גביית מלוה ג
ליקוטי הלכות - Likutay Halachos
And this is why the Omer is offered on the 16th of Nissan, whose gematria equals the Name that emerges from the initial letters of the aforementioned verse: Chayil bala vay'ki'enu, as mentioned above. And as is written in the Ra'aya M'heimna: "Through the offering of the Omer, the Sitra Achra flees from Aishes Chayil" — for through the Omer, one extracts the holy sparks from the wicked kingdom — Haman-Amalek — in the aspect of "The wealth he swallowed, he shall vomit up," and Torah is formed from this, which is Aishes Chayil, as mentioned above — the Torah that is received on Shavuos, the aspect of Minchah chadashah, as mentioned above. (See the Ra'aya M'heimna there.) 71
אות א לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו בחוץ תעמוד וכו' וענין לא תחבול אלמנה:
Based on what was explained above in Hilchos Halva'ah, Halachah 1: the essential root of wealth — where the roots of the souls are — is karka'os [land/real property]. For all wealth comes from the earth, for everything comes forth from the earth — even silver and gold, as it is written: "For there is a source for silver" (Job 28:1) etc. And from there all the souls come forth, as it is written: "Let the earth bring forth living souls" (Genesis 1:24) etc. And as was explained there above; see there.
ע"פ המאמר המתחיל מי שרוצה לקרב בני אדם לעבודת הש"י וכו' בליקוטי הראשון (בסי' נ"ט) ע"ש כל המאמר:
And therefore, after a person passes away — when the lien of the lender upon the borrower expires, for repaying a creditor is a mitzvah, and the dead person is free from the mitzvos, and automatically he has no lien whatsoever — for the lien upon the borrower's property is only in the manner of areivus [surety/guarantee]. And the essential lien is upon the body [person] of the borrower himself. And as is brought in the Poskim [halachic authorities] regarding one who sells a promissory note to his fellow and then forgives [the debt] — it is forgiven, and this is for this reason; see there.
וזה בחי' האיסור ליכנוס לתוך ביתו של לוה ליקח המשכון וגם אסור למשכנו כ"א ע"פ ב"ד. כי עיקר העניות היא מחמת פגם המשפט המבואר במאמר הנ"ל. כי מבואר שם שיש בית וחומה שהם בחי' יד ושם שהם בחי' משפט וכסא הנ"ל. בחי' רבועא ועגולא הנ"ל שעיקר קיומם ע"י בחי' המשפט הנ"ל. כי זה שרוצה לקרב בני אדם להש"י הוא בונה היכל הקדוש. שהוא בחי' כבוד בחי' כסא כבוד כמבואר שם. אבל הוא צריך לשמור א"ע שלא יתאחז בו הרע של אלו הנפשות שהוא עוסק לקרבם. כי אלו הנפשות הם בבחי' זאת ירושלים בתוך הגוים שמתיה וכו'. ירושלים הוא היכל הקודש שהיא שוכנת בין הגוים והקליפות. והעצה לזה הוא ע"י משפט שצריך זה האיש המקרב נפשות ובונה מהם היכל הקודש בחי' ירושלים עיר הקודש, הוא צריך ליזהר מאד לשפוט א"ע בכל עת ולפשפש במעשיו ולחשוב דרכיו ולדון ולשפוט א"ע בכל עת על כל הדברים שהוא עושה אם ראוי לעשות כך. וע"י המשפט שהוא שופט א"ע עי"ז נתעורר אש המשפט ושורף את הרע של אלו הנפשות שמקרבן מלהתאחז בו. וגם הוא שורף את הרע מן אלו הנפשות שמקרבן שלא יתאחז עוד הרע גם בהנפשות בעצמן שהם בחי'היכל הקודש הנ"ל. בחי' כסא כבוד כנ"ל. נמצא שעיקר בנין וקיום בחי' היכל הקודש הנ"ל בחי' כסא הנ"ל הוא ע"י המשפט. שעי"ז מגרש ושורף את הרע מבחי' ירושלים עיר הקודש, היכל הקודש הנ"ל, שלא יחריב הרע את ירושלים ח"ו. כי ע"י המשפט הוא שורף את הרע מהנפשות שעי"ז מתקיים היכל הקודש הנ"ל בחי' ירושלים בחי' כסא כנ"ל. וע,י כסא הנ"ל בחי' היכל הקודש בחי' ירושלים בחי' עגולא כנ"ל שזהו בחי' כבוד כנ"ל במאמר הנ"ל, עי"ז מתקיים החומה של עשירות שהוא שורש הנפשות כמבואר בסוף המאמר הנ"ל, שחומה של עשירות שהוא בחי' נפש נמשך ע"י הכבוד שנתגדל ע"י האיש הנ"ל שמקרב נפשות להש"י שבונה היכל הקודש כנ"ל. נמצא שעיקר העשירות הוא ע"י משפט הנ"ל, שעי"ז נבנה ומתקיים היכל הקודש הנ"ל שמשם עיקר העשירות כנ"ל. כי בלא משפט ח"ו מתאחז ח"ו הרע ונתחרב ח"ו היכל הקודש שהוא בחי' עשירות כנ"ל. וזהו בחי' (ירמי' יז) עושה עושר ולא במשפט בחצי ימיו יעזבנו, כי עיקר קיום העשירות הוא ע"י משפט דייקא שעל ידו מתקיים היכל הקודש שמשם העשירות כנ"ל. וזה שנסמך אחר פסוק עושה וכולו. כסא כבוד מרום מראשון וכו' כי עיקר העשירות דקדושה הוא מבחי' כסא כבוד וכו' כנ"ל שקיומו ע"י משפט כנ"ל:
It emerges: when the lien on the body of the borrower expires [at death], automatically he has no lien whatsoever. For the property is now in the possession of the heirs. However, the essential lien that the lender has upon the property of the deceased is only because the root of the nefesh was there, as above.
