Sections
Drushim (Homilies): Sefer Yetzira, Mitzvos, and more
אוצרות רמח"ל / Otzros Ramchal
The Drushim
Contents
Editorial Introductions — Page 205
On the Drushei "Kullan Yitah" (כלן יטה)
On the Twenty-Four Ornaments of the Bride (כ"ד קישוטי כלה)
On the Roshei Perakim shel Divrei Moreh (ראשי פרקים של דברי מורה)
Commentary on the First Mishna of Sefer Yetzira
"Sefer Yetzira — Thirty-two paths of Wisdom…" | [Sefer Yetzira, Mishna 1]
ספר יצירה ל״ב נתיבות חכמה וכד דע ,כי כל העולמות הנפרדים נעשו בסוד האותיות העליונות לפי כל הבחינות שיש בהם .ו עוד ,כשרצה א״ס ב״ה לברוא אלה העולמות התחתונים, אז קשר כל הספירות של האצילות ביחד ונקרא חותם העולם .ו אז המציא מציאות חומר אחד היולי ,ו סודו מלכות .והוא חומר נפרד ,אלא שנקרא מלכות — כשנקח כל המציאות כלו בערך אחד ,שאז כל התפשטות האלקות הוא ב סוד( הי״ ס) [הט׳ ספירות] וכל הנפרדים ב סוד מלכות .וז ה החומר היה בלתי צורה .אלא שהיה מוכן לקבל הצורות ,והוא סוד התהו .ובחינת החומר הזה נקרא עפר .ל היו תוב סוד ה׳ שלה׳ [ =הוי״ה] ב״ה .וז״ ס :״הכל היה מן העפר״ .ו אזיצאוכל בחינות האותיות ב סוד אותיות חקוקות על החותם .והוא מה שנגלה מבחינת האותיות למעלה בקשר הספירות שזכרתי ,שאח ״כ ניתן זהעל חומר היולי .ונע שובו מיד כל הצורות ,ונקרא רשימו דחותמא דפתקא. והנה זה הבחינה — הרשימו עצמו .הוא בחינה אחת מן המלכות של האלקות עצמו ,המתפרש ועוש ה הצורה בנבראים .שהוא החומר הזה וה״ס : ״ שימני כחותם״ ,שהחותם הכללי הוא בבחינת שאר השמות ,שהם של מלכות .ו היינו שהפרצופים של אותיות עצמן מתחלקים :כל הכינויים — בב חי׳ מלכות ,והשם הוי״ה ב״ה — בב חי׳ ת״ת ,והחותם הנחתם הוא בשם אלקים .ו כל כנויו בשם אלקים ,בסוד הטבע כמנין אלקים .אך חותם האצילות הוא ב סוד שם הוי״ה ב״ה .נמצא החותם עצמו הוא יסוד ,והמלכות נחלקת לב׳ בחינות ,בחינה אחת הוא החומר הנ״ל ,וז ה נפרד ,ונקראת ג״כ מלכות, והרשימושל החומר נקראת ג״כ מלכות .חלק ע ליון שבה .שהוא אלקות. והשכינה למעלה במקומה הוא בבחינת עטרה ברא ש צדיק .והוא ממש חותם אות ברית קדש .ב סוד ה׳ של שם. ו הבן היטב כל חילוקי המדרגות שיש בכאן — עטרת הברית הוא החותם ,והוא השכינה למעלה .ונקרא חותם של יסוד .כי נחשבת לחלק אחד מן היסוד ,ומלכו ת עצמה ישבהב׳ בחינות :החומר ,והוא חלק התחתון, הרשימו שבחומר ,והוא חלק העליון .והנה חקיקת הכ״ב אותיות בחותם נעשו ע״י הל״ב נתיבות חכמה ,והם הל״ב נתיבות שיש באותיות עצמן .ו סוד הענין, כי החכמה עצמה היא סוד י׳ אחת ,ו ס״ז פליאות חכמה ,ועשתה לה נתיבות בהתפשטותה ,והם כל הקוים הנמצאים באו תיות עצמם .וז״ סכי בהעלותךות האותיות נחקקות ,נשאר מקום אל הקוים ,כ מו נתיבות ממש .והנה מקום היודי״ן נקרא פליאו ת חכמה ,כי הי׳ מורה היותה מאירה מתגלה .אך מקום הקוים נק׳ נתיבות .וז ה צורת האותיות עם הנתיבות :א :צורתה בהב׳ נתיבות ופליא ה אחת. ».נתיב שני ,כי במקום ש אין צד אחד נמשך חוץ מהצד אחר — נחשב הכל נתיב אחד .ב :י שבה שני נתיבות, ד היינו ר :נתיב אחד — .נתיב שני .ו כן שאר כל האותיות :מקום היודי״ן — פליאות ,מקום הקוים — נתיבות .ואסדר לךכל האותיות: גדהוזחטיכ Sמ גסעפ צקר <ד ת ויוודוווירו נ«ו יככוכוכסכוכיכיכור ויוריו נמצא שחקיקת כל האותיות כצורתם היה ב סוד פליאו ת נתיבות חכמה. והנה הפליאות אינם עולים מן המנין ,כי באמת הם מופלאים ,כי אם הנתיבות, שםיש התפשטות שלהם ,ושם מתפשט אח״כ כל ענייני האותיות ברא ש הל״ב נתיבות עליונו ת.ו סוד הל״ב נתיבות הםהם [ל״ ב] אלהי״ם דמעשה בראשית. הל״ב נתיבות עושי םד׳ עניינים באו תיות עצמם :א׳ — נתיבות לכל אחד ואחד ,הוא ענין המילואים שלכל האותיות ,ו ענין כל אלה התיבות שיש לכל אות .ב׳ — ענין כל המספרים שלכל האותיות .ג׳ — ענין כל התמורות .ד׳ — ענין כל הצירופים בראשי תיבות ו סופי תיבות וא מצעי תיבות .וז הו :חקקן חקיקה כללית ,חצבן הוא כל אחת עם מילואי ה ועם מרגנותיה ,שקלן ב סוד המספר .ו ה מירן ב סוד התמורות ,צרפם ב סוד הצירופים. ונאמר עתה באיזה שמו תנעשו הדברים האלה .השמות שם י״ה צבאו״ ת אלהי י שראל .וז״ ס :״בי״ הה׳ צור עולמי ם״ .״בי״ השמווע לזו ל פניו״ .והנה החכמה העצומה שמה י״ה ,וז ה רושם העושה כל החקיקות .ו מיד באוכל הסדרים תחת סדר שם הוי״ה ב״ה ,ו אז נחלקו לח׳ ח׳ ,והכל ב סוד י״ה ,כי בי׳ נעשוד׳ הויו״ ת לזכר ,ובה׳ — ד׳ הויות עצמם ב סוד נקבה ,ב סוד אמ״ש ואש״ם .ו אזהםח׳ הויו״ת ,שבהם ל״ב נתיבות ג״כ .וכל זהב סוד חכמה .אך כדי לצאת הציור ממש צריך שי תלב שו הנתיבות בבינה ,ו לכן בחכמה נקראים שבילים .אך מצד מה שמתגלים בבינה נקראים נתיבות .והנה י״ה עוש הכל הנתיבות שזכר תי .יהו״ה עושה כל הד׳ סדרים שאמרתי ,והם דין .וא ח״כ מתפרשים כל סדר ההשפעה למשרתים ,להיות מנהגים אותם .וז הו צבאו ת — אות הוא בצבא שלו .והנה כאן שול טות נשמותיהם שלישראל,ב סוד :״עם המלך במלאכתו ישבו שם״ .וז ה אלקי י שראל .וכל השמות הנקראים כאן אלקי ישראל מורים שהם הולכים על ענין הנשמות .ו עוד הוא התפשטות פירוש מ״א דספר יציית החכמה .וא ח״ב מתלבש בבינה ב סוד אלקים חיים .ו עוד מגיע לז״א ,שי סודו הוא החותם .והוא מלך עולם. והנה עד כאן הרכבת החותם .וח׳ שמות מאירים מסוד הל״ב אלה ,והם : אל רחום ו חנון רםונשאשוכןעד מרום ו קדו ש .ע״י ל׳׳ב אותיות ,ו שול טים ב סוד הל״ב אלה .ואח״כ יש שמות ,והוא בחינה אחת שבו שורים הצורות על החומר ,וז״ ם :״בי״ה שמו״ .וכ אן יוצא שם :ישמו הוהי ה״ו ,ו בו חוזרים ונכתבים למעלה הצורות כמו שנעשו. ו תבין בכאן סוד גדול ,שהוא ענין ״כל מע שיך בספר נכתבים״ .ותראה שספר עולה כמנין שם ,וזה כי אחר שנצ טיירו הצורות למעה ,חוזרים ונרשמים למעלה .ו היינו :״גל מיר אוי עיניך ועל ספרך כולם יכ תבו״ ,ו כן: ״ויכתב בספר זכ רון ל פניו ליר איה׳ולחו שבי שמו״ ,וב סוד זה נעשה ג׳ ספרים ,שבהם נכתבים כל החותמות שנחתמים ,כי החותמות נחתמים כולם בג׳ בחינות — עולם שנה נפש .ועניני הנפש נכתבים בספר אחד בפני עצמו, ו היינו גלמי.ו היינו ״על ספרך כולם יכתבו״ .דברי עולם נקרא ספר הזכרונות, וד ברי השנה — דברי הימים .וה״ס :״מי יספר שחקים בחכמה״ .ו הענין ,כי הנה כל הנברא הוא הודעת פעולו תיו יתב׳ שמו ,שזה מורה על ענין אחד .וז ה מורה על דבר אחר ,והוא כמוה׳ [ = הוי״ ה] שאינו ה שור ש עצמו ,אבל מורה עליו ,כך כל הנבראים כולם הםממששמושל הקב״ה .וז הו :״כל הנקרא ב שמי״ .וז ה בבחינת השראת הצורה על החומר שפיר שתי למעלה .ש אז חוזרים כולם להיות רקשמושל הקב״ה .ו אז בבחינה זאת נרשמים למעלה בשכינה עצמה ב סוד ספר .וזה כדי לקבוע ההנהגה עלזיהם בחר עוד חסד. ונמצא כיב סוד י״ה יוצאים כל הל״ב נתיבות ,ובהם כל מיני צירופי ם ו מדרגו ת שאפ שר למצוא האותיות ,והיא חקיקתןם] בחותם .ואח״כ יש הצורה עצמה הנרשמת על החומר ,וזה נקרא שם .כי זהשמושל הקב״ה ,שכל צורה מן הצורות האלה הגשמיות מראה אחת מן הכחות העליונים ,אך לא שהם כך, אלא שהם משלאל הכחות ההם .ו ס״ז נשרש במוח וקרום של מוח .כי המוח הוא החכמה העושה כל הנתיבות .והקרום סובב עליה וסותם אותה כמו לבו ש .וז ה שור ש לבחינת השם הזה שמסתיר עניני כחות העליונים ,ו אין נראה אלא החיצון ,שהוא השם בכל הצורות התלויים בו.ואףעלפיכן דנים הפנימי עלה חיצון ,וז ה בי״ה שמו כנ״ל ,וקרום הוא כ מנץ שמו .נמצא ל פי״ז כל הנבראים אינם אלא לבו שים שלוב שים האורות עליונים על עצמם ,ונקראים לבו שלפי ההתלבשות ,והוא קרום .ו לפיש אין זה [ ה] לבו ש אלא גי לוי ו הודעת הכחות שבפנים ,על כן נקרא שמו .ו עלזה הענין נאמר :״אני השם הוא שמי״, שצריך שכל הבריאה סוף סוף תטהר מפני הארה אשר בהם. פירוש מ״א דספר יצירת והנה שםי ה״ו הוא החותם .והמחתים הוא י״ה .וכללם הוא כך :בתחלה מתפשטים הל״ב נתיבות ב סוד הפלאות ,שהם ח׳ ,ונעשים ח׳ הויו״ ת,ו הגי לוי בנתיבות שלהם .וכל זה הוא ב סוד הוי״ה ,ש בו מתחלקים הנתיבות לד׳ סדרים .ואח״כ ישכל ענין צבאות ואלקי ישראל הנ״ל .והנה כלזה הוא בתחילה ב סוד הי׳ שהוא חכמה ,אח״כ ב סוד הה׳ שהוא בינה ,ואח״כ ב סוד הו׳ שהוא ז״א ,וז הו אלקים חיים ו מלך עולם .כי כלמהש הוכן כבר בשם י׳׳ה כך חוזר ומקבל וי דין יותרכולו באלקים חיים .ואח״כ כולוב מלך עולם ,ו היינו י ה״ו שלשתם שלמים .ו אז נקרא שהחותם שלם .ו אז יוצאי ם הח׳ שמות שאמרתי ,שהם אלו כו׳ .והם הל״ב שכבר נ תגלגלו בג׳ גלגולי םבי ה״ו .ונ שלם עניינם .ו אז חותמים חותמם ב חומר כנ״ל ,ויוצ את הצורה שהיא שמו,ו היינו ולפי שבחותם נ תגלגלו הדברים ג׳ פעמים ,יוצאים ג׳ מיני חתימה ,כל אחד מהם שלם בכל האותיות וגלגולי הם ,והם נכתבים בג׳ ספרים :עולם, שנה .נפ ש ,מה שיש בזה יש בזה .וכולם יוצאים מן הרושם השלם ,אלא ש מצד י׳ נעשה כלד ברי העולם בסדר זה.ומצדה׳ נעשה כלדברי השנה .ו מצד ו׳ נעשה כלד ברי הנפש .והנה ה׳[ השם] הוא א׳ .אלא שנכתב בג׳ ספרים .וזה צריך כדי לחדש לע״ל ההנהגה לנצ חיות ע פ״י מה שנעשה עתה .וע״כ צריך כל הספרים האלה לחדש הכל על פיהם .והנה הנצח הוד הס עומדי ם לברר כל דבר לי מין ולש מאל ,וסימנך שחקים — ששוחקים מן לצדיקים לע״ל, והטחינה אינה אלא הטחנת הדברים זה מזה .וע״כ בהגיע הדברים אל נ״ה — הם המחלקים כל הנתיבות האלה של החכמה ,להיות הולכים אלה לב חי׳ אדם ואלה לב חי׳ עולם ואלה לב חי׳ שנה .וז״ ס נצח נצחים הוד הודות ,רק בנצח נחשבים כל הדברים לי מין .וב הוד כל דברים לש מאל .ו ע״ז נאמר:״מי יספר שחקים בחכמה״ ,כי בנ״ה נחלקים הספרים האלה לפי החכמה הנמשכת בהם, ו היינו ״ סולו לרוכב בערבו ת״ ,שהם נ״ה ,״בי״ה ש מו״. והנה ב׳ מינים יש לשם הזה :ההוראה ע״י האדם שהוא נכבד ,ונברא בצלם ,וההוראה כיכל שאר הבריות שאינם בעלי שכל ,וי ש שאינם ב עלי חיות .ו לכןב׳ קרומים ישלו למו ח ,ועליהם נאמר כנגדם בביצים ניכר ,כי שם מתגלים אלה לחלק החכמה לאלה הב׳ לבו שיםב סוד הספרים הנ״ל .והשנה נמצאת בדרך אחר ,כי הוא דברש אינו ב מציאו ת מורג ש ,וה״ס האויר ש בין קרום לקרום .ו אעפ״י שלפעמים נראה ש האויר שבאמצע הוא ב חי׳ דעת ,אך כאן אפר ש בדרך אחרת .כ מו שידע תש האורו ת לפעמים משמשים לספירה אחת ,ולפעמי ם לספירה אחרת ,כ מו שצריך .ו הרי נשלם השם ישמוהוהי ה״ו. כי הוי״ה הוא המתגלגל בג׳ אותיות י ה״ו ,ו אז יוצ א השם כלול מכולם. פירוש מ״א דס0י יציית והנה משם זה מקבל מט״ט ,ואח״ב יוצא וכו תב בספר ,והוא המעלה דברים להיות נרשמים בספר .והנה מלת ספר מתפרש לג׳ ל שונות ,בל שון ספר של כתיבה ,ב ל שון ספר של מנין ובל שון ספר של דיבור .והספר של אדם הוא ספר ממש ,והוא ענין :״ועל ספרך כולם יכתבו״ .והספר של עולם הוא ספר, כענין ״ ה סןר אשר ספרם״ .והספר של שנה הוא ספור ,כענין ״זכור ימות עולם״ ,ו הוא סיפור דברי ם ממש. והנה אלה הםג׳ מיני השגחות של אדם :י ש השגחה פרטית בכל ענייניו, והכל נרשם ( אכב׳) ,בגו פוו פניו נרשמים הדברים ב סוד :״זה ספר תולדו ת (ה)אדם״ ונר שמים כולם ב סוד זרהפ״ס .השולטים בו בה׳ מקומות ,ועושים הרשומים ,כמבואר במקומו .והימים הוא ממש רק ענין סיפור דברים, שנודעים ונזכרי םכלד ברי הימים ,ב סוד :״אתה זוכר מעשה עולם״ .וכל יום ויו ם שתחתיו כלמה שנעשה ,וזה מה שיגלה הקב״ה לע״ל .אך שאר הדברים מתנהגים בהנהגה כללית ,רק ב סוד מספר מיניהם ,שכולם ספורים ועומדי ם ל פניו ית׳ ,להתפשט בהם הפעולה הצריכה .והנה שם הג׳ ספרים הוא * T I ועולי ם י״ה ,ל הורו ת שהם ספרים שלי״ ה שזכרנול מעל ה,ב סוד :״ביה ש מו״. והנה בתחילה יוצא רושם החותם כנ״ל ,ו סודו שד״י יהו״ה .שהוא כ מנץ שם .והנה הב׳ שמות כא׳ ,שעליהם נאמר ״וארא אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה״׳ וגו׳ ,כי אלו הב׳ שמות הנותנים צורה אל החומר. וכשה שלי מו הצורה ו חזרו לרשום אותה .אז נקראו הב׳ שמות ספר .שלהם ג׳ הוראות כנ״ל .ו אז ניתוסף בהם ה׳ אחת שמתחלקת לג׳ ,אך שרשה א׳ ,ו אז יוצא השם מה״ש ,ול כן בכח השם הזה הוא ל הודיע כל( הנכ תב) בג׳ ספרים אלה ,ד בר יום ביו מו. ותדע עתה סוד גדול ,כי מןזה השם יוצא ובא כלע שיי ת הצורות למטה, שיו כלו לקבל השפע מלמעלה ,להורות עתידות ,או שאר עניינים על הגדה, יהיה עפ״י המזלות אוע פ״י אמה כח אחר שיהיה.
Know that all the separated worlds were made through the secret of the supernal letters, according to all the dimensions that exist within them. Furthermore — when the Ein Sof, Blessed is He, desired to create these lower worlds, He then bound all the Sefiros of Atzilus together — and this is called the Seal of the World (chotam ha-olam). And then He brought into existence a primordial matter (chomer echad hayuli) — and its secret is Malchus. And it is a separated matter — yet it is called Malchus — when we take all of existence together under one accounting: then all the extension of Divinity is in the dimension of the nine Sefiros, and all separated beings are in the dimension of Malchus. And this matter was without form — only prepared to receive forms. And this is the secret of the primordial chaos (tohu). And the dimension of this matter is called "dust" — for it is in the dimension of the lower heh of the Name הוי"ה, Blessed is He. And this is the secret of: "Everything came from the dust" [Ecclesiastes 3:20]. And then all the dimensions of the letters emerged in the dimension of letters engraved upon the seal. And this is what was revealed from the dimension of the letters above — in the binding of the Sefiros that I mentioned — which was afterward placed upon the primordial matter. And all forms were immediately made in it — and this is called the reshimu of the seal's impression (reshimu de-chotma de-patka).
And behold — this dimension — the reshimu itself — is one dimension of the Malchus of Divinity itself. It spreads and makes forms in the created beings. And this is this primordial matter — and this is the secret of: "Place me as a seal" [Song of Songs 8:6]. For the general seal is in the dimension of the other Divine Names which belong to Malchus. That is — the faces (partzufim) of the letters themselves are divided: all the appellatives (kinuyim) belong to the dimension of Malchus; the Name הוי"ה, Blessed is He, belongs to the dimension of Tiferes; and the seal that seals is in the Name Elokim. And all its appellatives in the Name Elokim — in the secret of nature, whose numerical value equals Elokim. But the seal of Atzilus is in the dimension of the Name הוי"ה, Blessed is He. It emerges that the seal itself is Yesod. And Malchus divides into two dimensions: one dimension is the matter described above — and this is separated — and it is also called Malchus. And the reshimu of the matter is also called Malchus — the supernal portion of it — which is Divinity. And the Shechina above in Her place is in the dimension of a crown upon the head of the righteous one (atara be-rosh tzaddik). And this is truly the seal of the sign of the holy covenant (chotam os bris kodesh) — in the dimension of the heh of the Name.
And understand well all the divisions of levels that exist here: the crown of the covenant is the seal — and this is the Shechina above. It is called the seal of Yesod — for it is counted as one part of Yesod. And Malchus itself has two dimensions: the matter — which is the lower part; and the reshimu within the matter — which is the upper part.
And the engraving of the twenty-two letters upon the seal was accomplished through the thirty-two paths of Wisdom — these are the thirty-two paths that exist within the letters themselves. And the secret of the matter: for Wisdom (Chachma) itself is the secret of one yud — and this is the secret of the "wonders of Wisdom" (peli'os chachma). And it made for itself paths in its extension — which are all the lines found within the letters themselves. And this is the secret: for when the letters are being engraved, there remains space for the lines — just like actual paths. And the location of the yud-points is called "wonders of Wisdom" — for the yud indicates that it is shining and revealing. But the location of the lines is called "paths" (nesivos). And this is the form of the letters with their paths:
The letter alef: it has two paths and one wonder. The letter beis: it has two paths. And so with all the rest of the letters — the location of the yud-points is "wonders," the location of the lines is "paths."
It emerges that the engraving of all the letters as their form was in the secret of the wonders and paths of Wisdom. And the wonders do not enter into the count — for truly they are wondrous, hidden. Only the paths — there is where their extension is. And there all the matters of the letters extend — at the head of the thirty-two supernal paths. And the secret of the thirty-two paths is itself the thirty-two Elokims of the Act of Creation (Ma'aseh Bereishis).
The thirty-two paths accomplish four things in the letters themselves: First — the paths for each and every letter — which is the matter of the "fillings" (miluyim) of every letter, and the matter of all the words belonging to each letter. Second — the matter of all the numerical values of all the letters. Third — the matter of all the permutations (temuroth). Fourth — the matter of all the combinations using initial, final, and medial letters. And this is the meaning of: He engraved them — general engraving; He hewed them — each one with its filling and with its pearls (marganiyosiha); He weighed them — in the secret of number; He transformed them — in the secret of permutations; He combined them — in the secret of combinations.
And let us now state in which Names all these things were accomplished. The Names: Yah, Tzvaos, Elokei Yisrael. And this is the secret of: "With Yah, Hashem is the Rock of worlds" [Isaiah 26:4]. "Extol Him who rides upon the highest heavens — with Yah is His Name" [Psalms 68:5]. And behold — the vast Wisdom — its Name is Yah. And this is the impression (roshem) that makes all the engravings. And immediately all the orders come under the order of the Name הוי"ה, Blessed is He. And then they divided into eight groups of eight — all in the secret of Yah. For in the yud, four הוי"הs were made for the male; and in the heh, four הוי"הs for the female — in the secret of alef-mem-shin and alef-shin-mem. And then there are eight הוי"הs — in which there are also thirty-two paths. And all this is in the secret of Wisdom. But in order for the actual form to emerge — the paths must be clothed in Bina. Therefore in Wisdom they are called "trails" (shvilim); but from the side of their revelation in Bina they are called "paths" (nesivos). And behold — Yah makes all the paths I mentioned. הוי"ה makes all the four orders I mentioned — and these are judgment (din). And afterward all the order of influence is distributed to the ministers — to govern them. And this is Tzvaos — each is a sign (os) in His army (tzava). And here reign the souls of Israel — in the dimension of: "those who dwell with the King in His work" [I Chronicles 4:23]. And this is Elokei Yisrael.
And this is the construction of the seal thus far. And eight Names radiate from the secret of these thirty-two, and they are: El Rachum ve-Chanun Ram ve-Nisa Shochen Ad Marom ve-Kadosh — through thirty-two letters, ruling in the secret of these thirty-two. And afterward there are Names — one dimension in which the forms rest upon the matter — and this is the secret of: "Extol… with Yah is His Name." And from here emerges the Name: Yishmo-Hohi-Heh-Vav — and through it the forms are re-inscribed above as they were made.
And understand here a great secret — which is the matter of: "all Your deeds are written in a book". And you will see that the word sefer (book) has the same numerical value as shem (Name). For after the forms were drawn below — they return and are inscribed above. And this is: "My unformed substance Your eyes did see, and in Your book they were all written" [Psalms 139:16]. And also: "a book of remembrance was written before Him for those who fear Hashem and who think of His Name" [Malachi 3:16]. And in this secret three books were made — in which are written all the seals that are sealed. For the seals are all sealed in three dimensions — olam (world), shanah (year), nefesh (soul). The matters of the soul are written in one separate book — and this is "my unformed substance" — and this is "in Your book they were all written." The matters of the world is called the Book of Remembrance. And the matters of the year — the Chronicles (Divrei HaYamim). And this is the secret of: "Who can count the skies with wisdom?" [Job 38:37].
And the matter: all of creation is the declaration of His deeds, may His Name be blessed — which indicates one thing, and which indicates another thing. And it is like the Name הוי"ה — which is not the root itself but indicates toward it — so too all created beings are literally the Name of the Holy One, Blessed is He. And this is: "All that is called by My Name" [Isaiah 43:7]. And this is in the dimension of the resting of the form upon the matter described above. For then all of them return to being only His Name. And then in this dimension they are inscribed above in the Shechina Herself in the secret of a book. And this is in order to fix the governance upon them through choosing yet more Chesed.
And thus from the secret of Yah emerge all thirty-two paths — containing all kinds of combinations and levels that it is possible to find among the letters — and this is their engraving on the seal. And afterward there is the form itself that is inscribed upon the matter — and this is called a Name. For this is the Name of the Holy One, Blessed is He — for each of these physical forms shows one of the supernal forces — though they are not literally so — but are a parable unto those forces. And this is rooted in the brain and the membrane of the brain. For the brain is the Wisdom that makes all the paths. And the membrane surrounds it and seals it like a garment. And this is the root of the dimension of this Name — which conceals the matters of the supernal forces — and only the outer is seen — which is the Name in all the forms that depend upon it. And yet judgment is applied to the inner according to the outer. And this is: Bi-Yah Shemo (ב"יה שמו). And the membrane is numerically equivalent to "His Name" (shmo). It emerges from this that all created beings are nothing but garments worn by the supernal lights upon themselves — called "garment" according to the clothing — which is membrane. And since this garment is only the revelation and declaration of the forces within — therefore it is called "His Name." And regarding this it is said: "I am Hashem — that is My Name" [Isaiah 42:8] — for all of creation must ultimately be purified before the illumination that is in them.
And behold — the Name Yah-Vav is the seal. And the sealer is Yah. And their totality is thus: first the thirty-two paths extend in the secret of the wonders — which are eight — and become eight הוי"הs. And the revelation is through their paths. And all this is in the secret of הוי"ה — through which the paths divide into four orders. And afterward come all the matters of Tzvaos and Elokei Yisrael. And behold — all of this is first in the secret of the yud which is Chachma; then in the secret of the heh which is Bina; then in the secret of the vav which is Ze'ir Anpin — and this is Elokim Chaim (the Living G-d) and Melech Olam (King of the world). And then the seal is called complete. And then emerge the eight Names I mentioned — which are the thirty-two that have already rolled through three rollings in Yah-Vav — and their matter is completed. And then they seal their seal upon the matter as stated — and the form emerges which is His Name — and this is Bi-Yah Shemo.
And since matters rolled through the seal three times — three types of sealing emerge — each complete with all letters and their rollings — and they are written in three books: world, year, soul — what is in this is in that. And all emerge from the complete impression — only from the side of the yud are all matters of the world made; from the side of the heh — all matters of the year; from the side of the vav — all matters of the soul. And behold — the Name is one. Only it is written in three books. And this is needed in order to renew the governance for eternity according to what is done now. And all these books are needed to renew everything according to them.
And from this Name Metatron receives — and afterward goes out and writes in the book — and he is what causes matters to be inscribed in the book. And the word sefer is interpreted in three languages: in the language of a book of writing; in the language of a book of counting; and in the language of a book of speech. The book of the human being is a literal book — the matter of "in Your book they were all written." The book of the world is a counting (sefer) — as in "the number (mispar) that he counted them." The book of the year is a narration (sipur) — as in "remember the days of old" [Deuteronomy 32:7] — a narration of actual events.
And now know a great secret: from this Name emerges and comes all the making of forms below — so that they can receive influence from above — to foretell the future, or other matters pertaining to prophecy — whether through the constellations or through some other power.
