More

🙏
Reader עצות_המבוארות תְּפִלָּה
A A
תְּפִלָּה

תְּפִלָּה

עצות_המבוארות - עצות_המבוארות

1

עִקַּר הַטַּעַם מַה שֶּׁאֵין מִתְקַבְּלוֹת הַתְּפִלּוֹת וְהַבַּקָּשׁוֹת לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא מֵחֲמַת הַדִּבּוּרִים שֶּׁאֵין בָּהֶם חֵן לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. עַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁלְדִבּוּרָיו יִהְיֶה חֵן אֲמִתִּי. וְלִזְכּוֹת לְדִבְרֵי חֵן אֶפְשָׁר רַק עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת. הַיְנוּ שֶׁיַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה, הֵן בְּלִמּוּד, הֵן בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתּוֹרָה, שֶׁלֹּא לְשֵׁם מָמוֹן כָּבוֹד וְכַיּוֹצֵא, וְכֵן לֹא יִבָּטֵל מֵעֵסֶק הַתּוֹרָה מֵחֲמַת מְנִיעוֹת וְנִסְיוֹנוֹת חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּה, צָרִיךְ לְהַאֲמִין שֶׁעַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה תָּמִיד בֶּאֱמֶת יִתְבַּטְּלוּ כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, וְיוּכַל לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה מִתּוֹךְ הָרְחָבָה, כַּמְּבֹאָר בְּמַסֶּכֶת אֲבוֹת "כָּל הַמְּקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹנִי", שֶׁמְּקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה בְּעֵת מְנִיעוֹת וְנִסְיוֹנוֹת, "סוֹפוֹ לְקַיְּמָהּ מֵעֹשֶׁר". הַיְנוּ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעַזְרֵהוּ לְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה מִתּוֹךְ הָרְחָבָה. וּכְשֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בֶּאֱמֶת, כַּמְּבֹאָר בְּסָעִיף זֶה, יֵשׁ לְדִבּוּרָיו חֵן וּתְפִלּוֹתָיו וּבַקָּשׁוֹתָיו מִתְקַבְּלוֹת:

1

Through judging the wicked favorably, the light of the Tzadik's eyes is strengthened — who judges him favorably. That is: his faith is strengthened, and he can see and understand the righteousness of Hashem, may He be blessed. And he knows and understands that Hashem's judgments are with judgment and justice — even though the wicked prospers in all his affairs. And his heart is straightened from all crookedness — from lack of faith. And he merits complete prayer.

2

עִקַּר כְּלֵי זֵינוֹ שֶׁל אִישׁ יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ עִקַּר הָעֵצָה וְהַתַּחְבּוּלָה לְהִנָּצֵל מִצָּרוֹת וְיִסּוּרִים, הוּא רַק עַל יְדֵי תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה בֶּאֱמֶת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְכָל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעַל הָאָדָם לִכְבֹּשׁ, הֵן מִלְחָמָה רוּחָנִית, הַיְנוּ מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר, מִתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, וּבִפְרָט מֵהִרְהוּרִים רָעִים, הֵן מִלְחָמָה גַּשְׁמִית, מִבַּעֲלֵי מַחֲלֹקֶת, מִתְנַגְּדִים, שׂוֹנְאִים וְרוֹדְפִים, וּבִפְרָט מִלְחֲמוֹת שֶׁל עֲנִיּוּת וְחוֹלַאָת רַחֲמָנָא לִצְּלָן, צָרִיךְ לָדַעַת וְלִזְכֹּר שֶּׁאֵין שׁוּם עֵצָה, חוּץ מִתְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. עַל כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לַעֲבוֹדַת ה' בֶּאֱמֶת, הַיְנוּ לְיִרְאַת הַשֵּׁם וְקִיּוּם הַתּוֹרָה, וְכֵן לְהִנָּצֵל מִצָּרוֹת וְיִסּוּרִים בְּגַשְׁמִיּוּת, צָרִיךְ לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הֵן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, הַיְנוּ תְּהִלִּים, שַׁעֲרֵי צִיּוֹן, וּבִפְרָט לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת וְכוּ', הֵן בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז, לְהָשִׂיחַ בִּפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל לְבָבוֹ, וְכָל יִסּוּרָיו הָעוֹבְרִים עָלָיו וּכְפִי שֶׁמְּסַפֵּר אָדָם לַחֲבֵרוֹ וִידִידוֹ הַקָּרוֹב אֶת כָּל לִבּוֹ, כָּךְ צָרִיךְ לְהָשִׂיחַ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל לְבָבוֹ, וּלְהַאֲמִין שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ כָּל מַה שֶׁשּׁוֹפֵךְ לְפָנָיו, וִיבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְשׁוּעָה עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁצָּרִיךְ, וְיַאֲמִין כִּי רַק עַל יְדֵי זֶה יִוָּשַׁע בְּוַדַּאי. כִּי רַק תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה אֲמִתִּית לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִיא עִקַּר כְּלֵי הַזַּיִן לְהִוָּשַׁע מִכָּל מִינֵי צָרוֹת וְיִסּוּרִים בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, כַּמְּבֹאָר לְמַעְלָה בְּסָעִיף זֶה:

2

During prayer one must subdue the particular evil and the general evil. The particular evil refers to the evil found in oneself — that is, the gross body must be nullified during prayer. That is: during prayer it is forbidden to reflect on material matters — whether bodily matters or Parnasah matters, etc. One must only listen well to the prayer words and remember that Hashem, may He be blessed, hears every word of the prayer. Therefore it is forbidden to think any material thought during prayer — only to listen properly and completely to the prayer words. This is called in our time "stripping away materiality" [הִתְפַּשְּׁטוּת הַגַּשְׁמִיּוּת]. The general evil refers to the transgressors of Israel who pray together with the worthy ones. That is: the worthy ones must pray with such truth and arousal that through their prayer the evil is nullified from the transgressors of Israel who pray alongside them — and they become supporters of holiness.

3

אִם אָדָם מַרְבֶּה בִּתְפִלָּה וּבַקָּשׁוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּמֶשֶׁךְ יָמִים וְשָׁנִים רַבִּים, הֵן בְּרוּחָנִיּוּת כְּדֵי לְהִנָּצֵל מִמִּלְחֶמֶת הַיֵּצֶר, הַיְנוּ מִתַּאֲווֹת רָעוֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, וּבִפְרָט מֵהִרְהוּרִים רָעִים, הֵן בְּגַשְׁמִיּוּת, לְהִנָּצֵל מִצָּרוֹת וְיִסּוּרִים שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו, וְרוֹאֶה שֶׁבְּרוּחָנִיּוּת הוּא עֲדַיִן רָחוֹק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמִקִּיּוּם הַתּוֹרָה, וּבְגַשְׁמִיּוּת עֲדַיִן לֹא נוֹשַׁע מִיִּסּוּרָיו, וְהוּא חוֹשֵׁב וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ כְּלָל אֶת תְּפִלָּתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי עָלָיו לָדַעַת כִּי טוֹעֶה הוּא בְּחָשְׁבוֹ כָּךְ, כִּי הָאֱמֶת הִיא שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ לְכָל תֵּבָה מִן הַתְּפִלּוֹת וְהַבַּקָּשׁוֹת שֶׁמְּבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ, וְשׁוּם דִּבּוּר וְשׁוּם תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה אֵינָם אוֹבְדִים, וְכָל דִּבּוּר וְכָל תְּפִלָּה שֶׁל כָּל אָדָם, מְעוֹרְרִים רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל פַּעַם. וְצָרִיךְ לְהַאֲמִין שֶׁכָּךְ בְּוַדַּאי בֶּאֱמֶת, כִּי כָּךְ מְבֹאָר בְּכָל סִפְרֵי אֱמֶת וּבִפְרָט בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁשּׁוּם תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה מִשּׁוּם אָדָם אֵינָם אוֹבְדִים חַס וְשָׁלוֹם, רַק צָרִיךְ לְחַכּוֹת וּלְהִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה וּבַקָּשָׁה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיִּתְמַלֵּא שִׁעוּר הַתְּפִלּוֹת שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּדֵי שֶׁיִּוָּשַׁע בִּישׁוּעָה שְׁלֵמָה, בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת. וְאִם הָאָדָם לֹא יִהְיֶה שׁוֹטֶה, וְלֹא יֵחָלֵשׁ בְּדַעְתּוֹ מֵחֲמַת הַצִּפִּיָּה לִישׁוּעָה, אֶלָּא יִתְחַזֵּק תָּמִיד בִּתְפִלָּה וּבַקָּשָׁה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי בְּוַדַּאי יְעוֹרֵר בִּתְפִלּוֹתָיו וּבַקָּשׁוֹתָיו אֶת רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיַעַזְרֵהוּ וְיַצִּילֵהוּ מִכָּל צָרוֹתָיו וְיִסּוּרָיו בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, בִּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, וְהוּא יְקַרְבֵהוּ לְיִרְאַת הַשֵּׁם וּלְקִיּוּם הַתּוֹרָה בְּרַחֲמִים רַבִּים:

3

One must also bind oneself during prayer with the soul, spirit, and neshamah of those who dwell in the dust — both particularly and generally. Particularly: every person must pray in such truth and completeness as to arouse — that is, introduce vitality into — his own soul, spirit, and neshamah that were previously in the world and have been rectified. Generally: one must arouse through one's prayer the souls, spirits, and neshamahs of other dwellers of dust — that they assist one in one's prayer.

4

אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לִתְפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת רַק עַל יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת. הַיְנוּ, שְׁמִירַת הַמֹּחַ מֵהִרְהוּרִים רָעִים וּמִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת בְּכָל הָאוֹפָנִּים, וּבִפְרָט מֵהִרְהוּרֵי זְנוּת. וְכֵיוָן שֶׁלִּשְׁמִירַת הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת זוֹכֶה רַק צַדִּיק הָאֱמֶת, מֵחֲמַת זֶה צָרִיךְ כָּל אָדָם לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ בִּתְפִלָּתוֹ לַצַדִּיק הָאֱמֶת, כִּי רַק צַדִּיק הָאֱמֶת הַזּוֹכֶה לִשְׁמִירַת הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת, יָכוֹל מֵחֲמַת זֶה, לְהַעֲלוֹת כָּל תְּפִלָּה לַמָּקוֹם שֶׁצְּרִיכָה לָגַעַת, הַיְנוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַל יְדֵי שֶׁצַּדִּיקֵי אֱמֶת מַעֲלִים תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יָבוֹא מָשִׁיחַ וְתָבוֹא הַגְּאוּלָה הַשְּׁלֵמָה בְּרַחֲמִים רַבִּים:

4

One must also rectify through one's prayer three things. First: one must rectify those who have fallen to false beliefs — that is, one must pray in such truth and completeness that through one's prayer arousal for fear of G-d and genuine knowledge enters people who have fallen, G-d have mercy, to false beliefs — so that they cast away the false beliefs and introduce genuine complete faith into their hearts. The second thing to rectify: one must intend during prayer — that is, pray with such truth and completeness as described in several sections of the entry "Tefilah" — in such a way that through one's prayer the hearts of the philosophers and those who investigate philosophy are rectified, so that they do not sin through their crooked views. The third: through complete genuine prayer as it should be, one nullifies all manner of humiliations and disgraces one has from enemies — and transforms the humiliations and disgraces into honor. That is: through complete prayer one merits genuine knowledge — to understand that all the humiliations and disgraces from one's enemies are actually a matter of genuine honor — as explained in Likutay MoHaRaN Part I, §55, in the Torah "Abba Shaul," §6.

5

צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ צְדָקָה לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, כִּי עַל יְדֵי צְדָקָה אֲמִתִּית נִצּוֹלִים מִמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה:

5

During prayer a person stands in the palace of the King — the King of all kings — that is, Hashem, may He be blessed. Therefore one must be completely nullified before Him — not seeing or feeling anything during prayer except Hashem, may He be blessed. And even oneself one must not feel — only remember and feel that one stands before the King of all kings. And through this the humiliations and disgraces are nullified — as described at the end of the preceding section — according to the interpretation of Likutay MoHaRaN in the aforementioned Torah, the aforementioned section.

6

אֵין רָאוּי לָאָדָם לְצַפּוֹת לְקַבָּלַת שָׂכָר בַּעֲבוּר מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים. כִּי כָּל הַמַּעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁהָאָדָם זוֹכֶה לַעֲשׂוֹת, הַכֹּל הוּא מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. הַיְנוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן בּוֹ כֹּחַ וּמְסַיְּעוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים שֶׁעוֹשֶׂה. עַל כֵּן, אֲפִלוּ כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה לְהִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בַּל יַחְשֹׁב שֶׁזָּכָה לְהִתְקָרְבוּת זוֹ מֵחֲמַת שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבִתְפִלָּה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים. כִּי מַה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה, הַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כַּמְּבֹאָר לְמַעְלָה בְּסָעִיף זֶה. כִּי אִלּוּ לֹא עָשָׂה חָלִילָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חֲסָדִים עִמּוֹ, הָיָה הָאָדָם אוֹבֵד חַס וְשָׁלוֹם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת. וְאַף עַל פִּי כֵן אֵין זֶה פּוֹטְרוֹ מִלַּעֲשׂוֹת כִּי חַיָּב כָּל אָדָם לְהִתְחַזֵּק תָּמִיד לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבִתְפִלָּה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים. וּבְוַדַּאי צָרִיךְ הוּא לְהִתְחַזֵּק הַרְבֵּה בֶּאֱמוּנָה, וּלְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי יַעֲשֶׂה עִמּוֹ עוֹד חֲסָדִים רַבִּים וְיוֹשִׁיעֵהוּ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת. כָּךְ מְבֹאָר וּמְרֻמָּז בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א' סִימָן ב':

6

Through prayer as it should be — as described in many sections above — the light of the merit of the Patriarchs shines. That is: the merit of the holy Patriarchs is aroused to protect both the person who genuinely strengthens himself in prayer and the entire world. And through this one draws the holiness of the Land of Israel even during the exile. And through the holiness of the Land of Israel one merits to see the downfall of the wicked — that is, one merits to understand that the success of the wicked is itself their downfall. And all this is accomplished through judging the wicked favorably — as explained in Likutay MoHaRaN in the aforementioned Torah "Abba Shaul." And through this one merits faith and complete prayer as explained in that Torah.

7

תּוֹרָה וּתְפִלָּה מְחַזְּקִים זֶה אֶת זֶה וּמְאִירִים זֶה לָזֶה. הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בֶּאֱמֶת, לְשֵׁם שָׁמַיִם, בְּלִי שׁוּם שֶׁקֶר, זוֹכֶה שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ אֶצְלוֹ חֵשֶׁק וְרָצוֹן לְהִתְפַּלֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת, לְכַוֵּן לְפֵרוּשׁ הַמִּילוֹת כָּרָאוּי וּלְהַרְגִּישׁ חִיּוּת בְּדִבּוּרֵי הַתְּפִלָּה. וְעַל יְדֵי הַהִתְחַזְּקוּת בַּעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה בֶּאֱמֶת בְּלִי שׁוּם שֶׁקֶר, זוֹכֶה לְחֵשֶׁק וְהַתְמָדָה לְעֵסֶק הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי. עַל כֵּן צָרִיךְ לַעֲסֹק בִּשְׁנֵיהֶם דַּוְקָא, הֵן בַּתּוֹרָה הֵן בִּתְפִלָּה, רַק שֶׁיִּהְיֶה בֶּאֱמֶת גְּמוּרָה. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לִשְׁלֵמוּת רַק כְּשֶׁעוֹסֵק בְּתּוֹרָה וּתְפִלָּה בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי:

7

Not every person can rectify through his prayer the three things described in §53 and thereby subdue the wicked and enemies. Only the great true Tzadik who has attained the level of Moshe Rabbeinu, peace be upon him, can pray with such complete perfection as it should be — with all the rectifications. And even this great Tzadik must gird his loins — that is, must greatly strengthen himself in prayer and self-sacrifice — so that he can overcome the great wicked ones: to destroy and nullify them.

8

גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים מַמְשִׁיכִים אוֹר אֵין סוֹף, הַיְנוּ אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל הָאֲנָשִׁים הַמְקֹרָבִים אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת. וְזֶה שֶּׁרוֹאִים שֶׁלִּפְעָמִים נִתְלַהֵב הָאָדָם בְּעֵת הַתְּפִלָּה, וְאוֹמֵר כַּמָּה תֵּבוֹת מִן הַתְּפִלָּה בְּהִתְלַהֲבוּת גְּדוֹלָה, זֶהוּ מֵחֲמַת שֶׁמַּרְגִּישׁ בְּפֶתַע בְּתֵבוֹת הַתְּפִלָּה אוֹר - מֵאוֹר אֵין סוֹף, הַיְנוּ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמֵחֲמַת זֶה הוּא מִתְעוֹרֵר וּמִתְלַהֵב בִּדְבֵקוּת גְּדוֹלָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּכְפִי מִדַּת הַשְׁפָּעַת הָאוֹר עָלָיו בַּתְּפִלָּה, כָּךְ אוֹמֵר הוּא בְּהִתְלַהֲבוּת וּבִדְבֵקוּת אֶת תֵּבוֹת הַתְּפִלָּה. וּלְהַרְגִּישׁ חִיּוּת וְאוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּתֵבוֹת הַתְּפִלָּה, זוֹכִים רַק עַל יְדֵי הִתְקָרְבוּת אֲמִתִּית לְצַדִּיקֵי אֱמֶת. כִּי רַק צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים יְכוֹלִים לְהַכְנִיס הִתְנוֹצְצוּת אֲמִתִּית מֵאוֹר אֵין סוֹף, בַּאֲנָשִׁים הַמְקֹרָבִים אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת. הִתְקָרְבוּת אֲמִתִּית לְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הִנָּה הַלִּמּוּד בְּסִפְרֵיהֶם וְקִיּוּם עֵצוֹתֵיהֶם וְדֵעוֹתֵיהֶם בִּשְׁלֵמוּת. כָּךְ מְבֹאָר בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת:

8

Through daily study of the Shulchan Aruch and through proper study of mussar books of the true Tzadikim — who teach how to conduct oneself in character traits and deeds, as the Shulchan Aruch teaches how to conduct oneself in the forbidden and permitted — through this one merits to pray properly with all one's heart. Thus is it explained in Likutay Halachos. For in truth: when a person believes and knows with all his heart that Hashem, may He be blessed, is present in all the world and every place, and stands beside every person during prayer and listens to every single word of his prayer — certainly he would strengthen himself to enunciate every word with concentration and would pray with great burning. But because his heart is divided from complete faith and he is not strong in this knowledge with all his heart — because of this he is not careful enough in his prayer and does not attend carefully to the prayer words. That is: he prays quickly and does not listen to the prayer words — and this stems from the difficulties and heresies present in the heart — the strife of the evil inclination in the heart. Therefore the rectification for this is study of the halachic decisors — studying the Shulchan Aruch and mussar books of the true Tzadikim as described above. For through this one nullifies the strife of the evil inclination at its root, and the difficulties and heresies are nullified from the heart, and one merits to pray genuinely as it should be — with all one's heart.

9

כָּל אָדָם צָרִיךְ תָּמִיד לוֹמַר וּלְהַאֲמִין שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִבְרָא בִּשְׁבִילוֹ, כַּמְּבֹאָר בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סַנְהֶדְרִין לז), עַל כֵּן צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל עֵת, בְּתִקּוּן הָעוֹלָם, וְעִקָּר תִּקּוּן הָעוֹלָם הוּא לְהַכְנִיס בָּעוֹלָם דַּעַת אֲמִתִּית, הַיְנוּ שֶׁבָּאֵי עוֹלָם יֵדְעוּ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ וּמֵהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית. וְצָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד לְמַלֵּא אֶת הַחִסָּרוֹן הַקַּיָּם בָּעוֹלָם, הַיְנוּ לְבַטֵּל מִן הָעוֹלָם אֶת הַצָּרוֹת וְאֶת הַיִּסּוּרִים שֶׁאֵלּוּ בְּוַדַּאי חֶסְרוֹן הָעוֹלָם, וְעִקָּר הַהִשְׁתַּדְּלוּת הִיא בִּתְפִלָּה, הַיְנוּ לְהִתְפַּלֵּל עֲבוּר הָעוֹלָם, הֵן עַל תִּקּוּנוֹ בְּרוּחָנִיּוּת, שֶׁהַכֹּל יַכִּירוּ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הָעוֹלָם, הֵן לְתִקּוּנוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיוּ חָלִילָה בָּעוֹלָם שׁוּם צָרוֹת, רַק שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה בְּכָל הַפְּרָטִים:

9

The primary completeness of prayer is only when one makes one from all the prayer. For when a person stands to pray and begins to say the first word — for example, beginning with "Baruch" — then as soon as the first letter of the word "Baruch" leaves his mouth — the letter ב — that letter asks the person not to separate from it. And the letter does not let him continue his prayer — but rather embraces and enfolds him and requests that he not leave it. And especially when he completes a whole word — the word embraces the one praying and asks him to hold it and not leave it — in order to continue with other words. For when a person stands to pray and enunciates the prayer words, he resembles a person who enters a garden and plucks beautiful flowers and roses one by one. And when he has plucked several flowers and roses he makes them into a bouquet. And then he plucks more many flowers and roses and makes another bouquet, and ties the bouquets together, and so continues plucking more and more bouquets of very beautiful flowers and roses. So too is one who genuinely prays as it should be — who plucks several letters until one word is formed, and so several words accumulate until a complete blessing is formed — and so through his prayer several blessings and prayers are gathered. And the beauty of the gatherings and collections the person gathers from the prayer words cannot be expressed. And the speech comes from the soul and is heard by the ears — and asks the soul not to separate from it. And as soon as the person enunciates the first word, the letter takes hold of him and holds him and does not let him continue. All the more so when he completes a whole word — that word takes hold of him and asks him not to distance from it, saying: "How can you separate from me? Behold, you see the precious beauty of my appearance, my radiance and splendor — for I am the word 'Baruch.' Listen with your ears to what your mouth enunciates! How can you separate from me? Even though it is correct that you must continue in order to gather more precious and beloved blessings and prayers — nonetheless how can you separate from me and forget me? At any rate, wherever you go — to other prayer matters and blessings — do not forget me and do not abandon me." Therefore the primary completeness of prayer is to make one from all the prayer. And when standing at the last word of the prayer, one still stands also in the first word — that is, one prays with arousal and vitality and listens well to the prayer words — until one feels the vitality from the beginning of the prayer even when already at the end of the prayer. And through this one never separates or distances from the first letter of the prayer — even at the end of the prayer. And then the prayer is complete. But it is impossible to merit complete prayer — making one from all the prayer as described in this section — except through genuine closeness to the true Tzadik, who is the master of the supernal field and can bring every person genuinely close to him to the true purpose. And through genuine closeness to the true Tzadik one can make one from all the prayer — which as stated is the primary completeness of prayer.

10

צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל הַכֹּחוֹת. הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְאַמֵּץ וּלְהִתְחַזֵּק בְּכָל הַכֹּחוֹת בְּרִכּוּז הַמֹּחַ וְהַלֵּב לְכַוֵּן הֵיטֵב בְּתֵבוֹת הַתְּפִלָּה, וְלֹא לְהַכְנִיס לַמֹּחַ שׁוּם מַחֲשָׁבָה זָרָה בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה. וּבִפְרָט צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בְּכָל הַכֹּחוֹת לְהִתְפַּלֵּל בְּעֵת קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה כַּמְּבֹאָר בְּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ. וְעַל יְדֵי תְּפִלָּה בְּכָל הַכֹּחוֹת כַּמְּבֹאָר בְּסָעִיף זֶה, פּוֹגֵעַ הַקּוֹל בַּמֹּחַ, הַיְנוּ שֶׁמַּרְגִּישׁ בַּמֹּחַ וּבַלֵּב אֶת קוֹל הַתֵּבוֹת שֶׁל הַתְּפִלָּה. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְיַשֵּׁר אֶת הָעַקְמוּמִיּוּת שֶׁבַּלֵּב, הַיְנוּ לְטַהֲרוֹ מִכְּפִירוֹת וּמִקֻּשִׁיוֹת, שֶׁאֵלּוּ מְעַקְּמִים אֶת הַלֵּב מֵאֱמוּנָה וּמִיִּרְאַת שָׁמַיִם, וְזוֹכֶה לְשִׂמְחָה. כִּי כַּאֲשֶׁר הַלֵּב מִתְיַשֵּׁר וּמִטַהֵר מִקֻּשִׁיוֹת וּמִכְּפִירוֹת, הוּא זוֹכֶה בְּוַדַּאי לֶאֱמוּנָה וּלְשִׂמְחָה, וְזוֹכֶה לְקַיֵּם מִצְווֹת בְּרֹב שִׂמְחָה, כִּי בְּקִיּוּם מִצְוָה הָעִקָּר הוּא לְקַיְּמָהּ בְּשִׂמְחָה. וּמְבֹאָר בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת, שֶׁהַשִּׂמְחָה שֶׁשְּׂמֵחִים בַּמִּצְוָה, גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִן הַמִּצְוָה עַצְמָהּ. וְעַל יְדֵי שִׂמְחַת מִצְוָה אֶפְשָׁר לְבַטֵּל מֵעַצְמוֹ וּמִן הָעוֹלָם כָּל מִינֵי גְּזֵרוֹת רָעוֹת, אֲפִלוּ לְאַחַר גְּזַר דִּין חַס וְשָׁלוֹם. כָּךְ מְבֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א' סִימָן ה' בַּתּוֹרָה "בַּחֲצוֹצְרוֹת":

10

Through praying truly only for the sake of Hashem, without any ulterior motive — not for honor among people or for money — through this one merits to draw the World to Come into this world. That is: one merits to attain in this world the truth that will be revealed when Mashiach comes. And through this there will be a downfall to the wicked — that is, when one merits to feel the truth properly as described above, one feels that the success of the wicked is itself their downfall. For their success distances them from Hashem — which is certainly the greatest downfall spiritually. And through their material success they will certainly inherit a great downfall — as explained in all the books of truth. And then the greatness of the true Tzadikim and worthy ones is revealed — as it will be in the future when Mashiach comes. And through this holy speech is completed — that is, when one merits to feel the truth in completeness as described, one merits to engage speech only in holy matters: Torah, prayer, etc. And through this one merits to bring from potential to actual — to actually complete all the holy services one wishes to perform.

11

צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מְאֹד לְפַנּוֹת אֶת הַמֹּחַ מֵחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּמִמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, שֶׁאֵלּוּ מְכֻנִּים "חָמֵץ". כִּי חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת מַזִּיקִים לַמֹּחַ וּמַכְנִיסִים בּוֹ כְּפִירוֹת, כְּמוֹ אֲכִילַת חָמֵץ בִּימֵי הַפֶּסַח, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. עַל יְדֵי חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת מִטַּמְטֵם הַמֹּחַ וְאִי אֶפְשָׁר לְהַקְשִׁיב לְתֵּבוֹת הַתְּפִלָּה כָּרָאוּי, וּבִפְרָט אִי אֶפְשָׁר לְהַרְגִּישׁ שׁוּם חִיּוּת בַּתְּפִלָּה. וְכָל זֶה מֵחֲמַת טִמְטוּם הַמֹּחַ הַמִּתְהַוֶּה עַל יְדֵי הַחָכְמוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת וּמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, וְאִי אֶפְשָׁר לְהִתְגַּבֵּר בְּשִׂמְחָה. כִּי עַל יְדֵי הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהַחָכְמוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת נֶאֱבַד מִן הָאָדָם אֱמוּנָתוֹ וּבִטְחוֹנוֹ הָאֲמִתִּיִּים, וּמִתְגַּבְּרִים עָלָיו דְּאָגוֹת וְעַצְבוּת רַחֲמָנָא לִצְּלָן. גַּם צָרִיךְ לְהִשָּׁמֵר מְאֹד מִיִּרְאוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, הַיְנוּ שֶׁלֹּא לְפַחֵד מִשּׁוּם דָּבָר, זוּלַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי עַל יְדֵי יִרְאוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, הַיְנוּ עַל יְדֵי שֶׁמִּתְיָרֵא מִדָּבָר זוּלַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל יְדֵי זֶה הוּא מְבֻלְבָּל וְאֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן כַּהֲלָכָה בַּתְּפִלָּה, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְחַזֵּק בְּשִׂמְחָה. כִּי עַל יְדֵי הַיִּרְאוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת מִתְרַחֲקִים מֵאֱמוּנָה וּמִתְגַּבְּרוֹת דְּאָגוֹת וְעַצְבוּת רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְהָעִקָּר הוּא שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁמוֹר אֶת הַמֹּחַ מִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וּמֵהִרְהוּרֵי תַּאֲוָה, שֶׁזֶּה מְכֻנֶּה "חָמֵץ" כַּמְּבֹאָר לְמַעְלָה, וְצָרִיךְ לְגָרֵשׁ מִן הַדַּעַת וּמִן הַמַּחֲשָׁבָה אֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת הָרָעוֹת. בְּלִקּוּטֵי עֵצוֹת אוֹת מ' בְּעֵרֶךְ "מַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים" סְעִיף י"א, מְבֹאָרוֹת עֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת אֵיךְ לְגָרֵשׁ מִן הַמֹּחַ כָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת. גַּם צָרִיךְ לְשַׁתֵּף אַהֲבָה עִם יִרְאַת הַשֵּׁם, הַיְנוּ שֶׁמִּלְּבַד הַהִתְחַזְּקוּת בְּיִרְאַת ה' כָּרָאוּי, כַּמְּבֹאָר לְמַעְלָה, שֶׁצָּרִיךְ לְהִזָּהֵר מְאֹד מִיִּרְאוֹת וְחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת בִּכְדֵי שֶׁהַיִּרְאָה הָאֲמִתִּית תְּהֵא כָּרָאוּי, מִלְּבַד זֶה צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בְּאַהֲבַת הַשֵּׁם גַּם כֵּן. הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְקַיֵּם אֶת מִצְווֹת הַתּוֹרָה וּרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּאַהֲבָה רַבָּה גַּם כֵּן. וְאָז כְּשֶׁזּוֹכִים לְיִרְאַת הַשֵּׁם וּלְאַהֲבָתוֹ כָּרָאוּי, אֶפְשָׁר לְזַכֵּךְ וּלְטַהֵר אֶת הַמֹּחַ מִכָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים, אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל הַכֹּחוֹת כָּרָאוּי, וְאָז הַתְּפִלָּה הִיא בִּבְחִינַת רְעָמִים. הַיְנוּ שֶׁשּׁוֹמֵעַ בְּמוֹחוֹ אֶת שֶׁפִּיו אוֹמֵר, שֶׁזֶּה מְכֻנֶּה "רְעָמִים". כָּךְ מְבֹאָר וּמְרֻמָּז בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א' בַּתּוֹרָה "בַּחֲצוֹצְרוֹת". וְאָז אֶפְשָׁר לְהִתְחַזֵּק בְּשִׂמְחָה כָּרָאוּי, כַּמְּבֹאָר לְמַעְלָה בְּסָעִיף זֶה:

11

A person who is dependent upon others for Parnasah has no complete prayer. That is: a person who does not believe in particular Providence properly, does not genuinely trust in Hashem, and does not truly believe that Hashem will not abandon him and will send him his Parnasah and all his needs at every time — and because of this is always expecting the goodness of people, whether for Parnasah or for other necessary matters — this person is called "dependent upon others." And one must know that in the great corruption of "dependent upon others" even merchants and craftsmen can be caught — if they lack proper faith and trust. And even a person who is not dependent upon others for Parnasah because he has abundant Parnasah from commerce or craft — but who desires honor and importance — that is, wishes to find favor and importance in people's eyes and wants them to praise him, whether spiritually for his "righteousness" etc. or materially: he conducts himself and arranges his character traits only in such a way as to find favor in people's eyes so they praise him — such a person is certainly dependent upon others, for he needs people to consider and honor him. And because of this he can fall into great falsehood during prayer — making false gestures because people are looking at him, as he wants to receive benefits from them in Parnasah or honor, etc. — and it seems to him that he is making this gesture genuinely. And it is possible to lie in prayer through a gesture or clapping the hands — in order that people from whom one needs material benefit or honor etc. see him — and it seems to him that he made this gesture in truth, meaning it seems to him that he is obligated to make this gesture or clap in the middle of prayer — and he covers the falsehood with a covering of truth. But Hashem knows this is not truth — for truth is only one. That is: he should think only of Hashem in every matter — without any ulterior motive. Therefore one who is dependent upon others for any matter — it is very hard for him to genuinely pray publicly. For upon one who prays publicly many ulterior motives and falsehoods fall — making many false gestures during prayer — and it seems to him that he makes them genuinely, as described above. Therefore one must be especially careful during prayer — and in general during service — that at that moment at least one is not dependent upon others. Only strengthen oneself in hope for Hashem alone and trust only in Him, and believe that Hashem certainly will not abandon him — whether in Parnasah or in any necessary matter — and not think during prayer of any benefit from any person. Then one can genuinely pray to Hashem alone — even among a thousand people. For when one is not dependent upon others — whether for Parnasah or for honor or the like — only believes in particular Providence and genuinely trusts only in Him, may He be blessed — then one can pray genuinely as it should be, in completeness, even among many people.

12

תְּפִלָּה, אֱמוּנָה, נִסִּים וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אַחַת וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה. בְּלִקּוּטֵי עֵצוֹת אוֹת א' בְּעֵרֶךְ "אֱמֶת וֶאֱמוּנָה" סְעִיף ב' מְבֹאָר קְצָת בַּאֲרִיכוּת פֵּרוּשׁ אֲמִתִּי מִלִּקּוּטֵי הֲלָכוֹת עַל סָעִיף זֶה, עַיֵּן שָׁם. וּכְפִי שֶׁפָּגַם חַס וְשָׁלוֹם בִּתְפִלָּה וֶאֱמוּנָה וְכוּ', כֵּן גּוֹרֵם חָלִילָה לַאֲרִיכוּת הַגָּלוּת. וּלְהֵפֶךְ, כְּפִי שֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּתְפִלָּה בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי, כֵּן גּוֹרֵם לְהִתְקָרְבוּת הַגְּאוּלָה:

12

One must pray with all one's heart until one feels the prayer words in all one's bones — as stated in the verse : "All my bones shall say..." That is: one must pray with such arousal and listen well to the meaning of the words — until one feels the vitality of the prayer in one's bones. For genuinely great vitality is present in prayer — but it is impossible to feel it except when one listens well to the prayer words with all one's heart and mind. But when one prays without heart — enunciating the words but not feeling in one's heart what one's mouth speaks — then one feels no vitality in one's prayer. And such prayer has no importance to the one praying. And from this it follows that one distances and, G-d forbid, entirely ceases to pray. And likewise every commandment that one fulfills without vitality and without love and longing — that commandment is nullified, G-d forbid, and one distances entirely from the commandments and good deeds one does without vitality and love. And through prayer without heart and concentration, one causes, G-d forbid, wisdom to depart from the elders and sages.

13

תְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, וְהִיא מְסֻגֶּלֶת לְזִכָּרוֹן וּמַצִּילָה מִשִּׁכְחָה. הַיְנוּ עַל יְדֵי שֶׁעוֹסֵק בִּתְפִלָּה בֶּאֱמֶת, בְּלִי שׁוּם שֶׁקֶר, וּבִפְרָט עַל יְדֵי תְּפִלָּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל כָּל דָּבָר וְעִנְיָן, וְעַל יְדֵי שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם שֶׁהַכֹּל נִפְעָל בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית יִתְבָּרַךְ, וְלֹא עַל פִּי דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, זוֹכֶה לְזִכָּרוֹן וְנִצּוֹל מִשִּׁכְחָה, שֶׁהֵם נוֹבְעִים מֵחֶסְרוֹן אֱמוּנָה:

13

Through the true Tzadikim "cold water" is drawn to revive weary souls. That is: weary people with little vitality — because of many burdens and confusions from their toil and pursuit of Parnasah and other bodily matters, which comes from distancing from faith in Providence and fear of G-d. But through genuine closeness to the true Tzadikim, genuine knowledge and wisdom enter the person — and these revive him like cold water that revives a weary and thirsty person. And then one merits to pray with all one's heart — with enormous longing and great arousal — until even one's bones hear the prayer words and one feels vitality in one's prayer — until one is aroused to pray with all one's strength and mind. And this is the primary completeness of prayer.

