Sections
אות-מד
משיבת נפש - Meshivas Nefesh
עִקַּר קִיּוּם הָאָדָם וְהִתְחַזְּקוּתוֹ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַל יְדֵי שֶׁכּוֹלֵל שְׁנֵי הַדְּרָכִים הַנַּ"ל בְּאוֹת מ"ב מ"ג בְּיַחַד וְזֶה בְּחִינַת: "טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד שֶׁאִם יִפּל הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ", כִּי הֵם מְחַזְּקִין אֶת כָּל אָדָם לְבַל יִפּל בְּשׁוּם אפֶן בָּעוֹלָם. כִּי לִפְעָמִים מְחַזְּקִין אֶת עַצְמוֹ עַל יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁמּוֹצְאִין בְּעַצְמוֹ עֲדַיִן. וְלִפְעָמִים נוֹפֵל חַס וְשָׁלוֹם גַּם מִזֶּה עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּשׁוּם דָּבָר מֵחֲמַת גּדֶל הַהַעֲלָמָה וְהַהַסְתָּרָה וְחַשְׁכוּת וּכְבֵדוּת לֵב שֶׁנִּמְשָׁךְ עָלָיו. וְאָז צָרִיךְ לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ עַל יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת: "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" הַנַּ"ל, שֶׁמִּזֶּה הַדֶּרֶךְ אִי אֶפְשָׁר לְהַבַּעַל דָּבָר לְבַלְבְּלוֹ וּלְהַפִּילוֹ עַל יְדֵי שׁוּם בִּלְבּוּל בָּעוֹלָם. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁיַּכְנִיס בְּדַעְתּוֹ חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁאָפַס תִּקְוָה מֵחֲמַת שֶׁקִּלְקֵל מְאד. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָאֱמֶת הוּא כָּךְ וְגַם עַתָּה הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אַף עַל פִּי כֵן מֵאַחַר שֶׁכְּבָר גִּלּוּ לָנוּ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁאֲפִלּוּ בַּמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מֵהַקְּדֻשָּׁה מְאד עַד שֶׁהֵם בִּבְחִינַת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם: "וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לא אֶתֵּן", אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ גַּם מִשָּׁם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲלוֹת עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא לְתַכְלִית הָעֲלִיָּה לִבְחִינַת אַיֵּה מַאֲמָר סָתוּם. עַל כֵּן בְּוַדַּאי תָּמִיד יָקוּם עַל עָמְדוֹ. הֲגַם כִּי בִּבְחִינַת הַדֶּרֶךְ הַזֶּה שֶׁל אַיֵּה לְבַד גַּם כֵּן אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת לְעוֹלָם בִּתְמִידוּת כִּי צְרִיכִין לַעֲלוֹת מִמְּקוֹמוֹת הַנַּ"ל אֶל הַקְּדֻשָּׁה לְגַמְרֵי בִּמְּקוֹם הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ כִּי זֶה עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה שֶׁיִּתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ (כַּמְבאָר בְּ"לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ןתִּנְיָנָא סִימָן י"ב בְּמַאֲמָר וְאַיֵּה הַנַּ"ל). אַךְ מִמֵּילָא כְּשֶׁמְּחַיֶּה וּמְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ עַל יְדֵי בְּחִינַת אַיֵּה הַנַּ"ל בְּתוֹךְ כָּךְ יִזְכֶּה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלָיו וְיָאִיר עֵינָיו, שֶׁיַּחֲזר וְיִמְצָא הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲדַיִן שֶׁהֵם מִבְּחִינַת הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הַדֶּרֶךְ שֶׁל הַחִפּוּשׂ אַחֲרֵי הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת הוּא בְּחִינַת "אַבְרָהָם", וְהַדֶּרֶךְ שֶׁל הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ הוּא בְּחִינַת "יִצְחָק", וְ"יַעֲקב אָבִינוּ "הוּא הַבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן שֶׁכּוֹלֵל שְׁנֵי הַדְּרָכִים הַנַּ"ל יַחַד, וְעָלָיו נֶאֱמַר וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק", כִּי עַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לַעֲמד בִּקְדֻשָּׁתוֹ לְעוֹלָם כַּנַּ"ל (שָׁם אוֹת י"ט)
The essential sustenance and strengthening of a person in the service of Hashem is through combining both of the paths mentioned in sections 42 and 43 together — this is the aspect of: "Two are better than one, for if one falls the other will raise his fellow" [Ecclesiastes 4:9–10]. For they strengthen every person not to fall in any way. Sometimes one strengthens oneself through the good points still found within oneself. And sometimes one falls, G-d forbid, even from this — until one cannot revive oneself by anything because of the great concealment, darkness and heaviness of heart that descends upon him. Then one must revive oneself through the searching and seeking after Hashem, in the aspect of: "Where is the place of His glory?" — for from this path it is impossible to...
Loading comments…