ערלה ה
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
Key shum shi-ailoonoo shoavainoo deevray sheer visoalulainoo seemchu sheeroo lunoo meesheer Tzey-oan.for our captors asked us there for songs, our tormentors, for amusement: “Sing us one of the songs of Zion.”
אות א וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וכו' שלש שנים יהי' לכם ערלים וכו' ובשנה הרביעית יהי' כל פריו קודש הילולים לה' ובשנה החמישית וכו':
Translation not yet available
ע"פ התו' להמשיך שלום בסי' י"ד ע,ש כל התור.ה ומבואר שם שאין אדם זוכה לתורה כ"א ע"י שפלות וכו' שישבר גאותו מד' בחי' שפלות כי צריך אדם להקטין א"ע לפני גדולים ממנו ולפני בני אדם כערכו ולפני קטנים ממנו ולפעמים שהוא בעצמו קטן שבקטנים וצריך להקטין א"ע כנגד מדריגת עצמו ידמה בעיניו שהוא למטה ממדריגתו בבחי' שבו איש תחתיו וכו' ע"ש:
Aich nusheer es sheer Adoanuy al admas naichur.
How can we sing a song of the LORD on alien soil?
אות ב וזה בחי' שלש שני ערלה ונטע רבעי. כי איתא ששלש שני ערלה הם כנגד הג' קליפות הטמאות לגמרי ונטע רבעי הוא כנגד בחי' נוגה שהוא מעורב טוב ורע. ואלו הד' קליפות צריך כל אדם לבטלם ולשברם כי זה עיקר הנסיון ובחירה של האדם לעמוד כנגד כל המדות רעות הנמשכין מאלו הד' קליפות הקודמין לפרי ועי"ז יזכה לפרי. וכלל כל המדות רעות כלולים בגאות שהוא ע"ז שהוא ההיפך מהתורה שעיקרה ענוה בחי' אין כי כלל כל התורההוא לבטל עצמו בתכלית הביטול עד שיהי' ניכלל בא"ס וגאות הוא ההיפך מזה. כי גאות כלול מכל הד' קליפות הנ"ל שצריכין לשברם ע"י ד' בחי' שפלות הנ"ל דהיינו להיות שפל וקטן כנגד גדולים ובינונים וקטנים שהם ג' בחי' ועוד צריך להקטיןולבטל את עצמו עד שיהי' שפל בעיניו למטה ממדריגת עצמו בבחי' שבו איש תחתיו כנ"ל. ואלו הד' בחי' הם כנגד הד' קליפות הנ"ל. כי מי שיש לו איזה גיאות למעלה ממדריגתו שרוצה להדמות עצמו לגדולים או לבינונים או אפילו לקטנים ובאמת הוא קטן מכולם כי הוא קטן שבקטנים. ומחמת גאותו הוא גדול בעיניו למעלה ממדריגתו. זהו בחי' ג' קליפות הטמאות לגמרי שהם ענן גדול ואש מתלקחת ורוח סערה שכולם בחי' גאות וגדלות רעש ומחלוקת שרוצה להתגאות בג' בחי' הגבוהים ממנו שהם בחי' גדולים ובינונים וקטנים וזהו בחי' עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפינחס. שבאמת הוא קטן מכל הג' בחי' הנ"ל והוא מתגאה בעיניו ומתדמה עצמו כנגדם. וע"כ הוא בחי' ג' קליפות הטמאות לגמרי הנ"ל. אבל מ ישמשבר אלו הג' בחי' גאוה הנ"ל. רק ששעדיין אינו קטן ממדריגת עצמו זהו בחי' קליפות נוגהשהואמעורב טו"ר. ולפעמים נכלל בטוב ולפעמים להיפך כי לפעמים מחמת שאינו קטן נגד מדריגת עצמו הוא נופל לגאות גמור למעלה ממדריגתו שזהו בחי' שנוגה נכלל ברע וכנ"ל. ולפעמים מרגיש שפלותו עד שהוא קטן בעיניו למטה ממדריגתו ואז נכלל בטוב:
Translation not yet available
אות ג
Eem eshkuchaich Yirooshulu-yeem teeshkach yimeenee.
