עבדים ב
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
I bless the LORD who has guided me; my conscience admonishes me at night.
According to the Torah beginning "V'Atem Tihyu Li Mamleches Kohanim v'Goy Kadosh, Eileh HaDvarim Asher Tedaber" etc. (Shemos 19:6) — Section 34 — see there. The general principle (haklal) is: the holy point (nekudah kedoshah) is the aspect of tzaddik yesod olam [the righteous one, the foundation of the world], the aspect of bris shalom [covenant of peace]. And there dwells (shorah) holy love (ahavah dikedushah) — the aspect of Kohen. And therefore, through the tzaddik — who is the aspect of the point wherein holy love dwells — shining into (me'ir b'leiv) the hearts of Israel: through this the shames (charafos) that dwell upon the heart — which are the brokenness of heart (shvirat leiv) — are nullified (misbatel). And each person must receive from the point that exists within himself, and from the point of his fellow (nukdas chaveiro). And all the points receive from the universal point (nekudah hakelalis), which is the aspect of the tzaddik. And through the illumination of the point that shines in his heart — through this the shames that dwell upon the heart, which are brokenness of heart, are nullified, etc. See there all of this carefully.
אות א ע"פ המאמר אמר ר' עקיבא כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים שנא' דובר שקרים לא יכון לנגד עיניו עיין בדברי רבינו ז"ל הכ"מ כל המאמר הזה באר היטב (סי' נ"א). והכלל כי אם רוצים שיהי' אחר הבריאה כמ וקודם הבריאה שהיי' אב ובן כחדא שיהי' כולו אחד כולו טוב צריך ליזהר משקר כיע"י אמת השגחת הש"י עלינו ואזי כולו אחד כי ע"י השגחתו ית' נכלל אחר הבריאה בבחי' קודם הבריאה בחי' אב ובן כחדא אבל ע"י שקר מסיר השגחתו ית' כי דובר שקרים לא יכון לנג עיני וכו'. כי אמת הוא אחד אבל שקר הוא רחוק מאחד בחי' בקשו חשבונות רבים ועיקר אחיזת השקר שהוא הרע שהוא הטומאה הוא מחמת רחוק מאחד כי תיכף אחר הבריאה תיכף התחיל בחי' שנים דהיינו הבריאה וקודם הבריאה ומשם השתלשלות השקר שהוא הרע וכו'. אבל קודם הבריאה הי' כולו טוב כולו וקדש אפילו שם טהרה לא הי' שייך לומר ועיקר הטהרה מתחיל אחר הבריאה כי הטהרה מרמזת שיש טומאה והטוא סטרא דלוי סטרא דשמאלא שמשם משתלשל אחיזת הס"א שהוא השקר וע"כ יכולין לעלות מטומאה לטהרה כי עיקר השתלשלות אחיזת הטומאה הוא מבחי' הטהרה בחי' וטהרת את בני לוי ע"ש כל הענין הה. כי עמוק מאד מאד:
And this is the aspect of Chalah that one must separate from the bread — as it is written: "And it shall be when you eat of the bread of the land, you shall lift up a terumah..." etc., "the first of your doughs" etc. (Bamidbar 15:19–20). For Chalah is called reishis [first], and it is called kodesh [holy] — which is the aspect of the holy point (nekudah hakedoshah). For the holy point is the aspect of reishis, the aspect of kodesh — as is explained there in the aforementioned discourse, that the point is the aspect of kodesh. See there.
Translation not yet available
אות ב ענין מילת עבדים וזה בחי' מצות מילת עבדים כי הערלה שהוא זוהמת הנחש הוא בחינת השקר שהוא הרע שהוא הטומאה בחי' זוהמת הנחש כידוע. כי כשמעבירין הערלה אזי הוא בבחי' חותם אמת בחי' אות אמת שהוא בחי' הברית קודש, כשמעבירין ממנו הערלה דחפיא על ברית שהוא בחי' שקר בחי' משקר בחותמא דמלכא. כי עיקר הצלם אלקים צלם דמות תבניתו כביכול הוא אםד מהול שהוא חתום בחותם אמת אבל כשהערלה חופה על הברית הוא בחי' שקר. כי אין זה צלם האדם כלל כי כל זמן שהערלה בו הוא בעל מום גמור כשפירש"י ע"פ התהלך לפני והי' תמים ע"ש. נמצא שהערלה הוא בחי' שקר ממש כי הוא משקרת דמות האדם כי באמת אין הערלה מצלם האדם כלל והוא נדבקת בהאדם בשקר גמור כי נדמה כאלו הוא מגוף האדם ובאמת הוא שקר גמור כי אין זה דמות אדם כי עיקרדמות אדם צלם אלקים הוא כשחתום בברית קודש בחותם אות אמת ע"י העברת הערלה שאז נקרא תמים כנ"ל. וכן מבואר בכמה מקומות ששמירת הברית שהוא בחי' מצות מילה הוא בחי' אמת בחי' כולו זרע אמת (ירמי' ב') ולהיפך פגם הברית בחי' ערלה דחפיא על ברית הוא בחי' שקר שהוא זוהמת הנחש וזה בחי' עבד שהוא ארור בחי' אורר כנען עבד עבדים וכו'. שהוא זרע חם בחי' פגם הברית זוהמת הנחש שנאמר בו ארור אתה כמובא. נמצא שהערלה שהוא בחי' שקר זוהמת החנש הוא בחי' עבד שהוא בחי' שקר זוהמת הנחש הוא בחי' עבד שהוא ארור כנ"ל. כי העבד הוא בבחי' השקר שאחיזתו מהשתלשלות של אחר הבריאה. כי ע"י השקר עי"ז אין אחר הבריאה נכלל בקודם הבריאה כנ"ל כי דובר שקרים לא יכון לנגד עיני (תהלים קא) ואזי אין אב ובן כחדא כביכול כנ,ל. ואזי נופל לעבדות ח"ו כי העבד הוא היפך הבן כי כשהוא בבחי' בן אזי אחר הבריאה נכלל בקודם הבריאה בבחי' אב ובן כחדא אב ובן דייקא כי הבן והאב אחד כי הבן נמשך ממוח האב וע"כ כשהוא בבחי' בן אזי ממילא אב ובן כחדא ונכל לאחר הבריאה בקודם הבריאה כיהבן והאב אחד כנ"ל. אבל ע"י שקר ח"ו עי"ז אין אב ובן כחדא ואזי הואבבחי' עבד כי העבד הוא רחוק מהאדון ואינו בבחי' א' עם האדון נמצא שהעבד הוא בבחי' שקר בבחי' ערלה בבי' רחוק מאחד כי עיקר בחי' כולו אחד דהיינו שיהי' אחר הבריאה כמ וקודם הבריאה הוארק בבחי' בן בחי' אב ובן כחדא אב ובן דייקא כנ"ל. וכן מרומז בדברי רבינו ז"ל במ"א (סי' קיז) שהעבד בבחי' שקר שהוא זוהמת הנחש ע"ש:
8 שִׁוִּיתִי יי לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל-אֶמּוֹט And this is the aspect of reishis — as is brought in the Tikkunim: "Bereishis — a point in its chamber" (nekudah b'heichleihah). And this is the aspect of Chalah — as our Sages of blessed memory said: "In the merit of Chalah, which is called reishis, the world was created." For the essential sustaining and rectification of the world (ikar kiyum v'tikkun ha'olam) is through the point, which is the aspect of Chalah reishis — in the aspect of "Bereishis bara Elokim es hashamayim v'es ha'aretz" (Bereishis 1:1). Reishis is the point as mentioned.
Translation not yet available
אות ג וע"כ צותה התורה למול את הבן כדי להעביר הערלה שהוא השקר כדי שיומשך השגחתו ית' עלינו כדי שיהי' אחר הבריאה וקודם הבריאה בחי' אב ובן כחדא בחי' כולו אחד כי זה עיקר עבודתינו וזה עיקר התכלית לזכות שיהי' נכלל אחר הבריאה בקודם הבריאה כי הערלה הוא בחי' עננין דמכסיין על עיינין ועי"ז אין השגחתו ית' אלי וכי הערלה הוא פגם הברית שהוא פגם העינים כמוב' אבל כשמעבירין הערלה דחפיא על ברית עי"ז מעבריין עננין סמכסין על עיינין ועי"ז השגחתו ית' עלינו ועי"ז אב ובן כחדא כי עי"ז יוצא מחבי' עבד שהוא בחי' שקר לבחי' בן ואזי כולו אחד בח'י אב ובן כחדא כנ"ל. וע"כ עיקר החיוב על האב למול את בנו כי קודם הבריאה ואחר הבריאה הוא ג"כ בחי' אב ובן כמבואר במאמר הנ"ל כי הוא ית' נקרא אב. וכלל הבריאה נקרא בן תיכף כשיצאה הבריאה מכח אל הפועל נשתלשל אחיזה להשקר שהוא הערלה ואנו צריכין להעביר הערלה כדי שיהיו אב ובן כחדא כנ"ל. וע"י שהאב דייקא מל את בנו עי"ז באתערותא דלתתא איתער לעילא כי עי"ז גם הוא ית' שהוא אבינו הוא מעביר הערלה שהוא השקר מכלל הבריאה כדי שיהיו אב ובן כחדא כנ"ל. נמצא שעיקר מצוות מילה כדי לבער השקר שהוא הערלה שהואבחי' עבד שהואהרע והטומאה כדי שיהי' בבחי' חותם אות אמת כדי שיהי' אחר הבריאה כמ וקודם הבריאה בחי' אב ובן כחדא כנ"ל:
Sheeveesee Adoanuy linnegdee summeed key meemeenee bal emoat. For "bread sustains the heart of man" (lechem levav enosh yis'ad) (Tehillim 104:15) — as Rashi explained in the Chumash: pita sa'ada d'liba [bread is the support of the heart]. And the essential shames dwell upon the heart — the aspect of brokenness of heart, the aspect of "shame broke my heart" (cherpah shavrah libi) (Tehillim 69:21) — as is explained there. And therefore bread — which is sa'ada d'liba — requires rectification (tikkun) so that it not corrupt the aspect of the heart. For all things were blemished and corrupted through the aspect of the shvirah [breaking/shattering], as is known. And therefore everything requires rectification — in particular bread and food, which is sa'ada d'liba, for there the essential rectification is needed, so that there not be, heaven forbid, the aspect of shames and brokenness of heart as mentioned.
I am ever mindful of the LORD’s presence; He is at my right hand; I shall never be shaken.
אות ד וע"כ צותה התורה למול את העבד שהוא היפך הבן שהוא בחי' אחר הבריאה כשאינה נכללת ח"ו בקודם הבריאה ע"י שנאחזת בה השקר שאיז אין הבריאה בבחי' בן רק בבחי' עבד ושם אחיזת הערלה שהוא בחי' שקר כ"ל. וע"כ כשמלין את העבד אזי מכניעין את הערלה במקומה ובשרשה כי שם מקומה בבחי' העבד כנ"ל. ואזי כשמכניעין ומעבירין הערלה מהעבד אזי גם העבד יכול להכלל בבחי' בן כי עיקר העבדות הוא מחמת אחיזת השקר שעלידו נתרחק מאחד ואזי אינו בבחי' בן רק בבחי' עבד אבל כשמעבירין הערלה שהוא השקר אזי נכלל העבד בבן ונעשה כולו אחד כי איתא בזוה"ק בר"מ פ' בהר שכ"א מישראל צריך לעבודאת הש"י בב' בחינות בבחי' בן ובבחי' עבד וזה עיקר השלימות כשעבודתו כלולה מב' הבחי' בן ועבד ע"ש. והענין ע"פ הנ"ל כי קודם הבריאה הי' כולו אחד ותיכף כשיצאה הבריאה מכח אל הפועל אזי תיכף הי' שני בחי' קודם הבריאה ואחר הבריאה ומשם נשתלשל אחיז תהס"א שהואהשקר וזה בחי' ימין ושמאל בן ועבד כי קודם הבריאה הוא בחי' כולא ימינא ולית שמאלא תמן וכלל הבריאה כולה כנגד קודם הבריאה הוא בבחי' שמאל כמובן בדברי רבינו ז"ל במאמר הנ"ל. ומזה נשתשלשל כל הבחינות ימין ושמאל שיש בכל מקום כי כולם נשתלשלו מב' בחי' הנ"ל וזה בחי' בן ועבד כי בן הוא כשנכלל אחר הבריאה וקודם הבריאה בחי' אב ובן כחדא ועבד הוא כשאין נכלל ח"ו כנ"ל. נמצא שבן הוא בבחי' קודם הבראיה כי מאחר שנכלל אב ובן כחדא אין חילוק בין קודם הבריאה לאח"כ וע"כ בחי' בן הוא בבחי' קודם הבראיה אבל עבד הוא בבחי' אחר הבריאה כנ"ל. והוא בחי' ימין ושמאל כי ימין הוא בחי' קודם הבראיה כנ"ל ושמאל הוא בחי' אחר הבריאה כנ"ל. וכל עבודתינו הוא כדי שיהי' נכלל שמאל בימין כי כ"א וא' כפי מה שזוכה ע"י עבודתו להכניע הס"א הנאחזת בסטרא דשמאלא כדי שהיי' נכלל שמאלא בימנא כמו כן לפי בחינתו נכלל אחר הבריאה בקודם הבריאה שהוא תכלית כל עבודתינו כנ"ל. וע"כ צריכין לעבוד את הש"י בב' בחינו. בבחי' בן ובבחי' עבד שהם בחי' ימין ושמאל כדי שיהי' נכלל שמאל בימין כדי שיהי' נכלל אחר הבריאה בקודם הבריאה כנ"ל. וזה בחי' מילת העבדים כי ע"י שמלין את העבד ומעבירין ממנו הערלה שהוא השקר שעיקר אחיזתו בבחי' עבד. עי"ז נכלל עבד בבן שמאל בימין כי אע"פ הוא עדיין עבד. אעפ"כ זהו עיקר העבודה שעבד בחי' שמאל יהי' נכלל בימין בבחי' בן. וע"כ אח"כ הוא חייב במצות שהאשה חייבת בהן כי הוא בבחי' שמאל בחי' אשה וע"י שמעביירן ממנו הערלה, עי"ז יכולין שיהי' נכלל בשמאל דקדושה ואזי נכלל שמאל בימין כי שמאל דקדושה נכלל בימין כידוע. כי זה עיקר העבודה שבכל מקום שיש שמאל וימין להכניע הרע הנאחז בשמאל ועי"ז השמאל נכלל בימין ועי"ז נכלל אחר הבריאה בקודם הבריאה כנ"ל:
And the rectification is through the shining of the holy point wherein holy love dwells as mentioned — through which the shames and brokennnesses of heart are nullified, as is explained well in the aforementioned discourse. See there.
גם העבד הוא מקנת כספו שהוא בחי' שמאל בחי' בשמאלה עושר וכו' (משלי ג') וע"י שמכניעין הערלה הנאחזת בבחי' כספו ועשירותו שהוא בחי' שמאל שזהו בעצמו בחי' עבד כנ"ל. עי"ז נכלל שמאל בימין ועי"ז נכלל אחר הבריאה בקודם הבריאה שזהו עיקר תכלית כל העבודתינו כנ"ל:
And this is the aspect of the Chalah that is separated from the bread — for Chalah is reishis kodesh, the aspect of the point as mentioned. And through the revealing of the holy point that is within the bread (nisgaleh hanekudah hakedoshah sheyeish besoch halechem) — through this all the brokennnesses and shames that cover it there are nullified. And through this the bread is rectified and permitted for Israel to eat — for it has already exited from the aspect of fallen loves (ahavos nefulos), from the aspect of shames and brokenness of heart — through the revealing there of the holy point, which is the aspect of Chalah, wherein holy love dwells. Through which the shames are nullified etc. as mentioned. And as is explained in the aforementioned discourse. See there.
Translation not yet available
אות ה וזה בחי' מה שאסור לשחרר את העבד. כ"ש והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם וכו' לעולם בהם תעבודו כי זאת העבודה והבירור להכניע ולבטל הרע הנאחז בכל הבריאה כדי שיהי' נכלל אחר הבריאה בקודם הבריאה זה הבירור אנו צריכין לעשות כל מינו בכל דור ודור עד הסוף. עד שיעבור רוח הטומאה מן הארץ לגמרי. ואז יתבטל הכל באמת ויחזור הכל לשרשו ואז יהי' כולו אחד כמו קודם הבריאה. אבל עכשיו כ"ז שהש"י חפץ בקיום העולם אנו צריכין שיהיו כל עבודתינו בבחי' רצוא ושוב דהיינו להכלל כל הבריאה בקודם הבריאה ואעפ"כ היי' קיום הבריאה ולא תתבטל לגמרי ח"ו כי הש"י חפץ בקיום העולם. וע,כ עיקר העבודה לברר ולהעלות ולכלול שמאל בימין ואעפ"כ יהי' קיום להשמאל כי סטרא דשמאלא הוא קיום העולם כידוע. וע"כ אסור לשחרר העבד שלא לבטל בחי' השמאל לגמרי רק למולו לבער הערלה הרע הגמור ממנו כדי שאח"כ ע"י שיעבוד בו איש הישראלי, עי"ז יוכל לברר הטוב ממנו ויהי' נכלל שמאל בימין עבד בבן אבל לא לשחרוו לגמרי כיאז הוא מבטל בחי' השמאל לגמרי קודם זמנו. כיאין רשאין לבטל בחי' השמאל לגמרי עד הקץ וכו'. וזהו והתנחלתם אותם לבניכם וכו' לבניכם דייקא כי העבד צריך לעבוד להבן כדי שהעבד יוכלל בבן בחי' שמאל בימין כדי שעי"ז יהי' נכלל אחר הבריאה בקודם הבריאה כנ"ל. כי כל מה ששמאל נכלל בימין כמו כן נכלל אחר הבריאה בקודם הבריאה כנ"ל:
9 לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי אַף-בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח And therefore one gives the Chalah to the Kohen — who is the aspect of holy love that dwells beside the bris shalom — in the aspect of bris kehunah olam [covenant of eternal priesthood] (Bamidbar 25:13). For the essential Kohenhood — which is the aspect of holy love — depends upon (teluyah) the guarding of the covenant (shmirat habris). And therefore the Kohen is commanded in greater holiness in the guarding of the covenant and is warned regarding many more marital prohibitions than an ordinary Israelite. And the essential holiness of his Kohenhood depends upon this — as it is written in Parshas Emor: "and you shall sanctify him, and he shall not defile his seed" (Vayikra 21:15) — and as Rashi explained there. For the essential holiness of the Kohenhood — which is the aspect of holy love — depends upon the guarding of the covenant. For there dwells holy love beside the aspect of bris shalom, which is the aspect of the holy point as mentioned.
Translation not yet available
אות ו וזהו בחי' ספירת העומר ושבועות. כי איתא שבספירה עולין מטומאה לטהרה ע"י ספירת העומר. כי אז אנו מטהרין עצמינו מטומאת מצרים כדי לזכות לקבלת התורה בשבועות. ולכאורה הדבר תמוה. איך ע"י הספירהשסופרין הימים איך מטהרין עצמם עי"ז ומהו ענין הספירה של הימים לטהרה. אך ע"פ הנ"ל מבואר היטב עינין הספירה. כי עיקר אחיזת הס"א שהוא הששקר שהוא הרע והטומאה .עקיר אחיזתו בבחי' מספר כי קודם הבריאה הי' כולו אחד כולו טוב. ושם בבחי' אחד בודאי אין שייך שום מספר כלל. וכ"ש לפני אחד מה אתה סופר ותיכף כשהוציא ית' הבריאה מכח אל הפועל התחיל תיכף בחי' המספר כי תיכף הי' שני בחי' כ"ש רבינו ז"ל במאמר הנ"ל. וכשיש שני בחי' שייך מספר ומשם נשתלשל השתלשלות עד אחיזת הס"א שהוא בחי' חשבונות רבים. דהיינו ע"י שנתרבה המספר ונתרחק מאחד עד שנתשלשל לבחי' חשבונות רבים שהוא בחי' אחיזת הס"א שהוא בחי' שקר שרחוק מאחד כנ"ל. נמצא שעיקר אחיזת הס"א שהוא השקר שהוא הטומאה הוא מבחי' מספר. ושורש המספר בקדושה קודם שנשתלשל אל הטומאה דהיינו תיכף אחר הבריאה שאזי תיכף נתהוה בחי' המספר כנ"ל. אבל עדיין הי' המספר בקדושה, זאת הבחי' הוא בחי' הטרה המבואר במאמר הנ"ל דהיינו תיכף אחר הבריאה שתיכף נתהוה בחי' שנים בחי' מספר. שזה רושם שישתלשל עד שיהי' נתהוה טומאה. אבל אעפ"כ קודם שמשתלשל הוא בבחי' טהרה כמבואר שם. וע"כ כל מי שרוצה לצאת מטומאה הוא צריך לעלות לבחי' הטהרה. כי הטהרה שהוא בחי' אחר הבריאה בחי' מספר הוא שורש הטומאה. וע"כ על ידה דייקא עוליטן מטומאה לטהרה כמבואר היטב במאמר הנ"ל.וע"כ אחר שזכינו לצאת ממצרים מעבדות לחירות כי מצרים הוא מזרע חם שהוא בחי' פגם הברית זוהמת הנחש בחי' עבד עבדים. וע"כ אחר שיצאנו משם מעבדות לחירות ואנו צריכין להטהר מטומאת מצרים לצאת מטומאהלטהרה. ע"כ ציוונו הש"י לספור ספירת העומר כי ע"י בחי' מספר דייקא שהוא שורש אחיזת הטומאה. עי"ז דייקא עולין מטומאה לטהרה כי המספר הוא בבחי' הטהרה שהוא מטהר מכל הטומאות מחמת שמשם שורש התשלשלות הטומאה כנ"ל. כ"ש וטהרתים מכל טומאותיכם כמבואר במאמר הנ"ל. כי המספר דקדושה שהוא בחי' אחר הבריאה תיכף דהיינו מספר של אמת שאין בו שקר היינו בחי' מספר בקדושה ובטהרה ששומרין אותו משקר דהיינו ששומרין אותו שלא יתאחז בו הס"א שהוא השקר והטומאה זה המספר שהוא אחר הבריאה הוא נכלל בקודם הבריאה ונעשה מהמספר כולו אחד כנ"ל. וע"כ כשצריכן לצאת מטומאת מצרים ואזי אנו צריכין לטהרה כי ע"י בחי' הטהרה דייקא, על ידה עולין מהטומאה כנ"ל. ע"כ אנו צריכין לספור ספירת העומר שהואבחי' מספר דקדושה שהוא בחי' הטהרה כנ"ל. אשר על ידי זה עולין מטומאה. כי המספר דקדושה נכלל בבחי' קודם הבריאה בבחי' כולו אחד כנ"ל. וזה שנאמר בתחילת הבריאה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד (בראשית א') ולא נאמר ראשון כדי שיהי' נכלל כל הבריאה בבחי' אחד היינו בבחי' כולו אחד כולו טוב כדי שכל המספרות הבאין אח"כ שכולם נתהוו אחר הבריאה כנ"ל. שכולם יהיו נכללין ונספרין לבחי'אחד כדי שיהי' הכל נכלל בבחי' כולו אחד. וע"כ עשתה התורה מספר מכל ימי הבריאה וספרה את כל יום ויום כמו שכתוב ויהי ערב וכו' יום שני יום שלישי וכו' כדי שהיי' המספר שהוא בבחי' אחר הבריאה נכלל בקדושה כדי שעי"ז יהי' כל המספר כולו דהיינו כל הבריאה כולה נכלל בבחי' אחד. אשר על כן התחילה התורה המספר מאחד כנ"ל. כי ע"י שהתורה הקדושה סופרת המספר של ימי הבריאה. עי"ז נכלל כל הבריאה שהואבבחי' מספר כנ"ל. בבחי' קודם הבריאה בחי' כולו אחד כנ"ל:
Luchain summach leebee va-yuggel kivoadee af bisuree yishkoan luvetach. And therefore one gives the Chalah to the Kohen — for the Chalah, which is the aspect of the point, must be raised up (leharimahs) to the Kohen, who is the aspect of the universal point (nekudah hakelalis) of Israel. For the Kohen is the aspect of the tzaddik and the rav [teacher/master] of the generation — who is the universal point — as is explained in the aforementioned discourse. As it is written: "For the lips of the Kohen shall guard knowledge" (ki sifsei kohen yishmeru da'as) (Malachi 2:7) — and our Sages of blessed memory expounded upon this: "If the teacher resembles [a Heavenly messenger]..." etc.
So my heart rejoices, my whole being exults, and my body rests secure.
אות ז וזה בחי' מה שמציונ בדרז"ל שלא לספור את ישראל כי בכל מקום שיש מספר שורה קללה ח"ו. וע"כ הזהירה תורה בעת שצריכין לידע מספר בני ישראל ליקח מכ"א בקע לגלגולת כופר נפשו. גם איתא בזוה"ק שמקודם המספר היו מברכין את ישראל וכן אח"כ וכ"ז כדי לשומרם שלא תשלוט ח"ו הקללה הנחאזת בהמספר והמנין כמבואר בזוה"ק. כי בודאי עיקר אחיזת הקלה שהוא בחי'ארור בחי' ארור כנען ארור הנחש הוא משתשל מבחי' מספר ומנין וע"כ אסור למנות את ישראל כדי שלא תהי' שליטה ח"ו להקללה הנאחזת בהמספר כנ". בבחי' בקשו חשבוונת רבים כנ"ל. וע"כ לקחו מהם צדקה כופר נפשם כי ע"י צדקה ניצולין מאחיזתם ואין אחיזה להשקר שהוא הטומאה שהוא הקללה כנ"ל. מבחי' אחר הבריאה ונכלל אחר הבריאה בקודם הבריאה בבחי' כולו אחד כנ"ל. וכ"ז נעשה ע"י הצדקה כי צדקה תציל ממות. דהיינו שהוא מכנעת סטרא דמותא שהיא הס"א שהיא הטומאה הנחאזת באחר הבריאה. ואזי נכלל אחר הבריאה בקודם הבריאה בבחי' כולו אחד שזהו עיקר בחי' צדקה כי זהו עיקר הצדקה לחבר שמאל בימין. שזו בחי' ננכלל אחר הבריאה בקודם הבריאה בחי' כולו אחד כנ"ל. כי צדקה הוא בחי' אמת כמובא שעיקר הצדקה הוא בבחי' אמת בחי' יעקב. בחי' משפט וצדקה ביעקב וכו' בחי' תתן אמת ליעקב כמבואר בדברי רבינו ז"ל הכ"מ במ"א. וע"כ ע"י הצדקה שהיא בחי' התחברות אמת ואמונה. עי"ז נכרלל אחר הבריאה בקודם הבריאה בבחי' כולו אחד. כי צדקה מקשר ומחבר כל העולמות ונכללין בשרשן בבחי' כולו אחד. וע"כ ע"י צדקה דייקא דהיינו בקע לגלגלת. עי"ז ניצולין שלא תהי' אחיזה להס"א שהיא בחי' הקללה עי"ז המספר. כי אנו כוללין המספר בקדושה בבחי' קודם הבריאה בבחי' כולו אחד ע"י הצדקה כנ"ל. ואזי אין אחיזה להקללה והס"א כלל. כי עיקר אחיזתם מחמת הריחוק מאחד כנ"ל. אבל כשמקשרין המספר לאחד דהיינו שכוללין אחר הבריאה בקודם הבריאה בבחי' כולו אחד כנ"ל. אזי אין להם שום אחיזה ושליטה כלל. וכ"ז נעשה ע"י הצדקה שלוקחין בקע לגלגלת שעל ידה משקשרין הכל בבחי' אחד כנ"ל. ובפרט אותה הצדקה של כופר נפש שהי' בשביל קרבנות ועל ידי הקרבנות היו מקרבין ומקשרין כל העולמות לשרשן הראשון כמובא בזוה"ק סילוקא דקרבנא עד א"ס וכו' ע"ש כי ע"י הקרבן מעלין הבהמה לבחי' אדם כמובא. ואזי נכלל שמאל בימין בהמה באדם. ונכלל אחר הבריאה בקודם הבריאה כי אחר הבריאה כנגד קודם הבריאה הוא בבחי' בהמה לגבי אדם כי עיקר האדם שהוא הדעת נמשך מבחי' כולו אחד בחי' קודם הבריאה ועיקר בחי' בהמה דהיינו העדר הדעת נמשך מבחי' אחר הבריאה וע"י הקרבן נכלל הכל בבחי' כולו אחד כולו טוב כנ"ל. נמצא שע"י הצדקה של כופר נפש שהוא בקע לגלגלת עי"ז ניצולין שלא תתאחז הקללה ח"ו בהמנין כי על ידה נעשה כולו אחד כנ"ל. כי אמת בעתיקא תליא כמובא בזוה"ק ולית שמאלא בהאי עתיקא כולא ימינא כ"ש באידרא. נמצא שאמת הוא בחי' כולו ימין שזהו בחי' כולו אחד כנ"ל. וזה בחי' בקע לגלגלת שאיתא שם ב אדרא קדישא כד עאלין בחושבנא יהבין אגר וכו' לעתיק יומין היינו כשיש חשבון ומספר שאז יראין שלא יהי' אחיזה ח"ו לבחי' חשבונות רבים אזי נותנין בקע לגלגלת. ועי"ז מקשרין עצמן לבחי' גולגלתא שהוא בחי' עתיקא בחי' אמת בחי' ראש דברך אמת (תהלים קי"ט) שהוא כולא ימינא כולו אחד אבל כשכולו אחד אין להם אחזיה ונתבטלין לגמרי כנ"ל:
It is found (nimtza) that the rav and the Kohen are one and the same aspect — for they are the aspect of the universal point of Israel from which all the [individual] points must receive. And therefore one gives the Chalah to the Kohen — for the Chalah, which is the aspect of the point, is given to the Kohen — which is the universal point that shines in all the points. And through the shining of the point — the aspect of Chalah — within the bread: through this all the shames and brokennnesses are nullified. For beside the point dwells holy love — the aspect of Kohen — through which everything is rectified as mentioned.
Translation not yet available
אות ח וזהו בחי' ספירת העומר. כדי לעלות מטומאה לטהרה ע"י ספירת העומר שהוא בחי' מספר דקדושה הנכלל בשרש ובבחי' כולו אחד כנ"ל. שעל ידו דייקא עולין מטומאה לטהרה כנ"ל. כי אנו סופרין את הימים לעומר והקרבת העומר הי' כ"ג בבחי' זו כדי שיהי' נכלל אחר הבריאה בקודם הבריאה על ידי שנכלל שמאל בימין בהמה באדם.כי עומר שעורים הוא מאכל בהמה כ"ש בזוה"ק וכמובא לעיל כ"פ וע"י שמניפין העומר לה' ומקריבין אותו עי"ז מעלין ומניפין כלל הבריאה שתהי' נכלל בקודם הבריאה ע"י שמניפין עומר שעורים שהוא בחי' בהמה בחי' אחר הבריאה לה' וכנ"ל. וע"כ אח"כסופרין ספירת העומר שבע שבתות כנגד שבעת ימי בראשית כדי לקשר כל הבריאה שנבראת בשבעת ימי בראשית שהוא בבחי' מספר כי אחר הבריאה מתחיל המספר כנ"ל. לקשר הכל אל העומר שהואבחי' התקשרות אחר הבריאה בקודם הבריאה שזהו בחי' הנפת עומר שעורים כנ"ל וע"י המספר הזה דייקא עולין מטומאה לטהרה וכנ"ל ואז ינטהרין מזוהמת העבדות שהי' במצרים ששם עיקר העבדות בחי' חם כנ"ל. כי עיקר זוהמת בחי' העבד שהוא הטומאה בחי' ערלה בחי' פגם הברית בחי' טומאת מצרים בחי' שקר הוא רק מחמת הריחוק מאחד ואחיזתם מבחי' מספר ומנין כנ"ל. והם נמתקין בשרשן דהיינו ע"י מספר דקדושה שנכלל בבחי' אחד בחי' ספירת העומר עי"ז נמתקין בשרשן ונתבטל אחזיתם כי נכלל כל המספר שהואאחר הבריאה בבחי' כולו אחד ואזי אין להם שום אחזיה כלל וכנ"ל (וע' עוד מענין זה לקמן בה' סימני בהמה וחי' טהורה בכרך י"ד)
10 כִּי לֹא-תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל לֹא-תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת And therefore it is stated in the Shulchan Aruch that the custom is to be meticulous (lehader) to separate Chalah in honor of Shabbos — as is explained in Orach Chaim at the beginning of Hilchos Shabbos. (That is: in Ashkenaz they eat the bread of non-Jews [pas akkum] on weekdays, but on Shabbos they are meticulous to make Jewish dough [isat Yisrael] in order to separate Chalah in honor of Shabbos.)
