Section 11
אוצר היראה - Otzar HaYirah
עַל־יְדֵי שֶׁנִּכְנָסִין לְמִקְוֶה וְסוֹתְמִין הָעֵינַיִם מֵחֵזוּ דְהַאי עָלְמָא, וְנִתְעַלֵּם וְנִתְכַּסֶּה שָׁם בְּתוֹךְ מֵימֵי הַמִּקְוֶה, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֵימֵי הַדַּעַת, בְּחִינַת בִּינָה, עָלְמָא דְאָתֵי, שֶׁהוּא בְּחִינַת מִקְוֶה כַּיָּדוּעַ, עַל־יְדֵי־ זֶה הוּא נִכְלָל בְּתוֹךְ בְּחִינַת הַדַּעַת הָאֱמֶת שֶׁל בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה, הַיְנוּ לֵידַע שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְבָד. כִּי בְּזֶה הָעוֹלָם מִתְגַּבֵּר הַטָּעוּת שֶׁל חָכְמַת הַטֶּבַע, שֶׁמִּשָּׁם בָּאִים כָּל הַצָּרוֹת וְהַטֻּמְאוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִפְגָּמִין הָעֵינַיִם, שֶׁשָּׁרְשָׁם וְחִיּוּתָם מִבְּחִינַת עֵינֵי ה', שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִסְתֹּם עֵינָיו מֵחֵזוּ דְהַאי עָלְמָא לְגַמְרֵי, וְלִהְיוֹת מִתְעַלֵּם וְנִכְלָל בְּתוֹךְ הַמִּקְוֶה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדַּעַת שֶׁל עָלְמָא דְאָתֵי, שֶׁאָז יִתְגַּלֶּה הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם וְיִתְבַּטֵּל הַטֶּבַע לְגַמְרֵי, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ הַשְׁגָּחָה מִסּוֹף הָעוֹלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת מִקְוֶה כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּא לוֹ יְשׁוּעָה לְכָל מַה שֶּׁצָּרִיךְ, בִּבְחִינַת "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה' מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה" (הלכות נטילת ידים שחרית ה"ב, אות ב).
By entering the mikva and closing one's eyes from the sight of this world — through this one draws down the holiness of the birth of children from the aspect of encompassing lights [makifim] — and through this one merits children who are fitting to receive the holy Torah, children of good character and noble spirit.
זֶה שֶׁנִּטְמָא וְרוֹצֶה לְהִטַּהֵר צָרִיךְ טְבִילָה בְּמִקְוֶה, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה מִמִּקְוֶה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מִקְוֶה שֶׁל שָׁבוּעוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה, בְּחִינַת הֶאָרַת רָצוֹן הָעֶלְיוֹן שֶׁמְּאִירִין הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת משֶׁה בְּלֵב כָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁיָּאִיר לָהֶם בְּכָל מִינֵי חשֶׁךְ וַאֲפֵלָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלִין אֶת הַנְּפָשׁוֹת, מִבְּחִינַת שְׁמָד חַס וְשָׁלוֹם לְרָצוֹן, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַטָּהֳרָה לְכָל הַטּוֹבְלִים בְּמִקְוֶה לְהִטַּהֵר מִטֻּמְאָתָן. אַךְ אַף־עַל־פִּי שֶׁהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים עוֹשִׂים עִם נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁעוֹשִׂים, לְהָאִיר לָהֶם הָרָצוֹן וּלְהַעֲלוֹתָם מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הַבְּחִירָה בְּיַד כָּל אֶחָד, וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה וּלְקַשֵּׁר לָזֶה כָּל מַחֲשַׁבְתּוֹ וְלִבּוֹ. וְהָעִקָּר, שֶׁצָּרִיךְ לְהַמְתִּין עַד גְּמַר הַיְשׁוּעָה, כִּי בְּכָל יוֹם עוֹשֶׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חֲדָשׁוֹת לְגַמְרֵי בִּשְׁבִיל תִּקּוּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טָהֳרַת הַטְּמֵאִים, שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְתִּין עַד הֶעֱרֵב שֶׁמֶשׁ, וְיֵשׁ שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְתִּין יוֹתֵר, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְהָעִקָּר, לְהִתְחַזֵּק בְּכָל אֵלּוּ הַיָּמִים שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה עֲדַיִן לִשְׁלֵמוּת טָהֳרָתוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן יְצַפֶּה לִישׁוּעָה וְיִתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם בִּרְצוֹנוֹת חֲזָקִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּמַר טָהֳרָתוֹ לְגַמְרֵי, וְאָז יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים (הלכות ברכות השחר הלכה א, אותיות מא מו).
This one who became ritually impure [tamei] and wishes to become pure [tahor] must immerse in the mikva — in order to draw upon himself the holiness of being pure — to receive the holy Torah, which is the aspect of encompassing lights. And through this immersion he returns to being a new creature — a creature that can receive the holiness and the purity and the encompassing lights of the holy Torah.
מִקְוֶה שֶׁל שָׁבוּעוֹת הוּא מִקְוֶה שֶׁל שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים, כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת. וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ, שֶׁאָז יִתְגַּלּוּ וְיֻמְשְׁכוּ הָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הָאֲמִתִּיּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשַּׁעַר הַחֲמִשִּׁים, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לַעֲלוֹת מִכָּל הַנְּפִילוֹת וְהַיְרִידוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, אֲפִלּוּ מֵהַנְּפִילוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשַּׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁל הַטֻּמְאָה, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וְזוֹכִין לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּכָל שָׁנָה בְּשָׁבוּעוֹת, כִּי לֹא הַמִּדְרָשׁ עִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה (הלכות קריאת־שמע הלכה ה).
The mikva of Shavuos is the mikva of the Fiftieth Gate [sha'ar hachamishim] — as brought in the holy Kavanos [mystical intentions]. And through this one merits to draw down an illumination from the fiftieth gate — which is the aspect of the complete attainment of da'as [knowledge] that will be revealed in the future. For the mikva is the aspect of bina — the World to Come — and the fiftieth gate is the crown of bina — and through the holy mikva immersion at Shavuos one draws a radiance from this highest level.
ועיין עוד שבת אות קכג מענין טבילת המקוה בערב שבת וכן הרחיצה וטבילה שבכל בוקר).
The essential hold of impurity [tumah] — the pollution of the Serpent [zuhamas hanachash] — flows from the eating of the Tree of Knowledge [etz hada'as]. And all the purifications are through the waters of the mikva — for the essential hold of the Serpent's pollution is on dry land — on the element of earth — but in water the Serpent has no hold. And therefore all purifications from all impurities are through immersion in water — for through immersion in the mikva one emerges from the hold of the Serpent's pollution and returns to the root of purity.
כָּל הַטְּמֵאִים אֵינָם עוֹלִים מִטֻּמְאָתָן כִּי אִם עַל־יְדֵי מַיִם, וְכֵן אִי אֶפְשָׁר לִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה כִּי אִם עַל־יְדֵי מַיִם, כְּגוֹן הַכֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם. וְכֵן בַּבֹּקֶר בְּקוּמוֹ, וְכֵן קֹדֶם תְּפִלָּה וְתוֹרָה צְרִיכִין לִטְבֹּל אוֹ לִטֹּל יָדָיו בְּמַיִם, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁהַמַּיִם קָדְמוּ לְכָל הַבְּרִיאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. נִמְצָא שֶׁעִקַּר חִדּוּשׁ הָעוֹלָם הִתְחִיל מִן הַמַּיִם, וְעַל־כֵּן שָׁם עִקַּר שֹׁרֶשׁ הַדַּעַת שֶׁל אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַטָּהֳרָה, וְרַק עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָסִין בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי זֶה עִקַּר יְסוֹד הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּחִינַת "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים" שֶׁהוּא הַתְחָלַת הַתּוֹרָה, וְזֶה עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה וְהַטָּהֳרָה. וּלְהֵפֶךְ, כָּל הַטֻּמְאוֹת נִמְשָׁכִין מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּפִירָה בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם, חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־יְדֵי טָהֳרָה בְּמַיִם, עַל־יְדֵי טְבִילָה אוֹ נְטִילָה כְּפִי הַדִּין, זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הֶאָרַת מֵימֵי הַדַּעַת שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, בְּחִינַת "כִּי תִמָּלֵא הָאָרֶץ דֵּעָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים", שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁכָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וְכָל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם תְּלוּיִים בֶּאֱמוּנָה זוֹ, כִּי זֶה יְסוֹד הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה, לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ יָחִיד וְקַדְמוֹן וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם יֵשׁ מֵאַיִן הַמֻּחְלָט (שם ה"ד אות ד).
All the ritually impure cannot ascend from their impurity except through water. And likewise it is impossible to enter into any holiness except through water — such as the priests in their Temple service. And likewise in the morning upon rising — and likewise before prayer and Torah [study] one must immerse or wash one's hands in water. And all of this is because the waters preceded all of Creation — as our Sages said. It is found then that the essential renewal of the world began from water — and therefore there lies the essential root of the da'as of faith in the renewal of the world [emunos chidush haolam] — through which is the essential purity. And only through this does one enter into service of Hashem — for this is the essential foundation of holy faith: the aspect of "In the beginning G-d created" — which is the beginning of the Torah. And this is the essential holiness and purity. And conversely — all impurities flow from the pollution of the Serpent — which is the aspect of denial of the renewal of the world — G-d forbid. And through purification in water — through immersion or washing as prescribed by halacha — one merits to draw upon oneself the illumination of the waters of da'as that will be revealed in the future — the aspect of "for the earth shall be filled with knowledge of Hashem as waters cover the sea" — through which one merits faith in the renewal of the world — upon which all the holinesses and all service of Hashem depend — for this is the foundation of the Torah and service: to know and believe that He is blessed — one and primordial — and He created the world from absolute nothingness.
וכפול לעיל אות כז בשינוי קצת).
The essential of holiness and purity is holy faith — and conversely — the essential of impurity and pollution and the intensification of judgment — G-d have mercy — is through apostasy [kfirot] — G-d forbid. And since the essential strengthening of faith — namely faith in the renewal of the world as mentioned — is only in the very first beginning — when Hashem created His world from absolute nothingness — and there one must rely only on faith. But the renewal of the Act of Creation that occurs each day — [going] from something to something — we see at every time and every hour. (See the main text.) And since the first beginning was the creation of water — as our Sages said and as mentioned above — therefore there lies the essential hold of the apostasies of those who deny the renewal of the world — may their names be erased. And therefore water is susceptible to receiving impurity. And conversely: one who merits faith — receives through the water all the holinesses and purities — which all flow from the beginning of Creation — when Hashem created the water from absolute nothingness — and then at the beginning of Creation everything was holy — as explained elsewhere.
אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁהַמַּיִם קָדְמוּ לָעוֹלָם, וְכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם מִן הַמַּיִם נִבְרְאוּ - וּלְבַסּוֹף לֹא נִזְכָּר בְּרִיאַת הַמַּיִם עַל־יְדֵי אֵיזֶה מַאֲמָר בְּפֵרוּשׁ, כִּי בְּרִיאָתָם נֶעְלָם בִּ'בְרֵאשִׁית', שֶׁהוּא מַאֲמָר סָתוּם. וְעַל־כֵּן כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת, וּלְהֵפֶךְ, כָּל הַטֻּמְאוֹת הֵם בַּמַּיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁהַמַּיִם עֲלוּלִים לְקַבֵּל טֻמְאָה, וּלְהֵפֶךְ, גַּם־כֵּן כָּל הַטְּהָרוֹת וְהַקְּדֻשּׁוֹת הֵם עַל־יְדֵי טְבִילָה בַּמַּיִם אוֹ נְטִילָה, כִּי מִשָּׁם, מִבְּחִינַת הַמַּאֲמָר סָתוּם, מִשָּׁם דַּיְקָא יְנִיקַת הַחִיצוֹנִים מִגֹּדֶל הַעְלָמָתוֹ וְהַסְתָּרָתוֹ, וּמִשָּׁם כָּל הַתִּקּוּן וְהַטָּהֳרָה וְהַקְּדֻשָּׁה, כְּשֶׁזּוֹכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, עַד שֶׁזּוֹכִין לַעֲלוֹת לִקְדֻשַּׁת הַמַּאֲמָר סָתוּם בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה, כִּי הוּא שֹׁרֶשׁ קְדֻשַּׁת כָּל הַמַּאֲמָרוֹת. וְעַל־כֵּן כָּל הַטְּמֵאִים אֵינָם עוֹלִים מִטֻּמְאָתָן, כִּי אִם עַל־יְדֵי שֶׁמִּתְעַלְּמִין וּמִסְתַּתְּרִין בְּמֵימֵי הַמִּקְוֶה, וְעַל־יְדֵי־זֶה כָּל טָהֳרָתָן, כִּי בַּמֶּה שֶׁקִּלְקֵל יְתַקֵּן, כִּי כָל הַטֻּמְאוֹת נִמְשָׁכִין מִסִּטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּהוֹמוֹת וּמַעֲמַקֵּי מַיִם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְכוּ' בָּאתִי בְמַעֲמַקֵּי מַיִם", עַל־כֵּן תִּקּוּנוֹ עַל־יְדֵי הַמִּקְוֵה מַיִם, שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְעַלֵּם שָׁם וּלְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי נֶעְלָם בִּבְחִינַת בְּרֵאשִׁית מַאֲמָר סָתוּם הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה כָּל טָהֳרָתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת: "צָפוּ מַיִם עַל רֹאשִׁי אָמַרְתִּי נִגְזָרְתִּי. קָרָאתִי שִׁמְךָ ה' מִבּוֹר תַּחְתִּיּוֹת", הַיְנוּ כַּנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ שֶׁמְּחַפֵּשׂ מִשָּׁם אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי זוֹכֶה לַעֲלוֹת בַּעֲלִיָּה גְדוֹלָה לִבְחִינַת קְדֻשַּׁת הַמַּאֲמָר סָתוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'אַיֵּה', שֶׁזֶּה סוֹד הַטָּהֳרָה בְּמִקְוֶה כַּנַּ"ל (הל' ראש־השנה ה"ו).
Our Sages said that the waters preceded the world — and all things in the world were created from water — and in the end the creation of the waters was not mentioned through any explicit utterance — for their creation was concealed within "Bereishis" — which is a sealed utterance [ma'amar sasum]. And therefore all holinesses — and conversely — all impurities — are in the water — as our Sages said: water is susceptible to receiving impurity. And conversely — likewise: all the purifications and holinesses are through immersion in water or washing — for from there — from the aspect of the sealed utterance — precisely from there is the sustenance [yenikos] of the external forces [chitzonim] — from the greatness of its concealment and its hiddenness — and from there is all the repair and purity and holiness — when one merits to search and seek: "Where is the place of His glory?" — until one merits to ascend to the holiness of the sealed utterance at the ultimate ascent — for it is the root of the holiness of all the utterances. And therefore all the ritually impure cannot ascend from their impurity — except through concealing and hiding themselves in the waters of the mikva — and through this is all their purification — for with what one blemished one repairs. For all impurities flow from the Sitra Achra — which is the aspect of the depths and deep waters — as it is said: "I sank in deep mire... I came into deep waters" — therefore the repair is through the mikva of water — where one must conceal oneself there and nullify oneself to Hashem — and then one is concealed in the aspect of bereishis — the above-mentioned sealed utterance — and through this is all one's purification. And this is the aspect of: "Waters flowed over my head — I said: I am cut off. I called Your name, Hashem, from the lowest pit" — namely as above: that through the seeking and searching that one searches from there for Hashem — then one merits to ascend in a great ascent to the aspect of the holiness of the sealed utterance — which is the aspect of "Ayeh" [where] — for this is the secret of the purification in the mikva as mentioned.
אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בַּיַּבָּשָׁה יֵשׁ בַּיָּם, חוּץ מִן הַחֻלְדָּה. הַיְנוּ: עִקַּר הַהַעְלָמָה וְהַהַסְתָּרָה שֶׁנִּתְכַּסֶּה וְנִתְעַלֵּם כָּל־ כָּךְ אוֹר הָאֱמֶת הוּא רַק בַּיַּבָּשָׁה, בִּיסוֹד הֶעָפָר, שֶׁשָּׁם יוֹשְׁבִין בְּנֵי־אָדָם בַּעֲלֵי בְחִירָה, עַל־כֵּן יֶשׁ כֹּחַ לְהַהַעְלָמָה לְהִתְגַּבֵּר וּלְהִתְפַּשֵּׁט כָּל־כָּךְ בִּשִׁבִיל שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה, כִּי אִם לֹא הָיְתָה הַהַעְלָמָה מִתְפַּשֶּׁטֶת כָּל־ כָּךְ, אֲזַי לֹא הָיָה לְהָאָדָם בְּחִירָה כְּלָל. וְזֶה בְּחִינַת הַחֻלְדָּה, שֶׁהוּא הַקְּלִפָּה רִאשׁוֹנָה מִשְּׁמוֹנָה שְׁרָצִים טְמֵאִים, שֶׁהִיא נִמְצֵאת רַק בַּיַּבָּשָׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת קְלִפַּת הַהַעְלָמָה וְהַחֲלָדָה שֶׁמִּתְפַּשֶּׁטֶת בָּעוֹלָם, שֶׁמִּמֶּנָּה נִמְשָׁכִין כָּל הָעֲו?ֹנוֹת וְהַטֻּמְאוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן כָּל הַטְּהָרוֹת מִכָּל הַטֻּמְאוֹת הוּא עַל־יְדֵי מַיִם, שֶׁאֵין שָׁם חֻלְדָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת קְלִפַּת הַהַעְלָמָה הַנַּ"ל, כִּי הַמַּיִם הֵם בְּחִינַת דַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַהַעְלָמָה שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִטְהָרִין מִכָּל הַטֻּמְאוֹת (הלכות שחיטה הלכה ה, אות יב).
Our Sages said: everything that exists on dry land exists in the sea — except the weasel [chulda]. That is: the essential concealment and hiddenness — that the light of truth is concealed and hidden so greatly — is only on the dry land — in the element of earth — where people with free will dwell. Therefore the concealment has the power to intensify and spread so greatly — for the sake of free will — for if the concealment did not spread so greatly — a person would have no free will whatsoever. And this is the aspect of the weasel [chulda] — which is the first kelipa [husk] of the eight ritually impure creeping things [sheratziim] — which is found only on dry land. This is the aspect of the kelipa of concealment and rust [chalada] that spreads in the world — from which all the sins and impurities flow — G-d have mercy. And therefore all the purifications from all impurities are through water — where there is no weasel — for the weasel is the aspect of the above kelipa of concealment — for the waters are the aspect of da'as — which is the aspect of the revelation of the concealment that one merits through faith in the sages [emunos chachamim] — through which one is purified from all impurities.
כָּל הַטֻּמְאוֹת נִמְשָׁכִין מִכִּסּוּפִים רָעִים, הַיְנוּ, עַל־יְדֵי שֶׁהָאָדָם כּוֹסֵף וּמִשְׁתּוֹקֵק חַס וְשָׁלוֹם לְתַאֲווֹת רָעוֹת. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהַכְנִיעַ אֶת תַּאֲווֹת לִבּוֹ וּלְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק תָּמִיד כִּסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ, וְזֶה עִקַּר הַטָּהֳרָה מִכָּל הַטֻּמְאוֹת. וְזֶה בְּחִינַת טָהֳרַת הַמִּקְוֶה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֵימֵי הַחֶסֶד שֶׁנַּעֲשֶׂה מִכִּסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִטְהָרִין מִכָּל הַטֻּמְאוֹת וְזוֹכִין לְהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה, שֶׁהִוא גַם־כֵּן בְּחִינַת מַיִם, כַּיָּדוּעַ (הל' דם הלכה א, אות יא).
All impurities flow from evil yearnings [kisufim ra'im] — that is: through a person yearning and longing — G-d forbid — for evil things and evil desires. For through evil yearnings one draws impurity upon oneself — and therefore the repair is through the holy mikva — which draws the aspect of holy longing and yearning — the longing for Hashem and His holiness — and through this all impurities are nullified and one rises to purity.
הַמַּיִם מְטַהֲרִים מִכָּל הַטֻּמְאוֹת, בִּפְרָט מִפְּגַם הַבְּרִית, כִּי הַטְּבִילָה בְּמִקְוֵה מַיִם הוּא תִּקּוּן גָּדוֹל מְאֹד לִפְגַם הַבְּרִית, כִּי הַטְּבִילָה בְּמִקְוֶה הִיא סוֹד הִתְעַלְּמוּת בְּתוֹךְ הַמַּיִם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, בִּבְחִינַת זַרְעוֹ שֶׁל יוֹסֵף, שֶׁזָּכָה לִשְׁלֵמוּת תִּקּוּן הַבְּרִית. וְעַל־כֵּן נִמְשְׁלוּ לְדָגִים שֶׁבַּיָּם, שֶׁהַמַּיִם מְכַסֶּה עֲלֵיהֶם, וְאֵין עַיִן הָרָע, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרַע הַכּוֹלֵל שֶׁל כָּל הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית, שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁהַמַּבּוּל, שֶׁהָיָה הָעִקָּר עַל פְּגַם הַבְּרִית, לֹא שָׁלַט בַּדָּגִים, כִּי הַמַּיִם, שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּעַת, בְּחִינַת עָלְמָא דְאָתֵי, מְכַסִּים עֲלֵיהֶם וּמַצִּילָם מִפְּגַם הַבְּרִית, כִּי פְּגַם הַבְּרִית מַגִּיעַ דַּיְקָא בִּבְחִינַת עָפָר, אֲבָל הַמַּיִם, לְשָׁם אֵין מַגִּיעַ הַפְּגָם, אַדְּרַבָּא הֵם בְּחִינַת דַּעַת גָּדוֹל וְחֶסֶד עֶלְיוֹן שֶׁמְּטַהֵר מִכָּל הַפְּגָמִים (הל' מליחה ה"א ובשר שנתעלם מן העין ה"ב).
The waters purify from all impurities — especially from the blemish of the covenant [pgam habris]. For immersion in the mikva of water is a great repair for this blemish — for the waters are the aspect of da'as — and the blemish of the covenant flows from the blemish of da'as — and through immersion in the waters of the mikva the da'as is repaired. For the waters draw from the aspect of the supernal da'as that will be revealed in the future — the aspect of "the earth shall be filled with knowledge" — and therefore through immersion in the mikva one merits to draw this holy da'as upon oneself — and through this the blemish of the covenant is repaired.
עִקַּר אֲחִיזַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ הוּא עַל הֶעָפָר, בִּבְחִינַת "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ", אֲבָל בַּמַּיִם אֵין לָהֶם אֲחִיזָה כָּל־כָּךְ. וְעַל־כֵּן הַמַּיִם מְטַהֲרִים מִכָּל הַטֻּמְאוֹת, וְאִי אֶפְשָׁר לִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה כִּי אִם עַל־יְדֵי טְבִילָה בְּמַיִם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בִּשְׁעַת מַתַּן־תּוֹרָה, שֶׁטָּבְלוּ אָז כָּל יִשְׂרָאֵל בַּמָּיִם. וְכֵן הַגֵּר שֶׁבָּא לְהִתְגַּיֵּר, וְכֵן כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם וְכוּ', וְכָל הַטְּמֵאִים אֵינָם עוֹלִים מִטֻּמְאָתָם כִּי אִם עַל־יְדֵי הַמַּיִם, כִּי הַמַּיִם הֵם בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַדַּעַת, בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַמֹּחִין הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַחִיּוּת וְהַטָּהֳרָה וְהַקְּדֻשָּׁה, כִּי "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה וְכוּ'", כִּי הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה דִקְדֻשָּׁה מְחַיָּה וּמְתַקֶּנֶת וּמְבָרֶרֶת הַכֹּל, כִּי כֻּלְּהוֹ בְּמַחֲשָׁבָה אִתְבְּרִירוּ (הלכות סימני דגים הלכה ה, אות א).
The essential hold of the Serpent's pollution is on the dust — the aspect of "and dust is the Serpent's food" — but in the waters the Serpent has no hold whatsoever. And therefore all purifications are through water — for in the water there is no hold for the Serpent at all — and through immersion in the mikva one removes the hold of the Serpent's pollution entirely — and returns to the root of holiness and purity.
עִקַּר שְׁבִירַת כֵּלִים הָיְתָה בִּבְחִינַת שֵׁם בֵּ"ן, שֶׁכְּנֶגְדּוֹ עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה וִיסוֹד הֶעָפָר, וְעַל־כֵּן שָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַטֻּמְאָה וְהַקְּלִפּוֹת. וְהַתִּקּוּן שֶׁל הַשְּׁבִירָה הָיָה עַל־יְדֵי אוֹר מָ"ה הֶחָדָשׁ (כַּמְבֹאָר בַּכְּתָבִים), שֶׁהוּא בִּבְחִינַת חֲסָדִים, כַּיָּדוּעַ וְכַמְבֹאָר בְּאִדְּרָא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מָיִם. וְעַל־כֵּן הַמַּיִם מְטַהֲרִים מִכָּל הַטֻּמְאוֹת, וְאִי אֶפְשָׁר לִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה כִּי אִם עַל־יְדֵי טְבִילָה בְּמַיִם, כִּי הֵם בִּבְחִינַת הַתִּקּוּן, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַטָּהֳרָה. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַתִּקּוּן לֹא הָיָה בִּשְׁלֵמוּת עֲדַיִן, כִּי צְרִיכִין עֲדַיִן לְבָרֵר כַּמָּה נִיצוֹצִין כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן הַטֻּמְאָה כְּרוּכָה גַם־כֵּן בְּיוֹתֵר אַחַר הַמַּיִם, וְעַל־כֵּן הֵם עֲלוּלִים לְקַבֵּל טֻמְאָה, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (הלכות תולעים הלכה ד, אותיות ג ח).
The essential breaking of the vessels [shviras hakelim] was in the aspect of the Divine Name Ben [numerical value 52] — against which corresponds the World of Action [olam ha'asiya] and the element of earth [yesod he'afar]. And therefore there is the essential hold of the kelippos [husks] and impurities — that came through the breaking of the vessels — in the element of earth and the World of Action. But in the waters — which are the aspect of the World to Come [olam haba] — the aspect of the primordial state — there the kelippos have no hold. And therefore the mikva — which draws from the waters — purifies from all the impurities that flow from the breaking of the vessels — by drawing the person back to the root and source that preceded the breaking.
עִקַּר הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל־יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, הַכֹּל נִמְשָׁךְ מִתְּחִלַּת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַדִּינִים וְהַצִּמְצוּמִים, שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת וְהַטֻּמְאָה, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְכֵן רוֹאִין בְּחוּשׁ גַּם בְּעִנְיַן הַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת, שֶׁגַּם ש הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן מֵחֲמַת שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, אַף־עַל־ פִּי־כֵן גַּם הֵם נִסְבָּכִים וְנִקְשָׁרִים בְּהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן. וְעַל־ כֵּן אָסוּר לָנוּ לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת כְּלָל, כִּי מֵאֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן יָכוֹל כְּהֶרֶף־עַיִן לִכְנֹס מֵהֶם לְתוֹךְ אֵלּוּ הַמְּבוּכוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן, כִּי הַכֹּל תָּלוּי זֶה בָּזֶה. וְעַל־כֵּן לֶעָתִיד, שֶׁיִּתְגַּלֶּה סוֹד זֶה הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה שֶׁיֵּשׁ בְּהַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "כִּי תִמָּלֵא הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים", כִּי זֶה הַשֵּׂכֶל הוּא בְּחִינַת מַיִם, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, עַל־כֵּן אָז יִתְבַּטְּלוּ הַקְּלִפּוֹת וְהַטֻּמְאָה לְגַמְרֵי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ" (שם אות ח).
The essential formation of the kelippos [husks] that came about through the breaking of the vessels — all of it flows from the beginning of the contraction of the empty space [chalal hapanui] — which is the root of all judgments and contractions — from which the kelippos and impurity take hold — G-d have mercy. And likewise one sees tangibly regarding questions and confusions: that even questions that can be resolved — since they flow from the aspect of the breaking of the vessels — even so they are entangled and bound up with the questions of the empty space that cannot be resolved. And therefore it is forbidden for us to enter into philosophical inquiries [chakirot] at all — for from those questions that can be resolved — one can in the blink of an eye enter from them into those confusions and questions that cannot be resolved — for everything is connected to everything else. And therefore in the future — when the secret of this intellect and wisdom that exists in the contraction of the empty space will be revealed — the aspect of "for the earth shall be filled with knowledge as waters cover the sea" — for this intellect is the aspect of water — as explained in the main text — therefore then the kelippos and impurity will be entirely nullified — as it is written: "and the spirit of impurity I shall remove from the earth."
מִקְוֶה אוֹ מַעְיָן הוּא בְּחִינַת "נָהָר הַיֹּצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן", שֶׁשָּׁם גְּדֵלִים כָּל הָרֵיחוֹת וְהַיְרָאוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת מְזוֹנָא דְנִשְׁמְתָא. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָע מְזוֹנָא דְגוּפָא, שֶׁהוּא מִסִּטְרָא דְעֵשָׂו, בְּחִינַת זֻהֲמַת הָעַכּוּ"ם, שֶׁהֵם מִסִּטְרָא דְגֵיהִנֹּם, שֶׁשָּׁם כָּל הָרֵיחוֹת רָעוֹת שֶׁל הָעֲו?ֹנוֹת, שֶׁהֵם הַהֵפֶךְ מִמְּזוֹנָא דְנִשְׁמְתָא. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁכְּלֵי סְעוּדָה שֶׁיּוֹצְאִין מֵרְשׁוּת הָעַכּוּ"ם צְרִיכִין טְבִילָה, עַיֵּן פְּנִים (הל' מאכלי עכו"ם, הלכה ב, אות ו).
A mikva or a spring is the aspect of "the river that flows out from Eden to water the garden" — where all the fragrances and all the fruits grow — and where the essential drawing down of purity and holiness flows from. For the river from Eden is the aspect of bina — the World to Come — and from there flows the water of life to all the worlds — and the mikva draws from this supernal source.
מִקְוֶה הוּא בְּחִינַת הַ"נָּהָר הַיֹּצֵא מֵעֵדֶן וְכוּ' וּמִשָּׁם יִפָּרֵד". וְאָז אַחַר שֶׁמַּשְׁקֶה אֶת הַגָּן וּמַתְחִיל הַפֵּרוּד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת אֲחִיזַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע שֶׁגָּדֵל בְּתוֹךְ הַגָּן, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל בְּחִינַת טֻמְאַת נִדָּה, שֶׁנִּמְשְׁכָה מֵחֵטְא עֵץ הַדַּעַת, שֶׁנִּגְזַר עַל־יְדֵי זֶה: "בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים", שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּם נִדּוּת, וְכֵן מִשָּׁם שֹׁרֶשׁ אֲחִיזַת הָרַע שֶׁל שִׁבְעִים לָשׁוֹן. וְעַל־כֵּן הַגֵּר שֶׁרוֹצֶה לְהִתְגַּיֵּר, וְכֵן הַנִּדָּה שֶׁרוֹצָה לִטָּהֵר מִטֻּמְאָתָהּ, צְרִיכִין לִטְבֹּל בְּמִקְוֶה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה חוֹזְרִין אֶל שָׁרְשָׁן, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנָּהָר הַיֹּצֵא מֵעֵדֶן, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֻּלּוֹ טוֹב קֹדֶם הַפֵּרוּד, שֶׁשָּׁם נִתְתַּקֵּן הַכֹּל, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְעַלְּמִין בְּמֵי הַמִּקְוֶה, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֵימֵי הַדַּעַת, בְּחִינַת עָלְמָא דְאָתֵי, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ כָּל הַדְּבָרִים, עַל־יְדֵי־זֶה חוֹזְרִין וְנַעֲשִׂין בְּרִיָּה חֲדָשָׁה שָׁם, כִּי כָל הַדְּבָרִים הַחוֹזְרִים לְשָׁם לִבְחִינַת עָלְמָא דְאָתֵי, הֵם נִתְחַדְּשִׁים שָׁם בִּבְחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת "הֲשִׁיבֵנוּ וְכוּ' חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם", וְאָז נִטְהָרִין מִטֻּמְאָתָן. וְעַל־כֵּן מִקְוֶה הוּא תִּקּוּן גָּדוֹל מְאֹד לִתְשׁוּבָה, כִּי מִשָּׁם הַתְחָלַת הַתְּשׁוּבָה. וְעַל־כֵּן תְּחִלַּת הַכְנָסַת יִשְׂרָאֵל בְּצֵל הַשְּׁכִינָה הָיָה עַל־יְדֵי טְבִילַת מִקְוֶה, כִּי מִשָּׁם הַהַתְחָלָה שֶׁל הַכְּנִיסָה לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי שָׁם חוֹזְרִין וְנִתְחַדְּשִׁין לְטוֹבָה. וְזֶה גַם־כֵּן בְּחִינַת טְבִילַת כֵּלִים (הל' הכשר כלים הלכה א).