וזה בחי' שלש שני ערלה ונטע רבעי. כי כשנוטעין אילן אסור לאכול מפירותיו עד שישבר ויבטל ממנו הקליפות הקודמין לפרי שהם הד' קליפות הנ"ל שכלולים בגיאות כנ"ל. כי האילן צריך בירור זה ביותר מחמת שתחילת חטא אדה"ר הי' ע"י האילן שהוא עץ הדעת טו"ר. וכל חטאו הי' ע"י גאות שהכניס בהם הנחש הקדמוני שאמר להם והייתם כאלקים שרצו להתגאות ולעלות ולהדמות עצמו לעליון. כי האילן בטבעו גדול וגבוה בקומתו מאד שזהו בחי' גאות וגבהות בחי' כי כגובה ארזים גבהו. וע"כ צריך בירור גדול לבטל מפירותיו בחי' אחיזת הגאות שהוא בחי' כלל כל המדות רעות כנ"ל. וע"כ הזהירנו וערלתם ערלתו את פריו שלש שנים וכו' שלא לאכל מפירותיו ג' שנים כדי לבטל ג' קליפות הטמאות לגמרי שהם בחי' ג' בח'י גאות הנ"ל. ובשנה הרביעית צריך להעלות הפירות לירושלים כי ירושלים בחי' יראה שלם כמשרז"ל. היינו בחי' שלימות היראה ששם עיקר השלימות שזה זוכין ע"י ענוה כ"ש שם בהתורה הנ"ל. כי ירושלםי עיר מלוכה של ישראל שהוא מלכות דקדושה ועיקר הגדולה והמלכות דקדושה הוא בחי' ענוה ושפלות אמתי כ"ש אדמו"ר ז"ל בהתורה באר חפרוה שרים (ל"ת בסי' ע"ב) בבחי' במקום גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו. וע"כ ע"י שמעלין הפירות לשם זוכין לבטל ולברר קליפות נוגה עד שיזכה לבחי' הרביעית של שפלות הנ"ל דהיינו שיהי' שפל ועניו תחת מדריגתו שזה עיקר השפלות בחי' השפלות של משה רבינו ע"ה שאמר ונחנו מה. וזה שכתוב בירושלים לעתיד וראמה וישבה תחתיה וכו' זה בחי' הנ"ל בחי' במקום גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו. וזהו וראמה שכל מה שתגבה ותרום ותתנשא למעלהיותר וישבה תחתי'. כמו כן תשב תחתיה שתהי' בבחי' שבו איש תחתיו שכל היושבים שם יזכו לשפלות האמתי להקטין עצמם ממדריגת עצמם. וע"כ הי' בירושלים מועט מחזיק את המרובה כי מעולם לא אמר אדם צר לי המקום שאלין בירושלים. כל זה מחמת שפלות וביטול בחי' אין שעי"ז הוא בחי' מועט מחזקית את המרובה. כי ענוה בחי' אין ואפס הוא בבחי' בלתי גבול ויכול להחזיק הכל. וע"כ מחמת שירושלים הוא בבחי' ענוה ושפלות שזה עיקר קדושתה כי עיקר הקדושההוא ענוה ושפלות. ע"כ לשם צריכין להעלות הפירות בשנה הרביעית כדי לברר הפירות מקליפה הד' הנ"ל ולזכות לענוה אמתית בבחי' שבו איש תחתיו הנ"ל:
If I forget you, O Jerusalem, let my right hand wither;
6 תִּדְבַּק-לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם-לֹא אַעֲלֶה אֶת-יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי
Translation not yet available
אות ד וזהו ובשנה החמישית תאכלו את פריו. כי כשזוכין לבטל עצמו ולשבר גאותו בד' בחי' הנ"ל שהוא בחי' שבירת וביטול הד' קלית הנ"ל שבהם כלולים כל המדות רעות כידוע. אזי הוא זוכה להכלל בד' אותיות השם שהם שורש הד' יסודות ארמ"ע שהם בחי' דצח,ם שסביבם הם הד' קליפות הנ"ל שצריכין לשברם עד שיברר כל הד' יסודות עד שיהי' נכלל בד' אותיות השם ב"ה ואז כשהוא קטן בעיניו למטה מד' בחי' הנ"ל אזי הוא נכלל בבחי' קוצו של יו"ד שהוא למעלה מהכל כידוע ששם אין שום אחיזת הרע כלל. ואז מותר לאכול הפירות בכל מקום כ"ש ובשנה החמישית תאכלו את פריו שנה החמישית זהו כנגד בחי' קוצו של יו"ד שהוא בחי' יסוד הפשוט בחי' צדיק יסוד עולם שהוא שורש וחיות של כל הד' יסודות. ואז יכולין לאכול הפירות בכל מקום כי כבר נתבטל הרע ע"י שקיימו מצות ערלה ולא אכלו מהפירות ג' שנים ואח"כ נטע רבעי שהעלו הפירות לירושלים. וזהו ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו. כי אז כשזוכין לבטל הגאות לגמרי ולבוא לתכלית הענוה אז נמשך עליו ברכה ותוספות שפע ורב טוב בבחי' מאן דהוא זעיר הוא רב. וזהו בחי' להוסיף לכם תבואתו. להוסיף זה בח'י יוסף בחי' צדיק יסוד עולם. שממנו כל ההשפעות והברכות כידוע בחי' ויוסף הוא השליט הוא המשביר לכל עם הארץ שכל עם הארץ שהם כל בני אדם שבעולם כולם יונקים חיותם ומקבלים השפעתם רק מהצדיק שהוא בחי' יוסף שהוא בח'י יסוד החמישי שהוא בבחי' קוצו של יו"ד שהוא החיות הנעלם בכל הד' יסודות שאין זוכין לזה כ"א ע"י תכלית הענוה והשפלות בכל הד' בחינות כנ"ל. והא בהא תליא כי כל אחד כפי מה שמבטל עצמו ומרגיש שפלותו באמת כמו כן הוא זוכה להתקרב להצדיק האמתי שכבר זכה לתכלית הענוה בכל הבחי' בבחי' מ"ה לגמרי שזה עיקר מעלת וגדולת הצדיק האמתי כי ענוה גדגולה מכולם כשרז"ל. וכן כל מה שמתקרב יותר להצדיק ונכלל בו כמ וכן הוא זוכה יותר לבחי' ענוה באמת שזה כל תקונו. כי עיקר התרחקות כל אדם מהש"י ומצדיקי אמת ומהתורה שהם כל חיותו העיקר הוא מחמת גאות וכבוד שנמשך מבחי' ערלה הנ"ל וצריך כל אדם להשתדל לבט לממנו כל הבחי' גאות כנ"ל ואז יזכה לבחי' ובשנה החמשית תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו וכו' וכנ"ל:
Teedbak lishoanee licheekee eem low ezkiraichee eem low aaleh es Yiroosh-ula-yeem al roash seemchussee.let my tongue stick to my palate if I cease to think of you, if I do not keep Jerusalem in memory even at my happiest hour.
7 זְכֹר יי לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלִָם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ
Translation not yet available
אות ה וזה בחי' קריעת ים סוף ע"י מטה משה. כי כי פרעה בחי' גאות שאמר מי ה' וכו' לי יאורי ואני עשיתיני. וע"כ הגאולה היתה ע"י משה שהי' עניו מאד מכל האדם ואמר ונחנו מה בחי' תכלית השפלות בכל הבחינו תכנ"ל. וע"כ עיקר גמר הגאולה הי' קי"ס שהפך ים ליבשה. כי עיקר הענוה הוא בבחי' עפר שישים עצמו כעפר והמים הם למעלה מהעפר שהם כנגד הצומח שהוא למעלה מהדומם. ושם מתחיל הגאות שהוא בחי' המון ורעש גלי הים שרועשין ומתנשאים עצמם כ"ש ותרומם גליו שזהו בח'י גאות וכ"ש אתה מושל בגאות הים בשוא גליו וכו'. אבל הש"י שם חול גבול לים שהוא בחי' יסוד העפר שמשבר גאותם