Translation not yet available
אות ט וזהו בחי' טבילת העבד כי צריכין להעלותו מטומאה לטהרה מבחי' שקר שהוא בחי' חשבונות רבים שיהי' עולה אל בחי' הטהרה שמשם אחיזתם ושם נמתקין ונטהרין כנ"ל:
Key low sa-azoav nafshee lishoal low seetain chaseedichu leeroas shuchas. For the holy Shabbos is the aspect of the holy point, the aspect of "an eternal covenant between Me and the children of Israel" (bris olam beini uvein bnei Yisrael) (Shemos 31:17) — and there dwells holy love, which is the aspect of the delight of Shabbos (oneg Shabbos), the aspect of "love amid pleasures" (ahavah batanugim) (Shir HaShirim 7:7). And therefore the eating of the holy Shabbos is exceedingly precious — for then the eating is from holiness, since it is revealed from holy love and fallen loves are nullified.
וע"כ כל הטבילות הם במי מקוה. כי המים הם בבחי' קודם הבריאה כי המים קדמו לעולם כי המים הם בחי' חסד בחי' ימין שזהו בחי' קודם הבריאה וע"י שנכנסין במים ועולה שם כל הגוף ונתבטל ונתעלם שם במים. עי"זנתבטל ונכלל בבחי' קודם הבריאה ואזי הוא בחי' כולו אחד כנ"ל. ואזי נטהר מכל הטומאות ועולה מהם כי כל הטומאות נתבטלין שם בבחי' כולו אחד כי עיקר אחיזתם מחמת הריחוק מאחד כנ"ל:
For the six weekdays are the aspect of six facets (shisha bechinohs) — the aspect of the aforementioned heart — wherein fallen loves dwell, the aspect of brokenness of heart. And on Shabbos, the six weekdays ascend (ohlim sheshes yemei chol) and the holiness of Shabbos is drawn upon them — which is the aspect of the point, the aspect of yud. And through this the shames and brokennnesses that had gripped [the days] throughout the six weekdays are nullified. And see in the aforementioned discourse [regarding] the matter of yud and vav mentioned there. And therefore one separates Chalah — the aspect of the point — in honor of Shabbos as mentioned.
וע"כ כשנתקרבו ישראל להש"י נתקרבו ג"כ ע"י מילה וטבילה וכנ"ל:
And therefore women are accustomed to separate Chalah — for the aspect of Chalah that is given to the Kohen in order to rectify the bread that is sa'ada d'liba as mentioned — this is the aspect of the rav's point that shines in the student as mentioned. And the rav and student are influencer and receiver (mashpia u'mekabel) — the aspect of man and woman (ish v'ishah) — the aspect of: "My mouth speaks wisdom, and the meditation of my heart is understanding" (pi yedaber chochmos v'hagus libi tevunos) (Tehillim 49:4). And an awakening from below (is'arusa diletata) is required first, as is known.
For You will not abandon me to Sheol, or let Your faithful one see the Pit.
אות י וזה בחי' גר שבא להתגייר שצריך ג"כ מילה וטבילה להכניע הערלה שהוא הרע שהוא טומאת העכו"ם כיכל הגוים ערלים כי העכו"ם הם בבחי' שקר וישראל הם בבחי' אמת כ"ש שארית ישראל וכו' וכמובא. וע"כ כל העכו"ם הם נקראים על שם הערלה כנ"ל וכשרז"ל שאין הערלה נקראת אלא על שם העכו"ם כי הערלה הוא בבחי' שקר בחי' טומאת העכו"ם וע"כ אין הגר יכול ליכנס לקדושת ישראל כ"א ע"י מילה וטבילה כי ע"י שמעבירין הערלה שהוא השקר עי"ז נתבטל ממנו טומאת העכו"ם שהוא השקר ואזי נעשה כולו א' כולו טוב ואז גם הוא חוזר לקדושת ישראל כנ"ל. וזהו בחי' הטבילה כנ"ל:
And therefore the student must first arouse himself to come to the rav in order to receive illumination from the rav's point. And therefore the woman — the aspect of receiver (mekabel), the aspect of student, the aspect of heart — must separate Chalah that is given to the Kohen, in order to receive the illumination of the point (kabeil heiras hanekudah), in order to rectify brokenness of heart (letakein shvirat leiv).
וע"כ צריכה המילה להיות קודם הטבילה כי מתחילה צריכין להעביר הערלה שהיא השקר ואח"כ יכול לזכות לטהרה ע"י שנכלל במים בבחי' קודם הבריאה כי כל זמן שיש בו ערלה שהוא בחי' שקר אנו יכול להכלל בבחי' קודם הבריאה שהוא בחי' הטבילה כנ"ל. רק אחר שמעבירין ממנו זוהמת הערלה ואזי נכלל ג"כ בבחי' אות אמת אזי יכול לקבל הטהרה ע"י הטבילה במים ע"י שנכלל בבחי' קודם הבריאה בבחי' כולו אחד כנ"ל. כי א"א שיהי' נכלל בבחי' קודם הבריאה דהיינו שיהי' אחר הבריאה כמו קודם הבריאה בחי' אב ובן כחדא כ"א ע"י שנזהרין משקר כנ"ל. שזהו בחי' העברת הערלה שהואבחי' שקר כנ"ל:
As our Sages of blessed memory said: "She corrupted the Chalah of the world" etc. — that is: through the sin of the Tree of Knowledge (cheit Etz HaDa'as) that came about through her, the aspect of the shvirah [breaking] was newly introduced (nisvadesh) into the world, as is known. And the rectification of the shvirah is through the point as mentioned — which is the aspect of Chalah. Therefore she must separate Chalah, as mentioned.
Translation not yet available
אות יא וזהו בחי' הב"ד של ג' שצריכין למילת גר וטבילתו ולמדווה רז"ל מדכתיב משפט לגבי גר מה משפט בג' אף גר צריך ג' כי בכל משפט ודין צריכין שלשה כי המשפט הוא להכניע השקר ולברר האמת כי זהו עיקר הדין והמשפט שדנין לפני הדיינים כי א' טוען אמת וא' טוען שקר וצריכין הדיינים לברר האמת ולהכניע השקר:
11 תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת-פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח And therefore through Chalah blessing is drawn (nimshach berachah), and the blessing is found in the dough (metzuyah ba'isah) — as we find with the Matriarchs, and as is stated in the words of our Sages of blessed memory regarding Eliyahu, who commanded the Tzarfatite woman (hatzarfatit): "and bring me out from there a cake" (v'hotze'i li misham ugah) (Melachim I, 17:13) — which is Chalah. And through this, blessing came upon the flour and the oil (ba'ah berachah bakkemach v'hashemen).