The mikva is the aspect of "the river that flows from Eden — and from there it divided." And then — after it waters the garden and the separation begins — this is the aspect of the hold of the Tree of Knowledge of Good and Evil that grows within the garden — and from there the aspect of the impurity of nidda [menstrual flow] extended — which flowed from the sin of the Tree of Knowledge — regarding which it was decreed: "in pain you shall bear children" — which is the aspect of the blood of nidda. And likewise from there is the root of the hold of evil of the seventy languages. And therefore the convert who wishes to convert — and likewise the nidda who wishes to purify herself from her impurity — must immerse in the mikva — for through this they return to their root — which is the aspect of the river flowing from Eden — which is the aspect of teshuva [repentance] — which is the aspect of entirely good — before the separation — where everything is repaired. For through concealing oneself in the waters of the mikva — which are the aspect of the waters of da'as — the aspect of the World to Come [olam d'asay] — where is the root of all things — through this they return and become a new creature there — for all things that return there — to the aspect of the World to Come — are renewed there in the aspect of teshuva — the aspect of "Restore us — renew our days as of old" — and then they are purified from their impurity. And therefore the mikva is a great repair for teshuva — for from there is the beginning of teshuva. And therefore the initial entry of Israel under the wings of the Shechina was through immersion in the mikva — for from there is the beginning of entry into His service — for there they return and are renewed for the good. And this is also the aspect of immersion of vessels [tevillas keilim].
כְּשֶׁפּוֹגְמִין חַס וְשָׁלוֹם בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, עַל־יְדֵי־זֶה נִפְגָּמִין שסה הַכֵּלִים, וְאֵין לָנוּ כֵּלִים דִּקְדֻשָּׁה לְקַבֵּל בְּתוֹכָם אֶת הָאוֹר הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַשָּׂגַת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְאָז נִפְגְּמָה הָעֵצָה גַם־כֵּן עַל־יְדֵי זֶה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת פְּגָם בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, שֶׁנִּקְרֵאת עֵצָה וּכְלוּלָה מִתַּרְיַ"ג עֵטִין. וְאָז עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבְּרִין חַס וְשָׁלוֹם אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא וְיוֹעֲצִים רָעוֹת עַל יִשְׂרָאֵל, חַס וְשָׁלוֹם, בִּבְחִינַת "עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ", אֲשֶׁר עַל זֶה נֶאֱמַר: "ה' הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם", וְנֶאֱמַר: "עֻצוּ עֵצָה וְתוּפָר". וְהַתִּקּוּן לָזֶה הוּא עַל־יְדֵי טְבִילָה בְּמִקְוֶה, כִּי מֵימֵי הַמִּקְוֶה הֵם בְּחִינַת הַמַּיִם טְהוֹרִים, שֶׁמְּטַהֲרִים מֵהַמּוֹתָרוֹת שֶׁבָּא עַל־ יְדֵי פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, וְאָז זוֹכִין לְעֵצָה שְׁלֵמָה וְנִתְתַּקֵּן הַכֹּל. וְזֶה עִנְיַן בְּחִינַת טְבִילַת כֵּלִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם ה"ב, אות א ג ד ז).
When one blemishes — G-d forbid — faith in the sages [emunos chachamim] — through this the three hundred and sixty-five vessels are blemished — and we have no holy vessels to receive the holy Torah and faith. And therefore one must guard oneself greatly in faith in the sages — and not allow any doubt or question upon their words at all — for this is the essential of all holiness and all purity. And through the mikva — which draws from the root of all purities — one merits to repair the blemished vessels and restore the holy faith in its completeness.
כָּל הַדְּבָרִים וְכָל הָעֻבְדּוֹת וְהָעֲשִׂיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הֵם בְּחִינַת מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, כִּי בִּתְחִלָּה הַדָּבָר הַזֶּה הוּא רַק בְּכֹחַ, וְאַחַר־כָּךְ מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. וְכֹחַ וּפֹעַל דִּקְדֻשָּׁה הֵם בְּחִינַת רוּחַ דִּלְעֵלָּא, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הַחִיּוּת שֶׁלְּמַעְלָה, וְרוּחַ דִּלְתַתָּא, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחִיּוּת שֶׁמְּלֻבָּשׁ בְּהָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם. וְכָל הָעֲבֵרוֹת וְהַפְּגָמִים הֵם בִּבְחִינַת כֹּחַ וּפֹעַל, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמּוֹצִיא הַמַּעֲשֶׂה הָרַע מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, עַל־יְדֵי־זֶה נִסְתַּלֵּק הָרוּחַ חַיִּים דִּלְתַתָּא וְנִתְעַלֵּם לְמַעְלָה, וְחָזַר וְנִתְעַלֵּם הַפֹּעַל בְּהַכֹּחַ, וַאֲזַי שׁוֹרֶה עַל הָאָדָם בְּחִינַת רוּחַ הַטֻּמְאָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת חִיּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁזֶּה הַחִיּוּת הוּא בְּחִינַת מִיתָה, בְּחִינַת 'רְשָׁעִים בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים', וּמִזֶּה נִמְשָׁכִין כָּל הַטֻּמְאוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל־כֵּן הַתִּקּוּן וְהַטָּהֳרָה עַל־יְדֵי טְבִילַת מִקְוֵה מַיִם, כִּי מֵאַחַר שֶׁנִּטְמָא, וְנִסְתַּלֵּק הַחִיּוּת מֵהַפֹּעַל וְנִסְתַּר וְנִתְעַלֵּם בְּהַכֹּחַ כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן הוּא צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלַעֲלוֹת לִתְחִלַּת הַשֹּׁרֶשׁ, לִבְחִינַת הַכֹּחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרוּחַ דִּלְעֵלָּא, לַחֲזֹר וּלְהוֹצִיא מֵחָדָשׁ הַחִיּוּת דִּקְדֻשָּׁה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, שֶׁהוּא פֶּתַח חֲרָטָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת מִקְוֵה מַיִם, כִּי מַיִם הֵם בְּחִינַת כֹּחַ נֶגֶד כָּל הַבְּרִיאָה, כִּי גַם בִּכְלַל הַבְּרִיאָה בְּעַצְמָהּ יֵשׁ בְּחִינַת כֹּחַ וּפֹעַל, וּמַיִם הֵם בְּחִינַת כֹּחַ נֶגֶד כְּלַל הַבְּרִיאָה, כִּי מִתְּחִלָּה הָיָה הָעוֹלָם מַיִם בְּמַיִם, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְאָז הָיָה הָעוֹלָם וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ בְּכֹחַ בְּתוֹךְ הַמַּיִם, וְשָׁם הָיְתָה רוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת, שֶׁהוּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְרוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ הוּא שֹׁרֶשׁ כְּלַל כָּל הָרוּחוֹת וְהַחִיּוּת דִּלְעֵלָּא וְדִלְתַתָּא שֶׁל כָּל בָּאֵי עוֹלָם, וְאַחַר־ כֵּן יָצָא הַכֹּל מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. וְעַל־כֵּן הַטָּמֵא שֶׁנִּטְמָא, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ הַחִיּוּת שֶׁבִּבְחִינַת פֹּעַל וְחָזַר וְנִתְעַלֵּם בִּבְחִינַת הַכֹּחַ, עַל־כֵּן הוּא צָרִיךְ לִטְבֹּל בְּמַיִם כְּדֵי לַחֲזֹר לְשָׁרְשׁוֹ, לְשֹׁרֶשׁ הָרוּחַ דִּלְעֵלָּא, בְּחִינַת כֹּחַ הָעֶלְיוֹן, כְּדֵי לַחֲזֹר וּלְהִתְבַּטֵּל שָׁם, כְּדֵי לַחֲזֹר וּלְהוֹצִיא מִשָּׁם מֵחָדָשׁ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלָיו רוּחַ חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה מִבְּחִינַת רוּחַ דִּלְעֵלָּא, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ אֱלֹקִים, רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ הַמְרַחֵף עַל פְּנֵי הַמָּיִם, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַטְּהָרוֹת וְהַקְּדֻשּׁוֹת, כִּי עִקַּר הַטָּהֳרָה וְהַקְּדֻשָּׁה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי בְּחִינַת מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל דִּקְדֻשָּׁה. וְזֶה שֶׁכָּתַב: "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וְכוּ'", בְּחִינַת מִקְוֵה מַיִם הַנַּ"ל, שֶׁמְּטַהֶרֶת מִכָּל הַטֻּמְאוֹת, וְעַל־יְדֵי זֶה: "וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם, וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְכוּ', וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וְכוּ'", כִּי עַל־יְדֵי מַיִם טְהוֹרִים, בְּחִינַת טְבִילַת מִקְוֶה, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ בְּחִינַת רוּחַ חֲדָשָׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת פִּישׂשְׁנַיִם הַמְבֹאָר בִּפְנִים, שֶׁמַּמְשִׁיכִין תּוֹסְפוֹת חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה מִבְּחִינַת הָרוּחַ דִּלְעֵלָּא שֶׁבְּמָקוֹם וּמַדְרֵגָה גָבוֹהַּ מְאֹד, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִטְהָרִין מִכָּל הָעֲו?ֹנוֹת וּמִכָּל הַטֻּמְאוֹת, כִּי זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם ה"ד אות יב).
All things and all events and all actions in the world are the aspect of bringing from potential to actuality [motzi mikoa'ch el hapoel] — for at first the thing is only in potential — and afterward one brings it from potential to actuality. And potential and actuality in holiness are the aspect of the upper spirit [ruach dil'eila] — which is the aspect of the root of vitality from above — and the lower spirit [ruach dil'tata] — which is the aspect of the vitality clothed in the person in this world. And all sins and blemishes are in the aspect of potential and actuality — for through bringing the evil action from potential to actuality — through this the life-spirit below departs and is hidden and concealed above — and returns to be hidden — the actuality within the potential. And then the spirit of impurity rests upon the person — G-d forbid — which is the aspect of the vitality of the Sitra Achra — and this vitality is the aspect of death — the aspect of "the wicked in their lifetime are called dead." And from this all the world's impurities flow — G-d have mercy. And therefore the repair and purification is through immersion in the mikva of water — for since one became impure — and the vitality was removed from the actuality and concealed within the potential as mentioned — therefore one must return and ascend to the beginning of the root — to the aspect of the potential — which is the aspect of the upper spirit — to return and bring forth anew the holy vitality from potential to actuality. This is the aspect of teshuva — which is the opening of regret [pesach charata] — as explained in the main text. And this is the aspect of the mikva of water — for water is the aspect of potential against all of Creation — for even within Creation itself there is the aspect of potential and actuality — and water is the aspect of potential against all of Creation — for at the beginning the world was water within water — as our Sages said — and then the world and everything in it was in potential within the water — and there the spirit of G-d hovered — which is the spirit of Mashiach — as our Sages said — and the spirit of Mashiach is the root of all the upper and lower spirits and vitality of all worldly beings. And afterward everything came out from potential to actuality. And therefore the ritually impure person — who became impure through the life-force in the aspect of actuality being removed from them and returning to be concealed in the aspect of the potential — must immerse in water — in order to return to their root — to the root of the upper spirit — the aspect of the supernal potential — in order to return and nullify themselves there — in order to return and bring forth anew from there from potential to actuality — so that the holy life-spirit flows upon them from the aspect of the upper spirit — which is the aspect of the spirit of G-d — the spirit of Mashiach that hovers over the waters — from which all purities and holinesses flow — for the essential purity and holiness flows through the aspect of bringing from potential to actuality in holiness. And this is what is written: "I shall sprinkle upon you pure water — and you shall be purified from all your impurities" — the aspect of the mikva of water as mentioned — which purifies from all impurities — and through this: "I shall give you a new heart and a new spirit I shall put within you — and I shall remove the heart of stone from your flesh — and My spirit I shall put within you — and I shall make it that in My statutes you shall walk" — for through the pure waters — the aspect of mikva immersion — through this the aspect of a new spirit is drawn — which is the aspect of a double measure [pi shnayim] as explained in the main text — drawing the addition of holy vitality from the aspect of the upper spirit — from a very high and lofty place and level — which is the above-mentioned spirit of Mashiach — through which one is purified from all sins and all impurities — for this is the essential repair of teshuva — as explained in the main text.
עִקַּר תִּקּוּן טְבִילַת הַמִּקְוֶה הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת "וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם" הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל דִּקְדֻשָּׁה, כָּל זֶה נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הַמְתָּקַת הַכַּעַס וַחֲרוֹן־אַף, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות יד). [אָמַר הַמַּעְתִּיק: מִזֶּה מוּבָן שֹׁרֶשׁ הַדְּבָרִים מַה שֶּׁמְּבֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִיזַ"ל, שֶׁטְּבִילַת הַמִּקְוֶה מְסֻגָּל לְבַטֵּל הַכַּעַס, עַיֵּן שָׁם].
The essential repair of the immersion of the holy mikva — which is the aspect of "and the spirit of G-d hovered over the face of the waters" as mentioned — is that one nullifies oneself completely within the waters — and thereby draws upon oneself the holy spirit of Mashiach that hovers over the waters — and returns to emerge as a new creature — purified and holy — ready to serve Hashem with a new spirit.