14

מַעְיָן חָכְמַת הַתּוֹרָה נוֹבֵעַ מִתְּפִלָּה. הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה שֶׁיִּזְכֶּה לְהָבִין פֵּרוּשׁ אֲמִתִּי בְּלִמּוּדֵי הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹמֵד, בְּלִי שׁוּם טָעוּת. וּבִפְרָט כְּשֶׁלּוֹמֵד דִּינִים וַהֲלָכוֹת מִשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, צָרִיךְ בְּוַדַּאי לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה שֶׁיִּזְכֶּה לְהָבִין כָּל דִּין וַהֲלָכָה כְּפִי הָאֱמֶת כָּרָאוּי. וְאָסוּר לִסְמֹךְ עַל שֵׂכֶל עַצְמוֹ, הַיְנוּ עַל זֶה שֶׁיּוֹדֵעַ לִלְמֹד, כִּי בְּשִׂכְלוֹ יָכוֹל לִטְעוֹת וְלִלְמֹד פֵּרוּשִׁים כּוֹזְבִים. אֲבָל כְּשֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּמְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶּׁיַּשְׁפִּיעַ עָלָיו דַּעַת וְשֵׂכֶל אֲמִתִּיִּים, כְּדֵי שֶׁיָּבִין אֶת לִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹמֵד, וּבִפְרָט אֶת הַדִּינִים וְאֶת הַהֲלָכוֹת מִשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, שֶׁיָּבִין בֶּאֱמֶת לְלֹא שׁוּם טָעוּת, אֲזַי תַּלְמוּדוֹ חָשׁוּב מְאֹד אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל יְדֵי לִמּוּד כָּזֶה מַכְנִיס חִיּוּת חֲדָשָׁה בָּעוֹלָם, וְנֶחְשָׁב כְּאִלּוּ בּוֹרֵא הָעוֹלָם מֵחָדָשׁ, וְזוֹכֶה לְבָרֵר אֶת הַטּוֹב מִן הָרַע בְּאַרְבָּעָה הַיְסוֹדוֹת. הַיְנוּ עַל יְדֵי לִמּוּד תּוֹרָה כָּזֶה, כַּמְּבֹאָר בְּסָעִיף זֶה, זוֹכֶה לְהִטָּהֵר מִן הָרַע הַמָּצוּי בְּאַרְבָּעָה הַיְסוֹדוֹת, הֵן מִצַּד הוֹלָדָה, הֵן מֵחֲמַת מַעֲשִׂים וּמִדּוֹת רָעוֹת, וְנִשְׁאָר רַק הַטּוֹב וְהַקְּדֻשָּׁה הַמְצוּיָה בּוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהַכְנִיעַ אֶת הַחוֹלְקִים, הַיְנוּ אֵלּוּ הַמִּתְנַגְּדִים לָאֱמֶת. לְתִקּוּנִים אֵלּוּ זוֹכִים עַל יְדֵי לִמּוּד תּוֹרָה הַשְׁלוּבָה בִּתְפִלָּה, כַּמְּבֹאָר בְּסָעִיף זֶה:

14

Through prayer with concentration — binding one's thought strongly and firmly to the prayer words — that is, through genuinely praying the obligatory prayer or engaging in other prayers with all one's heart and listening to the prayer words with all one's mind and thought — through this one merits to attain the hidden and inner dimensions of the Torah. That is: one merits to understand genuine interpretations and explanations of the Torah not explicitly stated — only alluded to in Torah explanations. And through prayer with concentration as described above, one draws influences and blessings into the world — and the Holy One, blessed be He, desires such prayers.

15

עִקַּר הַחִיּוּת מְקַבְּלִים מִן הַתְּפִלָּה. הַיְנוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהַקְשִׁיב כָּרָאוּי לְתֵּבוֹת הַתְּפִלָּה הַיּוֹצְאוֹת מִפִּיו, אוֹ כְּשֶׁעוֹסֵק בְּעִנְיְנֵי תְּפִלָּה אֲחֵרִים, הַיְנוּ תְּהִלִּים, תְּחִנּוֹת וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלֶּה, וּמַקְשִׁיב כָּרָאוּי לְתֵבוֹת הַתְּפִלּוֹת שֶׁעוֹסֵק בָּהֶן, זוֹכֶה לְהַרְגִּישׁ חִיּוּת נִפְלָאָה שֶּׁאֵין מַרְגִּישִׁים חִיּוּת כָּזוֹ בְּשׁוּם מַעֲשֶׂה טוֹב אַחֵר. עַל כֵּן צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל כֹּחוֹ, הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בְּכָל כֹּחוֹ לְהַקְשִׁיב לְתֵבוֹת הַתְּפִלָּה וּלְהַכְנִיס כָּל כֹּחוֹ בְּאוֹתִיּוֹת הַתְּפִלָּה, וְצָרִיךְ לְחַדֵּשׁ כֹּחוֹ עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה. הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי שֶׁמַּקְשִׁיב כָּרָאוּי לְתֵבוֹת הַתְּפִלָּה וְכֵן לְתֵבוֹת שֶׁל תְּפִלּוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁעוֹסֵק בָּהֶן, מִתְחַזֵּק בְּכֹחַ חָדָשׁ וּבְחִיּוּת חֲדָשָׁה כַּמְּבֹאָר לְמַעְלָה, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לֶאֱמוּנָה. וְהָעִקָּר הִיא אֱמוּנַת הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית בְּכָל הָעִנְיָנִים הַגַּשְׁמִיִּים, כַּמְּבֹאָר בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת:

15

Through genuine words of Torah and prayer one elevates all the fallen sparks — and all the fallen worlds are rectified and renewed. That is: through genuine and complete words of Torah and prayer as it should be, many rectifications are made in all the worlds — and the person engaged genuinely in words of Torah and prayer is considered as if he created heaven and earth anew through him, for he introduces force and vitality into all the worlds. Therefore one must be careful to speak only holy words of Torah and prayer — or words of faith and matters of fear of G-d. And one must be very careful not to speak idle words — and especially slander, gossip, and mockery. And through being careful to speak only holy words as described, one merits to elevate the sparks and rectify all the worlds as described at the beginning of this section — and causes the drawing near of Mashiach's coming and complete redemption.

16

כְּפִי מַעֲלַת הַתְּפִלָּה, הַיְנוּ כְּפִי שֶׁהָאָדָם מִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה, כַּמְּבֹאָר בְּסָעִיף ט"ו, כָּךְ נוֹתְנִים לוֹ מִשָּׁמַיִם אֶת זִוּוּגוֹ וּפַרְנָסָתוֹ. הַיְנוּ כָּךְ עוֹזֵר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁזִּוּוּגוֹ לֹא יִהְיֶה כְּנֶגְדּוֹ, וּפַרְנָסָתוֹ תְּהֵא בְּנַחַת וּבְנָקֵל:

16

Through self-sacrifice for the sanctification of Hashem's Name — that is, when one needs to fulfill a commandment or good deed through which His Name, may He be blessed, will be magnified and sanctified in the world, but heavy obstacles confront him so that he cannot fulfill the commandment or the good deed he needs to do, and he cannot nullify the obstacles except through self-sacrifice — and then he surrenders himself and ignores the obstacles, and fulfills the commandment or the good deed completely, through which His Name, may He be blessed, is magnified and sanctified in the world — through this one merits peace both spiritually and materially. And through this one merits to speak holy words of Torah, prayer, and the like — and merits to apply all one's mind, wisdom, and knowledge to the holy words one engages in. And one merits to bind one's thought to these words — until one hears and well understands what one's mouth enunciates. For even holy words — if enunciated from the mouth without properly listening to their meaning until one feels the words in the heart — this is a very inferior service, as stated in all the books of truth and especially in the verse in Isaiah : "And with their lips they honored Me while their heart was far from Me." But through self-sacrifice for the sanctification of His Name as described above, one merits to listen well to every word spoken to Hashem — whether in Torah or in prayer, etc. — and this is the primary holiness of speech, and Hashem, may He be blessed, has great delight from these words. And all this one merits through self-sacrifice for the sanctification of Hashem's Name — as described in this section.

17

עַל יְדֵי תְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת, כַּמְּבֹאָר בְּסָעִיף ט"ו וּבְעוֹד סְעִיפִים בְּאוֹת "תְּפִלָּה", מַשְׁפִּיעַ חִיּוּת בִּשְׁלֹשֶׁת הָעוֹלָמוֹת. עוֹלָם הַשָּׁפֵל, עוֹלָם הַכּוֹכָבִים וְעוֹלָם הַמַּלְאָכִים:

17

The trait of sanctification of Hashem's Name — as described in §65 — is a good counsel for prayer with concentration — that is, for listening properly to the prayer words. For when a person sees that it is hard for him to concentrate his mind on prayer — that he cannot listen properly to the prayer words because of many alien thoughts confusing his mind — he must remind himself that he would certainly be willing to be killed for the sanctification of Hashem's Name, as we see in practice many times. And through self-sacrifice for the sanctification of Hashem's Name, one merits to properly bind thought to speech — to be saved from alien thoughts and to listen properly to the prayer words. And this is the primary completeness of prayer — for the primary completeness of prayer is to pray with self-sacrifice.

18

כַּאֲשֶׁר אָדָם עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל, בָּאוֹת לְמֹחוֹ מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת. הַיְנוּ מַחֲשָׁבוֹת שֶׁאֵינָן שַׁיָּכוֹת לַתְּפִלָּה, כְּגוֹן מַחֲשָׁבוֹת מִמַּשָּׂא וּמַתָּן וְכַיּוֹצֵא. וַאֲפִלוּ מַחֲשָׁבוֹת בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, אִם מְהַרְהְרִים אוֹתָן בְּעֵת הַתְּפִלָּה, הֲרֵי גַּם הֵן בְּגֶדֶר מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, כִּי הֵן מְבַלְבְּלוֹת אֶת הַדַּעַת, וּמֵחֲמַת זֹאת אֵינוֹ יָכוֹל לְהַקְשִׁיב לְתֵּבוֹת הַתְּפִלָּה. וּבִפְרָט כַּאֲשֶׁר מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים בָּאִים לַמֹּחַ בְּעֵת הַתְּפִלָּה, זֶה בְּוַדַּאי קִלְקוּל גָּדוֹל וּבִלְבּוּל לַתְּפִלָּה. וּמֵחֲמַת הַמַּחֲשָׁבוֹת הַזָּרוֹת הַנַּ"ל נִשְׁאָר בַּחֹשֶׁךְ, הַיְנוּ שֶׁמִּתְבַּלְבֵּל וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ בִּתְפִלָּתוֹ. הָעֵצָה וְהַתִּקּוּן לְגָרֵשׁ אֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת הוּא, שֶׁיִּתְחַזֵּק לְהוֹצִיא אֶת דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי. הַיְנוּ אֲפִלוּ כַּאֲשֶׁר אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר אֶת תֵּבוֹת הַתְּפִלָּה בְּהִתְעוֹרְרוּת וּבְחַיּוּת כָּרָאוּי, אַף עַל פִּי כֵן יִתְחַזֵּק לוֹמַר אֶת הַדִּבּוּרִים בִּפְשִׁיטוּת וּבִתְמִימוּת כְּפִי שֶׁיָּכוֹל, וְיִתְחַזֵּק לִשְׁמֹעַ אֶת פֵּרוּשׁ הַמִּילוֹת. הַיְנוּ לְהַקְשִׁיב לִפְשָׁט תֵּבוֹת הַתְּפִלָּה אוֹ שְׁאָר תְּפִלּוֹת שֶׁעוֹסֵק בָּהֶן, וְכָל זֹאת בֶּאֱמֶת גְּמוּרָה בְּלִי שׁוּם שֶׁקֶר. וְעַל יְדֵי זֶה יַעַזְרֵהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַרְגִּישׁ אוֹר בְּדִבּוּרֵי הַתְּפִלָּה, וְהַמַּחֲשָׁבוֹת הַזָּרוֹת יָסוּרוּ מִמֹּחוֹ וְיוּכַל לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי. גַּם עַל יְדֵי שֶׁמִּתְחַזֵּק לְהִתְפַּלֵּל כַּמְּבֹאָר בְּסָעִיף זֶה, מַכְנִיס תִּקּוּן וְקִיּוּם בְּכָל הָעוֹלָמוֹת:

18

Every person from Israel can rule through prayer and accomplish before Hashem what he wishes. That is: when a Jew is, G-d forbid, in trouble — he can through his prayer nullify the trouble and accomplish salvation from it before Hashem, may He be blessed. Whether from poverty, whether from illness, whether from other sufferings, G-d forbid — one can certainly through prayer accomplish complete salvation. The primary obstacle preventing one's prayer from being heard is pride, ulterior motives, and alien thoughts. For there are people who have pride from lineage — taking pride in the fact that their ancestors are great Tzadikim. And some have pride because they exerted themselves in the service of Hashem — and because of their pride they cannot accomplish through their prayer what they need. Therefore one must strengthen oneself to break the evil trait of pride and arrogance — to forget both that one is "of distinguished lineage" and that one exerted oneself in the service of Hashem. Rather one must imagine in one's eyes as if one were born today, and has not yet engaged in service of Hashem. And one must think as if one is alone in the world and has no lineage whatsoever. And so one must break all manner of alien thoughts during prayer. And then one can rule through one's prayer and nullify all manner of troubles — and accomplish before Hashem salvation in all particulars. And then Hashem's will, may He be blessed, is fulfilled — for He has great delight from prayer offered without pride, without alien thoughts, and without falsehood. And through this one draws all manner of good influences into the world.

19

גַּם יִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לִפְתֹּחַ שְׁעָרִים לְהָשִׁיב בִּתְשׁוּבָה אֲנָשִׁים אֲחֵרִים. הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי הַהִתְחַזְּקוּת בִּתְפִלָּה כַּמְּבֹאָר לְמַעְלָה בְּכַמָּה סְעִיפִים, וּבִפְרָט בְּסָעִיף י"ח, עוֹזֵר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיּוּכַל גַּם לְהָשִׁיב אֲנָשִׁים אֲחֵרִים לְדֶרֶךְ הַטּוֹב, דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה, וּלְהוֹצִיאָם מִן הָרֶשֶׁת שֶׁבָּהּ הֵם לְכוּדִים, הַיְנוּ מִכָּל תַּאֲווֹתֵיהֶם וּמִדּוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת:

19

When harsh judgments, G-d forbid, intensify upon a person — that is, when troubles and sufferings come upon him, G-d forbid, and especially illnesses, G-d forbid — which stems from an intensification of harsh judgments, G-d have mercy — then when praying for the nullification of the judgments and troubles of a person, one must not mention the name of the one who suffers — so that the judgments and sufferings not intensify, G-d forbid, even more. And it is known among our people that this applies only when the one praying is the sufferer himself.

20

הָאָדָם זָקוּק לִזְכוּת גְּדוֹלָה כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְהַעֲלוֹת אֶת תְּפִלָּתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר שֶׁשַּׁיָּךְ לְשִׁבְטוֹ. עַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לְקַשֵּׁר תְּפִלָּתוֹ לְצַדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי. כִּי צַדִּיק הַדּוֹר יוֹדֵעַ בִּשְׁלֵמוּת אֵיךְ לְהַעֲלוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת הַתְּפִלָּה שֶׁל כָּל יְהוּדִי, דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר הַשַּׁיָּךְ לוֹ, כְּפִי הַשֵּׁבֶט אֵלָיו הוּא שַּׁיָּךְ:

20

There are in every person "bad prayers" — as stated in the words of our Sages, of blessed memory : one who steals — when going to steal — prays to Hashem that his way succeed. And certainly this prayer is a bad prayer — for Hashem, may He be blessed, despises such prayers. And similarly every person who prays to Hashem for a benefit or abundance that is entirely superfluous — that is, one does not truly need this, only because of the evil inclination's lust one desires this thing and requests it — this is called a "bad prayer." And such prayers confuse the person when he prays genuine prayers to Hashem — prayers that bring Him, may He be blessed, pleasure. The rectification and counsel for being saved from "bad prayers" is hospitality to true Torah scholars. See Likutay Aitzos, entry "Hachnasas Orchim" §2, where this matter is explained at some length.

21

צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה מְרֻבָּה כָּל כָּךְ, הַיְנוּ בְּהִתְעוֹרְרוּת אֲמִתִּית וּבְכַוָּנַת פֵּרוּשׁ הַמִּילוֹת שֶׁל הַתְּפִלָּה, עַד שֶׁיִּשְׁפֹּךְ לִבּוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּמַּיִם, וְעַל יְדֵי זֶה יָבוֹא מָשִׁיחַ:

21

Through clapping hands during prayer — from genuine arousal of the heart without any falsehood — through this one can address Hashem, may He be blessed, with proper praises and descriptions. And through this the prayer is included in the Written Torah and the Oral Torah.

22

עִקַּר הַתְּפִלָּה יוֹדְעִים רַק צַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים. הַיְנוּ רַק צַדִּיקֵי אֱמֶת יְכוֹלִים לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי. עַל כֵּן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חַס וְשָׁלוֹם צַעַר אוֹ יִסּוּרִים מֵעַצְמוֹ אוֹ מִבְּנֵי בֵּיתוֹ חָלִילָה, צָרִיךְ לָלֶכֶת לְחָכָם אֲמִתִּי, הַיְנוּ לְצַדִּיק הַדּוֹר הָאֲמִתִּי, וִיבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיְּבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְאַוֶּה לִתְפִלַּת הַצַּדִּיקִים. וְהוּא בְּוַדַּאי יְקַבֵּל אֶת תְּפִלַת הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי וְיוֹשִׁיעַ אֶת הָאָדָם שֶׁהַצַּדִּיק מְבַקֵּשׁ עָלָיו. וּבַעֲלֵי הַגַּאֲוָה שֶׁאֵינָם רוֹצִים לָלֶכֶת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, וְהֵם מוֹנְעִים גַּם אֲנָשִׁים אֲחֵרִים מִלָּלֶכֶת אֲלֵיהֶם כְּדֵי לְבַקֵּשׁ אוֹתָם שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ עֲלֵיהֶם לְהוֹשִׁיעָם מִצָּרָתָם, בַּעֲלֵי גַּאֲוָה אֵלּוּ מְעַכְּבִים אֶת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ:

22

Through genuine and complete prayer as it should be, one can change nature. That is: when sufferings come, G-d forbid, of such a nature that according to the course of nature one cannot be saved from them, G-d forbid — then if one strengthens oneself in prayer to Hashem as it should be — with completeness and truth — certainly Hashem will help one with salvation from all one's troubles — not according to nature. And also through genuine prayer as it should be, one can subdue heretics and heretical views.

