אורח חיים דין השכמת הבקר הלכה א'

// יתגבר כארי לעמוד בבקר לעבודת הבורא שיהא הוא מעורר השחר שויתי ה' לנגדי תמיד וכו'

// על פי התורה אנכי ה' אלקיך בסימן ד' עיין שם היטב כל התורה והעקר לעניננו שצריך אדם לידע שכל מארעותיו הם לטובתו בחינת בה' אהלל דבר באלקים אהלל דבר (תהלים נ"ו) וזאת הבחינה היא מעין עולם הבא ואי אפשר לבא לזה אלא על ידי שיעלה מלכות דקדשה מבין העכו"ם והקלפות וכו' עיין שם.

ואי אפשר להעלות מלכות דקדשה אלא על ידי ודוי דברים לפני התלמיד חכם האמת בחינת כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש (במדבר ל"א כ"ג) ועל ידי זה הוא מחריב הצרופים רעים שנחקקו על עצמותיו על ידי מעשיו הרעים ועל ידי ודוי דברים הוא מחריבם ובונה צרופים קדושים ומחבר שברי עצמותיו ועל ידי זה הוא מעלה מלכות דקדשה וזוכה לבחינת מעין עולם הבא וכו'

// ועל כן מצוה לחבר יום ולילה בתורה ותפלה (מג"א או"ח סי' א' ס' א') כי יום הוא בחינת חסד וטוב בחינת להגיד בבקר חסדך בחינת בקר דאברהם וכמו שכתוב בזהר (מקץ ר"ג ע"ב עין שם) על פסוק הבקר אור והאנשים שולחו אינון וכל סטר מסאבי דילהון כי אז בבקר החסדים מתחדשים וכמו שפרש רש"י ז"ל על פסוק חדשים לבקרים רבה אמונתך (איכה פרק ג' כ"ג) וזה בחינת בה' אהלל. ולילה היא בחינת אלקים בחינת דין כמובא בזהר הקדוש ובשאר ספרים קדושים וכמו שכתוב בזהר הקדוש (בראשית נ"ג ע"ב) כד לילה פרישת גדפהא על עלמא וכו' ועל כן צריכין לחבר יום ולילה על ידי תורה ותפלה בחינת בה' אהלל דבר באלקים אהלל דבר שעל ידי שמעלה מלכות דקדשה על ידי התורה והתפלה שעל ידי זה הוא מחריב הצירופים רעים על ידי דבורים קדושים של תורה ותפלה ובונה על ידי זה צרופים קדושים שזה בחינת העלאת המלכות דקדשה שעל ידי זה הוא נכלל באין סוף בחינת רעוא דרעוין וזה יתגבר כארי לעמוד בבקר לעבודת הבורא שיהיה הוא מעורר השחר השחר היא בחינת אין סוף בחינת רצון שברצונות שכל הרצונות נמשכין מרצון אין סוף ברוך הוא ועל כן צריך כל אחד להמשיך על עצמו רצון אין סוף על ידי דיבורי תורה ותפלה ויהיה מתגבר בכל יום לעמוד בבקר שעל ידי זה הוא ממשיך על עצמו אור האין סוף יתברך שהיא בחינת שחר בחינת רצון בחינת שוחר טוב יבקש רצון (משלי י"א כ"ז) וזה שיהא מעורר את השחר שצריך כל אחד על ידי רצונו הטוב בקדושה לעורר עליו אור ורצון אין סוף יתברך וזה בחינת שויתי ה' לנגדי תמיד הינו שאני משוה לנגדי רק שם הויה יתברך שהוא בחינת חסד וטוב שעל ידי שאני מעורר השחר בחינת רצון אין סוף יתברך על ידי זה אני זוכה לבחינת בה' אהלל דבר באלקים אהלל דבר שלא אחלוק בין חסד לדין וזה בחינת יתגבר כארי דוקא כי יש אריה דקליפה שעל ידי מעשים רעים ודיבורים רעים מתגבר על האדם אריה דקליפה בחינת פצו עלי פיהם אריה טורף ושואג כמים נשפכתי והתפרדו כל עצמותי (תהלים כ"ב י"ד ט"ו) שאין שלימות בעצמותיו על ידי דיבורים ומעשים רעים שנחקק צירופים רעים על העצמות כי כל הדיבורים הם מעצמות כמו שכתב אדמו"ר ז"ל בחינת כארי ידי ורגלי אספר כל עצמותי (שם כ"ב י"ז י"ח) ועל ידי שהאדם מתגבר בבקר ומשבר לבו לפני השם יתברך בדיבורים קדושים על ידי זה הוא מעורר על עצמו אור אין סוף יתברך ועל ידי זה זוכה שיוצא הצירופים רעים מעצמותיו וזוכה לצירופים קדושים שזה בחינת אריה דקדשה כמו שכתב אדמו"ר ז"ל בשם התיקונים (ליקו"א נ') שאריה הוא בחינת עצם וזוכה לבחינת כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך (תהלים ל"א י') וזה יתגבר כארי דקדשה לעמוד בבקר לעבודת בוראו שיהא הוא מעורר השחר בחינת רצון אין סוף יתברך וזה כי מימיני בל אמוט כי כשזוכה לבחינת שויתי ה' לנגדי תמיד אזי זוכה לבחינת ימין בחינת אריה דקדשה בחינת ופני אריה אל הימין וכל זה על ידי דיבורים קדושים בחינת כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש שעל ידי זה יוצא מעצמותיו הצירופים רעים שנחקקו על עצמותיו וזוכה לבנות צירופים קדושים וכו'

// וזה בחינת קימה בחצות הלילה שאז היא התחלת עליות המלכות על ידי דיבורים קדושים שבני אדם מתעוררים עצמם ומתחננים לפני השם יתברך ושופכים שיחותיהם שעל ידי זה הם בונין המלכות דקדשה ועל כן בעת שרדף אברהם אבינו עליו השלום אחר המלכים שהם בחינת מלכות דקליפה נאמר ויחלק עליהם לילה (לך לך י"ד ט"ו) זה בחינת קימת חצות שעל ידי קימת חצות על ידי זה הכה את המלכים שהם בחינת מלכות דסטרא אחרא וזכה לבחינת מלכות דקדשה בחינת עמק שוה היא עמק המלך (שם י"ד י"ז) וכפירוש רש"י שכולם המליכו את אברהם אבינו למלך בחינת ויהי בישורון מלך (במדבר כ"ג כ"א) שמלכות דקדשה עלה לשרשה וזה שמביא רבינו ז"ל (ליקו"א ל"ח אות ד') בשם הפרי עץ חיים שעל ידי לימודי התורה בלילה על ידי זה כאור הבקר עולה ראש המלכות שהוא בחינת הדיבור הינו כנ"ל שעל ידי דיבורים קדושים נבנה המלכות דקדשה כנ"ל ועל כן איתא בזהר הקדוש (לך לך צ"ב ע"ב) על פסוק חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך חצות לילה ודאי לקודשא בריך הוא אמר הכי זה בחינת מלכות וכמו שכתוב עוד שם בפלגות לילה מלכותא דשמיא אתער וזה חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך (תהלים קי"ט ס"ב) הינו כשזוכה לקום בחצות ולהעלות את המלכות דקדשה מתוך הקליפות על ידי זה זוכה להודות על משפטי צדקך הינו שלא יחלוק בין חסד לדין בחינת בה' אהלל דבר באלקים אהלל דבר בחינת ה' אחד ושמו אחד (זכריה י"ד ט') שזה נקרא ידיעה שלימה כנ"ל