בְּיוֹתֵר צְרִיכִין לִזָּהֵר בִּטְבִילַת הַמִּקְוֶה לְטֻמְאַת קֶרִי, חַס וְשָׁלוֹם, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאֲפִלּוּ כָּל הַטְּמֵאִים צְרִיכִין לִטְבֹּל לְקֶרִי, כִּי עִקַּר הַפְּגָם הַגָּדוֹל מִכָּל הַפְּגָמִים הוּא פְּגַם הַבְּרִית, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה פּוֹגֵם בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת פִּי שְׁנַיִם הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. כִּי כָל מַעֲשֵׂה הָאָדָם, לְטוֹב אוֹ לְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם, הַכֹּל הוּא בִּבְחִינַת הַמְשָׁכַת הַחַיִּים שֶׁמַּמְשִׁיךְ בְּכָל פַּעַם, וּכְשֶׁעוֹשֶׂה אֵיזֶה דָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה עִם חִיּוּתוֹ, אֲזַי מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אֵיזֶה תּוֹסְפוֹת רוּחַ חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה מִלְּעֵלָּא, בִּבְחִינַת "יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים"; וּבִפְרָט כְּשֶׁעוֹשֶׂה הַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבִמְסִירוּת־נֶפֶשׁ, אֲזַי נִמְשָׁךְ עָלָיו הָרוּחַ חַיִּים דִּלְעֵלָּא בְּתוֹסֶפֶת מְרֻבָּה יוֹתֵר, וְאִם עוֹשֶׂה אוֹתָהּ בְּקַטְנוּת, מַמְשִׁיךְ עָלָיו גַּם הָרוּחַ חַיִּים כְּפִי עֲשִׂיָּתוֹ, כִּי הַכֹּל לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן. וְכֵן הוּא לְהֵפֶךְ גַּם־כֵּן בְּעִנְיַן פְּגָמֵי הָעֲבֵרוֹת חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל־כֵּן בְּעִנְיָן זֶה שֶׁל מִשְׁגָּל, שֶׁשָּׁם נִתְעוֹרֵר וְנִמְשָׁךְ כָּל הַחִיּוּת וְהַכֹּחוֹת שֶׁל כָּל הָאֵיבָרִים, וְאִם הוּא בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה - מַמְשִׁיכִין עַל־יְדֵי־זֶה חִיּוּת דִּקְדֻשָּׁה מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ וְעֶלְיוֹן מְאֹד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַנְּשָׁמָה שֶׁנִּמְשֶׁכֶת עַל הַטִּפָּה, שֶׁמִּמֶּנָּה הַהוֹלָדָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה קִיּוּם כָּל הָעוֹלָם וְכָל הַדּוֹרוֹת, וְהַמְשָׁכַת הַנְּשָׁמָה הוּא עַל־יְדֵי שֶׁעַל־יְדֵי הַזִּוּוּג הַתַּחְתּוֹן נִתְעוֹרֵר כִּבְיָכוֹל זִוּוּג וְיִחוּד עֶלְיוֹן, וְכָל בְּחִינָה מְקַבֵּל מִבְּחִינָה הַגָּבֹהַּ מִמֶּנָּה, וְגָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ וְכוּ', שסז כַּמּוּבָן בַּכְּתָבִים, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת פִּישׂ שְׁנַיִם הַנַּ"ל, שֶׁמְּעוֹרְרִין וּמַמְשִׁיכִין בְּחִינַת הָרוּחַ דִּלְעֵלָּא מִמָּקוֹם גָּבֹהַּ וְעֶלְיוֹן מְאֹד. וְאֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים, וְעַל־ כֵּן מִתְעוֹרְרִין אָז כְּנֶגֶד זֶה כָּל הַסִּטְרִין אָחֳרָנִין שֶׁכְּנֶגֶד כָּל הַמַּדְרֵגוֹת דִּקְדֻשָּׁה, וּמִזֶּה בָּא הִתְגַּבְּרוּת תַּאֲוָה זֹאת. וּכְשֶׁאֵינוֹ מִתְגַּבֵּר כָּרָאוּי, עַד שֶׁבָּא עַל־יְדֵי־זֶה חַס וְשָׁלוֹם לִידֵי טֻמְאַת קֶרִי רַחֲמָנָא לִצְּלַן, אֲזַי זֹאת הַטֻּמְאָה גְדוֹלָה בְּיוֹתֵר, מֵחֲמַת שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִפְגָּם חִיּוּתוֹ בְּיוֹתֵר בְּכָל הַמַּדְרֵגוֹת, מֵחֲמַת שֶׁבְּתַאֲוָה זֹאת נִמְשָׁךְ בְּיוֹתֵר הַחִיּוּת שֶׁבְּכָל הָאֵיבָרִים עִם כָּל הַכֹּחוֹת שֶׁבְּנַפְשׁוֹ, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מוֹצִיא חִיּוּתוֹ בְּיוֹתֵר. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ טְבִילָה, כִּי עַל־יְדֵי הַטְּבִילָה בְּמִקְוֶה חוֹזֵר וּמַמְשִׁיךְ הָרוּחַ חַיִּים מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ מִזִּוּוּג שֶׁל הֶתֵּר, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא בִּקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת, הוּא צָרִיךְ טְבִילָה גַם־כֵּן, מֵחֲמַת שֶׁמֵּחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן נֶאֱחַז הַסִּטְרָא־אָחֳרָא בְּיוֹתֵר בְּעִנְיָן זֶה, עַל־כֵּן צָרִיךְ טְבִילָה, לְהַשְׁלִים וּלְחַדֵּשׁ הָרוּחַ חַיִּים שֶׁלּוֹ בִּשְׁלֵמוּת (שם אות טז).
One must be exceedingly careful regarding immersion in the mikva for impurity of seminal emission [tumas keri] — G-d forbid — as our Sages said: that even all the [other] ritually impure must immerse for seminal emission — for the essential greatest blemish of all blemishes is the blemish of the covenant [pgam habris] — for through this one blemishes most greatly the aspect of the double-measure [pi shnayim] mentioned above — which is the aspect of bringing from potential to actuality. For all of a person's actions — for good or for the opposite — G-d forbid — are all in the aspect of the drawing-down of vitality that one draws each time. And when one does any holy matter with their vitality — one thereby draws upon themselves some addition of holy life-spirit from above — the aspect of "fear of Hashem shall add days." And in particular when one does the holy matter with great strength and self-sacrifice — then the upper life-spirit flows upon them in even greater addition. And if one does it with smallness [katnus] — one draws the life-spirit accordingly — for everything is proportional. And so too it is the inverse in the matter of sins — G-d forbid. And therefore in this matter of marital union — where all the vitality and all the powers of all the limbs are roused and drawn — and if it is with great holiness: one draws through this holy vitality from a very high and lofty place — which is the aspect of the soul drawn upon the drop from which birth comes — through which all the world and all the generations are sustained. And the drawing of the soul is through the fact that through the lower union the upper union and unification is roused as it were — and each aspect receives from the aspect higher than it — and higher above the higher — and so on — as is understood in the writings — for all of this is the aspect of the above double measure — rousing and drawing the aspect of the upper spirit from a very high and lofty place. And against this G-d made the opposite — and therefore the other aspects are roused corresponding to all the levels of holiness — and from this comes the intensification of this desire. And when one does not prevail as is fitting — until through this one comes — G-d forbid — to seminal emission — then this impurity is very great — because through this one's vitality is blemished most greatly in all levels — since in this desire the vitality of all the limbs — with all the powers of one's soul — is drawn most greatly — and therefore through this one expends one's vitality greatly. And therefore one requires immersion — for through immersion in the mikva one returns and draws the life-spirit from potential to actuality as mentioned. And therefore even from permitted marital union — and even if it was with complete holiness and purity as is fitting — one also requires immersion — because since the sin of primordial Adam the Sitra Achra took hold more strongly in this matter — therefore one requires immersion — to complete and renew one's life-spirit in completeness.
עַל־יְדֵי טְבִילוֹת מִקְוֶה מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת פִּי־שְׁנַיִם, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים, בְּחִינַת מְקוֹר מַיִם חַיִּים, הַנִּמְשָׁכִין מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא עִקַּר הַצִּנּוֹר שֶׁעַל־יָדוֹ נִמְשָׁךְ כָּל הַחִיּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְכָל הַבְּרָכוֹת וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה כִּי אִם עַל־יְדֵי טְבִילָה בְּמִקְוֶה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מִקְוֶה שֶׁל שָׁבוּעוֹת, שֶׁאָז נִמְשָׁךְ הַטָּהֳרָה מִמָּקוֹם גָּבֹהַּ מְאֹד, מִבְּחִינַת שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים, כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת; וְשַׁעַר הַחֲמִשִּׁים זֶה בְּחִינַת רוּחַ אֱלֹקִים הַמְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַמְשָׁכַת פִּי־שְׁנַיִם הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלַל קַבָּלַת הַתּוֹרָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם אות כ).
Through mikva immersions one draws the aspect of double-measure [pi shnayim] — which is the essential of life — the aspect of the source of living waters [mekor mayim chayim]. And the aspect of the double-measure is a double-portion of the upper spirit — which is the source of holiness and life that one draws upon oneself each time through immersion. And this is the great secret of the holiness of the mikva — that one returns each time as if to the source — and draws from there a fresh measure of holy vitality.
עַל־יְדֵי טְבִילַת מִקְוֶה נוֹפְלִים כָּל הַשּׂוֹנְאִים, וְנִתְבַּטְּלִים כָּל הַצָּרוֹת וְהַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי עַל־יְדֵי טְבִילַת מִקְוֶה מְבַטְּלִין עַצְמָן אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּבִטּוּל גָּמוּר בִּבְחִינַת מְסִירַת־נֶפֶשׁ, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הָרָצוֹן חָזָק בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ, זֶהוּ בְּחִינַת טְבִילוֹת מִקְוֶה. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהוּא נִכְנָס וְנִתְעַלֵּם בְּתוֹךְ הַמַּיִם וּמוֹסֵר נַפְשׁוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בְּתֹקֶף הַחֵשֶׁק וְהָרָצוֹן אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְזֶה עִקַּר כַּוָּנָתוֹ בִּטְבִילָתוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו עַל־ יְדֵי־זֶה רוּחַ חָדָשׁ דִּקְדֻשָּׁה, וְאָז עַל־יְדֵי־זֶה הוּא נִכְלָל בְּשֹׁרֶשׁ הָרוּחַ הָעֶלְיוֹן דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ אֱלֹקִים הַמְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא זוֹכֶה לְהוֹצִיא רוּחַ חָדָשׁ דִּקְדֻשָּׁה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל כַּנַּ"ל, וּכְשֶׁזֶה קָם זֶה נוֹפֵל, וּמִמֵּילָא נִתְבַּטְּלִים וְנוֹפְלִים כָּל הַשּׂוֹנְאִים וְהַחוֹלְקִים, שֶׁהֵם עִקַּר הַמּוֹנְעִים מִלְּהוֹצִיא הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. וְזֶה מְרֻמָּז בַּמִּקְרָא שֶׁכָּתוּב: "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה' כָּל עֹזְבֶיךָ יֵבֹשׁוּ, וְסוּרַי בָּאָרֶץ יִכָּתֵבוּ כִּי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים וְכוּ'", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (שם).
Through mikva immersion all enemies fall — and all the troubles and obstacles that prevent a person from service of Hashem are nullified. For through mikva immersion one nullifies oneself to Hashem in complete nullification — in the aspect of self-sacrifice [mesiras nefesh] — and this is the essential completeness of the holy will — for the will must be strong in self-sacrifice. This is the aspect of mikva immersions. And therefore when one enters and is concealed within the water and surrenders one's soul to Hashem — and connects oneself to Him in the force of the longing and the will toward holiness — and this is the essential intention in one's immersion — in order to merit to draw upon oneself a new holy spirit through this — then one is included in the root of the upper holy spirit — which is the aspect of the spirit of G-d hovering over the face of the waters as mentioned — and through this one merits to bring forth a new holy spirit from potential to actuality as mentioned. And when this one rises — that one falls — and automatically all enemies and opponents are nullified and fall — for they are the essential preventers from bringing holy matters from potential to actuality. And this is hinted in the verse: "The hope of Israel is Hashem — its savior in time of trouble — all who forsake You shall be shamed — those who turn away on earth shall be inscribed — for they forsook the source of living waters" — as explained in the main text.
מִקְוֶה הוּא לְשׁוֹן תּוֹחֶלֶת וְתִקְוָה, מִלְּשׁוֹן "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה'", שֶׁפֵּרוּשׁוֹ מִלְּשׁוֹן תִּקְוָה, כִּי עַל־יְדֵי טְבִילַת הַמִּקְוֶה, שֶׁנִּמְשָׁךְ אָז עַל הָאָדָם הֶאָרָה מֵרוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַתִּקְוָה, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה יֶשׁ לָנוּ כֹּחַ לִסְבֹּל הַיִּסּוּרִין שֶׁל הַמּוֹנְעִים וּלְהִתְגַּבֵּר בְּרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְשַׁבֵּר כֻּלָּם, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהִתְפַּלֵּל וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בְּרָצוֹן חָדָשׁ וְחֵשֶׁק חָזָק בְּכָל פַּעַם, וּכְמוֹ שֶׁמַּרְגִּישִׁין עַל־פִּי־רֹב בְּחוּשׁ, שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל הָאָדָם רוּחַ חַיִּים וְחֵשֶׁק דִּקְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי טְבִילַת מִקְוֶה הַקָּדוֹשׁ, וְעַל־ יְדֵי גֹּדֶל הָרָצוֹן וְהַחֵשֶׁק מִתְגַּבְּרִים לִסְבֹּל הַכֹּל וְלִבְלִי לִנְטוֹת מִן הָאֱמֶת, חַס וְשָׁלוֹם, לְהִתְגַּבֵּר וּלְהִתְחַזֵּק בְּהַתּוֹחֶלֶת וְהַתִּקְוָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֹא יַעֲזֹב אֶת הַחֲפֵצִים בֶּאֱמֶת וְיוֹשִׁיעֵם בְּוַדַּאי בִּמְהֵרָה לְמַעַן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וְזוֹכִין לְקַוּוֹת וְלַחֲזֹר וּלְקַוּוֹת, כְּמַאֲמַר "קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה'", וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, עַד שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי־זֶה בֶּאֱמֶת לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת שֶׁבַח מַעֲלַת טָהֳרַת יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי טְבִילַת הַמִּקְוֶה הַקָּדוֹשׁ הִוא עֲצוּמָה וּגְדוֹלָה מְאֹד - אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל שֶׁזּוֹכִין לָזֶה! גַּם עַל־יְדֵי טְבִילַת הַמִּקְוֶה זוֹכִין לְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים שֶׁמֵּהֶם כָּל הַמְּנִיעוֹת, עַיֵּן פְּנִים (שם).
Mikva is the language of hope and expectation [tocheles v'tikvah] — from the expression "the Hope of Israel is Hashem" [Mikve Yisrael Hashem] — whose meaning is from the language of hope [tikvah]. For through immersion in the mikva — when the illumination from the spirit of Mashiach flows upon the person as mentioned — through this is the essential hope. For through this we have the strength to endure the sufferings of those who prevent [us] and to prevail with the holy will — until we merit to break all of them. And through this one merits to pray and engage in Torah with a new will and strong longing each time — as one feels for the most part tangibly — that a life-spirit and holy longing flows upon the person through the holy mikva immersion. And through the greatness of the will and the longing one strengthens to endure everything — and not to deviate from the truth — G-d forbid — to strengthen and fortify in the hope and the expectation that Hashem will not forsake those who truly desire [the truth] and will certainly save them speedily for the sake of His blessed Name. And one merits to hope — and to return and hope — as the verse says: "Hope to Hashem — strengthen yourself and He will fortify your heart — and hope to Hashem" — and as Rashi explained there — until one merits through this to truly break all obstacles. And therefore in truth the praise and the excellence of the purification of Israel through holy mikva immersion is very mighty and great — fortunate is Israel who merits to this! Also through mikva immersion one merits to nullify all the judgments from which all the obstacles come — see the main text.