וע"כ צריכין בכל משפט ודין להכניע השקר בשרשו דהיינו שצריכין לקשר עצמם בבחי' כולו אחד בבחי' כלליות שנכלל הבריאה בקודם הבריאה בבחי' אב ובן כחדא שע"י בחי' זו נתבטל השקר לגמרי ואין לו שום אחיזה כלל מאחר שכולו אחד כנ"ל. ובחי' זו של כלליו תאחר הבריאה בקודם הבריאה שזה נעשה ע"י אמת ע"י שהדיינים דנים דין אמת לאמתו זאת הבחי' הוא בחי' משולשת כי היא כלולה משלש בחי' שםה כלל קיום כל העולמות שהם בחי' ימין ושמאל ואמצע שנמצא בכל מקום ששרשם מבחי' זו כי קודם הבריאה קודם שיצא הבריאה כלל מכח אל הפועל זהו בחי' כולא ימינא כי לית שמאל תמן כנ"ל. ואחר הבריאה כשיצאה הבריאה מכח אל הפועל והוא בבחי' שמאל כנגד קודם הבריאה וכנ"ל. ותיכף כשיצאה הבריאה מכח אל הפועל אזי נעשה רושם תיכף על השתלשלות הס"א שהוא הרע שהוא השקר והטומאה כנ"ל. וזה כל עבודתינו להכניע השקר שהוא הס"א כדי שיחזור ויוכלל אחור הבריאה בקודם הבריאה שיהי' גם אחר הבריאה כולו אחד כולו טוב כמ וקודם הבריאה ואזי יתבטל השקר לגמרי וכנ"ל. וזאת הבחי' הוא בחי' שלישית בחי' אמצע בחי' קו המכריע היינו בחי' זו שגם אחר הבריאה אחר שכבר יצאה הבריאה מכח אל הפועל יהי' כל הבריאה נכללת בקודם הבריאה. ע"י שמקשרין כל הבריאה לשרשה בבחי' כולו אחד ע"י אמת כנ"ל זאת הבחי' הוא בבחי' קו המכריע שמקשר ומחבר ימין ושמאל שזהו בחי' התחברות וכלליות אחר הבריאה בקודם הבריאה כנ"ל וזוהו בחי' כלל קדושת ישראל שםה כלולים מכהנים לוים וישראלים שהם כנגד שלשה אבות אברהם יצחק יעקב שכ"ז הוא בחי' משולשת הנ"ל בחי' ימין ושמאל ואמצע המכריע כנ"ל וע"כ מכשצריכין לדון דין לגרש השקר ולברר האמת אזי צרכין ג' דיינים שהם כנגד ג' בחי' הנ"ל. כי הב"ד הם בבחי' ימין ושמאל ואמצע המכריע כשרז"ל אין ב"ד שקול וכו' וע"כ ע"י אלו הג' שהם כנגד ג' בחי' הנ"ל על ידם נכלל אחר הבריאה בקודם הבריאה בבי' כולו אחד ועי"ז נכנע השקר כי עיקר אחזית השקר מחמת ריחוקו מאחרד כי בכל מקום שנכלל שמאל בימין ע"י אמצע המכריע לפי בחי' זו כן נכלל אחר הבריאה בקודם הבריאה וכנ"ל וע"כ גר שבא להתגייר שעיקר כניסתו אל קדושת ישראל הוא רק ע"י שמעבירין ממנו השקר שהוא הערלה וכוללין אותו בבחי' קודם הבריאה ע"י הטבילה במים שע"י זה דייקא יוצא מטומאה לטהרה ע"י בחי' כולו אחד וכו' וכנ"ל. ע"כ צריכין שיהיו אצלו ג' בשעת מילה וטבילה כמ וגבי משפט כי להוציא הגר מטומאת העכו"ם שהם בחי' ערלה בחי' שקר ולהעלותה לקדושת ישראל שהם בחי' אמת הוא בחי' משפט ממש שהוא לגרש השקר ולברר האמת שכ"ז נעשה ע"י ג' שהם כלולים מג' בחי' הנ"ל שעל ידם נכלל אחר הבריאה בקודם הבריאה שעי"ז דייקא עולין מטומאה לטהרה ונתבטל השקר שהוא הרע והטומאה לגמרי בשרשה ע"י שחוזרים ונכללים גם אחר הבריאה בבחי' כולו אחד כולו טוב כי עיקר אחיזתם הי' רק מחמת הריחו מאחד אבל ע"י ב"ד של ג' שהם כלולים מג' בחי' הנ"ל שעל ידם נכלל אחר הבריאה בקודם הבריאה שעי"ז דייקא עולין מטומאה לטהרה ונתבטל השקר שהוא הרע והטומאה לגמרי בשרשה ע"י שחוזרים ונכללים גם אחר הבריאה בבחי' כולו אחד כולו טוב כי עיקר אחיזתם הי' רק מחמת הריחוק מאחד אבל ע"י ב"ד של ג' שהם כלולים מג' בחי' הנ"ל. שעל ידם נכלל הכל בבחי' כולו אחד עי"ז נתבטלים לגמרי ויוצאים מטומאה לטהרה וזוכה גם הגר ליכנס על ידם לקדושת ישראל וכנ"ל:
For when the aspect of shames and brokennnesses is nullified through the Chalah — the aspect of the point as mentioned — then all the curses (kelalos) that come from the brokennnesses [stemming] from the sin of Adam HaRishon are nullified. And then blessing is drawn upon the holy love — the aspect of Kohen — from which all blessings flow (shemimenu nimshachim kol haberachos).
Translation not yet available
אות יב וזה בבחי' ברכת כהנים. כי הכהנים הם בבחי' ימין שהוא בחי' קודם הבריאה כנ"ל. ומשם נמשכין כל הברכות כי עיקר אחיזת הקללה הוא רק אחר הבריאה כנ"ל. וע"כ הארן הכהן הי' מניף את כל הלוים כי הלוים הם בבחי' הטהרה בח'י אחר הבריאה שמשם יוכל להשתלשל אחיזה לבחי' חשבונות רבים שהוא בחי' הס"א וכו'. ע"כ הי' צריך הכהן להניף את הלוים כדי שיהי' נכלל אחר הבריאה בקודם הבריאה. בבחי' כולו אחד כדי שיתבטל אחיזת הס"א שאחיזתה מחמת הריחוק מאחד כנ"ל. וזהו בחי' הברכה שמובא בזוה"ק שהי' מברכין את ישראל קודם המספר ואח"כ כנ"ל. כי המספר הוא בבחי' אחר הבריאה שמשם אחיזתם כנ"ל. ע"כ היו צריכין מקודם ואח"כ ברכת כהנים כדי שיהי' נכללין בבחי' קודם הבריאה ששם הברכה שלא יהי' אחיזה להקללה ח"ו שאחיזתם בבחי' מספר שהוא בחי' אחר הבריאה כנ"ל אשר בשבי לזה הוצרכו ליתן בקע לגלגלת וכו' וכנ"ל וע"כ ברכת כהנים משולשת וכנ"ל:
Toadee-ainee oarach cha-yim soava simuchoas es punechu ni-eemoas beemeenichu netzach. Baruch Hashem l'olam, amen v'amen.
