More

🙏
Reader Likutay Halachos מעקה ושמירת הנפש ד
A A
מעקה ושמירת הנפש ד

מעקה ושמירת הנפש ד

ליקוטי הלכות - Likutay Halachos

1

1

And this compilation was made by instruction of his Rebbe, the aforementioned gaon, to explain and innovate in every halacha of the Shulchan Aruch, to find support and allusion in each halacha in the way of true wisdom and instructive lessons (mussar haskail) and wondrous and awesome aitzoas, established on base foundations of refined gold — MOAHARNA"T (our teacher Harav Nussun).

2

~ אות א ע"פ התורה חותם בתוך חותם בסי' כ"ב הנ"ל בה' נזקי ממון הלכה ד' ע"ש:

2

Na NaCh NaChMa NaChMaN MAyUMaN

3

וזה בחי' מצוות מעקה וההרחקת ההיזק מבית כו' כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל ממנו:

3

In loving memory of my mother

4

כי מבואר בהתו' הנ"ל שעזות דקדושה זוכין ע"י נעשה ונשמע שהוא בחי' תורה ותפלה נגלה ונסתר בחי' בראשית ברא וכו'. וצריך לילך מדרגא לדרגא כי צריכין להשתדל לעשות מהנשמע נעשה מהנסתר נגלה וכו' ואז יש לו נשמע בחי' נסתר גבוה ממנו ואח"כ ילך לדרגא גבוה עוד יותר להשיג גם זה הנשמע והנסתר לעשות ממנו בחי' עשה בחי' נגלה ואז יהי' לו בחי' נשמע בחי' נסתר גבוה עוד יותר וכן ילך להלן יותר מדרגא לדרגא עד וכו' וכו' ע"ש כ"ז היטב ומבואר שם שכשעולין מדרגא לדרגא צריך שיהי' ירידה קודם העלי' כי הירידה תכלית העלי' וכו' ע"ש:

4

Chava Bracha bas Shprintza o.b.m.

5

~ אות ב

5

4 Eyar 5782

6

וזה כי תבנהבית חדש היינו כשמגיע לבחי' נעשה ונשמע גבוה יותר דהיינו שנתגלו לו חידושי תורה ומששיג הנסתר שבתורה זה בחי' שבונה לו בית חדש כי התורה שהיא החכמה האמתיית נקרא בית כ"ש בחכמה יבנה בית וע"כ היא מתחלת בבית דבראשית, גם בראשית הוא ראש בית כ"ש בתיקונים וע"כ כשמגיע לנעשה ונשמע גבוה יותר ומשיג הנסתר שבתורה זה בחי' שבונה בית חדש וזה ועשית מעקה לגגך כי הבית כלול מבית ועליה (ואפילו בית שאין בו עלי' יש בו קרקע הבית וגגו שהוא התקרה שלמעלה) וזהבחי' נגלה ונסתר שהם בחי' תורה ותפלה כי הנסתר בחי' תפלה הוא בחי' עליה שעומד על הבית כי הנסתר הוא בחי' גבוה ומרומם וכ"ש כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם שנאמר על דרכיו ית' הנסתרים מאתנו. וגוף הבית שעומד על הארץ זה בחי' הנגלה בחי' בעליל לארץ (תהלים י"ב) וכו' והעליה בחי' תפלה בחי' נסתר בחי' וכוין פתיחן לה בעליתה (דניאל ו'). וע"כ כשרצו החכמים להשיג הלכות הנעלמות מהם שהם בחי' נסתר אצלם עלו על העלי' לדורשן כמובא בדרז"ל בגמ' שהעלו לו ג' מאו תגרבי שמן וישב בעליה ודרשן כ"ש במשנה ואלו מן ההלכות שאמרו בעליית חנניא וכו'. וע"כ כתב אדומו"ר ז"ל בס' הא"ב שלדור בעלי' הוא טוב יותר לעבודת הבורא מלדו בבית תחתון, כי עיקר העבודה של כל אדם הוא לילך מדרגא לדרגא לפי בחינתו ולהשיג בכל פעם בחי' הנסתר ממנו בחי' תפלה שזה זוכין בעלי' יותר כי עלי' בחי' תפלה בחי' נסתר כנ"ל. וזה ועשית מעקה לגגך כי כשבונין בית חדש דהיינו שמגיעין למדריגה גבוה יותר שמשיגין בחי' נעשה ונשמע וכו' הגבוה יותר שזה ובחי' בית ועלי' אזי צריכין ליזהר ביותר לעשות מעקה לגגו ועלייתו שהוא תיק וגד ומחיצה שלא יפול משם. כי זה ידוע שהבע"ד מתגרה מאד באדם העולה מדרגא לדרגא ע"כ צריך ליזהר מאד בנפשו לעשות מעקה לגגו ועלייתו לעשות לו מחיצה וגדרשלא יפול ח"ו. וזהו ולא תשים דמים בביתך ודרז"ל שלא ישים סולם רעוע בתוך ביתו ולא יגדל כלב רע בתוך ביתו. כי ע"י נעשה ונשמע וכו' זוכין לעזות דקדושה שהוא בחיק קולות בחי' הן יתן בקולו קול עוז וזהו שלא ישים סולם רעוע בתוך ביתו שלא יפגום בהעזות דקדושה כי העזות דקדושה הוא בחי' סולם כי א"א להתקרב אל הקדושה ולעלות מדרגא לדרגא כ"א ע"י עזות כ"ש שם ע"פ נהלת בעזך אל נוה קדשך. כי באמת הא בהא תליא היינו ע"י השגת נעשה ונשמע שהוא כלל התורה זוכין לעזות, וכן להיפך ע"י עזות זוכין לעלות למדריגה גבוה יותר להשיג הנעשה ונשמע הגבוה יותר כי הם תלויים זה בזה וכמבואר מזה במ"א ע"ש (בסי' קמ"ז ובסי' רע"א לקוטי א') שאין יודעין מהיכן ההתחלה. ע"כ צריכין ליזהר מאד שלא להחליש לב אחד מישראל מכ"ש שלא לביישו וזה עיקר איסור החמור של המלבין פני חבירו ברבין אין לו חלק לעוה"ב כי ע"י שמביישו מחליש דעתו ויכול ליפול ממעט עבודתו ויהדותו שתלויה בעזות דקדושה. כי עיקר היהדות תלוי' בהתחזקות שהוא בחי' עזות דקדושה שכל מי שמחזק א"ע בכל פעם אפלו כחוט השערה כמו כן הוא נכנס בגבול הקדושה בבחי' נהלת בעזך אל נוה קדשך ומתקרב יותר אל התורה והתפלה ולצדיקי אמת, וכל מה שזוכה לתורה ותפלה יותר כמו כן זוכה לעזות דקדושה יותר וכן חוזר חלילה עד שיכול לבא למדריגות גבוהות מאד לבחי' נעשה ונשמע הגבוה ביותר אם יזכה לחזק ולאמץ א"ע תמיד בכל עת ולהיות עז כנמר בכל הבחינות הן שיהי' לו עזות דקדושה כנגד גופו המגושם שהוא עז פנים ביותר בעניני התאוות והן שיהיה לו עזות דקדושה כנגד כל מיני עזי פנים שבדור שהם כלל כל המונעים והמסיתים והמפתים והמטעים מדרך האמת לאמתו. ולהיפך להיפך ח"ו שע"י חלישות הדעת כל שהוא יכול ליפול בדעתו ועל ידי זה יתרחק מהתורה ותפלה וכמ וכן נחלש דעתו יותר ח"ו ח"ו וכן חוזר חלילה חלילה עד שהרבה נפלו לגמרי על ידי זה דייקא. ועל זה אמרו רז"ל בכל יום יצרו של אדם מתךגבר עליו ואלמלא הקב"ה עוזרו הי' נופל בידו וכו' כי עיקר התגברותו הוא להחליש לב האדם בתחבולותיו כנ"ל ואלמלא הקב"ה עוזר בכל יום לחזק לבינו בכמה מיני התחזקות שחזקו אותנו צדיקי האמת בתורתם ושיחתם הנפלאות והנוראות והעמוקות מאד היה מה שהיה ח"ו. ע"כ עיקר בחי' הסולם לעלות מדרגא לדרגא הוא בחי' עזות דקדושה כנ"ל, גם סולם בגימ' קו"ל כמובא שהוא עיקר בחי' עזות דקדושה בחי' הן יתן בקולו קול עוז וזהו בחי' הסולם שראה יעקב אבינו במקום הביהמ"ק כ"ש והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו. כי יעקב בחי' קול כ"ש הקול קול יעקב וזהו הן "יתן "בקולו "קול "עוז ר"ת יעקב ע"כ הוא דייקא ראה הסולם מוצב ארצה שדרך בו עולין מדרגא לדרגא מארץ לשמים מנגלה לנסתר וכל זה ראה במקום הביהמ"ק שעומד על האבן שתיה. כי הביהמ"ק כלול מתורה ותפלה כ"ש כי מציון תצא תורה וכש"ש כי יפלא ממך דבר וכו' וקמת ועלית אל המקום כו' ושם מקום התפלה כ"ש כי ביתי בית תפלה. וע"כ הי' כמה מדריגות ומעלות בכל העזרות וההיכל כי שם עיקר העליות מדרגא לדרגא ומשם עיקרקדושת ירושלים כי עיקר קדושת ירושלים הוא מחמת ששם עומד הביהמ"ק כ"ש ירושלים הבנוי' וכו' ששם עלו שבטים וכו'. היינו ירושלים הבנוי' מבתי בני ישראל כי היא עיר הקדושה מכל עיר ישראל וכל העיירות והבתים של ישראל מקבלים קדושתם מעיר מלכותינו וקדושתינו שהיא ירושלים שהוא בחי' אמונה בחי' עיר הצדק קרי' נאמנה (ישעי' א'). שעיקר בנינה ע"י עזות דקדושה כ"ש שם בהתו' הנ"ל ע"פ ולירושלים מבשר אתן ע"ש. וע"כ כל קדושתה מהביהמ"ק שכלול מתורה ותפלה נעשה ונשמע שמשם עיקר עזות דקודשה. וזה בחי' עיר עז לנו (שיעי' כ"ו) הנאמר על ירושלים כי עיקר בנינה ע"י עזות דקדושה וע"כ שם במקום הביהמ"ק ראה הסולם מוצב ארצה שהוא בחי' עזות בחי' קולות דקדושה שדרך שם עולין מדרגא לדרגא מארץ לשמים:

6

and her daughter — my sister —

7

~ אות ג

7

Bas Sheva Rosa o.b.m.

8

וזה בחי' האזהרה שלא ישים סולם רעוע בתוך ביתו שלא יפגום בהעזות דקדושה שלא יהי' חלוש ועצל (שקורין שלימזלניק) ולא יהי' קולו בבחי'קול ענות חלושה ח"ו רק יהי' עז וחזק בכל עת ויהי' קול עז וחזק בבחי' הן יתן בקולו קול עוז וכנ"ל. וזהו ולא יגדל כלב רע בתוך ביתו. כי אע"פ שצריכין שיהי' לו עזות דקדושה וא"א להתקרב אל הקדושה כ"א ע"י עזו תכנ"ל אעפ"כ צריכין ליזהר מאד מעזות דס"א שהוא בחי' כלב רע בחי' והכלבים עזי נפש (ישעי' נ"ו) וע"כ נקרא כלב רעשהוא עזות הרע לגמרי. כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם כי הצדיקים עובדים ה' עם כל הדברים שבעולם בבחי' ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך בשני יצריך ביצ"ט וביצה"ר כי כל הדברים הרעי םוכל התאוות מהפכין אל הקדושה וע"כ בענין העזות לפעמים צריכן הצדקיים להשתמש עם עזות ממש להיות עז פנים ממש כנגד המתנגדים והחולקים, וזה בח'י שמהפכין בחי' והכלבים עזי נפש דהיינו בחי' עזות פנים מהפכין אותו אל הקדושה כיד שלא ימנעוהו המונעים שעיקר התקופות שלהם הוא ע"י עזות כנ"ל. אבל צריכין ליזהר שלא יגדל כלב רע בתוך ביתו שהוא בחי' עוז תהרע לגמרי שהוא מי שהוא עז פנים ממש ח"ו שאינו מתכווין בשביל עבוד תה' כלל אדרבא הוא מעיז פנים כנגד יראי ה' באמת. נמצא שאזהרת שלא ישים סולם רעוע ולא יגדל כלב רע הם שייכים זה לזה בקשר נפלא כי הם דבר והיפוכו, דהיינו שיהי' לו עזות דקדושה שהוא בחי' סולם עז וחזק היפך סול רעוע, אך יהי' נזהר מעזות דס"א שהוא בחי' כלב רע כנ"ל. וזהו ולא תשים דמים בביתך שעל זה נאמרו דרשות אלו כי ע"י פגם העזות ח"ו עיז"ז אין יכולין להתקרב לצדיקי אמת שממשיכין האמונה הקדושה בעולם ועאז נפגמין ח"ו שני החותמות הנ"ל ונעשין בבחי' דמים בחי' דם נדות שהוא היפך החותם כ"ש שם. וע"כ הזהירההתורה ולא תשים דמים בביתך שלא ישים סולם רעוע ולא יגדל כלב רע שלא יפגום בהחותמות שלא יהיו נעשין מהם דמים ח"ו כנ"ל. וזהו כי יפול הנופל ממנו וקראו נול ע"ש שראוי ליפול כשדרז"ל, היינו שצריכין ליזהר להתחזק מאד מאד בעבודתו כי צריך לעלות בכל עת מדרגא לדרגא. ואז בהכרח שיהיה לו ירידה קודם העלי' שהוא בחי' נפילה. אבל הוא לצורך העלי' וע"כ צריך לעשות מעקה וסולם חזק וכו' שלא תהי' נפילה וירידה ממש ח"ו רק תהי' הירידה לצורך העלי' בבחי' כי יפול לא יוטל וכו' רק הנפילה לטובה בבחי' ירידה תכלית העלי'. כי כל מה שעובר על האדם כל ימי חייו אם יזכה להתחזק ולהתאמץ בכל עת יהי' איך שיהי' יתהפך סוף כל סוף כל הירידות והנפילות לבחי' עליות גדולות בבחי' ירידה תכלית העלי' עד שיתקיים ביום ההוא יבוקש עון ישראל ואיננו כ"ש שם ע"ש אכי"ר:

8

21 Teves 5783

9

9

This is a rough draft produced with AI assistance by Petek Nanach.

10

~ אות ד והזה כי תבנה בי תחדש ס"ת שתי" כי כל בתי בני ישראל מקבלים קדושתם מהבימה"ק שעומד על האבן שתיה שממנו הושתת העולם ומשם נמשכין יסודותם וקיומם וחיזוקם של כל הבתים. וכמובא בדבריו ז"ל בשיחות הר"נ שיסוד הבית כפי העליות והיירדות של האבן שתי' ע"ש, ושם מקום הביהמ"ק שדשם כל העליות של כל אדם שבעולם שהכל הוא בבחי' בנין בית חדש בחי' בית ועלי' וכו' כנ"ל שזהו בחי' נגלה ונסתר בחי' עזות שזהו בחי' הסולם שראה יעקב במקום ההוא דהיינו במקום האבן שתיה וכנ"ל. וע"כ כי תבנה בית חדש ס"ת שתיה וכנ"ל:

10

No copyright.

11

11

Translation not yet available

12

~ אות ה ע"פ הנ"ל נבוא לבאר מאמר הפליאה המובא בס' מאמר מרדכי פ' ויקרא וז, לויקרא אל משה וגו' ואיתא בס' הפליאה הה"ד שמע ישראל וגו' בשעה שאמר הק"ב גדילים תעשה לך אמר משה רבש"ע למה מעט את הירח אמר הקב"ה והלא הרביתי לה כוכבים אמר והלא כתבת לא תלבש שעטנ"ז ולא נתקררה דעתו עד שאמר בשכמל"ו ע"כ: והוא פליאה נשגבה:

12

Free for all sacred use, printing, distribution and sharing. In memory of the true key bearer of the Breslov tradition

13

אך זה כל לגדול שכל הבריאה לא היהת אלא בגין דישתמודעין לי' כדי לדעת ולהכיר אותו וא"א לדעת אותו יתב' כ"א ע"י כמה צמצומים שהם בחי' לבושין כידוע. א ךבתחילה קודם החטא והקיטרוג הי' מתלבש האור בבחי' לבושין דקים וזכים ומצוחצחים מאד בבחי' כתנות אור כמובא. אך אחר החטא הי' בהכרח להעלים ולמעט האור בכמה העלמות והסתרות בבחי' כתנות עור ונמשכו ונעשו כמה מסכים המבדילים שהם בחי' חשך ענן וערפל המסתירים את האור. והכל בשביל התיקון כי עתהאי אפשר לקבל האור כי אם על ידי זה דהיינו ע"י הצדיקים שעוברין בכל המדריגות התחתונות ומשברין בכחם הגדול כל מניי מסכים ומהפכין חשך לאור עד שזוכין בכל פעם לאור הגנוז מדרגא לדרגא וכל זה הוא בחי' מ"ש בהתורההנ"ל בענין שני הכתרים שנעשו מנעשהונשמע שהם נגלה ונסתר תורה ותפלה שצריכין בכל פעם לילך מדרגא לדרגא להשיג הנשמע והנסתר הגבוה יותר, וצריכין בכל פעם שהיי' ירידה קודם העלי' ואז בוודאי העאדם בסכנה גדולה ויש עליו מלחמה גדולה וצריך להתחזק הרבההרבה עד שיבטל המסך המבדיל והחשך שהיא בחי' הירידה שקודם העלי' עד שיתהפך הירידה לעליה וזה עבודת הצדקיים כל ימי חייהם. כי על כל אדם שבעולם עובר כל זה כי אפילו מי שהוא במדרגה פחותה מאד מאד ואפילו אם עבר מה שעבר וגם עתה הוא כמ ושהוא אעפ"כ בכל עת שמתעורר באיזה תנועה קלה להתקרב לאיזה דבר שבקדושה, אזי לפי בחינתו יש לו תיכף עליות וירידות הרבה כפי התעוררותו להתקרב להש"י. כי אפילו מי שהוא בתוך הארץ ממש אפילו בשאול תחתיות ומתחתיו ח"ו גם משם כשמתעוררים לעלות משם גם שם יש בוודאי כמה וכמה מדריגות בלי שיעור. כמו למשל שרואין בגשמיות כשרוצין לעלות מבית לעליה יש מדריגות רבות וכן מעליה לעליה מכ"ש אם ישער בדעת וכמה מדריגות יש מארץ לשמים ואפי' כשמגיע לבחי' שמים עדיין יש בחי' עליה מכ"ש משמים למעלה ולמעלה למעלה. וכמו שיש מדריגות הרבה מארץ לשמים ולמעלה יותר כמו כן בתוך גוף עובי הארת בוודאי יש שם ג,כ כמה וכמה מדריגות אם ישער בדעתו מרתיפות ובורות ומחילות בעמקי הארץ הרבה בוודאי אם רוצה לעלות משם מעמקי הבורות והמחילות בהכרח שילך מדרגא לדרגא. וזה נמשע מפיו הק' בפירוש אצל התורהאחוי לן מנא (בסי' כ"ה) שמדבר שם מעליות מדרגא לדרגא שמתגברת ומשתטחת הסט"א והקליפות וכו' בכל פעם ואמר אז בפירוש שגם מי שהוא בתוך הארץ ממש כשנתעורר לעלות משם בהכרח שילך מדרגא לדרגא ואזי משתטחין כנגדו בכל פעם ע"כ יש להעאדם מלחמות גדולות ומניעות רבות בכ"פ שרוצה לגשת לאיזה עבודה. וגם כי לפעמים מעוצם המלחמה הוא נכשל ואינו עומד בנסיון ח"ו וצריך להתחיל מחדש. על כן צריכין התחזקות גדול ועצום מאד בכמה פעמים בכל יום ובכל עת לרחם על עצמו ולחשוב על תכליתו וסופו בכל פעם כי סוף כל סוף מה יהיה ממנו ואיך שיהיה איך שיהיה הוא מחוייב ומשועבד ללחום מלחמת ה' בכל מה ששיוכל כי היגיעה בעצמה מה שמתייגע וחותר לצאת ולעלות מפחיתות מדריגתו זה גם כן יקר מאד מאד בעיני השם יתברך ואם יתייגע ויחתור ויצפה ויתפלל בכל יום להשי"ת שיוציאהו ממקומחות אלו שנפל בהם בוודאי יהי אחריתו לטובה כי סוף כל סוף יתהפל הכל לטובה כאשר שמעתי והבנתי מפיו הק' בכמה וכמה לשונות ובכמה רמזים שונים:

13

Rabbi Yisrael Dov Odeser o.b.m.

14

14

Translation not yet available

15

~ אות ו והנה חטא אדה"ר וקיטרוג הירח הם בחי' אחת כמובן בספרים. וקודם הקטרוג שהוא בחי' קודם החטא הי' בחי' שני המאורות גדולים כי היו שניהם שוין כי שני המאורות נמשכין משני הכתרים הנ" לשהם בחי' בראשית ברא וכו' ובתחלה היו שניהם גדולים כי היו שניהם מאירין בזה העולם בשוה כי היו יכולים להשיג גם את הנסתר. עד שקטרגה הירח ואמרה א"א לב' מלכים להתשמ בכת אחד ועיקר הקטרוג שלה הי' בבחי' קטרוג המלאכים שאמר ומה אנוש כי תזכרנו וכו' כי עתיד למחטי קמך ולארגזה קמך וכו'. היינו שהלבנה קטרגה מאחר שהאדם עתיד לחטוא איך אפשר שיאיר אור הנסתר בעולם שמשם אור החמה, והשיב לה השי"ת לכי מעטי א"ע היינו כי מאחר שעוררת הקטרוג של חטאי הדורות בהכרח שאתה דייקא תמעט את עצמך כי עיקר הפגם מגיע בבחי' הלבנה בבחי' הנלגה דהיינו שבעוונותינו נתעלם הכל מאתנו ואזי ממילא אין משיגין הנסתר ממש. וע,כ בבחי' הנסתר שהוא בחי' החמה אין מגיע הפגם כ"כ מאחר שגם בל"ז היה נסתר אדרבא מגודל הסתרתו יכולין לקבל מאורו וכמובן במ"א שבעת הפגם ינוקים דייקא מבחי' הנעלמת ונסתרת מאד כי לשם אין מגיע הפגם כ"כ. אבל עיקר הפגם הוא בבחי' הנגלה שהוא בחי' הלבנה שנעלם ונחשך אורה מאד עד שכל הנגלות קשים לנו להבין ולהשיג וכל הנגלה נחשב נסתר מאתונ וא"א להשיגו כ"א ע"י יגיעות וטרחות רבות ועצומות שזה כלל עבודת ישראל שע"י עבודתם הם ממלאים בכל פעם פגימת הלבנה ונתגלה להם האור שהיה נעלם מהם ואח"כ עולים מדרגא לדרגא ומדרגא לדרגא עד שזוכים הצדיקים למה שזוכים וכו' וכו'. וכל זה הוא ענין ב' העדיים המבוארין בהתורה הנ"ל כי בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע ירדו ס' רבוא מה"ש והכתירו את ישראל בשני כתרים וכשחטאו נלקחו מהם ועתיד הקב"ה להחזירן לנו כי ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן והיו כמו אדה,ר קודם החטא כשרז"ל ע"פ חרות על הלוחות א"ת חרות אלא חירות חירות ממ"ה ומשיעבוד מלכיות, ואז היו שני העדיים שהם שני הכתרים בבחי' שני המאורות הגדולים כמ ושהיו קודם המיעוט כי אז קיימא סיהרא באשלמותא. אבל כשחטאו נלקחו מהם כי חזר הדבר לקלקולו כמ ושנעשה אחר חטא אדה"ר שהוא בחי' אחר הקטרוג ואז נעלמו ונסתרו מאתנו כל האורות. ועיקר הפגם מגיע ביותר בבחי' הכתר התחתון שהוא כתר הנעשה שהו אבחי' נגלה דהיינו שנתסר ונעלם ממנו הכל אפילו בחי' הנלגה וגם הנגלה בחי' נעשה נסתר מאתונבבחי' נשמע ועתה הכל אצלינו בבחי' נשמע בחי' נסתר. וע"כ אנו צריכין בכ"פ להתייגע ולחתור בכמה יגיעות ולבטל עצמינו ולדבק עצמינו להש"י עד שנזכה להשיג זאת הבחי' שהיא נתסרת מאתנו שהיא עתה אצלינו בבחי' נשמע וכ"ש בהתורה הנ"ל כי שמיעה בלבא תליא שהיא בחי' דביקות וביטול אל הא"ס ע"י יגיעה גדולה בבחי' ביטול ממש אל הא"ס ע"י ריבוי תפילות ותחנונים שכ"ז הוא בחי' נשמע כנ"ל ועי"ז עושין מהנשמע נעשה דהיינו מה שהיה נסתר אצלינו לפי בחינתנו עושין ממנו נגלה בחי' נעשה וכן עולין אח"כ מדרגא לדרגא וכו' וכו' כנ"ל. כי עכשיו יש הפסק גדול ומסך המבדיל הרבה בין דרגא לדרגא שהוא החשך שנתהוה ממיעוט הלבנה וע"כ צריכין שיהי' ירידה קודם העלי' ולהתייגע הרבה עד שישבר הקליפה והחשך שבבחי' ירידה ולהפוך הירידה לעליה:

15

Student of Rabbi Yisrael Karduner o.b.m. Student of Rabbi Moshe Breslover o.b.m.

