Sefer Tahara (Purity) - הלכות טומאת מת - פרק חמשה ועשרים

עמוד העומד בתוך הבית וטומאה רצוצה תחתיו. טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת. ואינו מטמא אלא כנגד הטומאה בלבד. ואם היה פרח יוצא מעמוד זה וכלים תחת הפרח הכלים טהורים שאינו מטמא אלא כנגד הטומאה:

[ואם יש במקום הטומאה] טפח על טפח על רום טפח הרי הוא כקבר סתום ומטמא מכל סביביו. והבית כולו טמא שהרי האהיל על הקבר:

טומאה שבתוך הכותל ומקומה טפח ע''ט על רום טפח כל העליות הבנויות על כותל זה אפילו עשר טמאות. שהרי הכותל כולו קבר סתום עד סופו והוא כותל העליות וכל עלייה מהן מאהלת על הקבר. בנה בית בצד הכותל מכאן ובית מכאן ובנה עלייה על גבי שני הבתים עד שנמצא ראש הכותל הטמא הוא באמצע קרקע העלייה. הרי העלייה טמאה שהרי האהילה על הקבר והעלייה השניה הבנויה על גבה טהורה מפני שהן זו על גבי זו ואין הכותל הטמא כותלה:

חור גדול שבעובי הכתלים שדרך בני אדם לעשותו לתשמיש. והוא הנקרא פרדסיק. שהיתה טומאה מונחת בתוכו ויש עליו דלתות סגורות הבית טהור. היתה הטומאה רצוצה בקרקעיתו או בכתליו או בגגו רואין את כל החור כולו כאילו הוא אטום ורואין מקום הטומאה אם הוא בחצי עובי הכותל שלפנים הבית טמא. ואם היתה טומאה מחצי כותל ולחוץ הבית טהור. מחצה למחצה הבית טמא:

שני פרדסקין זה בצד זה או זה על גב זה וטומאה מונחת באחת מהן ונפתח. הוא והבית טמא וחבירו טהור. היתה טומאה רצוצה בתוך הבנין רואין את הפרדסקין כאילו הן אטומין וידון מחצה למחצה:

כזית מן המת מודבק באסקופת הבית מבחוץ הבית טהור. היה רצוץ תחת האסקופה ידון מחצה למחצה. היה מודבק למשקוף הבית טמא:

כלב שאכל בשר המת ומת בתוך שלשה ימים והרי הוא מוטל על האסקופה רואין חלל הטומאה מגופו אם הוא כנגד המשקוף ולפנים הבית טמא ומכנגר המשקוף ולחוץ הבית טהור:

האשה שמת עוברה בתוך מעיה אם נעשית ראש הנפל כפיקה של שתי כיון שנפתח הרחם עד שנראת הראש נטמא הבית מפני העובר אע''פ שעדיין לא יצא:

האשה שמקשה לילד ויצאה מבית לבית והפילה נפל מת בבית שני הבית הראשון טמא בספק. שמא כשהיתה בו יצא ראשו של נפל הזה. בד''א כשלא היה ראש הנפל כפיקה של שתי אבל אם העגיל ראש הנפל כפיקה הבית הראשון טהור שאילו נפתח רחמה שם לא היתה יכולה להלך על רגליה. לפיכך אם היתה ניטלת באגפיים והוציאוה מבית לבית הבית הראשון טמא בספק אע''פ שהעגיל ראש הנפל כפיקה של שתי:

האשה שהפילה שליא הבית טמא ודאי. חזקה הוא שאין שליא בלא ולד:

מי שילדה שני ילדים אחר חי ואחד מת. אם המת יצא ראשון החי טהור שהרי לא נגע בו משיצא לאויר העולם. ואם החי יצא ראשון הרי הוא טמא שהרי אי אפשר שלא יגע בו המת משיצא לאויר העולם מפני שהוא מתגלגל אחריו כאבן שאין בו רוח חיים כדי להעמיד עצמו:

האשה שילדה ולד מת אפילו נפל קטן כמו שביארנו הרי היא טמאה טומאת ז'. מת עוברה בתוך מעיה ופשטה החיה את ידה ונגעה בו החיה טמאה שבעה והאשה טהורה עד שיצא הולד. וטומאת החיה מדבריהם גזירה שמא תגע בו משיצא לפרוזדור. אבל מן התורה אין מגע בית הסתרים מגע הואיל והוא בתוך המעים הנוגע בו טהור. וכן הבולע טבעת טמאה וחזר ובלע אחריה טבעת טהורה אע''פ שנגעו זו בזו בודאי בתוך מעיו אינו מגע והטמאה בטומאתה וטהורה בטהרתה: סליקו להו הלכות טומאת מת