You will teach me the path of life. In Your presence is perfect joy; delights are ever in Your right hand.
אות יג וזה בחי' שובעות שבו ניתנה תורה אחר שספרו ימי הספירה שעל ידה נטהרין מזוהמת מצרים מבחי' עבד מבחי' ערלה מבחי' שקר וכו' וכנ"ל ואח"כ זוכין לקבל התורה בשבועות. שהוא תורת אמת שעל ידי התורה מקשרין כל העולמות ונכלל אחר הבריאה בקודם הבריאה כי עיקר זאת הבחי' נעשה ע"י תורת אמת וע"כ כל התורה היא בבחי' משולשת כשרז"ל (שבת פ"ח) בריך רחמנא דיהיב לן אוריין תליתאה על ידי תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי כי התורה היא בחי' אמת בחי' שלום שהיא כלולה מג' בחי' הנ"ל שעי"ז נכל אחר הבריאה בקודם הבריאה שזהו תכלית הכל שזה נעשה ע"י מצות התורה וכנ"ל:
And therefore the measure (shiur) of the dough from which one separates Chalah is an omer — for "the omer is a tenth of the ephah" (ha'omer asiris ha'eifah) is the aspect of yud, the aspect of the point. As is explained in the aforementioned discourse — that the point is the aspect of yud. And therefore when the dough is of the measure of an omer, then there is present the aspect of the illumination of the point (heiras hanekudah) — which is the aspect of yud. And therefore one separates Chalah from it as mentioned.
וזהו בחי' (אבות) על ג' דברים העולם עומד על הדין ועל האמת ועל השלום שנאמר אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם. כי אלו הג' הם בחי' אחת וכ"א כלול מג' בחי' וכולם בכלל הם ג' בחי' הנ"ל שהם קיום העולם כי עיקר קום העולם הוא כשאחר הבריאה נכלל בקודם הבריאה בבחי' כולו אחד כנ"ל. שזהו תכלית כל הבריאה ובשביל זה נברא העולם כידוע וזה נעשה ע"י ג' בחי' הנ"ל. שהוא דין ומשפט שע"י דין אמת שמכניעין השקר ומבררין האמת נכלל אחר הבריאה בקודם הבריאה כנ"ל. ב' אמת ג' שלום כי אמת הוא ג"כ בחי' זו כי הכל תלוי באמת שעי"ז השגחתו ית' עלינו. ועי"ז נכלל הכל בבחי' כולו אחד כנ"ל. וזהו בחי' שלום שהוא בחי' המכריע שעושים שלום בין ההפכים בין ימין ושמאל כי שלום מקשר הכל. ונכלל שמאל בימין אחר הבריאה בקודם הבריאה. וזהו בחי'ה' יברך את עמו בשלום (תהלים כ"ט) כי שלום הוא כלי מחזקי ברכה כי עיקר הברכות הנמשכין מבחי' קודם בריאה כי שם מקור הברכה. א"א שיהי' נמשכין למטה לאחר הבריאה כ"א ע"י שלום שהוא מקשר הכל ונכלל אחר הבריאה בקודם הבריאה ואזי נמשך ברכה ממקור הברכה לכלל הבריאה כולה וזה בי' ברכת כהנים שמסיימין בשלום וברכתם הוא ג"כ אצל שים שלום כיעיקר הברכה נמשך אל הבריאה ע"י שנכללת בקודם הבריאה שזהו בחי' שלום כנ"ל כי הברכה הוא להנצל ולהכניע הקללה הנחאזת בבחי' אחרא הבריאה וע"י שנכלל אחר הבריאה בבחי' קודם הבריאה בבחי' כולו אחד כולו טוב נתבטלין כל הקללות בשרשן כנ"ל. ונמשכין כל הברכות וכל הטובות לכלל הבריאה כולה. וזהו בחי' ה' יברך את עמו בשלום כנ"ל:
And therefore Chalah has no minimum measure (ein lah shiur) — for a point itself has no measure, as is known.
(הלכו עבדים הלכה ג' בהלכות מילה הלכה ג' באות ל"א. הלכה ד' בהלכות מילה. הלכות עבדים ד באות י"ב: הלכה ה' בהלכות מילה הלכה ה' אות ט"ו):
And therefore the essential [obligation of] Chalah from the Torah is in the Land of Israel, and during a time when all Israel dwell there — as it is written: "When you come to the Land..." etc. (Bamidbar 15:18). For in the Land of Israel the aspect of the point shines there — for there are there ten sanctities (eser kedushshos). And the highest holiness there is the Holy of Holies (kodesh kedoshim), the Foundation Stone (Even Shesiyah) — which is the point (nekudah) from which the world was founded (shemimennah hushat ha'olam). And this is the aspect of Chalah reishis in whose merit the world was created. And therefore the essential [obligation of] Chalah is in the Land of Israel. Nekudah HaKedoshah — Holy Point Tzaddik Yesod Olam · Bris Shalom · Ahavah diKedushah · Bereishis Chalah = Reishis Kodesh Point within the bread "Nekudah b'Heichleihah" Kohen = Rav of Generation Universal Nekudah · Bris Kehunah "Sifsei Kohen yishmeru da'as" Shabbos Kodesh Nekudah = Yud · Oneg Shabbos Ahavah batanugim · Bris Olam Bread = Sa'ada d'Liba Heart · Shvirat Leiv · Charafos Woman = Ishah Mekabel · Talmid · Is'arusa diLetata Chalah → Kohen Separate for Shabbos Eretz Yisrael · Even Shesiyah Nekudah from which world was founded · Chalah d'Oraisa Omer = 1⁄10 Ephah = Yud = Nekudah · Chalah has no maximum measure — a point has no size Sages: "In the merit of Chalah — called Reishis — the world was created" ✦ Translator's Summary — Halacha Two This halacha draws on Likutay I:34 and introduces an entirely new angle on Chalah — not through the lens of holy speech (leshon hakodesh) as in Halacha One, but through the lens of the holy point (nekudah hakedoshah), the tzaddik, and the rectification of the heart. Comparison with Halacha 1: Halacha 1 reads Chalah through leshon hakodesh / da'as / chochmah. Halacha 2 reads it through nekudah / ahavah dikedushah / bris / leiv. Both converge: the Kohen holds the root; separating Chalah and raising it to him reconnects the scattered sparks — whether of speech or of the heart — to their holy source.
Loading comments…