משברי כלים, וכשרוצים להמתיק הדינים אי אפשר להמתיקם כי אם בשרשם דהיינו שצריכין לעלות לשורש הדין שנמשך מתחילת הצמצום של חלל הפנוי ומ שיכול ליכנוס לשם כגון צדיקי הדור הגדולים במעלה שהם בבחינת משה הם יכולים להמתיק כל הדינים בשרשם. כי עיקר כח הדיינם הוא ממה שנעלם השכל של חללל הפנוי כי עיקר כל הדינים הוא מהסתרת הדעת. כי הדעת בחינת רחמים, והסתרת הדעת בחינת דיינם (וכמו שכתוב בדברי רבינו ז"ל כמה פעמים). ועיקר כל הסתךרת הדעת שבעולם נמשך מהסתרת הדעת שבחלל הפנוי ומשם אחיזת כל הדינים והקליפות והקשיות. ולע כן מי שיכול ליכנוס לתחלת הצמצום של החלל הפנוי ויודע ומשיג שגם שם שם נעלם ונסתר השם יתברך ומשיך הארה מהדעת והתיקון שיתגלה לעתיד על ידי זה ממילא נתבטלין ונמתקין כל הדינים שהיו יוניקים נמזה הצמצום וההסתר המאחר שנתגלה שגם שם נמצא השם יתברך וזהו בחינ תהמתקת הדינים בשרשן, היינו על ידי תחלת הצמצום שהוא שורש כל הדינים על ידי שיודע שגם שם נעלם השם יתברך שעל ידי זה נתתקן הכל כנ"ל:
--border-light: #c8b898;
אות י נמצא שעיקר בחינת השחיטה הוא בחינת המתקת הדינים בשרשן. שממשיכין ומעוררין שורש הדין שהוא תחילת הצמצום שזהו בחינת החרב והסכין של שחיטה, ומאחר שאנו מקיימין מצוות השם יתברך בחרב הזה ושוחטין כאשר ציוונו, נמצא שאנו מגלין שגם בתוקף הדין בבחינת חרב וסכין גם שם נעלם ונסבר חכמתו ורחמנותו כי באמת לאמתו השחיטה היא רחמנות גדול על הבעל חי כי הוא עיקר תךיקונו לנצח. ועל כן על ידי מצוות שחיטה אנו ממתיקין הדינים בשרשן ומבררין הטוב מהרע רוח האדם מרוח הבהמה שהוא בחינת העדר הדעת בחינת סיגי הדינים, מבררין אותן וממתיקין ומתקנים אותם על יד הסכין של שחיטה בבחינת המתקת הדינים בשרשן כנ"ל. ועל כן דגים וחגבים אין טעונין שחיטה, כי דגים וחגבים שרשם מבחינת התיקון שיתגלה לעתיד על כן אין טעונין שחיטה, כי דגים גדילים במים ששם הם בחינת העשר חומות של מים שהם בחינת התיקון שיתגלה לעתיד כנ"ל. ועל כן הצדיקים נמשלו לדגים כי הצדיקים הם בחינת משיח (כמו שכתב רבינו ז"ל במקום אחר) בחינת עולם התיקון שממשכין בכל דור תקונים נפלאים מבחינת התיקון שיתגלה לעתיד שהוא בחינת העשרה חומות של מים כנ"ל. ועיקר קיום החומות של מים הם בשכות וכח מצות צדקה (כמבואר בהמעשה הנ"ל). ועל כן סימני דגיחם סנפיר וקשקשת ועיק הוא קשקת כי כל מה שיש לו קשקשת וכו'. כי קשקשת בחינת צדקה בחינת וילבש צדקה כשריון בחינת שריון קשקשים (כמבואר היטב לעיל בה' דגים עיין שם). כי צדקה הוא בחינת השכל של החלל הפנוי שיתגלה לעתיד שהוא כההוא קמצא דלבושיה מניה וביה בחינת וענתה בי צדקתי וכו' בחינת צדק לבשתי וכו' כמבואר היטב בהתורה בא אל פרעה עיין שם, ועל כן צדקה הוא בבחינת החומות של מים שהם בחינת התיקון שיתגלה לעתיד שזהו בחינת צדקה כנ"ל, וכן מבואר לעליל בהלכות דגים שצדקה הוא בחינת מים עיין שם היטב כי שייך לכאן, כי צדקה בחינת העשרה חומות של מים בחינת עולם התיקון שהוא השכל של החלל הפנוי שיתגלה לעתיד שהוא בחינת צדקה בחינת צדק לבשתי וכו' כנ"ל. ועל כן גם חגבים נמשלו לדגים ופךטורין משחיטה, כי גם חגבים הם מבחינת התיקון שיתגלה לעתיד שהצמצום הוא כההוא קמצא דלבושיה מיניה וביה (כמבואר בהתורה בא הנ"ל) , שזהו בחינת הנני מביא מחר ארבה בגבולך. ועל כן החגבים אתקשו לדגים ופטורים משחיטה כי שרשם מבחינת התיקון שיתגלה לעתיד על כן בודאי אין טעונין שחיטה כי עיקר השחיטה הוא בבחינת המתקת הדינים בשרשם להמשיך התקיקון מהשכל שיתגלה לעתיד בתחלת הצמצום וכו' כנ"ל, ומאחר שדגים וחגבים הם בעצמן נמשכו מבחינה זאת על כן בודאי אין טעונין שחיטה:
--border-dark: #8a6a50;
אות יא וזה שכתב שם רביונ ז"ל בהמעשה הנ"ל שהחומות של מים עומדין על ידי הרוחות עיין שם. וכן עיקר רפואת הבת מלך על ידי העשרה מיני נגינה שזוכה להם זה שיכול לעשות בידו משקל לכל העשרה מני רוחות ועיין שם, כי החומות של מים שהם בחינת השכל של החלל הפנוי זה אי אשפר להשיג כי אם על ידי בחינת נגינה (כמבואר היטב בהתורה בא הנ"ל) שעיקר התיקון על ידי נגינה שזהו בחינת אז ישיר משה בחינת תבואי תשורי מראש אמנה וכו' (עיין כל זה היטב) :
--hebrew-accent: #5a3e2b;
כי באמת כל הד' בחינות המבוארים בהמעשה הנ"ל שהם הד' בחינת טנת"א וכו' הכל תלוי זה בזה ועולין ונתתקנין זה על ידי זה כמובן בהמעשה הנ"ל שברחה מהחצים לתוך החומות של מים, והחומות של מים בעצמן עומדים על יד הרוחות שהם בחינת רוח הדופק ורוח נגינה, כי רוח הנגינה מחיה רוח הדופק (כמו שכתוב בליקוטי מהר"ן). כי גם הד' בחינות טנת"א הכל תלוי זה בזה ונמשך זה בזה, ועיקר תכלית שלימות התיקון על ידי בחינת טעמים שהוא בחינת נגינת הטעמים שהוא שורש הכל והוא תיקון הכל (כמובן בכתבי האר"י ז"ל ובהמעשה הנ"ל) והבן כל זה היטב:
Na Nach Nachma Nachman MayUman נ נח נחמ נחמן מאומן
Loading comments…