Commentary on the Mitzvos
To Redeem the Firstborn Donkey
To Behead the Unredeemed Firstborn Donkey
To Love Hashem
To Study Torah and to Teach It
To Recite the Shema Twice Daily
To Bind the Tefillin
מצווה ח׳ — לפדות פטר חמור מצוה ח׳ — לפדו ת פטר חמור דכ תיב :״וכל פטר חמור תפדה בשה״. כאן סוד גדוללב עלי החכמה ,זה סוד לחי העליון ,דכ תיב :״בל חי החמור חמור חמרתים״ .בא וראה ,בשעה שנחרב הבית ,מה כתיב ב הדי ה :״ו תרד פלאים״ ,סוד הדבר ,ב סוד האלף תלויה .א׳ — סוד השינים ,שהם ל״ב נתיבות חכמה ,בה תלוי בירור הכל .וכ ש הסודו ת היו יורדי ם ,היו מתבררים לכל בא וראה ,אור העליון כךיורד :מחכמה שהיא מחשבה ,לפה .בז מן שמגעת שם ,אלה הל״ב שינים נוטלים אותה ,ומבררים אותה לכל ,עד שכל חשך מתעבר ממנה ונשארת ברורה בכל .וב סוף הימים בירו רזהני טל, ובעבור ה נתחשכה התורה לישראל,ו העמידו ה :״עתידים ישראל שלא ימצאו הלכה ברורה בכל מקום״ .שהרי בזמןש אור זה יורד ,יו רדעד שלא נתברר, ובני אדם רואים בו ואינם יודעי ם כלום .כאן סוד :״ויגרס ב חצץ שיני הכפי שני באפר״ ,שהרי שינים אלה נתעברו משליטתם ,מי העביר אותם ,אלא חצץ ,זה החול עפרורי ת העפר ,שהשינים אינם עומדי םבו .מהו סוד ,תא חזי לחם — מעפר צומח ,ו העמידו ה :״הכל היה מן העפר״ ,והלחם יוצ אל חוץ ומתברר מן העפר מעט מעט ,עד שעלה למקומו .כשנתערבה הס״א בפנים ,עפר זה מתדבק תוך הלחם ,ושיני םלא עומדי ם בו. בא וראה ,כאן כ תיב :״כי האדם עץ השדה״ ,שהרי בתחלה כל אור המאיר — באותה החטה עמד .וכ שעו מדת תחת הא ^ אור אינו מאיר ,עד שמסתלק מעט מעט ובו קעבא pועול ה(כשמתב טל) [כ שמתב של] הפרי ולוקטים אותו .כגון זהבן אדם ,כל האור ישבנשמתוכמושיש לו( להח סר) אח״כ ,והכל עומד תחת העפר .סוד זה :האי צורב א מדרבנן דומה לפרצידא דתותי קלא כיון דנב ט נבט .שהרי אור האדם כךעומד סתום תוך העפר, שנאמר בו :״כי [עפר] אתה״ ,וי שלו להסתלק מעט מעט .אור התורה כגון זה, מתוך העפר יוצא — מקום סיתום קשה .שנאמר בו:״בעצ בון תאכלנה כלימי חייך״ .אם לא חטא אדם .היה אוכל לחם מן השמים .ש אין שם טור ח .כיון שחטא אכל לחם הארץ ,שטור ח הרבה צריך לו .מי שי כול ל הוציא אותומן הסיתוס ,נו טלאותוו מברר אותו .מי י כול להוציא .מי שיוצא מסיתום שלו, ונשמתו עולה להאיר .שהרי כשנשלמת ,לוקטים אותה למעלה ,כד״ א: ״לרעות בגנים וללקו טשו שנים״ .וי שמי שנשלם (להתבטל) [להתבשל], ועומדל היטיב לאחרים להאיר להם .אבל זה — שיצא מן העפר .ו כן אור התורה מוציא אותו מן העפר .וכ ש אינו יוצא מן העפר .אור אינו מתגלה לגביו. ואפי לו( מתבטל) [ מתב של] — עפרורית נמצא בו מתוך סיתום קשה ,וא״א [לברר] אותו ,ולא רואים אור כראוי. א׳ ודאי לזה עומדת ,ב סוד הסודות אלף בית .א׳ עומדת סודה אי״ק בכ״ר, בה עולה מא׳ לעשרה ,ומעשרה למאה ,ממאה לאלף ,ו כןעדש אין ח שבון. כאן סוד השינים .שעומדים לט חון הדברים כראוי ,אלף — קיא הוא וד אי, אבל איק היא .בז מן שבן אדם עומדעל שלחנו ,כמו שמברר אותו המאכל, אור זה מתברר ממנו .ואם עוסק בתורה .תיקון זה מתקן למטה ,ו האור מאיר והחשך מזדכך .ו האור שמאיר תוך המאכל .מאיר בגו לגו בנשמתו .ו אז עולים הדברים כן :מא׳ לי׳ ,מי׳ לק׳ ,אם לא -חוזר קיא צואה .כאן סוד גדול. פלאים חוזר פלא .אל תאמר לעליה ,לא כן אלא לירידה :״ו תרד פלאים״ דייקא ,וז ה איק ש חוזר קיא ,הה״ד :״צדיק אוכל ל שובע נפ שו״ ,הה״ד :״ טוב מעט לצדיק״ ,שהרי אותו המעט חוזר הרבה .אבל :״ו בטן רשעים תחסר״, שהרי הכל בגר עון עומדו אור נגנז .ו בטן רשעים תחסר ודאי .״קיא צואה בלי בא וראה .בשעה שנסתלק משה מן העולם ,א׳ שהיתה מאירה לי שראל. התחילה להסתלק .מא י אלף ,אלא אלף דויקרא ,אלף זעירא ,שלא נתקף חילו של משה ,ונזמנה להמעט אח״כ בעבור ישראל שהכחישו חילו .ב אותוהז מן: ״פליאה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה״ .עד שרצה הקב״ה להחזיר אותה כראוי באותה השעה .והא אוקמוה :״מנוח עםהאח היה״ .מאי עםהאח, אלא מיש אינו [יו צא]מןהאח ,כן נקרא .וז הו שאור שלו לא מתברר ,ו אינו רואה אור ,ונו טל הדברים כך שלא יוד ע בהם .וכתיב :״כי גוי אובד עצות המה ו אין בהם תבונה״ .מה עשה הקב״ה ,שלח לו מלאך ,וזה פלא ,סודו אלף שעומדת להתקן .אם תאמר שנתקנה בו ,לא כן ,אלא :״אם תעצרני לא אוכל בל חמך״ ,שהרי לא נתקן לחם שלו ,ובמה נתקן ,אלא :״אם תעלה עולה לה׳ תעלנה״ וד אי. עמי האחהם בהמות .אם הם בעלי מצות ומצדיקים דינים על עצמם, שנאמר בהם :״כשה לטבח יובל וכר חל לפני ג חזי ה נאלמה ולא יפתח פיו״, מתקרבים עולה לפני המלך ,באו תו הזמן מתתקן בתיקון זה .וכ שעול ה למעלה מתלבש בלבוש יקר שמאיר ,ונקרא חמור דאורייתא .כגון ח׳כם מ׳ופלא ו׳ רב פייוש המצוות ר׳בנן ,וז הו שנאמר בו :״ואם תעלה עולה לה׳ תעלנה״ .ו כןישלעמי p s n להשתדל בכמה תחינות ובקשות ,ול מ סור עצמם על קדו שתה׳ ,חה :״אם תעלה עולה לה׳ תעלנה״ ודאי .מי ד :״ו מפליא לעשות״,ו התיקון נתקן כראוי. וכן רצה הקב״ה לתקן כלישראל כראוי. כאן עומדלחיע ליון בלחי תחתון .לתקן תיקוני אלה השינים להתקיף אותם כראוי .ול חיע ליון עומדב עבור עמי האח לתקן אותם .במה .אלא : ״ופ טר חמור תפדה בשה״ ,שהרי ישראלהם בכורים שר אוי להם עבודה, ושל חנו של אדם מכפר ע ליו כ אלו היה מזב ח.ועמיהאחהם פטר חמור, מאלף ש חזר פלא ביריד ה שלה — ״ו תרד פלאים״ ודאי .מכאן אלף איש שהם קיא צואה ש היו עומדי םעלשמ שון מצד אביו ,והקב״ה הראה שא פילו בלחי החמור יהיה מכה לאותם אלף איש ,שכן נשאר חכם מופלא ורב רבנן. אשריהם ישראל שהקב״ה רוצה לזכו ת להם ,ו כןיש להם לעשות עצמם : ״שה לטבח יובל״ והם נפדים ,בו :״וכל פטר [ ח מור] תפדה בשה״ ודאי .מיד אותם השינים מתחזקים ,ו אור מאיר כר אוי ,עד שהכל נתקן כר אוי ,אשריהם ישראלו כו׳. מצוה ט׳ — לערוף פטר חמוד מצוה ט׳ — ל ערוף פטר חמור ,ד כ תיב :״אם לא תפדה ו ערפ תו״ .וזה לחי התחתון ודאי ,אלה הם שנאמר בהם :״י ערוף כמטר לקחי״ .מה ראה משה לקרות לשמים ילאח ,דכ תיב :״ה אזינו השמים ואדבר ה״ וגר .אלא כאן סוד גדול ,עתיד הקב״ה לחדש העולם ,דכ תיב בו :״כי .כאשר השמים החדשים והאח החדשה״ וגו׳ ,ש הרי בשעה שברא העולם היה החשך מתערב ב אור, ו אור לא מאיר ,הה״ד :״וי אמר אלקים יהי אור״ ,ולא כתיב ויעש האור ,אלא יהי — שניתן לו הויה ,ששם היה ,ולא מתגלה ,ב עבור החשך ששלטע ליו — באו תו הזמן נתגלה .ו חשךלא נתפר שמ מנו עדש הפרי שאותו הקב״ה .מה עשה ,החזיק השמים והאח ,שאחד למעלהוא חד למטה י היו מתקיפים בזה האור ויפרישו החשך ממנו .ה ה״ד :״קומי אורי כיבא אורך״ ,ו כ תיב :״ואור ח צדיקים כאור נוג ה״ ,שהרי אותם שלמעלה מתקיפים אותם ,ואותם שלמטה גםכן ,והוא מאיר .מהו סוד ,אלא ס״ז :״הוה ג ביר לא חיך״ ,ה שליט בשמים ה׳ עליונה ,השליט באחה׳ תחתונה ,ו׳ עומד באמצע ,שם אור מאיר .על אות זה נאמר :״והמ שכילים יז הירו כזו הר הרקיע״ ,ש הרי מישמש תדל ב סודו ת התורה מ איר למעלה ומ איר למטה ,ו האור מ איר באמצע באותה החשך שנתפר ש ממנו. מיד נתקנו הנקודות והם מתנוצצים למעלה ולמטה ,נקודות למעלה חולם ,נקודים למטה חירק וכל האחרים .ו ע כ״ז יש תנועות גדולו ת ותנועות קטנות .כלל שלהם פיתו ח״י חות״ם ,והם ה׳ למעלה ה׳ למטה .ו׳ עומדת באמצע .זה האור שעו מד בעולם לפעמים מתתקף למעלה ,ולפעמים מתתקף למטה .נכנס בין הנקודות ועו שה הטעמים וכ שעו מדעלגבי האותיות נעשה תגין ,זה כלל כל העולם ,ו׳ עומד בזה העולם ,וז ה התפשטות שנתפשט למטה, וכל בריו ת שבעולם עומדים תחתיו .בז מן שמאיר ,מתפרש החשך מן האור והאור מאיר כראוי ,לפיכך אמת אמת נקרא .וכל האותיות ממנו תלוים ,הה״ד : ״ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בואת האות(י)ות״ ,שהרי השליט אותו עלו׳ זאת ,ו כל האותות שיוצאים ממנו ,לזה עומדים — לגלו ת אור העליון .כדי ל העביר רע מטוב .להעביר חשך מן האור ,ועל זה השליט הקב״ה למשה כדי שיעשה כלמה שצריך לו ,בו :״והמשכילים יז הירו כזו הר הרקיע״. אותם שמשתדלים בסודות התורה גורמים לזאת הו׳ להאיר בכמה אורו ת מלמעלה ומלמטה .כאן סוד גדול ,שהרי ו׳ זאת לב׳ מתפרשת :א׳ למעלה וא׳ למטה ,משם י״ ב שבטים .סוד הנקודות :י׳ ני קוד למעלה ,י׳ ני קוד למטה ,ו׳ באמצע .הרי א׳ .שני ווץ — יו׳ למעלה יו׳ למטה .כאן סוד ל״ב ,כל אור תלוי בכאן ,כאן העמידו ה:״אץ כבוד אלא תורה״ .להאיר ל״ב אלה .שאינם מאירים אלא בתורה .בשעה שעולה ו׳ בין נקודות עליונו ת עושה טעמים למעלה ,בז מן שיו רד בנקודים שלמטה ,עושה טעמים למטה .כלל הכל :י׳ — טעמים .ניקודים עליונים — ה׳ ,ניקודים תחתונים — ה/ד באמצע .נו טלזה ונו טל[זה] .וז ה יעקב .בו :״הוה ג ביר לאחיך״ ,וז ה קול יעקב .ש מי שקורא בתורה נוטלני קודץ ונו טל טעמים .בריות העולם הם אותיות ,ו׳ — תגץ לגביהם .יעקב — ״תתן אמת ליעקב״ אות אמת ,בו :״וזכר תיאת ברי תי יעקב״ וגו׳ ,״אם לא ברי תי יומם וליל ה״ ,זה התורה שעומד ת באות ו׳ לי טול ניקודים כראוי ,אותם שעומדים בשמים וב ארץ ,וז ה תיקון שמים ואח ,בהם מתפרש אור מן החשך .ו בזמן הגלות לא מתפרש ,לפי שהניקודים אינם מאירים באות ר ,וז ה :״במחשכים הו שבני כמתי עולם״ .ולע תיד לבא: ״וזכר תיאת ברי תייע קוב״ ,מלא בו׳ ,להראות אות זהשישוב בתקפו. ״והמשכילים יז הירו כזו הר הרקיע״ וגד .כשנסתלקה אות ו׳ — ״זה שמי לעלם״ כתיב .ב אותו הזמן ; ״והמשכילים יז הירו כזו הר הרקיע״ ו כד. בא וראה ,וד איו׳לב׳ווץ מתפרשת ,והם תריסר שבטץ ,עומדי םו׳על הברכה וו׳ על הקללה .מהו סוד ,אלא תיקון האור — להתפרש מתוך החשך. בזמן שעול הי׳ למעלה ,מתקנת בשמים ,ב אותוהזמן :״ה׳ בהשמים חסדך״. וכ שיורד ת למטה ,מתקנת באח ,תה :״הנשא שופ טהא ח׳׳ ,״מלך במ שפט פיייש המצוות יע מיד א ח׳׳ .כאן החזיק רועה נאמן :״ האזינו השמים ואדבר ה״ וגו /לתת כח לשמים ילאח להאיר האור באמצע ,ה ה״ד :״מן השמים השמיעך את קולו״, אלה נקודו תשל מעלה .״ו עלהאח הראך״ ,אלה נקודו ת שלמטה ,״ו דב ריו שמעת״ — סוד אות ו׳ שבאמצע ,וז ה החזיק בסוף י מיו ,כדי שלא ישוב חשך להתערב ב אור .כאן כ תוב :״יג לו שמים עיני יאח מתקוממה לו״ ,ששנים אלה עו מדי םל העביר הרע מן העולם ,לנגדם :״רחל ולאה אשר בנו שתיהן את בית ישר אל״ .כשעולה למעלה הוא סימן ברכה ,מתחזק האור ו שול טומ תפר ש מן החשך ,כ שיורד למטה הוא סימן קללה ,ש הרי דינים מתעוררים לד חות אותו החשך ל חוץ .ס״ד ל״ ב שינים הםודאי ,בהם עו מדת החכמה להתגלות. ו שני לחיים עומדי ם להרחיק אותם ,א׳ חוזק השמים וא׳ חוזק האח, ה ה״ד " :אף ירי יםדה אחוי מיני טפחה שמים״ ,וז ה שמאל דוחה וי מין מקרבת .ע מיהאח חשך שול ט עליהם .אם מצדיקים עליהם את הדין ונעשים[ ...כשה] לגבי המלך .עולה ו׳ למעלה ומ פרי ש החשך מן האור, ש האור שול ט ומאירי םבו ,ונא׳ בהם :״תתחדש כנשר נעוריכי״ ,וז ה חמור דאוריי תא .אם לא — ״ואם לא תפדה וערפ תו״ ,יו רד למטה ו עור ףאותו בגהינם .עד שמתפשט חשך ממנו .שמאל דוחה ודאי .ונדחה מן הכלל הקדו ש שלא יגרו ם ערבוביא ל אור ,ו הרי העמידוה :״ אין פורענו תבא אלא ב שביל עמי האח״ ,לפי שגורם ערבוביא ל אור העליון ,לפיכך הקב״ה דוחה אותם שלא יגר מורע לאחרים — ״ואם לא תפדה וערפ תווד אי״ .זה לחי התחתון להחזיק האור בעולם בתוקף הדין כראוי ,מלך במשפטיע מיד אח .כאן כלל השם הקדו ש — משה ,ס״ז :״ האזינו השמים ואדבר ה״ ר״ת ההו ,כלל הו׳ ו שני ההין ,ו כך החזיק אותם .״יערף כמטר לקחי״ ,אותם שנאמר בו :״ו ה׳ המטיר על סדום ועל עמור ה״ וגו /הה״ד :״י מטרעל רשעים פחים״ .כאן סוד עליון ,כתיב :״כאשר ששכןישיש״,דברזה הרי נאמר .שלא רוצה הקב״ה שת שלוט ס״א על העולם ,אלא מקום א׳ מתוקן הוא .שמשם נמשךכלמה שנמ שך למטה ,והוא [ ע מוד א חד] בעולם צדי קשמו.כ שרוצ הל הוריד דינים, משם הוריד אותם כדי שלא יהיה שליט ה לס״א על העולם ,תה דין התורה. בא וראה ,ב מבול היה רוצה ל היו תממ טיר ,ואח״כ לא כתיב כן ,אלא : ״וי הי הגשם ומי המבול״ וגר,ו שלט ה הס״א על העולם .אבל דין התורה מטהר העולם ולא נותן מקום לס״א ,ל פיכך :״ואם לא תפדה ו ערפ תו״ ,״יערף כמטר״ ודאי ,שמאל דוחה לדחות לאלה מן העולם כדי שלא יגר מורע לאחרים .ו ע כ״ז ס״א אינה מתחזקת בהם ,שהרי התורה עשתה כן ״יערף כמטר לקחי״ ודאי .אבל למי שהוא נפדה ( ,בז ה) [ב שה] ״תזל כטל אמרתי״ ,זה טל של תחיית המתים ,שע מיהאחהם מתים לפישאץ להם אור התורה ,תה : ״במחשכים הו שיבני כמתי עולם״ .וקב״ה מחד ש פניהם בטל תורה ,״ תזל כטל אמרתי״ ודאי .וז הטל שהעביר הזוהמא מכל ישראל ,ס׳ רבוא ש היו על הר סיני ,ו כן כלם מתחדשים בו כראוי ,לפיכך כלמי שמתדבק בצד הקדושה נתקן בו ,וכ תיב :״ואתם הדבקים בה׳ אלקיכם חיים כלכם היום״ .עד כאן סוד כאן סוד הצואר .ח׳ מצות הם כלולים במקום א׳ ,כאן העמידוה :״ אין מוקדם ו מאו חר בתורה״ ,והם ח׳ מצות בפר שת ואתחנן .ראשונים שבכלם — י חוד ה ,,דכ תיב :״שמע י שראל ה׳ אלקינו ה׳ אחד״ .כאן צריך לדעת — ואתחנן — למה נכפלו שםעשר הדברות .אלא כאן סוד גדול ,צו אר מהו ,זה בית המקדש .שנא מר :״צוארך כמגדל השן״ .וכ תיב :״כמגדל דודצו ארך בנוי לתלפיות״ ,אלו חוליות שלו ,וכ תיב :״וי פלעלצו ארי בני מין א חיו ויבך ו בני מץ בכה עלצו אריו״. בא וראה סוד ע ליון ,הגוף ודאי בשנים צדדים נבנה — גוף ורא ש ,צואר באמצע עומד ,לחבר זה בזה .ראש — בו עומדים סדרים סודו ת עליוני ם להאיר אורו ת לכל צד אור החכמה ,כדי שהחשך לאי שלו ט בעולם .ו כןנז מנו בסדר זה ,הראש למעלה מן הכל — תי קון הירח להחזיר הכל ל תיקון .שני צדעים ,ב עבור ערלה שמכסה על הגוף .מצח רצון ,שלא ל שלו ט דינים בעולם. חוטם .אור הנשמה להתישב בגוף .שני עינים ,להוציא אור לעולם ,דכ תיב: ״ה׳ יראה״ .שני לחיים ,להתקיף החכמה בעולם .אע״ג שנכסית מבני אדם .עד כאן נתקנו המדריגו ת למעלה ,תיקון העולם וד אי. תיקונים שלמטה — סוד הגוף בכל איברים שלו .כשנתקן האור למעלה יורד ת הברכה לעולם .ח׳ מדריגו ת יורדת ,ובהם תלוים סודות עליונים .מ שך הברכות .שני משיחים עומדים ,שהם שני קנים ,מ שך הברכות למטה ,בהם•. ״כלם בחכמה עשית מלאה האח קנינך״ .עד לא נתישבה הברכה למטה .ח׳ מדריגו ת צריכות ליתקן .כלם כלולים בבית המקדש. כאן כ תיב :״אעברה נא ואראה״ וגר ,ומה ה שיבו לו :״עלה ראש הפסגה״ .וד אי משה ראש ישראל הוא ,ותיקן כל האורת למעלה .ו עדלא השלים להורז אותם לאח .ס״ז :״אז י שיר משה״ ,״אז י שיר ישר אל״ ,א׳ על ז׳ .אלה ח׳ מדריגו ת שבהם יורדו ת הברכות לעולם .ס״ז :״כ שמן הטוב על הראש שיו רדעל הזקן״ ו גו׳ שיו רדעלפי מדו תיו .אלה ח׳ חוליו ת שבצו אר. ולפי שלא השלים אותם משה ,נחרב בית המקדש ,וכל הקלקולים שלטו בעולם והוא היה רוצה ל עבור מעבר זה ,דכ תיב :״אעברה נא ואראה״ וד אי. אבל הקב״ה רצה שישאד למעלה בתי קון הראש ,ומשם האיר מה שהאיר. 0ייו ש המצוות שהרי עלכל מדריג הו מדריג ה כמה קטרוגים נמצאים עדשי רדו הברכות סוד בית המקדש כלל אלה הח׳ הוא ודאי ,לפיכך צואר נקרא .ראשונה כוללת הכל ,וז׳ מתפשטת ממנה .משה הראשונה התקין ,שלמה השלים ז׳. ועם כלזה מתוך התפילות שלו זכה לזה לתקן זאת הא׳ .בה :״וזא ת הברכה אשר ( שם) [ ברך] משה״ וגו׳ .מאי ״לפני מו תו״ ,כאן נודע שכח זהניתןלו באו תו היום ולא קודם לכן,ה ה״ד :״ויר אהוה׳אתכלהאח״ וגו׳ .שלמה השלים ז׳ א חריו ,דכתיב :״ויבנ הו שבע שנים״ .ואותה הראשונה של כלם — כלל הכל היא ,ס״ז :״ שבע ת ימים ו שבע ת ימים ארבע עשריום״ .זה יד החזקה של משה להראות שהכל מתיקונו .ולע תיד לבא הוא יבא להשלים אותם הז׳ האחרים ,ו אז הכל יתקן בתי קון שלם ,״אז י שיר משה״ ודאי .ס״ז :״נ כון כסאך מאז מעולם אתה״ ,אלה ח׳ מדריגו ת שבהם נתקן בית המקדש .ו שלמ ה עשה שש מעלות לכסא .וכסא עליהם הרי ז׳ .אור משה על הכל ,לנג דו :״ו הקי מונו עליו שבעה רועי ם״ — מצד שלמה .שמנה — תי קון הכל — ״ו שמונ ה נסיכי אדם״ .אלה שני תיקונים זה אחר זה,רא שון להחזיר מה שנסתלק .שני להתעלות יו תר. כאן יש לפר שח׳ מדריגו ת אלו .שהרי בתחלה התקין משה תי קון זה ל הוריד הברכות לאח ,הה״ד :״וי רדה׳עלהר סיני״ .ו לפי שלא נשלם התיקון לא נתקיימו כאן ונסתלקו ממנו כלם ,ה ה״ד :״וי תנצלו בני ישראלאת עדים בא וראה ,וד איבי תרו היו ראוים להסתדר ולא נתקיימו שם ,שהרי לוחות רא שונות נש ברו ותי קון שלהם נסתלק .עד שה חזיר אותם משה כברא שונה, ואלה — לוחות אחרונות ,ע שר דברו ת אחרונות .כאן סוד ע ליון :״ז כור וש מור בדבור אחד נאמרו״ .ז כור סוד הזכר .ש מור סוד הנוק׳ .רצה הקב״ה לתקן אותם ב סוד הזכר ולא נתקנו .ונתקנו ב סוד הנוק׳ ,אבל ב עבור זה נתחרב בית המקדש אחר כך .ול ע״ל יתקן הכל ב סוד הזכר .וקלקול עוד לא יהיה בו. [ב א] וראה ,וד אי סוד הזכר .בו :״ויני חהו בגן עדן לעבדה ולשמר ה״, ״לעבד ה״ בתחלה — בתחלה מ״ע ואח״כ מל״ת ,והכל במנוחה .ו כיון שלא נתקנו כן ,הוצרכו ליתקן ב סוד ש מור — ״סור [ מרע״] בתחלהואח״כ ״ועש ה טוב״ ,ושם החזיר אותם משה בואת חנן וד אי. כאן כתיב :״וי עבראת מעבר יבק״ ,כאן נזמןלו קטרוג תקיף שרו של עשו .מהו סוד ,אלא כשרצה לצאת למטה להאיר לעולם ,נז מןלוק טרוג זה. מהו יבק ,הויה אלקים ,אלה שנים ״שם ו כנוי״ עומדי ם להאיר הדברים בעולם, תה מדריג הא׳ .זה תוקף הכל שהעולם עומד עליו ,וכל אורו ת הראש ע ליו סמוכים .בז מן שיו רד למטה — אור הראש ,יקוק מחזיק בו ,אלקים מחזיק לנגדו .למה ,אלא ב עבור כמה קלקולים שנמצאים בעולם ,כאן תלוים כל המדריגות של ס״א .ו מכאן תלוים ז׳ שמות אחרים ,שכלם מתתקנים כשנתקן זה .שהרי בשעה שהס״א מתתקפת כאן ,כל מבועים נסתמים ו אור אינו יורד, שהרי בני אדם מקלקלים אורחותם .ו בז׳ שמות אחרים נאמר :״הבל הבלים״ וגר ,ז׳ הבלים שעולם עומד עליהם .אבל כמה צרות עוברים על העולם מצד אלה ,וז ה :״ויאבק אישעמועד עלות השחר״ .כשנתחזק יעקב על אותו שר של אדום ,נאמר בו :״לא יאמר עוד שמך יעקב כיאםישר אל״ ,וזה :״לי ראש״ להאיר מ אור הראש למטה. בא וראה .תיקון הכל — י חוד העליון .כאן סוד ״שמע י שראל ה׳ אלקינו ה׳ א חד״ .כאן י חוד העליון ל הודיע ש אין שליטה אלא להקב״ה ,מיד יקוק שול ט ואלקים נתבסם בו .כאן סוד הכל כראוי ,יעקב — ע׳ יבק ,שהרי בזה המעבר הכל עומד בסיתום ,ו ע׳ קולין ניתנים ,עד שי תעוררו ע׳ אורות עליונים, סוד שם הקדוש יקוק שמתפר שכן לע׳ שמות ,ס״ז :״ שמע״ — שםע׳ .כשזה שולט ,מי ד :״לא יאמר עוד שמך יעקב כיאםישראלכי שרית עם אלקים״ דייקא ,״ועם אנשים״ אלה ע׳ אומות ,״ו תוכל״. ויבק הוא י׳ חוד ב׳רכה ק׳דושה .תיקון — ״י שראל״ .ברכה וקדוש ה לעולם נמצאת ,ו ע כ״ז אםי חוד נמצא ,ברכה וקדושה מתחזק ,אם לא ,ח״ו י׳ מסתלק ונ שאר קב חרובין .ו עוד :״יתן ה׳ את מטר ארצך אבק ועפר״ ,מסתלק י׳ ו שור הא׳ במקומה .י׳ זה יקוק י חוד .א׳ — אקיק .אקיק אנכי בצרה זו ,שהרי סיתום מראה ,מיד :״ויאבק איש עמו״ ,באו תו הזמן :״ועת צרה היא ליעקב״, לעבור מעבר זה .זה מקום הרא שון ל שלו טבושם הקדוש יקוק לתקן בי חודו הכל .אע״ג שכמה קלקולים מתאחזים מצד אלקים .י חוד — הכל מתקן .מיד : ״י שראל״ ,״כי שרית עם אלקים״ ,י שראל — לי ראש .כל הראש סמוך עליו. ״ה׳ אלקינו״ ,כאן יקוק אלקים בי חוד שמתגלה ״ה׳ אחד״ ודאי ,י׳ דיב״ ק — ״יקוק״ ,י חוד — ״ה׳ אחד״. אשריהם ישראל שמיחדים י חוד זה בכל יום ,ו אור העליון יכול לרדת בעולם ,ש הרי זה ראשית הרא שון — כלל כל הראש ,שמתפשטת למטה לרדת בכלל .עד כאן הוריד משה .באיזה כח ,בתפלות שלו .״וזא ת הברכה״ ודאי — סוף הכל :״א שריך ישר אל״ ,״מי כמוך ישר אל״ דייקא .״עם נושע בה״׳ דייקא .עם כלזה הכל ב סוד ש מור ,שכך הוצרך משה למסור עצמועלישראל עד שגילה גי לוי זה .ואח״כ למסור עצמועם מתי מדבר כדי לגלו תגי לוי שלם, אותם השבע אח״כ ,והם שבע ...שנאמר בהם :״לך ה׳ הגדולה והגבורה והתפארת״ .כ ש מגיע למטה ,אור העליון מאיר — ״והמתנשא לכל לרא ש״ ודאי.וכן צריך למסור עצמועל קידו ש השם בכל יום ו מיד תי קון זה נתקן ״שמע ישראל ה׳אלקינו ה׳ אחד״ .וז הבשכ מל״ו ,ו כן הכל נתקן בתי קון שלם ב סוד הי חוד ודאי.ל העיר אותו בכל יום .אשריהם ישראל בעלמא דץ ועל מא מצוה י״א — לאהבה אותו מצוה י״ א — לאהבה אותו,דכ תיב :״ואהבת אתה׳ אלקיך״ וד אי. אהבה שאו הב אדם את המלך שצריך להניח כל שאר הדברים ב עבורו .דכ תיב : ״בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מ אדך״ .כאן סוד ע ליון .כ תוב :״הוא ענין רע נתן אלקים לבני האדם לענות בו״ .בא וראה .בז מן שיוצ אבן אדם לעולם ,מה ״בעצב תלדי בנים״, כשמשתלחת הנשמה ממקום שמשתלחת ,היא מאירה בכמה אורות ,ו אץלה עול כלל ,אלא עול השכינה .בז מן שיוצאה ,רוצה הנחש להתדבק בה ,שכינה מתחזקת ל הציל אותה בכמה קולות שמעלה למעלה .כאן כתוב :״כאיל תערוג על אפיקי מים״ ,ו הרי נאמר:״ שאיל הזו רחמה צר״ ,כן נ שמות בטור חרב יוצאים לעולם ב עבור הנחש שרוד ף אחריהם ,בגין זה למטה האשה [פוע ה] לגבי המלך ב עבור הנחש שעומדשם ,והיא ניצול ה .אבל הנשמה שיורד ת, מיד ,אע״ג שאו תו( הנו שאים) [הנחש אין] שול ט עליה ,זור קבה חשך אחד, ונשמה לא ניצול תמ מנו עדשמ מנו הוא מת.ו סוד זה:״ הילודים למות״ וכ תיב :״עת ללד ת ועת למות״,ש הרי באותה השעה תוך הגוף ,תוך הנשמה — סם המות .ו אינו מתפרש מ מנו עדש הורג אותו .ס״ז אותם שמתים בע טיו של נחש ,ש הרי אחר שחטא אדם ,ר שות ניתן לו לזרו קזה החשך ב תוך האדם כ שיוצא לעולם ,ה ה״ד :״כי האדם לעמליו לד״ .יו לד דייקא .שהרי בשעת הלידה כך נמצא. בא וראה ,זה עול נקרא שנו תן ס״מ על הנשמה .משם והלאה מתרחקת [־־מרחקתה] הס״א מן המלך ומתחלת להתאות בד ברי העולם ,ש הרי עול זה מכביד עליה .וכשאדם חוטא .אותם החטאים עולים עלצו ארו של אדם ,מקום ש עול זה נמצא ,ו מכביד אותו ,ה ה״ד :״י ש תרגו עלועלצו ארי הכשיל כחי״. כאן סוד ע ליון ודאי .חוליא שניה שלצואר מקום מעבר הוא קשה מאד ,שם עומדי םכל אותם ״הבל ורעותרוח״ .שהם מחשיכים לעולם .תה ״ ענץ רע״ נקרא .א שר נתן אלקים לבני אדם לענות בו. בא וראח .כאן מדריג ה נודעת ב סודו תשם הקדוש .נקרא שמו״ אל״ .כאן אור העולם ,סדר סדרים — כל מדריגו ת העולם ,שנאמר בו :״עולם חסד יבנה״ .מצד זה נראים כלד ברי העולם להיות בלא עמל ובל א יגיעה ,אלא פירוש המ*יוי* בהבראם — בה/ש אין שם עמל ויגיעה .וז הה׳ דאברהם שמראה הכל במנוחה .אימתי ניתנה לו ,בז מן שקבל ברית מילה ,שהרי ברית מילה בו תלוי מנוחת הכל ,ס״ז :״ויקרא אתשמונח לאמר זהינ חמנו״ ,ו הרי העמידו ה: שנולד מהול .לנגד זה אברהם כ שנטל המילה ,מנוחה ניתנה לו ונשלם בזאת הה /בהבראם ודאי — באברהם .כך חוזר הצירוף לתקן העולמות ,שהרי בתחלה נברא בה׳ ולא נתקיים .עד שבא אברהם ונטל אותה ,מיד נמתק העולם ,על כן הכל במנוחה .וז ה מדריגה א׳ שכוללת כל הסדרים העליונים במנוחה כראוי. כאן עומדאותו ענין רע שנא מר :״נתן אלקים לבני האדם לענות בו״ ,וז ה עמל ורעו ת רוח שנאמר בו :״בזעת אפך תאכל לחם״ ,וסותם כל אור שבעולם. אם תאמר מי מחזיק אותושם ,אלא בני אדם למטה שכ שיוצאים לעולם ,עול זה ניתן לו .מקום שלו — בזאת החוליא הב/ואז מרכין ראשולד ברי העולם ואו הב היגיעה שלזה העולם .ו כמו שנמ שך למטה ,כך מתחזק למעלה .ו אתו הצואר העליון .עול זה מתחזק עליו .מיד הכל נסתם ו האור אינו יורד בדרכיו, ונמצא עמל לכל העולם .אוי למי ...ב אותו הזמן ,שהרי ודאי חייו אינם חיים. וש ערי הרוחה נסתמים ממנו .ונשמה נחשכת ולא נוטלת מן האור העליון כלל, אלא נטבע בעומק זה העולם כמו שנטבעים רגליו בטיט קשה .וכל כמה שמרבה בעונות ,גורם לזה העול להתתקף עליו ,ו כן מתרחק מצד הקדושה, הה״ד :״י ש תרגו עלו עלצו ארי״ .מאי יש תרגו .אלא ס״ז :״וכעבו ת העגלה חטאה״ ,שהרי כל העונות שעושה האדם ,ס״מ נוטל אותם ועו שה מהם עבותות ,ואוסר מרכבתו בהם ,ו קושר אלה העבותות בזה העול .ו אז בני העולם עומדי ם תוך זה העול .שנו טל מהם האור .והולכים כסומים בזה העולם .ועבו תות קשורים במרכבתו של ס״מ הרשע ,ואותם הרשעים מנהיגים אותה ולא מדעים .שהרי הם שקועים בחשךשלזה העולם ,בזה העול שעליהם .אם תאמר שיכולים לינצל ממנו .לא כן .אלא :״הכ שילכ חי״ .שהרי הכח ניטל מהם .ולא רואים ולא מרימים ראש .והולכים כזאת הבהמה ,ראשם למטה לגבי העפר .ה ה״ד :״נמ של כבהמות נד מו״ ודאי .נשמה שלהם לא הולכת בקומה זקופה אלא כזאת הבהמה שהולכת עלהא ^ אשריהם הצדיקים שנאמר בהם :״ואתה ה׳ מגן ב עדי כ בודי ומרים רא שי״ — ראש, נשמתם שהוקמה בזקיפה כראוי .לנגד זה ,עול אחר נמצא וזה עול תורה .ו שני עולים אלה הם תמיד בז שני יצרים .ו אור נזרק על הנשמה כגון מלאכי השרת .שנא מר :וכלם מקבלים עליהם עול מלכות שמים .שהרי בלא זהאי אפשר להנהיג המרכבה העליונה .מי שנו טל עול זה עליו .י שלו להתדבק באהבת הקב״ה ,ו כמו שהוא מניח אהבת ד ברי העולם ב עבור אהבת המלך ,כך עול יצר הרע ניטל ממנו ,ו עוליצ ה״ט מתחזק עליו .כ מו — של יצר הרע גור ם חשך לנשמה ומרחיק אותה מן המלך .כך עוליצר הטוב מאיר לה לנשמה. כאן סור לקבוע עתים לתורה ,ש אז עול יצר טוב ניתן עליו .ו כאןיש לקיים ״ואהבת אתה׳ אלקיך בכל לבבך׳וגר ,שלא להניח אותו הקביעות בעבור שום דבר שבעולם ,אדרבא להניח כל שאר ד ברי העולם ב עבורו .מיד שיעשה כן ,הרי א מרו :״ המאור שלה מ חזירן למו טב״ .ואם הוא אוהב דברי העולם יותר מאהבת המלך ,עול (י צרטוב) [יצ ה״רן מתחזק עליו ,וי אמרלו (י צרטוב) [יצ ה״ר] ״תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה״ .ו כןמי שמניח זמן התפלה אושארד ברי עבוד ת המלך ,ב עבור הדברים שלזה העולם ,לא קיים ״ואהבת אתה׳ אלקיך״ .מיד עול (י צרטוב) [יצ ה״ר] מתחזק ע ליו ומתחשכת נשמתו .ו עודקושראותו ס״מ למרכב תו באותם העבותות שלו ,אוי לו שמנהיג מרכבת הס״מ בעולם .אשריהם הצדיקים שנוטלי ם עליהם עול מלכות שמים באהבה .וכמה עבותות ניתנים להם ,הכל מעשים טובים שלהם שנקראים עבו תות אהבה ,ולא נעשים כן אלא באהבה .ש הרי אהבה סגולה שלה לעשות כמה עבו תותלמי שאו הב הקב״ה ,ו קושראותו במרכבתו .כגון האבות הןהן המרכבה .וז ה — מנהג למרכבה הקדושה בעולם. מיד שםזה מאיר — א״ל ,וז ה ״עולם חסד יבנה״ .כאן נקרא הקב״ה — גדול ,כ מושנאמר :״כי גדול מעל שמים חסדך״ ומרבה ולא ממעיט ,״לך ה׳ הגדולה״ .מי נוטל אותו ,אלא מי שאו הבאותוכר אוי .ז״ ש חכמים ע ליו :״כל המקבל ע ליו עול תורה מעבירים מ מנו עול מלכות ו עול דרך אח״ .ס״ז: ״ מי מינו א שדת ל מו״ ר״ת אל ,אש דת ,כגון :״והם תכו לרגליך״ ,בכמה טור ח של תורה ,ע מל תורה ודאי ,מצד הגבורה .אבל לעתיד לבא :״על מי מנו חות ינהלני״ ,מים של התורה — מנוחת הכל .ו ע כ״ז זהו עמל שמחזיק לימץ ״ מי מינו אשדתל מו״ .מיד :״לך ה׳ הגדול ה״ י מין ,י ד הגדולה .ב ה :״פתוח תפתח אתידך״ ,יד של אברהם בלא עמל ובלא יגיעה ,אלא תורתם משתמרת ומלאכתם נעשית .ל פיכך :״ואהבת״ וד אי. כאן עומדןכל מנוחה ,ה ה״ד :״אני או הבי אהב ומש חרי ימצ אונני״ שהרי לאחרים רחוק הוא מ״יו ם״ — שנאמר בו :״מתהלך בגן לרו ח היום״, שנסתלק מן העולם ,וברכו תלא שול טות בעולם .מי שמחזיק באהבה — ״ו מש חרי ימצ אונני״ ,י מצאואותו בכל יום .ש הרי בשעה שעול ה השחר חסד מתעורר בעולם ,״חסד אל״ ודאי .מי נוטל אותו ,אותם או הבי המלך .ו מי שמתחזק ברעה שלו — ״ענין רע נתן אלקים לבני האדם״ ,ו חושב שיו כל לע שות הכל בתקפו ,נאמר בו :״מה תתהלל ברעה הגבור חסד אלכל היום״. כגון זהמי שמאחר זמן התפלה ב עבור דברי העולם ,לא נוטל חסד ונשקע פיריש המציית בחשך שלזה העולם ,ונ שמתו אינה מאירה כלל .הה״ד :״אשר הלך חשכים ו אין נוגה לו״ ,ו הרי העמידוה :אם לדבר הרשות הלך אין נוגה לו .אלא ״יבטח בשם ה׳ וישען באלקיו״ .וז הו שנאמר בו :״כל המתפלל ויו צא לדרך הקב״ה עושה לו חפציו״ .ונ שמתו מאירה ב אור העליון ,דכ תיב :״ טוב ה׳ ל קויו לנפ ש תדר שנו״ .זה האור שנאמר בו :״וירא אלקים את האור כי טוב״ ,שניתן לאותה הנפש שרוצ ה אותו ,ולא הולכת אחר ד ברי העולם .אשריהם ישראל בעלמא דין ובעל מא דאתי. מצוה י״ב — ללמוד תורה וללמדה מצוה י״ב — לל מוד חורה ולל מדה .כאן הע מידו :״ו תל מוד תורה כנגד כולם״ .כאן סוד ע ליון ,חוליא ג׳ ,בה גבור ה תלויה ,״לך ה׳ הגדולה ו הגבור ה״. ס״ז הרי א מרו :״רומ מות אל בגרונם ו חרב פיפיו ת בידם״ ,ו הע מידו :״בזמן שהקול קול יעקב אין הידים ידיע שו״ ,בא וראה ,מיום שנברא העולם — מלחמה בין צד הקדושה לס״א ,זה רוצה לקיים את שלו תה רוצה לקיים את שלו .ו כ תיב :״גם זהאתזה לעומת זה עשה האלקים״ ,כאן השם ״אלקים״, בו :״ה׳ כגבור יצא כאי ש מלחמות יעיר קנאה״ .ו הע מידו ה :״לעולם י רגיז אדם יצ״ טצל יצ״ר״ ,ו כ תיב :״הלא צבא ל אנו ש עלי ארץ״ ,ל הזד מן תמיד מערכה מול מערכה בכמה מלחמות .מי ש מרוי ח ההלכה נצח המלחמה .כאן מעבר חזק ,שהרי בשעה שיו רד האור לעולם ,מקום אחד יורד .ש בועומד עמל ויגיע ה שני ,חזק מן האור .ש בועומד המלחמה ללכת בדרך ישר.ל שלו ט בעולם קדושה או ס״א .ואם תאמר :דבר זה באיזה מקום תלויה — סוד הסודות לחכמי הלב הוא. בא וראה ,או תו העלות עלכל העלות — סידר סדרים לגלו תי חודו .ומה עשה ,נתן שליטה לזה הטמא ,וסתם אורו לפנים ,לתת מקום לזה הטמא, הה״ד :״עושה שלום ובור א רע״ .וברא העולם תלוי ועומד בין שני צדדי ם ,א׳ להתקיים ,ו א׳ להחרב .צד הקדושה רוצה לקיים אותו ,ס״א רוצה להחריב אותו ,שניהם רוצי םל שלו ט.וכן צריך לעשות מלחמה עם זאת הס״א להוציא העולם מתחת י דיו .בז מןש מגיע האור לזה המקום ,זה מערכת מלחמה נקרא, ׳®עומדים שם אלה לנגד אלה ,מדריגו ת הקדושה ו מדריגו ת הס״א ,אלהואלה ל שלו ט בעולם .מיד מתחלת המלחמה להתעורר .זיין המלך מה הוא — אלא תורה ,הרי א מרו :״כלי זיין ניתן להם״ .למה ,אלא התורה ?זם הקב״ה היא ,ו הרי א מרו :״כל התורה שמו תיו של הקב״ה היא״ .והם כלי זיין של המלך ,ו הרי העמידוה :״שם המפור ש חקוק עליו״ .א שרי מי שעוסק בתורה, 0ירוש המצוות שנו טלזיץ המלך ועו שה מלחמה ב אוי ביו ,זה נקרא גבור במלחמתה של תורה וכאן נראה חוליא ג׳ שהיא מעבר ג׳ .אם תאמר ,למה היא ג׳ .אלא בשעה שיו רדמן הראש לעשות איברי הגוף .רצה לעשות הגוף מיד ולא נעשה ,שהרי מעברים נז מנו ,וכל אחד עוש האת שלו .כאן נזמן מקום בית שחיטה ודאי ,וז ה חרב של מלאך המות ,ומליקה לנגדו בדרך אחר .אם תאמר — הרי למעלה ג״כ .אבל למעלה יש הגרמה ,ומה שנקרב לג ביו מראה קלקול בשחיטה .כאן מקום שלו כר אוי .ש הרי חרב של מלאך המות שלטעל בריו ת העולם בזה המקום ,ש הרי לנגדו חרב נמצאת .ואם תאמר — אםכן שחיטה כאן צריך. אלא ודאי הרי נאמר שהגרמה נמצאת .ו כן דרסה ,שהם קלקולים בשחיטה. שהרי מקום ניתן ,אע״ג ש שול טת — שלא תצא מתחומה ,ועול ם אינו חרב, ואם כאן היה שול ט ,העולם היה מתחרב .אבל הסוד כן הוא ,שהרי מעברים אלה בסדר נ מצאו ,ש שבע מדריגו ת צריך להתחזק בשם יקוק ב״ה ל שלו ט בעולם .וכלם שוי ם ועו שיםמה שעו שים ,הכל ב סוד א׳ ,שאינם אלא מעבר בעלמא ,וב כל מקום שיו רד עוש האת שלו .עד כאן סוד הי חוד שמסתיר כחו, להתגלות מדריג ה אחר מדריגה ,עד שהכל נתקן בי חוד שלם. בא וראה ,וד איח׳ רקיעים הם שבהם הככבים עומדי ם .א׳ כולל כל הככבים ש אין להם מספר .ונו טלכל הכח שר אוי לרדת לעולם .וז׳ אחרים תחתיו .כל הרקיעים הם שוי ם ,כש האור יוצ א בהם בכל א׳ מהם .עושה מה שעו שה,וכן כוכב נמצא באותו רקיע( ...חסר ההמשך). מצוה י״ג — לקרות קריאת שמע לקרות קריאת שמע פעמים ביו ם,דכ תיב :״ב שכבך ובקו מך״ .ו דאי הקב״ה שםישראל בעולם לקיים בהם העולם .בא וראה, כתיב :״ ברן יחד ככבי בקר ויריעוכל בני אלקים״ ,כל אותם ממונים ,שמשים עליונים ,כ שנוטלי ם המצוה לפני המלך ,לא יוצאי ם משם עד שאומרים שירה לפניו ,וא ח״כ נוסעים לדרכם .כגון זהכש סיי מו עבוד ה שלהם .באים ומשתחוים לפני המלך ואו מרי ם שירה ,ומסתלקים למקומם .שירה זאת למה, אלא כלכח שנוטלי ם מלפני המלך — ב שיר נוטלי ם אותו .וכ שמ שלי מים עבודתם ,צריך להם להעלות עבוד ה שלהם לפני המלך .ולא מתקבלת אלא בשירה .אז נקרא שנשלמה העבודה כר אוי .ל פיכך :״ב שכבך ובקו מך״ .ז את היא השירה של אדם .בשעה שיוצא ה לעולם בבו קר .יורד תל תוך הגוף ועו מדת למע שיה לתקן תיקון בעולם כראוי .אז צריך לומר שירה לפני המלך. מאי שירה .אלא זה קריאת שמע .ש הרי אץלך ממונה בעולם שאץלו שיר ה בפני עצמו ,לפי הכח שנפקד עליו .שירת האדם עולה עלכל השירים בעולם, בה עומדי ם עלית כל שאר השירים .ו צריך לומר אותה ב׳ פעמים ביו ם: כ שיוצא מלפני המלך .וכששבה לג ביו בלילה ,אז צריך למסור עבוד ה ל אדוניו ,ולא מוסר אותה אלא מתוך שירה. בא וראה ,כל שירים שבעולם תלוים בכל המדריגות העליונות .כל אחד לפי צדוש תלוי בו .שירה שלבן האדם עולה על הכל וכוללבוכל שאר השירים ,להסתלק למקום העליון מן הכל .זה י חוד העליון ש שול טעל הכל, סוד שם הקדו ש יקו״ק ב״ה לעולם ול עול מי עולמים. בא וראה .שם הקדוש מתפשט ב מדריגו תיו ו מוצי א כינויים ל הלבי ש אותו .מאי כינוי ,זה אלקים שעולה כמנין כינוי .וב עבור זה כמה כינוים שם לעצמו ,כלם תלוים מזה השם אלקים ,ועו שה שליטה בעולם .כאן כ תוב: ״וז עת היום וה שבות אל לבבך כיה׳ הוא האלקים״ ,לדעת שהרי אע״ג שכל הכינוים אלה עומדי ם בעולם .כולם ממקום אחד יוצאים ,והוא שול טעל הכל, וזה שם הוי׳ ב״ה .ל פיכך :״ה׳ הוא האלקים״ .שכן צריך להמליך אותועלכל הכינוים שלו ,והם איברים של הגוף שהנשמה שולטת בהם .כן צריך להמליך שם הקדו שעלכל אבר ואבר ,לדעת ש אין אבר פנוי ממנו .אח״כ מסתלק שם הקדוש ב מדריגו תיו לגבי היחוד הקדוש ,ומעלה הכל לי חוד העליון .ב אותו הזמן ,כל שלטוני ם מתעברים ,שלא שולטים כלל ,הה״ד :״ונ שגב ה׳ ל בדו ביום ההוא״ .אשריהם ישראל שתלוים בזה השם .ו הרי אפילו בזמן שכל הכינוים שולטי ם עמהם — לפי ששם הקדוש שול ט בכל .וכשיסתלק בי חודו שםזה .יסתלקו הםעמול שלו ט לבדם בעולם .הה״ד :״ו מי כעמך ישראל גוי אחד באח״ .לפיכך מעידים בכל יום :״שמע ישראלה׳ אלקינו ה׳ אחד״. ישראל דייקא ,שהרי בהם תלוי הדבר. ״ה׳ אלקינו״ ,זה השם ש שול טעלכל הכינוים שלו ,ונמצא בכל אבר ואבר ,שהם בשם אלקים ,דכ תיב :״בצלם אלקים עשה את האדם״ .ויקו״ק — נשמה קדושה ,שנאמר בה :״נר ה׳ נשמת אדם״ ,שול טעלכל אבר ואבר, כשלהבת הנר שכלולה בכמה גונים ,כן נכללת בכל אותם הכוחות .אותה הנשמה הקדושה ,ובכלם מאירה בכל מקום ומקום .ו כן שולטת בכל איברי הגוף ,כגון זהשם הקדוש שול ט בכל הגונים ,וכל כינוי אין בוכחיותר ממה שישבו .אבל שם הקדוש כולל כל הכחות בי חוד אחד .ש אין לומרבו :כח זה הוא כאן .וכח זה הוא כאן ,אלא :״נר ה׳ נשמת אדם״ ,כזה השלהבת שדולק לכל הצדדין .עד כאן שלטונו תשם הקדוש בכל איברי הגוף ,שהם כינוים פירוש מנמנמת ״ה׳ אחד״ ,כאן עלית הי חוד ,שלטנו ת שלו ,שעוברים מפניו כל שלי טות העולם ,והכל מ חזיר לר צון העליון .ו שני דברי ם נודעים כאן ,א׳ — שא פילו כל אותם ה שליטות עו מדו ת אינם מתנענעות אלא ממנו ,כגוף ש אינו מתנענע אלא מן הנשמה .ו א׳ — י חוד העליון שהוא למעלה מכל שלי טות העולם. שאם תאמר שהוא צריך להם ,ו אינו י כול לעו שת אלא באותו הדרך ,לא כן, אלא :״ה׳ אחד״ — י חוד ה עליון שעולה על הכל ,שהוא יכוללעשות הכל כרצונו ,והכל מ חזיר לרצונו ,ברוך שמו לעולם ולעולמי עולמי ם. כאן סוד הי חוד :למסור נפשלג ביו ,להתדבק בו בדבי קות אחד ,ולדע ת ש אין שליטה חוץ ממנו ,ו כאן צריך ל המליך אותו למעלה ולמטה ולד׳רוחות העולם .מה הם כאן ,אלא כלל כל המרכבות העליונות לשש קצוות מתתקפת, ויש לדע ת שיווו ד העליון שול טעל הכל ,אדון י חיד מושל בכלם ודאי .באותה השעה שמוסרים נפשלג ביו ,נוטלים כחו שליט הע ליון ,מה ש אין א פילו לכל צבא השמים .ו ס״ז :מלאכי השרת אומרים ״ קדו ש קדו ש קדו שה׳צבאו ת״, ו הרי העמידוה :״אות הוא בצבא שלו״ ,ש הרי מלאכי השרת מקדשים אותו לפי האות שמתגלה בה עליהם ,שהם עו מדי םלשמש אותה ולא יותר .אבל י שראל ,הכל נוטלים ,ומעלים הכל לי חוד העליון .א שרי חלקם בעולם הזה ובעולם הבא. כאן שש תיבות .לנגדם ( ס״ז) [ס׳ ריבוא]מי שראל ,שהם כלם גוי אחד, להעלות כל המרכבות העליונות ל סוד היחוד .לפיכך כלישראל .א׳ אבר מן המרכבה מתתקן בו להתעלות ב סוד היחוד .וז ה״ שמע ישר אל״ ,להתחבר כלם כאחד בזה התיקון ,להתעלות הכל לי חוד העליון כר אוי. בא וראה ,כאן סוד ע ליון ,זה חוליא ד׳ ,שם האור עובר בכל( 0יו ם.ועומד להתחלק לכל הצבאות עליו׳ .ולא נוסע ממקומו .עד שעולה י חוד זה מלמטה, לפי ש אינו יורד בעולם אלא כזה הכח .בא וראה ,אמונת היחוד ,מו ריד אותו לאותה המדריגה ראשונה — חוליא ראשונה ,״י שר אל״ — לי ראש ,עדו ת שלו ,מוריד אותו למטה .וז ה צריך בכל יום בשעה ש האור מתחלק לכל הצבאות בבקר ובערב. כאן שם הקדו ש יקוק ,וז ה נקרא תפארת ,ה ה״ד :״י שראלאשרבך אתפאר״ .כאן עומד שבח המלך ,כד״א :״ב הראו תואתעושרכ בוד מלכו תו ואת יקר תפארת גדול תו״ ,שהרי מקום יקר המלך הוא ,ונר אה( ש)כ חזה השם, שמאיר בכל הגונים העליונים — להראות שהוא שול טעל הכל .וכמה מרכבות קדו שות מסתדרים בסדר שלם ,להראות השבח שלזה השם ,כאן מראה כל הכחות שלו ,שמעלה הכל לי חוד העליון .בז מןש האור מגיע שם, לאיוצא משם .עד שי עידו ישראל עדו ת האמונה ,ו אז מתעטר שם הקדו ש בכל מייוש המצוות אורות שלו ,עד שכלם יודעי ם סוד היחוד .ומתעלה בי קרו עלכל עליונים ותחתונים .משם והלאה מתחלק לכל צד ,ס״ז :ב שכ מל״ו .כאן נכלל השם בע טרו תיו ומ איר לרמ״ ח עולמו ת סוד הק״ש ,משם ברכות יוצאות לכל צד, כאן סידור התפלה כר אוי .בא וראה ,מכאן מגיע לרקיע של מאדים ,ששם ס״מ אל אחר — כולל כל ע״ז שבעולם ,וכלם מחזיק אותם עד שלא מתגלה ס״ז היחוד העליון .כשזה מתגלה ,מיד נכפה לפניו ונ שבר חילו ולא שול ט כלל. משם והלאה תיקונים נתקנים כראוי ,וי שראל מתברכים ,וכל בני העולם ובז ה .יורדי ם לאדוניהם, ומתחדשים כמלפנים .אשריהם ישראל בעולם הזה ובעולם הבא. מצוה י״ד — לקשור תפילין מצוה י״ד־־לק שור תפילין שליד .״וקשרתם לאות עלזך״ ,ו א חריו לק שור תפילין בראש — ברא שודאי .תפילין נאמר בהם :״ור אוכל עמי האחכישםה׳ נקרא עליך״ .כאן העמידו ה :״נשבע ה׳ בי מינו וזרוע עוזו״, בי מינו זו תורה ,מרו ע עוזו אלו תפילין .ו מנין ש תפילין עוז הםלי שראל, דכתיב :״ור אוכלעמי הארץ כישםה׳ נקרא עליך״ ,אלו תפילין שבראש .ואם תאמר הרי תפילין — שליד אומרים כאן — אלו תפילין שבראש .סדר העליונים כשמסתדרים למעלה קוב״ה נוטל הכל בקשר אחד .מהו סוד ,אלא סוד שם הקדוש זה ,כולל כל הכוחות עליונים ותחתונים .כמה ברכו ת תלויות מכל אות ואות ,מ מנו כלל כל העולם הם .קוב״ה נוטלאותו ומתגאה בועלכל העולם .כ שנו טל אותם לאנוטל אותם אלא בישראל .כאן העמידוה :״ תפילין ד מרי עלמא מה כתיב בהו — מי כעמך י שראל״ וגר ,שהרי בישראל ברא הקב״ה העולם ,ובעבור ם מנהג אותו .ולא נוטלכוחו אלא בעבורם .כאן סוד: ״תנו עוז לאלקים״ ,קוב״ה לא מתתקף בכו חו אלא בעבורם שלי שראל .מיד נוטלכל סדרים עליוני םוקושר אותם כאחד ,ומנהיג כל המרכבות עליונו ת ותחתונות בתי קון שלם ,ומ שברים ל פניו כל ס״א .כגון זהישראל למטה ,מה כתיב בהם :״את ה׳ האמרת היום ,ו ה׳ האמירך היום״ .כל אותם הכוחות העליונים שמסתדרים למעלה בתיקון שלם ,כולם יורדי ם ומתעטרים על ראשם שלי שראל .סוד זה :״ור אוכל עמי האחכישםה׳ נקרא עליך״. הה״ד :״ה׳ עוז לעמוי תן״. מיקושר אותם — אלא יד המלך .הה״ד :״אף ידי יסדה אח״ — זה תיקון של מטה ,״וי מינו טפחה שמים״ — זה סידור של מעלה .ב אותו הזמן שיורדי ם אלה למטה ,כח ניתןלישראל לתקן כל העולמות ,ולנהג אותם כרצונם ,ה ה״ד :״ו תגזור אומר ויקם לך״ .והסדר כך נסדר ,שהרי הקב״ה נוטל הסדרים העליונים[ ,ו כולל] אותם ב סוד י שראל ,מיד יורדי ם כולם למטה, פייוש המצוות ומתעטרים בראשם שלי שראל .לפיכך תפלה ניתנת להם ,עבוד ה ניתנת להם, שהרי קוב״ה ושכינתיה מתעטרים בראשם .ו תי קון העולמו ת תלוי בידיהם, א שרי חלקם. לפיכך תפילין שלידהם סוד תפילין של ראש .כ שיורדי ם למטה מתעטרים כן בראשם שלישראל.ובזושל המלך ,הה״ד :״מעונה אלקי קדם ומתחת זרו עות עול ם״ .הרי העמידו הו :״ שכל העולם תלוי כקמיע עלזרו עו״. כאן עומדי םישראל מתעטרים על כולם ,ו עיטור הראש העליון מתעטר בראשם .מיד — ״ור אוכל עמי האחכישםה׳ נקרא עליך ויראו ממך״ .כאן העמידוה :״כל הקורא ק״ש בלא תפילין כ אילו מעז עדו ת שקר בעצ מו״, שהרי עד שלא נתעטר המלך בע טרו תיו ,ולא נתקיימו עטרות עליהם של י שראל .ו אין בהם כחלע בוד אותו ולתקן למעלה — ודאי דברים בחינם עולים ,אוי להם שהם נראים לפני המלך לע בוד אותו עבוד ה שלימה ,ולא נראים ל פניו בדיו קנו — דיו קן שלם .וד אימישיש תפילין בראשוות פילין בזרועו ,נראה דיו קנו שלם .ונקרא בו :״נעשה אדם בצל מנו כדמו תנו״ .מיד ״וי רדו בדגת הים ובעוף השמים״ .ד כ תיב :״כל שתה תחת רגליו״ ,שהרי כח שול ט בכל העולמות .ואם לא .אומרים לו:יתוש קדמך .ודו חיםאותו מכל השערים שלמעלה ודאי .מי שמשים תפילין ,י שלולה תכוון ל הוריד עליו קוב״ה ושכינתיה שי היו מתעטרים בראשולע בוד לפניהם כראוי. עוד — תפילין שליד ,כאן סוד ע ליון :״שי מני כחותם על לבך כחותם על זרו עך״ .בא וראה ,וד איבישראל ,הקב״ה ברא את העולם ומקיים אותו, והעטז בראשיהם כל העטרות העליונו ת .כיון שראה שהם עתידים ל חטוא, ועטרו ת עליונו ת מסתלקים מהם ,הקדים להם תוקף ע ליון ,שלא משתנה לעולם .מאי סוד ,אלא ״כי יום נקם בלבי״ — יום אחד סתום וגנוז באותולב של המלך ’ ,ש אין מי שיוד עאותו — שם קשר קשר תוקף י שראל .ולפי כך אפילו אםמאותו הזרוע היו מתחלשים .הרי תוקף הלב עומד עליהם ,שהם עתידים להגאל בו ,ואינם נעזבים מקב״ה לעולמי ם.ה ה״ד :״ו אףגם זאת בהעלותךותם באח אויביהם לא מאסתים״ וגו׳ .כאן סוד :״אני ה׳ אלקיהם״ ,כאן סוד הלב שנאמר בו :״אני ד׳ לא שני תי״ ,ל בב שני בתים ,לב לב ,הרי די״ן — נורא דליק .הוי׳ עומד באמצע — זה אלף א״י ועו שה לב׳ בתים בית אחד ,כאן סוד :״כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישר אל״ .יעקב נוטל אותם ועו שה אותם בית אחד .כך נתקן תוך הלב .ו סוד זה תפלה שליד — בית אחד. כאן סוד אדני — א׳ דין .כאן נקשרת השכינה ב מלך שלא נעזב ת ממנו .כאן כתיב :״כי עזה כמות אהבה קשה כש אול קנאה רשפיה ר שפי אש שלהבת יה״. שהרי שני בתים ,לנגדם — מות וש אול ,ו מצד יעקב א שר[ ...חסר ההמשך] . סעודת ליל טו״ב בשבט ה׳ תצ״ג ״ברוך ה׳ אלקי ישראל עושה נפלאות לבדו וברוך שם כבודו לעולם וימלא כבודו אתכל האח אמן ואמן״ .ודאי השכינה בה נאמר :״מאת ה׳ היתה זאת היא נפלאת בעינינו״ .שם הקדוש הויה ב״ה עליו נאמר למשה :״זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר״ .שהרי עד שלא נברא העולם .לא היה אלא אין סוף ב״ה ,שלא נקרא בשום שם וכינוי ,ולא נרמז אפילו בשום קוץ של אותיות. שהרי התורה הקדושה וכל מה שתלוי בה ,לא נמצאת ,אלא כשרצה אותו העליון עלכל העליונים — להודיע מלכותו ,ואז נקרא בשם זה ,וזה שם הויה ב״ה .כלל כל האורות העליונים שהוציא מהם .כולם אינם אלא גילוי מלכותו, להודיע (ב)[ה] יחוד שלו. אבל בשעה שהוציא אורות אלה ,הכל הוציא סתום ומגולה .סתום — בסוד יחודו .מגולה — שנגלה ממנו סדר אחד מתוקן כראוי .בכמה מדריגות על מדריגות ,אלה לימין ואלה לשמאל ,הה״ד :״זה שמי לעלם״ .״לעלם״ כתיב .וזה נקרא כבוד ,מהו כבוד — לבוש ,כד״א :״ותחת כבודי יקד יקוד לפיכך אלו השנים הם ״שם — וכבוד״ ,זה הויה וזה אדני .ועיקר הכל תלוי באותו השם להודיע שהרי הכל היא סוד מלכות יחוד העליון ,להראות יחודו על הנבראים ממנו .ובשעה שכבודו תלוי בהם ,לא נראה אלא ניקודים לשם העליון ,תה יקיוק ,לעולם ודאי .וכשמתגלה במדריגותיו — נקרא אדני. כלזה מתגלה בשכינה למטה ,שהרי השכינה אינה אלא כלל כל המדריגות העליונות — מלכות .יחוד העליון ודאי. וכל המדריגות מתפשטות לצדדיהן כמו שצריך .לנהג כמה עולמות עליונים ותחתונים .מכוסים ומגולים .כשכלם נשלמו כראוי ,נמצאת השכינה שלימה ,שהרי כלל כלם היא .הה״ד :״מאת ה׳ היתה זאת״ .מכלל כל האותיות שם הקדוש ,וכל המרות העליונות התלוים בהם — שכינה נמצאת .ובתחלה היא למטה נקודה קטנה ,תחתונה מכל שאר המדריגות ,שהרי היא אינה נתקנת מעצמה .אלא מתיקון כל המדריגות העליונות היא נתקנת ודאי ,לפיכך עומדת למטה .כיון שהם שלטו והאירו כל אחד כראוי ,ונמצא כלל כל המדריגות מתוקנות .נמצאת השכינה מאירה באור שלם .באותה השעה מסתלקת בעילוי
Mitzva Eight — to redeem the firstborn donkey, as it is written: "every firstborn of a donkey you shall redeem with a lamb" [Exodus 13:13]. Here is a great secret for those who possess wisdom — the secret of the upper jaw (lechi elyon), as it is written: "with the jawbone of a donkey, a heap upon heaps I have slain" [Judges 15:16]. Come and see: when the Temple was destroyed — what is written concerning it? "And she descended wondrously" (va-terd pla'im) — the secret of the matter hangs upon the alef. The alef is the secret of the teeth — which are the thirty-two paths of Wisdom — through which the clarification of all things depends. And when the secrets would descend — they would be clarified in all directions.
Come and see: the supernal light descends thus — from Wisdom, which is thought, to the mouth. When it reaches there — these thirty-two teeth take it and clarify it in all directions — until all darkness is expelled from it and it remains clarified in everything. But at the end of days — this clarification was removed. And thereby the Torah became dark for Israel — as the Sages said: "In the future Israel will not find a clear legal ruling in any place." For when this light descends — it descends without having been clarified — and people see it and know nothing. Here is the secret of: "He ground gravel into my teeth, He covered me in ashes" [Lamentations 3:16] — for these teeth were expelled from their dominion. What expelled them? Only the gravel (chatzatz) — the sandy dust of the earth — in which the teeth cannot stand. What is the secret? Come and see — bread grows from the earth. And the Sages said: "Everything came from the dust." And the bread comes out and is clarified from the earth little by little — until it rises to its place. When the Sitra Achra mixed within — this earth-dust clings inside the bread — and the teeth cannot stand within it.
Come and see: it is written here: "for man is the tree of the field" [Deuteronomy 20:19]. For at first all the illuminating light stood within that wheat. And when it stands beneath the earth — the light does not shine — until it withdraws little by little and breaks through the earth and rises when the fruit ripens and it is gathered. Like this with a human being — all the light is in his soul as he will have in the afterlife — and all stands beneath the earth. The secret of this: Ha-iy tzurba mid-rabbanan (a young Torah scholar) is like a kernel beneath a clod — once it sprouts it sprouts. For so the human's light stands sealed within the earth — of whom it is said: "for you are dust." The light of Torah is likewise — it emerges from the earth — a place of hard sealing. Of whom it is said: "in toil you shall eat of it all the days of your life" [Genesis 3:17]. Had Adam not sinned — he would have eaten bread from heaven — where there is no toil. Since he sinned — he eats bread of the earth — which requires great toil. Who can extract it from the sealing? One who exits from his own sealing — and his soul rises to shine. For when it is complete — it is gathered above — as stated: "to graze in the gardens and to gather lilies" [Song of Songs 6:2].
The alef stands indeed for this — in the secret of the secrets of the alef-beis. The alef stands — its secret is AIK-BKR (איק-בכר) — in it one rises from one to ten, from ten to one hundred, from one hundred to one thousand — and so on without limit. Here is the secret of the teeth — which stand to grind things properly. Alef: kiya (reversed = aik) it certainly is — but AIK it is. When a person stands at his table — as he clarifies the food — this light is clarified from it. And if he engages in Torah — this rectification rectifies below — and the light shines and the darkness is purified. The light shining within the food shines within the soul. And then things ascend: from one to ten, from ten to one hundred…
The alef that was shining for Israel — began to withdraw when Moshe departed from the world. Not the great alef — but the small alef of Vayikra — for Moshe's strength was not yet fully mighty — and it was destined to diminish afterward because Israel weakened its strength. At that time: "such knowledge is too wondrous for me — I am unable to attain it" [Psalms 139:6].
The nations of the earth are the "people of the land" (amei ha-aretz). If they are masters of mitzvos and justify judgment upon themselves — as it is said of them: "like a sheep to the slaughter is he led and like a ewe before its shearers — it is dumb and does not open its mouth" [Isaiah 53:7] — they draw near as an offering before the King. At that time this rectification is accomplished. And when it ascends above — it is clothed in a precious luminous garment — and it is called the "donkey of Torah" (chamor de-oraisa) — such as the acronym: Chacham Mufla ve-Rav Rabbanan (a wondrous sage and great teacher).
Here stands the upper jaw opposite the lower jaw — to rectify these rectifications of the teeth — to strengthen them properly. And the upper jaw stands on account of the people of the land — to rectify them. Through what? Through: "every firstborn of a donkey you shall redeem with a lamb" — for Israel are firstborns worthy of service. And the table of man atones for him as if it were an altar. And the people of the land are the firstborn of the donkey — from the alef that returned to wonder (pele) in its descent. Immediately those teeth are strengthened — and light shines properly — until all is rectified properly. Fortunate are Israel!
Mitzva Nine — to behead the firstborn donkey (aref), as it is written: "if you do not redeem it — you shall behead it" [Exodus 13:13]. And this is the lower jaw (lechi tachton) — indeed. These are those of whom it says: "may my teaching drip like rain" [Deuteronomy 32:2]. Why did Moshe see fit to call heaven and earth to witness — as it is written: "Listen, O heavens, and I will speak; and let the earth hear the words of my mouth"? Rather: here is a great secret. The Holy One, Blessed is He, is destined to renew the world — as it is written: "for as the new heavens and the new earth" [Isaiah 66:22]. For when He created the world — darkness was mixed with light — and light did not shine. As it says: "and G-d said: let there be light" — and it does not say "and He made the light" — only yehi (let there be) — meaning: existence was given to it. For there it had been — and did not reveal itself — because darkness ruled over it. At that time it was revealed. And darkness was not separated from it until the Holy One separated it. What did He do? He strengthened the heavens and the earth — one above and one below — so they would fortify this light and separate the darkness from it. As it says: "Arise, shine — for your light has come" [Isaiah 60:1]. And it is written: "and the path of the righteous is like the shining light" [Proverbs 4:18]. And the secret of this: "the master over your brother" [Genesis 27:29] — the upper heh rules in the heavens; the lower heh rules in the earth; the vav stands in the middle — there the light shines. Concerning this sign it is said: "and the wise shall shine like the brightness of the firmament" [Daniel 12:3] — for one who strives in the secrets of Torah shines above and shines below — and the light shines in the middle within that darkness that was separated from it.
Immediately the vowel-points (nikudos) were rectified and they sparkle above and below — the vowels above: cholam; the vowels below: chirik and all the others. Yet there are major motions and minor motions. Their general principle is: pesach and chasam — five above and five below — and the vav stands in the middle. This light that stands in the world sometimes strengthens above — sometimes strengthens below. It enters among the vowel-points and makes the cantillation-marks (ta'amim). And when it stands upon the letters — the crowns (tagin) are made. This is the totality of all the world — the vav stands in this world — this being the extension that extended below — and all creatures of the world stand beneath it. When it shines — darkness separates from the light and the light shines properly — therefore it is called "truth" (emes). And all the letters depend upon it — as it says: "and this staff you shall take in your hand, with which you shall perform the signs" [Exodus 4:17].
And the vav divides into two vavs — one above and one below — from which come the twelve tribes. Six stand for blessing and six for curse. The secret: the rectification of the light — to separate it from darkness. When the yud rises above — it rectifies in the heavens. When it descends below — it rectifies on earth. As it says: "justice shall walk before Him — and set its steps on the way" [Psalms 85:14].
And behold — Yaakov (יעקב) is numerically equivalent to "ayin-yud-vav-kuf" which equals Yabbok. For in this crossing — Yud-Chud-Beracha-Kedusha — all stand in sealing — and seventy voices are given — until seventy supernal lights awaken — the secret of the holy Name יקוק which extends thus to seventy Names. This is the secret of Shema — shem-ayin (the Name of Seventy). When this rules: "your name shall no longer be called Yaakov but Yisrael — for you have striven with G-d". And Yabbok is: Yichud-Beracha-Kedusha. The rectification — "Yisrael." Blessing and holiness forever. Yet if unity is found — blessing and holiness strengthen. If not — the yud departs and there remains the letters kuf-beis-caf (arid waste). And this is the secret of Shema Yisrael Hashem Elokeinu Hashem Echad — the supreme unity — to declare that there is no dominion but His. And this: Hashem Elokeinu — the Name that rules over all its appellatives. Hashem Echad — the supernal unity that transcends all governance. Blessed are Israel who declare this unity every day.
Mitzva Eleven — to love Him, as it is written: "and you shall love Hashem your G-d" [Deuteronomy 6:5] — with all your heart, with all your soul, and with all your might. Here is a supernal secret. It is written: "He has given to the sons of men an evil matter to be afflicted by" [Ecclesiastes 1:13]. Come and see: when a human being enters the world — what is written? "sin crouches at the door" [Genesis 4:7]. Here is the secret of: "in pain shall you bear children" [Genesis 3:16] — for when the soul is sent from the place from which it is sent — it shines with many lights and has no burden at all — except the burden of the Shechina. When it goes forth — the serpent wishes to cling to it. The Shechina strengthens Herself to save it with many cries ascending above. Here it is written: "as the deer pants for streams of water" [Psalms 42:2] — and it is said: "the hind — her womb is narrow" — so do souls come forth into the world with great toil — because of the serpent pursuing them. Because of this below — the woman cries out to the King on account of the serpent standing there — and she is saved. But the descending soul — even though that serpent has no dominion over it — hurls into it one darkness. And the soul is not saved from it until it dies from it. The secret of this: "those born are destined to die" — and it is written: "a time to be born and a time to die" [Ecclesiastes 3:2] — for at that moment within the body, within the soul — the poison of death. And it is not separated from it until it kills it. This is why those who die — by the bite of the serpent. For after Adam sinned — permission was given to it to cast this darkness within the human when he comes forth to the world. As it says: "for man is born to toil" [Job 5:7].
Here is a known level in the secrets of the holy Name — called "El" — here is the light of the world — order upon order — all levels of the world — of which it is said: "the world is built with Chesed" [Psalms 89:3]. From this side all matters of the world appear to be without toil and without effort — only in their creation — with the heh of be-Avraham (בהבראם) — where there is no toil or effort. This is the heh of Avraham — showing all in rest. When was it given to him? When he received the covenant of circumcision — for upon circumcision depends the rest of all — as the Sages said: Noah was born circumcised. Correspondingly — when Avraham received circumcision — rest was given to him and he was completed in this heh. And the alef of AIK returns — the worlds return through its combination — to rectify the worlds. This is the first level encompassing all the supernal orders in proper rest.
Here stands that "evil matter" that is said: "He gave to the sons of men an evil matter to be afflicted by" — which is toil and vexation of spirit — of which it says: "by the sweat of your brow you shall eat bread". And it seals all light in the world. If you ask who sustains it there — only the human beings below who when they come into the world — this burden is placed upon them. Its place is in this second vertebra (chulya) — and then they bow their head to the matters of this world and love the effort of this world. And as it extends below — so it strengthens above in that supernal neck — and this burden strengthens upon it. Immediately all is sealed and the light does not descend in its ways. Woe to one who is in such a state — for truly his life is not life.
One who takes the yoke of Torah upon himself — the light of the good inclination is illuminated for him. And here it is fitting to fix set times for Torah — so that the yoke of the good inclination is placed upon him. And here one must fulfill: "and you shall love Hashem your G-d" — not to abandon those fixed times for any matter in the world — on the contrary — to abandon all other matters of the world for His sake. Immediately — the Sages said: "the luminance within it (ha-maor she-ba) returns them to good." Fortunate are Israel who accept the yoke of heaven with love. Fortunate are Israel in this world and in the world to come.
Mitzva Twelve — to study Torah and to teach it. Here the Sages said: "and Torah study is equal to all of them." Here is a supernal secret — the third vertebra — in it dwells Gevura. "Yours, Hashem, is the greatness and the might" [I Chronicles 29:11]. The secret of this — as the Sages said: "exaltations of G-d are in their throat and a double-edged sword in their hand" [Psalms 149:6]. And the Sages explained: "when the voice is the voice of Yaakov — the hands are not the hands of Esav." Come and see: from the day the world was created — there is war between the side of holiness and the Sitra Achra. One wishes to sustain its own — the other wishes to sustain its own. And it is written: "G-d made this corresponding to that" [Ecclesiastes 7:14]. Here the Name "Elokim" — in it: "Hashem goes forth like a warrior — like a man of war He awakens zeal" [Isaiah 42:13]. And the Sages said: "a person should always incite his good inclination against his evil inclination."
Come and see — that supernal One above all — ordered orders to reveal His unity. And what did He do? He gave dominion to this impure one and sealed His own light within — to give place to this impure one. As it says: "He makes peace and creates evil" [Isaiah 45:7]. And the world was created suspended and standing between two sides — one to endure and one to be destroyed. The side of holiness wishes to sustain it — the Sitra Achra wishes to destroy it. Both wish to rule. And so it is necessary to make war with this Sitra Achra to extract the world from under its hand. The King's weapon — what is it? Only Torah — the Sages said: "weapons were given to them." Why? Because the Torah is itself the Holy One's weapon — the Sages said: "all the Torah is the Names of the Holy One." Fortunate is one who engages in Torah — who takes the King's weapon and makes war against His enemy — this one is called truly a hero in the war of Torah.
And behold — there are eight heavens in which the stars stand. One encompasses all the stars which have no number. And it receives all the power that is fitting to descend to the world. And seven others beneath it. All the heavens are equal — when the light emerges in each of them — each does what it does… [the manuscript breaks off here]
Mitzva Thirteen — to recite the Shema twice a day, as it is written: "when you lie down and when you rise up" [Deuteronomy 6:7]. The Holy One placed Israel in the world to sustain it through them. Come and see: it is written: "when the morning stars sang together and all the sons of G-d shouted" [Job 38:7] — all those appointed supernal ministers — when they take a mitzva before the King — they do not leave from there until they sing a song before Him. And afterward they proceed on their way. So too when they have completed their service — they come and bow before the King and sing — and depart to their place. Why this song? Only because every power they receive from before the King — they receive it in song. And when they complete their service — they must present their service to their Master. And it is not accepted except through song. Then it is called that the service was completed properly.
Therefore: "when you lie down and when you rise up." This is the song of the human being. When the soul goes out into the world in the morning — it descends into the body and stands to do its work — to accomplish the rectification in the world properly. Then it must sing a song before the King. What is the song? Only the Shema. For there is no appointed minister in the world that does not have its own song — according to the power appointed over it. The song of the human being rises above all songs in the world — in it stand the ascent of all other songs. And one must say it twice daily: when going forth from before the King — and when the soul returns to Him at night — it must then hand over its service to its Master. And it is not handed over except through song.
Come and see: all songs in the world depend upon all the supernal levels — each according to its side upon which it depends. The song of the human being rises above all and encompasses them all — to ascend to the highest place above all. This is the supernal unity that rules over all — the secret of the holy Name יקו"ק, Blessed is He, forever and ever.
Come and see: the holy Name extends in its levels and brings forth appellatives to clothe itself. What is a "kinuy" (appellative)? It is Elokim — which has the same numerical value as kinuy. And because of this — it made for itself many appellatives — all depending from this Name Elokim — making governance in the world. Here it is written: "know today and take it to your heart — that Hashem is G-d" [Deuteronomy 4:39] — to know that even though all these appellatives stand in the world — all come from one place — and He rules over all. And this is the Name הוי"ה. Therefore: "Hashem is G-d."
And then the holy Name departs with its levels toward the holy unity — and everything ascends to the supernal unity. At that time — all rulers pass away — and do not rule at all. And the holy Name adorns itself in all its lights until all know the secret of unity. And it elevates in its preciousness over all the upper and lower beings. From there onward it distributes to every side. This is the secret of Baruch Shem Kevod Malchuso le-Olam Va'ed. Here the Name is encompassed in its crowns and illuminates to 248 worlds — the secret of the Shema. From there blessings go forth to every side. And here the order of prayer properly.
And here Shema Yisrael — six words — corresponding to 600,000 of Israel — who are all one people — to raise all the supernal chariots to the secret of unity. Therefore all Israel — each one is a limb of the chariot rectified in him — to ascend in the secret of unity. And this is "Shema Yisrael" — for all to join together in this rectification — to elevate all to the supernal unity properly. Fortunate are Israel in this world and in the world to come.
Mitzva Fourteen — to bind the Tefillin of the hand, as it says: "and you shall bind them as a sign upon your hand"; and afterward to bind the Tefillin upon the head — upon the head indeed. Of the Tefillin it is said: "and all the peoples of the earth shall see that the Name of Hashem is called upon you" [Deuteronomy 28:10]. Here the Sages said: "Hashem swore by His right hand and by His mighty arm — His right hand is Torah; His mighty arm — these are Tefillin." And the Sages further said: "the Tefillin of the Master of the universe — what is written in them? 'Who is like Your people Israel — one nation in the land!'"
Come and see: here is a supernal secret — "place me as a seal upon your heart — as a seal upon your arm" [Song of Songs 8:6]. Come and see — in Israel the Holy One created the world and sustains it — and He adorned upon their heads all the supernal crowns. Since He saw that they were destined to sin — and the supernal crowns would depart from them — He preceded for them a supernal strength that never changes. What is the secret? Only: "for the day of vengeance is in My heart" [Isaiah 63:4] — one day sealed and hidden in that heart of the King — which no one knows. There He bound the strength of Israel. And therefore even if from that arm they would weaken — the strength of the heart stands over them — through which they are destined to be redeemed — and they are never abandoned by the Holy One. As it says: "and even this — when they are in the land of their enemies — I have not rejected them" [Leviticus 26:44].
Who binds them? Only the hand of the King. As it says: "My hand also laid the foundation of the earth — and My right hand spread out the heavens" [Isaiah 48:13]. The left — the earth below — the right — the arrangement above. At that time when they descend below — power is given to Israel to rectify all the worlds and to govern them as they wish. As it says: "you shall decree a matter and it shall be established for you" [Job 22:28]. Fortunate is their portion.
Therefore the Tefillin of the hand are the secret of the Tefillin of the head. And in the arm of the King — as it says: "G-d of old — and beneath are the everlasting arms" [Deuteronomy 33:27]. And the Sages said: "the entire world hangs like an amulet upon His arm." Immediately: "and all the peoples of the earth shall see that the Name of Hashem is called upon you — and they shall fear you." Fortunate are those who bear the Tefillin — as the King and His Shechina are crowned upon their heads to serve before them properly.
The Meal of Tu BiShvat Night, 5493
"Blessed is Hashem the G-d of Israel who alone does wonders — and blessed be His glorious Name forever — and may His glory fill all the earth, Amen and Amen." | [Psalms 72:18–19]
למעלה מן הכל ,ונראה שהכל תלוי בה ודאי .וכל העולמות וכל המדריגות אינם אלא שלימות המלכות .הה״ד :״היא נפלאת בעינינו״ ,שהרי מה שאינה מתגלה בתחלה ,נראה אח״כ שהוא שבח הכל ,והכל היא .״אשת חיל עטרת בעלה״ ודאי. וכל זה תלוי בישראל .שהרי השכינה אינה אלא לישראל ,ותיקון כלזה תלוי בהם ,לפיכך הם (ה)עיקר הכל בבריאה ,וכל שאר האומות אינן תלוים כאן כלל .הה״ד :״ברוך ה׳(אלקינו) אלקי ישראל עושה נפלאות לבדו״ .מהו נפלאות — אלא שכינה בשעה שעולה בעילויזה .זהו :״נפלאת היא בעינינו״. וכמה פעמים עולה — בכל מצוה ובכל תפלה מישראל ,תה :״עושה נפלאות לבדו״ ,שהרי ישראל לבדו עומד לזה ,ואין מתערבים עמו מן הכחות האחרים כאן תיקון שם הקדוש בכל מדריגותיו — כלל ד׳ אותיות ,וקוצו של יוד, כללם :כח״ב חג״ת נהי״מ ,שצריך לתקן אותם בכל התיקונים שצריכים .כיון שכל זה נתקן ,נמצאת השכינה מתוקנת ,וסוד זה :שם וכבוד ,״וברוך שם״, ו״כבודו לעולם״ .והרי הכל חתר לזה ,להעלות היקר של מלכות העליונה ,יקר העליון של עילת עלכל העילות ,א״ס ב״ה וב״ש לעולמי עולמים .תהו: ״וברוך שם כבודו לעולם״ .כאן נכלל כבוד בשם .להיות ניקוד לגביו .לעולם, כאן כתיב :״כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו״ .ג׳ דברים כלולים כאן בסוד ״הכבוד״ — בי״ע :אבל ״שם״ — אצילות .עומד בסוד שלו .וכל התחתונים בכבוד תלוים .לפיכך :״וימלא כבוד ה׳ אתכל האח״ .מיד מתקשר הכל כא׳ — אמן כלל ב׳ ההין שהם ״ואמן״ .כאן סוד רישא וסיפא שמתחברין כאחד ,והכל תלוי ביחוד העליון ,שלימות הכל ודאי. אשריהם ישראל שבהם כלול כל תיקון זה. ומצד הכבוד ,היה כמה מיני קלקולים בעולם ,בעבור אל אחר ששלט בדברים שלמטה ,וגרם לכבוד זה שיתאחר מלהתגלות .שהרי מתחלה היה רוצה הקב״ה לגלות כבוד זה בזמן אדם הראשון ,ולפי שחטא ,נאמר בו: ״נמשל כבהמות נדמו״ ,ונאמר עליו :אדם הראשון לאלן בכבודו ,ונגלו בזה עריות ,שבעבורם :״כבוד אלקים הסתר דבר״ ,שלתיקון הכבוד צריך הסתר. שהרי מתחלה שלא היו עריות שולטים ,נאמר :״ולא יתבוששו״ ,והיו יכולים סודות העליונים להתגלות בפרהסיא .אבל כיון ששלטו עריות ,צריך להסתיר כבוד זה מהם .ומי שאינו מסתיר מהם ,נאמר :כל מי שאינו חםעל כבוד קונו ראוי לו שלא בא לעולם .ולעתיד לבא יתעברו עריות מן העולם ,דכתיב: ״וחרפת עמו יסיר״ .באותו הזמן מתגלה כבוד ה׳ ,ואז תהיה השכינה מתוקנת סעודת ליל טו״ג בשבט בכל דרכיה ״שם וכבוד״ .מיד :״ונשגב ה׳ לבדו ביום ההוא". תה :רחל ולאה .לאה נקברה עם יעקב .וזה שם .שנאמר בו :״אני ה׳ הוא שמי״ שאינו מתפרש מן המלך ,לפי שאין שם קלקול ,ואין שם קיצוץ ופירוד. אבל רחל -כבוד .ולא נקברה עמו ,אלא בפרשת דרכים .עד זמן שנאמר :״כי יש שכר לפעולתך וגו׳ ויש תקוה לאחריתך״ .באותו הזמן יתחברו שני נוקבין באות ו׳ .מיד יוד עליונה ישרה עליהן ,שבה תלוי יחוד .בתלת קוצץ שבה שכלולין כאחד ,שנאמר בהם :״אני ראשון ואני אחרון״ וגו׳ .ויהיה נשלם השם כראוי .באותו הזמן ,כנסת ישראל שהיא תלויה בשכינה .מתעלה בעילויה ,שנאמר בה :״אחת היא יונתי תמתי״ ,כלל ב׳ ההין — ״שם וכבוד״, בשני משיחין .אחד מצד רחל ואחד מצד לאה .״אשר בנו שתיהם את בית ישראל״ ,ודאי. מיד עשר מדריגות דישראל שתלוים בעשר ספירות ,והס :מלכים, חכמים ,נבונים וכר ,מתישבים בסעודה ,שנאמר בהם :״הנה עבדי יאכלווגו׳ הנה עבדי ישתו״ .וזהו תשלום תיקונו של הכבוד ,שנאמר בו :״ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו״ .אבל ״שם וכבוד״ ב׳ דברים כלולים בהם ,וסוד זה :״ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו״ .״ויחזו את האלקים״ ,שהיו נהנים מזיו השכינה ,תה סוד שם ,״ויאכלו וישתו״ זה כבוד .כאן סוד עליון לבעלי חכמה ,בשעה שהשכינה נשלמת בשלימות שלה ,כך נקראת — ״שם כבודו״, מ(ת)חלקת אורות לכל צד באורות שלה מצד השם ,ומצד הכבוד .מצד השם אודות גדולים מאירה ,שבם מתענגים כל הצבאות כלם להשיג אותם .ואורות אחרים נבדלים ממנה ,שאותם אורות העליונים מתקשרים בהם ,ואלה נכנסים בכליהם שלכל הצבאות ,והעצם שלהם מתוקן על ידיהם .וה״ס שם וכבוד למעלה ,מסוד ה״שם״ מתלהטים כל האורות העליונים ,כלל היחוד העליון. מסוד ה״כבוד״ יוצא עצם אחר שהוא יש מאין ,וזה הלבוש העליון ,שכל שאר הנבראים נעשים ממנו .ושני סודות אלה למעלה עומדים ,ונתקנים כל המדריגות בסוד שם ובסוד כבוד .שהם ב׳ השמות ,שם יקוק מבפנים ושם אדני לחוץ ,שהוא היכל שלו ,וכל שאר השמות וכינוים תלויים בו .עד שהשכינה נתקנת למטה ,בסוד זה ״שם וכבוד״ ודאי .בסוד שם ,מאירים כל האורות שתלוים מן השכינה ,ובסוד הכבוד — כל הלבוש ,וכל מה שיוצא ממנו .ועיקר הכל בישראל לתקן בב׳ אלה. ובא וראה ,זה הכבוד סודו ל״ב אלקים ,והם ל״ב דמעשה בראשית ,שהרי מהם תלויים כל הדברים שבעולם ,ובסוד זה עומדים כל הדברים שלמטה ,כל בריות שמתפשטות לכל הצדדין .למעלה מן הכל — אדם ,בו נכללים שניהן, שהרי הוא נוטל כל הדברים שבעולם בסוד כבוד ,ואדם עצמו בסוד שם .וכל סעודת ליל טו׳׳ב בשנט הרוח העליון שיורד ומתפשט לכמה צדדין .ויש בהמות חיות ועופות ודגים — לבושים [לזה] הרוח לכל צד שצריך .וזה צריך להיות נכלל למעלה ,שהרי הוא נאסף לשרש שלו ,ונשלם בשורש שלמעלה .אז צריך לכלול בשר זה במקורות שלו ,והכל נכלל בשכינה .בשעה שזה נכלל ,מה כתיב :״ישמח ה׳ במעשיו״ ,שהרי שמחה בתחתונים הוא ודאי בשעה שנתקנים למעלה ,שהרי הכבוד העליון ,מהם מתעלה ודאי ,דכתיב :״יהי כבוד ה׳ לעולם ישמח ה׳ במעשיו״ .שאר בריות הם למטה ,להיות כדוגמא שלמעלה[ .בכת״י בא בסוגריים — ] (והכל צריך תיקון שלם .וזה סעודה של מצוה) וזה שכינה בחיבור אחד עם המלך ,שמשם כל הברכות נובעות ויוצאות. רבון כל העולמים ,עלת כל עלות ,יהי רצון לפניך לקבל ברצון עבודה שלנו ותורה שלנו שאנו מעלים לפניך בשמך הגדול הגבור והנורא יקוק ב״ה לעולם ולעולמי עולמים ,ובזאת הסעודה שאנו מסובים בה לפניך ,תגלה רצון ושמחה מלפניך להאיר עלינו אור יחודך .וכמו שאנו מסובים על השולחן הזה לשמוח בשמחת תורתך ,כן תהיינה נשמותינו מסובות על השלחן הטהור שהיא השכינה ,להיות ניזונים מן הלחם הטהור שהם ג׳ הויות ,שנאמר בהם, יברכך ה׳ ,יאר ה׳ ,ישא ה׳ ,שבהם :״ה׳ מלך ה׳ מלך ה׳ ימלוך לעולם ועד״. ורוח הקודש תאציל עלינו ליאור באורך ולהתקשר נשמותינו בקדושה שלך. וגופות שלנו יהיו ניזונים משמן העליון שיורד משמי קדשך ,להיות נטהרים בו רמ״ח אברים ושס״ה גזי ם ,שהוא לחם אבירים ,לחם הנבלע באיברים ,שאין בו חלק לס״א כלל .וכן לא תוכל ס״א לידבק בבשר שלנו ,שיהיה נתקן באור קדושתך .ואורותיך הקדושים יהיו מעטירים אותם וסובבים אותנו לכל צד, כדבר שנאמר :״כי אתה תברך צדיק ה׳ כצינה רצון תעטרנו״ .והקול הזה שאנו מעלים לפניך בתורתך בלא הפסק ,תחזיק כחנו לעבדך באמת ,ולהעלות את שכינתך הקדושה ,עליה שלא תהיה אחריה ירידה ,ויתיחדו כל מאורות קדושתך ביחוד שלך ,עלת עלכל העלות ב״ה וב״ש לעולם ולעולמי עולמים ״שמע ישראל״ וגו׳ .ולא יוכלו לנו כל משטין ומונע ,בכח שמך הקדוש שדי — משדד המערכות ,בו תשדד כחם של ס״מ הרשע וכל כת דיליה ,ולא יוכלו לעשות לנו שום קטרוג והיזק כלל ועיקר .ואור תורתך הצפון ,שנאמר בו: ״מה רב טובך אשר צפנת ליראיך״ וגו׳ ,תתגלה עלינו בשמך הקדוש יו״ד ה״א וא״ו ה״א ,שבו :״הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד״ .ותרים ראשינו על כל אויב .בג׳ שמות שלך — וה״ו אנ״י וה״ו שהם ר״ת וא״ו כמנץ אחד, שבהם אתה מעטיר נשמותיהם של ישראל להתדבק בשכינתך .וזה כלת משה שירדה ממנו בעבור ערב רב שעשו פירוד בישראל .ובשעה שהעביר אותם מן העולם ,שנאמר בהם :״כי אז אסיר מקרבך עליזי גאותך״ ,וישארו ישראל גוי סעודוז ליל טד׳ב בשבט אחד באח ,ויתיחד משה בכלה שלו ,וכל ישראל יהיו מתחדשים בעטרות עליונים שלך ,ואורות תורתך הקדושה יהיו שולטים בעולם ומתחדשים תמיד מצד שלך ,עלת כל העלות ,שבך :המחדש בכל יום תמיד מעשי בראשית. ברוך יהיה שמך לעולם ולעולמי עולמים א״ס.
Certainly the Shechina — of her it is said: "from Hashem was this — it is wondrous in our eyes" [Psalms 118:23]. The holy Name הוי"ה, Blessed is He — of it Moshe was told: "this is My Name forever and this is My remembrance for all generations" [Exodus 3:15]. For before the world was created — there was only the Ein Sof, Blessed is He — who was not called by any name or appellative — and was not hinted at even by any curve of a letter. For the holy Torah and all that depends upon it did not exist — until that One above all the upper beings desired to make His Kingship known. And then He was called by this Name — which is the Name הוי"ה, Blessed is He — encompassing all the supernal lights that He brought forth from them. All of them are only the revelation of His Kingship — to make known His unity.
But at the time He brought forth these lights — He brought forth all in concealed and revealed form. Concealed — in the secret of His unity. Revealed — for one well-ordered arrangement was revealed from Him — in many levels upon levels — these to the right and these to the left. This is: "this is My Name forever" — written le-alem (to conceal). And this is called "honor" (kavod) — for honor (kavod) is a garment — as it says: "and beneath His honor a burning shall be kindled" [Isaiah 10:16].
Therefore these two are "Shem (Name) and Kavod (honor)" — this is הוי"ה and this is Adnus. And the essential matter depends upon that Name — to declare that all is the secret of the royal unity of the supernal unity — to show His unity upon what He created. And this is the Shechina below — for the Shechina is nothing other than the totality of all the supernal levels — Malchus.
And all of this depends upon Israel. For the Shechina is only for Israel — and the rectification of all this depends upon them. Therefore they are the essential matter of all creation. This is: "blessed is Hashem the G-d of Israel who alone does wonders." What are the wonders? Only the Shechina when she ascends in her elevation. This is: "it is wondrous in our eyes."
Here is the rectification of the holy Name in all its levels — encompassing the four letters and the thorn of the yud — their totality: ChaBa"D ChaGa"T NeHi"M — which must be rectified in all the rectifications they require. Once all this is rectified — the Shechina is found rectified. And the secret of this: Name and Honor — "and blessed be the Name" and "His honor forever." And all converges toward this — to raise the preciousness of the supernal Kingship — the supernal preciousness of the Cause above all causes — the Ein Sof, Blessed is He and Blessed is His Name, forever and ever. This is: "and blessed be His glorious Name forever."
Here it is written: "all that is called by My Name — for My glory I created it, I formed it, also I made it" [Isaiah 43:7]. Three things are encompassed here in the secret of "the honor" — Beria, Yetzira, Asiya (Bei"A). But "Name" — Atzilus — stands in its own secret. And all the lower beings depend in honor. Therefore: "and may His glory fill all the earth." Immediately all connects as one — Amen encompasses the two hehs — which are "and Amen." Here is the secret of beginning and end joining as one — and all depends upon the supernal unity — the completion of all indeed. Fortunate are Israel in whom all this rectification is encompassed.
And from the side of Honor — there were many kinds of corruption in the world — because of a foreign power (el acher) that ruled over things below — and caused this Honor to delay in its revelation. For at first the Holy One wished to reveal this Honor in the time of Adam the First — but since he sinned — it was said of him: "he is likened to the beasts that perish". And it was said of him: Adam the First did not rest in his Honor for even one night. And through this — licentiousness was revealed. And because of it: "it is the honor of G-d to conceal a matter" [Proverbs 25:2] — for the rectification of Honor requires concealment.
And now: Leah — who was buried with Yaakov — this is "Name." Of which it is said: "I am Hashem — that is My Name" — which does not separate from the King. For there is no corruption there and no cutting and separation. But Rachel — is "Honor." And she was not buried with him — only at the crossroads. Until the time when it is said: "for there is reward for your labor… and there is hope for your future" [Jeremiah 31:15]. At that time — the two Nukvas will join in the letter vav. Immediately the supernal yud will rest upon them — in which unity depends — in the three thorns that are unified as one — of which it is said: "I am first and I am last" [Isaiah 44:6]. And the Name shall be completed properly.
At that time — Knesses Yisrael which depends upon the Shechina — will ascend in its elevation. Of which it is said: "My dove, My perfect one — she is one" [Song of Songs 6:9] — encompassing the two hehs — "Name and Honor" — in the two Messiahs. One from the side of Rachel and one from the side of Leah. "Who built — both of them — the house of Israel" — indeed.
Immediately the ten levels of Israel — which depend upon the ten Sefiros — kings, sages, discerning ones, etc. — sit at the feast. As it says of them: "behold My servants shall eat… behold My servants shall drink" [Isaiah 65:13]. And this is the completion of the rectification of Honor.
And from the side of Honor — this Honor is the secret of thirty-two Elokims — the thirty-two of the Act of Creation — for from them depend all things in the world. Above all of them — the human being — in him both are encompassed — for he takes all things of the world in the secret of Honor — and the human himself in the secret of Name. And all the supernal spirit that descends and spreads to many sides — and there are beasts, living creatures, birds, and fish — garments for this spirit for every side as needed. And this must be encompassed above — for it is gathered to its root and completed in the root above.
At that time — when this is encompassed: "Hashem shall rejoice in His works" [Psalms 104:31]. For joy in the lower beings is indeed when they are rectified above — for the supernal Honor — from them it ascends indeed. As it is written: "may the honor of Hashem endure forever — Hashem shall rejoice in His works."
Master of all the worlds — Cause of all causes — may it be Your will to receive with favor our service and our Torah that we raise before You in Your great, mighty, and awesome Name יקו"ק, Blessed is He, forever and ever. And in this feast at which we are reclining before You — may there be revealed desire and joy from before You to illuminate upon us the light of Your unity. And just as we recline at this table to rejoice in the joy of Your Torah — so may our souls recline at the pure table which is the Shechina — to be nourished from the pure bread — which are three הוי"הs — of which it is said: "Hashem bless you — Hashem cause His face to shine — Hashem lift His countenance". And in them: "Hashem reigns — Hashem has reigned — Hashem shall reign forever and ever." And the holy spirit shall flow upon us to illuminate in Your light — and our souls shall bind to Your holiness. And our bodies shall be nourished from the supernal oil descending from Your holy heavens — to be purified therein — 248 organs and 365 sinews — which is the bread of the mighty angels (lechem abirim) — bread absorbed within the organs — in which the Sitra Achra has no portion at all. And so may the Sitra Achra not be able to cling to our flesh — that it be rectified in the light of Your holiness. And Your holy lights shall crown them and surround us on every side — as it says: "for You bless the righteous one, Hashem — with favor You crown him as with a shield" [Psalms 5:13]. And the voice we raise before You in Your Torah without interruption — strengthen our power to serve You in truth — and to raise Your holy Shechina — an elevation after which there shall be no descent. And all the lights of Your holiness shall unify in Your unity — the Cause above all causes. Blessed is He and Blessed is His Name, forever and ever. "Shema Yisrael…" And no adversary or obstacle shall prevail against us — by the power of Your holy Name Shaddai — who disrupts the constellations — through it disrupt the power of the wicked Samael and all his camp — that they not be able to bring any accusation or harm against us at all. And the light of Your hidden Torah — of which it says: "how abundant is Your goodness which You have hidden for those who fear You" [Psalms 31:20] — shall be revealed upon us in Your holy Name Yud-Heh-Vav-Heh — through which: "behold My servant shall prosper — he shall be raised and exalted and be very high" [Isaiah 52:13]. And raise our heads above every enemy. Blessed is His Name forever and ever, Ein Sof.
Drush on the Topic of Kiyui (Hoping / Waiting)
"For Your salvation I have hoped, Hashem." | [Genesis 49:18]
לישועתך קויתי — ראשית הבריאה בתקוה ,שכל התחתונים מצפים לשפעת עליונים על ידי תפלה או שיר .כתיב :״בראשית ברא אלקים״ ,אין ראשית אלא תקוה .אין הצמצום עשוי כיאם לצפות שיכנוס בוקו א״ס ב״ה, וזה קו לשון קיווי ותשוקה .בא וראה ,כל הבריות נבראו בלא שלימות, שנאמר :״אשר ברא אלקים לעשות״ — שיעשו אחר כך בהמשכם השפע לשלימותם ,או במעשים טובים או בתפלה או בשיר .השכינה יצאה מתחלה בלתי מושלמת ,תה :״בראשית ברא אלקים״ ,אלקים דייקא ,״ראשית חכמה יראת ה׳״ ,אץ יראה אלא מפני מי שצריך לו .ומי שאינו צריך לאחרים אינו ירא ממנו .ראשית חכמת המאציל ב״ה הוא לעשות היראה שהוא התקוה לעליונים .וזה :״ה׳ הוא האלקים״ ממש ,כי הכל אחד .אך שרצה להוציא תחלה אלקים כדי לקבל מיקו״ק. הדשאים עמדו על פתח הקרקע ולא יצאו עד שהתפלל עליהם אדם הלבנה מקבלת מן השמש .״אמת מאח תצמח וצדק משמים נשקף״. שהשפע נשקף מלמעלה וממתין לתקוה שתצמח מלמטה מן האח .תקות אמת שהוא הבטחון של אמת שבוטחים בהשגחה .וכל שאר בטחונות בהשתדלות .הם בטחונות של שקר .ובטחון בה׳ הוא בטחון אמת .שנאמר: ״וידעת כי אני ה׳ אשר לא יבושו קווי״ ,״לא איש אל ויכזב״ .״ואם יתמהמה חכה לו״ .ואם אינו בעולם הזה הוא לעולם הבא — ״תקות עניים תאבד לעד״ ,זה אי אפשר .וזה :״לישועתך קויתי ה״׳ .לזה השם יקו״ק שהוא ראשית הכל ,צריך שתהיה התקוה .ולא שום ( 0כינוי .וכל המקוה תפלתו עולה בלי אמצעי ,לא על ידי מלאך ,אלא :״לישועתך״ דייקא ,כמו שמדבר לנוכח ,לא עלזי שליח .כי הוא קו הבוקע ונוקב ועולה עדה׳ ממש. הקיווי [הוא] סוד ההתפשטות ,קו המשפט ,משא״כ העיגול הוא דבר סתום מכל צד .וזה :״לישועתך קויתי״ — לעשות קוים .״יקו״ק״ — בזמן שיהיזרהשם שלם. הקוקוה תמיד בשמחה בלי צער .כי המצטער תמיד הוא ביגון ואנחה וחושב שאין לו תרופה .אבל מקוה אינו מצטער כי הוא מקוה תמיד .ואפילו דרוש בעניו הקיווי אם יתמהמה מחכה ,נמצא התקוה מחיה אותו .ומי שאינו מקרה מיד מת, ונשאר רחוק מהשם[ .ונענש] על שאינו מקוה לה /ומי שהוא מקוה נאמר בו: ״גם כי אשב בחשך ה׳ אור לי״ ,ה׳ דייקא .״לישועתך קויתי ה״/ המקוה אע״פ שיש לו מעט מעשים טובים לא יבוש ,שנאמר :״וז עתכי אני ה׳ אשר לא יבשו קוי״ .וזה כייש לדל תקוה ,ומי שהוא דל ממעשים טובים ישלו תקוה ,כי השם מתגלה עליו ומעביר כל פשעים .וזה סוף התיקון — מגודל תקות כל ישראל באורך הגלות ובוטחים באמונה שיגאלו .וסוף התקוה :״ומשתי את עון האח״ ,וזה :״לישועתך קויתי״ .כי זהו כבוד המלך שבוטחים בו .בא חבקוק והעמידה על אחת — אמונה — תקוה. המקוה אפילו נכנס בגהינום יוצא ממנו ,שנאמר :״וקווי ה׳ יחליפו כח יעלו אבר״ ,יקו״ק מאיר עליו .וכמה מלאכים עליונים מעלים אותו המקוה [תה] ״אבר כנשרים״ ,ומסתלקים עמו למעלה ,ותקותו היא טהרתו .״מקוה ישראל״ ממש ,כי הוא במדריגה עליונה שאין עושה בו פגם — ״אם חטאת מה תפעל״ .וזהו סוד התשובה שהוא ממש שבאל מקורו ,והס״א לא יכלה לו, ונאמר :״שובה ישראל עד ה׳״ .כן המקוה הוא ממש בוקע בקו תקותו ,ועושה נקב וסדק לעלות תחת כסא הכבוד ,וזה :״לישועתך קויתי ה׳״ .תה :״יחל ישראל אלה׳כיעםה׳ החסד״ ,במקום שמתגלה יקו״ק מתגלה חסד ,ואין פגם מעכב .וכמו שקיוה בחייו לה /כן לאחר [מותו] כשמתגברים כנגדו הדינים, הוא מתחזק בתקותו עדה׳ ונקשר בו .ומסתלק ברגע .וזה :״לישועתך קויתי״. אינו אומר לישועתך אקוה ,אלא ״קויתי״ — בחיי .כן אחר המות לא יבושו בזמן שהצדיקים בצרה נאמר :״עמו אנכי בצרה״ ,כביכול .ובכח התקוה יוצא מן הצרה ,הוא ,וכביכול יוצא עמו .כמו שנאמר במצרים :״יצאו כל צבאות ה׳״ עם השכינה .וזה :״לישועתך קויתי״ — לישועתך ממש ,ישועת ה׳ שהיה עמו בצרה ,קויתי ה׳ לישועתך. בא וראה ,הצדיקים מעלים תפלותיהם לאזני המלך ,שנאמר :״ויתפלל אל ה׳״ ,״ויצעק אלה״ /ובזמן שיש הרבה מקטרגים הם מפסיקים ומעכבים התפלה מלעלות ,שנאמר בו :״סכותה בענן לך מעבור תפלה״ .אבל בצדיקים המקוים ועושים נתיב ובקיעה בתוך עננים ,והקב״ה כביכול יורד לשמוע תפלתו מפיו של המקוה ,סוד זה :״קוה קויתי ה׳ ויט אלי וישמע שועתי״ .וזה : ״לישועתך קויתי״ ,מה שאני מקוה — אני עושה שתבוא ישועתך בשם הזה, בלי [שיתעכב] עלזי המקטרגים. ענין תפילת הדרך ודאי ׳׳שמע ישראל יקוק אלקינו יקוק אחד״ זה יחוד יקוק אדני — מלא״ך .סוד זה :״הנה אנכי שלח מלאך לפניך״ ,שהרי בזמן שהצדיקים הולכים בדרך שכינה נזמנת שם .סוד זה ״תפלת הדרך״ ,שכינה היא תפילה, בה :״תפלה למשה״ ,והיא נזמנת לצדיקים שהולכים בדרך .שהרי ודאי בזמן שהאדם נזמן לצאת לדרך ,כך נזמנים מלאכים ללות אותו שם .״כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכך״ .כאן שני שמות בסופי תיבות יוה״ך כל״ך ,כלך — מצד השכינה ,שם ע׳ — כלך ודאי ,״כלך יפה רעיתי״ וגו׳ ,תפלת הדרך ודאי .שהרי אע״פ שהמלאכים נזמנים לילך עם האדם ,אינם פועלים אלא ברשות השכינה ,וסוד זה :״אדני בם״ ,אדנותו בהם. והשכינה צריך להזמינה ע״י תפילת הדרך ,שכן בתפלה ממשיכים שכינה הקדושה שהיא תפלה .ואח״כ גם המלך מזדמן שם עמה ,שהרי בכל מקום שהולכת השכינה ,המלך הולך אחריה למצוא אותה ,שנאמר :״אבקשה את שאהבה נפשי״ .כשהוא מוצא אותה ,יחוד נמצא שם ,על ידי אימא — אלקים, ״מושיב יחידים ביתה״ .״המלך בקונך״ זו תפלה .״וצא״ זו יחוד קוב״ה ושכינתיה — ״הנה אנכי שולח מלאך לפניך״ ודאי. בזמן שיש יחוד זה .הס״א בורחת משם ,ואי אפשר לה לעשות כלום, והאדם ניצול מכל סכנות .כדרך שאמרו :״כל הדרכים בחזקת סכנה״ .וכמה ניסים נעשים לו בדרך ,שאמרו עליו :״אין בעל הנס מכיר בניסו״ .ובמה נעשה חיבור ויחוד זה .אלא על ידי התורה שאדם לומד הוא מיחד זו״ן ביחד ,שכינה — על ידי תפלה ,מלך — על ידי התורה ,ואימא עומדת על בניה ,סוד זה : ״אם הדרך״ .תפלת הדרך — שכינה — כלך ,אם הדרך — אימא — יוה״ך. באותו הזמן :״כי מלאכיו״ וגו׳. בא וראה ,בשלשה שמות קדושים :אל אלקים הוי׳ ,הקב״ה מסבב ס בובים בעולם ,לימין לשמאל ולאמצע בסוד חד״ר ,ובשם הקדוש אדני חיבור נעשה בכלם ,בה תשלום אהבה — אחד .סוד זהיאאא ,יקוק אל אלקים אדני — יחוד הכל .בזמן שיש אהבה יש יחוד ,והס״א נכנעת ואינה יכולה להזיק כלל וכלל ,אלא ״צא תאמר לו״ — ביחוד ,״הנה אנכי וגו׳ מלאך״ .כאן נאמר :״אילת אהבים״ .אילת אהבים מצד אל עליון ,אילת — א״ל ת״י .ענין עגץ תפלת תדרך קדוש ,מצד עתיקא קדישא .״ויעלת חן״ מצד אימא — אלקים .״דדיה ירווך׳ וגו׳ מצד הוי׳ ת״ת — מקום הדדים .״באהבתה תשגה״ מצד אדני — שכינה, שם אהבה .כאן אמ״ת מתגלה .שהרי במקום שיש אהבה יש אמת ,אהבה אינה פוסקת לעולם .״ואמת ה׳ לעולם״ .קושטא קאי שקרא לא קאי .״לשמרך בכל דרכיך״ ודאי ,מכל דבר רע ומפחד לילה. ״ואני תפלתי לך״ וגר .כאן סוד כל אלה שמות הקדושים לחברם באהבה שאינה פוסקת — ״מים רבים״ .״ואני תפלתי״ ,לחבר השכינה הקדושה שהיא תפלה .לשם הקדוש יקוק ב״ה .״לך ה׳״ ודאי .באותו הזמן השכינה נעשית ״עת רצון״ ,שהרי עת היא ודאי ,בזמן שמתעורר הרצון ,״עת רצון״ נקראת. וצרה נהפך לרצה .ביחוד שמתחבר בדרך ,״ואני תפלתי לךה׳עת רצון״ ודאי. הרי כאן שני שמות יקוק אדני .״אלקים ברוב חסדך״ כאן נשלם שני שמות אחרים — אל אלקים .״אלקים ברוב חסדך״ זה חסד אלעם אלקים .ויחוד מתחזק לשמור בדרך מכל פגעים רעים ,והס״א אינה יכולה לעמוד ,שהרי שקרא לא קאי .אלא :״ואמת ה׳ לעולם״ .״ענני באמת ישעך״ ,זה אמת דיעקב. שבזמן אחר נאמר :״ועת צרה היא ליעקב״ ,אבל בזמן שצרה נהפך לרצה .אז הוא עת רצון ,באותו הזמן — ״ענני באמת ישעך״ ,״וממנו יושע״ ודאי, אפילו במקום סכנה כמה ניסים נעשים בדרך עלזי אימא ודאי. ״שמע ישראל״ כאן ד׳ שמות .ישראל — ישר אל .ה׳ אלקינו ,הרי אל אלקים הוי׳ .ה׳ אחד -אדני .המיחד הכל .מאנא דכלא ,יחודא דכלא .״כלך יפה״ ,כלך מצד השכינה — שםע׳ .״יפה״ ,זה עין יפה ,עין רברבא מצד אימא ־־ אלקים .״רעיתי״ מצד יקוק .״ומום אין בך״ ,מצד אל — תיקון הכל .שהרי בזמן שחסר מתגלה אין קטרוג ואין פגע רע ,וכל העונות אינם נזכרים — שהס״א יכולה לקטרג ,אלא הכל בחסד עומד ,וסוד זה :״ומשתי וגו׳ ביום אחד״ ,יחוד הכל ,כל אלה הד׳ שמות כאחד .וכן לעתיד לבא נאמר :״והיה ה׳ למלך עלכל הארץ ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד״ ,ברוך הוא וברוך שמו לעולם ולעולמי עולמים. ענין קריאת התודה הכהן הוא איש החסד .וצריך להקדימו לכל דבר שבקדושה ,כמ״ש: ״וקדשתו״ ,תהו כדי להמשיך לו הארה מן החכמה שהיא קדש — מקור החסד .ובקריאת התורה קורין כהן לוי וישראל בסוד חג״ת .וקורין בתורה ביום ב׳ וביום ה׳ ,לפי שבהם שולטים גבורה והוד ,וכדי שלא ישלוט הדין לבדו אלא במיתוק החסד ,קורץ בתורה ,שהיא הבחינה הזאת של שמאל הממותק בימין ,שנאמר בה :״מימינו אשדת למו״ .ובשבת במנחה קורץ במנחה משום יושבי קרנות .והסוד ,המלכות נקראת קרן ,והקליפות הם יושבי קרנות ,שאוחזים באלו הקרנות שהם המדריגות התחתונות של המלכות. ובשבת יש גילוי בכל העולמות בשעת מנחה ,ולהחזיק זה המאור שלא יהנו שום חלק קטן ממנו ,החיצונים .בירידת המדריגות .לכך קורץ בתורה, שהתורה ממשכת האור לקדושה לבדה. והכהן קודם בקריאת התורה ובכל דבר שבקדושה .ועכ״ז אמרו :ממזר תלמיד חכם חשוב מכהן גדול עם האח .העם האח הוא במלכות ,אבל כשהוא כהן גדול מקבל מן החכמה .והתלמיד חכם הוא במדריגה יותר עליונה בז״א ,המקבל מן החכמה .שהז״א הוא תלמיד חכם בבחינה הזאת שאמרנו .ואע״ם שבממזר ,הס״א אוחזת בו ,שהוא מום זר( .עכ״פ) [עכ״ז] כשהוא תלמיד חכם ,בכח תורתו ,הס״א מסתלקת ממנו ,ועולה במדריגה עליונה יותר מכהן גדול עם האח ,ולכך הוא יותר חשוב[ .ג] ז׳ ימים לפני המילה ,וז׳ ימים תחת אמו כבר ידוע ,כי בז׳ ימי אבלות הולכים הז׳ מקיפים מן הבית אל הקבר ,א׳ בכל יום .ובז׳ ימי המילה באים הז׳ מקיפים מן השרש על הילד .ואז נשלם. ויכולים להעביר ממנו הערלה ביום השמיני .וזהו מילה — מ׳׳ל י״ה ,מ״ל הם המקיפים שהם ל״מ כידוע ,הבאים מחו״ב שהם י׳׳ה .וגם בבהמות לפי דרכם ולפי שרשם הםכך — ׳׳והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה׳״ מיני הפורות שכנגד הג׳ עולמות שלשים מיני פירות הם :י׳ בבריאה י׳ ביצירה י׳ בעשיה .אותם שבבריאה אץ להם קליפה לא בחח ולא בפנים — תוכם כברם ,כגון תאנים וכיוצא בהם .יען שם הוא מקום עליון קרוב לאצילות ואץ אחיזה לקליפות .אותם שביצירה יש להם הטוב בחוץ והקליפה בפנים ,כגון התמרים וכיוצא בהם .כי הקליפה ישנה ביצירה ,אבל עדיין נכפפת ונסגרת ,כי אינם מתגלין מפני פחד ה׳ ומהדר גאונו .אותם שבעשיה הם אותם שתוכם פרי וברם קליפה ,כגון האגוזים וכיוצא בהם .וזה יען שם הוא מקום אחיזה גדולה לקליפה מפני עולם התמורות ,ועולמות אחרים של קליפה העומרים שם למטה .לכן עשה הקב״ה וגנז וטמר הטוב ,כדי שהקליפות לא יאכלו אותו ח״ו .וישאר הטוב גנוז ומתוקן לזוכים אותו. גםי׳ רקיעים הם ,והם י׳ ספירות דמלכות דעשיה ,הג׳ הראשונים — כח״ב ,והז׳ כוכבי לכת — ז״ת .שבעים אומות יוצאים מז׳ כוכבי לכת ,י׳ לאחד .כל כך כוכבים יש בשמים כמו כלכך אנשים .נולד אחד מאיר ככבו. מת — נשקע כוכבו .כל כך פרי אדמה יש כמנץ אדמ״ה. ענץ כותל המערבי באדם נשאר עצם אחד בקבר הנקרא לוז ,ועליו יבנה הגוף לתחית המתים .ויש שםגם חלק מן הנפש והיא נק׳ הבלא דגרמי .כן הוא בבית המקדש .נשאר הכותל המערבי ,וה״ם זהלת שעליו יבנה הבנין לע״ל .ואותה הקדושה השורה עליו נק׳ הבלא דגרמי. סדר חדשי השנה ענץ חדשי השנה הולכים בסדר ימין שמאל ואמצע .ניסן ימין .אייר שמאל ,ולכן ישבו הדינים של העומר .סיון מכריע ,ולכן בו ניתן התורה .תמוז יאב ימין ושמאל ,אלול מכריע .תשרי חשוון ימין שמאל .כסלו מכריע ,ולכן היתה בו גאולה .טבת שבט ימץ ושמאל ,אדר מכריע ,ולכן היתה בו גאולה. סדר אחר לפי ההנהגה י״ב חדשים .ד׳ ספירות הם :מלכות יסוד ת״ת ודעת ,ומתלוים אליהם השני קוץ ימין ושמאל .כיצד :תשרי ימץ דמלכות. חשוון שמאל .כסלו מכריע .ובו היתה גאולה וע׳׳י אשה .כי הוא זמן הנהגת המלכות .טבת שבט ימץ ושמאל דיסוד ,אדר מכריע ,ועל כןבו היתה גאולה, ומתגלה בו יסוד דאבא .ניסן אייר ימין ושמאל דת״ת ,סיון מכריע ,ולכן בו ניתן התורה שהיא בת״ת ,וכל נשמות ישראל בזה הזמן מקבלים התורה כפי מה שהכינו להם בימות השנה .תמוז ואב ימין ושמאל דדעת .אלול מכריע, ולכן מתגלים בו י״ג תיקוני דיקנא ,כי מיד סמוך לדעת יש הכתר. כל החדשים נעוץ סופם בתחלתם ,כי כלם נסדרים תחת סדר יקוק ב״ה .ג׳ חדשים הראשונים ניסן אייר סיון הם תחת הי׳ .והג׳ האחרים תחת הה׳ ,הג׳ האחרים תחת הו׳ ,והאחרונים תחת הה׳ .נמצא ניסן תחת הנהגת אבא שהוא י׳ ,ולכן אדר שסמוך לו ,בחציו האחרון מתגלה יסוד אבא .ואלול הוא מכלל התקיפין בסיפא של נוק׳ אע״פ שהוא חסד ,לפי שהוא סמוך לתשרי ,שהי׳ ימים הראשונים שםשל דין ,על כןגם אלול הוא תקיף .הרי נעוץ סופם הבמה ובינה :אוידא דביא ואשא דכיא ,וכתר :אור חכמה נקראת אוירא דכיא ,ובינה אשא דכיא .והסוד הוא ,כי הגשם מציאותו הראשון הוא אור ,והם הברקים שנראים ,וכן הוא אומר :״ברקים למטר עשה״ .אח״כ מתלבש באויר הזה ונעשה מאור — אויר .ואח״כ יורד עוד למטה ונגשם יותר ,ונעשה גשם שהוא ממש גשמיות .כן הוא באורות המאציל ב״ה ,ההארה הראשונה שהוציא היא בחי׳ אור ,וכן הוא אומר : ״פתח דברך יאיר״ ,והוא כתר .אח״כ ירד עוד ונעשה בחי׳ אויר והוא חכמה. ולפי שיש דעת שנק׳ גם הוא אויר (שהוא קו אמצעי) ובו אוחזים הקליפות, לכן זו נקרא דכיא ,כי הוא עליון ,טהור מכל אחיזה של קליפות .ואח״כ יורד עוד ונעשה מים והוא חסד .אבל הגבורה — האשא יוצא מפי העליון ,כך — כיגם האש הוא אור ,וזו היא בינה שהיא אשא דכיא בלי שום הדרגה אחרת, אלא זו מציאותה הראשון .וכן הוא אומר :״ואש מפיו תאכל״ .ולפי שיש גבורה שהיא אשא ובה אחוזים הקליפות .לכן נקראת זו דכיא. הזיווגים הנעשים בג׳ תפילות וחצות לילה ענין האור והחשך .הוא המוחין דגדלות שבאים בז״א ומאיר בכל תקפו. כן השמש הזה יוצא ומאיר עלהא ^ ואז נעשה הזיווג של יעקב ורחל. ובחצות מתחילים המוחץ להסתלק ,ואז יוצאות הגבורות בתוקף גדול ,כי הם רעבים מן הבקר ,ולכן מתפללים תפלת המנחה ,שהוא במקום קרבן .לקרב המדריגות שלא יתרחקו יותר .וכמו כן השמש מחצות ואילך מתחלש כחו ואינו מאיר בתקפו כמו בבקר ,והולכים ומסתלקים המוחץ עד הערב .ואז נשאר החשך כיאץ השמש מאיר עוד .ואעפ״כ נשאר רשימו מן האור שנסתלק .וצריך לקרב זה הרשימו .וזו היא פעולת תפלת ערבית .ואח״כ בחצות לילה חוזרים הדינים להתמתק .כי היום הולך ומתקרב ,ואז נעשה הזיווג של יעקב ולאה ,שיעקב ממתק את דיני לאה .ותראה שבבקר ששולט החסד — הזיווג הוא עם רחל .ומחצות יום ואילך ששולטים הגבורות — ולכן כל הזיווגים בין של מנחה וערבית וחצות לילה הם לאה. במנחה מזדווג ישראל .כי לאה יורשת מקום רחל ועומדת לאורך כל ז״א. יעוד — כך צריך ,כי אז הגבורות יוצאות בתוקף גדול כמ״ש ,זד,יא לאה. וצריך שיזדווג ישראל עמה למתקה. כל״ך סעפ״היאעחנ״ה — שמות השולטים בחצות לילה .כי אז נעשה הזיווג של יעקב ולאה ונמחקים הדיגים קשים של לאה השולטים בלילה — ע״י יעקב .וכללות הדינים הוא מנצפ״ך ,ועולה כמנץ הב׳ שמות הראשונים, ונמתק ע״י השם הג׳ שהוא כמנץ יעקב. ענין זמני הג׳ תפילות וחזנות לילה היום גחלק לד׳ חלקים :ערב ,ובקר ,חצות לילה ,וחצות יום .ובאלו הד׳ זמנים שולטים הד׳ רוחות כמו שידוע ,ונעשים ר׳ זיווגים .ועל בן נתקן שבכל אלו הד׳ זמנים ,ישראל יעסקו או בתפלה או בתורה .בערב ובבקר ובצהרים יש הג׳ תפלות ,ובחצות לילה תיקנו לקום ולעסוק בתורה .והנה צריך לידע הקדמה א׳ עיקרית מאד .שכל מה שיפול תחת סוג הזמן יהיה תמיד נחלק לג׳: ראש תוך סוף( .מהו מה שאמרו בתיקונים :רישא דמזלא גופא דמזלא זנבא דמזלא .כי לכל יש מזל ,אך מי שעומד ברישא דמזלא יהיה מעולה ומצליח, ומי שיהיה בגופא דמזלא יהיה בהעמדה וקיום -לא גבוה הרבה ולא שפל הרבה ,אך בדרך האמצעית .ומי שיעמוד תחת זנבא דמזלא ,יעמוד בשפלות. ולא יעשה ולא יצליח). ונמצא שכל א׳ מאלו הד׳ חלקים של היום נחלק לג׳ ,והיינו חלק הראשון מן הד׳ חלקים הוא מן הבוקר ועד חצי היום ,והם שש שעות .ונחלקים לג׳ כמ״ש .הראש הוא כשמתחיל הבקר להאיר ,האמצע הוא בסוף ג׳ שעות ביום, והסוף הוא סוף השש .והנה תיקנו התפלה בנץ החמה שהוא הראש הזה, ולפחות יאמר אותה בג׳ שעוח ,שהוא האמצע .מה — כי הראש עומד בכח גדול .והאמצע גם<וא -אבל פחות מן הראש וראי .אבל הסוף אין עוד זמן לתפלה .ולא הפסיד כאדם הקורא בתורה .ותפלת המנחה תיקנו אותה בתשע שעות שהוא האמצע של החלק השני .והנה זאת לא תיקנו אותה בראש כמו בשחרית ,כי כבר ידוע שאז יוצאים הדינים בתקפם ,ואץ ראוי לעמוד ולהתפלל באותה שעה ,ומתפללים באמצע. ותפלת ערבית זמנה בצאת הכוכבים .שהוא הראש של החלק השלישי, כמו שאומר בז״ח פרשת בראשית ,שבזמן שישראל מסיימים תפלת ערבית מתחילים מלאכי המשמרות לומר שירתם .וזה כלל גדול שמועיל הרבה :שכל מה שהוא זמן בין רבבץ מעט ,יתחלק לג׳ חלקים ,ותמיד יהיה כח הראש גדול מכלם ,וכח האמצע גדול מכח הסוף. עלמא דדכורא ועלמא דנוקבא בזוהר פרשת שלח לך .באותו מעשה שהלכו לגנתא דעדן ,ואמר חד מינייהו אית בכו סימנא .אמרו הין .אפיקו תרין ורדין וארחו בהו .ובמקום אחר באותו מעשה עצמו אומר :אפיק חד מינייהו תפוח חד ויהב לון .אמר ארחו בדא ,ארחו ביה ונפקו .הענץ הוא ,שהעוה״ז נקרא עלמא דנוקבא .והגן עדן נקרא עלמא דדכורא .ואפילו בגן עדן עצמו יש מקומות שנקראים עלמא תוק׳ ,ומקומות שנקראים עלמא דדכורא .חה ,כי כל מדריגה עליונה נקראת עלמא דדכורא לגבי המדריגה התחתונה .ומדריגה התחתונה נקראת עלמא דנוקבא לגבי מדריגה העליונה .סוף סוף כל מדריגה הבחי׳ עליונה שלה תהיה דכורא לגבי התחתונה .וכן על דרך זהעד אין תכלית .ונמצא שאלו החכמים היו באמת בגן עדן ,שהוא עלמא דדכורא לגבי העוה״ז .ואעפ״כ בו עצמו יהיה עלמא דדכורא ועלמא דניק׳ ,לפי המדריגות ,וכמ״ש .והנה עלו בתחלה לעלמא דנוקבא דג״ע ,ושם אפיקו תרץ ורדץ בסוד נוקבא .ועוד — לעלמא דדכורא שבו ,ועל כן אפיקו תפוח חד ,שמורה על המדריגה שבה עומדים, שהיא דכורא ,ופשוט. טעם שבסוף הגלות אפילו תינוקות יאמרו קיצץ טעם למה שאומרים בזוהר :שבסוף הגלות אפילו התינוקות יאמרו קיצץ .סוד הענץ הוא ,שהז״א בגלות הוא בסוד קטנות ,והס״א ישלה אחיזה : ובסוף הגלות שצריך לסיים זה הדבר .התינוקות יגלו קצים ,שבגילוי שלהם יתרחקו הס״א שנתאחזה בז״א בזמן קטנותו .ובזה יתגדל במדריגתו דברי תורה ששמע דמ״ד וואלי מרבינו ז״ל א — כבר ידוע שכל עניני העולם הם מושגחים ומסודרים משמותיו המתפשטים בהם .לכל חד וחד כפום ארחיה ...כפי הצירוף שיהיה בכל חדש וחדש ...וקצת מזה קבלתיו מדודי ורעי החביב אלי ר׳ משה חיים לוצאט״ו משכיל ונבון .אך יש לידע יותר מזה .כי גנם] בכ״ד שעות של יום ולילה סובבת תמיד הנהגתו של השם הנכבד. כ — קבלתי מדודי ורעי רמח״ל ,שהד׳ בחינות של עור ובשר וגידים ועצמות ,הם כנגד הד׳ פרצופים זו״ן או״א ,שהם ד׳ אותיות הוי״ה כידוע. ג — עוד :״כמחילת״ כתיב חסר ,לרמת אל מחלת בת ישמעאל שהיא סוד קוסטאנטינ״ה הבירה ,אחות נביות שהוא סוד מחמ׳׳ד המסית ,כמו שקבלתי מדודי המשכיל רמח״ל נר״ו. ד — וסוד הענץ :צריך לדעת כי טבת ושבט תמוז ואב הם סוד הנ״ה של החדשים .כידוע למשכילים .ושם בעת הגלות הנחש נושך והארי דורס .ולולי ה׳ שהיה לגו אוי חיץם] בלעונו .ת״ם ״הנושך עקבי סוס ויפול רוכבו אחור׳׳. כי הנחש נושך נו״ה כדי להפיל את היסוד שהוא הרוכב עליהם ,כמו ששמעתי שאמרו מפי החכם המשכיל רמח״ל על הפסוק הזה. דברי תורה בשם המגיד יונז ד׳ ר״ח סיון ה תפ״ז לגלאה נחיתנא רזין טמירין דמלכא קדישא .זכאין אינון עמא דקב״ה חכי לאוטבא להו .הה״ד :״ולכן יחכה ה׳ לחננכם ולכן ירום לרחמכם״(ישעיה ל, יח) .דהא טיבו לא אתמשך לישראל לתתא עד דאתהנו מיניה כלהו עלמין לעילא ,בג״כ :״יחכה לחננכם״ .יחכה ודאי .וכל כך למה .בגין דמאתר עלאה דעלאין שרי לאוטבא להו ולרחמא עלייהו ,ובג״ד :״ולכן ירום לרחמכם״, ״ירום״ — לעילא. ת״ח כתיב :״נפלה ולא תוסיף קום בתולת ישראל״(עמוסה ,ב) ,וכתיב: ״קומי שבי ירושלים״(ישעיה נב ,ב) .אלא חאדא ״טובים השנים מן האחד״ (קהלת ד ,ט) ,עד דשכינתא אשתכחת בלחודהא ,ודאי ״לא תוסיף קום״ .אבל לבתר דיתחבר עמה קב״ה ,אתתקפת בהדיה ויכילת למיקם .ובקב״ה אתמר: ״אץ חבוש מתיר עצמו מבית האסורים״(ברכות ה ,):והא אוקמוה ״עצמו״. כד״א :״עצם מעצמי״(בראשית ב .כג) .תו — ״עצמו״ גרמיה ממש ,כביכול תשש כחו כנקבה (ברכות לב .).ועד דיתחבר בשכינתיה ,דהא כדין אימא עלאה אתגליאת עליה ויתתקף למעבד נסץ בעלמא .ולמפרק להו לישראל. ובג״ד זמין קב״ה לאשתכחא עמה דשכינתא בקדמיתא ,ולבתר הכי יפרקון להו לישראל תרויהו כחדא ,מסטרא דאי׳ עלאה דתתגלי עלייהו .ובגין דין כתיב :״ואילו האחד שיפול ואין שני להקימו״(קהלת ד ,י) ,כגונא דא — חוטא כד איהו יחידאי לא יכיל למיקם ,כיון דאתחבר אחרא בהדיה ,תרוייהו אתתקפו כחדא ,ובגין דין ״טובים השנים״ ודאי. (ותא דא ״וצדקתו היא סמכתהו״(ישעיה נט ,טז) ,וכתיב :״סומך ה׳ לכל הנופלים״ .דא סמיך לדא ודא סמיך לדא .על חאדא כתיב :״אעשה לו עזר כנגדו״(בראשית ב ,יח) .דהא עדלא אשתכח דכר בנוקבא .אי׳ עלאה לא שריאת עליה .כיון דנוק׳ אתערת לקבליה דדכורא ,אי׳ שריאת עלייהו ,והא ואי תרוייהו לא משתכחי כחדא — ״ואילו האחד שיפול ואין שני להקימו״(קהלת ד ,י) .ורזא דמלה א״י מאהיה ,דדכורין אסתלקו ואשתארו דברי תויח בשם המגיד ה״ה כחדא — בית ראשון ובית שני .״שלח תשלח״ ודאי .ות״ח בגלותא קמייתא לא אשתכח מלה דא -דייתי קוב״ה לאקמא למטרוניתא .והא אוקמוה .אבל בגלותא דא .ייתי איהו ודאי ויקים לה מעפרא .כדין אתין סגיאין ותקיפין יתערון בעלמא .והא אתמר. ות״ח כד יתער קוב״ה למיפרק שכינתיה .לא ישכח שום חילא דיקום קמיה .הה״ד :״ונמקו כל צבא השמים״ וכו׳(ישעיה לד .ד) .ועכ״ד שכינתא לא בעאת בהכי .אלא אמרת קמיה :״יחזו ויבושו קנאת עם״(ישעיה כו .יא). כדין קוב״ה אקשי לבהון .כגונא דעבד למצראי .דכתיב :״ויהפך לבב פרעה אל העם״(שמות יד .ה) .ובקדמיתא כיון דכתיב :״ועברתי באח מצרים״ (שמות יב .יב) ודאי ,״ונעו אלילי מצרים מפניו״ וכר (ישעיה יט .א) .אבל -״ויהפך״ וכר .כגונא דא יעביד קוב״ה לגוג רשיעא ,דכתיב: ״יעלו דברים על לבבך וחשבת מחשבת רעה״(יחזקאל לח .י) מדכתיב: ״יעלי״ אשתמע דעד השתא לא הוו בלביה אילין מילין .והשתא סלקין ליה. "וחשבת מחשבת רעה״ ,מחשבה דאיהי לאותאה עליה ההיא רעה דאתגבר עליה .כד״א :״מימים רבים״ (יחזקאל לח ,ח) .וכלא חא חדא לאעברא מסאבא מקודשא ,והא אתמר .זכאץ אינון ישראל דקוב״ה בעא לדכאה לון בעלמא דין ובעלמא דאתי• יום ב׳ י״ג לחדש סיון לית גלותא מתכנשן אלא בצדקה .שנאמר :״ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה״(ישעיה א .כז) .וחא דא ,דפירוקא דציון לאו איהו אלא במשפט .מאי משפט .דא קוב״ה .כדין :״ושביה בצדקה״ .מאי צדקה ,אלא כד אתחבר צדיק וצדק .כדין צדקה אקרי .הה״ד :״והיה מעשה הצדקה שלום״(ישעיה לב .יזא עובדא דצדקה לאו איהו אלא שלום וחיבורא דכלא .והא אתמר דבתר דיתחבר צדיק וצדק כדין יהדרון עמא לקיניהון .וכמה דאיהי אדלת בתירוכץ בהדייהו -בהרייהו נמי תיתוב .ובחיבורא דקוב״ה בהדה דלא יתפרש .בריך היא לעלם ולעלמי עלמץ. מאן דקריב פריק ,רזא דא כתיב :״כי ימוך אחיך ומכר מאחוזתו״(ויקרא כה ,כה) .אחיך דא קוב״ה ,דאתמר ביה :״טוב שכן קרוב מאח רחוק׳ץמשלי כז ,י) וכתיב :״מרחוק ה׳ נראה לי״(ירמיה לא ,ב) .מאחתתו דא שכינתא. גיאלו הקרוב דא צדיק ,הה״ ד :״אם יגאלך טוב יגאל״ .וחא דא .אי זכאי! אינק ,פירוקא דלהון מסטרא דצדיק ,ודא משיח בן יוסף דלא ימות .ואי לא זכאין .כתיב :״עני ורוכב על חמור״ .בגין רגלין דלא אתתקנו .הה״ד :״ואם אץ לאיש גואל״ .״והשיגה זו ומצא כדי גאולתו״(במדבר ה.ח .ויקרא כה. כו) .דאתמר ביה :״ותושע לו זרועו״(ישעיה נט .טז) .״ואם לא מצאה ידו די השיב לו ויצא ביובל״ — יובל ודאי ,דא אי׳ עילאה ,הה״ד :״ואם לא יחפוץ לגאלך וגאלתיך אנכי״. רויא בדעתיא מתבלבל .רזא דא .חמרא עילאה שקיט ושכיך .נטירא איהו ולא אסתאב .מאן דאתמשך אבתריה .מטי לתתא .בתר דנפיק מפתחא .כתיב: ״לפתח חטאת רובץ״(בראשית ד .ז) .אתעביד יין נסך .הה״ד ״לץ היין הומה שכר״(משלי כ .א) ,וכתיב :״אף כי היין בוגד״ .כדין מאי דאתפגים — דעתא איהו .ובג״ד :״וישת מן היץ וישכר ויתגל״(בראשית ט .כא) .אתגלי ,מאי טעמא ,דבגלויא תליא מלתא .וכתיב :״זנות יין ותירוש״(הושע ד .יא) .זנות איהו ודאי .זכאץ אינון צדיקיא דידעין לאתקדשא באורחייהו ולא מסתאבי אילנא קדישא עלאה בגנתא אתנטע .עיקר שרשוהי בארעא ,ואתפשטו תמן ,דא יוסף צדיקא דעלמא .נופא דיליה יעקב .ענפץ אתפשטו לכל סטר. הה״ד :״בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה ועתה שמך ה׳ אלקיך ככוכבי השמים לרוב״(דברים י .כב) .רישיה מטי עד צית שמיא ,דא איהו :עוטר ישראל בתפארה. הא אתינא לאודעא לך .בגין דתנדע ד״ה׳ הוא האלקים״ בכלל ופרט. ותא דא :ה׳ — כלל ,אלקים — פרט ,בתרוייהו בעינן לאשתמודעא ליה לקב״ה .ות״ח כתיב :׳•ה׳ הוא האלקים ה׳ הוא האלקים״(מלכים א ,יח) ,כל דא בעינן למינדע (למינדע) ליה לקב״ה ,ותא דמלה — ה׳ בעתיקא ,אלקים בזעיר ,ה׳ בזעיר ,אלקים בנוק׳ ,כלא חד מלה .ואו״א ,עלייהו אתמר: ״הנסתרות לה׳ אלקינו״ (דברים כט ,כח) .ואתמר בהו :״אץ לך עסק בנסתרות״(חגיגה יגא) .ותא דמלה .או״א — לעלמין עלאץ אינון .לאתקנא לעילא .ומלאכי עילאי מינייהו אשתכחו ,ובג״ד :״לה׳ אלקינו״ .לה׳ אלקינו ודאי — דא זו״ן .״והנגלות לנו ולבנינו״ אילץ זו״ן ,דאינון לעלמין דלתתא. והאי בעמן למנדע — ה׳ בזעיר ,הוא אלקים בנוק׳ .ועכ״ד לא מתפרשן דביי תורה גשם המגיד מעתיקא ,דהוא בוצינא דלא משתכח אלא איהו ,וכלא להטץ מיניה ,ובג״ד: ה׳ בעתיקא ,הוא האלקים בז״א .דא חא דיחודא כדקא יאות. לית עלמא מתקיימא אלא בחא .ואי תימא דכל מילין ברזא אשתכחא, לאו הכי אלא אית[ ...חסר ההמשך] . וחא דא ״השכיבנו ה׳ אלקינו לשלום״ ,ודא יוסף דחפי על אמיה .כדין כתיב :״טובים השנים מן האחד״ ואיהו טוב ואיהי טובה .אבל לעילא איהו, ורזא דא :״והעמידנו מלכנו לחיים״ .ובג״ד :״אי תלתא אשתכחו כדץ לא נראה ולא מזיק״(ברכות מג ):דהא כגונא דיממא אתנטרו. מאן דזריק מלה בחמתיה או תביר לה כאלו עובד עבודה זרה .ורזא דא כד תוקפא אשתכח כתיב :״השליך משמים אוץ תפארת ישראל״(איכה ב ,א), ובג״ד מאן דזריק מלה זריק לה להאי ארץ לבר ,ודא עבודת אלילים ממש .וכן דתביר לה ,דדא איהו תבירו מלה ,והא אוקמוה :״מי גרם לי שאהיה שמש לע״ז״ (חגיגה י״ג .):זכאץ אינון צדיקיא דידעין לאסתמרא באורחייהו לאתקדשא בקדושתא דמאריהון. יום שבת קדש זמין הקב״ה לנטלא איהו נוקמין מעובדי עבודה זרה בגין שכינתיה והיא תחמי בהו .מה דלאו הכי בשאר פורקנין .ואי תימא גאולת מצרים ,ת״ח כתיב : ״וה׳ הכה כל בכור״(שמות יב .כט) ,וה׳ הוא ובית דינו .תו כתיב :״וירא ישראל את מצרים מתעל שפת הים״(שמות יד ,ל) ,והא אתמר :דשכינתא בעאת כל אינון אוכלוסץ ואתיהיבו בידהא .אבל לזמנא דאוד קב״ה איהו לחודיה יעביד בהו נוקמין .ושכינתיה תחמי ,הה״ד :״פורה דרכתי לבדי״ (ישעיה סג ,ג) לבדי ודאי .ובג״ד כתיב :״שירו לה׳ שיר חדש כי נפלאות עשה הושיעה לו ימינו הרוע קדשו״(תהלים צח ,א) ,שיר ודאי ,ולא שירה ,ובג״ד: ״חדש״ דכהאי גונא לא אשתכח בעלמא .״כי נפלאות עשה״ — איהו עשה. ובגאולת מצרים — ״שירה״ מסטרא דנוק׳ והכי אצטריך .ובכלהו ״שירה״, לבר מןדא דאיהו ״שיר״ ,דמסטרא דדכורא אשתכח ,ודא שיר ,דרועא שמאלא חמץ למעבד הני אתץ מסטרא דאי׳ דאתגליאת עליה ,והא אתמר. כדין ליהוי פורקנא שלימא מסטרא דדכורא כדקא יאות. (ות״ח כל אינון אתין דאתעבידו במצרים יתעבידו בההוא זמנא .אלא הני מסטרא דשכינתא והני מסטרא דקב״ה .ובגין דין ״כימי צאתך מאח מצרים אראנו נפלאות״(מיכה ז ,טו) ,וכלא אצטריך). הבלין דבני נשא סלקין באוירא ואתעבידו קלץ ,וסלקין וטאסין עד דמטו להיכלא עילאה .כדין לכל קלא דרגא אשתכח למיעל ביה בההוא היכלא .והא שבעה קלין אינון ,וכל חד אתפרש לסטריה ,ולית תרי קלי סלקין בדרגא חדא, אלא כלחד אתפריש לסטריה ,והא אתמר :תרי קלא לא משתמעי ,הה״ד: ״ודרך לחזיז קולות״ (איוב כח ,כו) .לכל קלא אשתכח אורחא חדא .ות״ח כלא ברזא דקלא אשתכח ,קלא סליק באינון קלין עד דמטי לאתר דמטי ,כדין קלא אחרא אתער מלעילא ,ורזא דא קלא דהדרא .האי קלא אית לתתא ואתפשט לאתר דאתפשט ,הה״ד :״עוף השמים יוליך את הקול״(קהלת י ,כ), סליק קלא לעילא — ״עוף השמים יוליך את הקול״ .נחית לתתא — ״עוף השמים יוליך את הקול״ .עוף השמים אלין שבעה קלין דאמרן ,דאתמרבהו: ״שש כנפים שש כנפים לאחד״ וכד (ישעיה ו .ב) ,וכלא ברזא דקלא. ות״ח מצוה לתתא אתערת עובדא לעילא ,אבל קלא סליק לעילא ואתער באתריה .ועכ״ד לית קלא בלא דבורא ,ואינון שלימא דכלא .ובג״דכלא ברזא דקלא .ונביאי שמעו קלא באודנייהו ומתנבאי ,ובג״ד כתיב :״פה אלפה אדבר״(במדבר יב ,ח) ,״פה״ לתתא סליק קלא לעילא ,״פה״ לעילא נחת קלא לתתא ,אתערו דא לדא ,ואתלבשו דא בדא .עד דמטי לאתר דמטי. ות״ח כמה קלין אינון ,אית קלא דלחישו כמד״א :״דממה וקול אשמע״ (איוב ד ,טז) ,וכתיב :״קול דממה דקה״(מלכים איט ,יב) .ואית בארמא, כד״א :״קול גדול״(דברים ה ,יט) ,כגונא דאתער ההוא דסליק ,כגונא דא נחית לתתא .ואית קלא דמטי לאודנין דההוא [ד] מטי ,ולא אתפשט יתיר ,כד״א: ״וישמע את הקול מדבר אליו״(במדבר ז ,פט) .וכלא ברזא דקלא .קלא סליק קלא נחית ,סלק באשא נחית במיא ...אזיל לסטריה בין לעילא בין לתתא .בין לטב בין לביש. ות״ח תיאובתא דבר נש — במיליה .דא איהו קטירו דאתקטרת נשמתיה בההוא סטרא .דההיא מלה מיניה אשתכחת .כיון דאיהו אתקטר ביה ,כדק ההיא מלה סלקא ואתקטרת[ .ואי] איהו לא אתקטר בסטריה ,ההיא מלה לית לה חילא לסלקא לעילא ולאתקטרא בה ,ואשתארת פרחא באוירא ואזלת הכא והכא [ ...כלא דיכולת] לסלקא לעילא בין לביש בין לטב[ .חסר ההמשך]
The beginning of Creation is in hope (tikvah) — for all the lower beings hope for the influence of the upper beings — through prayer or through song. It is written: "In the beginning G-d created" [Genesis 1:1] — "beginning" (reishis) means only hope (tikvah). For the contraction (tzimtzum) was made for no other reason than to await the entry of the Kav of the Ein Sof — and this Kav is the very language of hope and longing. Come and see: all created beings were created without completeness — as it says: "which G-d created to do" [Genesis 2:3] — meaning they would do afterward as they drew down influence toward their completion — either through good deeds or through prayer or through song. The Shechina went forth at first without completion — as it says: "in the beginning G-d created" — Elokim specifically. "The beginning of wisdom is the fear of Hashem" [Psalms 111:10] — fear is only before one who needs another. And one who needs no other does not fear him. The beginning of the wisdom of the Emanator, Blessed is He, is to make the fear — which is hope — toward the upper beings. And this: "Hashem is G-d" [I Kings 18:39] literally — for all is one. Only He wished to bring forth the Elokim first — in order to receive from יקו"ק.
The grasses stood at the threshold of the soil and did not come forth — until Adam the First prayed for them.
The moon receives from the sun. "Truth will sprout from the earth and righteousness will peer down from the heavens" [Psalms 85:12] — for the influence peers down from above and waits for the hope to sprout from below from the earth. The hope of truth — which is the true trust (bitachon) that trusts in Providence. And all other trusts in human effort — these are trusts of falsehood. And trust in Hashem is true trust. As it says: "and you shall know that I am Hashem — those who hope for Me shall not be ashamed". "G-d is not a man to lie" [Numbers 23:19]. "If it tarries — wait for it" [Habakkuk 2:3]. And if not in this world — then in the world to come. This: "for Your salvation I have hoped, Hashem." For this Name יקו"ק — which is the beginning of all — the hope must be directed. And not toward any appellative. And all who hope — their prayer ascends without intermediary — not through an angel — but: "for Your salvation" specifically — as one speaking face to face — not through a messenger. For it is the Kav that pierces and penetrates and ascends to Hashem Himself.
Hope (kiyui) is the secret of extension — a line-like projection (kav ha-mishpat). Unlike the circle (iggul) which is a sealed matter from every side. And this: "for Your salvation I have hoped" — to make lines. "יקו"ק" — when the Name is complete.
Hope always — in joy without sorrow. For the one who sorrows constantly is in grief and sighing and thinks there is no remedy. But one who hopes does not sorrow — for he hopes always. And even if it is delayed — the hope sustains him. And one who does not hope — dies immediately and remains far from the Name. And one who hopes — of him it is said: "for though I sit in darkness — Hashem is a light for me" [Micah 7:8] — הוי"ה specifically.
The one who hopes — even if he has few good deeds — shall not be ashamed. As it says: "and you shall know that I am Hashem — those who hope for Me shall not be ashamed." For there is hope for the poor — and one who is poor in good deeds has hope — for the Name is revealed upon him and removes all transgressions. And this is the end of the rectification — from the magnitude of the hope of all Israel throughout the long exile — trusting in faith that they will be redeemed. Chavakuk came and established everything on one principle — emunah (faith) — hope.
One who hopes — even if he enters Gehinnom — exits from it. As it says: "those who hope for Hashem shall renew their strength — they shall soar on wings like eagles" [Isaiah 40:31]. And his hope is his purification. "The hope of Israel" [Jeremiah 17:13] — literally — for he is in a supernal level in which no blemish is made — "if you have sinned — what do you accomplish" [Job 35:6]. And this is the secret of repentance — which is literally returning to his source — and the Sitra Achra cannot prevail against him. One who hopes literally pierces through with the Kav of his hope — makes a hole and a crack — to ascend beneath the Throne of Glory. This is: "for Your salvation I have hoped, Hashem."
When righteous ones are in distress — it is said: "I am with him in distress" [Psalms 91:15] — so to speak. And through the power of hope — he exits the distress — and, as it were, the Holy One exits with him. As was said of Egypt: "all the hosts of Hashem went forth" [Exodus 12:41] — with the Shechina. And this is: "for Your salvation I have hoped" — for Your salvation literally — the salvation of Hashem who was with him in distress. I have hoped — Hashem — for Your salvation.
The righteous raise their prayers to the ears of the King. But when there are many prosecutors they interrupt and delay the prayer from ascending. As it says: "You have covered Yourself in a cloud — so that no prayer should pass through" [Lamentations 3:44]. But righteous ones who hope make a path and a breach within the clouds — and the Holy One, as it were, descends to hear the prayer from the mouth of the one who hopes. The secret of this: "I hoped greatly for Hashem and He inclined toward me and heard my cry" [Psalms 40:2]. And this: "for Your salvation I have hoped" — what I hope — I cause Your salvation to come through this Name — without delay from the prosecutors.
Drushei "Kulach Yafa" — You Are Wholly Beautiful
Drush Alef
Drush Beis
Drush Beis (Second)
והא אליהו נביאה מהימנא אתי ,פתח ואמר :ר׳ ר׳ ,.זכאה חולקך דכלהו חץ עלאין מתגלין לך ,ולית דאתגניז מקמך ,דכל תרעין סתימין מתפתחין לגבך ודאי .זכאה חולקך דאילתא לא עאלת קמי מלכא מיומא דאתחרב בי מקדשא כמה דעאלת השתא בגינך ,בר בזמנא אחרי בימי רשב״י בוצינא קדישא .״והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע״ ,אלין רשב״י וחברוהי .אבל ״והמשכילים״ תרץ :חד רשב״י בוצינא קדישא ,וחד אנת חסידא קדישא, לאסגאה שאר חבריא .״יזהירו כזהר הרקיע״ בתרץ זהרץ אלין ,כל חד וחד בזהר דיליה ,דכלא מלה חרא ,דא שירותא ודא סיומא .דרשב״י פתח תרעץ בזמן דהוו סתימין ,דהא עד האי זמנא חכמתא אסתימת מעלמא ולא אתגליאת אלא לחד או לתרין באתכסיא .ורשב״י פתח תרעין ,מאי תרעין ,דרקיע ודאי. מתמן נפיק זהר דילך דא דאקרי זהר הרקיע ,ותמן כלילן חין עילאין בהאי נהירו עלאה ,וביה עביד זהר דיליה זהר קדמאה ,וזהר דאלא אשתלים .אלא נפק מאי דנפק ,וביה אתנהיר עלמא עד השתא דאשלים זהר לאתגלאה ,וביה אתעביד זהר דא תנינא ,דביה ישתלם לאתחברא לישראל .ומשעתא דזהר קדמאה אשתלים סלקת שכינתא לאתחברא בבעלה ,מתמן ולהלאה סדרץ עלאין מסתדרין בתיקונא שלים ,כלא בגילויא דהאי זהר דאתגלי .וכד ישתלמון סדרץ לאתקנא בתיקונא דאצטריך ,יתפרקון ישראל פורקנא שלים. וזהר דאלא יתפסק מעלמא ,דהא בכל יומא יתוסף ויתרבי עליה ,ומניה יתפרנסון כלהו ישראל ,ואפילו כלהו מלאכי עילאי יתפרנסון מיניה עילא ותתא .ובשעתא דתסגי חכמתא בעלמא דכתיב ״כי מלאה האח דעה״ וגו׳, יהון כלהו ישראל טעמץ ביה טעמא ,כל חד לפום חילא דיליה וכו׳ — כגוונא דא ,זהר דא יחא כליל מששים רבוא נשמתין דישראל ודאי ,וכל חד וחד ישכח חולקיה .ואנת תהא כליל לכלהו ,והכי יתחדש בכל יומא וכו׳ וכו׳ ,זכאה חולקיהון דישראל בהדך בע״ד. והא אברהם סבא חסידא אתי ,פתח ואמר :ר׳ ר׳ ,זכאה חולקך .דעלך כתיב :״מקימי מעפר דל״ וכו׳ וכו׳ ,ואנת הוא דאקימת לה מעפרא בשעתא דשארת בחבורא דילך ,חבורא דא זהר קדישא תנינא וכו׳ וכו׳ .וכלא עלזך יתעביד בחילא דהאי זהר דילך ,ומשיח בן יוסף איהו בצדק וכו׳ וכו׳. והמשכילים יזהירו וכר .רשב״י בשירותא ואנת בסיומא ,דתרווייכו צריכין לאתקפא וכו׳ וכו׳ ,זכאה חולקיכון בע״ד. והא רעיא מהימנא אתי ,פתח [ואמר] :ר׳ ר׳ ,במלכא משיחא כתיב ונחה עליו וכו׳ וכו׳ ,רשב״י בשירותא ואנת בסיומא תתקפון בזהר דא ,לפום חילא דאתוסף לעילא .דהא בקדמיתא זהר אתעביד לפום גלותא ,ולזמנא דא לפום פורקנא ,וכגוונא דאתקיף זהר לעילא ,הכי יתקפון זהר דילכון לתתא ,בג״כ יזהירו וכו׳ וכו׳.
Three Texts:
"You are wholly beautiful, my beloved — and there is no blemish in you" [Song of Songs 4:7]
"A loving doe and graceful gazelle — her breasts shall satisfy you at all times — in her love you shall be enraptured always" [Proverbs 5:19]
"If the iron has become blunt and one did not sharpen the face — then one must exert more strength — and the advantage of preparing wisdom is greater" [Ecclesiastes 10:10]
The Shechina is "a loving doe and graceful gazelle" — rectified through the four Matriarchs. Through them: "a loving doe" — through Leah — whose secret is a doe. And she stands above in the dimension of the supernal Ima tzela'ah (partner Ima). Truth — "a loving doe." Truth and three letters — "midas yamay" (measure of my days) — Leah indeed. And this — the alef that becomes Leah — "a loving doe." "And a graceful gazelle" — her handmaid. Rachel — "her breasts shall satisfy you at all times" — for the "loves" (dodim) stand in her from the chest downward — in the stature of her height. Her handmaid — "in her love you shall be enraptured always" — for she is rectified in Chesed indeed — "measure of days."
And when the four Matriarchs are not illuminating for Israel — at that time: "if the iron has become blunt." Why? Only: "and one did not sharpen the face" — they are not gazing face to face. Kilkel here is the secret of ten הוי"הs. What is the rectification? Only: "and one must exert more strength" — these are the twelve tribes who emerge from them — standing to strengthen their power. The secret of this: "in iron they were joined together" — said of Torah scholars. "And the advantage of preparing wisdom is greater" — when they engage in Torah — these four Matriarchs illuminate upon Israel. Immediately the Sitra Achra flees before them. And this is the iron — of which it says: "iron and bronze are your shoes" [Deuteronomy 33:25]. Immediately: "there is none like G-d, O Yeshurun" [Deuteronomy 33:26]. As it is written: "you are wholly beautiful" — in the two noblewomen (gevirot) from the side of the face. "And there is no blemish in you" — in the two handmaids — even though they are to the back side — "and all their backs inward." Immediately the Shechina is rectified in complete rectification in every direction. "You are wholly beautiful, my beloved — and there is no blemish in you" — indeed.
Three Texts:
"You are wholly beautiful, my beloved — and there is no blemish in you" [Song of Songs 4:7]
"A loving doe and graceful gazelle…" [Proverbs 5:19]
"I have seen servants upon horses and princes walking like servants upon the earth" [Ecclesiastes 10:7]
The Shechina is "a loving doe and graceful gazelle" — for she desires nothing but trials. And upon those trials the love is revealed above — and all the levels are rectified through her. But after it is completed — how many lights are gathered — all illuminate in influence. As it says: "her breasts shall satisfy you at all times." And if you say there is confusion of levels — not so. Rather: "and a graceful gazelle" — indeed. Therefore: "I have seen servants" etc. — it does not say "there are servants" — but "I have seen" — for all that the Holy One does that appears evil to the righteous is only outwardly so. And it appears that the servants stand upon their chariots to rule in the world — and the princes without their chariot and their servants. And the secret of this: "and they go without strength." "And princes walking like servants" — indeed. But all this is in outward appearance only — but in truth everything stands in complete rectification. "His kingdom rules over all" [Psalms 103:19]. As it says: "you are wholly beautiful, my beloved" — this Shechina who rules over the servants even at the time when it appears that dominion has been given to them. You might say there is confusion in her orders — not so. Rather: "Your throne is established from of old — from eternity You are" [Psalms 93:2]. "And there is no blemish in you" — indeed.
Three Texts:
"You are wholly beautiful, my beloved — and there is no blemish in you" [Song of Songs 4:7]
"A loving doe and graceful gazelle…" [Proverbs 5:19]
"If a serpent bites without an incantation — there is no advantage to the master of the tongue" [Ecclesiastes 10:11]
The Shechina is a loving doe — and she comes adorned from seventy Names of Ima Ila'ah (the supernal Ima). And corresponding to this — seventy souls for Israel — from the side of Chesed that is revealed — "a loving doe and graceful gazelle." And each Name becomes a wellspring to draw blessings to every side. As it says: "her breasts shall satisfy you." Until they blaze all together as one — their secret: "her flames are flames of fire — the flame of Yah" [Song of Songs 8:6]. Therefore: "in her love you shall be enraptured always." At that time the serpent is submerged below. As it says: "if a serpent bites without an incantation" — when it has no incantation from above — it has no power to do anything. For its power is not in its own hand — but only when the Shechina stands in deficiency — then it appears it has power. But:
Drushei "Adni Sefasai Tiftach" — My Master, Open My Lips
Drush Alef — On "Adni Sefasai Tiftach"
Drush — On the Righteous One and the Shechina
אדהכי הארב המנונא סבא אתי פתח ואמר ,ר׳ ר׳ :ודאי תיקונא עלאה דאתקינן חביב קמי שכינתא וקמי מלכא קדישא .זכאה חולקך וכו׳. רבון עלמין ,אנת איהו דנהיר נהירו בכלהו דרגין ,משירותא דכלא עד סיומא .וכפום נהירו דאת נהיר לון ,הכי מתקדשי דרגין וסלקין אלין על אלין, עד דמשתכחי...ון דרגין עלאץ ,דבהו אתקרי שמך קדישא הויה בריך הוא לעלם ולעלמי עלמין. רבון עלמין ,ברירת לחולקך עמך קדישא ,ובעאת לאתדבקא בהו ולאשראה [שכ] ינתך עלייהו .ואינון מתפשטי׳ מינך כענפין מאלנא .ואע״ג דאתעשקו מאומץ[ ,לא] מתפרשי מינך כלל .וכד אינון חשוכין יסתלקון ויתעברון מינייהו ,אשתאר כלהו [ביחודא] חדא .ותיאובתא דשכינתא על ישראל ,ותיאובתא דילך על שכינתך ,ואנן תיאובתא [דיל] ן עלך ועל שכינתך, אלא השאור שבעיסה מעכב .יהא רעוא קדמך לאעברא ליה בעגלא[ ,ונח] די בנהורך .ותחדי בן ,כמה דאתמר יהי כבוד ה׳ לעולם ישמח ה׳ במעשיו ,ישמח ישראל בעשיו בני ציון יגילו במלכם. אדהכי הא אליהו נביאה מהימנא אתי פתח ואמר ,ר׳ ר׳ :זכאה חולקך דיחודא דקו״ש אתקשר בגינך ודאי ,והשתא צריך לגלאה מילין בגין יקרא דלהון דאינון מתחברי...תא .זכאה חולקך. רבון עלמין ,מאן כותך ,ומאן יכיל לאתדבקא סתרץ דילך ,דאנת רבונא דכלא .ומקיים כלא משירותא ועד סופא .ואינון שמהן עלאץ דילך אתמשכן מינך באורח אצילותא[ ,ולי] ת דינדע לון אלא כד מתפשטי בענפין לתתא באינון תולדין דלהון ,ואשתמודעא בהו [שמ] ך קדישא ,כללא דכל שמהן ,כד נהיר בנהירו כלהו מתנהרץ מיניה .ונהרין לתתא בכלהו [דרגי] ן .כדין כמה שירתץ ותושבחן סלקץ בכל סטר .פתחץ ואמרץ קק״ק ה׳ צבאות מלא כל הארץ כבודו .בגין דאיהו שמא דנהיר לכלהו משיריין ואתקרי ה׳ צבאות. [מאן] לאזחל מינך ודלא יכסיף מקמך .דבשעתא דההוא נהירו נהיר, כלהו עלמין מזדעזעין קמיה .ובני נשא צריקיא לתתא דמטא להו נהירו .מיניה כובד ראש אשתכח תדיר .בר מאינון רשיעיא דאתמר בהו עז פנים לגהי דנהורא לא מטי עלייהו .ואינון עזי [פנים] ,דכל מאן דנהירו קדישא אתמ עליה ודאי דחיל מיניה וכסיף מיניה. בההיא שעתא כלהו דרגין חפיין אנפייהו דלא לאסתכלא .סג [באתריהון] ואמרין ברוך כבוד ה׳ ממקומו ,ואבהן קדישין מתערי וסל לאתדבקא בגו לגו ביקרא דמלכא קדישא ,סלקין שירין ותושבחן ,פתז ואמרין שמע ישראל כו׳ ,דאינהו מתדבקי בההוא שמא עלאה קדישא דכ7 כלא ,ה׳ אחד ודאי .ב[רוך] הוא לעלם ולעלמי עלמין .ואינון מלאכיא< מדבקין ליה אלא בדא ,ונהיר בכלהו משריין .בג״כ ה׳ צבאות .אבהן אמרין אחד .מלאכיא אמרין ה׳ צבאות .ובההוא שעתא דאתכלילו אבהן בגו ל1 אץנון] דאזלין בארחייהו ,מתדבקן בהו ועלין קמי מלכא קדישא ...בג׳ ישראל נטלין כלהו ,דאמרין שמע ישראל כר .לבתר מתדבקי באבהן ...תל ברכות אבות וגבורות וק״ה ,כדין נטלין חולקא דמלאכיא נמי ו[אמרין ] קק׳’ כר .זכאה חולקיהון וכר. אדהכי הא אברהם סבא חסידא אתי פתח ואמר ,ר׳ ר׳ :זכאה חולק [דאנת] בגנך אתערת האי יומא אהבה עלאה לאתפשטא ולאנןהרא] בכ דרגין .פתח ואמר. רבון עלמין ,אנת איהו דכתיב בך אהבתי אתכם אמר ה׳ .בגין דר[עותן לאתערא ימינא לגבי שכינתא תדיר .ולאמשכא לה לגבך .כמ[ה] דאתמר עלנ משכתיך חסד .רזא דמלה ימין מקרבת ,וימינו תחבקני .יהא רעוא קדמ לאנהרא נהירו דא דימינא בכלהו עלמין ,ות[נהיר] כלהו דרגין בתיאובת אלין באלין ,עילאין ותתאין אלין לא[וקמא] לון לאתדבקא לעילא ,ע דיתקשרון ברחימותא ביחודא חדא ,למיה[וי] ברזא דאחד ,ואיהו אהבו ואיהו אחד .וס״א תתפרש מינייהו .דכד תאיבין דא לדא ,מתרכין מתמן ההו מסאבא ,דכתיב ואוהב את [יעקב] ואת עשו שנאתי ,ויתקיים קרא לא תשנ את אחיך בלבבך ,ואהבת לרעך ,לאעברא ההיא שנאה איבה ביש> ולאתקשרא כלא ברחימותא חדא .אכי״ר וכר. דרושי ״ושמת אותם״ וגו׳ ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת וגו׳ .יראת ה׳ טהורה עומדת _ לעד וגו׳ .ת״ח שלמה עשה עשרה שלחנות נוספים על השלחן שעשה משה. ואלה הם שתים מערכות שש המערכת ,כי בראשונה היה שלחן אחד — ו׳ אחד לבד .אבל אחר כך בעת שלמה אז עלתה השכינה עד חכמה כידוע ,ואז נעשים שני ווי״ן ,בסוד המתקלא שיש בח״ס חסד ודין ב׳ קוץ — ב׳ ווי״ן ודאי .ובזמן שלמה נעשו י׳ שלחנות לבד .אבל השלחן דמשה ,שעומד בסוד המתקלא .ובסוד זה מתחלק הוא גםכן לשנים ,ועם העשרה דשלמה הם שנים עשר .כי השלחן דמשה משלים לשנים .סוד זה :״ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת״ ,ו׳ מצד זהו׳ מצד זה בסוד ב׳ קוץ ,והם שני ההין ג״כ ,בסוד שלחן ,ה״א ה״א .״על השלחן הטהור לפני ה״׳ ,כי הם נוספים על השלחן הטהור שהוא שלחן דמשה .אימתי יהיה זה ,אלא בזמן שעולה השכינה עד ח״ס .שנאמר בה :״ראשית חכמה יראת ה״׳ ,ואז :״על השלחן הטהור״, ״יראת ה׳ טהורה עומדת לעד״ .לעולם ולעולמי עלמין .כי הרי בנין של שלמה היה דוגמא לעתיד לבא ,ועל כןכלזה אינו נעשה אלא כשהשלחן טהור הוא — ״יראת ה׳ טהורה״ ,טהורה ודאי. ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השלחן הטהור לפני ה׳. יראת ה׳ טהורה וגו /סוד זה :״ולקחת סלת ואפית אותה״ וגו׳ עד סוף [הפרשה] .בא וראה ,י״ב שבטים ,י״ב מזלות יש ,וי׳ דברות על שני לוחות הרי י״ב .הכל נכלל בי״ב השבטים .י״ב הם הבאים מיעקב אבל צריכים הם להתפשט לע׳ נפש .מי הוא הצינור מן הי״ב האלה להעשות שבעים .אלא דינה ודאי ,בה נמצא סוד החיבור מן הי״ב שבטים לע׳ .סוד זהטס דפנחס ,שבו אליהו טס עלמא בד׳ טאסין ,ואז נעשה הדס .סודו הדסה — אסתר ,שבה ישראל ניצולו מן הע׳ אומות .שהשכינה היא המעבר בין היסוד שהוא י״ב ובין הע׳ שרים .ובהעלותךות שנשרשו בה התרץ משיחין .על כן נקראו הדסים, שעל זה כתוב :״ויען האיש העומד בין ההדסים ויאמר אלה אשר שלח ה׳ דרושי ושמת אותם כהלכתן מיד נגאליך .ועוד :הם שני שבתות בסוד ימות המשיח והנצחיות ,כי גם ימות המשיח שבת נקראו ,בסוד תוספת מחול על הקודש .ואז השכינה שהיא שבת נעשית — יום השבת ,מה שהיה לילה נעשה יום — ״ביום השבת יערכנו לפני ה׳ תמיד״ ,שאז השכינה באה לפני המלך בסוד זיווג לעולם לנצחיות — ״תמיד״ — תמיד ודאי .ואז :״מאת בני ישראל״ ,כי הקב״ה מתפאר שכל התיקונים יעלו מישראל מלמטה ,שאמר עליהם :״מעשה ידי להתפאר״ — ״מאת בני ישראל״ .״ברית עולם״ — צדיק והשכינה מחוברים יחד ,לעולם ולעלמי עולמים ,״עולם״ ודאי .ועל כן :״יראת ה׳ טהורה עומדת לעד״ — לעד ,מצה שמורה לבעלה.ואז :״משפטי ה׳ אמת״ — תרין משיחין ומשה על גביהון .״שתים מערכות שש המערכת״ — משה על גביהון, שנאמר בו :״משה אמת״ וכו׳ ,״משפטי ה׳ אמת צדקו יחדיו״ .ואז תהיה השכינה טהורה לעולם — ״יראת ה׳ טהורה״ בתיקון שלם ,לעולם ולעלמי ועוד :ושמת אותם וגר יראת ה׳ טהורה וגר .בא וראה ,ארבעה עולמות מתפשטים מלמעלה והם אבי״ע ,באיזה מקום סומכים למטה ,על שני עמודים חזקים — תרץ משיחין ,יכין ובועז אשר הבית נשען עליהם .ארבעה עולמות ותרץ משיחין הרי ר — ״ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת״ ,שש בפנימיות ר בחיצוניות .״על השלחן הטהור לפני ה׳״ — השכינה הטהורה שהכל ממנה נמשך .״יראת ה׳ טהורה״ ,באיזה זמן מתגלה זה ,לנצחיות .ששם יראה גודל מעלת המשיחץ שיהיו שני עולמות ודאי .כדין :״עומדת לעד״ ,כי אז יתגלה מה שעתה סתום .״משפטי ה׳ אמת״( ,בין) [ב׳] משיחין עומדים בת״ת ויסוד — משפטי .ואז :״יראת ה׳ טהורה עומדת לעד״ ,טהורה ודאי. ועוד :ושמת אותם וגר יראת ה׳ טהורה וגר .זה שאמר הכתוב :״ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם ואת אדמתכם לפרעה הא לכם זרע וזרעתם את האדמה״ .בא וראה ,הא זאת היא קליפת נוגה שתנתן לחלק גרים הגרורים לעתיד לבא ,וכל זה הכין יוסף .אבל עכ״ז שני זמנים ישלה :א׳ בתיקון וא׳ בקלקול ,ועל כן :״ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת״ ,כי בהעלותךותה בתיקון — נוספת על השכינה ,בסוד רשת עד חצי המזבח — ״על השלחן הטהור לפני ה׳״ .אבל יש זמנים שהיא נדבקת לחוץ .ואז נעשית מצודה רעה, לפיכך :״שתים מערכות״ ,ואז אינה נחשבת בקדושה כלל .ויוסף הכין דרושי ושמת אותם תיקונה :״ויאמר יוסף הן קניתי וגר לפרעה״ — אימא עלאה המבררת .ואז: ״הא לכם זרע וזרעתם את האדמה״ דקליפת נוגה .וכל זה נעשה בכת הדין — ״יראת ה׳ טהורה״ ,כי צריך היראה הזאת להכניע הס״א שלא תתאחז אחרי הקליפת נוגה .ואז :״משפטי ה׳ אמת צדקו יחדיו״ ,ב׳ סמכי קשוט ,נצח והוד נשגבים מן הס״א .כי לא כזמן הגלות שנאמר בהם :״רגליה יורדות מות״, אלא :״יראת ה׳ טהורה״ ,״משפטי ה׳ אמת צדקו יחדיו״ .כשתתקן נוגה ,בסוד תוספת מחול על הקודש — ״על השלחן הטהור״ ,טהור ודאי. ועוד :ושמת אותם וגר יראת ה׳ טהורה וגר .בא וראה .ביוסף נאמר: ״והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי״ .כי כל עוד שמשיח בן יוסף נעזב מן השבטים זהו ענין מכירת יוסף .אבל בסוף הכל צריך שישתעבדו כלם תחתיו ,ככתוב :״ותהי המשרה על שכמו״ ,וזהו שכם של יוסף — ״ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך״ .ואז י״א כוכבים מתחברים עמו נעשים י״ב, והכל כשלימות .״ושמת אותם שתים מערכות״ ,שהם ששה למשיח בן דוד ור למשיח בן יוסף .אבל בהעלותךות שיתחברו יחדיו ,על כן משני מערכות נעשים א׳ "שתים עשרה חלות שני עשרונים יהיה החלה האחת״ ,בסוד :״והיו לאחדים בזך״ .ואז גם למעלה נעשה התיקון הגמור — ״על השלחן הטהור לפני ה׳" .״והירח וכר משתחוים לי״ ,כי גם השכינה נקשרת בצדיק למעלה, עלכן נאמר :״יראת ה׳ טהורה עומדת לעד״ -לעד .מדריגת צדיק ,זה משיח בן יוסף הנקשר בצדיק ,שבעבורו השכינה מתקוממת ,כי כל התיקונים על ידו נעשים ,״עומדת לעד״ -בזכות העד הזה .לפיכך :״משפטי ה׳ אמת צדקו יחדיו״ — שני משיחין כאחד ,יחדיו ודאי ,כי גםצד השמאל נתקן .״אז ידלג כאיל פסח״ — משיח בן יוסף שהיה פסח בגלות .שעל כן :״ונתת על המערכת״ וגר .״קרבן אשה״ וגר ,זהו ״אשה ריח ניחוח״ ,״בן פורת יוסף״ שריחו נודף .שעל זה נאמר ליעקב :״ראה ריח בני כריח שדה״ וגר .והכל בטהרה שלימה*,״יראת ה׳ טהורה״ ודאי. דרושי ״ונתת הכסף״ וגו׳ ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך וגו׳(דברים יד ,כו> .רבון כל העולמי הרי שכינתך עולה לפניך מתוך תאות לבבנו שאנו מתאוים לך בגלות ,שנא( בו :״צמאה לך נפשי כמה לך בשרי״ .שהרי מים שהם מי החסד אינם נמשכ בגלות .דכתיב :״השיב אחור ימינו מפני אויב״ .אלא בגבורה אתה שוג אותנו ,וזה זך שהיא נטויה עלינו .אבל תאוה שלנו לחסד שלך — ״ונו הכסף בכל אשר תאוה נפשך״ .ולפי שאנו באים לפניך בתאוה זו שהיא מן אהבה שלך ,לפי שאורותיך הקדושים ,אע״פ שהם למעלה ברומי רקיעי! קרובים הם לנו ,דכתיב :״לבני ישראל עם קרובו״ ,באהבה שמקרבת אוח לגבך ,וזה :ימין מקרבת ,״וימינו תחבקני״ .וכמו שתאוה זאת מתעוררת מ כן אתה תהיה ממשיך לנו חסד שלך ,דכתיב בו :״כי טוב חסדך מחיים״ ,חנ שכלול מכל אותם חיים העליונים ,שהם ד׳ פרשיות שבתפילין שהם ח המלך ,וכלם בשבחם של ישראל ,ובהם :״בבקר ובצאן וביין ובשכר״ ־ תיקונים שתלוים בד׳ אותיות של שמך הקדוש .שכמה אורות עליונים יורדי ומתלבשים בתוך מאכלם של ישראל כדי לזון נשמתם במזון עליון ,וכלל אותיות בד׳ אלה :״בבקר ובצאן״ וגו׳ .ובמילוי של האותיות תלויים ככ מאכלים אחרים ,שנאמר בהם :״ובכל אשר תשאלך נפשך״ .והכל כלול בלר העליון ,וזה מזוני דתליין במזלא — לח״ם ודאי .בו :״ואכלת שם לפני ! אלהיך״ ,שהרי מזל זהבו תלוי חיבור כל המדרגות — ״לפני ה׳ אלקיך ״ושמחת אתה וביתך״ ,שהרי בשעה שחיבור עליון נמצא ,כל האורות p שמחה מתעוררים ומאירים כראוי. רבון העולמים ,אתה עוזם של ישראל ,דכתיב :״מגדל עוז שם ה״׳ .י תוקף שלהם שהם יכולים לסבול הגלות ולא משתנים בכל הצרות .בעבור ט קדוש שלך שאינו משתנה ,דכתיב :״אני ה׳ לא שניתי״ וגו׳ .ונאמר ב; ״ויאמר לה בועז״ וגו׳ ,בו עז ,שאתה זן אותנו בשמך ,כן תהיה מקרב אוה לקרושתך ,דכתיב :״גשי הלם״ .ואם יש בישראל מי שאינו הגון ח״ו ,ה בשעה שאתה זן אותנו בתוקף שלך ,תאמר לכנסת ישראל ״גשי הלם״ וי יהיה לה ריחוק ,אלא :״ואכלת מן הלחם״ — בצדיקים של ישראל ,״וטבל דרושי מתת הכסף פתך בחומץ״ — אפילו ברשעים שבהם ,לתקן אותם בשם הקדוש שלך .מיד: ״ותשב מצד הקוצרים״ ,הרי ג׳ אבות עומדים לחבר כנסת ישראל עמך ,והם מרכבה לגבך בשעה שאתה רוכב עליהם ,בהם אתה מתחבר עמה ,ובהם היא מתקשרת ,דכתיב בה :״ותשב מצד הקוצרים״ .ולמעלה מכלם אדה״ר כלל כלם ,תיקון הכל — משה .בהם -.״מה שמו ומד .שם בנו״ ,וזה :״אם יתמהמה חכה לו״ — באדם ומשה .ובסוף הכל :״הנה ישכיל עבדי ,ירום״ מאברהם, ״ונשא״ מיצחק ,״וגבה״ מיעקב ,״מאד״ מאדה״ר .מיד :״ויצבט לד ,קלי״, שנאמר בו :״כי שבע יפול צדיק וקם״ ודאי ,בשיעור קומה דכתיב בו ״ואוליך אתכם קוממיות״ ,שתי קומות מ״ה מ״ה ,׳׳ותאכל״ באברהם ,״ותשבע״ כיצחק ,״ותתר״ ביעקב ,ליתקן הכל בתיקון שלם ,להשתלם שם הקדוש שלך ביחוד שלס. ויוצא העבד כלי כסף ,זה שאמר הכתוב :״ואלבישך״ וגר .הרי שכינה לגבך בתפלותיהם של ישראל ,שהם תפלות ארוגים בחוט של שפה ,שנאמר בו :״כחוט השני שפתותיך״ .וכמה ריקומים נעשים בכמה מיני תפלה שהם י״ג לשונות של תפלה ,שנאמר בהם :״ומדברך נאוה״ ,בכמה סדרים של שמות קדושים שמצטרפים מתוך האותיות ,וכולם נראים בתפלה כרקמות בלבושים .ומט״ט שהוא עבד שלך נוטל תפלות אלה ,עד שנתקנות בידו בכח השם שלך שד״י .מיד ילביש אותה בכל אלה הלבושים ,שנאמר בהם :״ויוצא העבד כלי כסף״ וגו׳ .וג׳ קישוטים מקשט אותה — בג׳ ווין שלש׳ דשד׳י, והם" :כלי כסף וכלי והב ובגדים״ .מיד יתעורר כנגדה צדיק חי עולמים בגי■ ויין שלו וזה חוט השדרה ,שק יו דאילנא יו״ ד ק״א וא״ו ק״א .י״ד שלו - "Vק יו״ד ק״א וא״ו ק״א שהולך בזה החוט ,בו :׳׳ומגדנות נתן לאחיה ולאמה׳׳ — אי׳ ועמודא דאמצעיתא ,להאיר בתוך זה החוט כראוי .שאע ׳ פ שחוט זה מצךיק יוצא ,בעל החוט — ת״ת נוף האילן ,בו עולה צדיק עד דעת, ות״ת זה יקו״?! ,מיד אי׳ מתפשטת בו ,ובה שקיו דאילנא מבפנים יו׳רקא יא״ו ק״א ,״לאחיה ולאמה״ ,באן כל ביסוס תלוי ,נועם ה׳ .וי״ז לשונות של תפלה יעשו י״ג קישוטים לשכינה .שיאמר בה :״ואלבישך רקמה וגו״׳ .מיד יאמר :״יפה כלבנה״ — ליבון ההלכה .שכל הקליפות נפרדו ממנה ונשארת סלת נקיה לגבך ,״ותיפי במאר מאד״ ,״ברה כחמה״ ,מצד ת״ת — מא״ד, ״איומה כנדגלות״ מצד חכמה -כ״ח מ״ה ,״ותצלחי למלוכה״ -להתחבר צמך בחיבור שלם ,שתהיה אתה שולט עלכל העולם לברך ,ושפחה רעה לילי״ת תתגרש מן העולם ,שבה כלולים כל עבודה זרה שבעולם — אשפה שיש בה צואה .אבל השכינה הקדושה יחוד שלך ,בה :״והיה ה׳ למלך עלכל הארץ ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד״. דרושי ונתת הכסף כלך יפה רעיתי וגר .״יפה כלבנה״ .ליבון ההלכה ודאי .שנתלבנה באש של גלות ,וכל קליפות רעות נתפרדו ממנה .ומה שבזמן אחר :״כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות״ ,הרי כיון שנתלבנה באש זהשל [...הגלות] אינה אלא לגלות יחוד שלך בעולם ,ובה :״שמע ישראל״ וגר ,מצד אי׳ הוא שמיעה ,וזה :״לב שומע״ ,אותה שנאמר בה :״מי זאת עולה״ ,עולה ודאי .ע׳ רברבא — אימא ,ד׳ רברבא — ברתא,מיזאת — שוות זו לזו בתיקון שלם. שאין ס״א מתדבקת בהם כלל ,ואתה תתחבר בה בחיבור אחד שמע בנשיקין של אהבה .שבהם — וישק יעקב לרחל וגר ,שכן רצון להזמין למטה בדוגמא של מעלה .כדי לסלק יקרך בכל העולמות (למטה) .ולפי שלא נשלם עדיין למטה ,נאמר: ״וישא את קולו ויבך״ .עד שתתחבר בכנסת ישראל חיבור שלם לעתיד לבא, שהרי חיבור ראשון מצד נשיקין לבד היה .דכתיב בו :״ישקני מנשיקות פיהו״ ,ועד לא נשלם הזווג כראוי .אבל לעתיד לבא :״כי תורה מאתי תצא״, תצא בשלימות הזווג .באותו הזמן — כי יקח איש אשה חדשה וגר ,אשה חדשה ודאי ,שהרי מזמן הראשון ועד עתה לא נעשה הזיווג שצריך ,אלא בתולת ישראל היא ודאי ,וזה מצה שמורה לבעלה .ומה שבתחלה :״וישא את קולו ויבך״ ,לפי שראה שאחר הנשיקין כמה צרות היו עתידות להיות בעולם עדלא ישתלם הזווג כראוי .לעתיד לבא כשתשתלם הזווג בצדיק שהוא צבאות .משם והלאה :״לא יצא בצבא״ ,מצד צדיק ,״ולא יעבור עליו לכל דבר״ ,מצד השכינה ,אלא :״נקי יהיה לביתו״ — בת״ת עמודא דאמצעיתא ,מצד שלו .״שנה אחת״ ,בי״ב צירופים שלו ,שכלם כלולים בשכינה ,ומצדו שני המאורות הגדולים ״ושמח את אשתו אשר״ וגר, מצד אי׳ עלאה ,בה :״אלקים מושיב יחידים ביתה״ .מיד יאמר בך ובצדיק חי עולמים :״יהי מקורך ברוך״ וגו׳ בחכמה ,ברוך — ר׳אש רמקור כ׳ל הב׳רכות ,״ושמח מאשת נעוריך״ ,שמסתלקת עד כתר עליון להתחדש שם כבתחלה ,״מאשת נעוריך״ ודאי ,שנאמר בה :״תתחדש כנשר נעוריכי״ .וג׳ אורות יאירו מחכמה שהיא י׳ בג׳ קוצין שלה ,בהם — ויאמר אלקים יהי אור ,וזה אור שמאיר למעלה ,וממנו נאצל למטה בצדיק חי עולמים לתקן לשכינה כמו שצריך .ועוד — ויאמר וגו׳ ,זה אור הראשון חסד שנעשה לבוש לאורות העליונים כדי שלא ישתנו ,וזה :״יהי אור ויהי אור״ ,אור בתוך אור .ועוד — ויאמר וגו׳ ,זו שכינה שמתחברת למעלה והיא נקבה ,ויורדת למטה והיא זכר להשפיע לתחתונים ,וזה ״מעין גנים״ ,״יהי אור ויהי אור״. דרושי ונהו* הכסף זרקא וכד שכינה תעלה עד א״ס .מקף כמו שעלתה עד אין סוף וקשרה עליונים ,כך תרד באותם הדרכים עד אין תכלית ותקשור אותם כאחד, להתקשר הכל ביחוד אחד .מיד צדיק יתעורר באימא שעומדת עליו ,וזה שופר הולך .וג׳ נוקבין שהם ג׳ נשים יתחברו עמו ,וזה :סגולתא להתחבר הכל בחיבור אחד בתיקון שלם כראוי ,בילאו״א. ונתת הכסף ,זה שאמד הכתוב :״ויאמר לה בועז״ וגד .רבון העולמים, הרי שכינה לגבך עולה מתוך קירות לבבגו ,וזה קיר שנאמר בו :״ויסב חזקיהו פניו אל הקיר״ .שהרי לב שלנו עשית בדוגמא של מעלה ,שכך נקודה אחת צומדת באמצע ,וסובבים לה לכמה צדדין חומות ,שנאמר בהם :״תבנה חומות ירושלים׳׳ .בגין שלהם מצד אי׳ עלאה ,וזה :״חומת אש״ ,בג׳ שמות אל״ף ק״י יו״ד ק״י ,אל״ף ק״א ין״ך ק״א ,אלף ק״ק יו״ד ק״ק ,וזה אש שנלשתלהב ועולה בכל הצדרין בלי רפיון ,שנאמר בו :״רשפיה רשפי אש שלהבת יק״׳ .וזה אששל קרבנות שמתלהב סביב לבית המקדש ,ובו נעשה קריבות ודאי להתקרב תחתונים לגבי עליונים בתשוקה רבה ,ועכ״ז אש לבנה '*1א ולא אש שחורה .שאש לבנה מצד אי׳ עלאה ,אש שחורה מצד אי׳ תתאה, וזה כסף — כיסופא וחמדה ,״ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך״ .שהרי בשעה שנפש מתלהבת באש זה ,נאמר בה :״היא העולה על מוקדה׳׳ ,עולה ודאי ,מי זאת עולה ,במ״ב אותיות שהם להב׳׳ה ,אש להבה ,בהם :״אבא בם אודה יק״ ,״שלהבת יק׳׳ ,ובזמן שאלה החומות נתקנים זהו זמן להקריב קרבנות ,דכתיב :״תבנה חומות ירושלים״ ,אח״כ :״אז תחפוץ זבחי צדק עולה וכליל" ,וזה :״בבקר ובצאן״ ,כלל הקרבנות מן הבקר ומן הצאן .וכל קרבן היא שכינה .שבה :״תקריבו את קרבנהם״ ,וזה קרבן תמים ,לריח ניחוח וניסוך היין ,בו" :ביין ובשכר״ ,שכן לכל קרבן צריך נסכים ,ואלה הם דמים טהורים ,וכתיב :״אשתך בגפן פוריה׳׳ .כאן תלויה כל מיני שמחה ,וכן אגו מעלים אותה לגבך באש של לבבנו שמתלהב לקראתה .ומיד תעורר לה ולכל המתנות שלה שמחה ,שנאמר בה :״ושמחת אתה וביתך״ .ותיקון הכל מצד צדיק תמים ודאי ,שנאמר בו •.״הטיבה ברצונך את ציון״ ,וזה :׳׳תמים לרצון״ ,״ובכל אשר תשאלך נפשך״ ,שצדיק הוא עוז של השכינה .דכתיב: "ה׳ עוז לעמו יתן ה׳ יברך את עמו בשלום״ ,וזה בועז ,״ויאמר לה בועז לעת האכל" ,שנאמר בו :״ואכלת שם לפני ה׳ אלקיך״ ,חיבור שני שמוח יאהדונק״י — מאכל ,וזה בצדיק תלוי שבו תלוי הזיווג ,ובו ״גשי הלם״, דרושי ונתת הכסף לקרב תחתונים למעלה .שהרי בשעה שצדיק שולט הקב״ה מקרב לה לכנסת ישראל ויאמר לה :״ואכלת מן הלחם״ ,מצד הנשמה ,וזה :״את קרבני לחמי לאשי״ ,שהנשמה היא אש ונכללת באש של מעלה ,שהיא אש אוכלת אש. ״וטבלת פתך בחומץ״ ,מצד הגוף .וכמה הם מחנות קדושים שעומדים לשרת לה שנאמר בהם :״ותשב מצד הקוצרים״ .אז אש עליון מתלהב בתחתון ונקשר הכל ביחוד שלם ,דכתיב :״ויצבט לה קלי״ .מיד :״ותאכל ותשבע ותותר״ ,שהם ג׳ גוני אש בג׳ אותיות יק״ו ,והיא רביעית להם ,להשלים שמך הקדוש בכל אותיותיו יקו״ק ב״ה לעולם ולעלמי עולמים אמן. ויוצא העבד וגו׳ ,רבון כל העולמים ,הרי שכינה הקדושה כסות לגבי צדיק ,שנאמר בה :׳׳כי היא כסותו לבדה״ ,יהי רצון מלפניך שתעטוף אותו בה ,שנאמר בו :״תפלה לעני כי יעטוף״ .מיד :״ולפני ה׳ ישפוך שיחו״ ,זה שיח ממשיח .וזה :״שיח השדה טרם יהיה באח״ .למה ,אלא :״כי לא המטיר״ ,וזה מ׳ דמשיח ,מ׳ יום דיצירת הולד ,להשלים דיוקנא בסוד אדם, שנאמר בו :״הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד״ .וזה קשת בגוני נהירין, שנאמר בו :״ותיפי במאד מאד״ ,מצד צדיק .שהרי בתחלה לא היתה אלא קשת דמט״ט ,ומצד זה עבודה נקראת ,בה :״ועבדתם אתה׳ אלקיכם״ .אבל מצד צדיק :״ותצלחי למלוכה״ .ומט״ט ימסור הכל לצדיק חי עולמים ,דכתיב : ״ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים״ ,ג׳ גונין דקשת שנכללים בג׳ ווין של חי עולמים .מיד :״ולפני ה׳ ישפוך שיחו״ — ש׳ י״ח ,ש׳ — ג׳ ווין — ״כלי כסף וכלי זהב ובגדים״ ,ועולים י״ח ,״ויתן לרבקה״ זו שכינה — שנסתלק בתיקון זה להיות כסות לזה הצדיק ודאי .״ומגדנות נתן לאחיה ולאמה״, הה״ד :״ולפני ה׳ ישפוך שיחו״ ,״ה׳״ — קב״ה ,״לפני ה״׳ — אימא עלאה, ״לאחיה ולאמה״ ודאי .מיד יחוד שלך יתגלה בעולם ,שנאמר בו :״כמראה הקשת אשר יהיה בענן״ וגו׳ ,שבה מברכים זוכר הברית .וזה ברית אבות ,אח׳ דאחד ,כולם נקשרים בה — ״אשר יהיה בענן״ .וזה :״והאח אזכור״ .ד׳ דאחד .כאן נכללים י״ג תיקונים בי״ג מדות של רחמים ,מיד :״ואלבישך רקמה״ וגו׳ ,״והיה ה׳ למלך עלכלהאח ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו כלך יפה רעיתי .מצד צדיק חי עולמים ,להתעטר למעלה על ראשיהם של ישראל ,דכתיב :״כי רועה היא״ .״ומום אץ בך״ ,זה פיסול של קרבן ,שפחה רעה ,בה :״כל אשר בו מום לא יקרב״ .שהרי בשעה שצדיק שולט לא נמצא אלא קרבן תמים ,וזה ישראל גוי אחד באח ,שאץ שם ערב רב .וזה :״שמע ישראל״ וגו׳ ,ישראל ודאי מצד יעקב ,שבו תהיה מחדש אותה להיות זרע אמת ,דכתיב :״תתן אמת ליעקב״ .וזה — דרושי מתת הכסף וישק יעקב לרחל ,שהיא עקדת הבית ,ובנשיקה זו היה מפריד ממנה כל רע ,להזדמן היא וכל שאר הנשים להוציא משם זרע אמת ודאי .ולפי שערב רב היה מזדמן להתערב אח״ב — ׳׳וישא את קולו ויבך״ ,ככמה בכיות של הגלות להתקיף אותו הקול שלו ,שבו• ״והאלקיס יעגנו בקול״ .שהרי לא נתנה תורה אלא מצד יעקב .תורת אמת ודאי ,בה :״כי מן השמים דברתי עמכם״[ ,ובזה] תהיה מחדש אותה לעתיד לבא ,דכתיב — כי יקח איש אשה חדשה ,זה כנסת ישראל .אימתי תהיה חדשה ,אלא בזמן ״שלא יצא בצבא״ .שהרי באותו הזמן נאמר :״וגם עד זקנה ושיבה אלקים אל תעזבני״ ,שכן כנסת ישראל נאמר בה :״אל תבוז כי זקנה אמך״ ... כמה ...הזקן ,אלא בזמן שלא יצא בצבא ,מיד :״אחרי בלותי היתד ,לי עדנה״. "ילא יעבור עליו לכל דבר״ ,בומן אחר שנאמר בו :״ונהר יחרב ויבש״ ,אלא : ״אשי לא יכזבו מימיו״ .לפי שאימא עלאה שהיא מוצא מים תהיה מתדבקת כו תמיד ,ולא כמו שנשאר יוסף יתום מאמו ,שאז שלטה אותה הזונה לקטרג עליי .אלא :״יהי מקורך ברוך״ .מיד :״ושמח מאשת נעוריך״ ,ולא להתעצב כאותה הזונה שהיא עצבון ודאי ,ובה :״ויתנהו אל בית הסוהר״ .אלא :״נקי יהיה לביתו״ ,נקי מצד אי׳ ,״שנה אחת״ ,לכלול שס י״ב שבטים .הה״ד: ״ששם עלו שבטים שבטי יק ערות לישראל״ ,שהרי לא נשלם בנינה של שכינה אלא בי״ב אלה ,מיד ״ושמח את אשתו אשר לקח״ — במשיח. ייאמר אלקים יהי אור ויהי אור. ויאמר אלקיס יהי אור ויהי אור. ייאמר אלקימ יהי אור ויהי אור ,ג׳ אורות תהיה מאיר לנוק׳ בג׳ ווין של צדיק חי עולמים .וכלם יתקשרו כאחד בש׳ דמשיח ,שהם שני משיחים ,ומשה על גביהם .״ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור״ במשיח כן דוד .״ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור״ במשיח בן יוסף ״ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור״ במשה. כלם — ״יהי אור״ ,בצדיק בווין שלו .״ויהי אור״ ,למטה — בש׳ שלהם. זיקא מקף וכו׳ .השכינה תזדרק עערה בכח צדיק שהוא מודה בקשת שלו ,תקיעה שברים תרועה ,וזה :מקף שופד הולך ,שהרי שכינה נעשית עטרה מקפת צדיק ,מיד צדיק הולך ודאי ,רכתיב :״ישיש כגבור לדק אורח״. ובמה הולך ,אלא :״הולך וחזק מאד״ ,הרי כאן ג׳ ,בג׳ קולות שלו — סגולתא ,קשת שמהם ג׳ חצים יורדים ומאירים ג׳ אורות בישראל ,שנאמר בהס :׳׳וישראל עושה חיל — חי׳ ל׳ ,בילאו״א. . אמ״י שפתי תפתח וגו׳ ,זש״ה :״תתן אמת ליעקב״ .יעקב מקשר כל הספירות ,ואימא אמת משפעת עליו .מיד האור הולך לכל צד ,מי ממשיך אותי .אלא י״ב שבטים .וזה נ״ה ,בהם :״אדני שפתי תפתח״ ,ששכינה נבנית דרושי מתת הכסף בהם ,דכתיב :״ששם עלו שבטים״ .מיד ״ופי יגיד תהלתך״ ,פי הגבורה אי׳ עלאה ,״תתן אמת ליעקב״ ודאי. ונתת הכסף .זה שאמר הכתוב :״ויאמר לה בועז״ וגו׳ .דבון כל העולמים, כל העולם שלך ,וזה שכינה — עולם תחתון ,בו :״יהי כבוד ה׳ לעולם״ .ולפי ששפחה רעה שלטה בבני אדם נסתלקה ו׳ של שמך הקדוש ממנו ונשאר עלם, בו :״לעלם כתיב״ .וזה שם — שלא כשהוא נכתב הוא נקרא ,ונשאר שולט רק אדני שהוא היכל .אבל בשעה שתגלה יחוד שלך בעולם ,מיד ו׳ תחזור לעולם, דכתיב :״ימלוך ה׳ לעולם אלקיך ציון״ .באותו הזמן :״ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך״ ,שהרי עולם תחתון — נפש .בשעה שו׳ מתחברת עמה — ״ויהי האדם לנפש חיה״ .ואם היא מסתלקת מה כתיב :״במחשכים הושיבני כמתי עולם״ .וזה ה׳ קטנה ד״הבראם״ ,במה נתקנת ,באברהם .וזה כסף לימין, כספה של תורה ,בו :״מים קרים על נפש עיפה״ .״כל אשר תאוה נפשך״ ודאי. ואברהם ,בו :״ואל הבקר רץ אברהם״ ,מצד שלו י״ב שבטים הם י״ב בקר. ומצד יעקב — י״ב חלות ,לחם הפנים ,בהם :״ואכלת מן הלחם״ .מי אומר זה ,אלא :״ויאמר לה בועז לעת האוכל״ ,שהרי עד שבא יעקב לא נתחזק האילן העליון ,שהרי אין חזקה אלא בג׳ שנים ,מיד שנתקן בו :״ויאמר לה בועז״ ,וי״ב שבטים נעשים לחם ,שנאמר בו :״לפני תמיד״ .וזה אילן שנקבע בשרשיו ,שכל הרוחות שבעולם אין מזיזים אותו ממקומו .וס׳ רבוא מצד אברהם ,״ארבה אותם כצאן אדם״ ,וזה :״ובצאן״ .כאן נכלל יצחק ,בו :״ביין ובשכר״ .וזה כשמתפשט למטה הוא יין ,ולמעלה הם חמשים שערי בינה, בהם :״ובכל אשר תשאלך נפשך״ ,שהם נ׳ שערים של חירות ,שישראל מסתלקים מן הטומאה ונכללים בקדושה שלך .מיד נאמר בהם :״ואכלת שם לפני ה׳ אלקיך״ ,וזה מזון העליון שנאמר בו :״צדיק אוכל לשבע נפשו״, שהרי אין זוכין לו אלא ישראל ,וזה לחם שנבלע באיברים שלא נעשה ממנו מותרות .וזה :״וטבלת פתך בחומץ״ ,זה יצר הרע שנתקן באור העליון שיורד על הנשמה ,ואז שום טומאה לא נמצא ,אלא ״בכל לבבך״ — בב׳ יצריך, באותו זמן ״אף בשרי ישכון לבטח״ .וזה :״ושמחת אתה וביתך״ ,אתה זה הנשמה ,וביתך זה הגוף ,שהכל נתקן באור העליון .וישראל למטה הם בחברה אחת עם מלאכי השרת ,דכתיב :״ותשב מצד הקוצרים״ ,ומתדבקים בשכינה — אע״פ שהיא אש ,שהרי המלאכים גםכןהםאש .וישראל נעשים ג״כ בדוגמא זאת תורה שנאמר בה :״הלא כה דברי כאש״ .יהי רצון מלפניך שתשליט שכינתך על עולמך בג׳ הויות אלה ,שהם לחם ,בהם תהיה מברך דרושי מתת הכסף לי״ב שבטים שנכללים בהם ,ולישראל ,שהם :קהל עדת ישראל ,בג׳ ברכות שלך :יברכך ה׳ .יאר ה׳ ,ישא ה׳ ,בהם •.״ותאכל ותשבע ,ותותר״ .להאיר אור שלך בכל הצדדין ,אמן. ויוצא העבד וגר ,זה כסות ,שנאמר בו :״שארה כסותה ועונתה לא יגרע״. שהרי שכינה נקשרת כך בג׳ קשרים ,ונגדם ג׳ אבות אברהם יצחק ויעקב .וג׳ קשרים הםג׳ פעמים ת״ר ,שנאמר בהם :רכב אלקים דבותים אלפי שנאן״ .וחי עילמיס כולל כלם ,מצדו — ״חיים כלכס היום״ .וכנגדס שאד כסות ועונה לשכינה ,כלם כלולים בג׳ .שאר — בו• .״ותאכל ותשבע ותותר״ .כסות — בי•• ״כלי כסף וכלי זהב ובגדים״ .עונה — ג׳ אורות ,ג׳ טפין .וג׳ אלה .כמה אורות נכללים בהם לכל צד ,שנאמר בהם :״ומגדנות נתן לאחיה ולאמה״, שהרי כך נקשרים בג׳ — זו״ן ואי׳ על גביהם ,וזה אמת .וכמה מאורות מאירים לכל צד כלם תלוים בהם ,אלה באי׳ ,אלה בז״א — לאחיה ולאמה, יאלה —• בשכינה ,שנאמר בהם; ״ויתן לרבקה״ .וג׳ פעמים ג׳ הס סוד י׳ שמראה על יחוד שלך כג׳ קוצץ שלה ,וג׳ פעמים ג׳ הרי ט׳ ,שכינה משלמת הכל לעשרה .ועוד — שכינה היא י׳ •— כלולה מעשרה ,שאר כסות ועונה — ג׳ קוצץ שנכלליס בה ,ומעטרים אותה הרי אחד ,בהם :״והיה ה׳ למלך עלכל הארץ״ וגו׳ בהם :״ואלבישך רקמה״ וגר .כלל י״ג קישוטים ליתקן בשם הקדוש יאאא ,סוד אדם .בו :״ותיפי במאד מאד ותצלחי למלוכה״ .להתחבר בך מלך הקדוש בתיקון שלם אמן ואמן. כלך יפה רעיתי ,זו שכינה ,בשעה שמתחברת בקב״ה נאמר בהם :׳׳יהי מאורות״ — שניט .מי מחבר אותם ,אלא כתר עליון חולם דמאורות .מיד לי׳ שפחה רעה ,שהיא :״מארת ה׳ בבית רשע״ בורחת משם .ואי׳ היא כתר בראש המלך ,בה ,.״כלך יפה״ ,כלך [בנ׳] שערים שלה — כל ,דכתר הוא שער החמישים .מיד :״ומוט אין בך״ זו מארה שבורחת משם .הה״ד :״שמע ישראל״ וגו׳ ,ודאי בשעה שיחוד העליון שולט" :ומום אין בך״ ,וזה כתר, [הי] אחד ודאי מיד יאמר בשכינה — וישק יעקב לרחל ,חיבור ב׳ המאורות .מי מחבר אותם ,דוח שבתוכם, שנאמר בו :״אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו״ ,וישק ודאי .וקול שבפה שולט ומאיר ״וישא את קולו״ .מיד :״בבכי יבואו״ ,בכמה בכיות שלהגלות, כי יקח איש וגו׳ ,שהרי אלה הדמעות כלם ספורות בספר שלך ,דכתיב : ״שימה דמעתי בנאדך״ וגו׳ .וכלס יהיו אורות שירדו לישראל ,ובהם יהיו מתחדשים .למה בהם ,אלא דכתיב :״כלו בדמעות עיני״ ,וכמו שאלה הדמעות כלו אותם .כך הם יחדשו אותם .דכתיב :״כי יש שכר לפעולתך״, דרו שי»ת ת הכסף לפעולתך דייקא .מיד :״לא יצא בצבא״ ,מאיזה מקום לא יצא ,אלא מהיג שלו ,דכתיב :וה׳ בהעלותךכל קדשו״ ,שהרי חיבור תמיד ימצא בלא הפסק .א ״ולא יעבור עליו״ וגר .שהרי אין הס״א נוטלת מצדיק אל> כשהיא p nמב זוגו ,אבל באותו זמן — ״נקי״ ודאי בלא ...ובלא שום רושם רע" .לביתו שנ אחת״ .שהרי כך תתקן השכינה בתיקון שלם ,ז״א — יום שכלו שבת ,שכינ — שנה אחת ,להיות הכל בתיקון תמידי .אז :״ושמח את אשתו אשר לקח׳ דכתיב :״שמחנו כימות עניתנו״ ,שהרי כלמה שנסתם [מהם] בגלות כך תהי מאיר לנו הארות גדולות ,דכתיב :״יהי מקורך ברוך״ ,שלא יסתם עוד .״ושמו מאשת נעוריך״ ,לכלול תיקונים ראשונים שנתקנו כבר ,שלא יתבטלו לעולב ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור ויאמר אלקי 3יהי אוד ויהי אור הרי כאן כלל ג׳ אורות — ברכו משולשת ,והם ג׳ יודין ,והם למעלה ולמטה ,יהי אור ויהי אור ,הרי ששים בהם :״הנה מטתו שלשלמה״ ,הנ״ה ודאי .וכן עולה ה׳ שהיא שכינה בי״נ שבטים שלה ,לששים .בהם :יברכך ה׳ ,יאר ה׳ ,ישא ה׳ — ס׳ אותיות ודאי שתהיה מברך אותנו ברכה שלימה למעלה ולמטה ,שהרי הברכה אינה שלימה אלא כשהיא כלולה למעלה ולמטה. זרקא מקף וכר .זרקא ,תזדרק השכינה למעלה ליתקן שם להוציא ברכוח למעלה .מקף ,תחזור למטה ליתקן כאן להוציא ברכות כאן למטה ,להיוח ברכה שלימה כראוי .מיד :שופר הולך זה מקור הברכות ,בו :״יהי מקורך ברוך״ .סגולתא ,הרי ג׳ אורות ג׳ יודין יאירו בתקפם .מיד :״ה׳ עוז לעמו יתן ה׳ יברך את עמו בשלום״ .ברוך ה׳ לעולם אמן ואמן סלה. [ חסר ההת חלה] [ונתת הכסף וגר] מיד אששל מתן תורה שהיה מתלהט בגי גונים ,שנאמר בהם :״ויהי קול השופר הולך וחזק מאד״ בו נאמר :״ויצבט לה קלי״ ,וזה תורה מן השמים כלל הג׳ כאחד .מיד :״ותאכל ותשבע ותותר״, שתהיה משביע לנו באורך ,דכתיב :״כי השביע נפש שוקקה ונפש רעבה מלא ויוצא העבד וגו /דבון כל העולמים הרי שכינתך [שם] שנאמר בה: ״ופרשת כנפיך על אמתך כי גואל אתה״ ,וזה־צדיק חי עולמים המלאך הגואל, ומט״ט עבד ששמו כשם רבו ,ובכנף זה תהיה מציל אותנו מעשו וישמעאל וערב רב ,וזה :״כלי כסף כלי זהב ובגדים״ ,וכמה קישוטים ובשמים ,באורות דרושי מתת הכסף שלך תפאר אותנו .שנאמר בהם :״ומגדנות נתן לאחיה ולאמה״ וי״ג בשמים שנאמר בהם נרד וכרכום תהיה מקשט אותנו ...וכתיב :״ואלבישך רקמה״ יגי /בי״ג תיקונים שליטה ישלך .שבהם :״ונשגב ה׳ לבדו ביום ההוא״ .בהם יאמר בכנסת ישראל :״ותיפי במאד מאד״ .בתרין משיחין שלימות אדם. ״ותצלחי למלוכה״ .מצד משה שנאמר בו :״ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל״. כלך יפה וגו׳ ,שכינה יפה מצד צדיק שיתחבר בה .מיד :״ונפש רעבה מלא טוב״ .מר שהיה אלם דאלקים ,וזה מום ודאי ,מצד אלקים ,נעשה מלא, שנאמר בו :״וכבוד ה׳ מלא את המשכן״ .וזה ע״א סנהדרי גדולה כלך ודאי. ״שמע ישראל ה׳ אלקינו ה׳ אחד״ ,זה שם שנעשה מלא ,שם ע׳ — ע׳ שמות, עולים בא׳ אחד ,ה׳ אלקינו ה׳ אחד ,יהי רצון שלך לעורר אהבה לשכינה שהוא כמנין אחד .ובה — וישק יעקב לרחל ,נשיקין של אהבה ,לחבר כל המאורות באותו הרוח, שהוא רוח א׳ להם ,ומזה הרוח יוצא קול שהוא קול יעקב ,ששם מתדבקים ישראל בתפילותיהם .ובו :״וישא קולו ויבך״ ,בכמה בכיות שאנו בוכים לפניך בדביקות של אהבה .מיד יאמר בנו — כי יקח איש וגו׳ ,ולקיחה זו קידושין — חכמה ,שבה :״ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש״ ,וטבעת קידושין — י׳ ,שהם עשר דברות ,בהם : "לא יצא בצבא״ ,שלא ירדה שכינה למטה מעשרה[ ,שהרי] הכל כלול ביחוד שלך .ושכינה אינה מתפרשת ממך ,ולפיכך :״ולא יעבוד עליו לכל דבר׳׳, שהרי שפחה רעה אינה יכולה לקום במקום שיש גבירתה ,אלא :״נקי יהיה לביתו״ ,שבאותו הזמן — הרע שמשם אומות העולם יורשים נשמותיהם, יהפך ויתוקן ,״נקי" ודאי ,שהרי לא ישלוט אלא סור י״ב שבטים ,״שנה אחת״ ודאי ,שהרי ביחוד העליון נכללים ונתקנים ,מיד :״ושמח את אשתו אשר לקח״ ,שהרי אין עצבון אלא בעבור אומות העולם שהם בנים שלה וממשיכים אותה ,אכל [ישראל] זרע ברך ה׳ .שהרי מצד השכינה הם ,וממשיכים ברכה מצד שלה ודאי ,וזה :״יהי מקורך ברוך״ צדיק ברוך ,אימתי ,כשמתחבר בבת דוגו שהיא ברכה ,וזה " :צדיק כתמר יפרח״ .״ושמח מאשת נעוריך״ ,בה תלוי השמחה ודאי. ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור ,זה אור שלך שמאיר למעלה בכמה מאורות עליונים ,וממנו לבוש הוצאת ,שהוא אור ג״כ ,משם מלאכים וכסא הכבוד ,וכל מה שתלוי בהם ,יהי אור ויהי אור ודאי. ויאמר אלקיה יהי אור ויהי אור ,זה אור שתאיר לנו לעתיד לבא ,שנאמר *ו•׳"קומי אורי כיבא אורך׳׳ ,אור של הנשמות של צדיקים שמתדבק למעלה דרושי וגתת הכסף באורות שלך ,וגורם להם שיהיו מתעוררים ומאירים באור כראוי ,יהי אור ויהי ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור ,זו שכינה שהיא אור 7מעלה אור למטה, דכתיב :״ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם״ ,והיא קשר שמקשרת עליונים ותחתונים כאחד ,יהי אור ויהי אור ודאי. זרקא מקף שופר הולך סגולתא .זרקא ,תזדרק השכינה מתוך פינו לגבך, כלולה מכל איברים שלנו ,וכל הפנימיות שבנו ,וזה מקף לחבר בה חיבור של עליונים ותחתונים כאחד ,ואי׳ — שופר הולך ,שנאמר בה :״זה ישפיל וזה ירים״ ,להשפיל לס״א ולהרים לקדושה .מיד — סגולתא ,ג׳ אותיות יק׳׳ו מזדמנים נגד הזדמנותה של השכינה הנזרקת לגביהם ,וישתלם שמך הקדוש יקו״ק ברוך הוא לעולם ולעולמי עולמים אמן סלה. דרושי ״כלך יפה״ וגו׳ כלך יפה רעיתי ומום אין בך (שיר השירים ד ,ד!. אילת אהבים ויעלת חן(משלי ה ,ט!. אס קהה הברזל והוא לא פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשר חכמה השפעה היא ״אילת אהבים ויעלת חן״ ,נתקנת בד׳ אמהות .בהם :״אילת אהבים״ -בלאה .סודה אילה .ועומדת למעלה בסוד אימא עלאה ,אמת - אילת אהבים .אמת וג׳ אותיות — מדת ,״מדת ימי״ לאה ודאי .וזה [האל] שנעשה לאה ,״אילת אהבים״ .״ויעלת חן״ — שפחה שלה .רחל — ״דדיה ירווך בכל עת״ ,שהרי דודים עומדים בהמן החזה ולמטה כשיעור קומה שלה .שפחה שלה — ״באהבתה תשגה תמיד״ .שהרי בחסד נתקנת ודאי, ולפעמים שד׳ אמהות אינם מאירים לישראל ,באותו הזמן :״אם קהה הברזל״ .למה .אלא :״והוא לא פנים קלקל״ ,שאינם מסתכלים פנים בפנים. קלקל כאן סוד עשר הויות(ה׳ לא הה) .מהו תיקון ,אלא :׳׳וחילים יגבר״ ,אלה י״ב שבטים שיוצאים מהם שעומדים לחזק כוחם .סוד זה :״בתל בברזל יחד׳׳ על תלמידי חכמים נאמר ,״ויתרון הכשר חכמה״ ,בשעה שעוסקים בתורה ד׳ אמהות אלה מאירות בישראל .מיד ס״א בורחת מלפניהם ,וזה ברזל שנאמר בו :״ברזל ונחושת מנעליך״ וגו׳ .מיד •.״אין כאל ישורון״ ,דכתיב :״כלך יפה״ וגו׳ ,בשני גבירות שהם מצד פנים ,״ומום אין בך" ,בשתי שפחות ,אע״פ שי׳ם לצר האחור — ״וכל אחוריהם ביתה״ .מיד השכינה נתקנת בתיקון שלם לכל צי .״כלך יפה רעיתי ומום אין בך״ ודאי. דיועיי מתת הכסף לפעולתך דייקא .מיד :״לא יצא בצבא״ ,מאיזה מקום לא יצא ,אלא מהיכל שלו ,דכתיב :וה׳ בהעלותךכל קדשו״ ,שהרי חיבור תמיד ימצא בלא הפסק .אז: ״ולא יעבור עליו״ וגו׳ ,שהרי אין הס״א נוטלת מצדיק אל> כשהיא חוץ מבת זוגו ,אבל באותו זמן — ״נקי״ ודאי בלא ...ובלא שום רושם רע .״לביתו שנה אחת״ ,שהרי כך תתקן השכינה בתיקון שלם ,ז׳׳א — יום שכלו שבת ,שכינה — שנה אחת ,להיות הכל בתיקון תמידי .אז :׳׳ושמח את אשתו אשר לקח״. דכתיב :״שמחנו כימות עניתנו״ ,שהרי כלמה שנסתם [מהם] בגלות כך תהיה מאיר לנו הארות גדולות ,דכתיב :״יהי מקורך ברוך״ ,שלא יסתם עוד .״ושמח מאשת נעוריך״ ,לכלול תיקונים ראשונים שנתקנו כבר ,שלא יתבטלו לעולם. ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור ויא??ר אלקים יהי אור ויהי אור ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור הרי כאן כלל ג׳ אורות — ברכה משולשת ,והם ג׳ יודין ,והם למעלה ולמטה ,יהי אור ויהי אור ,הרי ששים, בהם :״הנה מטתו שלשלמה״ ,הנ״ה ודאי .וכן עולה ה׳ שהיא שכינה בי״ב שבטים שלה ,לששים .בהם :יברכך ה׳ ,יאר ה׳ ,ישא ה׳ — ס׳ אותיות ודאי, שתהיה מברך אותנו ברכה שלימה למעלה ולמטה .שהרי הברכה אינה שלימה אלא כשהיא כלולה למעלה ולמטה. זרקא מקף וכר .זרקא .תזדרק השכינה למעלה ליתקן שם להוציא ברכות למעלה .מקף .תחזור למטה ליתקן כאן להוציא ברכות כאן למטה ,להיות ברכה שלימה כראוי .מיד :שופד הולך זה מקור הברכות .בו :״יהי מקורך ברוך״ .סגולתא ,הרי ג׳ אורות ג׳ יודין יאירו בתקפם .מיד :״ה׳ עוז לעמו יתן ה׳ יברך את עמו בשלום״ .ברוך ה׳ לעולם אמן ואמן סלה. [ חסרההתחלה] [ונתח הכסף וגו׳] מיד אששל מתן תורה שהיה מתלהט בג׳ גונים .שנאמר בהם :״ויהי קול השופר הולך וחזק מאד״ בו נאמר :״ויצבט לה קלי״ ,וזה תורה מן השמים כלל הג׳ כאחד .מיד :״ותאכל ותשבע ותותר״, שתהיה משביע לנו באורך ,דכתיב :״כי השביע נפש שוקקה ונפש רעבה מלא ויוצא העבד וגר ,רבון כל העולמים הרי שכינתך [שם] שנאמר בה: ״ופרשת כנפיך על אמתך כי גואל אתה״ ,וזה־צדיק חי עולמים המלאך הגואל, ומט״ט עבד ששמו כשם רבו ,ובכנף זה תהיה מציל אותנו מעשו וישמעאל וערב רב ,וזה :״כלי כסף כלי זהב ובגדים״ .וכמה קישוטים ובשמים ,באורות דרושי ונתת הכסף שלך תפאר אותנו ,שנאמר בהם :״ומגדנות נתן לאחיה ולאמה״ וי״ג בשמים שנאמר בהם נרד וכרכום תהיה מקשט אותנו ...וכתיב :״ואלבישך רקמה״ וגי' ,בי״ג תיקונים שליטה ישלך .שבהם :״ונשגב ה׳ לבדו ביום ההוא״ .בהם יאמר בכנסת ישראל :״ותיפי במאר מאד״ ,בתרין משיחין שלימות אדם, ״ותצלחי למלוכה״ ,מצד משה שנאמר בו :״ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל". כלך יפה וגר׳ ,שכינה יפה מצד צדיק שיתחבר בה .מיד :״ונפש רעבה מלא טוב״ .מה שהיה אלם דאלקים ,וזה מום ודאי .מצד אלקים ,נעשה מלא, שנאמר בו :״וכבוד ה׳ מלא את המשכן״ .וזה ע״א סנהדרי גדולה כלך ודאי. ״שמע ישראל ה׳ אלקינו ה׳ אחד״ ,זה שם שנעשה מלא ,שם ע׳ — ע׳ שמות. עולים בא׳ אחד ,ה׳ אלקינו ה׳ אחד ,יהי רצון שלך לעורר אהבה לשכינה שהוא כמנין אחד .ובה — וישק יעקב לרחל ,נשיקין של אהבה ,לחבר כל המאורות באותו הרוח, שהוא רוח א׳ להם ,ומזה הרוח יוצא קול שהוא קול יעקב ,ששם מתדבקים ישראל בתפילותיהם ,ובו :״וישא קולו ויבך״ .בכמה בכיות שאנו בוכים לפניך בדביקות של אהבה .מיד יאמר בנו — כי יקח איש וגו׳ .ולקיחה זו קידושין —חכמה .שבה :״ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש״ ,וטבעת קידושין — י׳ ,שהם עשר דברות .בהם•. ״לא יצא בצבא" .שלא ירדה שכינה למטה מעשרה[ ,שהרי] הכל כלולביחוד שלך .ושכינה אינה מתפרשת ממך .ולפיכך :״ולא יעבור עליו לכל דבר״, שהרי שפחה רעה אינה יכולה לקום במקום שיש גבירתה ,אלא :״נקי יהיה לביתו״ ,שבאותו הזמן — הרע שמשם אומות העולם יורשים נשמותיהם, יהפך ויתוקן .׳׳נקי״ ודאי ,שהרי לא ישלוט אלא סודי״ב שבטים ,׳׳שנה אחת" ודאי ,שהרי ביחוד העליון נכללים ונתקנים ,מיד :׳׳ושמח את אשתו אשר לקח״ ,שהרי אין עצבון אלא בעבור אומות העולם שהם בנים שלה וממשיכים אותה ,אבל [ישראל] זרע ברך ה׳ ,שהרי מצד השכינה הם ,וממשיכים ברכה מצד שלה ודאי ,וזה :׳׳יהי מקורך ברוך״ צדיק ברוך .אימתי ,כשמתחבר בבת זוגו שהיא ברכה ,וזה :״צדיק כתמר יפרח״ .׳׳ושמח מאשת נעוריך״ ,בה תלוי השמחה ודאי. ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור ,זה אור שלך שמאיר למעלה בכמה מאורות עליונים ,וממנו לבוש הוצאת ,שהוא אור ג״כ ,משם מלאכים וכסא הכבוד ,וכל מה שתלוי בהם ,יהי אור ויהי אור ודאי. ויאמר אלקים יהי אוד ויהי אור ,זה אור שתאיר לנו לעתיד לבא ,שנאמר כו :״קומי אורי כיבא אורך״ ,אור של הנשמות של צדיקים שמתדבק למעלה דרושי ונתת הכסף באורות שלך ,וגורם להם שיהיו מתעוררים ומאירים באור כראוי ,יהי אור ויהי ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור ,זו שכינה שהיא אור י מעלה אור למטה, רכתיב :״ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם״ ,והיא קשר שמקשרת עליונים ותחתונים כאחד ,יהי אור ויהי אור ודאי. זרקא מקף שופר הולך סגולתא .זרקא .תזדרק השכינה מתוך פינו לגבך. כלולה מכל איברים שלנו ,וכל הפנימיות שבנו .וזה מקף לחבר בה חיבור של עליונים ותחתונים כאחד ,ואי׳ — שופר הולך ,שנאמר בה :״זה ישפיל וזה ידים״ ,להשפיל לס״א ולהרים לקדושה .מיד — סגולתא ,ג׳ אותיות יק״ו מזדמנים נגד הזדמנותה של השכינה הנזרקת לגביהם ,וישתלם שמך הקדוש יקו״ק ברוך הוא לעולם ולעולמי עולמים אמן סלה. דרושי ״כלך יפה״ וגו׳ כלך יפה רעיתי רמוס אין בך (שיר השירים ד.0 . אילת אהבים ויעלת חן(משלי ה ,ט). אס קהה הברזל והוא לא פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשר חכמה השכינה היא ״אילת אהבים ויעלת חן״ ,נתקנת בד׳ אמהות .בהם :״אילת אהבים״ — בלאה ,סודה אילה .ועומדת למעלה בסוד אימא צלאה .אמת — אילת אהבים .אמת וג׳ אותיות — מדת ,״מדת ימי״ לאה ודאי .וזה [האל1 שנעשה לאה ,״אילת אהבים״ .״ויעלת חן״ — שפחה שלה .רחל — ״דדיה ירווך בכל עת״ ,שהרי דודים עומרים בהמן החזה ולמטה כשיעור קומה שלה .שפחה שלה — ״באהבתה תשגה תמיד״ ,שהרי בחסד נתקנת ודאי, ולפעמים שד׳ אמהות אינם מאירים לישראל ,באותו הזמן :״אם קהה הברזל״ .למה .אלא :״והוא לא פנים קלקל״ ,שאינם מסתכלים פנים בפנים. קלקל כאן סוד עשר הויות(ה׳ לא הה) .מהו תיקון ,אלא :״וחילים יגבר״ .אלה י״ב שבטים שיוצאים מהם שעומדים לחזק כוחם .סוד זה :״בתל בברזל יחד״ על תלמידי חכמים נאמר ,״ויתרון הכשר חכמה״ ,בשעה שעוסקים בתורה ד׳ אמהות אלה מאירות בישראל .מיד ס״א בורחת מלפניהם ,וזה ברזל שנאמר בו :״ברזל ונחושת מנעליך״ וגר .מיד :״אין כאל ישורון״ ,דכתיב :״כלך יפה״ וגו׳ ,בשני גבירות שהם מצד פנים ,״ומום אץ בך״ ,בשתי שפחות ,אע״פ שהם לצד האחור -״וכל אחוריהם ביתה״ .מיד השכינה נחקנת בתיקון שלם לכל צד .״כלך יפה רעיתי ומום אץ בך׳׳ ודאי. דרושי פלך יפת כלך יפה רעיתי ומום אין בך (שיר השירים ד ,ז). אילת אהבים ויעלת חן וגו׳ (משלי ה .ט). ראיתי עבדים על סוסים ושרים הולכים כעבדים על האח(קהלת ט ,ז). השכינה היא ״אילת אהבים ויעלת חן״ ,שהרי אינה רואה [או :רוצה] כי אם בנסיונות ,ועל זיהם האהבה מתגלית למעלה ,וכל המדרגות נתקנות בה. אבל אחר שנשלם ,כמה אורות שנאספים ,כולם מאירים בהשפעה ,דכתיב: ״דדיה ירווך בכל עת״ .ואם תאמר שבלבול המדרגות הוא .לא כן ,אלא : ״ויעלת״ ודאי .לפיכך :״ראיתי עבדים״ וגו׳ ,יש עבדים לא נאמר ,אלא ״ראיתי״ ,שהרי כלמה שהקב״ה עושה רע לצדיקים אינו אלא לפנים .ונראה שהעבדים עומדים על מרכבותיהם לשלוט בעולם ,והשרים בלא מרכבתן ושמשים .וס״ז :״וילכו בלא כח״ ,״ושרים הולכים כעבדים״ ודאי .אבל כלזה למראה עינים הוא ,אבל באמת הכל עומד בתיקון שלם ,״ומלכותו בכל משלה״ .הה״ד :״כלך יפה רעיתי״ ,זו השכינה שמושלת על העבדים אפילו בזמן שנראית שניתנת להם הממשלה .שמא תאמר שיש בלבול בסדרים שלה, לאכן ,אלא :״נכון כסאך מאז מעולם אתה״ .״ומום אין בך״ ודאי. ׳׳כלך יפה רעיתי׳׳ וגו׳( שיר השירים ד .ז). אילת אהבים ויעלת חן וגו׳( משליה ,ט). אם ישוך הנחש בלא לחש ואין יתרון לבעל הלשון(קהלת י ,יא). השכינה היא אילת אהבים ,והיא באה מעוטרת מע׳ שמות מאי׳ עילאה. וכנגד זהע׳ נפש לישראל ,מצד חסד המתגלה — ״אילת אהבים ויעלת חן״. וכל שם נעשה מעיין להמשיך ברכות לכל צד ,דכתיב :״דדיה״ וגו׳ .עד שמתלהטים כולם כאחד ,סודם :״רשפיה רשפי אש שלהבת יה״ ,לפיכך: ״באהבתה תשגה תמיד״ .באותו הזמן הנחש נשקע למטה ,דכתיב :״אם ישוך הנחש בלא לחש״ ,כשאין לו לחש מלמעלה אין לוכח לפעול כלום .שהרי אין כחו בידו ,אלא בשעה שהשכינה עומדת בחסרון ,אז יראה שיש לוכח .אבל בשעה שמקבלת יתרון מאי׳ עילאה בסוד נפש יתירה ,אין הנחש מתקיים. באותו הזמן :״ואין יתרון לבעל הלשון״ ודאי .אלא אימתי ישלה יתרון זה, כשנוטלת ע׳ שמות אלה מאי׳ ,והם כל״ך — ״כלך יפה״ ודאי .שהרי אימא עטרה שלה .שמתעטרת ביום שבת ,לפיכך :׳׳ומום אין בך״ .סודו — לשון של הנחש שלוחכת עפר ,אינו יכול לינק משם ,שאין עפר שיהיה ראוי .שהרי הכל מתקדש בקדושה עליונה — ״ומום אין בך״ ודאי. דיושי כלך יפה כלך יפה רעיתי(שיר השירים ד ,ז). אילת אהבים ויעלת חן וגו׳(מ שלי ה.)0 , זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט(קהלת השכינה היא אילת אהבים ,לא די שהיא משפעת השפע הצריכה לנשמות ,אלא שמתקנתם בכמה הכנות .כמו שנאמר במן :״את אשר תאפו אפי ואת אשר תבשלו בשלו״ ,וזהו :״ויעלת חן״ ,שמעלת חןעל לומדיה, שהכל מתוקן ומוכן כתיקונים רבים .וזה :״דדיה ירווך״ וגו׳ .שדים הם המכינים את החלב שיהיה ראוי לולד ,כך השכינה אינה שולחת שפע אלא מתוקן בתיקוניו כראוי .וסימנך :״אל תאכל ממנו נא״ .שהרי שפחה רעה אינה רוצה בתיקון ,אלא שרי בחיבורא ומסיים בפרודא ,הה״ד -.״זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח" ,שאפילו הדבר שהוא טוב בתחילה הם מסריחים אותו לבסוף .בקדושה הוא להיפך ,אפילו דבר שראשיתו רע מעט ,היא מתקנתם ומחדירתם לטוב ,דכתיב :״יקר מחכמה׳׳ וגו׳ .דכתיב :״באהבתה תשגה תמיד״ ,שהרי האהבה היא הגורמת — הרע לטוב ,״שמע ישראל״ וגו׳ "ואהבת׳׳ .וזהו :״כלך יפה״ ,״כלך״ ,לא ״נא״ ,כמו שרוצה הס״א שאינה משלמת התיקון ומעקשת באמצע ,אלא :״כלך יפה״ .ולא רי — אלא אפילו סכלות מעט חוזר לטוב ,״ומום אין בך״ ודאי. כלך יפה רעיתי ומום אין בך (שיר השירים ד ,ז>. אילת אהביס ויעלת חן דדיה ירווך וגו׳( מ שלי ה .ט>. והסכל ירבה דבריס לא ידע האדם מה שיהיהואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו(קהלת י ,טו). השכינה היא אילת אהבים ,כמו שנמשכת באהבה ,כך מושכת כל הדברים אל היופי ,ומתקנת הדברים .אפילו מה שאינו מתוקן ,נתקנת בכוחה עד שיהיה הכל יפה ,וס״ז :׳׳את הכל עשה יפה בעתו״ .לפיכך :״דדיה ירווך בכל עת׳׳ ,שהם אלה העתים המתקנים כל דבר על בוריו .״באהבתה תשגה תמיד״ .להתדבק בה הנשמה ,כמו שהיא מתדבקת בנשמות .אבל שפחה רעה להפך מזה ,היא משחתת הדברים ,ומה שהוא יפה ,מראה שהוא [בל] מתוקן, ס״ז :״והסכל ירבה דברים" ,כי בריבוי דברים מגנה יופי החכמה .וכן הוא אומר :״לא ידע האדם מה שיהיה״. ,שהוא מייאש עצמו והאחרים ,שכבר אי דרושי כלך יפח אפשר להתדבק ולהשיג האמת .אבל השכינה ,אדרבה — דרך ישר ,שמדרכת אותם להשיג האמת ,ס״ז דרך קצרה ,וזה :״כלך יפה״ וגו׳ ,שכבר מחזרת הכל בסדר מתוקן ,ואפילו מה שאינו מתוקן היא מתקנת ,״ומום אין בך״ ודאי. כלך יפה רעיתי ומום אין בך (שיר השירים ד ,ז). אילת אהבים (משלי ה ,ט!. דברי פי חכם חן ושפתות כסיל תבלענו(קהלת י ,יב). השכינה היא אילת אהבים ,והיא דבר ה׳ ,בה עומדות כל האותיות להצטרף בסוד דיבור .וזה :״אילת אהבים ויעלת חן״ .שכל האורות מצטרפים באהבה ומתלהטים כאחד ,ועולים להמשיך השפעות העליונות .הה״ד :״דברי פי חכם חן״ .ועל כןישבו בדברי יופי של החכם להמשיך כמה אורות, שנאמר :״הוצק חן בשפתותיך״ ,וזה :״דדיה ירווך״ וגו׳ .שהרי כל האותיות ממשיכות כח לפי שמעוררים אותם ,אבל העיקר ההתלהטות [בחכמה] ״באהבתה תשגה תמיד״ .אבל הס״א מורה על כסיל ומחשכת נשמתו ,וזה מעשה כשפים שאסרה תורה .אבל על השכינה נאמר :״כלך יפה רעיתי״, בכמה שמות הקדושים .כולם אורות עליונים .״ומום אין בך״ ,אלה מעשה כשפים שכל מעשיהם בטומאה להמשיך טומאה ,אבל שכינה הקדושה שם אדנ״י ,שבה — כל התורה כולה שמותיו של הקב״ה ,כלה בקדושה ,להמשיך קדושה — ״ומום אין בך״ ודאי. כלך יפה רעיתי ומום אין בך (שיר השירים ד .ז!. אילת אהבים ויעלת חן וגו׳( מ שלי ה .ט). מסיע אבנים יעצב בהם בוקע עצים יסכן בם (קהלת י ,ט). השכינה היא אילת אהבים ,בשעת התיקונים שמתקנים אותה ,נעשה באהבה ,מפני האור שמאירה בנשמה ,ואז :״ויעלת חן״ שמעלת חןעל לומדיה .וכל זה מפני ההשפעה .ובזמן השכר — ״דדיה ירווך״ וגו׳. ״באהבתה תשגה״ וגו׳ .שהרי מוצא מה שתיקן .שהכל הם אורות גדולים ליהנות בהם .אבל בס״א נאמר בהם :״מסיע אבנים״ וגו׳ .שהרי המציאות עצמו של עבודות ,דבר קשה הוא לגוף ,ואין שום הנאה לנשמה .אלא עצבון. ״ובוקע עצים״ ,הם אילני סרק ,שכמו ששמות הקדושים הם עצי השדה של הקדושה ,כך שמות הטומאה הם אילני סרק ,וזה שמתעסק בהם בא לידי סכנה ודאי .אבל השכינה כל עניניה בקדושה — ״כלך יפה״ .ושמותיה הקדושים דרושי כלו יפת — למי שהוא קדוש ומשתמש בהם ,מין במינו אינו חוצץ ,שלא יש ערבוביא, ״ומום אין בך״ ודאי. כלך יפה רעיתי ומום אץבך (שיר השירים ד ,ו). אילת אהבים ויעלת חן וגר (משלי ה ,ט). ומצא בה איש מסכן חכם ומלט הוא את העיר בחכמתו ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא (קהלת ט.ט •0 השכינה היא אילת אהבים ,משפעת לתרץ משיחין [בתחלה] ,״ויעלת חך׳ כשמוציאות אותם מתוך הקליפות .״דדיה״ — כשנותנת להם ממשלה כל אחד לפי מדריגתו .״באהבתה תשגה״ וגר ,״והיו לאחדים בידך״ .ס״ז: "ומצא בה איש מסכן״ ,בה ודאי ,שהרי משיח סוד השכינה ,הוא מסכן מצד מלכות ,חכם בסוד חכמה ,והיינו חכמה עילאה חכמה תתאה .״ומלט את העיר״ דכתיב" :אכן חלינו הוא נשא" ,שהרי עד שהוא למטה הקב״ה מסתים כל הדרכים לו ולא נודע .וכל כך למה ,כדי שהס״א לא תתאחז בו .אלא בשעה שיוצא משם ,מיד נאמר :״הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד״ .באותו הזמן :״כלך״ וגר ,שהרי מה שבתחלה נאמר בו :״לא תאר לו ולא הדר״ — נכלל כל האור העליון ביופי שלו ,הה״ד :״מלך ביפיו״ וגר .והרי ישלו ריוח שלא נדבק הס׳׳א בהעלותךותו סתום עד אותו הזמן ,״כלך יפה רעיתי ומום אין בך״ כלך יפה (שיר השירים ד ,ז>• כיאתכל מעשה האלקים יבא במשפט עלכל נעלם אם טוב ואם רע. (קהלת יב ,יד). אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד(משלי השכינה היא אילת אהבים ,סודה אמת ,חותמו של הקב ה אמת ,חותם ודאי .סוף כל הדברים ,זהו אילת -אמת .״אהבים״ -שהרי סוף הכל עומד רק בדביקות ישראל עם הקב״ה .והיינו :״כי אתכל מעשה האלקים יביא במשפט״ .מעשה -מצד מלכות .״במשפט״ -מצד ז״א .שהרי משפט זה צד״י .להתדבק אח״כ בדביקות גמורה .״על כל נעלם״ -מצד אי׳ .ואריך ואבא כלולים בה .וזהו :״ויעלת חן״ .אם טוב אםרע .״דדיה ירווך בכל עת״, עת לימין עת לשמאל .הטוב -להגבירו .הרע -להחזירו לטובה .משם דיי שי כלך יפח והלאה הדביקות שלט ,וזהו :״באהבתה״ ,זה שלימות פעולת השכינה ,לתק תיקון של גילוי השלימות העליון בלי שום חסרון ,ונאמר בה :״סוף דבר הב נשמע וגו׳ כיזהכל האדם״ ,״כלך יפה וגו׳ ומום אין בך״ ודאי. אדני וגו׳ ,ודאי אמת תיקון הכל ,והיינו פתיחת המ׳ — מאמר פתוח מא ועד ת׳ ,״אדני שפתי תפתח״ .משם והלאה כל [ ]...נשמעות .תלויות בכ״ב אותיות ,והיינו :״עת הזמיר״ וגו׳ .מיד יעקב שולט בקולו ״וקול התור נשמע״, ״ופי יגיד״ וגר ,יעקב מתעלה .שנאמר בו :״אשריך ישראל מי כמוך״ ,לשלוט לבדו בהתדבקות הקדושה .״תתן אמת ליעקב״ ודאי. דרושי ״ארב״ שפתי תפתח״ ארב׳ שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך תתן אמת ליעקב הקב״ה אמת ושכינה אמונה ,והם שני אלפין — אמת ואמונה .בהם: ״אדני שפתי תפתח״ וגו׳ ,שאין כל פתיחה לפה בלא שני אלפין אא .מכאן באים כל התהלות אמת ואמונה ,שנאמר בהם :״להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות״ .ס׳׳ד :״תתן אמת ליעקב״ ,יעקב הוא הקול ,יוצא ועושה הברות ,אין הברה פחות מא׳ והיא אמת ,״תתן אמת ליעקב״ ודאי. ארב׳ שפתי תפתח תתן אמת ליעקב השכינה היא אמת שהיא הנהגה הפנימית של העולם .אבל לפי שהדברים סתומים ואין בני אדם משיגים אותם ,אלא אותם שנפתחים עליהם פתחים של חכמה עליונה ,בסוד פתח ,והיינו :״אדני שפתי״ וגו׳ .ודוד שדכה לדה נאמר בו :״ויהי דוד לכל דרכיו משכיל״ .שהיה מבין ועומד בסוד אמיתי ,לפיכך אמר :״ופי יגיד תהלתך״ .ודאת בהנהגה אמיתית נתנה ליעקב ולדרעו .שנאמר: ״כי היא חכמתכם ובינתכם״ ,״תתן אמת ליעקב״ ודאי. ארב׳ שפתי תפתח תתן אמת ליעקב השכינה היא אמת — חותמו של הקב״ה ,שמלכות משלימתו לעשרה, ס״ד :״אדני שפתי״ וגר .שכינה ישלהכח לפתוח כל הצינורות העליונות, שהרי היא סוף כולם .והיא הפה שלכל האורות להתגלות על ידיה — ״ופי יגיד״ .יעקב תיקן אותה למטה בד׳ נשים שלו .לפיכך לו ניתן סוד הקול לעורר בו אורות עליונים כראוי ,״תתן אמת ליעקב״ ודאי. דרושי אדנ׳ שפמי תפתח אז־נ׳ שפתי תפתח תתן אמת ליעקב ודאי אמת כללות שני נוקבין .את — רחל ,בה :״אדני שפתי״ וגו׳ .תפתח זהאת .מי פותח אותה ,אלא ש׳ — כלל ג׳ אבות .ס״ז ש׳ שורקת בפתיחת הפה .מיד מ׳ — שכינה דוממת ,נפתחת גם היא .״ופי יגיד תהלתך״ .נשלם אמת .ס״ז :״ותעש לךשם כהיום הזה״ — ש׳ שורקת מ׳ דוממת שניהם נכללין כאחד להתתקן בתיקון שלם .יעקב נוטל שניהם להתתקן הכל בסוד אות ו׳ ,אות אמת ודאי ,״תתן אמת ליעקב״ ודאי. אדב׳ שפתי תפתח תתן אמת ליעקב אימא היא אמת[ ,כלה] בת״ת של ז״א .ונוק׳ מקבלת אחר שנעשה (ה)חיבור זה ,ס״ז :״אדני שפתי״ וגו׳ .מצד ת״ת בשני ווין שלו .״ופי יגיד תהלתך״ מצד אימא ,פה — ס״ג וכ״ב אותיות .באלה הכ״ב מאירים כל האורות בנוק׳ ,והיינו :״תתן אמת״ — ת׳ א׳ — כלל כל הכ״ב אותיות ,״תתן אמת ליעקב״ .אי׳ על ת״ת .אי׳ ת״ת — את .כלל .שכל כ״ב אותיות נכללים שם .ומשם לנוק׳ .״תתן אמת ליעקב״ ודאי. אדב׳ שפתי תפתח תתן אמת ליעקב ודאי השכינה היא אות אמת .בה עולים האותיות וממשיכים כח עליון מלמעלה .ס״ז :״אדני שפתי״ וגר .שהרי השפתים הם ממש מפתחים פיתוחי חותם ,וכתוב :״קול ד׳ חוצב להבות אש״ ,שהם אותיות שנחצבות למעלה. ושלימות [יש] בפה להמשיך הכח העליון .וזה :״ופי יגיד״ וגר ,זה כוחו של יעקב שתלוי בפה .״הקול קול יעקב״ .״תתן אמת ליעקב״ ודאי. דרושי אדר שפתי תפתח ארב׳ שפתי תפתח תתן אמת ליעקב אור החכמה מתפשט בנצח הוד ונתקן בשכינה .סוד זה :״לעולם ילמד אדם לתלמידיו דרך קצרה״ ,ונצח הוד הם תלמידים .בהם :״אדני שפתי תפתח״ ,באור החכמה .״ופי יגיד״ וגו׳ ,זה דרך קצרה מצד השכינה .בהם מתגלה אימא שאוספת הענפים לא׳ ,וזה אמת .יעקב נוף האילן שממנו ענפים מתפשטים ,ואימא אוספת אותם ,״תתן אמת ליעקב״ ודאי .שזה התיקון שלם, להיות חוזר הכל ליחוד .״תתן אמת ליעקב״ ודאי.
"My Master — open my lips — and my mouth shall declare Your praise." [Psalms 51:17]
As it says: "give truth to Yaakov." Yaakov binds all the Sefiros together — and Ima (the "truth") flows influence upon him. Immediately the light goes to every side. Who draws it? Only the twelve tribes. And this is Netzach and Hod — in them: "My Master, open my lips" — for the Shechina is built in them. As it says: "for there the tribes went up" [Psalms 122:4]. Immediately: "and my mouth shall declare Your praise" — the mouth of Gevura — Ima Ila'ah — "give truth to Yaakov" — indeed.
As it says: "and G-d spoke to me" etc. — the Ruler of all worlds — all the world is Yours. And this Shechina — the lower world — in her: "may the honor of Hashem endure forever." And because the evil handmaid ruled over people — the vav of Your holy Name withdrew from it and there remained olam (world) written as le-alem (concealed). In it: "written le-alem." And only Adnus — which is the palace — remains ruling. But when Your unity shall be revealed in the world — immediately the vav shall return to the world. As it says: "Hashem shall reign as King forever — your G-d, O Zion" [Psalms 146:10]. At that time: "and you shall give the silver for all that your soul desires" [Deuteronomy 14:26] — for the lower world is "soul" (nefesh). When the vav joins her: "and the man became a living soul" [Genesis 2:7]. And if it withdraws — it is written: "He placed me in dark places like the eternally dead."
And Avraham — of him: "and Avraham ran to the cattle" — from his side the twelve tribes are twelve cattle. And from the side of Yaakov — twelve loaves — the showbread. In them: "and you shall eat there before Hashem your G-d." Who says this? Only: "and Boaz said to her at mealtime." For until Yaakov came — the supernal tree was not strengthened — for there is no established possession (chazaka) except with three years. Immediately when he was rectified: the twelve tribes become bread — of which it says: "before Me always." This is the tree established in its roots — which all the winds of the world cannot move from its place. And 600,000 from the side of Avraham — "I will multiply them like the sheep of man" [Ezekiel 36:37]. And wine and strong drink encompass Yitzchak — in them: "and for all that your soul shall ask." These are the fifty gates of freedom — through which Israel depart from impurity and are encompassed in Your holiness. Immediately it is said of them: "and you shall eat there before Hashem your G-d."
Twenty-Four Ornaments of the Bride (כ"ד קישוטי כלה)
Book 13 — Shmuel (Samuel)
Book 14 — Melachim (Kings)
Book 15 — Yeshayahu (Isaiah)
כלך יפה רעיתי ומום אץבך .וימת יוסף בן מאה וגו׳ .כשהשכינה הולכת בתוך הקליפות יש יסוד עמה ,לא נשאר לחח ,אלא בפנים מתקן הנוק׳ בהשוואה אחת — ״כלך יפה״ .וזהו :״ויישם בארון״ ,בזמן הקליפות במצרים ,״ומום אץ בך״. כלך יפה רעיתי .ענן יקולן על המשכן יומם וגו׳.כשנתקנים כל החלקים להיות עם ישראל ,בחי׳ א׳ מחסד וגבורה דז״א מכסים עליה ,ונתקנים כל החלקים בהשוואה א׳ ,ואין א׳ חסר ,כמו מתחלה. כלך יפה רעיתי .אלה המצות אשר צוה וגו׳ .השכינה תיקונה במצות בכל תרי״ג אברים שבה ,ועכ״ז מהיכן נתקנת לגמרי ,אלא :״אחת היא לאמה״ — אי׳ מאירה עליה ומתקנתם בהשוואה א׳ ,וזהו :״בהר סיני״. כלך יפה רעיתי .אלה המצות והמשפטים וגו׳ .כשנתקנה למעלה שורה למטה על ישראל .אבל :״ביד משה״ ,בהשוואה א׳ ממשיך עלכל ישראל, אשר צויתי אותו עלכל ישראל ,וזהו :״בז משה בערבות מואב״ — ערבות כלך יפה רעיתי .ולכל היך החזקה וגו׳ .כל הצדדים שהס״א רצתה להתאחז ,נתחזקה השכינה ועשתה נקמות ,ואינו עולה עד שעשתה כל הנקמות ,ואז :״כלך יפה רעיתי״ — שלימות התיקון. ג״ד קישוטי כלה ו — שיר השירים ךודי ידמה וגו׳ .השכינה מתפרשת על התרין כלך יפה רעיתי .ברח משיחין ,והם כוללים כל ישראל .וצריך להעביר הריח רע מישראל — לבשם אותם .וצריך שהקב״ה יטול בעצמו ענין התרץ משיחין ,וזה :״והיה ה׳ למלך״ ,ויעלה על הרי בשמים וכלם מתבשמים ,אז :״כלך יפה רעיתי׳׳ — אתבשמת בבישום א׳ כלה ,מחמת תיקון קשר המשיחין. כלך יפה רעיתי .ועובד הוליך את ישי וגו׳ .יש שני [מקומות] למשיח ,א׳ בסוד עבד ,ומקומו בסוף הרגלים ,וא׳ בסוד ראש .השכינה בזמן שהיא ברגלים ,משם מתקנת בחי׳ הראש ,וסוד זה עובד וישי -בן ישי בראש. ומעובד יוצא ישי ,אח׳׳כ משם יצא דוד ,ולכן :״כלך יפה״ ,אינו מום — שהיתה בסוד עבד ,כי אדרבא ,שם נתקן הראש. כלך יפה רעיתי .כי א 9מאוס מאסתנו וגו׳ .השכינה — יפה ,שר״ל שהיא בסדר נכון ,מה שיותר טוב אי אפשר להיות ,ומשם אהבתה שהם ענינים עומדים ממש לפי דרך הטוב ,ולא כענין הס״א .ואם נמאסה לנו מפני שחסר שום דבר ,אלא הקב״ה נותן מקום לקצף ,והעלים האהבה ,אבל לא שחסרה. ולכן אם מעורר האהבה -כל החלקים יחזרו .ולכן :״כלך יפה״ .ואין למאוס כלך יפה רעיתי .בי אתכל מעשה וגו׳ .השכינה הוא הגלגל שכל דברי העולם נטבעו כה ,ולעולם הכל יביא בדין ,לדעת שכל מה שנעשה -יותר טוב מזה לא היה יכול להיות. כלך יפה רעיתי .כי מררב :היהודי משנה וגו׳ .בשעה שהשכינה בגלות שאין זיווג למעלה ,הקב׳׳ה מיחדה באיזה צדיק למטה ,וסודו מרדכי .ואז כל פגם שהיה •רוצה השר לעשות -מרדכי מתקן ,בסוד :״טובלת ויושבת״. ולכן :״כלך יפה״. כ״ד קישוטי פלה כלך יפה רעיתי .ואלעזר בןזאהרן וגו׳ .הכח של משה ניתן ליהושע ,והכח של אהרן באלעזר .אח״כ פנחס כלל שניהם ,ובכח זה תיקן כל ישראל .שהרי בשעה שמתו אלה השנים ,לא היה מי שיכול לתקן ישראל ,אם לא היה הוא. וזהו שקברוהו בגבעת פנחס והוא בהר אפרים .וע״י — ״כלך יפה רעיתי״, הס״א חשבה ח״ו להפריד ולא יכלה. יב — שופטים כלך יפה רעיתי .בימים ההם אין מלך וגו׳ .כאן סוד גדול ודאי ,השכינה היא שורש ישראל ,וממנה ההנהגה בסוד המלכות .אבל באותו הזמן נתקנו תיקונים גדולים ,אז הקב״ה — איש הישר בעיניו יעשה .נתן הכנה להביא סוף הכל לתיקון שלם ,לא לפי הנהגת המלכות ,שלא היה אפשר להביא זה מפני הבחירה .ואז נתקן ,שהקב״ה יעשה מה שרוצה ,להכריח התיקון ,וזהו :״כלך יפה רעיתי ומום אין בך״ ,לא תערובת היה ,אלא אדרבא תיקון גדול ,ולא מום כלך יפה רעיתי .ויבן שם דוד מזבח וגו .,ודאי במלכות בית דוד תלה הקב״ה תיקון השכינה ,והוא שרש — שידע הקב״ה שהוא היותר נתקן והגון לזה .ועל כן :״כלך יפה״ ודאי ,כי נתיחדה בחי׳ שהיה מוכן לזה ודאי .בשעה שבנה דוד המזבח והעלה עולות ,מיד(האדן) מצאה חן לפני הקב״ה ,ובכחה נעצרה המגפה ,שאין מי שיכול לתקן תיקון זה כמוהו .שאין שום פגם יכול להעביר תיקונו ,וז״ס :״לא אחלל בריתי״. כלך יפה רעיתי .וארוחתו ארוחת תמיד וגו׳ .השכינה היא ארוחת תמיד, כייש יפים שבאיזה זמן ישתנה יופים ,וזה נקרא מום ,כי הוא מפני שיש אתה דבר שאינו כלכך חזק .אבל השכינה תיקוניה עומדים תמיד ,יען כל תיקוניה כלך יפה רעיתי .ויצאו וראו בפגרי וגו׳ .השבח של השכינה — כי ״בשת עלומיך תשכחי״ ,שאין בשת כלל .וזה כי באמת לא היה שום פגם .ולהראות פ״ד קישוטי פלה זה התיקון ,יהיה זה :״ויצאו וראו״ וגר ,שאם לאכן ,מה תועלת בזה ,אלא להודיע שאין בשת להסתכל בהם .כי אץ לומר :טול קודה מבין עיניך ,אלא ודאי :״ומום אין בך״ .כי ללוט נאמר :״אלתבט אחריך״ .אבל כאן :״ויצאו כלך יפה רעיתי .וארוחתו ארוחת תמיד וגר .בשעה שהשכינה היא בתוך הקלי' ,בהם סדרים עליונים היא מסדרת .שאע״פ שהס״א היא חצופה ,אינם פוגמים בה כלל ,אלא אדרבא ,היא מכובדת ביניהם ,ולא קבלה שום פגם — לא שום בזיון .ואע״ם שישראל היו גורמים לה פגמים ,בכח סדרים העליונים הוצרך מלאך רע לענות אמן בעל כרחו ,ולא נראה פגם ודמיון ודאי .ומה שמחציפים ,היא קודם שמגיעם לה ,וזה ודאי שהיא צריכה להניח להם ,אבל בתבונה ,שלא תגיע פגם .וזהו :״תנו לה מפרי ידיה״ ודאי ,ואפילו מלך בבל מכיר אותה ,ונותן אותה ,כשיש מי שזוכה לה בישראל ,״ארוחת תמיד״ ודאי. יז — יחזקאל כלך יפה רעיתי .סביב שמנה עשר אלף וגר .בשעה שהשכינה עומדת על מכונותיו ,כל בנינה ותקוניה מאירים בסוד שם יקו״ק ב״ה ,וזה :״כלך יפה רעיתי״ — כלה נתקנת בסוד זה שהוא עיקר היופי. כלך יפה רעיתי .והשיב ל 5בנים וגר ,ודאי בסוף הכל :״וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו״ וגר ,כי אם היה איזה נשמה נדחה ,היה פוגם בדמות העליון ,אבל לאכך יהיה ,אלא :״כלך יפה״ וגר. יט — תהליגז כלך יפה רעיתי .כל הנשמה תהלל יה וגר .שלימות השכינה -בנשמת מלך המשיח ,שהוא בת יחידה .אלא שכדי להשתלם ,צריך שיהיו מתחברות בהכל שאר הנשמות ,ונעשות כלם אחת בה ,ואז השכינה מאירה בתיקון גדול .כי היא כלה ,ואז :״כלך יפה רעיתי״ ואין נשאר שום מום ,כי בכח הערבות — אחד מתקן בעבור האחר ,ונמצא הכל מתוקן. ב״ד קישוטי כלת כלך יפה רעיתי .תנו לה מפרי ידיה וגו׳ .כמה תיקונים וזיקנה השכינה בגלות ,והביאה כמה מן הס״א אל עבודתה ,ואין שום דבר בלא עתו ,אלא הכל מתוקן בתיקון גמור .וההשפעה הבא לה ממה שהוסיפה היא ,זהו עיקר השבח ,וההשפעה עיקרה תיקרא עלשםזה ,וזהו :״כלך יפה״ וגו׳ שאין שום תיקון שאינו שלם לגמרי. כלך יפה רעיתי .וימת איו $זקן וגו׳ .איוב — סוד ישראל אחר הגלות .וזה כי השמחה תהיה שלימה בלא עצבון מזכר הגלות כלל .וזהו :״ומום אין בך״, שהעצב לא יוליד חושך .וכן הדברים עולים לאלף השביעי בהכנה שלימה בלי שום חסרון כלל ,כי לפי ההכנה כן יהיה התיקון. כב — דברי הימים כלך יפה רעיתי .כה אמך כורש מלך וגו׳ .הנה פרס הוא העומד להוציא השרים מיד הס״מ לפי הסדרים שהקים ,ולהעמידם לפי סדר העליון .בסוד: ״יצב גבולות עמים למספר בני ישראל״ .וזהו סדר נכון שאין בסוד בלבול, כמו סדר הס״א צלמות ולא סדרים. כלך יפה רעיתי .ואתה לף לקץ וגו׳ .בזמן יום הדין הגדול אז יראה שכל מי שנדבק אל השכינה בודאי שניצול ,שהיא מתחזק על ישראל באותו הזמן ותצילם כלם ,בסוד :״ועמך כלם צדיקים לעולם ירשו אח״ .וזהו :״לךלקץ״ — בהתדבקות השכינה ,ובכח זה :״ותנוח״ ,וזהו :״כלך יפה רעיתי״ וגו׳. כלך יפה רעיתי .ולקרבן העצי^ וגו׳ .סוד זה :״את הכל עשה יפה בעתו״, שמה שהוא בסוד השכינה ודאי מצליח ,וז״ס :״יודעי בינה לעתים״ ,ולכן ״בעתים מזומנות״ ,״כלך יפה״ ודאי .״ומום אין בך״ — שאי אפשר שלא
The last verse of the Book of Shmuel — the Names that emerge from the initial and final letters of its second word, voweled with shuruk and kamatz, constitute one of the twenty-four ornaments of the Bride. As it says of the Shechina: "you are wholly beautiful, my beloved — and there is no blemish in you." For she is the consummation of all the rectifications of the twenty-four Books — and in each book she receives one of her twenty-four ornaments — through which she is adorned and rectified for the King.
The last verse of the Book of Melachim — "Koresh the King of Persia — thus says Koresh King of Persia: all the kingdoms of the earth has Hashem the G-d of heaven given to me — and He commanded me to build Him a house in Jerusalem which is in Yehuda. Whoever among you of all His people — Hashem his G-d be with him — and let him go up." This verse is expounded together with: "you are wholly beautiful, my beloved — and there is no blemish in you." For through the declaration of Koresh — which is the last word of this book — the Shechina receives one more of Her ornaments — the ornament corresponding to the Name that emerges from the second word of this verse.
The last verse of the Book of Yeshayahu — "and they shall go forth and look upon the corpses of the men who transgressed against Me — for their worm shall not die and their fire shall not be quenched — and they shall be an abhorrence to all flesh." This verse is expounded together with: "you are wholly beautiful, my beloved — and there is no blemish in you." For even in this harsh verse — which speaks of the ultimate purging of evil — lies the revelation of the Shechina's beauty. For the elimination of all that is blemished is itself the emergence of the unblemished — and the final verse of each book contributes its ornament to the Bride of Israel.
Roshei Perakim shel Divrei Torah — Outline of the Teacher's Words on Torah
Prefatory Note
Final Note — Completion of the Roshei Perakim
The purpose of creation — it was only to bring forth the human being who would have free will (bechirah) — as explained in the Klalim. And therefore all of creation followed in what was needed for this matter. And it emerges that the beginning of creation was the contraction (tzimtzum) of the Ein Sof, Blessed is He — and the extension of the Kav. And the tzimtzum is the root of the receivers — and the Kav is the dimension of the giver that extends to act. And this matter itself is the matter of Chesed and Din. And the Sages said the world was created with Din — for it is the essential — it being the root of the receivers. And the Chesed is only for partnership — for He partnered with it the Attribute of Mercy — for it is the matter of bounded influence. And this itself is the matter of inner dimension (pnimiyus) and outer dimension (chitzoniyus). And in the descent of the levels — which is the descent of the light in its power — every lower being emerges from the outer dimension of the upper one — until at the end of levels the complete outer dimension emerged — which is the physical.
And behold — one will understand thereby one matter that is very difficult in the words of the Ari. For he says that Netzach-Hod-Yesod of Atik are the mochin (mental lights) for Arich Anpin. And this is not so according to the simple meaning of the clothing. But the depth of the matter is the secret of the composition of the lights — which compose themselves in various ways. And this is truly a great principle in the Wisdom — and many did not know it — and therefore many matters were hidden from them. For the secret of the mochin is the inner dimension of the branch — whose root becomes a soul within it. And truly — the root of Arich Anpin is from NHY of Atik which is its outer dimension. And the root of Abba and Ima is from NHY of Arich Anpin. But the clothing is through a different path — for it is a different composition — known in the secret of governance.
And behold — Arich Anpin and Ze'ir Anpin are the secret of the two governances — Chesed and Din. And Nukva is the vessel of all of them — in the secret of the agreement (haskama). And the three heads of Atik are the root of all in the secret of Chesed-Din-Rachamim (ChaDa"R). For the head of La"A (the unknowing head) is the root of Malchus. And this is the rectification of all things — for her to have these two dimensions joined: the face of the receiver toward the giver — and the face of the giver toward the receiver. And this is the secret of the union (zivug) — which is truly the agreement of right and left. And there is first — the union of kisses — which is twofold — for it is specifically the joining of right and left in the dimension of the inner. And then the influence emerges in agreement in the dimension of giver to receiver. And this is the union of the foundations (yesodos) — which is not twofold.
And behold — all the matters which are in the root must be revealed below in the branches — which are Israel — for for their sake was the creation. And the Shechina Herself is the root of Israel. And there are two dimensions within Her — which are themselves the secret of inner and outer dimensions — and they are Leah and Rachel. And the secret: heh-heh — for Bilhah and Zilpah are only the backs (achorayim) of Rachel and Leah. And from there emerge the tribes — whose secret is vav-vav — which are the twelve combinations — six to the right and six to the left.
And behold — the secret of the matter is the matter of the two Messiahs — for they are the completion of the rectification — and it is a very great secret. For all of Israel are the branches of the Shechina. But the King is the revelation of the root itself. And since the root is thus in its matters — the Messiahs must also be thus. And the rectification — as the secret of: "and bring them one to another" [Ezekiel 37:17] — for this rectification stood to be rectified many times — and did not succeed except at the end of the matter in the days of the Messiah. And it emerges: the King — the revelation of the root itself — to reveal to all that Hashem is One and His Name is One.
And I shall now explain the entire matter clearly: behold — the Holy One surely measures measure for measure — through which a rectification parallel to every corruption shall be found. And in the souls being in exile under the klippos — these are two paths they will find to rectify the general root: either they will prevail in choosing — strengthening in the light that reaches them — and breaking the klippos and illuminating to many. Or — from beneath the klippos themselves — like a person who stands in the belly of a lion and tears it from within — so they are in rectifications that they proliferate within — light and rectification — until the time when it will be said: "then your light shall break forth like the dawn" [Isaiah 58:8] — for it will literally break through and emerge.
Behold — according to this path — it is the rectification that Moshe and his companions — those who bear illnesses on behalf of Israel — perform. Of whom the Zohar says: the light does not reach them and the Torah is not revealed. And it appears that this is not a rectification — for on the contrary one would expect that through the sufferings they would strengthen more in the light of holiness. But the truth is — all these need to rectify according to the second path I mentioned.
And it is necessary to explain why there will be these two levels — for nothing is by chance — and in all things a secret of truth and faithfulness will surely be found. And the difference: the prophets received prophecy in the dimension of Malchus joined with ChGa"T. And corresponding to this the verse says: "and the words that I have placed" — which is Malchus — "shall not depart from your mouth" — three matters — corresponding to ChGa"T. And on account of this he did not die — for Yesod is living (chai) — and he caused his own vitality through his zeal. And he also caused the vitality of Israel — as it says: "and I did not destroy the children of Israel in my zeal."
But the exile of the Torah — which is that its secrets went out to the impure external forces (chitzoniyim) from the side of total evil — and from then on they took to found rotten buildings on a foundation of truth that they stole. But two things were found here: for when the sacred was mixed with the profane within them — no holy good fruit emerged from them — for they begin with union and end in separation — from sacred they always went out to profane. Look at what happened to all the mockers of falsehood and the fabricators of lies — who confused our nation, to our great sorrow.
And the second: not all the Torah was transmitted into their hands, G-d forbid — only particular portions of it. And truly — after the luminaries — the matters follow. For only branches of the holy Shechina were exiled. And therefore it is impossible to think that they were able to explain every secret in every place, G-d forbid — for then the world would already have been destroyed. And one who is wise of heart understands — for certainly it is impossible that they dominated all the Torah, G-d forbid. And even the holy Maggid which the Holy One graced me with — informed me: that not every secret is under…
לי שראל ואז ויזכור אלקים — אי׳ ,את — נוק׳ ,בנח חסד רחמה ,תעובר השכחה בזכירה .תיקון קין בסוד שבעתים שע״ע להעלות מב״י באי׳ ,למך - מים מאי׳ ,צריך אחרים להעלותו במדריגות גדולות — שבעה שבעים .בן פורת יוסף ,פר׳ר בכח אי׳ ,פורת פ״ר מתרבה בכח העין בנות ירושלים לראות יפיו .צעדה ו׳ במדריגת אי׳ .שור ־* שר״ו שצריך חבלים .בעלי חיצים לסיעו .והכל מכח ותשב באיתן -תניא ,זרועי ידיו שבעה ,הכל בא מאי׳. רעה אבן אביך יעקב שדי אי׳ ,אינו די ברכות השמים אלא צריך שילכו באח, -אי׳ .יעקב גובר עליהם ,וגם מב״י עלעשו וישמעאל -לקדקד נזיר קליפת עמלק -מר .אלימה -אלהים .שתים עשרה עינות עין ושבעים -תמ מרים .על המים -אבא ,מדר דרר עד ת״ת ,י״ה או״א כס י״ה א״איד גבורה עתיק ,כי הכל משם. ותתפלל חנה וכד .חנה -אי /להעלות השכינה .עלץ לבי מתחבר בז׳׳א .רמה קרני ,רחב פי — כי אין סתום אלם .ז״א עולה במדריגת אבא• אין קדו ש וכר ,ואין צור — צייר ,בחיבור היד קליפה נכפית ברבות השכינה .עתק — עה ת׳׳ק יוצא משם ז״א בריבוי ,אל דעות ,ואד לא וכר ,ו לו -יסוד ,לחזק הגיבורים שהיו חתים .שבעים תיקונים ,ורעבים שאינם יונקים ,עקרה ילדה שבעה ,שבעה בנים ,עקרה מלמעלה ,אומללה ים מוצק נעשה מוצק .שנים עשר בקר ,שתים עשרה עינות מים ,ב חיבור בקר דאברהם ,חג י״ד לחזק בה .מנורה שכינה ,וגלה אי /מה אתה כי רואה ,המ״ה שבצה ,תחת א /שבעת ז״פ דעתיק לחזק המוצק ,למעלה שבעה ,למטה שבעה ,ושנים עליהם ,כי שבעתים כנ׳׳ל ,בשגם — משה זןדן לא יתחדק ,צריך ת״ת בכח אי׳ שני שמים ימחה דרע עמלק בדכירת רחל. -תיבת נח .כמו שנא׳ וברכות לראש וכו׳ כל הברכות עליו ברכו ת../ ממית ומחיה. ראשי פיקיס של ד״ת ה׳ המנורה עלתה אורה .ואבוא היום אב אבות ודוד מתחברים בתיקונים ישכ׳ ,עמלק גרם פירוד ,דרך ולא יהיה עוד .מצליח דרכי ,להעלותה ע ליו ודאי .אחד .עלמה — בתחלה התעלמות ,ואח״כ יוצאת .מכדך .כד להעביר עמלק בתחלה בסיתום עני .גם אתה שתה ,לגמליך — גמוליך ,אשר הוכיח וכר חיבורה ביסוד ,בן אדני בשינה כמשך החיים ממית ומחיה .בתחלה רש ואח״כ עשיר ,בתחלה מר ואח״כ רם .מרומם .קין — נקי איתן מקנים] .עפר קרקע משכן ,אביון משה מאשפות רם בכח ירידה עלייה ,כסא שלם נחלה, הב״ה הכין הכל .כי למטה לא היה כח והוא שומר אותם .ב חשךה׳ יחתו וכו׳ הוא יבחר כסא אליו ,י דין דן דמטה ע״ז דמשי חין. ה׳ימלוך לעולם ועד .כי לה׳ המלוכה .אי׳ — מלך העולם ,לע״ל — נוק׳ .כך בתחלה מלכות מו שלת ואח״כ יסוד ג״כ ,והכל בירושלים .לדו רודור שני נוקבין כבוד לאלקינו. כל הנשמה וכו׳ ע בדון בן הלל ,ע בדון — עבודת השדה .פרעון — מן הא״ה .ע׳ תיקונים ,ארבעים בסוד חגת״ם ,שלושים בסוד נה״י ,הלל ג מור י״ה י״ה צלם אדם עץ השדה .יהי כבוד וכו׳ .ו לו שבעים וכד ,שכינה כבוד ה׳. שבעה נעשית שבעים ,שמחה להב״ה בתוכה המתגלית למטה .ע בדון בן הלל. השכינה הלל — ס״ה ישראל ש״א .פרעתוני בסוד פרעון ,שבעים תיקונים — ארבעים תיקונים מאחרים בנים שלשים בני בנים מן היסוד ,תיקון השבעין משלים לשניהם רוכבים על הס״א שבעים תיקונים שמנה ימים חנוכה... .יהיה עוד שכחה המזכירים אתה׳ וכו׳ צריך זכירה עדזמן הגאולה ,בחרבן הבית לא היה שיר לשכינה ,וצריך בתורה להשלים בעדה ,כי לא תשכח וכו׳ .אבל בגאולה דמיה אליהו קנא על ברית שהיה תביר .ברמח — רמ׳׳ח עלמין שית תיבין דיחודא ,שעד שיש עמלק לאישי חוד אבל כשמסתלק נחזק הרומח — רמ״ח ו׳ .בתחלה ו׳ קטיעא ,ולבסוף הנה אנכי שלח ,ומה שהיה קטיעא ו׳ גמורה — שלום גמור ,לא ישלו הו׳ והוא אליה והיא ביעקוב ,ולבסוף תנתן לו אליהו .ואז לאיש עוד חרם אלא רמ״ח .ג דול ה׳ וכו׳ ,כי עכשו בקטנות, קוצר רוח ,אבל אז בגדלו ת — באי׳ ,ומהולל — הלל כר ,הלל גמור ,מאד — אדם ,בעיר — פ״ר ,נתקן באי׳ ,פאר מאפר ,אז היא אמו בגבורות ממותקות, עד שהביאותיו. עדשיש עמלק חסר הא׳ מכסא ,שהוא אהבה ,ולבסוף הר קדשו .ו כיון שגרמי ונרגן מפריד ,צריך לפסוק ראשו ,רישיה דעשו וכו׳ .ו ד׳ מיתות בד׳ אותיות את׳ ,איבה כ״ד צירופי את׳.י מין הרוממה — שני רם ,יסוד ומלכות שהיה דךדך,ומר נעשה רם ,ה׳ רמה וכר.ו אצרוף כבור סיגיך אלו הקליפות, ואסירה וכו׳ ערב רב ,כי עדשיש עמלק — מרור ,חיזק אותם ,ועכ שיו רם, ואשי פרקים של ד״ת ועמלק החשיך העינים ,ותכהין עיניו כר .וכשיחזרו והיו עיני וכר ,ע׳ — שבעין ,בסוד סוד ה׳ ליראיו ,בתחלה הברית בלב ולבסוף גם(ב בין) .ואליהו יבשר על ההרים ששם מאירים ,אשא עיני וכר עינא וכר .כי בתחלה מים מרים ,ולבסוף ויור הו העץ -עץ החיים חיבור הע׳ בץ -צדיק ,כי צריך העין להשפיע שם ,דמשה חיבור התרין משיחץ. *; * .ו עוד צריך נסיונות להחזיר הלוחות ,כי פגם הערב רב בנסיונות ,ותיקון ג״כ כך ,אז י חזו ויבו שו .כי אז נשלם הניסיון ולא יש עוד בושת לישראל. ובראשי ת — ירא שבת במקום בשת ,כי לא יהיה עוד יראה יחזו בראשית ברית אש .אף אש ,ע׳ תיקונין דר שב״י לכלול האף של הנחש ,ע׳ תיקונין דוכל הידות ,ע׳ תיקונים אלו ה׳ רמה ידך י״ה אדני .כנגדו והיה אדום וכר .חיל כנגד שני דך — שני׳ נוקבי׳ ,ולע״ל חיל — כדכד רם ,שמש מרפה במיתוק ,ומה שהיה סיתום יעשה שערים ,פתחו לי וכו׳ ,ושעריך וכו׳ ,חפץ יתגלה ,וחפץ ה׳ וכר ,ג בור נמתק בחסד רמ״ח דאברהם ,חלק ה׳ עמו ,כי לא תוכל הס״א לאחוז בחלק ,יעקב חיבור עקידה ,יעקב חבל נחלתו אי׳ בתחלה. עוד תעורר זכירה. חלק שלישי דברי תורה מתוך אגרותיר של רבנו הגדול רבי משה חיים לוצאטו זצוק״ל תוכן ענינים לאגרות רמח״ל הקדמה ................................................................................................ש« שאלה איך ליי שבג׳ש מועו ת בענין חב״ד דז״א ................................שה שאלה איךל כוון בתפילו ת העמידה ה שונו ת בהמשכת המו חין .........שה מהרב׳׳ך מיי שבאתג׳ה שמועות בענין חב״ד דז״א ..........................שה מהרב׳׳ך משיב בענין כוונ ת המשכת המו חין בתפילו ת עמיד ה השונות שו ביאורעל כלל ב׳ בעניו הצ מצו ם .........................................................שז שלו שש מועו ת בקבלת מוחיאו״אמ א׳׳ א ..........................................שח זיווג הכללי וזיוו ג השנה .....................................................................שט שלי מות עוה״ב לפי מעשה התחתונים ...............................................שש צ מצום וקו — שור שהמ קבל והמשפיע ............................................שט התלבשו ת העליון בתח תון בדרך שור ף וענף ובדרך ההנהגה ..............ש י השכינה — שור שישראל,ישבה פני מיו תו חיצוניו ת .....................שי א המלך — גי לוי ה שורש ,ת רין משי חין לפי שרשי הפנימיות והח צוניו תשיא התחלקות המלוכה והתאחדהלע תיד ..............................................שי א קל קול פני מיו תוחי צוניו ת ע׳׳י חטאאד ה׳׳ר ,ו תי קונ םבמתן תור ה .שיב התי קון שהיה במתן תור ה — נתקלקל ,ונ תקן ע׳׳י מרדכי — הדר קבלוה ................................................................................................ש יב משנה גמרא ומדרש — שרשם במאורות העליונים שמתקנים הפגמים שיג עיקר התיקונים ע״י הזהר ,ששרשו — הפנימיות ............................שיג תיקון הזהר בימי הרשב׳׳י — רק לשעה ,ושוב האיר ע׳׳י האר׳׳י...שיד מהרב׳׳ך — סוף הארת האר׳׳י ........................................................ש טו רמח׳׳ל — הארה חדשה מהארת הזהר ..........................................ש טו גילויים ממרום לרמח״ל ..................................................................ש טו שלושה דברים הם כללות החכמה ...................................................ש טז הכנעת הס׳׳א ע״י נטילת שלוש ספירות הראשונות .........................ש טז אמחה — תמחה זכר עמלק .............................................................שיז יעקב ורחל והרוגי מלכות — הכינו התיקון ושני משיחים גומרים .שיז יסורי אהבה ויסורי כפרה .................................................................שיח מה עניו תלת עלמין לתיקון ראשון דדיקנא ................... ...............שי ט י״ג תיקוני דיקנא -הנהגת חד״ר ומקבל ....................................שי ט הכל נשרש בתיקון ראשון דדיקנא ,ושם נשרש הסי׳א ועי״ז נכנעת .שכ ספיקות דרדל״א הם הארות שונות דעתיק .....................................ש ג הבדל בין תיקון הנוקבא והמוחין ע״י התפלה וע׳׳י תורה ......... ....שכא גם בתפלה יש בחינה השייכת לז״א ע״י מצות אמירתה — תפלתו של הקב׳יה ..................................................................שכא ביאור ברכת הדיוט .......................................................................ש כג שורש נשמת מהר״י באסאן ותיקונו ..............................................ש כג ביאור ענין הנמצאים בכל הפרצופים ...... .......................................שנג שני סדרים בשני משיחים ..............................................................שכ* עניו גילגולי ויסורי משיח בן יוסף .................................................ש גי עליית העולמות והתכללותם וירידת השפע ...................................שי ה תפלה על גלות וצער השכינה ..........................................................שבי חטא עייו צריך תיקון המחשבה ,נוסף לתיקון המעשה ...................שגו שני דרכים לתיקון :לשבור הס״א מבחוץ ,לקרוע אותו מבפנים .....שכז שני אופני גילוי אליהו :בגילוי ובטמירו ........................................שיי* שני אופני הכנה :לתיקון הפנימיות ולתיקון החיצוניות .................שגיז עניו היחודים בחוץ לארץ ..............................................................שכש ענין מסירת רזי התורה לחיצונים ...................................................ש ל עניו אגר שלים במצוות .................................................................שלא ענץ הריגת המצרי בשם ..... ..........................................................שלא ההבדל בין עבודת הנביאים לעבודת אנשי כנסת הגדולה............... המשך ביאור ענין התגברות על הס״א בדרך הפנימיות והחיצוניות .שלג תוספת ביאור בענין התיקון הנעשה ע״י איסור לימי ד יגורה .........ש לד ביאור ארז״ל :תפסו לקב׳׳ה כאדם שתופס לחבירו בבגדו .............ש לי גס בזמן נפילת היסוד — יש תיקון הפנימיות בהסתר ..................ש ^ ירידת יוסף למצרים רומז לתיקון הפנימיות של המשיח ...............ש ליז ד חיי תג׳ הקליפו תותי קון קליפ ת נוגה נרמז במעשה בראשית ובעקיד ה ....................................................................ש ל " ה ה חזר ת גילוי שכינה שלמתן תור השנתקלקל ע׳׳י חטא העגל .........ש ל* הקב׳׳ה הכין פעולת י״ג מדו ת הרחמי ם כדי שהתחתונים יוכלו לעורר אותם ......................................................................ש לז הנהגת א״ א — היפך ההנהגה הת מידי ת דז׳׳ א ...............................ש לח המלחמה להוציא השכינה מה קליפו תוזהניתןלדוד ......................ש לח מנהג הקנין ב שדו כים .......................................................................ש לש ענין הא סירי םוהי חידי ם ..................................................................ש לט הקורבה בתחילה תי קון גדולל קור בתהמזל ...............................ש םפא. סדר המרכבה העליונה ל הביא הברכו ת לעולם ..................................ש מ ענין הנפל והתאחז הס״א בו ...........................................................ש מא א חיז ת הס״א בתחילת הבירור — במצב עיבור ..............................ש מב באור ענין דודומשיחש היו ר אוי םל היות נפל ................................ש מב ענין השנים ש קיבל דודמאדה״ר .....................................................ש מג כלי המלכות שנשבר ולאנתקן היטב — גרם למיעוט הירח ..........ש מג התי קון שוה במי שחי מעטובמי שחי הרבה ..................................ש מג השנים שנתנו האבו תלדודהםאותםשנתןאדה״ר .......................ש דמ לבו שיאד ה״ר נמרודועשו ...............................................................ש דמ הספירו תהןה ארו ת בדרך נודע ומושג לנו ,ו הן התחלה לנ מצאי םשמה מדרגו ת הקדוש הנ מדדו ת כפי התרחקן מהתחתונים .....................ש מה ז׳׳ אב קבלו המו חין נקרא קדוש .......................................................ש מו הקו והרשימוהם בערך ז״א ומלכות ...............................................ש מו כינוי ה קדו ש ב״ה מור העלה תדב קות א׳׳ס בחוט כדוג מתמו חין בז״א שמז ז״א מ בורך מעצ מווה מלכות צריכה לברכה ....................................ש מז ההבדל בין מצבי הקטנות ו הגדלו ת באד ם העליון ובאדם התחתון שמח סוד גזי רת שריפ ת התורה הוא ענין שריפת פרה אדו מה ................ש מט לי מוד התורה בלי הפסק — עצה לבטלכל גזי רותקשות .................ש ג עבודה כללי ת ועבוד הלתי קון השכינה משתרשים בלאה ורחל ........שנ א הקדמה לחלק שלישי חלק זהכוללדברי תור ה שכתב רמ ח״ל באגרותיו .אגרות אלה נדפסו בשם״ רמח״ל ובני דורו -אגרו ת ותעודו ת״ עלידיש .גינזבורג תל־אביב תר צ״ז .הם חזרו ונדפ סו בספר ירי ם משה ע״י הרב פנחס דודווברמאן הי״ו ירושלים תשכ״ב. דברי תור ה אלה נדפסו ב שיבו שים רבים ,עד שבכמה מקו מות כמעט איאפשרלע מוד על תוכנם .כ אןהם מוגהים ומתוקנים עלפי עצם כתב ידו שלרמ ח״ל ,כ ת״י ניו יארק ,ס מינר מיק׳ ( 8520תצלומו .)29827הבאנו מ אגרו תאלהרקאתדברי תורה ,ולא את התחלת ו סיו ם האגרת .חילקנו אתדברי תור ה לקטעים ,והוספנו להם כותרות ,ועשינו פיסוק ,כדי להקל על הלו מדי ם. דברי תור ה אלה הםמ פוזרי ם בתוך האגרות הפולמוסיים ,ול אלמד והגה בהם ציבורלומדי תור ת רבנו ,ו כאןמוצאיםאת מקומ ם הראוי. ח שיבות מיו חדת להם ,כי יש בהם דברי ם עמוקים שרבינו גילה רק לכבוד רבו ,כפי ש מדגי ש בכמה מקומות. דבדי תודה מתוך אגדות הרמח״ל שאלה איך ליישב ג׳ שמועות בעניך Tanדז׳׳א יחנניי נא — ויגלה את עיני במה שמצאנו בכתבי האר״י זלה״ה ,כי פעם ■ יאמר שחג״ת דז״א נתעלו ונע שו חב״ד ,ונה״י באים לו בסוד תוספת ,ולכן נקראים לבר מגופא .2ופעם יאמר שהמוחין באים לו בסוד תוספת ,וביניקה הוא בןשש קצוותי .ופעם יאמר שב׳ פרקים נתצלו לחב״ר ,ונה״י אימא משלימים לו כליו.4 שאלה איך לכוון בתמילות העמידה השונות בהמשכת המוחין זאת ו עוד אחרת :האם נוכל לכון בכל ברכת אבות ,היינו של יוצר ושל המוספץ ושל המנחה דשבת וי״ ט כשל יוצר דחול ,רק בשנכוין המוחין והאורות הנוספין בקונה הכל .שהוא תכלית כניסת המוחין בו ,וכן בשם של הזקיפה הב׳ .שחוזרים בו אחר הנסירה יעלכל אלה אחלה פניו ,יורני צדק ויגיה חשכי ,כי הלא אחד הוא מאסף מפלאות החכמה ברורו. מהרב׳־ך מיישב אתג׳ השמועות גענין T i nדז״א ועל' אשר שאלני מענין ז״א שבאים לו המוחין בסוד תוספת וגם הנה״י והגדלתו בהם .כבר עמדתי עלזה ושאלתי למורי הרמ״ז על שינוי הלשונות שיש בדברי הרח״ו על ענינים אלה ,והשיב לי ז״ל :כללות זה ההפרש הוא ,כי רמח״ל ו בני דורועמיה :ירי ■ משהעמיפה .אג רתאלזקןהמ קובלי םרבי בני מץבהן ז * < ח מיו שלרבורביישעיהובאסאןזע Vלי למש־ק ,בג לחדשחשק התם-ז ,פ אדו בה. עץ חיים .שער כ־ח ( ,t oח■ב עמי »ג). עץ חיי םש־מ פ■ט ( ,ח־ בעמי *.) 16 עץ חיי םשער ב־ג פת ( ,ח־ בעמ׳ -U16 רמח־לובנידות עמ• ו :ירי םמשהעמ׳ פי. מהש מדבר מענין התחלקות השלישים דחסד ונצח לעשות חכמה ,וכן בשאר, ושאח״כ באים הג׳ פרקין דנה״י דאימא להתחבר עמהם הוא להגדלת ז׳׳א עצמו .ואח״כ בעת בנין הנקבה שכל בנינה מנה״י דידיה ,אז צריך שיבאו לו נה״י חדשים כיון שהראשונים ניתנים לנרק׳ .וזהו מ״ ש בליקוטים שהנה״י דזעיר כלם נעשים מבינה .בסוד ומבינה נביאים .ובזה לא יחלוקו הדרושים זה עםזה ,והכל עולה יפה ,ע״כ .ו עין ב״אדם ישר״ .ב דרו ש המתחיל :י ש דעת עליון בז׳׳א ,ששם בסופו ישל שון המתחיל :תבין בנשא דף קכ״ג ב׳ ו כר. ששם יש ענין גדול בזה. עוד כתוב אצלי בספר אוצרות חיים בענין לאה ורחל כמ״ש שם ז״ל :גם ידעת כי בחינת חצי הת״ת העליון של זעיר היה בתחילה בחינת יסוד .כמבואר אצלנו בענין הגדלת הז׳׳א שהיה מן ו״ק ,והחג״ת שלו נתעלו ונע שו חב״ד. והנה״י — נעשו חג״ת וכו׳ .ושם כתוב מפי מורי הרמ״ז זצוק״ל ז״ל :קשה. שבגדלו ת הזעיר מסוד השלישים ,שב׳ שלי שי חג״ת עולים לחב״ד ,ונשארים שםשלישא׳ בחג״ת ואח׳׳כ עולים ג׳ שלי שי נה״י לחג״ת ,כנזכר באדם ישר השליש די סוד שעולה ,בחצי התחתון דת״ת ,ואיך אמר בכאן שהוא בחצי העליון וכו׳ .ונראה ש מובן במ״ש במקום אחר .כי בעת היניקה אז החג״ת מתעלים לחב״ד ,והנה״י מתעלים לחג״ת ,ונעשים לו נה״י חדשים .ואז הוא הבחינה הנזכר בכאן .אבל להיות שכל א׳ ממדות זעיר בזמן היניקה היא בעלת ו״ק ,וחסרת חב״ד .אז צריך התחלקות של השלישים הנעשה בזמן הגדלות האחרון .שאז כלא׳ מחלקי נה״י דבינה שבתוך ז״א משמשת לחב״ד לכל ספירה וספירה .וכל אחת כלולה מט׳ .ו אין ספק שצורך הנה״י חדשים הוא לעשות מהם בנין הנוק׳ .כי לגבי זעיר דילו בו״ק ,וכנזכר בשער התפילין. מהרב׳־ך משיב בענין כוונת המשכת המוחין בתפילות עמידה השונות. ועל כונת ברכת אבות של המוספין וכו׳ ,גם עלזה פקחתי עיני בהעלותךותי משתעשע בגן עדנו של מורי הרמ״ז זצוק״ל .וז״ ל הכתוב אצלי בס׳ הכונות שלי בענין כללות צורך התפלות :שאלתי למורי הרמ״ז נר׳׳ו אםיש לכוין באבות ד מוסף ר״ח בכונת עמידת שחרית ,והשיב ז״ל :א שיבך כי מימי לא מלאני לבי לכוין אותה הכונה כיאם בתפלת השחר בלחש .שאפילו בחזרה איני מכוין רק בדרך כללות בברכה ראשונה להמשיך הארה מחסד .ובגבורות להמשיכה מגבורה .ככתוב בס׳ הכונות בפירו ש .ולאפוקי ממי ש מכוין בכל תפלותיו כונה דשחרית וכו׳ .וכ״ ש במנחה בזווג דישראל ולאה דלא נגע ולא פגע בכונת שחרית כלל ועיקר .ובתפלת ערבית כתוב בהדיא בס׳ הכונות —
Pages 298–311 · Each section expounds the last verse of one of the twenty-four Books of Scripture together with the verse כלך יפה from Song of Songs. Selected sections below. Book 13 — Shmuel (Samuel) The last verse of the Book of Shmuel — the Names that emerge from the initial and final letters of its second word, voweled with shuruk and kamatz , constitute one of the twenty-four ornaments of the Bride. As it says of the Shechina : "you are wholly beautiful, my beloved — and there is no
Loading comments…