// וזה בחינת כנור של דוד שהיתה רוח צפונית מנשבת בו ועל ידי זה היה מנגן מאליו (ברכות ג' ע"ב) רוח צפונית זה בחינת אור האין סוף יתברך שאין לשום נברא השגה בו בחינת מה רב טובך אשר צפנת ליראיך (תהלים ל"א כ') ומהאור אין סוף יתברך נמשך כל התמונות והאותיות והדיבורים שהם בחינת מלכות ועל כן הרוח צפונית היתה מנשבת בכנור של דוד שהיא בחינת דיבורים קדושים בחינת עלי הגיון בכנור (תהלים צ"ב ד') שאור האין סוף היה מלובש בכנור של דוד בחינת מלכות ועל ידי זה היה מנגן הינו שזכה להאיר לדעתו אחדות האין סוף וטובו ושלא יחלוק בין חסד לדין בחינת חצות לילה אקום הינו שיקים את המלכות דקדשה ועל ידי זה יזכה להודות לך על משפטי צדקך כנ"ל

// וזה בחינת משה ודוד משה זה בחינת אין סוף וטובו בחינת ותרא אותו כי טוב הוא ותצפנהו (שמות ב' ב') בחינת רוח צפונית כנ"ל ודוד הוא בחינת מלכות דקדשה ועל כן משה לא ידע חצות (ברכות ג' ע"ב) בחינת ואיש לא ידע את קבורתו (דברים ל"ד ו') שנתבטל לגבי האין סוף לגמרי ועל כן אמר כחצות אבל דוד שהוא בחינת מלכות בחינת תמונות וישות ועל כן אמר חצות לילה בחינת המשכת האין סוף לתוך המלכות בחינת רוח צפונית שמנשבת בכנור של דוד כנ"ל בחינת התמונות והישות שנמשכין מרעוא דרעוין רצון שברצונות כנ"ל:

נכלל כאן הלכות נטילת ידים

// וזה בחינת נטילת ידים שחרית במים דוקא כי מים הם נמשכין מאור אין סוף יתברך וכמו שכתוב ורוח אלקים מרחפת על פני המים (בראשית א' ב') ועיקר הדיבורים קדושים נמשכין מן הידים בחינת חמשת מוצאות הפה שהם כנגד חמשה אצבעות כמובא (ליקו"א ל"ח ג', שעה"כ דף א' ע' ד') וכמו שכתב אדמו"ר (ליקו"א נ"ו ט') שכל הדיבורים הם נמשכין מן הידים כמו שכתוב כאשר דבר ה' ביד משה (שמות ט' ל"ה) וכנ"ל ועל כן בבקר צריך ליטול ידיו במים כדי להמשיך עליו אור אין סוף יתברך שיוכל לדבר דיבורים קדושים לפני השם יתברך בכדי שיוכל להעלות את המלכות דקדשה בחינת שאו ידיכם קודש קודש היא בחינת חכמה וכמו שכתב אדמו"ר ז''ל (ליקו"א כ"ד ו', ס"א ו', פ' וכו') והחכמה היא בחינת אין בחינת והחכמה מאין תמצא (איוב כ"ח י"ב) בחינת אין סוף יתברך וברכו את ה' בחינת הדיבורים קדושים שעל ידי זה הוא בונה את המלכות דקדשה כנ"ל

// וזה בחינת ספירת העומר אחר יציאת מצרים שהיא בחינת ביטול התאוות רעות וכמו שכתב אדמו"ר ז"ל על פסוק אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים בתורה זו כי בפסח זכו לבחינת אבוקה של אור ועמוד השחר המובא בהתורה הזאת שעל ידי זה ניצול מהחיות ומן הקוצים כנ''ל ועדיין אינו יודע באיזה דרך הוא מהלך ועל כן צריכין להתוודות וידוי דברים לפני התלמיד חכם והתלמיד חכם יפרש לו דרך לפי שורש נשמתו וזה בחינת ספירת העומר בחינת והבאתם את העומר ראשית קצירכם אל הכהן (ויקרא כ"ג י') עומר זה בחינת הדיבורים קדושים שהם בחינת המלכות שמשם כל הישות והתמונות והמדות כמובא (ליקו"א ד' ט') וזה בחינת העומר בחינת מדה וצמצום שהוא הדיבור וצריך להביאו להכהן שהוא התלמיד חכם האמיתי ויפרש לפניו כל לבו על ידי זה הוא נכלל באין סוף וזהו בחינת והניף הכהן את העומר (ויקרא כ"ג י"א) שהתלמיד חכם הוא מניף ומרים את הוידוי דברים לפני השם יתברך ומעלה את הדברים לפני השם יתברך ובונה מהם את המלכות דקדשה וזה והניף את העומר לרצונכם (שם) שמקשר את המלכות לשרשו לרצון שברצונות לאין סוף יתברך עד שזוכה לקבלת התורה שהיא בחינת אין סוף יתברך בחינת מעין עולם הבא שזכו כל ישראל בעת קבלת התורה וזה בחינת הרצונות הקדושים שיש לכל ישראל בשעת ספירת העומר כי אז בונין את המלכות דקדשה כנ"ל

// וזה שמובא בכונות (פע"ח שער ספירת העומר א') שסוד הספירה היא לברר הדמים הינו הדבורים כי כל הדיבורים הם נמשכין מהדמים כמובא בספרי רבינו ז"ל (ליקו"א ע"ה) ועל כן בימי הספירה על ידי הרצונות והכיסופין דקדשה מבררין הדיבורים בחינת כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש (במדבר ל"א כ"ג) שעל ידי זה בונין את המלכות בחינת שבע שבתות תמימות תהיינה (ויקרא כ"ג ט"ו) שזוכין לבחינת מלכות שבמלכות הינו שמעלין מלכות שבמלכות הינו שמעלין מלכות דקדשה מתוך הקליפות כמו שכתב אדמו"ר ז"ל וזה בחינת ולפני אחד מה אתה סופר (ספר יצירה א') כי הספירה היא כשזוכין לבנות את המלכות שנמשך מרצון שברצונות מאין סוף ברוך הוא שהיא בחינת מה בחינת והחכמה מאין תמצא (איוב כ"ח י"ב) בחינת אין סוף יתברך אבל צריך להמשיך משם בחינת המלכות הינו כל התמונות וכל הישות צריכין להמשיך מרצון אין סוף יתברך ועל ידי זה זוכין לעשות ממה מאה כמו שכתב אדמו"ר ז"ל (ליקו"א ד' ט') וזה לפני אחד הינו בעת הביטול אל אין סוף יתברך שזה בחינת ולפני אחד, מה אתה סופר כי בשעת הביטול היא בחינת מה אבל על ידי שזוכין להאיר לדעת ולידע שכל התמונות וכל הרצונות הם נמשכים מרצון אין סוף אזי זוכין לבחינת ספירה בחינת העלאת המלכות בחינת שבע שבתות תמימות כנ"ל שזה בחינת המלכות שהוא בחינת חג השבועות בחינת עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום (ויקרא כ"ג ט"ז) שאז זוכין לבחינת מאה שעושין ממה מאה שזוכין לשער החמשים שהיא בחינת מאה כי בכל שער מהחמשים צריך להיות רצוא ושוב הינו כשזוכה לידע ולהשיג שער אחד מהחמשים שערי בינה אז הוא בבחינת רצוא והוא בבחינת מה שבטל לגבי אין סוף יתברך ואזי הוא בבחינת ולא ידע (דברים ל"ד ו') ואחר כך כששב מהביטול אזי הוא בבחינת מאה כי כל אחד כלול מכל הספירות עד שזוכה להשיג שער הנון שהיא בחינת ביטול באמת ובשלימות לאין סוף יתברך ועל כן באמת אי אפשר להשיגו בחיים חיותו בשלימות ואפילו על משה רבינו עליו השלום נאמר ותחסרהו מעט מאלקים (תהלים ח' ו') וכמו שדרשו חכמינו ז''ל (ראש השנה כ"א ע"ב, נדרים ל"ח ע"א) רק שיכולין להשיגו בבחינת ושוב בחינת אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלקים (דברים ד' ל"ה) אבל בבחינת הרצוא אי אפשר להשיגו בשלימות וזה בחינת שבועות שאז מאיר עלינו הארה נפלאה משער הנון בבחינת ושוב ועל כן אין סופרין היום החמשים כי אי אפשר להשיגו בשלימות וזה בחינת דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלקים פן נמות (שמות כ' ט"ז) הינו ששער הנון אי אפשר להשיגו אלא בבחינת ולא ידע איש את קבורתו שאפילו משה בעצמו לא ידע כי צריך לבטל את הישות שלו בשלימות ולבא להתפשטות הגשמיות והקדוש ברוך הוא רוצה עבודתינו ועל כן צריכין להיות בבחינת ושוב וכשהוא בבחינת ושוב אזי זוכין בשבועות שמאיר עלינו אור אין סוף וזוכין לידע אחדותו יתברך ושלא לחלוק בין חסד לדין בחינת בה' אהלל דבר באלקים אהלל דבר וזה שקוראין מגילת רות בשבועות כדי ליחס את דוד (עיין שו"ע או"ח סי' ת"צ סעיף ט' בהג"ה ובשע"ת סי' תצ"ד ס"ק ז') שהוא בחינת בנין המלכות דקדשה שהוא על ידי מלכות בית דוד בחינת ויקבור אותו בגיא בארץ מואב (דברים ל"ד ו') כמו שכתב אדמו"ר ז"ל ועל כן דוד מת בעצרת (ירושלמי חגיגה פ"ב ה"ג, ביצה פ"ב ה"ד) כי אז זכו לכלול באין סוף בשלימות בבחינת ולא ידע איש כנ"ל ועל כן מת גם כן בשבת במנחה בשעת רעוא דרעוין (זוהר תרומה קנ"ו ע"א) בחינת רצון שברצונות כנ"ל וזה הכל מודים בעצרת דבעינן לכם (פסחים ס"ח ע"ב) הינו שהכל מודים שבעצרת זוכין להראות להדעת שה' הוא האלקים על ידי בחינת ושוב הינו שבעינן לכם הינו שלא ישאר בבחינת רצוא לבד רק שיהיה בבחינת רצוא ושוב כי עיקר שבועות הוא להאיר להדעת לעשות ממה מאה בחינת תלת מאה גרבי משחא כנ"ל ועל כן צריכין לכם כי עיקר התורה הקדושה הוא במצות מעשיות שעל ידי המצות זוכין להכלל באין סוף ברצוא ושוב והעקר הוא ושוב לידע ולהודיע לכל באי עולם כי ה' הוא האלקים וכל מאורעותיו הם לטובתו שזה בחינת מעין עולם הבא שכל זה זוכין על ידי הספירה שמעלין מלכות דקדשה מבין העכו"ם והקליפות כמו שכתב אדמו"ר ז"ל וזה בחינת מאכלי חלב שאוכלין בשבועות ומובא הטעם שדם נעכר ונעשה חלב (עיין מג"א או"ח סי' תצ"ד ס"ק ו') הינו כנ"ל שזוכין לידע כי ה' הוא האלקים שלא יחלוק בין חסד לדין כי דם היא בחינת דין וחלב היא בחינת רחמים כמובא (שם) ובשבועות זוכין שנתהפך מדין לרחמים וזוכין לידע שכל מאורעותיו הם לטובתו שזה בחינת מאכלי חלב שדם נעכר ונעשה חלב על ידי הספירה הקדושה שהוא בחינת הדיבורים קדושים שעל ידי זה בונין את המלכות דקדשה כנ"ל

// וזה בחינת מה שנעורין בליל שבועות (עיין מג"א או"ח סי' תצ"ד בתחילתו) כי אז זוכין לבחינת ומלאו מחד גלגלא דעינא תלת מאה גרבי משחא בחינת ולזימנא דאתי ישתכח עינא חד דרחמי בחינת עינא פקיחא דלא נאים ותיר תדיר כמובא בזהר הקדוש (נשא ק"ל ע"א, קל"ז ע"ב) הינו שאז ממשיכין אחדות האין סוף ומאירין להדעת ועושין מתלת מה תלת מאה גרבי משחא שמאירין להדעת לדעת כי ה' הוא האלקים כנ"ל נכלל כאן הלכות לבישת בגדים

// וזה בחינת לבישת בגדים שצריך ללבוש יד ימין תחלה (מג"א או"ח סי' ב' ס"ק ג') כי תמיד צריכין להכליל שמאלא בימינא וליתן כבוד להימין כי צריכין לידע שכל מאורעותיו הם לטובתו וזה שמובא בדברי רבינו ז"ל (ליקו"א מ"ט ז') שבעתיקא לית תמן שמאל כי בעתיקא זוכין לידע כי ה' הוא אלקים ועל כן צריכין ללבוש יד ימין תחלה כי העיקר הוא הימין והשמאל הוא נכלל בימין כי ה' הוא אלקים כנ"ל

יא.

// וזה בחינת הסימן שמובא בשולחן ערוך (או"ח סי' תכ"ח סעיף ד') מנו ועצרו שקודם שבועות צריך לקרות פרשת במדבר ששם מדבר ממספר בני ישראל כי אי אפשר לזכות לבחינת שבועות בחינת ביטול לאין סוף יתברך אלא על ידי שבונין המלכות דקדשה ומעלין את המלכות לשרשה שהיא בחינת רצון שברצונות בחינת אין סוף יתברך וזה אי אפשר אלא על ידי מספר בני ישראל בחינת ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל כי ברוב עם הדרת מלך ועל כן על ידי שסופרין את כל ישראל ונאספין כולם יחד בחינת ברוב עם על ידי זה נעשה הדרת מלך בחינת ויהי בישורון מלך שמלכות עולה לשרשה וזהו מנו ועצרו שעל ידי זה זוכה לביטול לאור אין סוף יתברך כנ"ל וזו בחינת ד' דאחד שמובא שמרמז על ד' מחנות השכינה בחינת ד' מחנות הדגלים שעל ידי הדגלים זוכין לבחינת אחד בחינת ה' אחד ושמו אחד שזו בחינת העלאת המלכות דקדשה וזה שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך הינו שהקליפות והעכו"ם מסיתין את ישראל מאחרי השם יתברך והם רוצים להמשיך חס ושלום את בחינת המלכות לתוך הקליפות ועל כן הם אומרים ונחזה בך שהם יתנו גם כן ממשלה לישראל כמו שכתב רש"י ז"ל הינו שרוצים שעיקר המלכות יהיה חס ושלום אצלם ורוצים להמשיך את ישראל גם כן לדעתם כי עיקר מלכות דקדשה הוא בחינת הענוה ושפלות בחינת במקום שאתה מוצא גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו כמו שכתב אדמו"ר ז"ל אבל מלכות דקליפה היא להיפך שרוצים גדלות וכבוד ועל כן הם מפתים את ישראל גם כן שיסורו חס ושלום מהשם יתברך ויקבלו מהם מלכות דקליפה בחינת כבוד וגדלות וזה בחינת ונחזה בך אבל ישראל עם קדושים אינם רוצים לשמוע אליהם כי הם מבטלים את עצמם תמיד לגבי אין סוף יתברך ומעלין כל הכבוד והמלכות להשם יתברך וכל זאת היא על ידי הדגלים בחינת ד' דאחד שזוכין לידע כי ה' אלקינו ה' אחד שזו עיקר מלכות דקדשה כנ"ל וזה מה תחזו בשולמית כמחולת המחנים בחינת ד' מחנות קדושות של ישראל שעל ידי זה זוכין להעלות את המלכות לשרשה בחינת ענוה ושפלות ולבטל את עצמו לגבי אין סוף יתברך ולידע שכל התמונות והישות כולם נמשכין מאין סוף מרצון שברצונות בחינת בכל מקום שאתה מוצא גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו כמו שכתב אדמו"ר ז"ל וזה שאנו אומרים אחר פסוק ראשון של שמע ישראל שהוא קבלת עול מלכות שמים אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שזוכין על ידי שיודעין שה' אלקינו ה' אחד בחינת ה' הוא אלקים שעל ידי זה בונין המלכות דקדשה כי אי אפשר לידע זאת אלא על ידי שמעלין את המלכות כנ"ל וזה ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד הינו שכבוד מלכותו הוא ברוך ומבורך תמיד לעולם ועד בחינת שכל מאורעותינו הם כולם לטובה בחינת בה' אהלל דבר באלקים אהלל דבר כנ"ל