And similarly at the Splitting of the Sea, when Yisrael plundered the Egyptians of great wealth — it is stated that Yisrael then merited a very great spiritual perception. For this depends on that: through extracting the wealth from the wicked kingdom, they merited lofty Torah — for then Aishes Chayil is formed from this, as mentioned above. 72
אות ב כי זה שרוצה לעשות מו"מ ולהרויח ממון ועשירות הוא צריך ליזהר מאד לחשוב דרכיו ולפוט א"ע בכל עת ולפשפש במעשיו בכל עת. כי ע"י משפט הנ"ל דייקא יכול לעשות המו"מ בקדושה שיצליח בו כי זה שעושה מו,מ הוא בחי' מקרב נפשות להש"י כי יש בהמו"מ ניצוצות קדושות גבוהות מאד שצריכין לבררם ע,י המו"מ כמבואר בדברי רבינו ז"ל כ"פ. ואלו הניצוצות שמבררין אותן ע"י המו"מ ומחזירין אותן אל הקדושה. הם בחי' גרים ובעלי תשובה הנ"ל. כי מעלין ומכניסין הנפשות והנ יצוצות של המו"מ מן החוץ לפנים אל הקדושה. נמצא שהעוסק במו"מ באמונה בקדושה כראוי הוא מגייר גרים. גם ע"י המו"מ הוא מרוויח ממון ועשירות שהוא מגדלת הנפש. שעי"ז מרוויח ממון עי"ז הוא מקרב נפשות להש"י. וע"כ צריך זה העוסק במו"מ לשמור א"ע מאד שלא יתאחז בו הרע של אלו הנפשות והניצוצות שהוא מברר ומעלה ע"י עשיית המו"מ. כי זה ידוע שהקדושות והנפשות המלובשין בהמו"מ הם בבחי' גלות השכינה ושוכנין בין הגוים והס"א בבחי' זאת ירושלים בתוך הגוים שמתיה וכו' כמבואר בדברי רבינו ז"ל כ"פ ע"כ צריך זה העוסק במו"מ ליזהר בנפשו מאד שלא יתאחז בו הרע הנאחז באלו הניצוצות שהוא מבררם ע"י המו"מ ומזה בא מה שהיוצאין לשוק ועוסקים במו"מ נכשלין לפעמים ונתרחקין מעבודת הש"י כי זה מחמת הרע הנ,ל. שנתאחז בהנצוצות של המו"מ כנ"ל. אבל באמת מו"מ הוא דבר גדול מאד. רק שצריכין לשמור עצמו כנ"ל וע"כ הוא צריך למשפט הנ"ל. דהיינו שישפוט א"ע בכל עת ויתבודד ויפרש שיחתו לפני הש,י ויפשפש במעשיו. וידין וישפוט א"ע בעצמו על כל הדברים שהוא עושה אם כך ראוי לו לעשות ולבלות ימי חייו במעשים כאלה ועי"ז המשפט מעורר התלהבות הלב שהוא בחי' אש. וע"י האש הזה הוא שורף את הרע שלא יתאחז בו. וגם שלא יתאחז באלו הניצוצות והנפשות שהוא עוסק לבררם ע"י המו"מ וכנ"ל. ואזי זוכה להגדיל כבוד הש"ית עי"ז ובונה בחי' היכל הקודש ע"י המו"מ ואזי זוכה לעשירות גדול. כי העשירות נמשך ע"י הכבוד הנ"ל. ע"י בחי' היכל הקודש הנ"ל כנ"ל אבל כשאין משפט אז ח"ו נאחז הרע ואזי אין יכול לבררהניצוצות ולבנות היכל הקודש ואזי אין לו עשירות כי נתקלקל העשירות ע"י הכעס שמזמין לטו היצר. כי הכעס הוא היצר הרע שבבל כמ"ש (קהלת יא) והסר כנס מלבך והעבר רעה מבשרך. ע"כ צריכין משפט הנ"ל כדי לשרוף את הרע ואזי נתבטל הכעס ואזי זוכהלעשירות הנמשך ע"י היכל הקודש הנבנה ע"י הנשפות והניצוצות שמבררין ע"י המו"מ כנ"ל:
And therefore, even now after the nefesh of the borrower has departed, nevertheless a small amount of the vitality of the nefesh still remains in the deceased person, as is brought [in the sources]. It emerges that a small amount of the nefesh still remains within his property — for the property is the root of his soul, as above. And therefore the lender comes back upon them [the properties], because there is still a small amount of the borrower's nefesh there.
וזה בחי' ל"ט מלאכות (שבת מ"ט) ממשכן גמרינן. וזה בחי' מה שברכם משה לישראל בעת שנגמר המשכן ויהי נועם כו' ואמר ב"פ ומעשה ידינו כדי שתשרה ברכה במלאכת המשכן וכדי שתשרה ברכה במעשה ידיהם כשארז"ל. כי ל"ט מלאכות הוא בחי' מו"מ. כי כל העסקים והמו"מ כולם כלולים בל"ט מלאכות והם בחי' אחת עם מלאכת המשכן שהואבחי' היכל הקודש. כי ע"י המו"מ נבנה היכל הקודש שהוא משכן כבודו כנ"ל. נמצא של"ט מלאכות וכל המו"מ הם בחי' מלאכת המשכן ממש שהוא ההיכל הקודשוע"כ ל"ט מלאכות ממשכן גמרינן. וע"כ ברכם בשעת גמר הקמת המשכן יה,ר שתשרה שכינה במעשה ידיכם כי הם בחי' אחת כנ"ל:
And therefore the essential lien is upon karka'os [land] — because there is the essential root of the nefesh, as above. Therefore there remains even now a small amount of vitality there, as above. But regarding mitaltelim [movable property] — where the nefesh was not as deeply rooted, as above — therefore now, after the nefesh has departed, they are not considered the borrower's at all, and they are not called by the name and soul of the borrower at all — since the nefesh has departed from there, and even during his lifetime it was not as deeply rooted there.
וזה טוב תורה עם דרך ארץ. שיגיעת שניהם משכחת עון. כי התורה כולה נקראת משפט. כ"ש משפטי ה' אמת וכו' (תהלים יט) וכיוצא בזה בפסוקים הרבה. היינו שא"א לעסוק בדרך ארץ שהוא מו"מ כ"א ע"י התורה שהיא בחי' משפט. שעי"ז שורפין את הרע הנאחז בהנצוצות שמבררין ע"י המו"מ כנ"ל. וזה שיגיעת שניהם משכחת עון. ועון הוא הרע שנשכח ונתבטל ע"י יגיעת שניהם היינו ע,י התורהשהוא בחי' משפטץ. ששורף את הרע מלהתאחז בלבו. בבחי' כי באש ה' נשפט (ישעי' סו). וכן נשרף הרע ומתבטל ואינו יכול להאחז גם בהנצוצות של המו"מ בעצמו. שהם בבחי' כסא כבוד בחי' היכל הקדוש בבחי' וכבוד ה' כאש אוכלת כמבוארק במאמר הנ"ל. נמצא שמשפט וכסא הנ"ל שהם בחי'תורה ודרך ארץ. שניהם משכיחין ומבטלין את העון שהוא הרע. כי הם שורפין את הרע ומבטלין אותו ע"י אש של התלהבות הלב שמתעורר על ידי המשפט כנ"ל:
And this is the aspect of the fact that karka'os are called by the name of the deceased — for it is the essential inheritance that is called by his name, as it is written: "To establish the name of the dead upon his inheritance" (Ruth 4:5). But mitaltelim are not called by his name at all after he departs. For the shaim [name] is the nefesh, as Rabbeinu, neiro ya'ir, wrote (Siman 59). And after his death, the remnant of the nefesh and the shaim is only considered [to remain] in the karka'os — where the essential root [of the soul] is, as above.
And similarly, regarding the final redemption, it is said (Yeshayahu 23:18): "And her merchandise and her hire shall be holy to Hashem" etc. — "for those who sit before Hashem shall her merchandise be, and for a covering of the ancient (atik)" — "these are the things that He concealed," etc. That is: through the wealth of the wicked kingdom that will return to Yisrael, through this very thing they will merit the mysteries of the Torah, as mentioned above — which is the aspect of "a covering of the ancient — these are the things that He concealed" — the aspect of the Torah of the Atika that will be revealed in the future, speedily in our days, amen. 73
אות ג נמצא שעיקר קיום הממון והעשירות הוא ע"י בחינת משפט הנ"ל. וע"כ עיקר המשפט הוא בדיני ממונות כי כל דיני ממונות נקראין משפט כ"ש ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם שמדבר מדיני ממנותו וכן כל החשן משפט הוא רק על דיני ממונות. כי עיקר הממון והעשירות הוא ע"י בחינת משפט כנ"ל. ע' למטה בסוף התורה. כי עיקר חורבן ביהמ"ק הי' ע"י קילקול המשפט כשרז"ל לא חרבה ירושלים אלא על שעוותו בה את הדין וכו'. וכ"ש כי הפכתם ללענה משפט וכיוצא בזה פסוקים רבים. כי חורבן ירושלים וביהמ"ק שהם בחי' היכל הקודש כנ"ל הוא ע"י משפט כנ"ל:
But the mitaltelim are considered immediately after his departure to be in the possession of the orphans. For the root of his soul does not remain there as it does in the karka'os, which are called by his name, as above. And the mitaltelim belong primarily to the orphans — based on what is explained in the aforementioned teaching "G'zelah": that the nefesh, the wealth, and the souls of his children are in the aspect of a tree, branches, and fruits. And the children — they are the fruits of the tree. And he himself is the one who nurses the tree and provides for it. And when he passes away and there is no one to exert himself to nurse them and provide for them with wealth — where the root of their soul is — therefore they take an inheritance, so that they themselves will engage with the money and complete their soul through wealth.
נמצא שעיקר העשירות שהוא בחינת חומה נמשך מבחינת משפט שהוא בחי' בית כנ"ל וזה בחי' הון ביתו. כי ההון שהוא בחי' חומה כ"ש במאמר הנ"ל. נמשך מבחינת בית שהוא בחי' משפט כנ"ל:
And sometimes the children take an inheritance from money that is actually theirs. For sometimes the father has money on account of the children, and it is the children's money; see there well, in the passage beginning "And this is the aspect of inheritance"; see there.
The Poskim gave the mnemonic PeLaG: that the day on which Purim falls, Lag BaOmer falls [on the same day of the week], as is written in the Shulchan Aruch. For Purim and Sefiras HaOmer are in the same aspect. And the perception of Torah on the fiftieth day — Shavuos — comes through the aspect of Purim, through the downfall of Haman-Amalek, as mentioned above. And Lag BaOmer is also a day of the perception of Torah within the days of the Sefirah — for it is the Hillula Rabba of Rabbi Shimon bar Yochai, who perceived then what he perceived. Therefore, it falls on the day that Purim falls — for the perception of the Sefirah is through the aspect of Purim, as mentioned above. And this is Lag BaOmer — the aspect of "Uncover my eyes, that I may behold wonders from Your Torah" (Tehillim 119:18) — the aspect of the perception that one attains then, as mentioned above. 74
אות ד ועיקר העניות שהוא ההיפך מעשירות הוא ע"י פגם המשפט ח"ו שעי"ז נפגם ההיכל הקודש. ונתקלקל החומה הנ"ל. ואזי אין לו שפע העשירות ומשם בא עניות ח"ו שעי"ז צריך א' ללוות מחבירו. וע"כ הזהירה תורה מאד לישראל שאחד יעזור לחבירו בצדקה וגמילות חסד. וגדולה ג"ח יותר מן הצדקה כשארז"ל (סוכה מט). כ יעיקר מעלת הצדקה וג"ח הוא ע"י המשפט כי עיקר העניות הוא מפגם המשפט הנ"ל כנ"ל כי משפט תלוי בדעת כ"ש במאמר הנ"ל. והעני דעתו מבולבל כשכור כ"ש בס' הא"ב (אות מ' ממון סי' ע,ה) כי ע"י העניות נתבלבל הדעת בבחי' (קהלת ט') חכמת המסכן בזויה ומחמת קילקול הדעת נתקלקל המשפט. וזה בחי' משארז"ל שהעניות מעביר על דעת קונו כי העני מגודל ענייתו ודוחקו ח"ו הוא מתרעם על מדותיו של הש"י ח"ו כמבואר בדברי רז"ל כמה מעשיות מעניים שהיו מתרעמין וכו'. והתערומות שמתרעם ח"ו על מדותיו זה בחי' פגם המשפט כי באמת כל אדם ראוי לשפוט א"ע ולהבין כי ה' הצדיק על כל הבא עליו ועדיין הש,י מטיב עמו מאד לפי מעשיו אף בגודל דוחקו ועניותו ח"ו אפילו אם יש לו ח"ו דקדוקי עניות חלילה אעפ"כ ראוי לו להבין שלפי מעשיו עדיין הש"י מיטיב עמו ומקיל משפטו עליו בחסד וברחמים גדולים כי צדיק ה' וישר משפטיו, אך מחמת חסרון ובלבול הדעת של העני ח"ו הוא מהרהר אחר מדותיו כאלו ח"ו אינו מתנהג עמו במשפט נממא שהוא פוגם במשפט ומחמת זה מתגבר העניות ביותר ח"ו. כי עיק העשירות הוא ע"י תיקון המשפט כנ"ל. וכל מה שמתגבר העניות יותר ח"ו. מתגבר פגם המשפט ביותר ח"ו. וכן יכול להיות חוזר חלילה ח"ו. וע"כ בתר עניא עניותא אזל. ע"כ הזהירנו הש"י מאד כ"פ לרחם מאד על העני ולעזר לו בכל כחו. בכל מה דאפשר ועי"ז שמרחם על העני ונותן לו צדקה עי"ז מרחיב דעתו ואזי מבין צדקת ה' כי ישר משפטיו כי כך דרך העני שאח"כ כשנותנין לו ויש לו הרחבה קצת אז הוא מודה ומשבח להש"י ומצדיק את הש,י מאד על כל הבא עליו. ודן ושופט א"ע שאינו ראוי וכדאי את כל החסדים שהש"י עושה ע מו בכל יום ובכל עת ובכל שעה. נמצא שעל ידי הצדקה שנותן לעני מאיר בו בחי' משפט. כי באמת זה הממון שנותן לעני שורשו הוא בחי' משפט שמשם כל הממון והעשירות ועל כן ע"י זה הממון שנותן לעני שמלובש בו בחי' משפט שהוא שורשו. עי"ז מאיר וממשיך להעני בחי' תיקון המשפט ואז גם העני זוכה לבחי' משפט שמשם נמשך השפע. וע"כ יכול לפעמים לעזור להעני ע"י מה שנותן לו שינצל מעתה מן העניות לגמרי. כי ע"י שיזכה לבחי' משפט ע"י הרחבת הדעת כנ"ל. עי"ז יכול להנצל מן העניות. כי ע"י משפט זוכין לעשירות כנ"ל. וע"כ נסמך משפט אצל צדקה כמה פעמים כ"ש (תהלים צט) משפט וצדקה ביעקב אתה עשית. וכ,שושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט וכיוצא בזה בפסוקים רבים. כי עיקר הצדקה הוא ע"י המשפט כנ"ל. וזה בחי' מה שהזהירה תורה ולא ירע לבבך בתתך לו וכו' כי רע לבב זה בחי' פגם המשפט התלוי בלב כ"ש רבינו ז"ל במ"א. וע"י המשפט שבלב עי"ז מכניעין הרע שבבלב כנ"ל. וע"כ הזהירה תורה לתת צדקה בכל לבו ולא ירע לבבו שזהו בחי' פגם המשפט. כי עיקר תיקון הצדקה הוא ע"י משפט שהוא ההיפך מרוע הלב כנ"ל. היינו שהעשיר ישפוט א"ע ויבין כי בוודאי הש"י עושה עמו חסד גדול שאינו ראוי לו כלל. ונותן לו שפע ממון ועשירות מה שכמה אנשים צדיקים וטובים ממנו אלפים פעמים חייהם תלוים מנגד. ואין להם שום פרנסה ובביתם אין לחם ושמלה. וסובלים דוחק גדול ר"ל. בוודאי אין הדין נותן שאהיה כפוי טובה נגד הש"י ובוודאי ראוי לי לעשות רצון הש"י אש הוא נתן לי כל העושר הזה ובידו לחסר או להוסיף לי כרצונו. ע"כ בוודאי חובה לתת להש"י חלקו אשר הזהירנו ליתן חלקו לעניים כי באמת הכל שלו. ובאמת אם ישים האדם לבו ודעתו היטב באמת לאמתו ויזכור היטב את כל הדברים האלה ויותר מזה בוודאי יתן צדקה הרבה בשתי ידים בסבר פנים יפות ובשמחה רבה ולא ירע לבבו כלל בתתו להאביון: כי יבין שאינו נותן כלל להעני אדרבא הכל של הש"י. רק הש"י חמל ולא הכביד עליו לתת ארבעה חלקים להעני וחלק מחומש לו. כי בוודאי כך היה המדה. כי האדם העובד עבודת פרך אצל חבירו ומכ ניס ריוח גדול לחבירו: אעפ"כ אינו נותן לו שכר עבודתו אפילו חלק מחומש רק איזה שכר קצוב בכל שבוע כדי חיונו בצמצום מכ"ש האדם אצל הש"י שהכל מהש"י כי הוא הנותן לךל כח לעשות חיל ואנחנו שלו וכל אשר לנו שלו. וגם הוא מבטיחנו ליתן לנו ברכה בכפליים בזכות הצדקה. וגם בעוה"ב לא יקופח שכרינו ואנחנו צריכים לחסדו ולטובתו ולי שועתו בכל עת ורגע בוודאי ראוי לנו להחזיר הפקדון לבעליו ולחלק כל מה שמרויח לצדקה. רק ליקח לעצמו פרנסתו בצמצום כ"ש טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט (תהלים קיב) שפרש"י שם שצדקה נותן בהרחבה גדולה וצרכי ביתו מתנהג במשפט ובצמצום. מכ"ש שהש"י מקיל עוד יותר שיתנו על כל פנים מעשר או חומש בוודאי ראוי ליתן חלק הש"י לעניים בשמחה רבה אם יחשוב דרכיו וישפוט עצמו באמת ואז יזכה להכניע רוע הלב ע"י המשפט כנ"ל ויקיים ולא ירע לבבך בתתך לו ואז הצדקה בשלימות כי אז מאיר בצדקה בחי' משפט שעי"ז יוכל להציל את העני ממן העניות לגמרי ע"י בחי' המשפט שהאיר בו וכנ"ל וזה שהזהירה התורה מאד על משפט העני ביותר כ"ש לא תטה משפט אביונך בריבו. וכיוצא בזה הרבה כי העני צריך לתיקון המשפט ביותר שעי"ז מתבטל העניות כנ"ל וזה שכתוב במשיח ושפט בצדק דלים. וכתיב (בתהלים
And therefore the mitaltelim are fitting for the orphans after his death. For the children are the aspect of the fruits of the tree. And the fruits are the aspect of mitaltelim — for after one picks the fruits, they are movable. It emerges that the entire vitality of the children is in the aspect of fruits, the aspect of mitaltelim.
And therefore, Haman is alluded to in Parshas HaMan (the portion about the manna), as it is written (Shemos 16:35): "Es haman (the manna) they ate." That is: the man (manna) is formed from the aspect of the subjugation of the kingdom of Haman-Amalek, as mentioned above. And therefore, "the letters of this one are as the letters of that one" — for from Haman, the man is formed, as mentioned above. 75
אות עב ישפוט עניי עם וכו' משפטיך למלך תן וצדקתך וכו' ידין עמך בצדק וענייך במשפט כי ע"י משפט מצילין את העני מן העניות כי עיקר העשירות ע"י בחי' משפט שעי"ז בונין היכל הקודש שזה עיקר הגאולה שתהיה ע"י משיח שיבנה ירושלים וביהמ"ק שהם בחי' היכל הקודש. שכל זה נעשה ע"י המשפט וכנ"ל:
It emerges that the entire portion that the children have in their father's wealth is in the aspect of mitaltelim relative to karka'os. For their very selves are only the aspect of fruits, as above. But the father is the essential root of the tree and its nursing. It emerges that the root of his soul, relative to the children, is in the aspect of karka'os — from which all the mitaltelim and fruits come, which are the aspect of the souls of his children. And therefore the essential root of the father's soul is in the aspect of karka'os. And the essential root of the children's souls is in the aspect of mitaltelim — which is the aspect of fruits, as above.
"And of the children of Yissachar, those who had understanding of the times, to know what Yisrael should do" (Divrai HaYamim I, 12:33) — they were expert in the secret of the intercalation, as our Sages, of blessed memory, said regarding this verse. And this is: "those who had understanding of the times" — they knew how to draw Binah and Chochmah into the times — that is, the days and attributes, as mentioned above. And this is: "to know what Yisrael should do" — they knew how to make mah — that is, Torah, in the aspect of "u'mah yai'aseh bah", as mentioned above and as is explained in the aforementioned discourse. That is: to reveal the daas and the Torah from within the concealment — to make Torah from the concealment, which is the aspect of mah. And all this through the aspect of "those who had understanding of the times" — through drawing wisdom from the Life of all life into the times and days, through which one reveals the concealment, as mentioned above. And therefore, our Sages, of blessed memory, derived from this that they were expert in the secret of the intercalation. For Kiddush HaChodesh is accomplished through this aspect — through the revelation of the concealment, as mentioned above. 76
אות ה וע"כ גדולה גמילו חסד יותר מן הצדקה כי כשנותן לו צדקה אינו נותן לו רק מעט כדי מתנת ידו. אבל הלוואת חן הוא מלוה לו איזה סך מסוים. וע,י שמלוה לו לשעה. עי"ז נעש עכשיו המעות אצל הלוה כשלו. ואזי מחמת זה המעות של ההלוואה שיש לו שנחשב כשלו. כי מלוה להוצאה נתנה. עי"ז מקבל זההלוה בי' משפט שמלובש בזה הממון שהוא שורש כנ"ל. וע"י זה המשפט שזוכה עי"ז יכול לזכות להרחיב ידו להנצל מן העניות לגמרי ע"י שהשפיע לו המלוה איזה עשירות שנחשב כשלו כנ"ל. וע"כ הזהירה התורה לא תהיה לו כנושה שלא להיות על הלוה, כמלוה. רק כאלו נתן לו במתנה כדי שיהיה נחשב זה הממון כשלו. כדי שיזכה עי"ז לבחי' משפט כנ"ל כדי שעי"ז יוכל להרחיב ידו. כי יכול לזכות לעשירות עי"ז כנ"ל. וזה בחי' טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט דייקא. שעיקר טובת וחסד ההלואה לעני הוא בחי' המשפט שמאיר בו עי"ז שעי"ז יכול להצילו מן העניות לגמרי כנ"ל. כי זה עיקר מצוות ההלואה לעני לראות לעזור להעני באופן שינצל מן העניות לגמרי כ"ש וכי ימוך אחיך עמך והחזקת בו כוו'. וכמו שפרש"י שם אל תניחהו ליפול וכו' כי עד שלא נפל, אחד יכול להקימו וכו'. וכל זה נעשה ע"י בחי' משפט עכנ"ל וזה בחי' איסור ריבית. כי עיקר האיסור הוא שנוטל שכר מעותיו שהלוה לו. כי באמת צריך להלוות לו בתורת מתנה ע"מ להחזיר כ"ש לא תהיה לו כנושה. רק כאלו נתן לו זה הממון במתנה גמורה רק שאח"כ יחזור הלוה וישלם לו כשיגיע זמן הפרעון. אבל כל זמן ההלואה המעות של הלוה ואסור לו להיות כנושה מכ"ש ליקח ממנו שכר מעותיו ח"ו דהיינו רבית. כי כשאינו כנושה על הלוה, אזי מעות כשלו. ויכול לזכות עי"ז לבחי' משפט שעי"ז ינצל מן העניות לגמרי. שזהו עיקר המצוה של צדקה וג"ח כדי לבטל העניות מישראל לגמרי. ע"י צדקה ומשפט וכנ"ל.
And during his lifetime, everything is in the domain of the father, as is explained there, as above. But after he departs, then his soul departs more [completely] from the mitaltelim — for his soul was not as deeply rooted there, as above. And they belong to the children, for they are the aspect of the root of their souls — for they are the aspect of fruits, as above. And therefore: the movable property of orphans is not liened to a creditor. For his lien has expired from them, since the nefesh of the borrower has departed from them, as above. And they belong to the orphans, who are the aspect of fruits, the aspect of mitaltelim, as above.
The entire structure of the Pesach night and the Sefirah period embodies the principle of revealing daas from within concealment. Shabbos HaGadol is the source from which the redemption of Pesach draws its power. The three matzos become four through breaking — symbolizing the completion of Malchus in its four camps. The son's questions are holy machlokes, the creative "dispute" that mirrors the initial tzimtzum necessary for creation. The Haggadah's cries and sighs purify the "heavens" — the hands — from which one receives speech. Karpas alludes both to teshuvah (the green vegetable) and to the K'sones Passim whose blemished machlokes is now rectified. The Afikoman — hidden and then revealed — is the taste of man that emerges once the holy dispute is complete. The counting of the Omer creates vessels and attributes to receive light in measure, and the Omer offering itself subdues Amalek and permits the new grain. Shavuos — the fiftieth gate — reveals the hidden Torah that was enclothed in the deepest concealment. The mnemonic PeLaG links Purim and Lag BaOmer: both are moments when Torah perception breaks through the concealment of the wicked kingdom. 77
אות ו וזה בחי' לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו כי בית זה בחינת משפט כמובן במאמר הנ"ל ע"פ ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם ע"ש. וע"כ צריכין לרחם על הלוה אפילו כשאין לו לשלם וצריך ליתן משכון, צריכים לרחם לבלי לעקור המשכון מביתו. כי החפץ של המשכון שהוא הממון של הלוה ששרשו בחי' משפט שהוא בחי' בית. שע"י מעט המשפט שיש לו עדיין הוא מקוה שהשי"ת יעזור לו וירחיב ידו ויציל מן העניות. וע"כ עתה שהוא מוכרח ליתן החפצים שלו למשכון להמלוה אסור לו ליכנוס לביתו למשכנו כדי שלא לעקור הממון שלו משורש חיותו שהוא בחי' בית בחינת משפט. שלא יהי הכעוקר האילן משרשו שא"א לו להתגדל עוד רק צריכין לרחם על הלוה ולהשאיר שורש חיות המשכון בביתו רק בחוץ תעמוד וכו' כדי שישרא שורש חיותו בפנים בבית. שהוא בחינת משפט. אולי יעזור הש"י שיחזור ויצמח לו עשירות על ידי שורש המשפט שהוא בחי' בית וכנ"ל.
And this is [the significance of the Gemara's language]: that they are called "mitaltelei d'yasmei" [the movable property of the orphans] specifically, as above. For they belong to them, as above. But the karka'os — where the essential root of his soul is, as above — therefore even after his departure, a small amount of the vitality of his soul remains there. And therefore the lien of the lender applies to them. For his essential lien is upon the nefesh of the borrower, as above.
אות ז
Likutay Halachos
וזה בחי' לא תחבול בגד אלמנה. כי מבואר במאמר גזילה (סי' ס"ט) שהוא שייך למאמר הנ"ל שעיקר הממון הוא בבחי' האשה שהוא בחי' נפש בחי' שם וכו' ע"ש והיא בחינת האילן שחיותה ע"י הממון והעשירות שמשפיע לה בעלה. שהוא ממשיך השקת האילן כי הוא ממשיך לה כל השפע של העשירות שהוא חיותה. וכל זמן שבעלה חי הוא ממשיך לה שפע עשירות בכל עת מחדש שהוא חיותה, כי שורש חיות האשה תלוי בבעלה. והעיקר ע"י בחי' המשפט הנ"ל. כי הבעל הוא בחי' משפט. כי עיקר בחי' המשפט תלוי בו לבד. כי אשה פסולה לדון, והיא בבחי' שם בחי' נפש בחי' עשירות בחי' חומה בחי' כסא בחי' היכל הקודש כידוע ומובן כל זה במאמרי הנ"ל והאיש הוא בחי' משפט. כי הוא שורר בביתו ושופט את כל בני ביתו והתלויים בו ועי"ז יש לו כח להמשיך עשירות שתלוי במשפט שהוא חיות האשה כנ"ל. אבל כשנעשית אלמנה ח"ו אזי אין לה מי שימשיך לה בחי' הארת המשפט שמשם העשירות ואין לה חיות כ"א מהעשירות שהשאיר לה בעלה בכתובתה. וע"כ אסור למשכן האלמנה. כי כשלוקח ממנה משכון לוקח כל חיותה כי אי ןלה עוד מי שימשיך לה בחי' הארת המשפט שעי"ז יש תקוה לדחות העניות ולשלם להמלוה וכנ"ל. כי עיקר המשכון שלוקח הוא שממתין להלוה עד אשר ירחיב ה' ידו. וע"כ אסור ליקח המשכון מביתו או לחבול בגד אלמנה כידי לשא לפגום המשפט כנ"ל
And therefore nowadays — when the essential wealth and properties are only mitaltelim — therefore all the roots of the souls are in mitaltelim. For nowadays we are wandering and displaced and m'tultalim [uprooted/moved about]. Therefore the roots of the souls are also mitaltelim [movable]. And therefore, for the most part, we do not have karka'os — only mitaltelim. And therefore all the roots of the souls — which are in wealth — are there [in the movable property]. And therefore even the movable property of orphans is liened [nowadays]. For since now the essential root of the nefesh is in mitaltelim — because we have no karka'os, as above — therefore the lien applies to them. Even after the departure [of the borrower], for certainly there remains some vitality of the borrower's nefesh there, since all the roots of the souls are there now, as above.
The general principle is as follows: Before creation, the light of the Holy One, blessed be He, was Ain Sof (infinite). He contracted the light to the sides so that there would be space for creation. The creation of the worlds — they are His attributes, blessed be He, through which His Malchus (Kingship) is revealed. And the heart is the Rock of the worlds, etc. For according to the burning light of the heart of the Jewish person — who is inflamed and yearning and longing for Hashem, blessed be He — it is impossible for the attributes to be revealed, for the burning light of his heart is in the aspect of Ain Sof, since there is no end and no limit to his yearning. One must contract the fervor so that there should be the aspect of the chalal hapanui (empty space) — which is the aspect of "and my heart is hollow within me" (Tehillim 109:22) — so that his attributes and good deeds can be revealed. Through this, it will be revealed that he accepts the yoke of the Kingship of Heaven in completeness. 1
אות ח כי כנסת ישראל בגלות קרוים אלמנה (איכה א') כ"ש היתה כאלמנה כי בית קדשינו נלקח ממנו בעוונותינו בבחי' משכון כשרז"ל שבשביל זה נקרא ביהמ"ק משכן שנתמשכן בעוונותיהן של ישראל. כי העשירות דקדושה של ישראל וביהמ"ק שהיא היכל הקודש הם בחי' אחת כנ"ל. וע"כ בזכות שמקיימין לא תחבול בגד אלמנה ירחם הש"י על עניי עמו ויצב גבול אלמנה ויחזיר לנו המשכון שלקח מאתנו ויחזיר ויבנה לנו בית קדשינו ותפארתינו ע"י תקיון המשפט כנ"ל. כ"ש ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה ב"ב אמן:
The property of a person serves as surety on behalf of the borrower to repay, as above. And this is the aspect of: "A person's feet are his guarantors" (Sukkah 53a). For wealth is the aspect of his feet, as Rabbeinu, neiro ya'ir, wrote (Siman 69), in the aspect of: "And all the substance that was at their feet" (Deuteronomy 11:6) — this is a person's money, which stands him on his feet.
And it is brought: there is a formation for good and a formation for bad — these are the two inclinations, which are the thoughts of the heart. For the essential creation is through the chochmah (wisdom) in the heart, etc. When one introduces, chas v'shalom, foolishness into the heart, it is the corruption of creation — the aspect of orlas lev (the foreskin of the heart), which the Targum renders as tipshus lev (foolishness of the heart), etc. But when one sanctifies his thoughts, this is the aspect of formation for good — the aspect of the rectification of creation, which takes place within the aspect of the hollow space of the heart, through the wisdom in the heart, etc. See all this there and understand well. 2
אות ט ע,פ הנ"ל. נמצא שעיקר קיום ובנין בהמ"ק שהוא היכל הקודש הוא ע"י בחי' משפט כנ"ל. שהוא בחי' רבועא. שעי"ז מתקיים העיגולא שזהו בחי' שמירת שבת שאז הוא ביטול הרע שזה ובחי' משפט שמבטל הרע כמבואר במאמר הנ"ל. וזה שנסמך כ"פ שבת אצל מלאכת המשכן. כ"ש את שבתותי תשורו ומקדשי תיראון. כי עיקר בנין בית המקדש. שהוא בחי'היכל הקודש הוא ע"י קדושת שמירת שבת כנ"ל:
A continuous essay building on Hilchos Halva'ah 1 and LM I:69 "G'zelah." The nefesh is rooted in wealth; wealth comes from the earth (karka'os). After the borrower dies: (1) the mitzvah-based lien on his person expires (hameis chofshi min hamitzvos), (2) property lien = only areivus, (3) a small residue of the nefesh remains in karka'os (where the nefesh was deeply rooted) but not in mitaltelim. Therefore: karka'os remain liened to the creditor, but mitaltelim belong to the orphans.
And this is the aspect of the letter Hai. For the Hai was originally a Dalet. And this is the aspect of Nissan, the aspect of Aviv (spring) — Alef with Bais, Yud with Bais — the upper house and the lower house — the aspect of "Who is this (mi zos) that ascends?" — Mi together with zos ascends — for the two houses have an ascent, etc. See all this there very, very well. 3
אות י וזה בחי' סמיכת הפרשה (בישעיה נ"ו) שמרו משפט ועשו צדקה וכו' אשרי אנוש וכו' שומר שבת מחללו וכו'. כי כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי וכו' ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם וכו'. ואיתא בוה"ק לסריסים אשר ישמרו את שבתותי אילן אינון דמסרסין גרמייהו ולא מזדווגין כ"א משבת לשבת וכו'. כי זוג דקדושה הוא בבחי' יד ושם הנ"ל שהוא משפט וכסא הנ"ל. שהם בחי' איש ואשה כנ"ל. כי עיקר תיקון הברית הוא ע"י בחי' משפט שעי"ז שורפין את הרע שלא יתאחז בלב. כי ע"י כל זווג מבררין בירורין ומולידין נפשות ואלו הנפשות מחמת שמתבררין מן הקליפות כידוע. וע"כ נאחזין בהם הסט"א. וע"כ צריכין התגברות גדול לכבוש את יצרו הרע שעיקרו מתגבר על תאוה זאת מחמת שעי"ז עיקר בירור הנפשות מן הקליפות שהוא בחי' גרים כידוע. וע,כ א"א לזכות לשמירת הברית כ,א ע"י בחי' משפט דהיינו שישפוט א"ע הרבה ויתבודד בכל עת ויפרש שיחתו לפני הש"י ויצעק הרבה להש"י שכל זה הוא בחי' משפט הנ"ל. שעי"ז מתעורר התלהבות הלב שהוא בחי' אש. ושורף את הרע של הנפשות שצריך לבררם. ועיקר הרע היא הרע הכולל שהוא תאות המשגל שא"א להכניעו כ"א על ידי אש המשפט הנ"ל. כי התואה הזאת היא בחי' אש ונכנעת ע"י אש המשפט הנ"ל. כי מהאש יצאו והאש תאכלם (יחזקאל טו). וזהו (דברים ז) והי' עקב תשמעון את המשפטים האלה וכו'. היינו ע"י שתזכה למשפט הנ"ל עי"ז ושמר ה' אלהיך לך את הברית שתזכה עי"ז לשמירת הברית כי השי"ת בעצמו ישמור אותך ע"י שתעסוק במשפט הנ"ל. (מעין זה ראיתי אצל החבירים בשם רבינו ז"ל על פסוק זה). נמצא שעיקר תיקון הברית הוא ע"י בחי' משפט הנ"ל. שעי"ז נתבטל הרע. וע"כ עיקר הזווג בקדושה הוא רק בשבת שאז מתבטל הרע לגמרי כמבואר במאמר הנ"ל ששמירת שבת הוא בחי' משפט הנ"ל. ומתעה מבואר היטב סמיכת כל הפרשה הנ,ל. שמרו משפט ועשו צדקה. משפט וצדקה הנ"ל אשרי אנוש וכו' שומר שבת וכו' כי המשפט הנ"ל שזהו בחי' שמירת שבת כנ"ל. וזהו כי כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי. היינו כ"ש בזוהר דמסרסון גרמייהו משבת לשבת. שאז הוא ביטול הרע בבחי' תיקון הנעשה ע"י המשפט כנ"ל אשר מחמת זה צריכין לסרסד עצמו בימי החול. שאז יכול ח"ו להתאחז הרע שעיקר אחיזתו בתאוה זאת כנ"ל. ע"כ צריכן ליזהר מלהזדווג בימי החול כ"א בשבת. שאז הוא ביטל הרע בבחי' משפט הנ"ל. וע"כ סיים על כל זה, ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם. כי כ"ז זוכין ע"י שמירת שבת כנ"ל שהוא בחי' תיקון המשפט כמבואר היטב במאמר הנ"ל יע"ש:
The tree mashal from "G'zelah": the father = the root/trunk that nurses the tree; the children = the fruits (peiros). Fruits = mitaltelim (once picked, they're movable). The children's portion of the father's wealth = mitaltelim; the father's root = karka'os. After death, his nefesh departs from mitaltelim → they pass to the children → mitaltelei d'yasmei la mishta'b'dei l'va'al chov.
And this is the aspect of the secret of Kiddush HaChodesh, which is a great secret — the aspect of the secret of the intercalation, in which even Moshe Rabeinu had difficulty, as our Sages, of blessed memory, said on the verse (Shemos 12:2): "This month shall be for you" — that Moshe had difficulty with the secret of Kiddush HaChodesh, at what measure [the moon] would be fit to sanctify — until the Holy One, blessed be He, revealed it to him: "Like this — see, and sanctify!" 4
אות יא (שייך למאמר הנ"ל). שם מבואר שע"י משפט שורפםין את הרע של הנפשות שמקרבין שנבנה מהם היכל הקודש. שהוא מלבוש להרוח שבבל. ועיקר הלבשתו לרגלי הרוח ע"ש במאמר הנ"ל. וזהו (תהלים לז) פי צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט. היינו משפט כנ"ל. שמדבר בינו לבין עצמו ודן ושופט א"ע. עי"ז תורת אליהו בלבו לא תמעד אשוריו. אשוריו דוקא. היינו רגלי הרוח שבלב שאינם נמעדין ונפגמין יח"ו ע"י שמקרב נפשות להש"י כי אש המשפט שורף הרע שלהם. ואינו יכול להתאחז בלבו. ואז תורת אלהיו בלבו לא תמעד אשוריו כנ"ל:
Critical contemporary application: nowadays we have no karka'os — we are na'im v'nadim um'tultalim (wandering, displaced, uprooted). All roots of the souls are in mitaltelim. Therefore nowadays even mitaltelei d'yasmei are liened.
(שייך לעיל): וע"כ אסור ליקח המשכון בעצמו כ"א ע"פ ב"ד. כדי שיהי' ע"פ משפט. כי צריכןי להאיר הארת המשפט כדי לדחות העונות כנ"ל:
Closing: a person's property = areivim (guarantors) for the borrower. "Raglohi d'var inash inun arvin leih" (Sukkah 53a) — wealth = his feet, as in "v'es kol hay'kum asher b'raglaihem — zeh mamono shel adam shema'amido al raglav." Based on Hilchos Halva'ah 1 (above) and Likutay Moharan I:69 "G'zelah"
Loading comments…