16

וזה שאיתא במדרש ע"פ שמע ישראל אתה עובר היום את הירדן משל למלך שקידש מטרונה בשני מרגליות אבדה אחת אמר לה המלך אבדת אחת שמרי את השניה, כך קידש הקב"ה את ישראל בנעשה ונשמע אבדו את נעשה שעשו את העגל אמר להן משה אבדתן נעשה שמרו נשמע הוי שמע ישראל עכ"ל, היינו כי בחטא העגל אבדו הנעשה שא"א לנו עתה לעשות שום דבר כ"א ע"י בחי' נשמע שהוא בחי' יגיעות וטרחות בחי' ביטול ודביקות אל הא"ס היינו שהכל נסתר מאתנו ואין יכולין לעשות ולגלות שום דבר כ"א ע"י יגיעות רבות ולהתפלל ולהתחנן הרבה להש"י עד שנבטל עצמינו בבחי' ביטול אל הא"ס ואז עושין מהנשמע נעשה ונתגלה לנו מה שהי' נסתר מאתנו וכן מדרגא לדרגא. ומי שהולך בדרך זה ומתייגע עצמו בכל פעם כראוי אזי אשרי לו ואזי אצלו מעוט הירח הוא לטובה גדול בבחי' ירידה תכלית העליה כי דייקא עי"ז זוכה למה שזוכה אשרי לו כי לפום צערא אגרא. ובוודאי כל מה שהאדם מוכרח להתייגע יותר ויותר מחמת מיעוט האור והחשכות בוודאי הוא זוכה אח"כ לשכר כפול ומכופל לקבל אור גדול ונפלא יותר ויותר. וזה בחי' כל מעשי המשכן וכליו שנצטוו אחר חטא העגל כשנתרצה הקב"ה לישראל ביוה"כ, ולמחרתו נצטוו על מעשה המשכן כי אחר החטא א"א לקבל האור כ"א ע"י כמה וכמה כלים רבים שהם בחי' כל מעשה המשכן וכליו כי עתה א"א לקבל האור כ"א על ידם וביגיעה גדולה ע"י תפלות הרבה שהם בחי' נשמע כי הכל בבחי' נשמע אצלינו. כי צריכין לשמוע ולשום לב הרבה לכל דבר שרוצין להשיג ואח"כ משיגין מה שמיגין וגם כשמשיגין ומקבלין איזה אור צריך לירד דרך כמה השתלשלות ולבושים הרבה שישתלשל וירד מנשמע לנעשה ומנשמע לנעשה דר ךכמה מדרגות עד שיגיע אליו לפי בחינתו כי מחמת החטא א"א לקבל האור כ"א דרך כמה לבושין והשתלשלות שכ" הוא בחי' מעשה המשכן וכליו וכנ"ל:

16

Student of Rabbi Nussun of Breslov o.b.m.

