כ

והנה ענין תיקון הנ״ל כולל את הכל, כי גם הכהנים אשר אין יכולין לבא ולהשתטח על קברי הצדיקים אם צריכין להאהיל גם על קברים אחרים הקבורים אצלם, או לעבור על קברים אחרים עד שבאים לשם שבזה פשיטא דאין להקל אך כבר מבואר במקום אחר באריכות דלענין הכהנים או שאר בני אדם שיש להם אונס אחר עד שאי אפשר להם בשום אופן לבא על קבר הצדיק בעצמו, הדבר ברור שקדושת קבר הצדיק ובפרט הצדיק הגדול במעלה שהוא מבני עלי׳ המופלגים בוודאי קדושת קברו מתפשט בכל הרואה, שמי שבא סמוך לבית הקברות וזוכה לראות ולהסתכל משם על מקום קדושת גניזתו ומקשר לבו וכוונתו אליו ונשען בזכותו ומתפלל ומרבה בתחנונים ושופך כמים לבו נוכח פני ה׳. בוודאי זוכה להמשיך כשלימות כל התיקונים הנפלאים שנמשכין ע״י קדושת קברי הצדיקים עצהיו״ט, כמו אלו שזוכין להתפלל בהשתטחות על קברו ממש ויש ע״ז ראיות ברורות מש״ס ופוסקים, וידוע שכן נהגו הכהנים הק׳ שהיו מתלמידי הבעש״ט ז״ל (כגון הרב מפולנאה השתטחות וכיוצא בבואם על קבר הבעש״ט ז״ל) ובפרט בזמן קהלה לכל כגון בער״ה, (כאשר נציג בסוף הספר) וכן בשאר הימים שיש איזה קיבוץ שמרביץ בתפלה על מקום קדושת גניזתם ז״ל, שאז בוודאי גם תפלת היחיד העומד מרחוק קצת נכללת ג״ב בתוך תפלת הצבור ועושה פעולתה בשלימוח וידוע מארז׳׳ל שהצדיקים מתדמין ליוצרם, ואצל השי״ת נאמר ״האלוקי מקרוב אני נאום ה׳ ולא אלוקי מרחוק״, וארז״ל, אפי׳ מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים. בוודאי מי שאפשר לו לבא על מקום גניזתו בעצמו ולנשק את עפרו, בוודאי מחויב להשתדל בזה בכל האפשר, אבל הכהנים שהתורה גדרה בעדם שיעמדו מרחוק מחמת י קדושת כהונתם בוודאי אין בזה שום חשש ועיכוב כלל רק אדרבא ואדרבא וכו/ ואין כאן מקום להאריך בזה כ״כ. ובפרט שענין ההשתטחות על קברי הצדיקים ולכוון בזה כוונות ויהודים כידוע, דבר זה אינו נוהג בזמנינו כלל כי אם אפשר ליחידי סגולה המופלגים במעלה מאד, כי כבר ידוע ומפורסם מה שצור, האר״י ז״ל לתלמידיו הק׳ לבלתי לעסוק בזה אחר פטירתו ובפרט בזמנינו ואין לני רק לכוון כפשוטו להרבות שם בתפלה ותחנונים בזכות הצדיקים ולעורר רחמים שם אצל הצדיקים בעצמם שיתפללו בעדינו ויעוררו רחמים גדולים אצל השי״ת עלינו ועל כל ישראל. ולדבר זה אין עיקר גידול ההשתטחות רק ההתקרבות וההשתדלות בזה במחשבה דיבור ומעשה בפועל ממש, וכל מי שבא ביגיעה והשתדלות וטילטול הדרך וחסרון כים וכיוצא בשאר מניעות כאלו והוא משבר הכל בשביל להמשיך עליו איזה התנוצצות והארה מקדושת הצדיק וזכותו הק׳ אע״פ שכבר נסתלק, והגם שא״א לו להשתטח על קברו ממש אעפ״כ כדאי הכל אצלו בכדי לבא עכ״פ למקום הסמוך •:יקברו הק׳ ומסתכל בעיניו ומכוון את לבו ומקשר מחשבתו לקדושת הצדיק השוכן שם, בוודאי מתפשט קדושת הציון הק׳ בכל הרואה, ואף אם יעמוד מרחוק יוכל לבקש שם כל הבקשות, ולהרבות שם בתחנונים על כל הצריך אליו ובוודאי תתקבל תפלתו, וכן יהיו כא..(חסר) זה יל התיקונים הקדושים כמו מי שנשתטח והרבה בתחנונים על קבר הצדיק ממש: (ועיין מ״ר נשא פרשה יד) שבשכר שעיקם יוסף את עיניו מלהסתכל באשת פוטיפר ולא במצריות וכר אמר הקב״ה עלי לשלם שכר אותה העין כיצד שנו רבותינו שהיו אוכלים במקדש קדשים קלים תוך החומה לפנים מחומת ירושלים, אבל שילה שהי׳ בחלק יוסף אוכלין בכל הרואה וכר וכן אמרו רז״ל ג״כ (בזבחים קיח:) ומזה מובן גם לענין קדושת קבר הצדיק האמת שהוא בחי׳ יוסף שעיקר מעלת קדושתו הוא כפי מעלת ומדריגת הדושתו בקדושת הברית, שעיקר תלוי בקדושת העינים וכמבואר במקום אחר, והצדיק הגדול שזכה לקדושת הברית ולקדושת העינים בתכלית השליטות בפרט זה הצדיק שזכה להתפאר שאין לו שום הסתכלות בזה העולם וכו׳ וכמבואר במ״א והודיע בעצמו קצת מגודל מעלת קדושת קברו הק׳. והבטיח וכר וכו׳ כנ״ל, בוודאי שקדושת קברו תופס בכל הרואה וככל הנ״ל: ויש עוד להאריך כזה הרבה ולחזק הענין מכל צד איבעית אימא קרא ומרז״ל ואי בעית אימא סברא אך אין כאן מקום לזה. וכ״ז לענין קדושת התיקונים שנמשכין ע״י אמירת תהלים ושאר תחנונים ובקשות על מקום גניזתו הק׳ שעוסקים בזה בכל ימות השנה ובפרט בימי אלול הק׳. אבל ענין מה שנהגו מימי קדם וכן עכשיו ולדורות עולם אי״ה להתקבץ יחד על ר״ה הקדוש וקודם ד״ה ובפרט בער״ה מרבין באמירת תהלים ותחינות ובקשות ותשובה ותפלה וצדקה במקום גניזתו הק׳ ואח״כ מתפללין כל הקיבוץ ביחד בר״זד, וזה הענין עולה על כולנה ונעשין עי״ז דברים ותיקונים גבוהים נפלאים ונוראים מאד וכמובן מדבריו ז״ל בפרט בס׳ ״ליקוטי הלכות״׳ הק׳ כי מלבד קדושת ההשתטחות והתפלות שמתפללין על ציונו הק׳ שבדבר זה את הכל שוין וכחנים מחיצה לעצמן כנ״ל מלבד זה נעשין תיקונים נפלאים ע״י קדושת הקיבוץ שמתקבצין להתפלל ביחד בר״ה בביה״כ הק׳ שנקראת על שמו ז״ל, ובדבר זה כולם שוים כהנים לוים וישראלים וכו׳. ויתבאר עוד מזה במ״א אי״ה (ועי׳ בזוה״ק שמות ד׳ ה׳.) מה שאמר ר׳ חייא לר׳ יוסי, אי בני עלמא הווי ידעי יקרא סגיאה דיעקב בשעתא דא״ל קוב״ה אנכי ארד עמך מצרימה. הווי מלאכי עפרא תלת פרסי קרוב לקברי׳ וכר... זכותו וזכות כל הצדיקים יגן עלינו ובעדינו לבטל כל הגזירות קשות מעלינו ולהוציאנו מגלותינו ויבנה ביהמ״ק על ידי משיה צדקינו במהרה בימינו אמן.

ע״כ ספר ההשתטחות להגה״ק ר׳ נחמן מטשערין זצ׳׳ל.

ועכשיו הוספנו כמה ענינים הנוגעים לענין השתטחות על קכרי צדיקים. להראות אשר שם שורש כל הקדושות, מלוקט מכמה מאמרי חז״ל וזוה״ק ושאר ספרים של צדיקים וקדושים זכותם יגן עלינו אמן.

וז״ל הרמב״ן בפי הקת דהנפטרים בנשיקה לא יטמאו מן הדין והוא שאמרו צדיקים אינם מטמאים עכדה״ק.

ז״ל רבי׳ בחיי ריש פ׳ אמור והצדיק הזוכה אל המעלה הזאת אין מיתתו ע״י כח המשחית כשאר בגי העולם והנה משה אהרן ומרים זכו אלי׳ שהזכיר בהם הכתוב (במדבר לג) על פי ה׳ והוא מיתת נשיקה אבל במרים לא נאמר על פי ה׳ כי אינו דרך כבוד של מעלה וכו׳ וכן באבות העולם שכתוב בהם בכל מכל כל, גם רבי נו הקדוש ז״ל זכה אלי׳ לפי שברור הדבר מתוך שנתעלה בהשגת החכמה לא היתה מיתתו ע״י המלאך המשחית ודרז״ל בשעת פטירתו של רבי זקף עשר אצבעותיו כלפי מעלה ואמר רבש״ע גלוי וידוע לפניך שיגעתי בעשר אצבעותי ולא נהגתי אפי׳ באצבע קטנה שלי יהי רצון מלפניך שיהא שלום במגוחתי יצתה בת קול ואמרה יבא •:״יום ינוח על משכבו ואמרו בירושלמי כד דמך ר׳ יהודה נשיאה הכריז ר׳ ינאי אין כהונה היום וטעם הדבר מפגי שהכהנים מוזהרין