אות ה': יש ארבע חיות בבחינת נפש, וכסא ויושב על הכסא וכו' וכו' (וע"ש שהארבע חיות בבחינת נפש הם בחינת התקבצות הנפש והתחדשותן) וכסא שבבחינת נפש הוא נפש החכם שנתכסה וכו' וכל הנפשות נעשין לבושין אצלה. והאדם היושב על הכסא הוא דעתו של החם, כי גם בלא דעת נפש לא טוב. ויש ארבע חיות בתורה וכו' וכסא שבבחינת תורה הם דברים שכסה עתיק יומין, והם מכסים את עצמן בספורי התורה. ויושב על הכסא הוא עתיק יומין, בבחינת ועתיק יומין יתב וכו' ע"כ.

והנה על פי הדברים האלו נוכל להבין מאמר בזוהר הקדוש בפרשת בראשית (כב.) ז"ל ויאמר אלקים נעשה אדם ... סוד ה' ליראיו וגו' פתח ההוא סבא דסבין ואמר, שמעון שמעון מאן הוא דאמר ויאמר אלקים נעשה אדם. ... מאי ניהו הכא האי אלקים. אדהכי פרח ההוא סבא דסבין ולא חמא ליה. וכמה דשמע רבי שמעון דהוה קרי ליה שמעון ולא רבי שמעון, אמר לחברוי ודאי הוא קודשא בריך הוא דאתמר ביה ... ועתיק יומין יתיב. הא כען איהו שעתא למפתח בהאי רזא. דודאי הכא אית רזא דלא אתיהיב רשו לאתגליא. וכען משמע דרשותא אתיהיב לאתגליא, ע"כ.

כי האי נשמה של סבא דסבין (ורבינו הקדוש אמר (חיי מוהר"ן רע"ב עמשכ"ש) שהוא סבא דסבין) לא קרא לר' שמעון רבי וגם נתעלם (ואילו בתיקונים חדשים של הרמח"ל סבא דסבין כן קורא לרמח"ל רבי רבי כמו שאר הנשמות ומלאכים), וזה בחי' כסא שנתכסה והנפשות נעשין לבושים אצלה. וממילא הבין רבי שמעון שדעתו של הסבא דסבין בחינת אדם היושב על הכסא בא להוליד התגלות חדש בתורה, והרי בחי' זו של אדם היושב על הכסא הוא בחי' של קב"ה (דהינו שעל אף שאפילו דעתו של הצדיק עוד חסר ה' מעלות של ידיעתו יתברך כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה יג, עם כל זה, דעת הצדיק בבחי' אדם היושב על הכסא הוא התגלות דעתו של קב"ה היושב על הכסא), כי הכסא הוא המלכות ואדם היושב על הכסא הוא בחי' ז"א כידוע, אלא שבבחינת התורה אדם היושב על הכסא הוא בחי' עתיק יומין, כמו שרבינו גילה לפנינו בתורה יג, שעל ידי דעתו של הצדיק בבחינת אדם היושב על הכסא הצדיק מקבץ הנפשות ומעלה אותם למ"ן ליחד קבהו"ש להוליד תורה חדשה בבחי' תורה דעתיקא קדישא.