17

~ אות ז

17

Student of the holy master

18

וזה בחי' ויקרא אל משה הה"ד שמע ישראל כוו' כי זה המקרא נאמר אחר גמר הקמת המשכן המבואר בכל הסדרים הקודמים בס' שמות עד שמסיים ובבא משה אל אהל מועד וישמע את הקול וכו' ואח"כ מתיל ויקרא אל משה וידבר ה' אליו. ויקרא הוא לשון סתום ונעלם כי לא נאמר כלל מי קרא אותו כי מרמז על ההוא טמיר ונעלם שהוא למעלה מכל השמות שמשם קרא אותו ואח"כ וידבר ה' אליו כי אח"כ נתלבש בבחי' שמותיו הק' ודיבר עמו וזה בחי' אלף זעירא דויקרא שמרמז על אלף אורות שנעלמו ממנו ע"י חטא העגל שמחזירים לו בכל שבת שזהו בחי' ישמח משה וכו' כמובא היינו כי אחר החטא נעלמו ממנו כמה אורות ע"כ א"א לקבל האור כ"א דרך כמה בחי' שזהו בחי' ויקרא אל משה ואח"כ וידבר ה' אליו כי צריך להקדים הקריאה להדיבור כשרז"ל לכל דברות וכו' כי א"א לקבל האור בפעם אחד רק צריך להקדים הקריאה ולהלביש ולמעט האור עד שיקבל הדיבור וכנ"ל. וזהו הה"ד שמע ישראל וגו' היינו כי כשרצה משה לגלות לישראל יחודו ואחדותו ית' התחיל מקודם בתיבות שמע ישראל ואח"כ אמר ה' אלקינו ה' אחד ולא אמר תיכף ה' אלקינו וכו' בזה הורה שא"א להכלל באחדותו יתב' כ"א ע"י בחי' שמיעה בחי' שמע ישראל דהיינו שצריכין לשמוע ולדבק עצמו היטב אליו יתב' ולבטל עצמו לגמרי ואז יכול להמשיך על עצמו אחדותו ויחודו יתב' וזהו שמע ישראל שמע דייקא בחי' דביקות וביטול אל הא"ס ועי"ז יהיה נמשך עליך אמונת אחדותו יתב' בחי' א' אלקינו ה' אחד (וכן מובן בכוונות ק"ש שע"י שמע ישראל נעשה יחוד עליון מאד ואח"כ נמשך עי"ז התגלות יחודו יתב' בחי' ה' אלקינו ה' אחד ע"ש היטב והבן מאד). ועתה מובן ומקושר היטב דברי הפליאה הנ"ל שמקשר פסוק שמע ישראל לפסוק ויקרא אל משה כי הם בחי' אחת ממש כי ויקרא אל משה ואח"כ וידבר ה' אליו שזהו מחמת שצריכין לקבל האור דרך כמה מדריגות והתלבשות מנשמע לנעשה וזהו בעצמו בחי' שמע ישראל וכו' שצריכין מקודם לשמוע ולהכין עצמינו היטב ולבטל ולדבק עצמינו אל אור הא"ס ועי"ז נמשך עלינו אמונת אחדותו יתב' בשלימות כנ"ל. וזהו בשעה שאמר הקב,ה גדילים תעשה לך אמר משה רבש"ע למה מעט את הירח וכו' היינו כי מצוות ציצית הם בחי' התלבשות האור כדי שנוכל לקבלו בבחי' הוד והדר לבשת עוטה אור כשלמה וכו' שזהו בחי' חלוקא דרבנן, וזהו ששאל משה מאחר שאתה נותן לנו מצוות ציצית שע"י לבושין קדושים אלו אנו יכולים לקבל האור א"כ למה מעטת את הירח והחשכת אורה מחמת קיטרוג וחטאי הדוורת הלא יש תיקון ע"י התלבשות האור בבחי' ציצית. השיב הקב"ה והלא הרביתי לה כוכבים שהם הצדיקים שהם בחי' ומצדיקי הרבים ככוכבים שהם מצדיקיםאת הרבים ומחזירים כל העולם למוטב ומהפכים עוונות לזכיות והם באמת ממלאים פגימת הלבנה ומשלימין אותה. היינו כי זהו בעצמו התיקון של ציצית שהוא הלבשת האור אבל א"א לקבל הואר דרך הלבושין כ"א ע"י שהיה תחלה מיעוט האור והחשכתו שמשם נמשכין כל הירידות ע"י המסכים המבדילים ועי"ז הוא מעלת הצדיקים העומדים בנסיון ומשברים ומבטלין החשכים והמסכים המבדילין, ומהפכין החשך לאור הירידה לעליה ע"כ בהכרח שיהיה מיעוט האור כי א"א לקבל אור הציצית שהוא התחלת קדושת ישראל כי בכל בקר העבודה הראשונה היא מצוות ציצית וכן התינוק תחילת חינוכו הוא במצוות ציצית הקדושים כי ציצית הוא בחי' התלבשות האור העליון עד שכ"א יוכל לקבלו לפי בחינתו. אבל זה הואר אין נמשך כ"א ע"י הצדיקים בחי' כוכבים בחי' ומצדיקי הרבים ככוכבים ודייקא ע"י שהיה מיעוט האור שעי"ז עיקר מעלתם וכנ"ל. ואז שאל משה והלא כתבת לא תלבש שעטנז היינ אמת שהצדיקים ממשיכים חלוקא דרבנן ומלבישין האור בכמה דרכים בלבושים נפלאים ונוראים בבחי' ציצית עד שהכל יכולין לקבלו עד שהיה כל העולם כולו חוזרין למוטב. אך בעוה"ר יש שעטנז דהיינו העזי פנים שבדור שהם מתלבשין בטלית שאינו שלהם ונדמה כאלו הם מעוטפים בטלית של מצוה, בחלוקא דרבנן, אבל באמת לבושיהם בחי' שעטנז שהוא מעורב מצמר ופשתן, צמר בחי' רחמים בחי' ת"ד בחי' ושער ראשיה כעמר נקא בחי' אם יהיו חטאיכם כשנים וכו' ואם וכו' כצמר יהיו בחי' התהפכות עוונות לזכיות שזהו בחי' לבושי הצדיק האמת. אבל מעורב בו פשתן שהוא בחי'קין שהביא מהפסולת שראה חוב לכל אחד היינו שלבושיהם מעורבים בבחי' שעטנז שמראים עצמם כאלו מזכים את הרבים אבל באמת מהם כל המניעות ומוצאים פסולת וחוב בכל הכשרים באמת והן הן העזי פנים שבדור הרוצים לרחק מדרך האמת לאמתו וזהו בחי' שעטנז שהוא אותיות שט"ן ע"ז כמובא היינו עזות דסט"א שמשם עיקר התגברות השטן שהם עומדים כנגד הכשרים למונעם מדרך האמת ומלהתקרב לצדיקי אמת. ולא נתקררה דעתו עד שאמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, שמרמז שסוף כל סוף יגמור הש"י את שלו כי אתה מרום לעולם ה' ולעולם ידך על העליונה כי מלכותו בכל משלה כי אע"פ שעזו תהוא מלכותא בלא תגא וכל הרוצה ליטול את השם נוטל עכשיו בעוה"ר. אעפ"כ הוא בלא תגא בלא כתר מלכות ואע"פ שמתגבר לפי שעה סוף כל סוף יתבטל מלכותם וממשלתם של השקרנים והעזי פנים וישכח שמם וסכרם כ"ש ואנשי השם כלא היו. אבל מלכותו נצח ומלכותו בכל משלה וכל הצדיקים והכשרים הנלוים אליהם שמלכותם וממשלתם נמשך משני הכתרים הנ"ל בוודאי יתגברו עליהם וכולם יהיו מוכחרין לשוב אליהם שכ"ז הוא בחי' בשכמל"ו שמורה שמלכותו מבורך תמיד לעולם ועד כיהוא יתב' יגמור את שלו כרצונו. וזה בחי' ציקי קדירה שארז"ל שמרמז בשכמל"ו היינו בחי' קדושות הנפולות שכולם יתעלו ע"י הצדיקי אמת שמהפכין כל הירידות לעליות וכנ"ל:

18

Rabbi Nachman of Breslov

19

~ אות ח

19

Na Nach Nachma Nachman Me'uman

20

וע"כ אומרים בשכמל"ו בחשאי כדי שלא יתגרו בנו החיצונים כמובא היינו כנ"ל כי ע"י בשכמל"ו מעלין כל הקדושות הנפולות המונחים במדריגות התחתונות ע"כ אנו מתייראין שמא יתגרו בנו. כי בתחילה אומרים שמע ישראל בקול רם שהוא בחי' נשמע כנ"ל שעי"ז זוכין לעזות שהוא בחי' קולות ועי"ז באים לאמונה כש,ש שם שזהו בחי' ה' אלקינו ה' אחד שהוא עיקר האמונה הק' וכנ"ל. אבל אח"כ אנו רוצין להמשיך את הנשמע לתוך בחי' נעשה שזהו בחי' פ' ואהבת והיה אם שמוע ששם מדבר מעשיית המצוות, אבל כשעולין מדרגא לדרגא דהיינו כשעושין מהנשמע נעשה צריך שיהיה ירידה קודם העליה והוא בשביל להעלות כל הקדושות הנפולות וזה בחי' בשכמל"ו שאומרים בין שמע לואהבת כדי לברר ולהעלות כל הקודושת הנפולות שהם בחי' ציקי קדירה להעלות כולם בבחי' ירידה תכלית העליה וע"כ אומרים בחשאי כדי שלא יתגרו בנו כנ"ל:

20

Arranged by Simcha Nanach

21

~ אות ט

21

aJew.org · naanaach@gmail.com

22

וזהו שארז"ל בשעה שביקש יעקב לגלות הקץ נסתלקה ממנו שכינה אמר שמא יש ח"ו פסול במטתי וכו' פתחו כולם ואמרו שמע ישראל וכו' פתח יעקב ואמר בשכמל"ו היינו כי יעקב סבר מאחר שמטתו שלימה כבר ראוי לגלות הקץ. וכשנסתלקה ממנו שכינה סבר שמא אין מטתו שלימה ח"ו ואמרו כולם שמע ישראל וכו' ואז הבין שמה שא"א לגלות הקץ אע"פ שמטתו שלימה זה מחמת שבסוף הגלות יתגבר השקר ויתגברו העזי פנים שבדור ויסתירו האמת ומחמת זה א"א לגלות הקץ ע"כ אמר בשכמל"ו שמורה שהוא יתב' יגמור את שלו כי מלכותו בכל משלה וכנ"ל:

22

Table of Contents

23

23

Translation not yet available

24

~ אות י וע"כ משה לא מאר בשכמל"ו כי משה היה אז בעת גדולתן של ישראל כשהיו מוכנים לילך לא"י ולכבוש ל"א מלכים ולבנות הביהמ"ק ע"כ לא הזכיר בפירוש בשכמל"ו שמרמז שיהיו כמה וכמה ירידות לישראל בכלל וברפט שהם כלל הגליות ואעפ"כ הש, ייגמור את שלו, כי עתה בעת גדולתן אין צריכין להזכיר זאת בפירוש וכעין שארז"ל ע"פ אהי' אשר אהי' שדרז"ל אהי' עמהם בצרה זאת אשר אהי' עמהם בשעבוד מלכיות אמר משה רבש"ע דיה לצרה בשעתה. והודה לו השי"ת ואמר כה תאמר אהי' שלחני אליכם נמצא שאין צריכין להזכיר אז צרת שעבוד מלכיות ע"כ לא הזיכר בפירוש בשכמל"ו וגם כי התורה ניתנה בפומבי כ"ש לא מראש בסתר דברתי וע"כ לא היה אפשר להזכיר בתורה בשכמל"ו כי הוא בבחי' סוד כי צריכין לומר אותו בחשאי. כי באמת יש בזה סודות נוראות עמוקות מאד מאד איך השי"ת יגמור את שלו ויגלה מלכותו אחרי אשר התפשט השקר כ"כ ונתקיים ותשלך אמת ארצה ואעפ"כ השי"ת גומר תמיד כרצונו, ומלכותו ואמונתו לעד קיימת שזהו בחי' בשכמל"ו שצריכין לומר אותו בחשאי וכנ"ל:

24

[Right-click and select "Update Field" to generate TOC] Hilchos Tisha B’Av v’She’ar Ta’aniyos

25

25

For through the churban [destruction] and the exile [galus], the kingship of holiness [malchus di’k’dusha] fell, and the kingship was handed over to the servants — the idol worshippers [ov’day kochavim]. And therefore we fast [mis’anin], because through fasting, emunah [faith] is raised up (as Rabbainu, of blessed memory, wrote in the ma’amar “VaYasev,” siman 62). And through this, the kingship [malchus], which is the aspect of emunah, is raised up. Because the exile is due to the loss of emunah (as Rabbainu, of blessed memory, wrote in the ma’amar “VaYasev” as above). And through this, the kingship was handed over to the idol worshippers, because due to the loss of emunah the kingship was handed over to the servants. And therefore we fast four fasts [arba ta’aniyos], because through fasting we merit emunah, as above. And the main purpose of ta’anis [fasting] is t’shuvah [repentance], for through t’shuvah, the kingship — which is the aspect of emunah — is raised up, and through this the Daas [knowledge/awareness] is firmly established, in the aspect of “Whose is the rising? Whose is the rising?” (as Rabbainu wrote in siman 48; see there). And this is what we increase in our t’fillos [prayers] and bakashos [supplications] on all the fasts, for the main purpose of ta’anis comes for this: in order to raise up the dibur [speech], as above. And this is what they say — viduyim [confessions] and s’lichos [penitential prayers] on the fast days: for through the fasts, one merits joy [simchah] in the aspect of “let us rejoice on the days of our affliction,” and through the joy one can confess [l’hisvados] in the aspect of rejoicing [sasson] and joy, and through rejoicing a person will find in it todah [thanksgiving/confession] and the voice of song [zimrah], etc. 1

26

~ אות יא וע"כ ביוה"כ אומרים בשכמל"ו בקול רם כי ביוה"כ אז הוא סליחת עוונות ואז נתקיים מ"ש בתורה הנ"ל ביום ההוא יבוקש עון ישראל ואיננו כ"ששם ע"ש שזהו בחי' שכל הירידות נתהפכין לעליות ע"כ אז אין מתייראין מהשטן והסט"א ע"כ אומרים אז בשכמל"ו בקול רם. כי אז ביוה"כ הוא תיקון חטא העגל שעל ידי זה נלקחו שני הכתרים מישראל ואז נחזרו הכתרים לישראל כי אז עולין עד הכתר כידוע ואז זוכין לנעשה ונשמע בשלימות שהוא עזות דקדושה בשלימות וע"כ זוכין אז לכל הקולות דקדושה כמובא בכוונות שהמלכות ניזון אז מקולות. היינו כנ"ל כי עקיר מלכות דקדושה הוא ע"י עזות דקדושה שהוא בחי' קולות ע"כ אומרים אז בשכמל"ו בקול רם מאחר שכבר נתהפכו כל הירידות לעליות שוב אין לנו להתיירא כלל ואז צועקין בקול רם ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שהוא ית' גמר ויגמור הכל כרצונו ומלכותו מבורך לעולם ועד. וע"כ מתעטפין ביוה"כ בציצית גם בערב יותר מכל השנה כי כל המשכות האורות שצריכין להמשיך ביהו"כ שהם בחי' נעשה ונשמע שהם בחי' תיקון חטא העגל בח'י מילוי פגם הלבנה הכל א"א להמשיך כ"א ע"י תיקון הציצית שהם בחי' לבושין קדושים להמשיך האור על ידם בחי' עוטה אור כשלמה כנ"ל:

26

And this is the aspect of the fasts that we fast over the rains [g’shamim], for the rains — their ceasing [atziras g’shamim] — is due to the loss of emunah, as our Sages of blessed memory said: the rains cease only because of the loss of emunah. For this is the measure, measure for measure, when emunah fails: and through this is the aspect of the ceasing of the chasadim [kindnesses], for when emunah fails then certainly the speech [dibur] falls into exile (as Rabbainu, of blessed memory, wrote in the ma’amar “VaYasev” as above). And the exile of the dibur is the aspect of nahar g’runaiy [dry riverbed], which is the aspect of “dryness” [y’vushus]. And therefore the punishment comes through the ceasing of the rains, which will be “dryness” [y’vushus], chas v’shalom [G-d forbid]. And this is also measure for measure, for when the eating ones [ha’ochlin] do not distinguish [mavrir], (as explained there well). And therefore the tikkun [rectification] for all this is ta’anis [fasting], for through the fasts one draws the “rains of goodwill” [gishmay r’tzaon] that are “rains of blessing” [gishmay b’rachah], as above. (See there all of this well.) 2

27

27

Translation not yet available

28

~ אות יב וע"כ אומרים פ' ציצית בק"ש כי ק"ש שהיא אמונת היחוד שזוכין ע"י נעשה ונשמע כנ"ל כל זה הוא בחי' ציית שהם לבושין קדושים שעל ידם ממשיכין כל האורות, גם ציצית הם בבחי' שנתהפכין העוונות לזכיות בבחי' אם יהיו חטאיכם וכו' כצמר יהיו שזהו בחי' מה שנתעטף השי"ת בטלית וסידר י"ג מדות של רחמים שעל ידם חילת כל העוונות עד שנתהפכין לזכיות שזהו בחי' ביום ההוא יבוקש עון ישראל ואיננו שזהו בחי' ירידה תכלית העליה שכל זה הוא בחי' ק"ש בחי' שמע ובשכמל"ו ואהבת וכו' וכנ"ל ע"כ קבעו שם פ' ציצית כי הם בחי' אחת וכנ"ל:

28

Blessed is Hashem forever, Amain and Amain. 3 Hilchos Tisha B’Av v’Ta’aniyos

29

ר"פ (בין המצרים ואח"כ ת"ב שאין מניחין בבקר טלית ותפילין שהם בחי' עזות דקדושה לבש ה' עוז מנין שהתפילין הם עוז לישראל וכו' ואח"כ שבת נחמו שמנחמין משמחין ומחזקין ישראל בכל מני התחזקות שהם בחיח' עזות דקדושה והם ז' דנחמתא כנגד שבעה רועים שאי אפשר להתקרב להם כ"א ע"י עזות ותרתי דתיובתא כנגד ב' הכתרים נעשה ונשמע שעי"ז זוכין לבחי' ביום ההוא וכו' כנ"ל):

29

And therefore we fast over the ceasing of rains [atziras g’shamim] to rectify the machlokes [strife/division] — namely, the wars through which the ceasing of rains was caused, as above. And this is also so regarding the four fasts [arba ta’aniyos] that we fast over the churban [destruction of the Bais HaMikdash]. For this too is to rectify the shalom [peace], as our Sages of blessed memory said: when there is shalom, there is no fasting. For the main purpose of fasting is when there is no shalom (and as explained there in the words of Rabbainu, of blessed memory; see there). For the churban of Yerushalayim was not except because of baseless hatred [sin’as chinam], as our Sages of blessed memory said. And therefore we fast to rectify this — for through the fasts, the machlokes [strife] is rectified and shalom [peace] is made, as above. 1

30

מעקה ושמירת נפש הלכה ה' בהלכות נזיקין ה"ה:

30

And similarly regarding every distress [tzarah] that should not come, that we fast over: for all the distresses and the afflictions [yisurim], chas v’shalom [G-d forbid], are in the aspect of machlokes [strife/division]. For everything that is opposite the will [ratzon] of a person is in the aspect of machlokes (as explained there in the words of Rabbainu, of blessed memory, as above). For the distresses, chas v’shalom, are through the strengthening of the dinim [harsh judgments], chas v’shalom — which are in the aspect of machlokes. This is because there is no complete rejoicing [simchah] on the days of chas v’shalom, which is the aspect of machlokes in the aspect of dinim [strict judgments]. For there are no yisurim [afflictions] without avon [sin], and avon [sin] is in the aspect of machlokes, for the main purpose of the suckling of the Sitra Achara [Other Side] and the yaitzer hara [evil inclination] is from machlokes (as explained in the words of Rabbainu, of blessed memory). It emerges that through the sins [avonos] that the machlokes [strife] damaged and gave power, chas v’shalom, to the Sitra Achara — which prevails upon holiness — therefore dinim [harsh judgments], chas v’shalom, are aroused upon him. And these dinim are in the aspect of machlokes, and from there come the distresses, chas v’shalom, which are as if in opposition to his will — in the aspect of machlokes. And therefore the tikkun [rectification] for all this is ta’anis [fasting], for through fasting one draws the “rains of goodwill” [gishmay ratzon], and through the fasting one also merits to rectify the machlokes and make shalom. For the general rule is that in opposition to every type of machlokes, the tikkun is ta’anis, in the aspect of “abundant peace” [marbeh tz’dakah, marbeh shalom]. And the main purpose of ta’anis is tz’dakah [charity/righteousness], for “the reward of a fast is the charity” [agra d’sa’anisa tzidkasa]; see there. 2

31

תם ונשלם שבח לאל בורא עולם

31

Blessed is Hashem forever, Amain and Amain. 3

Keyboard Shortcuts

Hebrew modeH
English modeE
Both columnsB
Toggle nikudN
FullscreenF
Search in textCtrl+F
Save bookmarkS
Previous/Next← →
Show shortcuts?

💬 Comments

Loading comments…