Sefer Zeraim (Seeds) - הלכות תרומות - פרק שלישי

תרומה גדולה אין לה שיעור מן התורה. שנאמר ראשית דגנך כל שהוא אפילו חטה אחת פוטרת הכרי. ולכתחלה לא יפריש אלא כשיעור שנתנו חכמים ובזמן הזה שהיא עומדת לשריפה מפני הטומאה יש לו להפריש כל שהוא לכתחלה:

וכמה הוא שיעורה שנתנו חכמים. עין יפה אחד מארבעים. והבינונית אחד מחמשים. רעה אחד מששים. ולא יפחות מאחד מששים:

כל תרומה שאין הכהנים מקפידין עליה כגון תרומות החרובין והקליסין ניטלת לכתחלה אחד מששים. ואלו ניטלין אחד מששים. תרומת גידולי תרומה וערובי תרומה ותרומה טמאה שהיתה הטומאה באונס או בשגגה ותרומת הקדש ותרומת חוצה לארץ ותרומת הקצח והקליסין והחרובין והגמזיות והתורמוסין ושעורים אדומיות וכיוצא בהן ופירות עציץ שאינו נקוב. וכן האפוטרופסין כשתורמין פירות יתומים תורמין אחד מששים:

אין תורמין תרומה זו לא במדה ולא במשקל ולא במנין לפי שלא נאמר בה שיעור אלא אומד ומפריש בדעתו כמו אחד מששים אבל תורם הוא את המדוד ואת השקול ואת המנוי. ולא יתרום בסל ובקופה שמדתן ידועה. אבל תורם הוא בהן חציין או שלישן ולא יתרום בסאה חציה שהחציה מדה:

המרבה בתרומה הואיל ושייר מקצת חולין הרי זו תרומה. אבל אם אמר כל הפירות האלו תרומה לא אמר כלום. המתכוין לתרום אחד מי' ועלתה בידו אחד מששים תרומתו תרומה. נתכוון לתרום אחד מששים ועלתה בידו אחד מחמשים אינו תרומה:

המפריש תרומה ועלתה בידו אפי' אחד מעשרים תרומתו תרומה. תרם ועלתה בידו אחד מששים וחזר והוסיף לשם תרומה אותה התוספת חייבת במעשרות ומפריש ממנה הכהן המעשרות ואחר כך יאכלנה. תרם ועלתה בידו אחד מששים ואחד הרי זו תרומה ויחזור ויתרום פעם שנייה כדי להשלים השיעור שבדעתו. והתוספת הזאת יש לו להפרישה במדה או במשקל או במנין אבל לא יפרישנה אלא מן המוקף כראשונה:

המפריש מקצת התרומה אותו המקצת אינו תרומה והרי הוא כחלק הכרי. ואעפ''כ צריך להפריש תרומת אותו מקצת ממנו. ולא יפריש עליו מפירות אחרות:

המפריש מקצת תרומה מכרי זה ומקצת תרומה מכרי אחר ממינו. ה''ז לא יתרום מזה על זה. האומר תרומת הכרי זה לתוכו אם אמר בצפונו או בדרומו קרא שם וחייב להפריש ממנו תרומתו ואם לא ציין במקום לא אמר כלום:

אמר תרומת הכרי זה והכרי הזה כזה מקום שנסתיימה תרומתו של ראשון שם נסתיימה תרומתו של שני:

תרומת מעשר אין מפרישין אותה באומד. אלא מדקדק בשיעורה ואפילו בזמן הזה. שהרי שיעורה מפורש בתורה:

דבר שדרכו למדוד מודד. ודבר הנשקל שוקל. דבר שאפשר למנותו מונה. היה אפשר למנותו ולשוקלו ולמודדו המונה משובח והמודד משובח ממנו והשוקל משובח משניהן:

מצות תרומת מעשר שיפריש אותן בן לוי ממעשרו. שנאמר וכי תקחו מאת בני ישראל את המעשר. ויש לישראל להפריש אותה וליתנה לכהן. ויתן המעשר ללוי אחר שיפריש ממנו תרומתו שהיא מעשר מן המעשר:

ישראל שהפריש מעשר ראשון כשהוא שבלים קודם שידוש ויפריש תרומה גדולה ונתנו ללוי. אין הלוי חייב להפריש ממנו תרומה גדולה אחר שידושנו אלא תרומת מעשר בלבד. אבל אם דש ישראל והפריש המעשר מן הדגן קודם שיפריש תרומה גדולה [ונתנו ללוי חייב הלוי להפריש ממנו תרומה גדולה] ותרומת מעשר מאחר שנעשה דגן נתחייב בתרומה שנאמר ראשית דגנך:

בן לוי שלקח מעשר שבלים לא יתן תרומתו לכהן שבלים אלא קונסין אותו לדוש ולזרות וליתן לו מעשר מן המעשר מן הדגן ואינו חייב ליתן לו מעשר מן התבן או העצה. ואם הפריש תרומת מעשר שבלים כמו שנתנו לו ה''ז כותש ונותן לכהן את הזרע ואת התבן ומפני מה קנסוהו לכתוש מפני שלקח המעשר שבלים והפקיע ממנו תרומה גדולה:

בן ישראל שאמר ללוי כך אמר לי אבא מעשר לך בידי אין חוששין לתרומת מעשר שבו. שהרי אביו הפריש תרומתו ולפיכך צוהו שזה המעשר לפלוני הלוי. ואם אמר לו כך אמר לי אבא כור מעשר יש לך בידי חוששין לתרומת מעשר שבו:

תרומת מעשר שהיה בה אחד משמונה בשמינית מוליכה לכהן. פחות מכן אינו מטפל להוליכה אלא משליכה באור ושורפה. וביין ובשמן אפילו כל שהוא מוליכה לכהן. ובלבד שתהא תר''מ ודאית וטהורה אבל אם היתה טמאה או שהיתה של דמאי אם אין בה כשיעור אינו מטפל בה אלא שורפה:

אין תורמין תרומה גדולה אלא מן המוקף. כיצד היו לו חמשים סאה בבית זה וחמשים סאה בבית אחר לא יפריש מאחד מהן שתי סאים על המאה. שנמצא מפריש ממקום זה על מקום אחר. ואם הפריש שלא מן המוקף תרומתו תרומה והוא שיהיה המופרש שמור אבל אם היה טעון כדי יין או שמן וראה שמשתברין ואמר הרי הן תרומה על פירות שבביתי לא אמר כלום:

פירות המפוזרין בתוך הבית או שתי מגורות שבבית אחד תורם מאחת על הכל. שקי תבואה ועיגולי דבילה וחביות של גרוגרות אם היו בהקיפה אחת תורם מאחת על הכל. חביות של יין עד שלא סתם את פיהן תורם מאחד על הכל. משסתם תורם מכל אחת ואחת:

היה מלקט גפי ירק ומניח בגינה תורם מאחד על הכל. הביא מין אחד ביניהן תורם מכל אחד ואחד. הביא מינין הרבה בקופה כרוב מלמעלה וכרוב מלמטה ומין אחר באמצע לא יתרום מן העליון על התחתון. ואם הקיף חמשה ציבורים בגורן תורם מא' על הכל בזמן שעיקר הגורן קיים אין עיקר הגורן קיים תורם מכל אחד ואחד:

תרומת מעשר מפרישין אותו שלא מן המוקף שנאמר מכל מעשרותיכם תרימו תרומה אפילו מעשר אחד במדינה זו ומעשר אחד במדינה אחרת מפריש תרומה מאחד על הכל. ות''ח אין תורמין אלא מן המוקף ואפילו תרומת מעשר:

בן לוי שהיה לו מע''ר שלא ניטלה ממנו תרומתו והניחו להיות מפריש עליו והולך הוא בטבלו מה שעשה עשוי. שנאמר כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה' תרומה מלמד שהוא עושה את כולו תרומה לאחר:

הפריש ממנו תרומת מעשר תחלה ואח''כ הניחו להיות מפריש עליו והולך עד שיעשה כולו תרומת מעשר ויתנו לכהן לא עשה כלום. שנאמר את מקדשו ממנו בזמן שקדשיו בתוכו עושה אותו תרומה לאחרים. אין קדשיו בתוכו אינו עושה אותו תרומה לאחרים. וכן המניח פירות להיות מפריש עליהם תרומה גדולה צריך שיהיו טבולין לתרומה. ואם הניחן להיות מפריש עליהן מעשר צריך שיהיו טבולין למעשר:

כשמפרישין תרומה ומעשר מפרישין אותן על הסדר. כיצד מפריש בכורים תחילה לכל. ואח''כ תרומה גדולה. ואח''כ מעשר ראשון. ואח''כ מעשר שני או מעשר עני. והמקדים שני לראשון. או מעשר לתרומה. או תרומה לבכורים. אע''פ שעבר על לא תעשה מה שעשה עשוי. ומניין שהוא בלא תעשה שנאמר מלאתך ודמעך לא תאחר. לא תאחר דבר שראוי להקדימו ואין לוקין על לאו זה:

הרוצה להפריש תרומה גדולה ותרומת מעשר כאחד מפריש אחד מל''ג ושליש. ואומר אחד ממאה שיש כאן הרי הוא בצד זה שהפרשתי והרי הוא חולין. והנשאר מזה שהפרשתי הוא תרומה על הכל. והמעשר שראוי להיות למאה חולין אלו הרי הוא בצד זה שהפרשתי וזה הנשאר יתר על התרומה ממה שהפרשתי הרי הוא תרומת מעשר על הכל: