הפקר ונכסי הגר ב

אות א גר שמת ואין לו יורשים. כל הקודם בנכסיו זכה:

ע"פ המבואר במאמר המתחיל תקעו המדבר מאמונה (בלק"ת סי' ה) ואיתא שם שע"י האיש תבונות זוכין לאמונה ואיש תבונות הורא מי שמצחצח נשמתו וזה נעשה ע"י המשכת רוחניות אלהות לתוך צמצומים וגופים כי ע"י המשכת רוחניו תאלהות לתוך צמצומים דהיינו שיתופא דנפשא וגופא עי"ז נמשך פרנסה וכו' ע"ש. ופרנסת הצדקי הוא בחי' צדיק אוכל לשובע נפשו בחי' והשביע בצחצחות נפשך וע"כ ע"י המשכת רוחינות אלהות לתוך צמצומים וגופים שעי"ז זוכין לפרנסה עי"ז מצחצחת נשמתו בבחי' והשביע בצחצחות נפשך ואז יהוא בחי' איש תבונות ואזי יכול לגלות האמונה הקדושה וכו' כמבואר שם ע"ש כ"ז היטב. וע"י שמעלין האמונה הנפולה עי"ז נעשין גרים וכו' ע"ש:

אות ב ולקשר הענין קצת כי דייקא ע"י שמעלין ומתקנין האמונה הנפולה על ידי האשי תבונות דהיינו ע"י המשכת רוחניות אלהות לתוך צמצומים שהו אשיתופא דנפשא וגופא זה בחי' הולדה. ועיקר הולדת הצדקים הוא נפשות הגרים כי הצדיקים מולידים נפשו תהגרים בבחי' ואת הנפש אשר עשו בחרן כמבואר בספרים וזה בחי' המשכת רוחניות אלהות לתוך צמצומים, וע"כ עי"ז דייקא נעשין אח"כ גרים כמבואר שם במאמר הנ"ל. וע"כ ירושת הגר שייך לכל ישראל וכל הקודם בהן זכה. כי ענין ירושה מבואר ע"פ הנ"ל כי עירק הירושה שזוכין בנחלת המת הוא בשביל לתקן נפש האמת בבחי' להקים שם המת על נחלתו כי עיקר הנחלה נמשכת מבחי' המשכת רוחניות אלהות לתוך צמצומים שעי"ז זוכין לפרנסה דהיינו נחלה ועשירות וע"י הפרנסה והנחלה זוכין לבחי' והשביע בצחצחות כנ"ל. וכשנסתלק האדם אזי עיקר התכלית שלו שיזכה לבחי' הצחצחות הנ"ל לצחצח נפשו ונשמתו בבחי' והשביע בצחצחות נפשך. וזה זוכה כ"א כפי מה שהשתדל בחייו להמשיך רוחניות אלהות לתוך צמצומים שע"י זוכין לאלו הצחצחות כנ"ל כי זה כלל כל התורה והמצות. כי כלל כל התורה והמצות הוא בשביל להמשיך רוחניות אלהות לתוך צמצומים כדי לגלות אלהותו ית' בעולם כי לית מחשבה תפיסא בי' כלל כי אם ע"י התורה והמצות נעשין צמצומים לגלות אלוהות בעולם וע"י כל מצוה שעושין ממשיכין רוחניות אלהותו לתוך בחי' צמצום כדי לגלות אל הותו בעולם. וע"כ ע"י המצות שהם בחי' צמצומים לאלהותו ית' בחי' המשכת רוחניות אלהות לתוך צמצומים עי"ז זוכין לצחצחות הנ"ל כנ"ל. ועיקר בחי' זו בחי' המשכת רוחניות אלהות לתוך צמצומים נעשהע"י הולדה ע"י שזוכין לבנים כשרים כי הבנים שמולידין זהו עיקר בחי' המשכת רוחניות אלהות לתוך צמצומים דהיינו שיתופא דנפשא וגופא. וע"כ אחר ההסתלקות א"א לו לעלות לאיתחזאה קמי מלכא כ"א ע"י שזכה להשאיר בנים אחריו בזה העולם, כי א"א לו לעלות ולהתענג באורות הצחצחות הנ"ל כ"א על ידי לבושין להלביש נשמתו כידוע. ולהבושין נעשין ע"י המצות ומע"ט שסיגל בחייו שהם בחי' צמצומים כנ"ל בחי' לבושין. וע"כ צריך להשאיר אחריו בנים כי הבנים הם עיקר בחי' הנ"ל בחי' המשכת רוחניות אלהות לתוך צמצומים כנ"ל. וע"כ ע"י שמשאיר בניו אחריו עי"ז יש לו לבושין להלביש נשמתו כמובא. כי עיקר הלבושין נעשין ע"י בחי' המשכת רוחניות אלהת לתוך צמצומים שזהו בחי' לבושין שזה נעשה על ידי הבנים כשרים שמולידין שהם שיתופא דנפשא וגופא בחי' חיבור רוחניות אלהות עם הצמצום והגוף כנ"ל וע"כ זוכין להתלבש בלבושין בחי' צמצומים כנ"ל ועי"ז זוכין לבחי' צחצחות בחי' והשביע בצחצחות נפשך כי זה זוכין דייקא ע"י בחי' המשכת רוחניות אלהות לתוך צמצומים שהם בחי' הבנים וכנ"ל. וע"כ הנחלה שייך לבנים כי הנחלה היא נמשכת ע"י המשכת רוחניות אלהות לתוך צמצומים שעי"ז זוכין לפרנסה ולנחלה כנ"ל. ועי"ז בעצמו דהיינו ע"י הפרנסה והנחלה זוכין לבחי' הצחצחות כנ"ל. וע"כ הבנים שהם בחי' המשכת רוחניות אלהות לתוך צמצומים כנ"ל שעל ידם זוכין לנחלה ופרנסה ועי"ז זוכין לצחצחות כנ"ל ע"כ הם זוכין בהנחלה כי הנחלה דהיינו הפרנסה שייך להם כי הם בעצמן הם בחי' המשכת רוחניות וכו' שעי"ז זוכין לנחלה כנ"ל וע"כ להם שייך הנחלה ועי"ז שהם מקבלין נחלת המת עי"ז זוכה לעלות ולהתלבש ולזכות לבחי' הצחצחות הנ"ל כי ע"י הנחלה דהיינו פרנסה ועשירות עי"ז זוכין לבחי' צחצחות כנ"ל וע"כ בניו מעלין נפשו לבחי' הצחצחות ע"י נחלתו דייקא בחי' להקים שם המת על נחלתו דייקא וכנ"ל כי השם הוא הנפש:

אות ג וכשאין זוכה לבנים ח"ו אזי הנחלה מחזרת על האכסניא שלה דהיינו לבני משפחתו והאב קודם לכל יוצאי יריכו כי הוא נמשך משם. והכלל כי עיקר הנחלה נמשכת למקום שנמשך רוחניות אלקות לתוך צמצומים שמשם שורש הנחלה והפרנסה כנ"ל וע"כ עיקר הנחלה לבניו ולבני בניו וכו' כי זהו העיקר שיהי' נמשך רוחניות אלקות לתוך צמצומים בכל פעם יותר ויותר מדור לדור כדי שיתגלה אלקותו ית' בעולם בכל פעם יותר ויותר ולשם נמשך הנחלה דהיינו הפרנסה כנ"ל וע"כ עיקר הירושה לבנים כנ"ל. אבל כשלא זכה לבנים ח"ו להמשיך להם הנחלה אזי בהכרח לחזור אל השורש אשר משם נמשך הוא בעצמו כיהוא בעצמו נמשך מאביו ג"כ בבחי' הנ"ל בבחי' המשכת רוחניות וכו' ומשם שורש נחלתו ועכשיו חוזרת הנחלה להשורש אשר משם נמשך נפשו לתוך גופו אשר משם שורש הנחלה כנ"ל ועכשיו חוזר הכל לשרשו. ואם אין אביו קיים נמשך לבניו של אביו או לבני בניו שהם בחי' ההמשכה בחי' המשכת רוחניות וכו'. ולהם נמשך הנחלה כי הנחלה שייכא דייקא לבחי' המשכת רוחניות אלקות וכו'. דהיינו לאביו שהוא השורש שממנו נמשך כנ"ל או לבניו וי"ח שנמשכו ממנו בבחי' הנ"ל:

אות ד וע"כ הגר שאין לו בנים אזי נכסיו הפקר לכל ישראל וכל הקודם בהם זכה. כי עיקר נפש הגר נמשך מכלל ישראל כי ישראל כולם נקראו צדיקים כ"ש ועמך כולם צדיקים והם בוראים נפשות הגרים כי הם ממשיכים רוחניות אלקות לתוך צמצומים בחי' שיתופא דנפשא וגופא שזהו בחי' הולדה בחי' נפשות הגרים שנבראים עי"ז כידוע ועי"ז זוכין לפרנסה כנ"ל. וזהו בחי' ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנשפ אשר עשו בחרן כי הא בהא תליא כי ע"י הנפש אשר עשו דהיינו נפשות הגרים בחי' המשכת רוחניות וכו' כנ"ל. עי"ז זוכין לפרנסה ועשירות וע"כ ירושת הגר שייכא לכלל ישראל כי מהם נמשך נפשות הגרים אשר משם נמשך הנחלה והפרנסה כנ"ל. וע"כ הנחלה מחזרת על אכסניא שלה דהיינו לכלל ישראל וכל הקודם זכה כי מהם נמשך נפש הגר אשר משם נמשך הנחל כנ"ל וע"י שהישראל מקבל וזוכה בנחלת הגר עי"ז יוכל לתקן נפשו של הגר. כי הנחלה נמשכת מבחי' המשכת רוחניות אלקות לתוך צמצומים שהם בחי' לבושים וע"כ ע"י הנחלה הנמשכת משם יוכל להלביש עי"ז נפףש המת שיוכל לעלות ולהתענג באורות הצחצחות בחי' והשביע בצחצחות נפשך שזהו בחי' ירושה בחי' להקים שם המת על נחלתו כנ"ל. וזהו ג"כ בחי' ירושת הגר כי הוא נתתקן ע"י כלל ישראל שמשם שורש נפשו כנ"ל וע"כ הנחלה שלו שייך להם כנ"ל: