Sefer Zeraim (Seeds) - הלכות מעשר - פרק ארבעה עשר

הלוקח מן הסיטון וחזר ולקח ממנו פעם שנייה לא יעשר מזה על זה אע''פ שהוא מין אחד אפילו מקופה אחת. אעפ''י שמכיר את החבית שהיא היא מפני שהסיטון לוקח מאנשים הרבה ומוכר. ושמא לקח זה שמכר תחלה מע''ה שפירותיו דמאי וזה שלקח בסוף מחבר שפירותיו מתוקנין. וכבר ביארנו שאין מעשרין מן החייב על הפטור ולא מן הפטור על החייב. ואם אמר הסיטון משל אחד הן נאמן:

היה מוכר כשות או ירק והן מביאין וצוברין לפניו הלוקח ממנו מעשר מכל כשות וכשות ומכל אגודה ואגודה ומכל תמרה ותמרה:

הלוקח מבע''ה וחזר ולקח ממנו שנייה. מעשר מזה על זה אפילו משתי קופות אפילו משתי עיירות שחזקתו שאינו מוכר אלא משלו:

בעה''ב שהיה מוכר ירק בשוק בזמן שמביאין לו מגנותיו מעשר מאחד על הכל. ובזמן שמביאין לו מגנות אחרות אם לקח ממנו וחזר ולקח ממנו פעם שנייה לא יעשר מזה על זה:

הלוקח פת מן הנחתום לא יעשר מן החמה על הצוננת שאני אומר חיטים של אמש היו משל אחד ושל היום משל אחר:

הלוקח מן הפלטר אע''פ שהן דפוסין הרבה מעשר מאחד על הכל. שהנחתום שמוכר למנפול עושה עיסתו דפוסין הרבה. אבל הלוקח מן המנפול מעשר מכל דפוס ודפוס. שהמנפול לוקח משני נחתומין:

תשעה מנפולין שלקחו מעשרה נחתומין הואיל ואחד מהן לקח משנים כל הלוקח מאחד מן התשעה מעשר מכל דפוס ודפוס:

הלוקח מן העני וכן העני שנתנו לו פרוסות פת או פלחי דבילה מעשר מכל אחת ואחת. ובתמרים ובגרוגרות בולל הכל ומעשר. אימתי בזמן שהמתנה מרובה. אבל במועטת מעשר מכל מתנה ומתנה:

שחק את הפת ועשאה פירורין ואת הגרוגרות ועשאן דבילה מעשר מאחד על הכל:

פועלים או אורחים שהיו מסובין ואוכלין והותירו פרוסות מעשר מכל אחת ואחת: סליקו להו הלכות מעשר