בכל פעם ואינם יכולים להתנשאות ולצאת מגבולם כ"ש והמו גליו וכ'ו. וע"כ אז ביציאת מצרים שרדף פרעה אחריהם שהוא בחי' גאות. ע"כ הי' הנס ע"י קי"ס שהראה להם הש"י ע"י משה שיכול להפוך ים ליבשה שיהי' נעשה יבשה בחי' ארץ ועפר בחי' ענוה ממים רבים כאלה ששם אחיזת הגאות היינו שישראל שהם בבחי' ענוה כ"ש כי אתם המעט מכל העמים כשדרז"ל כי הם כלולים במשה שהי' ענו מאד. ע"כ הים בריבוי מימיו והמון גליו בורח ונבקע מפניהם ונתהפך ליבשה וארץ בחי' שפלות. ופרעה וחילו שהם בבחי' גאות נטבעו בתוכו וישוב עמלם בראשם כי תמותת רשע רעה כי גאותם בעצמם הטביע אותם. וע"כ התחיל השירה אשירה לה' כי גאה גאה וכמו שתרגם אונקלוס ארי אתגאי על גוותניא. כי עיקר קי"ס הי' בחי' שבירת הגאות וכנ"ל. וע"כ סיים ה' ימלוך לעולם ועד בחי' מלכות דקדושה בחי' ה' מלך גאות לבש שהוא משבר ומבטל כל הגאות שבעולם כי מלכותו וגאותו ית' זהוא תכלית הענוה בבחי' במקום גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו וכנ"ל:
Zichohr Adoanuy leevnay edoam ais yoam Yirooshulu-yeem hu-oamreem uroo uroo ad ha-yisoad bu.
Remember, O LORD, against the Edomites the day of Jerusalem’s fall; how they cried, “Strip her, strip her to her very foundations!”
אות ו ו זה בחי' חמשה עשר בשבט שהוא ר"ה לאילנות לענין דיני ערלה ונטע רבעי. כי י"ב חדשי השנה הם כנגד י"ב שבטי יה. ונקראים בשם שבטים כי הם בחי' שבטים וענפים היוצאים מהאילן הקדוש שהוא בחי' יעקב שהוא גופא דאילנא כי כל נשמתין מאילנא רברבא נפקין. ואלו הי"ב שבטים כלולים בד' מחנות השכינה שהם בחי' ד' דגלים. וכנגדם הם ד' תקופות השנה וכל אלו הד' בחי' יוצאים מד' אותות השם שמשם נמשכין הד' מוחין ומשם הד' יסודות שהם בחי' תלת גוונין דעינא ובת עין וכנגדם בקליפה הם בחי' ד' קליפות שהם בחי' ג' קליפות הטמאות ונוגה שהם בחי' שלש שני עלרה ונטע רבעי כנ"ל. וכמו שבקדושה יש בחי' תלת גוונין דעינא ובת עעין ועיקר הוא נקודת הב"ע שמשם כל ההסתכלות והידיעה בעיני השכל ע"י התלת גוונין המאירין לשם כמו כן להיפך את זה לעומת זהגם בקליפה עיקר אחיזת כל הקליפות ע"י בחי' נוגה שהוא כנגד בחי' בת עין שמשם כל יניקתם כידוע ובכלד' תקופות השנה צריכים לברר הטוב מהרע ולשבר הד' קליפות הנ"ל שהם כנגדם. והנה הד' תקופות הם מתחילין מניסן. נמצא שתקופת טבת היא התקופה הרביעית שהוא כנגד בחי' בת עין הנ"ל. ששם עיקר הבירור כנ"ל והתקופה היא ג' חדשים שהם טבת שבט אדם נמצא שט"ו בשטב הוא נקודה אמצעית התקופה. שזהו בחי' נקודת הבת עין וע"כ אז היא ר"ה לאילנות. ששם עיקר הבירור מהגיאות שכולל כל המדות רעות כנ"ל. כי עיקר הבירור בבחי' נקודת בת עין הנ"ל שהם בחי' המדריגה הד' של שפלות הנ"ל שהוא שיהי' בבחי' מה ואז נכלל בבת עין דקדושה שהיא בחי' הנקודה האמתיות דקדושה שדרך שם נכלל במקום שנכלל למעלה למעלה כי עיקר העלי' והכלליות למעלה למעלה באור הא"ס הוא ע"י ענוה ושפלות והעיקר כשמגיע לבחי' שפלות הד' הנ"ל שהוא תכלית הענוה בחי' שפלות של משה רבינו שהוא בחי' הצדיק האמת וכנ"ל. שזה זוכין על ידי שהעלו הפנירות לירושלים ששם תכלית הענוה כנ"ל כי שם הביהמ"ק ששם נקודת האבן שתי' שמשם יוצא גידין לכל הארצות כשפרש"י על פסוק ונטעתי בהם עץ כל פרי ע"ש. כי נקודת האבן שתי' הוא בחי' תכלית הענוה והשפלות הוא בחי' עפר ועיקר קדושת העפר הוא בא"י וירושלים והעיקר בביהמ"ק בנקודת האבן שתי' ששם שער השמים כי א"אל עלות לשמים שהוא למעלה מעלה. כ"א על ידי ענוה ושפלות כי בגשמיות בודאי א"א לעלות למעלה אפילו פרסה אחת מכ"ש לשמים אבל ע"י ענוה ושפלות שהוא בחי' אין יכול לעלות לשמים ולמעלה מעלה וזהו בחי' והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה כשהוא מוצב ארצה בבחי' ענוה ושפלות שהוא בחי' ארץ ועפר ממש אז דייקא וראשו מגיע השמימה שיכול לעלות למעלה מעלה וכנ"ל. וזהו בחי' ירושלים הבנוי' כעיר שחוברה לה יחדיו ששם עלו שבטים וכו'. כי עיקר עליית שבטי יה היא בירושלים דייקא ששם יכולים לעלות לירושלים של מעלה מחמת ששם זוכין לבחי' שפלות אמתי הנ"ל:
Translation not yet available
Translation not yet available
אות ז וזה בחי' פדיון פירות נטע רבעי בכסף שיכולין לפדותם בכסף ולהעלות הכסף לירושלים כדין מעשר שני שנאמר בו ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן וכו' כשדרז"ל מפסוק קודש הילולים לה. כי עיקר שבירת הגאות הוא בכסף וממון שהוא עשירות שהוא בחי' מלכות כי עיקר הממשלה והגדולה הוא אצל העשיר כי הכל צריכין אליו וע"כ הוא צריך ליזהר ביותר מגאות וע"כ הזהירה התורה על הגאות אצל רבוי עשירות דייקא כ"ש השמר לך וכו' וכסף וזהב ירבה לך וכל אשר לך ירבהו רם לבבך וכו' וזכרת את ה' אלקיך וכו' כי עיקר הגאות וההתנשאות הוא בענין הממון והחפצים של אדם וכנראה בחוש שמקטן ועד גדול רובם אובדים עולמם ע"י תאות ממון והעיקר ע"י הגאות והכבוד ע"י שכל אחד רוצה להתנהג למעלה ממה שיש לו. הקטנים והנמוכים הם חפצים במלבושי כבוד שהם גבוהים ממנו הרבה לפי פרנסתו והבינונים חפצים עוד בגדים יקירים יותר ושאר חפצים וכלי הבית נאים והעשירים רודפים אחר כלי כסף ותשכיטין וכו' שהם דברים שאין להם שיעור כי יש דבריםהרבה מרבים הבל וכל מה שיש לו ממון וחפצים יותר מתרומם לבו יותר עד שמתגאה בעשרו כאלו כל העולם והחפצים וכו' הכל מגיע לו עד שהרבה אובדים שני עולמות עי"ז כידוע כל זה וע"כ הזהירה התורה על המלך שלא ירבה לו כסף וזהב לבלתי רום לבבו מאחיו. כי עיקר אחיזת הגאות ביותר הוא בממון כנ"ל כי עיקר ביטול הגאות הוא ע"י הצדיק שזוכה לבחי' מה באמת דהיינו בחי' הד' הנ"ל שהוא בחי' שבו איש תחתיו שהוא שפל ועניו למטה ממדריגתו כנ"ל. כי כל זמן שאינו מגיע למדריגה זאת להחזיק עצמו למטה ממדריגתו הקטנה אע"פ שכבר שיבר הגדלות בג' בחינות הקודמים ואינו יוצא ממקומו כנ"ל עדיין יכול להיו תחוזר וניעור הגאות בקרבו כי עיקר יניקת הג' קליפות הטמאות שהם בחי' ג' מדריגות של גאול הגמור הוא מבחי' נוגה שהוא בחי' הד' כידוע וע"כ כל זמן שלא שיבר הבחי' הד' הנ"ל להיות שפל למטה ממדריגתו עדיין יכול להיות הגאות חוזר וניעור ח"ו וע"כ באמת עיקר שבירת הגאות שהוא כלל הכל הוא ע"י הצדיק האמת שכבר זכה לבחי' ביטול בתכלית באמת בכל הד' בחי' הנ"ל ובאמת האבהא תליא כי כל אחד כי מה שמשתדל לבטל עצמו ולהרגיש שפלותו ופחיתותו וירצה לחוס על נפשו להנצל ועוצם ריחוקו מהש"י והתורה וכו' כמו כן זוכה לקרב עצמו לצדיק האמ תכי בודאי מי שמרגיש שפלותו ופחיתותו וירצה לחוס על נפשו להנצל ממיתה עולמית ומייסורי עולם ולזכות לחיים נצחיים בודאי לא יסתכל על שום מניעה שרובם ככולם מחמת כבוד שמתיירא שילעיגו עליו ויבזוהו וכו'. ואפי' שארי מיני מניעות מאשתו וחותנו ואביו וכו' כולם מתבטלים לגמרי אצל מיש משרגיש מעט משפלותו ופחיתותו ורואה ומבין בעצמו אופן מעמדו ומצבו בזה העולם ולהיכן נתעה במעשיו וכו'. ובודאי ישתדל בכל כחו לקרב עצמו למי שיוכל לעסוק ברפואתו ועי"ז יתקרב אל האמת דהיינו לצדיק האמת וכל מה שמתקרב יותר להצדיק האמת כמו כן מרגיש שפלותו יותר יכי עיקר ביטול הגאות הוא ע"י הצדיק שזכה לבחי' מה באמת כנ"ל. וכ,ש במ"א (בהתורה ואלה המשפטים לקו"א סי' י' וכו'). נמצא שעיקר ביטול הגאות הוא כשזוכין לבחי' הד' הנ"ל שהוא בחי' בת עין שהוא בחי' בירור קליפת נוגה כנ"ל וע"כ עיקר ביטול הגאות הוא בממון כי ממון ועשירות הוא בבחי' בת עין הנ"ל שכלולה מכל הגוונין. כי מון ועשירות בחי' מלכות שהוא בחי' בת עין דכל גונין אתחזיין בה כידוע וע"כ הכסף יענה את הכל שכל החפצים וכל מניי סחורות וכל הדברים שבעולם יכולין לקנות ע"י הכסף כי הכסף והממון הוא בבחי' בת עין שכלול מכל הגוונין כי כל החפצים שבעולם נמשכין מהגוונין עילאין שהם בחי' המדות וכולם כלולים בבת עין שהוא בחי' עישרות ומלכות וע"כ שם בהממון עיקר הנסיון של הגאות והכבוד שכולל כל המדות כי הוא בבחי' בת עין שהוא כנגד בחי' נוגה ששם עיקר הנסיון והבחירה וכנ"ל וע"כ יכולין להחליף הפירות של נטע רבעי על הכספ דייקא ולהוליך הכסף לירושלים כי קדושת הפירות נחלך על הכסף כי שם בכסף כל החליפיטן והקנינים שבעולם מחמת שהכסף כלול מהכל כי הוא בבחי' בת עין כנ"ל:
Bas buvel hashidoodu ashray she-yishalem luch es gimoolaich shegumalt lunoo. Fair Babylon, you predator, a blessing on him who repays you in kind what you have inflicted on us;
כי עיקר הגאות בבחי' עינים כ"ש רום עינים ומי שמשבר כל הד' בחי' גאות הנ"ל ומבטל עצמו בתכלית הביטול זוכה להסתכל בעיניו למעלה למעלה לחזות בנועם ה' כי א"א לעלות מדרגאל דרגא ולהסתכל למעלה כ"א ע"י תכלית הביטול וכנ"ל והעיקר כשזוכה לקדושת בחי' הבת עין בשלימות שמשם עיקר ההסתכלות דהיינו ע"י שמשבר הגאות בכל הד' בחי' הנ"ל וכנ"ל:
Translation not yet available
Loading comments…