מֵימֵי הַמִּקְוֶה הֵם שֹׁרֶשׁ גִּדּוּל הָאֱמוּנָה, כִּי מִקְוֶה הוּא בְּחִינַת בִּינָה, עָלְמָא דְאָתֵי, בְּחִינַת מֵימֵי הַדַּעַת שֶׁיִּתְגַּלּוּ לֶעָתִיד, שֶׁמִּשָּׁם, מִקְּדֻשַּׁת זֶה הַדַּעַת, מִשָּׁם עִקַּר גִּדּוּל הָאֱמוּנָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין הַצַּדִּיקִים עָלֵינוּ עַתָּה, כִּי שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה נִמְשֶׁכֶת מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ וְעֶלְיוֹן מְאֹד, הַיְנוּ מֵהַשֵּׂכֶל וְהַדַּעַת שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, בִּבְחִינַת "וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים", שֶׁזֶּה בְּחִינַת מֵימֵי הַמִּקְוֶה. וְכֵן מְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁגִּדּוּל הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי הַמַּיִם, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, בְּחִינַת "מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ", וְזֶה גַם־כֵּן בְּחִינַת מֵימֵי הַמִּקְוֶה. וְעַל־כֵּן בְּמֵי הַמִּקְוֶה, שֶׁהֵם שֹׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה, שָׁם נִטְהָרִין כָּל הַטְּמֵאִים מִטֻּמְאָתָם, וְכֵן הַנִּדָּה נִטְהֶרֶת שָׁם מִטֻּמְאָתָהּ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא פְּגַם הָאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי מֵימֵי הַמִּקְוֶה חוֹזֶרֶת וְנִתְגַּדֶּלֶת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת. גַּם הַמִּקְוֶה הוּא בְּחִינַת "נָהָר הַיֹּצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, וּמִשָּׁם יִפָּרֵד לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים", שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַרְבַּע צִיצִת, שֶׁעַל־ יָדָם עִקַּר הַמְשָׁכַת הָאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, כִּי אוֹר הַצִּיצִת נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת מֵימֵי הַמִּקְוֶה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהִיא בְּחִינַת בִּינָה, עָלְמָא דְאָתֵי, בְּחִינַת הַנָּהָר הַיֹּצֵא מֵעֵדֶן הַנַּ"ל, וְעַל־יָדָם עִקַּר קְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת "וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ עַל אֲמָתְךָ" - 'כְּנָפֶךָ' דַיְקָא, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעַל־כֵּן צְרִיכָה הַנִּדָּה טְבִילָה בְּמִקְוֶה לְטַהֵר עַצְמָהּ לְבַעְלָהּ, שֶׁתִּהְיֶה רְאוּיָה לְזִוּוּג דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁשָּׁרְשׁוֹ הוּא בְּחִינַת הִתְחַבְּרוּת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, שֶׁהֵם שֹׁרֶשׁ בְּחִינַת אִישׁ וְאִשָּׁה. וְעַל־כֵּן הַמִּקְוֶה צְרִיכָה לִהְיוֹת בָּאָרֶץ דַּיְקָא וְלֹא בִכְלִי, כִּי הָאָרֶץ הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּחִינַת "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה" (הל' גילוח ה"ד, אותיות טז יח).
The waters of the mikva are the root of the growth of faith — for the mikva is the aspect of bina — the World to Come — the aspect of the waters of da'as that will be revealed in the future — from there — from the holiness of this da'as — from there is the essential growth of faith that the tzaddikim draw down upon us now. For the root of faith flows from a very high and lofty place — namely from the intellect and the da'as that will be revealed in the future — the aspect of "and the earth shall be filled with knowledge as waters cover the sea" — which is the aspect of the waters of the mikva. And likewise it is explained elsewhere: that the growth of faith is through the water — which is the aspect of holy counsel — the aspect of "deep waters — counsel in a person's heart." And this too is the aspect of the waters of the mikva. And therefore in the waters of the mikva — which are the root of faith — all the impure are purified from their impurity. And likewise the nidda is purified there from her impurity from the Serpent's pollution — which is the blemish of faith — for through the waters of the mikva the faith returns and grows in completeness. Also the mikva is the aspect of "a river goes forth from Eden to water the garden — and from there it divided into four heads" — which are the aspect of the four fringes [tzitzis] — through which is the essential drawing of faith — as explained in the main text — for the light of the tzitzis flows from the aspect of the holy waters of the mikva — which is the aspect of bina — the World to Come — the aspect of the above-mentioned river from Eden. And through the tzitzis is the essential holiness of the marital union in holiness — the aspect of "spread your garment over your maidservant" — "your garment" precisely — as explained in the main text. And therefore the nidda requires immersion in the mikva to purify herself for her husband — so she will be fitting for holy marital union — whose root is the connection of truth and faith — which are the root of the aspect of husband and wife. And therefore the mikva must be in the earth specifically — and not in a vessel — for the earth is the aspect of faith — the aspect of "dwell in the land and tend faith."
עַל־יְדֵי טְבִילָה בְּמִקְוֵה מַיִם נִמְשָׁךְ עָלָיו הַטָּהֳרָה מִבְּחִינַת הַשִּׁבְעָה קוֹלוֹת שֶׁאָמַר דָּוִד עַל הַמַּיִם, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַקּוֹלוֹת וּצְעָקוֹת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יָדָם מוֹלִידִין הַמֹּחִין דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּמוֹצִיאִין אוֹתָן מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי (שם ה"ה אות ו).
Through immersion in the mikva of water — purity flows upon one from the aspect of the seven voices that David spoke over the waters [i.e., in Psalm 29] — which are the aspect of the seven chasadim [lovingkindnesses] — which are the root of the lights of the face and the holiness of the union. And through this all impurities are nullified.
מֵימֵי הַמִּקְוֶה הֵם בְּחִינַת מֵימֵי הַחֶסֶד, שֶׁעַל־יְדֵי הַחֶסֶד הַזֶּה קוֹצְרִין וְחוֹתְכִין אֶת הַמַּלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת חָכְמָה תַתָּאָה, מִן הַגָּלוּת שֶׁל הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת. וְגַם מִקְוֶה הוּא בְּחִינַת עָלְמָא דְאָתֵי, בְּחִינַת בִּינָה לִבָּא, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עוֹלָה הַמַּלְכוּת אֶל אוֹר הַפָּנִים, כִּי הַמִּקְוֶה הוּא בְּחִינַת חֶסֶד עֶלְיוֹן וְדַעַת גָּדוֹל, וְהַדַּעַת הוּא אוֹר הַפָּנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו", וְכֵן אִיתָא, שֶׁעַל־ יְדֵי מִקְוֶה זוֹכִין לְאוֹר הַפָּנִים. וְעַל־כֵּן אִשָּׁה הַמִּטַּהֶרֶת מִנִּדָּתָהּ, וְדַם נִדּוּת הוּא בְּחִינַת עֲמָלֵק, שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, כְּשֶׁמִּתְגַּבְּרִין לִינֹק חַס וְשָׁלוֹם מֵהָאִשָּׁה יִרְאַת ה', שֶׁהִוא בְּחִינַת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, עַל־כֵּן צְרִיכָה לְטַהֵר עַצְמָהּ בְּמִקְוֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת מֵימֵי הַחֶסֶד וְקוֹצְרִין אוֹתָהּ מִן הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת וּמַעֲלִין אוֹתָהּ אֶל אוֹר הַפָּנִים, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת תִּקּוּנָהּ וַעֲלִיָּתָהּ, עַיֵּן פְּנִים (הל' נדה הלכה א, אותיות א ג).
The waters of the mikva are the aspect of the waters of loving-kindness [meimei hachesed] — through which this loving-kindness harvests and cuts the Kingship [malchus] — which is the aspect of lower wisdom [chachma tataah] — from the exile of the four kingdoms. And also the mikva is the aspect of the World to Come — the aspect of bina levava [heart-understanding] — through which the Kingship rises to the light of the face. For the mikva is the aspect of the supernal loving-kindness and great da'as — and the da'as is the light of the face — as it is written: "a person's wisdom lights up their face." And likewise it is found that through the mikva one merits the light of the face. And therefore a woman who purifies herself from her nidda — and the blood of nidda is the aspect of Amalek — the all-inclusiveness of the four kingdoms — when they intensify to suckle — G-d forbid — from the woman who fears Hashem — who is the aspect of the holy Kingship — she must purify herself in the mikva. For through this one draws the aspect of the waters of loving-kindness and harvests her from the four kingdoms and raises her to the light of the face — which is the essential completeness of her repair and ascent — see the main text.
אִישׁ וְאִשָּׁה בְּשָׁרְשָׁן הֵם בְּחִינַת דַּעַת וֶאֱמוּנָה. וּכְשֶׁרוֹצִין הַכְּפִירוֹת לְהִתְגַּבֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם נִדּוּת, אֲזַי צְרִיכִין לְהַפְרִישׁ הַדַּעַת מִן הָאֱמוּנָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ בְּיוֹתֵר הַקְּלִפּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲנָנִין דִּמְכַסְיָן עַל עַיְנִין, וְאָז צְרִיכִין לִסְמֹךְ רַק עַל אֱמוּנָה לְבַד - עַיֵּן פְּנִים. וְעַל־כֵּן עִקַּר טָהֳרַת הַנִּדָּה הוּא בַּמַּיִם, כִּי מֵימֵי הַמִּקְוֶה הֵם בְּחִינַת מֵימֵי הַדַּעַת שֶׁיִּתְגַּלּוּ לֶעָתִיד עַל־יְדֵי תְּרֵי מְשִׁיחִין, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִתְבַּטְּלוּ הַקְּלִפּוֹת לְגַמְרֵי, שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּם נִדּוּת. וְעַל־כֵּן, עַל־יְדֵי מַיִם אֵלּוּ נִטְהֶרֶת הַנִּדָּה מִטֻּמְאָתָהּ, כִּי אָז נִטְהֶרֶת הָאֱמוּנָה (שֶׁהִיא בְּחִינַת אִשָּׁה יִרְאַת ה') בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יְכוֹלָה לְהִתְחַבֵּר עִם דּוֹדָהּ, הַיְנוּ עִם הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ, שֶׁזֶּה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה הוֹלָדָה, הַיְנוּ שֶׁנּוֹלָדִין וְנִתְגַּלִּין הַשָּׂגוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁל הַשָּׂגַת אֱלָקוּת (שם ה"ב, אותיות ח ט).
Man and woman — at their root — are the aspect of da'as and faith. And when the apostasies wish to intensify — G-d forbid — which are the aspect of the blood of nidda — then the da'as must be separated from the faith — in order that the kelippos [husks] not intensify too greatly — which are the aspect of clouds covering the eyes [ananin dimchasyan al ayinin]. And then one must rely only on faith alone — see the main text. And therefore the essential purification of the nidda is in the water — for the waters of the mikva are the aspect of the waters of da'as that will be revealed in the future through the two Mashiachs — through which the kelippos will be entirely nullified — which are the aspect of the blood of nidda. And therefore through these waters the nidda is purified from her impurity — for then the faith (which is the aspect of the woman who fears Hashem) is purified in completeness. And then she is able to unite with her beloved — namely with the holy da'as — and this is the essential completeness — through which birth occurs — namely that the holy attainments of the apprehension of divinity are born and revealed.
עַל־יְדֵי גַדְלוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינָה שֶׁמְּחַלֵּק הַמַּלְכוּת לְעַצְמוֹ וְאוֹמֵר: אֲנָא אֶמְלֹךְ! עַל־יְדֵי־זֶה הוֹלֵךְ לוֹ לְהָאָדָם שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁהִיא בְּחִינַת חַוָּה, הִוא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, וְעִקַּר שְׁלֵמוּתָהּ כְּשֶׁהִיא מְקֻשֶּׁרֶת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, אָז מְקַבֶּלֶת חִיּוּת מִבְּחִינַת חָכְמָה, וְנִתְבַּטֵּל בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר. וְזֶה הָיָה עִקַּר הַפְּגָם שֶׁל אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת, שֶׁהֵסִית אוֹתָם הַנָּחָשׁ לוֹמַר: אֲנָא אֶמְלֹךְ! כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וִהְיִיתֶם כֵּאלֹקִים", וּמִשָּׁם, מִבְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, נִמְשָׁכִין כָּל הַטֻּמְאוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, בִּפְרָט טֻמְאַת דַּם נִדָּה, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה הָאִשָּׁה, שֶׁהִיא בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, נִפְרֶדֶת מִבַּעְלָהּ, מִבְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן הַטָּהֳרָה מִכָּל הַטֻּמְאוֹת הוּא עַל־יְדֵי טְבִילָה בְּמִקְוֶה, כִּי מֵימֵי הַמִּקְוֶה הֵם בְּחִינַת מֵימֵי הַדַּעַת וְהַחָכְמָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כַּסֵּדֶר, וּכְשֶׁנִּכְנָס הָאָדָם לְתוֹךְ הַמִּקְוֶה וְנִתְכַּסֶּה בָּהּ, בָּזֶה הוּא מְבַטֵּל עַצְמוֹ בִּבְחִינַת מָה, בְּחִינַת אַיִן, כְּאִלּוּ אֵינוֹ בָּעוֹלָם כְּלָל, וְאָז נִכְלָל וְנִתְבַּטֵּל לִבְחִינַת מָה, בְּחִינַת חָכְמָה, בְּחִינַת קֶדֶם, בְּחִינַת כַּסֵּדֶר, כִּי הַמַּיִם הֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר, כַּנַּ"ל וְכַמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטְּלִין כָּל הַטֻּמְאוֹת שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, כִּי נִתְבַּטֵּל בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר לְגַבֵּי בְּחִינַת כַּסֵּדֶר, וְעַל־יְדֵי־זֶה עוֹלִין מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה. וְעַל־כֵּן אֵין מֵי הַמִּקְוֶה מְטַהֲרִין אֶלָּא כְּשֶׁהֵן בְּתוֹךְ הָאָרֶץ דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַמִּקְוֶה הוּא בְּחִינַת מָה, בְּחִינַת שִׁפְלוּת, בְּחִינַת אֶרֶץ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְקַבֵּל מֵימֵי הַדַּעַת שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר, וּכְעֵין שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי־תוֹרָה לְמַיִם? מַה מַּיִם אֵין יוֹרְדִין אֶלָּא אֶל הַנָּמוּךְ, אַף דִּבְרֵי־תוֹרָה כֵּן. כִּי בֶּאֱמֶת הַכֹּל אֶחָד, כִּי הַמַּיִם, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַדַּעַת שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כַּסֵּדֶר, אֵין יוֹרְדִין וְהוֹלְכִין אֶלָּא אֶל הַנָּמוּךְ, דְּהַיְנוּ לְמִי שֶׁהוּא שָׁפָל בְּעֵינָיו בִּבְחִינַת מָה, שֶׁאָז הוּא דָבוּק וּמְקֻשָּׁר בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת "אֶשְׁכּוֹן אֶת דַּכָּא". וְעַל־כֵּן עִקַּר הַתְחָלַת הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם הוּא עַל־יְדֵי טְבִילַת מִקְוֶה שֶׁטָּבְלוּ קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמִּקְוֶה שֶׁל שָׁבוּעוֹת, וְכֵן גֵּר שֶׁבָּא לְהִתְגַּיֵּר וְרוֹצֶה לִכְנֹס לִקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, צָרִיךְ לִטְבֹּל בְּמִקְוֶה, וְכֵן כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לָצֵאת מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה צָרִיךְ לִטְבֹּל בְּמִקְוֶה, כִּי עִקַּר הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בַּבְּחִינָה הַנַּ"ל, לְחַבֵּר וּלְקָרֵב בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר לִבְחִינַת כַּסֵּדֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְחַבְּרוּת כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל עִם דּוֹדָהּ, בְּחִינַת הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמָיִם. וְזֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה, בְּחִינַת 'תָּשׁוּבשׂהֵא', לְהַחֲזִיר וּלְהָשִׁיב בְּחִינַת הַהֵא, בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, לִבְחִינַת שָׁלשׁ אוֹתִיּוֹת רִאשׁוֹנוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת כַּסֵּדֶר, כַּיָּדוּעַ; וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי טְבִילַת מִקְוֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַלְּמִין וְנִתְכַּסִּין מֵחֵזוּ דְהַאי עָלְמָא לְגַמְרֵי וְנִכְלָלִין בְּאֵין־סוֹף, בִּבְחִינַת מָה, בְּחִינַת חָכְמָה, בְּחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן הַמִּקְוֶה מַצִּיל מִכָּל הַצָּרוֹת, כִּי כָל הַצָּרוֹת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר הַנַּ"ל, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה הוֹלֵךְ לוֹ שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר וְיֶשׁ לוֹ אֵיזֶה צַעַר, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־יְדֵי טְבִילַת מִקְוֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱזָר בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר לִבְחִינַת כַּסֵּדֶר, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטְּלִין כָּל הַצָּרוֹת, בִּבְחִינַת "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה' מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה", כִּי נֶחֱזָר הַכֹּל לִבְחִינַת כַּסֵּדֶר כַּנַּ"ל (הל' מקוואות ה"א).
Through pride [gadlus] — which is the aspect of claiming the Kingship for oneself and saying: "I shall reign!" — through this things go for the person "not in order" [shelo kaseder] — for the Kingship — which is the aspect of Chava — is the aspect of "not in order" — and her essential completeness is when she is bound to Him — then she receives vitality from the aspect of wisdom [chachma] — and the aspect of "not in order" is nullified. And this was the essential blemish of the eating of the Tree of Knowledge — that the Serpent incited them to say: "I shall reign!" — as it is written: "and you shall be like G-d." And from there — from the aspect of the Serpent's pollution — all the world's impurities flow — especially the impurity of the blood of nidda — through which the woman — who is the aspect of "not in order" — is separated from her husband — who is the aspect of "in order." And therefore purification from all impurities is through immersion in the mikva — for the waters of the mikva are the aspect of the waters of da'as and wisdom — which is the aspect of "in order" [kaseder]. And when a person enters into the mikva and is covered within it — through this one nullifies oneself in the aspect of "what" [ma] — the aspect of nothingness [ayin] — as if one does not exist in the world at all — and then one is included and nullified into the aspect of "what" — the aspect of wisdom — the aspect of the primordial — the aspect of "in order." For the waters are the aspect of "in order" — as mentioned and as explained in the main text. And through this all impurities are nullified — which flow from the aspect of "not in order" — for the aspect of "not in order" is nullified before the aspect of "in order" — and through this one rises from impurity to purity. And also therefore: the waters of the mikva only purify when they are in the earth specifically — for the essential mikva is the aspect of "what" — the aspect of lowliness — the aspect of earth — through which one merits to receive the waters of da'as that are the aspect of "in order." As our Sages said: why are the words of Torah compared to water? — just as water flows only downward — so too the words of Torah. For in truth it is all one — for the water — which is the aspect of the da'as of the holy Torah — which is the aspect of "in order" — only flows and goes to the low one — namely to one who is lowly in their own eyes in the aspect of "what." And then they are attached and bound to the aspect of "in order" as mentioned — the aspect of "I dwell with the crushed." And therefore the essential beginning of Israel's drawing close to their Father in Heaven is through the mikva immersion they immersed in before the giving of the Torah — which is the aspect of the mikva of Shavuos. And likewise a convert who comes to convert and wishes to enter into the holiness of Israel must immerse in the mikva. And likewise all who wish to go from impurity to purity must immerse in the mikva — for the essential drawing close of Israel to Hashem is in the above aspect — to connect and bring close the aspect of "not in order" to the aspect of "in order" — which is the aspect of the connection of the Congregation of Israel [Knesses Yisrael] with her Beloved — the aspect of Israel's drawing close to their Father in Heaven. And this is the essential teshuva — the aspect of Teshuvah — to return and restore the aspect of the Heh — the aspect of Kingship — "not in order" — to the aspect of the three first letters — which are the aspect of "in order" — as is known. And this is accomplished through mikva immersion — for through this one is concealed and covered from the sight of this world entirely — and is included in the Infinite [Ein Sof] — in the aspect of "what" — the aspect of wisdom — the aspect of "in order." And therefore the mikva saves from all troubles — for all troubles flow from the aspect of "not in order" as mentioned — through which things go for one "not in order" and one has some pain — G-d forbid. And through mikva immersion — through which the aspect of "not in order" is returned to the aspect of "in order" — through this all troubles are nullified — the aspect of "the Hope of Israel — Hashem — its Savior in time of trouble" — for everything returns to the aspect of "in order" as mentioned.
כְּשֶׁצְּרִיכִין לַעֲלוֹת מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה, לְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ מִדַּם נִדּוּת וּמִשְּׁאָר טֻמְאוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ (שֶׁכְּשֶׁהֵם מִתְגַּבְּרִין וּמִתְפַּשְּׁטִין בָּעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי מֻכְרָח הַמֹּחַ וְהַדַּעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתּוֹרָה לְהִתְעַלֵּם וְלִגָּנֵז, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא לִתֵּן יְנִיקָה חַס וְשָׁלוֹם לְהַחִיצוֹנִים יוֹתֵר מִדַּי), עַל־כֵּן צְרִיכִין לְדַבֵּק עַצְמוֹ בִּבְחִינַת אוֹר הַגָּנוּז, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת, שֶׁשָּׁם אֵין לְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא שׁוּם אֲחִיזָה וּלְשָׁם אֵין שׁוּם פֶּגַע מַגִּיעַ כְּלָל, וְשָׁם כֻּלּוֹ טוֹב. וּכְשֶׁמְּדַבְּקִין עַצְמָן לְשָׁם, יְכוֹלִין לָשׁוּב אֶל ה' אֲפִלּוּ מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת חַס וְשָׁלוֹם, וְשָׁם נִתְבַּטֵּל כָּל הַטֻּמְאָה וְהַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וְעַל־ יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לַעֲלוֹת מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה. וְזֶה בְּחִינַת מִקְוֶה, שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּינָה, עָלְמָא דְאָתֵי, עָלְמָא דְאִתְכַּסְיָא, בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל, אוֹר הַגָּנוּז, בְּחִינַת תְּשׁוּבָה. וְזֶה בְּחִינַת מֵימֵי הַמִּקְוֶה, שֶׁהֵם מֵימֵי הַחֶסֶד, בְּחִינַת הַחֶסֶד חִנָּם הָעֶלְיוֹן וְהַנִּפְלָא מְאֹד שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל, כִּי הַמַּיִם קָדְמוּ לָעוֹלָם, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁקָּדַם לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, וְעַל־יָדוֹ הָיְתָה כָּל הַבְּרִיאָה בְּלִי שׁוּם אִתְעָרוּתָא דִלְתַתָּא מִשּׁוּם מַעֲשֶׂה וּזְכוּת שֶׁל הַנִּבְרָאִים, רַק עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה בְּחֶסֶד חִנָּם לְבַד, וּבְזֶה הַחֶסֶד הָיָה קִיּוּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה מִבְּחִינַת הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי זֶה הַחֶסֶד יְכוֹלִין גַּם עַכְשָׁו, אַחַר שֶׁכְּבָר נִתְּנָה תּוֹרָה וּפָגְמוּ בָּהּ, חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן יְכוֹלִין הַכֹּל לָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַעֲלוֹת מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת נֶדֶר, בְּחִינַת יוֹם־ כִּפּוּר שֶׁאוֹמְרִים 'כָּל נִדְרֵי', כִּי נֶדֶר וּמִקְוֶה וּתְשׁוּבָה וְיוֹם־כִּפּוּר, הַכֹּל בְּחִינָה אַחַת, בְּחִינַת עָלְמָא דְאָתֵי, שֶׁאָז יִתְגַּלֶּה הָאוֹר הַגָּנוּז, וְאָז יִתְגַּלֶּה אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הַנֶּעְלָם בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, וְאָז תִּתְבַּטֵּל הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה יַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ, וְאָז יִתְתַּקֵּן הַכֹּל (הלכות נדרים ה"ב, אותיות ב יא).
When one needs to ascend from impurity to purity — to purify oneself from the blood of nidda and from the other impurities that flow from the Serpent's pollution (for when they intensify and spread in the world — G-d forbid — then the intellect and da'as — which is the aspect of the Torah — is compelled to conceal and hide itself — so as not to give too much sustenance — G-d forbid — to the external forces) — therefore one must attach oneself to the aspect of the hidden light [or haganuz] — which is the aspect of the concealed Torah — where the Sitra Achra has no hold whatsoever — and where no harm reaches whatsoever — and there all is good. And when one attaches oneself there — one can return to Hashem even from the lowest depths — G-d forbid. And there all impurity and the Sitra Achra are nullified — and through this one can rise from impurity to purity. And this is the aspect of the mikva — which is the aspect of bina — the World to Come — the hidden world [alma d'iskasya] — the aspect of the above-mentioned concealed Torah — the hidden light — the aspect of teshuva. And this is the aspect of the waters of the mikva — which are the waters of loving-kindness — the aspect of the supernal and wondrous free loving-kindness that sustained the world before the giving of the Torah — through the aspect of the above-mentioned concealed Torah. For the waters preceded the world — as our Sages said — which is the aspect of the free loving-kindness that preceded the creation of the world — and through it was all of Creation — without any arousal from below [is'arusa dil'tata] — from any deed or merit of the creatures — only: "the world was built with loving-kindness" — with free loving-kindness alone. And through this loving-kindness the world was sustained before the giving of the Torah — through the aspect of the above-mentioned concealed Torah. And through this loving-kindness one can even now — after the Torah has already been given and one has blemished it — G-d forbid — even so: all can return to Hashem and ascend from impurity to purity — which is the aspect of teshuva — the aspect of a vow [neder] — the aspect of Yom Kippur when one says "Kol Nidrei" — for vow and mikva and teshuva and Yom Kippur are all one aspect — the aspect of the World to Come — when the hidden light will be revealed — and then His blessed divinity that is concealed in everything in the world will be revealed — and then the Sitra Achra will be nullified — and the spirit of impurity He shall remove from the earth — and then all will be repaired.
כָּל הַטֻּמְאוֹת שֶׁבָּעוֹלָם נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת תַּחַת הַזְּמַן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַמַּעֲשֶׂה הָרַע שֶׁנַּעֲשֶׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ דַּיְקָא, הַיְנוּ תַּחַת הַזְּמָן. וְעִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה, עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיכִין הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַדַּעַת שֶׁיִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מָשִׁיחַ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמָן. וְעַל־כֵּן כָּל הַטְּמֵאִים הַבָּאִים לִטָּהֵר מִטֻּמְאָתָן צְרִיכִין טְבִילָה בְּמִקְוֶה, כִּי תְּחִלַּת הַבְּרִיאָה הָיוּ הַמַּיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל, וְעַל־כֵּן הֵם סְמוּכִים בְּיוֹתֵר לְקֹדֶם הַבְּרִיאָה שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כִּי סֵדֶר הַזְּמַנִּים הוּא עַל־יְדֵי בְּרִיאַת הָאוֹר - "וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לָאוֹר יוֹם וְכוּ'", אֲבָל בְּרִיאַת הַמַּיִם הָיָה קֹדֶם לָזֶה. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת שְׁלֵמוּת הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, נִמְשָׁל לְמַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים". וְעַל־כֵּן רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ הָיְתָה מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמַּיִם, בְּחִינַת "וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת וְכוּ'", כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי מָשִׁיחַ הוּא בִּבְחִינַת שְׁלֵמוּת הַדַּעַת הַזֶּה שֶׁל בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמָן. וְעַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַגֵּר לִכְנֹס לִקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כִּי אִם עַל־יְדֵי טְבִילָה בְּמַיִם, כִּי עַל־יְדֵי טְבִילָה בְּמַיִם הוּא נִכְלָל בִּבְחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה, בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כִּי שָׁם בַּמַּיִם מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הַקְּדֻשָּׁה וְהַטָּהֳרָה מִבְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ הַמְרַחֵף שָׁם, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וְהַטְּהָרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתִּקּוּן, שְׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה, הוּא עַל־יְדֵי רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, שֶׁהוּא יְתַקֵּן הַכֹּל. וְזֶה בְּחִינַת הַטָּהֳרָה עַל־יְדֵי טְבִילָה שֶׁל כָּל הַטְּמֵאִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְאִי אֶפְשָׁר לִכְנֹס לְשׁוּם קְדֻשָּׁה כִּי אִם עַל־יְדֵי טְבִילָה; וְיִשְׂרָאֵל קֹדֶם שֶׁנִּתְקָרְבוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה הֻכְרְחוּ לִטְבִילָה, כִּי עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה הִיא מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, מִבְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁזֶּה זוֹכִין עַל־יְדֵי טְבִילָה בְּמִקְוֵה מַיִם כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בַּכְּתָבִים, שֶׁמִּקְוֶה הוּא בְּחִינַת בִּינָה, עָלְמָא דְאָתֵי, לְמַעְלָה מֵהַשֶּׁבַע מִדּוֹת, שִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן, שֶׁהֵם שֹׁרֶשׁ בְּחִינַת הַזְּמַן, כִּי מִקְוֶה הוּא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמָן. וְזֶה בְּחִינַת טָהֳרַת אִשָּׁה לְבַעְלָהּ עַל־יְדֵי טְבִילָה בְּמִקְוֶה, כִּי עִקַּר סֵדֶר הַזְּמַנִּים הוּא בִּבְחִינַת הָאִשָּׁה, וְכָל תִּקּוּנָהּ עַל־יְדֵי בַּעְלָהּ, שֶׁמַּעֲלֶה וּמְקַשֵּׁר אוֹתָהּ לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַחַיִּים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה" (עי' ברית אות מו); וּמֵחֲמַת שֶׁכָּל הַטֻּמְאוֹת נֶאֱחָזִים תַּחַת הַזְּמַן, שֶׁהֵם סִטְרָא דְמוֹתָא (שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁהָאִשָּׁה עֲלוּלָה בְּיוֹתֵר לִטַּמֵּא עַל־יְדֵי נִדָּה וְזִיבָה), וּבַעְלָהּ צָרִיךְ לְהַעֲלוֹתָהּ מִשָּׁם וּלְקַשְּׁרָהּ לִבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַחַיִּים, עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לָהּ לְהִתְחַבֵּר בְּבַעְלָהּ כִּי אִם עַל־יְדֵי טְבִילַת מִקְוֶה (כִּי הַכַּלָּה אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא רָאֲתָה, צְרִיכָה לִסְפֹּר ז' נְקִיִּים וְלִטְבֹּל קֹדֶם שֶׁתִּתְחַבֵּר בְּבַעְלָהּ הֶחָתָן), כִּי עַל־יְדֵי טְבִילָה בְּמִקְוֶה יוֹצֵאת מֵהַטֻּמְאָה הַנֶּאֱחֶזֶת תַּחַת הַזְּמַן, וְנִמְשָׁךְ עָלֶיהָ הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, וְאָז דַּיְקָא הִיא רְאוּיָה לְהִתְחַבֵּר בְּבַעְלָהּ וּלְהִתְקַשֵּׁר וְלִכְלֹל בִּמְקוֹר הַחַיִּים, בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, לְהַמְשִׁיךְ מִשָּׁם נְשָׁמוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל הַהוֹלָדָה כְּדֵי לְגַלּוֹת אֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלָקוּתוֹ הוּא עַל־יְדֵי שֶׁנִּכְלָל הַזְּמַן וְנִתְחַבֵּר בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִתְחַבְּרוּת אִשָּׁה בְּבַעְלָהּ. אֲבָל זֶה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל־יְדֵי טְבִילָה בְּמַיִם, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין הַקְּדֻשָּׁה מִבְּחִינַת שְׁלֵמוּת הַדַּעַת שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לָצֵאת מִכָּל הַטֻּמְאוֹת הַנֶּאֱחָזִים תַּחַת הַזְּמַן וּלְהִכָּלֵל בְּתוֹךְ כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמָן (הל' מילה, הלכה ד, אות כג).
All the world's impurities flow from the aspect of "under time" [tachas hazman] — which is the aspect of the evil deed that is done under the sun — precisely under time. And the essential repair for this is through drawing the holiness from the aspect of the completeness of da'as that will be revealed through Mashiach — which is the aspect of above time [lema'ala min hazman]. And therefore all the ritually impure who come to be purified from their impurity require immersion in the mikva — for the beginning of Creation was water — as our Sages said — and therefore they are closest to before the Creation — which is above time — for the order of time is through the creation of light: "and G-d called the light day" — but the creation of the waters preceded this. And therefore in truth the completeness of da'as — which is the aspect of above time — is compared to water — as it is written: "and the earth shall be filled with knowledge as waters cover the sea." And therefore the spirit of Mashiach hovered over the face of the waters — the aspect of "and the spirit of G-d hovered" — as our Sages expounded — for Mashiach is the aspect of this completeness of da'as — the aspect of above time. And therefore it is impossible for the convert to enter into the holiness of Israel — which is the aspect of above time — except through immersion in water — for through immersion in water one is included in the aspect of before the Creation — the aspect of above time. For there in the water one draws upon oneself the holiness and purity from the aspect of the spirit of Mashiach that hovers there — from which all the world's holinesses and purities flow. For the essential completeness of repair — the completeness of holiness — is through the spirit of Mashiach who is coming speedily in our days — who will repair everything. And this is the aspect of the purification through immersion of all the world's ritually impure — and it is impossible to enter into any holiness except through immersion. And Israel — before they drew close to Hashem at the acceptance of the Torah — were compelled to immerse — for the essential holiness comes from the aspect of above time — from the aspect of the spirit of Mashiach — which one merits through immersion in the mikva as mentioned. And this is what is brought in the writings: that the mikva is the aspect of bina — the World to Come — above the seven attributes — the seven days of building [shivas yemei habinyan] — which are the root of the aspect of time. For the mikva is the aspect of the World to Come — which is above time. And this is the aspect of the purification of a woman for her husband through immersion in the mikva — for the essential order of time is in the aspect of the woman — and all her repair is through her husband — who raises and connects her to the aspect of above time — where is the root of life — the aspect of "see life with a woman" (see the section on Bris, os 46). And since all impurities cling below time — which is the aspect of death (which is the aspect of what the woman is more susceptible to becoming impure through nidda and flux) — and her husband must raise her from there and connect her to the aspect of above time — where is the essential life — therefore she cannot unite with her husband except through mikva immersion (for even a bride — even though she has not yet seen [menstrual blood] — must count seven clean days and immerse before she unites with her betrothed husband) — for through mikva immersion she exits the impurity that clings below time — and holiness flows upon her from the aspect of the spirit of Mashiach — from the aspect of above time — and then precisely she is fitting to unite with her husband and to connect and be included in the source of life — in the aspect of above time — to draw from there the holy souls of birth — in order to reveal His blessed divinity in the world. For the essential revelation of His divinity is through the fact that time is included and connected in holiness and purity to the aspect of above time — which is the aspect of the union of wife with her husband. But this is only possible through immersion in water — through which one draws the holiness from the aspect of the completeness of the da'as of Mashiach — through which one can exit from all impurities that cling below time — and be included in all the holinesses that are in the aspect of above time.
הַמַּיִם שֶׁל מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת מֵימֵי הַתּוֹרָה, שֶׁזּוֹכִין לְקַבֵּל עַל־יְדֵי הַזְּרִיחָה שֶׁל הָרְשִׁימָה שֶׁנִּשְׁאָר בְּדַעַת הָאָדָם מֵאוֹר הַבִּטּוּל אֶל הַתַּכְלִית. וְזֶה בְּחִינַת: "וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה", כִּי מִשָּׁם, מִבְּחִינַת הַבִּטּוּל אֶל הַתַּכְלִית שֶׁהוּא כֻּלּוֹ אֶחָד, כֻּלּוֹ טוֹב, מִשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל מַעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה לְהִוָּשַׁע עַל־יָדוֹ מִכָּל הַצָּרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וּמֵאֵלּוּ הַמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה מְקַבְּלִין מֵימֵי הַתּוֹרָה בְּשָׂשׂוֹן, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַכְּלִי שֶׁנַּעֲשֵׂית לְקַבָּלַת מֵימֵי הַתּוֹרָה מֵהַשִּׂמְחָה שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי אוֹר הָרְשִׁימָה מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל. וְזֶה שֶׁתִּרְגֵּם עַל פָּסוּק זֶה: וּתְקַבְּלוּן אוּלְפָן חֲדַת מִבְּחִירֵי צַדִּיקַיָּא, כִּי כָּל הַחִדּוּשֵׁי־תוֹרָה אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם אוּלְפַן חֲדַת, נִמְשָׁכִין מִשָּׁם. וְזֶה: מִבְּחִירֵי צַדִּיקַיָּא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא אֶל הַתַּכְלִית הַנַּ"ל וּלְקַבֵּל מִשָּׁם אוּלְפַן חֲדַת, בְּחִינַת חִדּוּשֵׁי־ תוֹרָה אֲמִתִּיִּים, כִּי אִם עַל־יְדֵי גְּדוֹלֵי וּבְחִירֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהָבִיא אֶת כָּל אֶחָד אֶל הַתַּכְלִית. וְאֵלּוּ הַמַּיִם הֵם בְּחִינַת הַמֵּימֵי הַמִּקְוֶה הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם: "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה' מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה" - מוֹשִׁיעַ וַדַּאי, הַאי דִּמְקוֹרָא דְמִקְוֶה בִּידֵיהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בַּתִּקּוּנִים, כִּי הֵם נִמְשָׁכִין מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה, שֶׁהֵם מוֹשִׁיעִין מִכָּל הַצָּרוֹת בְּוַדַּאי כַּנַּ"ל, כִּי הֵם נִמְשָׁכִין מִמְּקוֹר הַמִּקְוֶה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהֵם מְקוֹר מַיִם חַיִּים הַנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת הַבִּטּוּל הַנַּ"ל, שֶׁשָּׁם מְקוֹר הַחַיִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים". וְזֶה: "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה'", כִּי בְּהַמִּקְוֶה נִכְלָלִין בֶּאֱלָקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּהַשֵּׁם אֶחָד, שֶׁשָּׁם כֻּלּוֹ טוֹב, וּמִשָּׁם כָּל הַיְשׁוּעוֹת וּמִשָּׁם כָּל הַטְּהָרוֹת לְכָל הַטֻּמְאוֹת שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵחֵזוּ דְהַאי עָלְמָא, שֶׁכֻּלָּם נִתְבַּטְּלִין עַל־יְדֵי שֶׁנִּכְלָלִין וְנִתְעַלְּמִין בְּכָל גּוּפוֹ מֵרֹאשׁ וְעַד עָקֵב בְּתוֹךְ מֵימֵי הַמִּקְוֶה, שֶׁנִּמְשָׁכִין מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה, שֶׁנּוֹבְעִין מֵהַזְּרִיחָה שֶׁל הַבִּטּוּל הַנַּ"ל, עַד שֶׁגַּם הַגֵּר, שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה מֵהַשַּׁבְעִין עַמְמִין, שֶׁהֵם הַהִפּוּךְ מֵהַבִּטּוּל הַנַּ"ל, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, אַף־ עַל־פִּי־כֵן יָכוֹל גַּם הוּא לְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ מִטֻּמְאָתוֹ וְלִכְלֹל בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, בִּקְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְו?ֹת, עַל־יְדֵי טְבִילָה בְּמִקְוֶה. וְזֶה בְּחִינַת אַרְבָּעִים סְאָה שֶׁל הַמִּקְוֶה, כְּנֶגֶד אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁבָּהֶם נִתְּנָה הַתּוֹרָה, שֶׁנִּמְשְׁכָה מֵהַזְּרִיחָה שֶׁל הַבִּטּוּל, וְהֻצְרְכָה לַעֲבֹר דֶּרֶךְ אַרְבָּעִים יוֹם עַד שֶׁנִּצְטַיֵּר בְּאוֹתִיּוֹת וְדִבּוּרִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת כֵּלִים, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְקַבְּלָהּ בְּזֶה הָעוֹלָם (שם ה"ה, אותיות טו טז).
The waters of the Mikve Yisrael flow from the aspect of the waters of the Torah — which one merits to receive through the radiance of the residual impression [reshima] that remains in a person's mind from the light of the nullification toward the ultimate purpose [bitayon el hatachlis]. And this is the aspect of: "and you shall draw water with joy from the springs of salvation." For from there — from the aspect of the nullification toward the ultimate purpose — which is entirely one — entirely good — from there flow all the springs of salvation — to be saved through them from all troubles in the world. And from these springs of salvation one receives the waters of Torah with joy — namely through the vessel that is created for receiving the waters of Torah from the joy that one merits through the light of the residual impression of the above nullification. And this is what the Aramaic translation of this verse is: "and you shall receive new Torah teaching from the chosen righteous ones" [u'tekablun ulpan chadat mibchirey tzadikayya] — for all true new Torah teachings [chiddushei Torah] — which are the "new teaching" — flow from there. And this: "from the chosen righteous ones" — for it is impossible to come to the above ultimate purpose and to receive from there new Torah teachings — true new Torah teachings — except through the great and chosen true tzaddikim — who can precisely bring every single person to the ultimate purpose. And these waters are the aspect of the holy waters of the Mikve Yisrael — of which it is said: "The Hope of Israel — Hashem — its Savior in time of trouble" — certainly saves — "the one who holds the source of the mikva in His hand" — as written in the Tikkunim — for they flow from the springs of salvation that save from all troubles certainly as mentioned — for they flow from the holy source of the mikva — which is the source of living waters that flow from the aspect of the above nullification — where is the source of life — as it is written: "for with You is the source of life." And this: "The Hope of Israel — Hashem" — for in the mikva one is included in His divinity — in the One Name — where all is entirely good — and from there all salvations — and from there all purities from all impurities that flow from the sight of this world — all of which are nullified through one being included and concealed in the entire body from head to heel within the waters of the mikva — which flow from the springs of salvation — which spring forth from the radiance of the above nullification. Until even the convert — who was initially from the seventy nations — the opposite of the above nullification — as explained in the main text — even so he too can purify himself from his impurity and be included in the holiness of Israel — in the holiness of the Torah and the mitzvos — through immersion in the mikva. And this is the aspect of the forty seah of the mikva — corresponding to the forty days during which the Torah was given — which flowed from the radiance of the nullification — and it had to pass through forty days until it took shape in letters and words — which are the aspect of vessels — in order that we be able to receive it in this world.
הַמַּיִם הֵם בְּחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל כַּמָּה פְּעָמִים, כִּי הַמַּיִם קָדְמוּ לָעוֹלָם. וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּכְנָסִין בַּמַּיִם וְנִתְעַלֵּם שָׁם כָּל גּוּף הָאָדָם, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל וְנִכְלָל בִּבְחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה, שֶׁשָּׁם כֻּלּוֹ אֶחָד, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִטְהָר וְעוֹלֶה מִכָּל הַטֻּמְאוֹת, כִּי עִקַּר אֲחִיזַת הַטֻּמְאָה מִבְּחִינַת הָרִחוּק מֵאֶחָד, שֶׁהוּא מִבְּחִינַת אַחַר הַבְּרִיאָה. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁנִּתְקָרְבוּ יִשְׂרָאֵל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, נִתְקָרְבוּ גַם־כֵּן עַל־יְדֵי מִילָה וּטְבִילָה, וְכֵן הַגֵּר שֶׁבָּא לְהִתְגַּיֵּר צָרִיךְ מִילָה וּטְבִילָה, כִּי מִתְּחִלָּה צָרִיךְ לְהַעֲבִיר הָעָרְלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת טֻמְאַת הָעַכּוּ"ם, זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת הָרַע וְהַשֶּׁקֶר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִסְתַּלֵּק הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל וְנִפְרָד בְּחִינַת אַחַר הַבְּרִיאָה מִקֹּדֶם הַבְּרִיאָה, וּכְשֶׁמַּעֲבִירִין זֻהֲמַת הָעָרְלָה וְנִתְגַּלֶּה בְּחִינַת אוֹת אֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְנִכְלָל אַחַר הַבְּרִיאָה בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַטְּבִילָה בְּמִקְוֶה כַּנַּ"ל (הל' עבדים ה"ב, אותיות ט י).
The waters are the aspect of before the Creation — as mentioned several times above — for the waters preceded the world. And through entering the water and one's entire body being concealed there — through this one is nullified and included in the aspect of before the Creation — where all is one. And through this one is purified and rises from all impurities — for the essential hold of impurity is from the aspect of distance from the One — which is from the aspect of after the Creation. And therefore when Israel drew close to Hashem — they also drew close through circumcision and immersion. And likewise the convert who comes to convert requires circumcision and immersion — for first one must remove the foreskin [arla] — which is the aspect of the impurity of the gentiles — the Serpent's pollution — the aspect of evil and falsehood — through which His blessed supervision was as it were removed and the aspect of after Creation was separated from before Creation. And when the pollution of the foreskin is removed and the aspect of the mark of truth [os emes] is revealed — through this His blessed supervision flows — and after Creation is included in before Creation — which is the aspect of immersion in the mikva as mentioned.
אִיתָא בִּסְפָרִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַחֲזִיר הַנְּשָׁמָה, כִּי אִם עַל־יְדֵי טְבִילָה בְּמִקְוֶה (הל' גרים ה"א).
It is stated in the books that it is impossible to restore the soul except through immersion in the mikva.
הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הָעוֹסֵק לְקָרֵב נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלִבְנוֹת מֵהֶם הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ, הוּא צָרִיךְ לְבַטֵּל הָרַע הַנֶּאֱחָז בָּהֶם, וְהוּא מְבַטֵּל הָרַע עַל־יְדֵי אֵשׁ הַמִּשְׁפָּט שֶׁבְּלִבּוֹ, וְאָז נַעֲשֶׂה הַהֵיכַל הַקֹּדֶשׁ הַנַּ"ל, בְּחִינַת "כִּסְאוֹת לְמִשְׁפָּט", כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְהַמִּשְׁפָּט הוּא בְּחִינַת רִבּוּעַ, בְּחִינַת מֵם. וְזֶה בְּחִינַת הַמֵּם סְאָה שֶׁל מֵי הַמִּקְוֶה, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד בְּחִינַת מֵם הַנַּ"ל; וּכְשֶׁנִּתְעַלֵּם בְּתוֹךְ הַמֵּם סְאָה וְנַעֲשֶׂה כִּסֵּא וּמֶרְכָּבָה לְהַמֵּם הַנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כִּסֵּא מִשְׁפָּט, אָז נִטְהָר מִטֻּמְאָתוֹ וְנִכְנָע הָרַע שֶׁבּוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת בִּטּוּל הָאִסּוּר בְּשִׁשִּׁים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְזֶה גַם־כֵּן בְּחִינַת מִילָה וּטְבִילָה שֶׁל הַגֵּר (הלכות גרים הלכה ג, אות
The true tzaddik who engages to bring Israel's souls close to Hashem and to build from them the holy sanctuary — he must nullify the evil that clings to them. And he nullifies the evil through the fire of justice [eish hamishpat] in his heart. And then the above-mentioned holy sanctuary is made — the aspect of "thrones for judgment" — as explained in the main text. And justice is the aspect of the square shape [ribua] — the aspect of Mem [the letter with numerical value 40]. And this is the aspect of the forty seah of the mikva waters — which correspond to the aspect of the above-mentioned Mem. And when one is concealed within the forty seah and becomes a throne and chariot [merkava] for the above-mentioned Mem — which is the aspect of a throne of justice — then one is purified from one's impurity and the evil within one is subdued — which is the aspect of the nullification of the forbidden within sixty — as explained in the main text. And this is also the aspect of the circumcision and immersion of the convert. immersion on erev Shabbos and the washing and immersion of every morning.)
כָּל מִינֵי טֻמְאוֹת שֶׁבָּעוֹלָם נִמְשָׁכִין רַק מִכְּפִירוֹת וֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, זֻהֲמַת הַיֵּצֶר הָרָע, שֶׁנִּקְרָא אֵל אַחֵר, כְּפִירוֹת. וּמֵחֲמַת שֶׁעִקַּר גִּדּוּל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא עַל הַמַּיִם עֲמֻקִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵצוֹת קְדוֹשׁוֹת, שֶׁזֶּה סוֹד חֲפִירַת הַבְּאֵרוֹת מַיִם חַיִּים שֶׁעָסְקוּ בָּהֶם הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, הַיְנוּ לִדְלוֹת וּלְגַלּוֹת הַמַּיִם עֲמֻקִּים, מַיִם חַיִּים, שֶׁעֲלֵיהֶם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַמִּקְוֵה מַיִם, שֶׁמִּשָּׁם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, עַל־ יְדֵי־זֶה זוֹכִין לַחֲזֹר וּלְהוֹצִיא וּלְגַלּוֹת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְבַטְּלִין כָּל הַטֻּמְאוֹת וְכָל הַכְּפִירוֹת וֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, בִּבְחִינַת "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וְכוּ'", שֶׁזֶּה בְּחִינַת מֵימֵי הַמִּקְוֶה הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵעֻמְקָא דְבֵירָא, מִבְּחִינַת בְּאֵר מַיִם חַיִּים, בְּחִינַת מַיִם עֲמֻקִּים הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וְנִתְבַּטְּלִין כָּל הַכְּפִירוֹת וֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, וְאָז נִטְהָרִין מִכָּל הַטֻּמְאוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵהֶם. וְעַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר שֶׁתִּתְחַבֵּר אִשָּׁה בְּבַעְלָהּ, כִּי אִם עַל־יְדֵי טְבִילָה בְּמַיִם, כִּי בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁנִּקְרֵאת אִשָּׁה יִרְאַת ה', וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִטְבֹּל בְּמַיִם כְּדֵי לְטַהֵר עַצְמָן מִדַּם נִדּוּת, שֶׁהֵם זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת וּכְפִירוֹת, וְלִזְכּוֹת לִשְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעִקַּר גִּדּוּלָהּ עַל הַמַּיִם חַיִּים, מַיִם עֲמֻקִּים הַנַּ"ל (הל' בכור בהמה טהורה הלכה ג, אות ב).
All kinds of impurities in the world flow only from apostasies and false beliefs — which are the aspect of the Serpent's pollution — the pollution of the evil inclination — which is called "another god" — apostasies. And since the essential growth of holy faith is upon the deep waters — which are the aspect of holy counsels — which is the secret of the digging of the wells of living water that the holy Patriarchs engaged in — namely: to draw out and reveal the deep waters — living waters — upon which holy faith grows — therefore through the mikva of water — from which the holy faith grows — through this one merits to return and bring out and reveal the holy faith. And through this all impurities are nullified — and all apostasies and false beliefs — the aspect of "and I shall sprinkle upon you pure water and you shall be purified from all your impurities" — which is the aspect of the holy waters of the mikva that flow from the depths of the well — from the aspect of a well of living waters — the above-mentioned deep waters — upon which the holy faith grows — and through this all impurities and all apostasies and false beliefs are nullified — and then one is purified from all impurities that flow from them. And therefore a woman cannot unite with her husband except through immersion in water — for the daughters of Israel are rooted in the aspect of holy faith that is called "a woman who fears Hashem" — and therefore they must immerse in water in order to purify themselves from the blood of nidda — which is the Serpent's pollution — the aspect of false beliefs and apostasies — and to merit to the completeness of holy faith — the essential growth of which is upon the living waters — the above-mentioned deep waters.
כָּל הַטֻּמְאוֹת וְהַפְּגָמִים בָּאִים עַל־יְדֵי חֲמִימוּת הַלֵּב דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁבּוֹעֵר הַלֵּב לְכָל הַתַּאֲווֹת. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרוֹצִין לְהִטַּהֵר מִטֻּמְאָתָן, אָז צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת הָרוּחַ שֶׁבְּכַנְפֵי רֵאָה, שֶׁמְּנַשֵּׁב עַל הַלֵּב לְקָרֵר חֲמִימוּתוֹ, שֶׁשָּׁרְשׁוֹ הוּא בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "רוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם". עַל־כֵּן עִקַּר הַטָּהֳרָה מִכָּל הַטֻּמְאוֹת הוּא עַל־יְדֵי הַמָּיִם (הל' תרומות ומעשרות הלכה ג, אות ו).
All impurities and blemishes come through the heat of the heart of the Sitra Achra — when the heart burns for all desires and lusts of this world — G-d forbid. And the repair for this is through the cold of the mikva waters — that cool the burning of the heart of the Sitra Achra — and restore the heart to holiness and coolness of the holy fear of Hashem. And therefore immersion in the cold waters of the mikva is a great repair for all impurities and blemishes.
אַרְבָּעִים סְאָה שֶׁבְּמִקְוֶה הֵם כְּנֶגֶד הָאַרְבָּעִים יוֹם שֶׁעָלָה משֶׁה לַמָּרוֹם, שֶׁאָז עָשָׂה דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה לַתְּשׁוּבָה, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה נִכְלָל בְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר. וְעַל־כֵּן מִקְוֶה מְטַהֵר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת וּמַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים, כִּי כָל הַטֻּמְאוֹת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּינִים, שֶׁמִּשָּׁם יוֹנֶקֶת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא וְהַטֻּמְאָה, חַס וְשָׁלוֹם. וּכְשֶׁרוֹצֶה לְטַהֵר עַצְמוֹ, צְרִיכִין לְבַטֵּל עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, בִּבְחִינַת מָה, וּלְהִכָּלֵל בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר - וְזֶה עַל־יְדֵי טְבִילַת מִקְוֶה, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁנִּכְנָס בְּאַרְבָּעִים סְאָה שֶׁל מֵימֵי הַמִּקְוֶה וְנִתְעַלֵּם וְנִתְכַּסֶּה שָׁם, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל בִּבְחִינַת מָה, בְּחִינַת כַּסֵּדֶר, וְאָז נִתְבַּטְּלִין כָּל הַטֻּמְאוֹת שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר וְעוֹלִין מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה. וְגַם עַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטְּלִין כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִין שֶׁהֵם בִּבְחִינַת שֶׁלֹּא כַסֵּדֶר, מֵאַחַר שֶׁנִּכְלָל עַל־יְדֵי טְבִילַת הַמִּקְוֶה בִּבְחִינַת כַּסֵּדֶר כַּנַּ"ל (הלכות עדות, הלכה ה, אות
The forty seah of the mikva correspond to the forty days that Moshe ascended on high — when he paved a road to teshuva — through which the aspect of "not in order" was included in the aspect of "in order." And therefore the mikva purifies from all impurities and sweetens all judgments — for all impurities flow from the aspect of "not in order" — which is the aspect of judgments — from which the Sitra Achra and impurity draw sustenance — G-d forbid. And when one wishes to purify oneself — one must truly nullify oneself to Hashem — in the aspect of "what" — and be included in the aspect of "in order." And this is through mikva immersion — for through entering into the forty seah of the mikva waters and being concealed and covered there — through this one is included in the aspect of "what" — the aspect of "in order" — and then all the impurities that flow from the aspect of "not in order" are nullified — and one rises from impurity to purity. And also through this all troubles and sufferings — which are in the aspect of "not in order" — are nullified — since one is included through mikva immersion in the aspect of "in order" as mentioned. (This entry repeats entry 27 with some variation.)
עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה וְהַטָּהֳרָה הוּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא קָדוֹשׁ וְטָהוֹר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי קָדוֹשׁ אָנִי", וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל וְכוּ'. וְכָל הַטֻּמְאוֹת הֵם רַק מִבְּחִינַת כְּפִירוֹת, כִּי עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמְּאָה כַּמֵּת וְכַנִּדָּה, כִּי כְּשֶׁיֶּשׁ לוֹ כְּפִירוֹת הוּא רָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וַאֲזַי שׁוֹרִין בּוֹ כָּל הַטֻּמְאוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, וּמִשָּׁם הִשְׁתַּלְשְׁלוּת כָּל הַדְּבָרִים הַמְטַמְּאִין. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַטָּהֳרָה מִכָּל הַטֻּמְאוֹת הוּא עַל־יְדֵי מַיִם, שֶׁנִּמְשָׁכִין בְּשָׁרְשָׁן מִבְּחִינַת "מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ", שֶׁעֲלֵיהֶם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִטְהָרִין מִכָּל הַטֻּמְאוֹת. וְזֶה בְּחִינַת: "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ", כִּי הַמַּיִם שֶׁל הַמַּעְיָן וּמִקְוֶה שֶׁמְּטַהֲרִין מִכָּל הַטֻּמְאוֹת הֵם בְּחִינַת מַעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה, כִּי עִקַּר הַיְשׁוּעוֹת הֵם עֵצוֹת טוֹבוֹת, בְּחִינַת "וּתְשׁוּעָה בְרֹב יוֹעֵץ". נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי טְבִילַת הַמִּקְוֶה, וְכֵן עַל־כָּל־פָּנִים עַל־יְדֵי מִצְוַת נְטִילַת יָדַיִם בַּבֹּקֶר, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין הַמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵצוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וְנִטְהָרִין מִכָּל הַטֻּמְאוֹת כַּנַּ"ל (הל' הפקר ונכסי הגר ה"ד אות ז; ועי' לעיל אות לד).
The essential of holiness and purity is Hashem — who is holy and pure — as it is said: "for I am holy." And as our Sages said: the Holy Blessed One purifies Israel — and so on. And all impurities are only from the aspect of apostasies — for idol worship makes one impure like a corpse and like a nidda. For when one has apostasies one is distant from Hashem — and then all impurities rest upon one — G-d have mercy — and from there all the things that cause impurity extend. And therefore the essential purification from all impurities is through water — which flows in its root from the aspect of "deep waters — counsel in a person's heart" — upon which holy faith grows — through which one is purified from all impurities. And this is the aspect of: "the Hope of Israel — Hashem — its Savior." For the waters of the spring and mikva that purify from all impurities are the aspect of the springs of salvation — for the essential salvations are good counsels — the aspect of "and salvation through abundant counsel." It is found then that through mikva immersion — and likewise at the very least through the mitzva of washing the hands in the morning — through this one draws the springs of salvation — which are the aspect of counsels — through which holy faith grows — and one is purified from all impurities as mentioned.
מִקְוֶה הוּא בְּחִינַת הַדַּעַת הָעֶלְיוֹן שֶׁל מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם־שָׁמַיִם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן וְנִמְתָּק בְּחִינַת הַמַּחֲלֹקֶת דְּסִטְרָא־ אָחֳרָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הַמַּיִּין מְסָאֳבִין, בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית. וְעַל־כֵּן מִקְוֶה הוּא תִּקּוּן לִפְגָם זֶה, בְּחִינַת: עֶזְרָא תִּקֵּן טְבִילָה לְבַעֲלֵי קְרָיִין, עַיֵּן פְּנִים (הל' פריה ורביה ה"א, אותיות ח יד; ועיין מחלוקת אות ז).
The mikva is the aspect of the supernal da'as of holy dispute [machlokes leShem Shamayim] — through which the dispute of the Sitra Achra is repaired and sweetened — which is the aspect of the intensification of the impure waters — the aspect of the blemish of the covenant. And therefore the mikva is a repair for this blemish — the aspect of: "Ezra instituted immersion for those who had seminal emissions." See the main text.
הָעַכּוּ"ם הֵם כֻּלָּם בִּבְחִינַת אַכְזָרִיּוּת וָדִין שֶׁהוּא הֵיפֶךְ הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא מְחִצָּה פְּרוּסָה בִּפְנֵי תַּאֲוַת נִאוּף, וְעַל־כֵּן הֵם נִלְכָּדִים בְּתַאֲוָה זוֹ בְּיוֹתֵר. וְזֶה גַם־כֵּן בְּחִינַת אִסּוּר נִדָּה, כִּי דַּם נִדּוּת זֶה בְּחִינַת תֹּקֶף הַדִּין הַבָּא מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ, וְאָז הַזִּוּוּג אָסוּר. וְעִקַּר הַטָּהֳרָה שֶׁל הַנִּדָּה וְכֵן שֶׁל הָעַכּוּ"ם הַבָּא לְהִתְגַּיֵּר הוּא עַל־יְדֵי טְבִילַת מִקְוֶה, כִּי מִקְוֶה הוּא בְּחִינַת מֵימֵי הַדַּעַת וְהָרַחֲמִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַטָּהֳרָה, כִּי כְּשֶׁנִּפְגָּם הָרַחֲמִים וְהַדַּעַת וּמִתְגַּבֵּר תַּאֲוַת נִאוּף, אָז עִקַּר הַתִּקּוּן לָזֶה עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מֻכְרַחַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא כָּל קְדֻשַּׁת הָרַחֲמִים וְהַדַּעַת שֶׁבָּלְעָה. וְזֶה בְּחִינַת חֲפִירַת הַבְּאֵרוֹת שֶׁחָפַר אַבְרָהָם, שֶׁהוּא אִישׁ הַחֶסֶד, בְּחִינַת רַחֲמִים וָדַעַת, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֵימֵי הַדַּעַת וְהַחֶסֶד, וְאַחַר פְּטִירַת אַבְרָהָם סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים, וּכְדֵין: "וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם", הַיְנוּ שֶׁהִתְפַּלֵּל יִצְחָק אָז הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין הַנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה שֶׁתִּקֵּן יִצְחָק, וְעַל־יְדֵי־זֶה חָזְרוּ וְנִתְגַּלּוּ מֵימֵי הַדַּעַת וְהָרַחֲמִים. וְזֶה גַם־כֵּן בְּחִינַת מֵימֵי הַמִּקְוֶה שֶׁמְּטַהֲרִין מִכָּל הַטֻּמְאוֹת, כִּי נִכְלָלִין עַל־יָדָם בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת הָרַחֲמִים וְהַדָּעַת (הל' אישות ה"ב, אותיות ו ז).
The nations of the world are all in the aspect of cruelty and judgment — which is the opposite of holy da'as — which is the partition stretched before the desire for immorality. And therefore they are ensnared in this desire more greatly. And this is also the aspect of the prohibition of nidda — for the blood of nidda is the aspect of the force of judgment that comes from the Serpent's pollution. And then the marital union is forbidden. And the essential purification of the nidda — and likewise of the gentile who comes to convert — is through mikva immersion — for the mikva is the aspect of the waters of da'as and mercy [rachamim] — through which is the essential purity. For when mercy and da'as are blemished and the desire for immorality intensifies — then the essential repair for this is through the prayer of the true tzaddik who is of great power — in the aspect of judgment — through which the Sitra Achra is compelled to vomit up and expel all the holiness of mercy and da'as that it swallowed. And this is the aspect of the digging of the wells that Avraham — the man of lovingkindness — the aspect of mercy and da'as — dug. And they are the aspect of the waters of da'as and lovingkindness. And after Avraham passed away the Philistines stopped them up — and then: "and Yitzchak returned and dug the wells of water" — namely Yitzchak prayed then the above-mentioned prayer in the aspect of judgment — which is the aspect of the Mincha prayer which Yitzchak instituted — and through this the waters of da'as and mercy returned and were revealed. And this is also the aspect of the waters of the mikva that purify from all impurities — for one is included through them in the aspect of the holiness of mercy and da'as.
כָּל הַטֻּמְאוֹת נִמְשָׁכִין מִמַּה שֶּׁהַסִּטְרָא־ אָחֳרָא מִתְגַּבֶּרֶת לִפְעָמִים וְיוֹנֶקֶת מִמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּיוֹתֵר. וְעִקַּר הַתִּקּוּן וְהַטָּהֳרָה הוּא, כְּשֶׁחוֹתְכִין אוֹתָהּ מִשָּׁם וּמַעֲלִין אוֹתָהּ אֶל אוֹר הַפָּנִים. וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי מֵימֵי הַחֶסֶד שֶׁנִּתְגַּלִּין עַל־יְדֵי הַתּוֹכָחָה שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַבְּאֵרוֹת שֶׁחָפַר אַבְרָהָם אִישׁ הַחֶסֶד וְסִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים, וְאַחַר־כָּךְ חָזְרוּ וְנִתְגַּלּוּ עַל־יְדֵי יִצְחָק דַּיְקָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, בְּחִינַת הַתּוֹכָחָה הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן הַמַּיִם מְטַהֲרִין מִכָּל הַטֻּמְאוֹת, וְאֵין אִשָּׁה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת הַחָכְמָה תַתָּאָה, נִטְהֶרֶת לְבַעְלָהּ, כִּי אִם עַל־יְדֵי מָיִם (הל' גיטין ה"ד אות טו).
All impurities flow from what the Sitra Achra sometimes intensifies and suckles from the holy Kingship excessively. And the essential repair and purification is when one cuts it from there and raises the Kingship to the light of the face. And this is accomplished through the waters of lovingkindness that are revealed through the rebuke [tocha'cha] of the true tzaddik — which is the aspect of the wells that Avraham — the man of lovingkindness — dug — and the Philistines stopped them up — and afterward they returned and were revealed through Yitzchak specifically — who is the aspect of gevuros [forces of strict judgment] — the aspect of the above-mentioned rebuke. And therefore water purifies from all impurities — and no woman — who is the aspect of Kingship — the aspect of lower wisdom — is purified for her husband — except through water.
Loading comments…