23

עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה בִּקְדֻשָּׁה, הַיְנוּ בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי, בְּלִי שׁוּם שֶׁקֶר, בְּשֶׁל כָּבוֹד אוֹ מָמוֹן, רַק מְכַוֵּן לְשֵׁם שָׁמַיִם בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁמְּעוֹרֵר אֶת שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם מֻשְׁרָשִׁים בַּתּוֹרָה, עַל יְדֵי זֶה מְשִׁיבִים אֲנָשִׁים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲפִלוּ שֶׁכְּבָר הִתְרַחֲקוּ מְאֹד חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל יְדֵי זֶה מִתְגַּדֵּל מְאֹד כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי עִקַּר כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא, שֶׁהָרְחוֹקִים וְהַתּוֹעִים מִתְקָרְבִים אֵלָיו וּמְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם עֹל אֱלֹקוּתוֹ וּמַלְכוּתוֹ. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְיִרְאַת הַשֵּׁם כָּרָאוּי, וְזוֹכֶה לְשָׁלוֹם. הַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לְשָׁלוֹם, הֵן עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, שֶׁאֵינוֹ מִתְרַעֵם עָלָיו יִתְבָּרַךְ אֲפִלוּ כְּשֶׁבָּאִים עָלָיו יִסּוּרִים חַס וְשָׁלוֹם, וְהֵן עִם אֲנָשִׁים, הַיְנוּ שֶּׁאֵין לוֹ מַחֲלֹקֶת עִם שׁוּם אָדָם, וְהוּא מִתְרַחֵק מִבַּעֲלֵי מַחֲלֹקֶת, וְהַכֹּל עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי, כִּי עַל יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה זוֹכֶה לְדַעַת אֲמִתִּית, וְעַל יְדֵי דַּעַת זוֹכֶה לְשָׁלוֹם בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת. גַּם עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת וּבִשְׁלֵמוּת, כַּמְּבֹאָר לְמַעְלָה, זוֹכֶה לִתְפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת, וְזוֹכֶה לְשָׁלוֹם בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, הֵן בְּגַשְׁמִיּוּת הֵן בְּרוּחָנִיּוּת, כַּמְּבֹאָר לְמַעְלָה בְּסָעִיף זֶה:

23

When saying during prayer the words "utzva hashamayim lecha mishtachavim" ["and the host of heaven bows down to You"] — it is fitting to request from Hashem every necessary matter. For at that moment all the heavenly hosts come to bow before Hashem and to say songs and praises before Him. Therefore it is very good to request from Hashem that He command the heavenly hosts to draw for one everything one needs. That is: if one needs healing — request from Him that He command them to draw for one healing through bread and water, as explained in Likutay MoHaRaN Part II, §1, in the Torah "Tiku Memshalah." And likewise if one urgently needs some other goodness — request from Hashem that He command the heavenly hosts to draw for one the goodness and salvation one needs. And one must well know and remember that all the heavenly hosts — the stars and constellations and all the supernal ministers — have no power and no rule of their own whatsoever. For nature cannot help and cannot harm — only if Hashem, may He be blessed, decrees upon the course of nature to do good or, G-d forbid, harm. For nature is in Hashem's hand like a pen in the scribe's hand — as the scribe moves his pen, so does it write. Likewise: as Hashem decrees upon the course of nature, so is it compelled to act. This is explained in all the books of truth — and especially in the books of the Rebbe MoHaRaN, of blessed memory. Therefore every person must know that one must request every matter only from Hashem, may He be blessed, that He help. For the course of nature of itself cannot help — only in proportion to what the person accomplishes through his prayer from Hashem, may He be blessed, is he thus saved.

24

הָאָדָם אֵינוֹ צָרִיךְ לִרְצוֹת לַעֲסֹק בְּשׁוּם עֵסֶק מֵעִסְקֵי הָעוֹלָם, רַק עַל מְנָת לְתַקֵּן וּלְרַפֵּא נִשְׁמָתוֹ. הַיְנוּ שֶׁבְּכָל עֵסֶק אוֹ עִנְיַן שֶׁעוֹסֵק בָּהֶם, צָרִיךְ לִזְכֹּר וּלְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא שֶׁהִזְמִין לוֹ אֶת הָעֵסֶק אוֹ אֶת הָעִנְיָן בָּהֶם הוּא עָסוּק, בִּכְדֵי שֶׁדַּיְקָא עַל יָדָם יִתְעוֹרֵר לֶאֱמוּנָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ, וְזֶה עִקַּר תִּקּוּן הַנְּשָׁמָה וּרְפוּאָתָהּ. כִּי עִקַּר חֹלִי הַנְּשָׁמָה הוּא הַהַעֲלָמָה שֶׁנֶּעֱלָם מֵהָאָדָם אֱמוּנַת הַשְׁגָּחָה, וְחוֹשֵׁב שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵג עַל פִּי הַטֶּבַע, וְעַל יְדֵי זֶה נוֹפֵל לִכְפִירוֹת, וְעַל יְדֵי הַכְּפִירוֹת נוֹפֵל לְכָל מִינֵי חֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְאִם הָאָדָם זוֹכֵר בְּכָל עֵסֶק וְעִנְיָן שֶׁעוֹסֵק בָּהֶם, הֵן בְּמִלֵּי דִּשְׁמַיָּא הֵן בְּמִלֵּי דְּעָלְמָא, שֶׁעִקַּר תַּכְלִית הָעֲבוֹדָה שֶׁעוֹסֵק בָּהּ, הוּא בִּכְדֵי שֶׁיִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת הַשְׁגָּחָה, וּבִכְדֵי שֶׁיִּתְעוֹרֵר לַעֲבוֹדָתוֹ וּלְהַכָּרַת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ דַּיְיקָא עַל יְדֵי הַסִּבָּה שֶּׁהִזְמִין לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲסֹק בָּהּ, אֲזַי הוּא תָּמִיד עָסוּק בְּתִקּוּן נִשְׁמָתוֹ וּרְפוּאָתָהּ. כָּךְ מְבֹאָר בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת. וַאֲפִלוּ כָּל הַתְּפִלּוֹת שֶׁמִּתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל צָרְכֵי הַגּוּף, צָרִיךְ לְכַוֵּן בְּעִקָּר עֲבוּר תִּקּוּן נִשְׁמָתוֹ וּרְפוּאָתָהּ. אֲפִלוּ בִּתְפִלּוֹת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, שֶׁהֵן מְפֹרָשׁוֹת עַל צָרְכֵי הַגּוּף, הַיְנוּ בִּרְכַּת "רְפָאֵנוּ" וּ"בָרֵךְ עָלֵינוּ" צָרִיךְ לְכַוֵּן בְּעִקָּר לִרְפוּאַת הַנְּשָׁמָה וּלְפַרְנָסָתָהּ. הַיְנוּ בְּעֵת שֶׁמְּבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת הַבְּרָכוֹת הַנַּ"ל, צָרִיךְ לְכַוֵּן בְּעִקָּר לִרְפוּאַת הַנְּשָׁמָה, רְפוּאָה מִכָּל מִינֵי כְּפִירוֹת וּפְגָמֵי אֱמוּנָה. כִּי כְּפִירוֹת וּפְגָם אֱמוּנָה הֵם עִקַּר חֹלִי הַנְּשָׁמָה. וְצָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, שֶׁזֶּה עִקַּר רְפוּאַת הַנְּשָׁמָה וּפַרְנָסָתָהּ. כָּךְ מְבֹאָר בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת. וּכְשֶׁיְּתֻקַּן בְּרוּחָנִיּוּת, יְתֻקַּן גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת. הַיְנוּ כְּשֶׁיִּנָּצֵל מִכְּפִירוֹת וּמֵחֶסְרוֹן אֱמוּנָה, וְיִזְכֶּה לֶאֱמוּנַת הַשְׁגָּחָה בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי, יִּזְכֶּה מִמֵּילָא בְּוַדַּאי גַּם לְפַרְנָסָה וְלִרְפוּאָה בְּגַשְׁמִיּוּת:

24

When saying during prayer "hallelu es Hashem min hashamayim" ["praise Hashem from the heavens"] — one must be greatly aroused to pray with vitality and great burning. For when one calls in his prayer to all the angels, seraphim, ofanim, and holy living creatures — and to all the worlds — to give thanks and praise to Hashem, may He be blessed — certainly and all the more so must the person who calls to them praise and extol His Name, may He be blessed, with songs and praises — with great arousal, love, and fear as it should be.

25

כָּל אָדָם צָרִיךְ לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּכָל עֵת, לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל דָּבָר שֶׁנִּצְרַךְ לוֹ, כְּגוֹן: פַּרְנָסָה, בָּנִים, רְפוּאָה אוֹ יְשׁוּעָה מִמִּינֵי יִסּוּרִים אֲחֵרִים, חַס וְשָׁלוֹם. צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁעִקַּר הָעֵצָה הוּא רַק לְבַקֵּשׁ יְשׁוּעָה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְצָרִיךְ לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ טוֹב לַכֹּל. הַיְנוּ צָרִיךְ לְהַאֲמִין שֶׁבַּקָּשַׁת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, תּוֹעִיל לְפַרְנָסָה, לִרְפוּאָה וּלְהִנָּצֵל מִכָּל מִינֵי יִסּוּרִים. כִּי עַל יְדֵי אֱמוּנָה אֲמִתִּית וּבִטָּחוֹן בּוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, נוֹשָׁעִים מִכָּל מִינֵי צָרוֹת וְיִסּוּרִים, כַּמְּבֹאָר בְּסֵפֶר הַמִּדּוֹת מֵאַדְמוֹ"ר זַ"ל אוֹת בִּטָּחוֹן סָעִיף ז' בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "מִי שֶׁבּוֹטֵחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילוֹ מִכָּל הַצָּרוֹת וְכוּ'". וְצָרִיךְ לִזְכֹּר בְּעֵת צָרָה חָלִילָה, שֶׁלֹּא לָרוּץ אַחַר תַּחְבּוּלוֹת רַבּוֹת כְּמִנְהַג הָעוֹלָם, כִּי רוֹב תַּחְבּוּלוֹת טִבְעִיּוֹת אֵינָן יְכוֹלוֹת לַעֲזֹר כְּלָל, וּמְעַט הַתַּחְבּוּלוֹת הַמּוֹעִילוֹת, אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ הֵיכָן לְהַשִּׂיגָן, רַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹלֵחַ לוֹ תַּחְבּוּלָה לְהַצִּילוֹ. אֲבָל הַבַּקָּשָׁה וְהַתְּפִלָּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, אֵלּוּ עוֹזְרִים תָּמִיד, וְזֶה טוֹבָה וּרְפוּאָה לְכָל דָּבָר שֶׁהָאָדָם נִצְרָךְ לוֹ. וְכָל אָדָם יָכוֹל לְקַיֵּם זֹאת, כִּי כָּל אָדָם יָכוֹל לְבַקֵּשׁ יְשׁוּעָה וְטוֹבָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּכְמוֹ שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ, כֵּן שׁוֹמֵעַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ קוֹלוֹ, כַּמְּבֹאָר בִּתְהִלִּים (מִזְמוֹר קמה): "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו", וְכַמְּבֹאָר בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה "כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַת כֹּל פֶּה":

25

Just as there is arousal from one person to another — that is, when a person hears a fellow's prayer as the fellow says supplications and requests to Hashem, may He be blessed, with arousal, burning, and proper composure — one is also aroused to say prayers and requests with proper arousal — so too there is arousal from oneself. That is: when one merits to pray or say other prayers and requests to Hashem with arousal and proper composure — one is greatly aroused also from this. Thus is it explained in Likutay MoHaRaN Part I, §270 — see there.

26

צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ, עַד כְּדֵי בִּטּוּל הַגַּשְׁמִיּוּת בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה. הַיְנוּ שֶׁאָסוּר לְהַרְהֵר בִּשְׁעַת תְּפִלָּה בְּשׁוּם דָּבָר גַּשְׁמִי, הֵן שֶׁל מַשָּׂא וּמַתָּן וּמְלָאכָה, הֵן עִנְיְנֵי פַּרְנָסָה אֲחֵרִים. וְכֵן אָסוּר לְהַרְהֵר בְּשׁוּם עִנְיָן מֵעִנְיְנֵי הַגּוּף, וַאֲפִלוּ הִרְהוּרֵי תּוֹרָה אָסוּר לְהַרְהֵר בִּזְמַן תְּפִלָּה. רַק צָרִיךְ לְהַקְשִׁיב הֵיטֵב לְפֵרוּשׁ הַמִּילוֹת וּלְהַכְנִיס מֹחוֹ וְלִבּוֹ בְּמִלּוֹת הַתְּפִלָּה, בִּכְדֵי שֶׁיַּרְגִּישׁ אֶת הָאוֹר וְהַחִיּוּת שֶׁמְּצוּיִים בְּתֵבוֹת הַתְּפִלָּה. וְהַכֹּל בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת וַחֲקִירוֹת. וְזֶה מְכֻנֶּה תְּפִלָּה בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ. כִּי כְּדֵי לְהִזָּהֵר בַּתְפִלָּה שֶׁלֹּא לַחְשֹׁב שׁוּם מַחֲשָׁבָה זָרָה, רַק לְהַקְשִׁיב בִּשְׁלֵמוּת לְפֵרוּשׁ הַמִּילוֹת, כַּמְּבֹאָר בְּסָעִיף זֶה, צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ רַבָּה. וּבִפְרָט לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן וְלִשְׁבֹּר אֶת הַמְּנִיעוֹת שֶׁרוֹצוֹת לְמָנְעוֹ לְגַמְרֵי מִתְּפִלָּה. וְאָסוּר לַחְשֹׁב שֶׁהַתְּפִלָּה הִיא בַּעֲבוּר טוֹבָה גַּשְׁמִית, הַיְנוּ בִּכְדֵי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְשַׁלֵּם לוֹ שָׂכָר בַּעֲבוּר תְּפִלָּתוֹ, כְּגוֹן פַּרְנָסָה, רְפוּאָה, וְכַיּוֹצֵא, רַק צָרִיךְ לְהִזָּהֵר לְהִתְפַּלֵּל מִטַּעַם כִּי חִיּוּב הוּא עַל כָּל אָדָם לְהוֹדוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם. וּלְפִי שֶׁלָּאו כָּל אָדָם בַּר מֹחַ וּבַר דַּעַת הוּא, לְסַדֵּר בְּעַצְמוֹ שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מֵחֲמַת זֶה סִדְרוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה אֶת סֵדֶר הַתְּפִלָּה, בִּכְדֵי שֶׁכָּל אָדָם יוּכַל לוֹמַר בְּכָל יוֹם שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. עַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהִזָּהֵר לְהִתְפַּלֵּל בְּהִתְעוֹרְרוּת וּבְיִרְאַת ה' וּלְהַקְשִׁיב הֵיטֵב לְפֵרוּשׁ הַמִּילוֹת בִּפְשִׁיטוּת וּבִתְמִימוּת, כַּמְּבֹאָר לְמַעְלָה בְּסָעִיף זֶה. וּלְהִתְפַּלֵּל בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ זוֹכִים עַל יְדֵי מִשְׁפָּט, הַיְנוּ הִתְבּוֹדְדוּת. הַיְנוּ שֶׁיִּקְבַּע אָדָם מָקוֹם מְסֻיָּם אֲפִלוּ בְּבֵיתוֹ, רַק בְּמָקוֹם שֶּׁאֵין שָׁם אֲנָשִׁים, וְשָׁם יָשִׂיחַ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל עִנְיָנָיו, הֵן בְּגַשְׁמִיּוּת הֵן בְּרוּחָנִיּוּת, יוֹדֶה לוֹ עַל כָּל הַטּוֹבוֹת שֶׁעוֹשֶׂה עִמּוֹ, וְעַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁגּוֹמֵל לוֹ בְּכָל יוֹם, יְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים עַל יִסּוּרָיו בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, וְיִשְׁפֹּט עַצְמוֹ וְיִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב אִם נוֹהֵג הוּא בְּכָל מַעֲשָׂיו וּמִדּוֹתָיו כַּהֹגֶן וְכָרָאוּי. עַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהַעֲלוֹת אֶת הַיִּרְאָה לְשָׁרְשָׁהּ, הַיְנוּ לְדַעַת. הַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לְהָבִין וּלְהַרְגִּישׁ שֶּׁאֵין צָרִיךְ לִפְחֹד מִשּׁוּם נִבְרָא וּמִשּׁוּם דָּבָר, רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְתוֹרָה שֶׁבַּנִּגְלֶה, הַיְנוּ לִידִיעַת הַתּוֹרָה שֶׁבַּנִּגְלֶה וּלְקִיּוּם הַלִּמּוּד. וְעַל יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבַּנִּגְלֶה בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי, וְהִתְבּוֹדְדוּת כָּרָאוּי בֶּאֱמֶת, זוֹכֶה לִתְפִלָּה בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ, כַּמְּבֹאָר לְמַעְלָה. וְעַל יְדֵי תְּפִלָּה בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ זוֹכֶה לְסִתְרֵי דְּאוֹרָיְיתָא. הַיְנוּ לְהָבִין אֶת סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, הַיְנוּ פֵּרוּשִׁים אֲמִתִּיִּים בַּתּוֹרָה שֶׁאֵינָם מְפֹרָשִׁים. וְסוֹדוֹת הַתּוֹרָה הַנַּ"ל הֵם הָאוֹר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גְּנָזוֹ בִּתְחִלַּת בְּרִיאַת הָעוֹלָם עֲבוּר צַדִּיקֵי אֱמֶת. אַשְׁרֵי הָאִישׁ שֶׁזּוֹכֶה לְתוֹרָה וְלִתְפִלָּה כַּמְּבֹאָר בְּסָעִיף זֶה:

26

Even when a person cannot speak anything at all to Hashem — and it seems to him he cannot open his mouth to pray or to speak in hisbodidus — because of his great materiality, being very gross through his lusts and evil traits; or because of the troubles and sufferings, G-d have mercy, passing over him materially and spiritually — through which he is very distanced, G-d forbid, from Hashem — and because of this cannot open his mouth to tell Hashem all his upheavals and experiences — nonetheless he must know that precisely then he must strengthen and force himself to cry out to Hashem from within the straits and distress. For the primary arousal is precisely when the person is, G-d forbid, in great straits — that he prevail and be aroused to cry out to Hashem, may He be blessed. And through his cries from the straits, Hashem saves him — and afterward usually comes to great abundance. And then he can pray to Hashem and tell Him everything he needs — until one can attain ruach hakodesh. And all this through arousal to Hashem from within the straits and bitterness — when one genuinely draws close to Him, may He be blessed.

27

בְּכָל אָדָם מְצוּיָה בְּחִינַת נָחָשׁ, הַיְנוּ הַיֵּצֶר הָרַע, הַמְּפַתֶּה אֶת הָאָדָם, וּמְדַבֵּר עַל לִבּוֹ שֶׁיִּתְפַּלֵּל רַק עֲבוּר טוֹבָתוֹ הַגַּשְׁמִית. כְּלוֹמַר שֶׁיִּתְפַּלֵּל בִּכְדֵי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִתֵּן לוֹ בְּרִיאוּת וּפַרְנָסָה וְכַיּוֹצֵא. וְאֵין נָכוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן, רַק צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל כִּי הַתְּפִלָּה חִיּוּב הִיא עַל כָּל אָדָם לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל הַטּוֹבוֹת וְהַחֲסָדִים שֶׁעוֹשֶׂה עִמּוֹ בְּכָל יוֹם, כַּמְּבֹאָר בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה לְכָל אָדָם נִסִּים וְטוֹבוֹת בְּכָל יוֹם. וְעַל יְדֵי הַהוֹדָיָה וְהַהַלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּעֲבוּר טוֹבוֹתָיו וַחֲסָדָיו, מַכִּירִים אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמִתְקָרְבִים אֵלָיו, כַּמְּבֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק שְׁנִי (סִימָן ב'), בַּתּוֹרָה יְמֵי חֲנֻכָּה. וְעַל יְדֵי שֶׁמִּתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי, כַּמְּבֹאָר לְמַעְלָה, וּבִפְרָט כַּמְּבֹאָר בְּסָעִיף כ"ו, זוֹכֶה לָאוֹר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גְּנָזוֹ עֲבוּר צַדִּיקֵי הָאֱמֶת, כַּמְּבֹאָר בְּסָעִיף כ"ו, בְּסוֹפוֹ:

27

Most often what prevents one from praying with longing and vitality as it should be is because one falls in one's mind — feeling that one is sunk in evil deeds and evil traits, and very far from Hashem. Therefore one must revive oneself before prayer by seeking and finding within oneself some good points. For certainly at some point in one's life one has done several commandments and good deeds. And even though the commandments and good deeds one has done are mixed with many ulterior motives and dross — nonetheless good points are also found in them that can revive and gladden oneself. And through this one will be able to pray as it should be.

28

הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל. הַיְנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְאַוֶה שֶׁכָּל יְהוּדִי יְבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ כָּל דָּבָר הַדָּרוּשׁ לוֹ. כִּי כַּאֲשֶׁר מְבַקְשִׁים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֵן טוֹבָה נְחוּצָה, הֵן לְהִנָּצֵל מִצָּרוֹת וְיִסּוּרִים, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ וּמוֹשִׁיעוֹ, עַל יְדֵי זֶה מַכִּיר אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, וְהוּא מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנַת הַשְׁגָּחָה וְיִרְאַת הַשֵּׁם, שֶׁזֶּה עִקַּר יְסוֹד וְשֹׁרֶשׁ עֲבוֹדַת ה'. וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְפַּלְּלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, גּוֹרְמִים לוֹ כִּבְיָכוֹל תַּעֲנוּג גָּדוֹל:

28

The chazan who prays before the ark must be in such a state that he can gather all the good points found in every person among those praying with him — until all the good points are included within him. And he must pray with all the goodness of all those praying with him — that is, he must have the ability to receive the strength and holiness of all the good points found among those praying with him — and with that strength and holiness to pray in truth.

29

כַּאֲשֶׁר אָנוּ קוֹרְאִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְפִלּוֹת וּבְרָכוֹת, בִּשְּׁבָחִים וּבִתְּאָרִים שֶׁקּוֹרְאִים לְאָדָם, כְּגוֹן "מֶלֶךְ", "גָּדוֹל", "גִּבּוֹר", "נּוֹרָא" וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלֶּה, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ קוֹלֵנוּ, זֶהוּ חַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי אִלּוּ לֹא נָתַן לָנוּ רְשׁוּת, לִקְרֹא לוֹ בַּשְּׁבָחִים הַנַּ"ל, לֹא הֻתַּר לָנוּ לִקְרֹא לוֹ בִּשְּׁבָחִים וּתְאָרִים הַנֶּאֱמָרִים עַל אָדָם, כִּי כְּבוֹדוֹ וּגְדֻלָּתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גָּדוֹל לְאֵין שִׁעוּר מִן הַשְּׁבָחִים וְהַתְּאָרִים הַנַּ"ל. רַק מֵחֲמַת אַהֲבָתוֹ אוֹתָנוּ וַחֲסָדָיו הָרַבִּים, נָתַן לָנוּ רְשׁוּת לִקְרֹא אוֹתוֹ בַּשְּׁבָחִים הַנַּ"ל וּלְהִתְפַּלֵּל אֵלָיו בִּכְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְהִדַּבֵּק בּוֹ. וּבְעֵת הַתְּפִלָּה, הֵן בְּעֵת תְּפִלַת חִיּוּב, הֵן בְּעֵת תְּפִלּוֹת אֲחֵרוֹת, הֵן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, הֵן בְּשָׂפָה הַמֻּכֶּרֶת לוֹ, צָרִיךְ לִזְכֹּר בִּגְדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, לִפְנֵי מִי הוּא עוֹמֵד בִּתְפִלָּתוֹ, וּלְהִתְפַּלֵּל בְּהִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה וּבְהִתְלַהֲבוּת מְרֻבָּה, וְהַכֹּל בֶּאֱמֶת. וּבִפְרָט יֵשׁ לְהִזָּהֵר בְּעֵת אֲמִירַת הַשְּׁבָחִים הַנַּ"ל, לוֹמַר אוֹתָם בְּכָל לִבּוֹ בֶּאֱמֶת. וְצָרִיךְ לְהִזָּהֵר מְאֹד לְהַקְשִׁיב לְמִלּוֹת הַתְּפִלָּה הַיּוֹצְאוֹת מִפִּיו, בְּכָל כֹּחוֹ וּבִמְסִירוּת נֶפֶשׁ. כַּמְּבֹאָר בְּסָעִיף כ"ו:

29

Now prayer is in exile — that is, in our time it is almost unheard of that a person feels the importance of prayer and believes in its power. For in truth prayer possesses very great power — through genuine prayer as it should be, one can save oneself from all manner of sufferings and dangers. But because one does not truly and wholeheartedly believe in the power of prayer — because of this one does not use prayer and faith, and it seems to one that everything follows nature. And one falls, G-d forbid, into heresies and heretical views — and the way of prayer and faith is greatly weakened. As is explained in Likutay MoHaRaN Part II, §67, in the Torah "Bereishis le'einei kol Yisrael" — that when the "lights of fire" strengthen — that is, heresies and naturalistic views — through this "lights of light" weaken — that is, genuine faith and the power of prayer. And from this it follows that many people distance so far from faith and prayer that they abandon prayer entirely — and distance, G-d have mercy, completely from genuine faith. And even people who do not abandon prayer entirely — even those who pray every day — but because of lacking faith feel no vitality and no importance in prayer. And when they stand to pray, the obligation of prayer is a burden and load upon them — desiring to quickly be rid of prayer — because they feel no taste or vitality in it. And through complete fear — that is, through genuine fear of Heaven, in which only fear of Hashem is before one and nothing else — to which complete fear it is impossible to attain except through rectifying the three evil traits — as explained in Likutay Aitzos, entry "Yirah" [fear] §20 — through this one redeems prayer from exile. And then the prayer is complete — that is, the prayer then has great importance in the eyes of the one praying, and one feels great taste and vitality in one's prayer and in other prayers and requests. And when one merits complete prayer as described above — one has no need of a doctor for healing. For through genuine prayer and faith as it should be, one is healed through every food and drink that enters one — as stated in the Torah : "And you shall serve Hashem your G-d, and He will bless your bread and your water, and I will remove illness from your midst." That is: when you strengthen yourselves in genuine and complete prayer and faith — then Hashem, may He be blessed, will place blessing in the food and drink — and through this all manner of illness and weakness will be healed. And when one merits complete prayer as described above — this is the aspect of the flowering of Mashiach — as explained in Likutay MoHaRaN Part II, §1, in the Torah "Tiku Memshalah." That is: this is the knowledge that will be revealed when Mashiach comes. For Mashiach our righteous one will introduce genuine knowledge into the world — and all people will feel the importance of prayer and will know that every matter a person needs, one cannot attain except through prayer and supplication to Hashem. And they will know in completeness that the course of nature has no substance of its own — for every matter is accomplished only by His command, may He be blessed. And faith and knowledge such as these are called "the flowering of Mashiach." And all the heavenly hosts — the stars and constellations and all the supernal ministers — are subservient to the person who merits prayer with complete faith. That is: the person who merits prayer with complete faith rules by the permission of the Holy One, blessed be He, over all the heavenly hosts — that is, over all the course of nature. For all the forces of nature receive their vitality from him — as all this is explained in the aforementioned Torah "Tiku Memshalah." And he finds favor in the eyes of all — and through this can bind himself to the roots of the souls of Israel — that is, the true famous ones and true leaders of the generation, who are appointed over all the souls of Israel and are therefore called the "roots of the souls of Israel." And the brazenness of the false leaders and false celebrities — whose entire rule is only through brazenness — falls and is nullified before the person who merits genuine prayer and faith. And one also merits to rule over the angels — and his rule is sustained. Which is the purpose of every person from Israel — for every Jew was created in order to rule over the angels. All this is explained in the aforementioned Torah "Tiku."

30

כָּל אֶחָד מִמְּפָרְשֵׁי הַתּוֹרָה, [הַיְנוּ כָּל אָדָם שֶׁחָפֵץ לְפָרֵשׁ אֶת לִמּוּדֵי הַתּוֹרָה, בִּכְדֵי שֶׁיָּבִינוּ אֶת פֵּרוּשׁ הַלִּמּוּד, וּבִפְרָט מִי שֶׁמְּלַמֵּד תּוֹרָה בָּרַבִּים, צָרִיךְ בְּוַדַּאי לְהַסְבִּיר אֶת דְּבָרָיו בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁכָּל אָדָם הַשּׁוֹמֵעַ אֶת הַלִּמּוּד יָבִין אֶת הַדְּבָרִים שֶׁשּׁוֹמֵעַ, כַּמְּבֹאָר בְּמִדְרַשׁ רַבָּה עַל הַפָּסוּק (שִׁיר הַשִּׁירִים, ד, יא.) "דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ" [שֶׁאָסוּר לְלַמֵּד בָּרַבִּים, רַק אִם יָכוֹל לְהַסְבִּיר אֶת לִמּוּד הַתּוֹרָה, שֶׁהַדְּבָרִים הַנִּשְׁמָעִים עֲרֵבִים יִהְיוּ לַשּׁוֹמְעִים כִּדְבַשׁ וְחָלָב.] טֶרֶם הַלִּמּוּד, צָרִיךְ הַמְּפָרֵשׁ, מַסְבִּיר הַתּוֹרָה, לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי לְעוֹרֵר אֶת הַ"לֵּב הָעֶלְיוֹן". הַיְנוּ כְּדֵי לְעוֹרֵר רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶּׁיַּשְׁפִּיעַ עָלָיו דִּבּוּרִים חוֹצְבֵי לַהֲבוֹת אֵשׁ, הַיְנוּ דִּבּוּרֵי הִתְעוֹרְרוּת, שֶׁיּוּכַל לְעוֹרֵר בֶּאֱמֶת אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּאִים לִשְׁמֹעַ אֶת תַּלְמוּדוֹ, וְרַק אַחַר כָּךְ יַתְחִיל לְבָאֵר. כִּי כַּאֲשֶׁר מְבָאֵר הַתּוֹרָה, מִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּסַיְּעוֹ לְהַסְבִּיר וּלְבָאֵר אֶת לִמּוּד הַתּוֹרָה כָּרָאוּי טֶרֶם יַתְחִיל לִלְמֹד וּלְבָאֵר, אֲזַי מַמְשִׁיךְ הוּא בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה בְּשֶׁפַע גָּדוֹל גַּם כֵּן מִלֵּב הָעֶלְיוֹן. הַיְנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְסַיְּעוֹ לְהָבִין בֵּאוּרִים אֲמִתִּיִּים בַּתּוֹרָה, וּמְסַיְּעוֹ שֶׁיּוּכַל לְהַסְבִּיר בְּאֹפֶן שֶׁכָּל אָדָם שֶׁשּׁוֹמֵעַ אֶת הַלִּמּוּד, יָבִין כָּרָאוּי אֶת הַדְּבָרִים הַנִּשְׁמָעִים:

30

Three things ruin the service of prayer — that is, three evil traits: if a person is caught in them he cannot pray properly and cannot engage in any prayer service, for the evil of these evil traits prevents and delays him. The first: one must be careful not to transgress "do not despise any person" — that is, not to disgrace any person [besides a person who disgraces, G-d forbid, Hashem, or who disgraces the light of the true Tzadik — as explained in Likutay Halachos, laws of blessings over fruit, halacha 8, §15]. And if one is not careful in this, prayer is blemished and ruined — one cannot pray and engage properly in any prayer service. The second thing is corruption of faith — that is, faith is not complete: not believing, G-d forbid, in particular Providence, that everything is for the good. Both goodnesses and sufferings are only by His particular Providence, and not according to nature at all. And not believing that only Hashem can help from troubles and sufferings — not efforts and natural causes. For one who believes that efforts and natural causes can help — this is called a corruption of faith and an aspect of idolatry. And because of this one's prayer service is ruined and blemished — that is, one has no will or longing to pray or to engage in any prayer service — until one merits complete proper faith. The third is a blemish of the bris — that is, corruption of the mind through evil reflections and especially reflections of sexual immorality, G-d have mercy. For the primary rectification of the bris is only through guarding the thought from evil reflections in general — and especially from reflections of sexual immorality. Thus is it explained in all the books of the Rebbe, of blessed memory. But one who is not careful to guard his mind from evil reflections and evil thoughts — this is a blemish of the bris, and through this one cannot pray properly and cannot engage in any prayer service. And when one merits and is saved from these three things — then one merits complete prayer and has no need of a doctor for healing — only meriting to be healed through every food and drink that enters one, as described in §78. And one merits all the rectifications described in §78.

31

כַּאֲשֶׁר מִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ טֶרֶם לִמּוּדוֹ, כַּמְּבֹאָר בְּסָעִיף ל', צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּתַחֲנוּנִים וּלְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַתְּנַת חִנָּם, וְלֹא לְבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ יְשׁוּעָה בַּעֲבוּר "צִדְקוּתוֹ" וּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים. כִּי כַּאֲשֶׁר הָאָדָם חָפֵץ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעַזְרֵהוּ בַּעֲבוּר צִדְקוּתוֹ וּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים, הֲרֵי דָּבָר זֶה הוּא בְּגֶדֶר גֵּאוּת וְגַדְלוּת. רַק צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ מַתְּנֹת חִנָּם, מַמָּשׁ כְּפִי שֶׁהֶעָנִי וְהַדַּל מְבַקְשִׁים נִדְבַת לֵב אֲנָשִׁים. וְכֵן צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁאָסוּר לְהִתְעַקֵּשׁ עַל שׁוּם דָּבָר. הַיְנוּ כְּשֶׁמְּבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ טוֹבָה, אַל יִתְעַקֵּשׁ שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנוֹ תֵּכֶף דַּיְיקָא, רַק צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ עַל כָּל דָּבָר נָחוּץ, וְאִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹשִׁיעוֹ מִיָּד, מַה טוֹב, וְאִם לֹא, יוֹסִיף לְבַקֵּשׁ וִיחַכֶּה עַד שֶׁיַּעַזְרֵהוּ:

31

Sometimes an illness remains concealed, G-d have mercy, from the person — that is, the internal organs are ill, G-d forbid, and no one knows of it — not even any doctor, for the illness is not revealed and dwells, G-d forbid, inside. And even the sick person himself does not feel it when the illness is still in its beginning. And afterward, when it grows and spreads, G-d forbid, and is already evident in the body, G-d have mercy — then it is already hard to heal, for it has already spread throughout the body. But when one merits complete prayer and faith as it should be, one can be healed through food and drink from all manner of illness — even when the illness is still concealed from the person. And through genuine and complete prayer and faith, one can merit healing through food and drink — so that one never comes to illness at all. May Hashem, may He be blessed, always protect us in His mercy from all manner of illnesses and from all manner of sufferings.

32

כְּשֶׁהַמְּלַמֵּד בָּרַבִּים מִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ טֶרֶם לִמּוּדוֹ, כַּמְּבֹאָר בְּסָעִיף ל', צָרִיךְ לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ עִם הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּאִים לְהַקְשִׁיב לְתוֹרָתוֹ. וְאָז תְּפִלָּתוֹ בְּגֶדֶר תְּפִילַת רַבִּים הִיא, וְתִתְקַבֵּל בְּוַדַּאי לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְגַם נוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה רַבָּה לְמַעְלָה, וְלָכֵן לִמּוּדוֹ בָּרַבִּים בְּוַדַּאי עוֹשֶׂה פֵּרוֹת כָּרָאוּי:

32

The primary completeness of prayer is through truth. And to genuine prayer one merits through hallel and thanksgiving to Hashem. That is: through a person recognizing and feeling Hashem's kindnesses and goodnesses with him always — and praising and thanking Him always. And through the study of halachos — which are the primary delights of the World to Come — that is, through studying halachos and teachings that arouse the person to fear of G-d and to recognize the kindnesses and goodnesses Hashem, may He be blessed, does with him — through which one is aroused to always give thanks and praise to Him — which is the primary delight of the World to Come, as explained in Likutay MoHaRaN Part II, §2, in the Torah "Ymai Chanukah" at its beginning — through this one merits genuine and complete prayer as it should be.

33

כָּל אָדָם יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת נִגְלֶה וְנִסְתָּר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה. הַיְנוּ מַה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת, הַיְנוּ הֶרְגֵּשִׁים אֲמִתִּיִּים בְּדַעַת תּוֹרָה וֶאֱמוּנָה, שֶׁיָּכוֹל לְגַלּוֹתָם וּלְהַסְבִּירָם גַּם לַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים, זֶה מְכֻנֶּה "נִגְלֶה". אֲבָל גַּם יֵשׁ בּוֹ הַשָּׂגוֹת וִידִיעוֹת, הַיְנוּ הֶרְגֵּשִׁים אֲמִתִּיִּים בְּדַעַת הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, שֶׁמֵּבִין אוֹתָם בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי, רַק שֶׁלֹּא בִּשְׁלֵמוּת מַמָּשׁ עַד שֶׁיּוּכַל לְגַלּוֹתָם וּלְהַסְבִּירָם לַאֲחֵרִים, וְזֶה מְכֻנֶּה "נִסְתָּר". וְכָל אָדָם צָרִיךְ לַעֲלוֹת כָּל פַּעַם מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא. הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל פַּעַם לְהַשִּׂיג הַשָּׂגָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר וְהֶרְגֵּשׁ גָּדוֹל יוֹתֵר בְּדַעַת הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל לְגַלּוֹת וּלְבָאֵר לַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים גַּם אֶת הַנִּסְתָּר, שֶׁלָּזֶה זוֹכֶה עַל יְדֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה וְרִבּוּי תְּפִלָּה. הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לְהַרְבּוֹת בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה, אֲבָל בֶּאֱמֶת מַמָּשׁ, כַּמְּבֹאָר בְּאוֹת ת' עֵרֶךְ "תַּלְמוּד תּוֹרָה", בְּכַמָּה סְעִיפִים. וְצָרִיךְ לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לְהָבִין אֶת הַ"נִּסְתָּר", הַיְנוּ אֶת הַהַשָּׂגוֹת וְהַיְדִיעוֹת שֶׁמִּקֹּדֶם לֹא יָכוֹל הָיָה לְגַלּוֹתָם וּלְבָאֲרָם לַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים, שֶׁיִּזְכֶּה לַהֲבִינָם בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל לְגַלּוֹתָם לַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים, וּלְהַרְבּוֹת בְּבַקָּשָׁה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לְ"נִסְתָּר" גָּדוֹל יוֹתֵר, הַיְנוּ לְדַעַת גְּדוֹלָה יוֹתֵר, וּלְהַשָּׂגוֹת אֲמִתִּיּוֹת גְּדוֹלוֹת יוֹתֵר בְּדַעַת הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה, מִמַּה שֶׁהָיָה לוֹ מִקֹּדֶם. גַּם צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהַנִּסְתָּר הַגָּדוֹל יוֹתֵר, הַיְנוּ הַדַּעַת הַמְּרֻבָּה יוֹתֵר, יָבִין כָּל כָּךְ בִּשְׁלֵמוּת עַד שֶׁיּוּכַל לְגַלּוֹת וּלְבָאֵר גַּם זֹאת לַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים. וְהַזְּכִיָּה לְדַעַת גְּדוֹלָה יוֹתֵר בְּכָל פַּעַם, מְכֻנָּה "מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא". וּכְשֶׁזּוֹכֶה לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, כַּמְּבֹאָר לְמַעְלָה, זוֹכֶה לְתוֹרַת ה' וּתְפִלַּת ה', כַּמְּבֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א' (סִימָן כב), בְּתוֹרָה "חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם". וְעַל יְדֵי שֶׁמִּתְחַזֵּק לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, כַּמְּבֹאָר לְמַעְלָה, זוֹכֶה לְשִׂמְחָה, הַיְנוּ לִשְׂמוֹחַ בְּכָל נְקוּדָה טוֹבָה וּמִדָּה טוֹבָה. וְעַל יְדֵי הַשִּׂמְחָה הַנַּ"ל זוֹכֶה לְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, הַיְנוּ לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמֶת וְלֹא לְהִתְבַּטֵּל מִפְּנֵי שׁוּם לֵץ וּמִתְנַגֵּד, וְכֵן לֹא לְהִתְבַּטֵּל מִפְּנֵי שׁוּם מְנִיעָה וּמִפְּנֵי שׁוּם בִּלְבּוּל הַחֲפֵצִים לְהַרְחִיקוֹ מִן הָאֱמֶת. וְכֵן הוּא מִתְחַזֵּק לְהִתְרַחֵק מִן הַמְּפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, וּלְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, עַל מְנָת לְקַבֵּל מֵהֶם אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת גְּדוֹלָה. וְהָעִקָּר מַה שֶׁזּוֹכֶה לְכָל מַה שֶׁמְּבֹאָר בְּסָעִיף זֶה, הוּא עַל יְדֵי תְּפִלָּה בְּכַוָּנָה שְׁלֵמָה. כַּמְּבֹאָר בְּסָעִיף כ"ו, עַיֵּן שָׁם. וְלִתְפִלָּה כָּרָאוּי זוֹכֶה עַל יְדֵי יִרְאַת ה' בֶּאֱמֶת, וְעַל יְדֵי בּוּשָׁה דִּקְדֻשָּׁה, הַיְנוּ כְּפִי יִרְאַת שָׁמַיִם אֲמִתִּי שֶׁבּוֹ, בּוּשָׁתוֹ מִפְּנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לַעֲבֹר עֲבֵרוֹת וְרִחוּקוֹ מִן הָרַע, כֵּן זוֹכֶה לִתְפִלָּה בְּכַוָּנָה כָּרָאוּי בֶּאֱמֶת. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְקַבֵּל מוּסָר מִמּוֹכִיחֵי אֱמֶת, הַיְנוּ מִצַּדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁתּוֹכַחְתָּם וּמוּסָרָם הֵם בִּשְׁלֵמוּת אֲמִתִּית, וְעַל יְדֵי זֶה מִתְבַּטְּלִים גֵּרוּשִׁים וּמַחֲלֹקֶת מִן הָעוֹלָם, מִתְרַבֶּה הַשָּׁלוֹם בָּעוֹלָם, וְנַעֲשֶׂה שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל לְבֵין אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְגַם הַקְּדֻשָּׁה מִתְתַּקֵּנֶת וְנֶחְתֶּמֶת בְּחוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם. כָּךְ מְבֹאָר הַכֹּל בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א' בַּתּוֹרָה חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם:

33

Through the genuine prayer of Israel to Hashem in truth and completeness as it should be — through this they have the strength and ability to nullify all manner of evil decrees and to accomplish before Him, may He be blessed, all manner of salvations and goodnesses. For evil decrees come from the intensification of accusations, G-d have mercy. And through genuine prayer, all manner of accusations are nullified — and thereby all manner of evil decrees are automatically nullified. And then the Name "El" is called upon Israel. Thus is it explained in Likutay MoHaRaN in the aforementioned Torah "Ymai Chanukah."

34

מִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ וּמוֹסֵר נַפְשׁוֹ עַל הַתְּפִלָּה, הַיְנוּ גַּם כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ מְנִיעוֹת וְנִסְיוֹנוֹת בְּפַרְנָסָה אוֹ בְּעִנְיָנִים נְחוּצִים אֲחֵרִים, הַחֲפֵצִים לְבַטְּלוֹ מִן הַתְּפִלָּה אוֹ מֵעִנְיְנֵי תְּפִלָּה אֲחֵרִים, וְהוּא מִתְחַזֵּק וְעוֹמֵד בַּנִּסָּיוֹן, וְאֵינוֹ מְבַטֵּל שׁוּם תְּפִלָּה מֵחֲמַת הַמְּנִיעוֹת וְהַנִּסְיוֹנוֹת, זֶה מְכֻנֶּה תְּפִלָּה בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ. כִּי צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ גְּדוֹלָה לַעֲמוֹד בַּנִּסָּיוֹן, וְלֹא לְבַטֵּל שׁוּם תְּפִלָּה בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמְדִים לְפָנָיו נִסְיוֹנוֹת וּמְנִיעוֹת. הָאָדָם הַמִּתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה כַּמְּבֹאָר בְּסָעִיף זֶה, צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁבְּעֵת שֶׁנִּכְנָסִים לְמֹחוֹ מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, צָרִיךְ הוּא לְהִתְחַזֵּק בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ לְהַקְשִׁיב לְתֵבוֹת הַתְּפִלָּה, וְעַל יְדֵי זֶה מִמֵּילָא יִתְבַּטְּלוּ מִמֶּנּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת הַזָּרוֹת וִיתֻקְּנוּ תִּקּוּנִים רַבִּים:

34

The primary prayer consists of mercy and supplications. That is: when praying to Hashem — whether praying the fixed prayers of Shacharis, Minchah, and Ma'ariv, or when engaged in other prayers such as Psalms and the like — one must pray with calmness, humility, and supplication to Hashem. And just as one speaks before a king or great minister when requesting goodness from them — certainly speaking then with calmness, humility, and supplication — so must one speak to Hashem, whether praying the fixed prayers or engaged in other prayers as described above. And not like those people who rush through the prayer hurriedly — or when engaged in other prayers say the words very quickly — not listening to their own words and not knowing what their mouth speaks. Rather one must know and remember during prayer — or when engaged in other prayers — that one is speaking to Hashem, may He be blessed. Therefore one must pray with calmness, humility, and supplication — as one speaks to a king or great minister — as stated in tractate Avos : "Do not make your prayer fixed — but rather mercy and supplications." And one must also know that the primary mercy depends upon knowledge. That is: when one merits genuine knowledge, one understands what genuine mercy is. For a person without genuine knowledge can commit the greatest wrong or transgress the greatest sin — and it seems to him that he is compelled to do so out of mercy. For example: when a person lacks Parnasah, G-d forbid, and commits a wrong — and especially if one transgresses an outright sin, G-d forbid, in a matter of Parnasah — in order to fill one's lack, thinking one is compelled to do so out of mercy for oneself or for one's household. Or when a Jew raises his children contrary to Torah knowledge, G-d forbid — thinking one is compelled to do so out of mercy for one's children, so that they will have Parnasah in the future, etc. — one must know that this is the mercy of the Sitra Achara. For from such mercy — which is contrary to the Torah — cruelty and murder emerge, G-d forbid. And from such mercy one gives sustenance — that is, strength — to the Sitra Achara, as explained in Likutay MoHaRaN Part II, §8, in the Torah "Tiku Tochachah." And through doing good deeds that are contrary to the Torah while imagining this to be mercy — which is in truth cruelty and murder as described above — through this one's knowledge becomes small and diminished, and the lust for sexual immorality overpowers him, G-d have mercy. And the prayers one prays at that time are in the aspect of harsh judgment — that is, his prayers are not pleasing to Hashem and Hashem, may He be blessed, has no pleasure from his prayers. And one needs a person of great power — that is, a great and true Tzadik — who can pray a prayer of complete harsh judgment — so as to extract from the Sitra Achara all the vitality it has sucked from the holiness of Israel — as explained in the aforementioned Torah "Tiku Tochachah." And through this the true Tzadik rectifies all that was corrupted by the mercy of the Sitra Achara. And through this converts are made and the honor of Hashem is magnified. And through this one merits the spreading of prophecy. And through this the imagination is purified. For when the imagination is confused, the person falls to lusts, heresies, and all manner of blemishes. But when the imagination is pure and clean, one is saved from lusts, heresies, and all manner of errors. And one merits complete faith — the faith in particular Providence: genuinely believing that all material matters are only by particular Providence and not from any course of nature at all. And through this one merits the song that will be sung in the future — meriting to sing only melodies through which one is aroused to Hashem — as will be in the future, when all Israel will engage only in melodies through which they are aroused to draw close to Hashem. All this is explained in Likutay Halachos: the explanation of the words "the song that will be aroused in the future," the clarification of the imagination, and the completeness of faith.

35

צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַכְנִיעַ אֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת הַזָּרוֹת בְּעֵת הַתְּפִלָּה. כִּי כָּל מִינֵי שְׁטֻיּוֹת וְכָל מִינֵי בִּלְבּוּלִים שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם כֻּלּוֹ מֵעִנְיָנָיו, בָּאִים עַל דַּעְתּוֹ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה אוֹ בְּשָׁעָה שֶׁעוֹסֵק בִּתְפִלּוֹת אֲחֵרוֹת, וּמְבַלְבְּלִים מְאֹד אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּעֵת תְּפִלָּה דַּיְיקָא. עַל כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק מְאֹד לְגָרֵשׁ אֶת הַבִּלְבּוּלִים וְאֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת הַזָּרוֹת שֶׁעוֹלִים בְּדַעְתּוֹ לְבַלְבְּלוֹ בְּעֵת תְּפִלָּה דַּיְקָא. הָעֵצוֹת לְגָרֵשׁ מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּבִלְבּוּלֵי הַמֹּחַ, הִנָּן מְבֹאָרוֹת בְּלִקּוּטֵי עֵצוֹת אוֹת מ' עֵרֶךְ "מַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים", בְּכַמָּה סְעִיפִים:

35

Through a neighbor who joins a Jewish gathering — that is, when there is a gathering of people engaged in genuine prayer and Torah study without any falsehood — as the true Tzadikim teach to engage in Torah and prayer in truth as it should be — then when a new person joins this gathering to genuinely engage with them in Torah and prayer — through this the house of prayer grows — that is, the collective power of the holiness of Israel. And Hashem, may He be blessed, has great delight from this. And through this His mercy is aroused to forgive Israel their iniquities — and healing flows to them.

36

עִקַּר הַתְּפִלָּה הִיא עַל יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה. הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל כָּל דָּבָר שֶׁנָּחוּץ לוֹ, הֵן בְּגַשְׁמִיּוּת הֵן בְּרוּחָנִיּוּת. וַאֲפִלוּ הוּא שָׁרוּי חַס וְשָׁלוֹם בְּצָרוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁזָּקוּק לְנִסִּים וְנִפְלָאוֹת לְמַעְלָה מִדֶּרֶךְ הַטֶּבַע כְּדֵי לְהִוָּשַׁע, צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּלְהַאֲמִין שֶׁעַל יְדֵי רִבּוּי תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי יַצִּילוֹ, אֲפִלוּ בְּנִסִּים לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע, כְּפִי הַמְּבֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן (ח"א סִימָן ז), שֶׁתְּפִלָּה מְשַׁנָּה הַטֶּבַע. וְצָרִיךְ לִזְכֹּר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲמוֹד לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְפִלָּה לְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו עַל צְרָכָיו, רַק אִם מִתְחַזֵּק בְּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְּבֹאָר בִּתְחִלַּת הַסָּעִיף. כִּי כָּל אָדָם לְפִי מַה שֶׁמַּרְגִּישׁ אֶת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא, וּכְפִי שֶׁמַּרְגִּישׁ אֶת קַטְנוּתוֹ, שִׁפְלוּתוֹ וְרִחוּקוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה עֹז בְּלִבּוֹ לְבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ כָּל דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ. וּכְדֵי לְהַשִּׂיג עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל הַנָּחוּץ כַּמְּבֹאָר לְמַעְלָה, לָזֶה זוֹכֶה עַל יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה כָּזוֹ שֶּׁמִּתְגַּבֵּר שֶׁלֹּא לְהִתְבַּטֵּל מִפְּנֵי חוֹלְקִים וּמוֹנְעִים, הַיְנוּ מֵאֲנָשִׁים הַחֲפֵצִים לְמָנְעוֹ מֵעֲבוֹדַת ה' בֶּאֱמֶת. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְקַבֵּל חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה דִּקְדֻשָּׁה, הַיְנוּ לִמּוּדִים אֲמִתִּיִּים מִמּוֹכִיחֵי אֱמֶת, וְזוֹכֶה לְהִתְרַחֵק מִמּוֹכִיחֵי שֶׁקֶר וּמִמַּנְהִיגֵי שֶׁקֶר. וְאָז זוֹכֶה לִתְפִלָּה בְּכַוָּנָה, שֶׁעִקַּר הַתְּפִלָּה הוּא רַק עַל יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְּבֹאָר לְמַעְלָה:

36

It is explained above in the entry "Tefilah" §34 — that during prayer all manner of alien thoughts and all manner of confusions penetrate the mind. And the primary counsel to flee and be saved from alien thoughts and confusions is only not to fear and not to pay attention to the confusions — but to apply all the mind and heart to the prayer words, and to listen well to what one's mouth enunciates. And through this the confusions and alien thoughts will automatically be nullified — as described in the entry "Machshavos veHirhoorim" §8. And if nonetheless — even though using the counsel described in this section — the alien thoughts and confusions still overpower and confuse — nonetheless one must remember that one is obligated to strengthen oneself and fulfill the aforementioned counsel many times, and not pay any attention to the confusions — only to firmly bind thought to the prayer words. And through this certainly all the confusions and alien thoughts will leave the mind. See "Machshavos veHirhoorim" §8.

37

עִקַּר הַתְּפִלָּה הוּא בַּפֶּה דַּיְקָא. הַיְנוּ, כְּשֶׁמְּבַקֵּשׁ דְּבַר מַה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, צָרִיךְ לְהוֹצִיא אֶת הַבַּקָּשָׁה בְּפִיו כָּרָאוּי, וְאֵין מַסְפִּיק שֶׁיְּבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רַק בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, הֲגַם שֶׁהוּא יוֹדֵעַ מַחֲשָׁבוֹת. הֵן כַּאֲשֶׁר מְבַקֵּשׁ עַל רוּחָנִיּוּת, אוֹ בַּעֲבוּר גַּשְׁמִיּוּת, צָרִיךְ לְבַטֵּא בְּפִיו הַכֹּל כָּרָאוּי לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי דִּבּוּר הַתְּפִלָּה שֶׁמּוֹצִיא מִפִּיו הוּא כְּלִי לְקַבֵּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁפַע וּבְרָכָה. עַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לָדַעַת שֶׁכַּאֲשֶׁר חָסֵר הוּא דָּבָר נִצְרָךְ, הֵן בְּרוּחָנִיּוּת הֵן בְּגַשְׁמִיּוּת, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ עַל כָּךְ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְהוֹצִיא מִפִּיו אֶת בַּקָּשָׁתוֹ, בִּכְדֵי שֶׁיִּמָּשֵׁךְ בָּזֶה שֶׁפַע וּבְרָכָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:

37

During prayer or when engaged in other prayers, one must cleave to Hashem, may He be blessed. That is: one must remember only Hashem and not feel or remember any person. That is: one must think that nothing exists in the world except Hashem, may He be blessed — and besides the one praying there is no creature — so as not to be deterred before anything, not fear anything, and not hope to any person except Hashem alone. For when one feels anything besides Him, may He be blessed — one certainly cannot pray and engage in any prayer as it should be. Therefore during prayer or when engaged in other prayers it is forbidden to reflect on anything — only to listen to the prayer words one is engaged in. In §55 of the entry "Tefilah" it is explained that during prayer service one must also nullify oneself — that is, not even feel oneself — only Hashem alone. And one must listen well to the prayer words one is engaged in, and remember that through these words one speaks to Hashem Himself and that nothing exists besides Him — as described in this section.

38

מַה שֶּׁמַּכִּין כַּף אֶל כַּף בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה הוּא כְּדֵי לְטַהֵר אֶת הָאֲוִיר בְּמָקוֹם בּוֹ הוּא מִתְפַּלֵּל, כִּי מְחִיאַת כַּפַּיִם מְטַהֶרֶת אֶת הָאֲוִיר וּמְקַדַּשְׁתּוֹ בִּקְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא שֶׁמְּחִיאַת כַּפַּיִם בְּכַוָּנָה אֲמִתִּית גּוֹרֶמֶת לִתְפִלָּה בָּאֲוִיר שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְזֶה הוּא תִּקּוּן גָּדוֹל לַתְּפִלָּה. כִּי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְסֻגֶּלֶת שֶׁהַתְּפִלָּה תִּתְקַבֵּל, כַּמְּבֹאָר בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, (עַיֵּן כְּתוּבוֹת קי: כָּל הֲדַר בא"י וְכוּ') וְזֶה תִּקּוּן לְמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת. הַיְנוּ לְהִנָּצֵל מִמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת בְּעֵת הַתְּפִלָּה. וְעַל יְדֵי זֶה נִצּוֹל מִמַּחֲשָׁבוֹת עֲבוֹדָה זָרָה, וּמִתְבַּטְּלוֹת רְצִיחוֹת וַאֲבַדּוֹן מִן הָעוֹלָם:

38

The primary closeness, connection, and cleaving to Hashem is only through genuine prayer — for prayer is the gate through which one comes to Hashem. That is: through genuine prayer one draws close to Him, may He be blessed. And through genuine prayer and complete faith one recognizes Hashem, may He be blessed.

39

אֲפִלוּ כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ הִתְפַּלֵּל צַדִּיק, קָשֶׁה לוֹ לְהִתְפַּלֵּל, כִּי אֵינוֹ רָגִיל בַּאֲוִיר הַמָּקוֹם. וּבִפְרָט בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ הִתְפַּלֵּל מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק, בְּוַדַּאי קָשֶׁה לְהִתְפַּלֵּל שָׁם. עַל כֵּן צָרִיךְ לִקְבֹּעַ לְעַצְמוֹ מָקוֹם, שֶׁבּוֹ יִתְפַּלֵּל בִּקְבִיעוּת, כַּמְּבֹאָר בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה:

39

Most often when a person engages in Torah and prayer, thoughts of arrogance enter his mind — desiring to take pride in his prayer. And this is an aspect of the exile of the Shechinah. And through praying with force — that is, through strengthening oneself to pray in truth as it should be without any falsehood, and strengthening oneself not to be deterred before any obstacle that wishes to prevent one from prayer. For to engage in genuine prayer as it should be and not be deterred before obstacles requires strengthening oneself with great force. And when one strengthens oneself as it should be, one thereby merits to prevail over the ulterior motives and thoughts of arrogance — to subdue and nullify them. And through this one draws the Shechinah out of exile and rectifies it — and causes the Yichud Kudsha Brich Hu uShechintei [יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ] — the unification of the Holy One, blessed be He, and His Shechinah. That is: through strengthening oneself to engage in genuine prayer as it should be and not being deterred before any obstacles — one genuinely draws close to Hashem and recognizes Him and His particular Providence in truth. And genuine closeness to Hashem and true, wholesome recognition of Hashem is called "Yichud Kudsha Brich Hu uShechintei." See the entry "Achilah" §9, where a deeper true interpretation from Likutay Halachos on the matter of "Yichud Kudsha Brich Hu uShechintei" is given.

40

עַל יְדֵי תְּפִלָּה בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי, מִתְגַּלִּים סוֹדוֹת הַתּוֹרָה. הַיְנוּ, שֶׁזּוֹכֶה לְהָבִין בַּתּוֹרָה בֵּאוּרִים אֲמִתִּיִּים שֶׁאֵינָם מְפֹרָשִׁים:

40

Genuine prayer and faith as it should be helps for every matter a person needs. Whether for healing, whether for Parnasah, whether when needing salvation from sufferings and fears, G-d forbid — if one strengthens oneself in genuine and faithful prayer and request to Hashem as it should be — certainly one will be saved with great salvation. And even a person who cannot study — but who wishes to know how to study — can through prayer and request accomplish before Hashem to receive knowledge and intellect to study. For through genuine prayer one can merit all goodnesses — Torah, divine service, and all holiness — and all goodnesses from all the worlds both materially and spiritually.

41

מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת מְכֻנּוֹת "מַבּוּל", כִּי הֵן מְבַלְבְּלוֹת אֶת הָאָדָם, וּבְעִקָּר מְבַלְבְּלוֹת הַמַּחֲשָׁבוֹת הַזָּרוֹת אֶת הָאָדָם בִּשְׁעַת תְּפִלָּה. הַתִּקּוּן לְהִנָּצֵל מֵהֶן הוּא לָתֵת צְדָקָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כִּי עַל יְדֵי נְתִינַת צְדָקָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, נִכְלָל בַּאֲוִיר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הַיְנוּ נִכְנֶסֶת בָּאָדָם קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְעַל יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִצּוֹל מִמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת. גַּם עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁלָּזֶה זוֹכֶה עַל יְדֵי צְדָקָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מִזְדַּכֵּךְ וּמִטַהֵר הַמֹּחַ וְהַמַּחֲשָׁבָה, וְזֶה הוּא גַּם תִּקּוּן הַבְּרִית:

41

One must very much force and strengthen oneself to pray with concentration — with arousal and calmness — and to listen well to the prayer words. For the truth is not as those who say one need not force oneself too much in order to pray with power and toil. The truth is that one must in every prayer strengthen oneself with all one's strength to pray properly as described at the beginning of this section. And even though in truth it is very hard to pray the entire prayer order properly and correctly — and most often it is impossible to pray except a little — that is, part of the prayer is prayed with arousal, and then one wearies and loses the feeling and it is no longer possible to pray properly — nonetheless even one who cannot pray at all — even one who does not merit any arousal to pray with proper feeling — is also obligated to strengthen oneself with all one's strength, to pray as best one can. For one must know and remember that the efforts and toils one exerts to force oneself to pray — even not as it should be — are very precious before Hashem, and this is equivalent to the offering of sacrifices. That is: through this, rectifications are made equivalent to those made in the time of the Temple through the sacrifices. And likewise with all the good deeds one needs to do — even if one does not merit to do them properly — if nonetheless one strengthens oneself genuinely with efforts and toils and wills to do the good deed, then the efforts are very precious before Him, may He be blessed — and rectifications are made from them like from sacrifices, as described above.

42

עַל יְדֵי שֶׁמִּתְעוֹרֵר לִמְחִיאַת כַּפַּיִם בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, רַק שֶׁיִּהְיֶה בֶּאֱמֶת בְּלִי שׁוּם פְּנִיָּה, מִתְחַזֵּק אֶצְלוֹ הַפֶּה וְהַדִּבּוּר, לוֹמַר וּלְזַמֵּר שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת כָּרָאוּי לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

42

One must be very careful to always rise early in the morning to pray — immediately when the day begins to light up. And one must not study before prayer — so as not to delay the time of reciting the Shema and prayer — as described in the Shulchan Aruch. And especially not to engage in Parnasah matters and mundane matters before prayer — which is certainly forbidden before prayer. And one must not follow the foolish custom of certain people who follow excessive stringencies — to cleanse their bodies before prayer. And because of this they miss the time of reciting the Shema and prayer almost every day — wasting much time on cleanliness — and losing Torah and prayer because of this, in addition to missing the time of the Shema and prayer. And also through forcing oneself to excessive cleanliness before the time comes, this harms the body and causes many illnesses, G-d have mercy. Therefore this is only the act of the adversary who tempts the person to such stringencies that are contrary to the Shulchan Aruch. For in truth, as long as there is no real genuine need for cleanliness, one is certainly permitted to pray without any doubt — as described in the Shulchan Aruch. And even the decisors who are stringent regarding cleanliness — their intention is not for such stringencies through which one misses the time of the Shema and prayer. Rather their intention is: only if it appears that cleanliness is necessary — then one should try before prayer; but one must not engage in efforts and strategies like fools until the time of the Shema and prayer passes because of this. And especially when it is not genuinely necessary — one must not confuse oneself — but immediately pray with composure and calmness as it should be — without any confusion and doubt about cleanliness. And also those who are stringent about cleanliness — their prayer and service are always confused, for it always seems to them that they have not properly fulfilled the matter of cleanliness. And especially since we have, blessed be Hashem, whom to rely upon — that is, we must rely on the majority of the Shulchan Aruch decisors who are lenient in the matter of cleanliness, and on the majority of Tzadikim who warned not to confuse oneself in the matter of cleanliness at all. And one must be careful each day to hasten to pray as early as possible — and especially not to miss, G-d forbid, the time of the Shema and prayer — as described in the Shulchan Aruch and as the true Tzadikim have warned.

43

עַל יְדֵי מְחִיאַת כַּפַּיִם בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי, בְּלִי שׁוּם פְּנִיָּה, נִמְתָּקִים הַדִּינִים וְהַיִּסּוּרִים וְנִצּוֹל מִשִּׁכְחָה וּמִתְבַּטֶּלֶת מַחֲלֹקֶת:

43

When during prayer ulterior motives and alien thoughts enter one's mind — the counsel is not to turn to or pay attention to them. Rather one must firmly bind one's thought to speech — that is, one must listen well to the prayer words and not attend to the mental confusions. And then the confusions and alien thoughts will automatically be nullified — as described above in §86, and in the entry "Machshavos veHirhoorim" §8.

44

כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּכֹחַ, הַיְנוּ בְּהִתְעוֹרְרוּת אֲמִתִּית, וּמַכְנִיס אֶת כָּל כֹּחוֹ בְּאוֹתִיּוֹת הַתְּפִלָּה, הַיְנוּ שֶׁמִּתְחַזֵּק בְּכָל כֹּחוֹ לֹא לְהַכְנִיס לְמֹחוֹ שׁוּם מַחֲשָׁבָה זָרָה בְּעֵת הַתְּפִלָּה, רַק לְהַקְשִׁיב כָּרָאוּי לְתֵבוֹת הַתְּפִלָּה, וּמִתְחַזֵּק בְּכָל כֹּחוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּהִתְעוֹרְרוּת אֲמִתִּית כָּרָאוּי, כַּמְּבֹאָר בַּפָּסוּק (תְּהִלִּים לה, י) "כָּל עַצְמוֹתָי תֹּאמַרְנָה וְכוּ'", דִּבּוּרֵי תְּפִלָּה אֵלּוּ הֵם מַמָּשׁ דִּבּוּרֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וַעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם, מְקַבְּלִים כֹּחַ מֵאוֹתִיּוֹת הַתְּפִלָּה הַנַּ"ל:

44

When a person has no burning at all in prayer — that is, one's prayer is without any arousal and without any feeling — one must force and strengthen oneself to become burning and aroused for prayer. And through this one will be able to genuinely arouse oneself to burning and arousal. Just as one who pretends to be angry comes to real anger through this — so too exactly in holiness regarding prayer: through forcing and strengthening oneself to pray with burning and arousal, one genuinely arouses oneself to pray properly with a warm heart and with feeling. And likewise regarding joy: when one cannot gladden oneself through all the counsels the true Tzadikim have advised — one must force and strengthen oneself to act as if joyful, and gladden oneself with all manner of counsels. But G-d forbid not through sinful matters — and not through gestures through which, G-d forbid, there can emerge a desecration of Hashem's Name. Rather one must conduct oneself in this matter with great wisdom — according to the place, the time, and the people among whom one is found. Thus is it explained in Likutay Halachos. And through this one genuinely arouses oneself to joy. And especially during prayer one must certainly strengthen oneself with all manner of counsels to pray with joy. And one must also accustom oneself to enunciate the prayer words with a joyful melody.

45

תְּפִלָּה בְּכֹחַ, כַּמְּבֹאָר בְּסָעִיף מ"ד, וּבְעוֹד כַּמָּה סְעִיפִים שֶׁל אוֹת "תְּפִלָּה", הִיא סְגוּלָה לְבָנִים. הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי תְּפִלָּה בְּכֹחַ אֶפְשָׁר לִפְעֹל אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהוֹלִיד בָּנִים בְּנֵי קִיּוּם. גַּם עַל יְדֵי תְּפִלָּה בְּכֹחַ, נִצּוֹל מֵרִיב וּמַחֲלֹקֶת, הַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לְהָבִין אֵיךְ לִנְהֹג עִם כָּל אָדָם בְּאֹפֶן שֶׁיִּנָּצֵל מִמַחֲלֹקֶת. גַּם עַל יְדֵי תְּפִלָּה בְּכֹחַ וּבֶאֱמֶת, כַּמְּבֹאָר בְּכַמָּה סְעִיפִים שֶׁל אוֹת "תְּפִלָּה", מִתְחַזֶּקֶת הָאֱמֶת בָּעוֹלָם, וְכָל הָאֲנָשִׁים מִתְקָרְבִים אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד, וְנִתְגַּלֶה וּמִתְפַּרְסֵם רַב הָאֱמֶת שֶׁבִּיכוֹלְתוֹ לְתַקֵּן אֶת הַדּוֹר:

45

The primary prayer is to say the prayer words with simplicity — to listen well to the meaning of the words, and to well attend to what one's mouth enunciates. And to well remember during prayer that one is speaking to Hashem, may He be blessed. And likewise when engaged in specific prayers and supplications, one must well remember that one is speaking to Hashem — and listen well to the prayer. This is the primary intention of prayer. And one must not think during prayer the intentions of the Ari, of blessed memory and the like — for even those who study the writings of the Ari, of blessed memory, the holy Zohar, and other books of Kabbalah — are forbidden to pray with the aforementioned intentions. Rather every person must pray with complete simplicity and wholesomeness as described above. For to pray with the Kabbalah intentions is possible and permitted only for the great true Tzadikim — the unique ones of the generations. But one who is not a completely perfect true Tzadik must pray with simplicity and wholesomeness — as described above.

46

תְּפִלָּה בְּכֹחַ, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמִצְוַת סֻכָּה, הֵם בְּחִינָה אַחַת, וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה. עַיֵּן בְּלִקּוּטֵי עֵצוֹת אוֹת א' עֵרֶךְ "אֱמֶת וֶאֱמוּנָה" סָעִיף ב'. שָׁם מְבֹאָר פֵּרוּשׁ הַשַּׁיָּךְ לְסָעִיף זֶה, קְצָת בַּאֲרִיכוּת:

46

A person who cannot pray at all — even due to unavoidable circumstances, G-d forbid — loses all feeling in prayer: feeling no vitality in prayer and having no arousal to pray. Therefore one must pray in any case — and force and strengthen oneself to speak the prayer words with complete simplicity — like a child in the teacher's study hall, when the teacher teaches him to pray by saying the prayer words with complete simplicity as written in the prayerbook. So must one force and strengthen oneself to say the prayer words — to listen with all one's heart and mind to the prayer words, and to well guard one's thought from thinking anything other than the prayer words. And when one fulfills this by strengthening oneself in prayer as described in this section and in §94 — most often Hashem, may He be blessed, helps — and one merits to be aroused to pray with feeling and arousal as it should be.

47

עִקַּר הַתְּפִלָּה תָּלוּי בַּלֵּב. הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לְהַכְנִיס כָּל לִבּוֹ בַּתְּפִלָּה, הֵן בִּתְפִלַּת חוֹבָה הֵן בִּתְפִלּוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁעוֹסֵק בָּהֶן, וְעַל יְדֵי זֶה מִתְגַּלֶּה וּמִתְגַּדֵּל מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. הַיְנוּ שֶׁמִּתְחַזֶּקֶת אֱמוּנַת הַשְׁגָּחָה בָּעוֹלָם, וּמַרְגִּישִׁים וּמַאֲמִינִים שֶׁהַכֹּל נִפְעָל בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמַלְכוּת הָרִשְׁעָה נוֹפֶלֶת, הַיְנוּ כְּפִירוֹת וֶאֱמוּנוֹת כּוֹזְבוֹת. וְנִמְשָׁךְ לְיִשְׂרָאֵל חִיּוּת רַבָּה, עֲשִׁירוּת רַבָּה וּבְרָכוֹת רַבּוֹת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. גַּם נַעֲשִׂים הַרְבֵּה תִּקּוּנִים, וְזוֹכִים לְהַרְגִּישׁ וּלְהָבִין אֶת הַתּוֹרָה בְּדַעַת שֶׁתִּתְגַּלֶּה כְּשֶׁמָּשִׁיחַ יָבוֹא:

47

One must know and remember that one must strengthen oneself with all one's powers and with all manner of counsels in every good thing one needs to do — for without efforts and toils it is impossible to genuinely fulfill any commandment or good deed. As stated in the words of our Sages, of blessed memory : "I have toiled and not found — do not believe." And especially for the service of prayer — whether for the obligatory prayers according to the Shulchan Aruch — Shacharis, Minchah, and Ma'ariv — or for other genuine prayers — Psalms and the like. And especially for prayers one needs to pray to Hashem in order to accomplish salvation from troubles and sufferings, G-d have mercy — for this one must strengthen oneself much more than for other deeds and commandments. For the primary salvation and rescue from all manner of troubles and sufferings is only through prayer with genuine faith. And the primary way one can recognize Hashem and His particular Providence — which is the foundation and root of all Jewishness — is only through prayer with genuine faith. Because of this the evil inclination greatly prevails with all manner of counsels and obstacles to prevent one from genuine prayer. And the primary obstacle is what the evil inclination brings the person into heresies, G-d have mercy — not believing that prayer helps. And because of the heresies one distances, G-d forbid, even from the fixed prayers and from all of Jewishness. Therefore one must greatly strengthen oneself in the service of prayer and not be deterred before any obstacle or any heresies. And then certainly Hashem will hear one's prayer and request one requests for every matter and concern — and certainly will save one from all manner of sufferings. And one must also know that if one wishes to genuinely pray with arousal and burning as it should be — and yet does not merit to pray thus — one is obligated to force oneself to pray as best one can as described in §95. And it is forbidden to fall in one's mind because of this — or to enter into sadness and anxieties because of this. Rather one must greatly strengthen oneself in joy over having prayed simply even without arousal — as described in §95. And one must strive to say after the prayer some Psalms or other supplications and requests with proper arousal. And if one also cannot say these prayers and requests with proper arousal — one must not weaken in one's mind because of this. Rather one must wait and yearn and long for Hashem until He helps that one can at another time pray properly with arousal and feeling. And when one conducts oneself in prayer service as described in this section and in other sections — and likewise in all good deeds, in a graduated manner with proper measure and composure — certainly one will walk, with Hashem's help, in a straight path — both in prayer service and in other good deeds. And one will merit great goodness. Thus is it explained in Likutay Halachos in many places.

48

כָּל יְהוּדִי כְּפִי שֶׁהוּא זוֹכֶה לְתִקּוּן הַבְּרִית, הַיְנוּ כְּפִי שֶׁהוּא שׁוֹמֵר אֶת מֹחוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ מֵהִרְהוּרֵי נִאוּף, וְכֵן מִכָּל מִינֵי הִרְהוּרִים רָעִים (שֶׁזֶּה מְכֻנֶּה תִּקּוּן הַבְּרִית, כַּמְּבֹאָר בְּסָעִיף מ"א, בְּסוֹפוֹ), וְהוּא מְקֹרָב בֶּאֱמֶת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁזָּכוּ לִשְׁמִירַת הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת, כָּךְ יָכוֹל הוּא לָחוּשׁ נְעִימוּת וְחִיּוּת בְּתֵבוֹת הַתְּפִלָּה, וְכֵן בְּתֵבוֹת שֶׁל כָּל מִינֵי תְּפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת שֶׁעוֹסֵק בָּהֶן, וּתְפִלָּתוֹ מִתְקַבֶּלֶת לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אֲבָל עַל יְדֵי פְּגַָם הַבְּרִית אֵינוֹ יָכוֹל לְהַרְגִּישׁ עֲרֵבוּת וְחִיּוּת בְּתֵבוֹת הַתְּפִלּוֹת שֶׁעוֹסֵק בָּהֶן, וְאֵין נַחַת וְתַעֲנוּג כִּבְיָכוֹל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְּפִלָּתוֹ:

48

One must feel in the heart even the suffering of an individual — and especially the suffering of the many, G-d forbid. That is: even when one person is in trouble, G-d forbid, one must also feel in one's heart the bitterness and sufferings the individual endures. And especially when many are, G-d forbid, enmeshed in troubles — one must certainly feel their sufferings, cry out to Hashem and genuinely pray to Him — both for the salvation of the many and for the individual, and especially for the salvation the many need.

49

וְדַע שֶׁעַזֵּי פָּנִים הַמְּצוּיִים בְּכָל דּוֹר, הַיְנוּ הַמִּתְנַגְּדִים וְהַלֵּצִים הַחוֹלְקִים וְהַמְבַזִּים אֶת הָאָדָם הַמִּתְחַזֵּק לַעֲסֹק בִּתְפִלָּה, הֲגַם שֶׁלֹּא זָכָה לְתִקּוּן הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת, הַחוֹלְקִים וְהַעָזֵי פָּנִים הַנַּ"ל מְכֻנִּים כְּלָבִים. כִּי בֶּאֱמֶת אֲפִלוּ הָאָדָם שֶׁעוֹד לֹא זָכָה לְתִקּוּן הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת, גַּם הוּא צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲסֹק בִּתְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בֶּאֱמֶת בְּלִי שׁוּם פְּנִיָּה. וְהָאֲנָשִׁים הַחוֹלְקִים עָלָיו וּמְבַזִּים אוֹתוֹ, מְכֻנִּים כְּלָבִים מַמָּשׁ, וְחַטָּאתָם גְּדוֹלָה מְאֹד. וְצָרִיךְ לָדַעַת כִּי הַיְגִעוֹת שֶׁמִּתְיַגֵּעַ וּמִתְחַזֵּק לְהִתְפַּלֵּל, הֲגַם שֶׁאֵינוֹ מַרְגִּישׁ בַּתְּפִלָּה שׁוּם חִיּוּת, כִּי עֲדַיִן לֹא זָכָה לְתִקּוּן הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת, אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לָדַעַת כִּי הִתְחַזְקוּתוֹ, וּמַה שֶׁכּוֹפֶה עַצְמוֹ לְהִתְפַּלֵּל כְּפִי יְכָּלְתוֹ, חָשׁוּב וְיָקָר הוּא מְאֹד אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ:

49

Through bearing good tidings one can say Psalms. That is: one who strives to bear good tidings — merits through this longing and will to say Psalms with proper arousal.

50

עַל יְדֵי לִמּוּד זְכוּת עַל הָרָשָׁע, מִתְחַזֵּק מְאוֹר עֵינָיו שֶׁל הַצַּדִּיק הַמְּלַמֵּד זְכוּת עָלָיו. הַיְנוּ מִתְחַזֶּקֶת אֶצְלוֹ הָאֱמוּנָה, וְהוּא יָכוֹל לִרְאוֹת וּלְהָבִין אֶת צִדְקוֹת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהוּא יוֹדֵעַ וּמֵבִין שֶׁמִּשְׁפְּטֵי ה' הֵם בְּמִשְׁפָּט וּבְצֶדֶק, אַף עַל פִּי שֶׁהָרָשָׁע מַצְלִיחַ בְּכָל עִנְיָנָיו, וְלִבּוֹ מִתְיַשֵּׁר מִכָּל עַקְמוּמִיּוּת, הַיְנוּ מֵחֶסְרוֹן אֱמוּנָה, וְזוֹכֶה לִתְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת:

50

Translation not yet available

51

בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה צָרִיךְ לְהַכְנִיעַ אֶת הָרַע שֶׁבַּפְּרָט וְאֶת הָרַע שֶׁבַּכְּלָל. הָרַע שֶׁבַּפְּרָט - הַכַּוָּנָה לָרָע הַמָּצוּי בְּעַצְמוֹ, הַיְנוּ אֶת הַגּוּף הַמְגֻשָּׁם צָרִיךְ לְבַטֵּל בְּעֵת הַתְּפִלָּה. הַיְנוּ שֶׁבִּשְׁעַת תְּפִלָּה אָסוּר לְהַרְהֵר בְּעִנְיָנִים גַּשְׁמִיִּים, הֵן מֵעִנְיְנֵי הַגּוּף, הֵן מֵעִנְיְנֵי פַּרְנָסָה וְכוּ'. רַק צָרִיךְ לְהַקְשִׁיב הֵיטֵב לְתֵבוֹת הַתְּפִלָּה, וְלִזְכֹּר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ כָּל תֵּבָה מִן הַתְּפִלָּה. עַל כֵּן אָסוּר לַחֲשֹׁב בִּשְׁעַת תְּפִלָּה שׁוּם מַחֲשָׁבָה גַּשְׁמִית, רַק כָּאָמוּר, לְהַקְשִׁיב כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת לְמִלּוֹת הַתְּפִלָּה. וְזֶה מְכֻנֶּה בִּזְמַן זֶה "הִתְפַּשְּׁטוּת הַגַּשְׁמִיּוּת". הָרָע שֶׁבַּכְּלָל הַכַּוָּנָה לְפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם מִתְפַּלְּלִים בְּצַוְתָּא עִם הַכְּשֵׁרִים. הַיְנוּ שֶׁהַכְּשֵׁרִים צְרִיכִים לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת וּבְהִתְעוֹרְרוּת כָּזוֹ, בְּאֹפֶן שֶׁעַל יְדֵי תְּפִלָּתָם, יִתְבַּטֵּל הָרָע מִפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל הַמִּתְפַּלְּלִים עִמָּם בְּצַוְתָּא, וְיֵהָפְכוּ לִמְסַיְּעִים לַקְּדֻשָּׁה:

51

Translation not yet available

52

גַּם צָרִיךְ לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ עִם נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁל שׁוֹכְנֵי עָפָר, בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, בִּכְלָל וּבִפְרָט. בִּפְרָט, הַיְנוּ שֶׁכָּל אָדָם צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת וּבִשְׁלֵמוּת כָּאֵלּוּ, שֶׁיְּעוֹרֵר, הַיְנוּ שֶׁיַּכְנִיס חִיּוּת, בְּנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁלּוֹ שֶׁכְּבָר הָיוּ בָּעוֹלָם וְנִתְתַּקְנוּ. וּבִכְלָל, הַיְנוּ שֶׁיְּעוֹרֵר בִּתְפִלָּתוֹ נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁל שׁוֹכְנֵי עָפָר אֲחֵרִים, שֶׁיְּסַיְּעוּ אוֹתוֹ בִּתְפִלָּתוֹ:

52

Translation not yet available

53

גַּם צָרִיךְ לְתַקֵּן בִּתְפִלָּתוֹ שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים. אֶחָד, שֶׁצָּרִיךְ לְתַקֵּן אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁנָּפְלוּ לֶאֱמוּנוֹת כּוֹזְבוֹת, הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת וּבִשְׁלֵמוּת כָּאֵלֶּה, בְּאֹפֶן שֶׁעַל יְדֵי תְּפִלָּתוֹ תִּכָּנֵס הִתְעוֹרְרוּת לְיִרְאַת הַשֵּׁם וְדַעַת אֲמִתִּית בַּאֲנָשִׁים שֶׁנָּפְלוּ רַחֲמָנָא לִצְּלָן לֶאֱמוּנוֹת כּוֹזְבוֹת, שֶׁיַּשְׁלִיכוּ אֶת הָאֱמוּנוֹת הַכּוֹזְבוֹת וְיַכְנִיסוּ בְּלִבָּם אֱמוּנָה אֲמִתִּית בִּשְׁלֵמוּת. הַדָּבָר הַשֵּׁנִי שֶׁצָּרִיךְ לְתַקֵּן, הוּא שֶׁצָּרִיךְ לְכַוֵּן בְּעֵת הַתְּפִלָּה, הַיְנוּ לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת וּבִשְׁלֵמוּת כָּזוֹ, כַּמְּבֹאָר בְּאוֹת תְּפִלָּה בְּכַמָּה סְעִיפִים, בְּאֹפֶן שֶׁעַל יְדֵי תְּפִלָּתוֹ יְתֻקַּן הַלֵּב שֶׁל הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי פִילוֹסוֹפְיָה, שֶׁלֹּא יֶחֶטְאוּ עַל יְדֵי דַּעְתָּם הָעַקְמוּמִית. וְהַשְּׁלִישִׁי עַל יְדֵי תְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת וּבֶאֱמֶת כָּרָאוּי, מְבַטְּלִים כָּל מִינֵי חֶרְפּוֹת וּבִזְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִשּׂוֹנְאִים, וּמְהַפְּכִים אֶת הַחֶרְפּוֹת וְהַבִּזְיוֹנוֹת לְכָבוֹד. הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי תְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכֶה לְדַעַת אֲמִתִּית, לְהָבִין שֶׁכָּל הַחֶרְפּוֹת וּבִזְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִשּׂוֹנְאָיו, הֵם עִנְיַן שֶׁל כָּבוֹד אֲמִתִּי, כַּמְּבֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א' סִימָן נ"ה, בַּתּוֹרָה "אַבָּא שָׁאוּל" סָעִיף ו':

53

Translation not yet available

54

בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה עוֹמֵד הָאָדָם בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ, מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַיְנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. עַל כֵּן צָרִיךְ לְהִתְבַּטֵּל לְפָנָיו בְּבִטּוּל גָּמוּר, שֶׁלֹּא יִרְאֶה וְלֹא יַרְגִּישׁ בִּשְׁעַת תְּפִלָּה שׁוּם דָּבָר, מִלְּבַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְגַם אֶת עַצְמוֹ לֹא יַרְגִּישׁ, רַק יִזְכּוֹר וְיַרְגִּישׁ שֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים. וְעַל יְדֵי זֶה מִתְבַּטְּלִים הַחֶרְפּוֹת וְהַבִּזְיוֹנוֹת, כַּמְּבֹאָר בַּסָּעִיף הַקּוֹדֵם בְּסוֹפוֹ, כְּפִי הַפֵּרוּשׁ שֶׁל לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, בַּתּוֹרָה הַנַּ"ל, סָעִיף הַנַּ"ל:

54

Translation not yet available

55

עַל יְדֵי תְּפִלָּה כְּתִקּוּנָהּ, כַּמְּבֹאָר לְמַעְלָה בְּכַמָּה סְעִיפִים, זוֹרֵחַ אוֹר זְכוּת אָבוֹת. הַיְנוּ שֶׁמִּתְעוֹרֵר הַזְּכוּת שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, לְהָגֵן הֵן עַל הָאָדָם הַמִּתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה בֶּאֱמֶת, וְהֵן עַל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. וְעַל יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֲפִלוּ בִּזְמַן הַגָּלוּת, וְעַל יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל זוֹכֶה לִרְאוֹת מַפָּלַת הָרְשָׁעִים. הַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לְהָבִין שֶׁהַהַצְלָחָה שֶׁל הָרְשָׁעִים, הִיא עַצְמָהּ מַפָּלָתָּם. וְכָל זֶה נַעֲשָׂה עַל יְדֵי שֶׁמְּלַמֵּד זְכוּת עַל הָרָשָׁע, כַּמְּבֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן בַּתּוֹרָה "אַבָּא שָׁאוּל" הַנַּ"ל. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לֶאֱמוּנָה וּתְפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת, כַּמְּבֹאָר בַּתּוֹרָה הַנַּ"ל:

55

Translation not yet available

56

לָאו כָּל אָדָם יָכוֹל לְתַקֵּן בִּתְפִלָּתוֹ אֶת שְׁלֹשֶׁת הַדְּבָרִים הַמְּבֹאָרִים בְּסָעִיף נ"ג, וְעַל יְדֵי זֶה לְהַכְנִיעַ אֶת הָרְשָׁעִים וְהַשּׂוֹנְאִים. רַק הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל, שֶׁזָּכָה לְמַדְרֵגַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בִּשְׁלֵמוּת גְּמוּרָה כָּרָאוּי בְּכָל הַתִּקּוּנִים. וַאֲפִלוּ הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הַנַּ"ל, צָרִיךְ גַּם כֵּן לְשַׁנֵּס מָתְנָיו, הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק מְאֹד בִּתְפִלָּה וּבִמְסִירוּת נֶפֶשׁ, שֶׁיּוּכַל לְנַצֵּחַ אֶת הָרְשָׁעִים הַגְּדוֹלִים, לְהַשְׁמִידָם וּלְבַטְּלָם:

56

Translation not yet available

57

עַל יְדֵי לִמּוּד שֻׁלְחָן עָרוּךְ בְּכָל יוֹם, וְעַל יְדֵי לִמּוּד כָּרָאוּי בְּסִפְרֵי מוּסָר מִצַדִיקֵי אֱמֶת, שֶׁהֵם מְלַמְּדִים אֵיךְ לִנְהֹג בְּמִדּוֹת וּבְמַעֲשִׂים, כְּפִי שֶׁמּוֹרֶה הַשֻׁלְחָן עָרוּךְ אֵיךְ לִנְהֹג בְּאִסּוּר וְהֶתֵּר, עַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי בְּכָל לְבָבוֹ, כָּךְ מְבֹאָר בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת. כִּי בֶּאֱמֶת, כַּאֲשֶׁר הָאָדָם יַאֲמִין וְיֵדַע בְּכָל לְבָבוֹ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָצוּי בְּכָל הָעוֹלָם וּבְכָל מָקוֹם, וְעוֹמֵד אֵצֶל כָּל אָדָם בִּשְׁעַת תְּפִלָּה, וּמַקְשִׁיב לְכָל מִלָּה מִתְּפִלָּתוֹ, בְּוַדַּאי הָיָה מִתְחַזֵּק לְהוֹצִיא מִפִּיו כָּל מִלָּה בְּכַוָּנָה, וְהָיָה מִתְפַּלֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת גְּדוֹלָה. רַק מֵחֲמַת שֶּׁלִּבּוֹ חָלוּק מִשְּׁלֵמוּת אֱמוּנָה, וְאֵינוֹ חָזָק בִּידִיעָה זוֹ בְּכָל לְבָבוֹ, מֵחֲמַת זֶה אֵינוֹ מְדַקְדֵק כָּרָאוּי בִּתְפִלָּתוֹ. הַיְנוּ שֶׁמִּתְפַּלֵּל מַהֵר וְאֵינוֹ מַקְשִׁיב לְמִלּוֹת הַתְּפִלָּה. וְזֶה נוֹבֵעַ מִקֻּשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת הַמְּצוּיוֹת בַּלֵּב, הַיְנוּ מַחֲלֹקֶת הַיֵּצֶר הָרַע שֶׁבַּלֵּב. עַל כֵּן הַתִּקּוּן לָזֶה, הוּא לִמּוּד פּוֹסְקִים, הַיְנוּ לִמּוּד שֻׁלְחָן עָרוּךְ וְסִפְרֵי מוּסָר שֶׁל צַדִּיקֵי אֱמֶת, כַּמְּבֹאָר לְמַעְלָה. כִּי עַל יְדֵי זֶה מְבַטֵּל אֶת מַחֲלֹקֶת הַיֵּצֶר הָרַע בְּשָׁרְשָׁהּ, וּמִתְבַּטְּלוֹת הַקֻּשְׁיוֹת וְהַכְּפִירוֹת מִן הַלֵּב, וְזוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי בְּכָל לְבָבוֹ:

57

Translation not yet available

58

עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה הוּא רַק כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְתַכְלִית הָאֲמִתִּית לַעֲשׂוֹת אֶחָד מִכָּל הַתְּפִלָּה. כִּי כַּאֲשֶׁר הָאָדָם עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל, וּמַתְחִיל לוֹמַר אֶת הַתֵּבָה הָרִאשׁוֹנָה, לְמָשָׁל שֶׁמַּתְחִיל בְּ"בָּרוּךְ", אֲזַי תֵּכֶף כַּאֲשֶׁר הָאוֹת הָרִאשׁוֹנָה מִתֵּבַת "בָּרוּךְ" יוֹצֵאת מִפִּיו, הַיְנוּ אוֹת ב', אֲזַי מְבַקֶּשֶׁת הָאוֹת מִן הָאָדָם שֶׁלֹּא יִפְרֹשׁ מִמֶּנָה. וְהָאוֹת אֵינָהּ נוֹתֶנֶת לוֹ לְהַמְשִׁיךְ בִּתְפִלָּתוֹ, אֶלָּא חוֹבֶקֶת וּמְלַפֶּפֶת אוֹתוֹ וּמְבַקֶּשֶׁת שֶׁלֹּא יַעַזְבֶנָּהּ. וּבִפְרָט כְּשֶׁגּוֹמֵר תֵּבָה שְׁלֵמָה, מְחַבֶּקֶת הַתֵּבָה אֶת הַמִּתְפַּלֵּל וּמְבַקֶּשֶׁת אוֹתוֹ שֶׁיַּחְזִיקָהּ וְלֹא יַעַזְבֶנָּהּ, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ בְּתֵבוֹת אֲחֵרוֹת. כִּי כַּאֲשֶׁר הָאָדָם עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל וּמוֹצִיא מִפִּיו דִּבּוּרֵי תְּפִלָּה, דּוֹמֶה הוּא לְאָדָם שֶׁנִּכְנַס לְכֶּרֶם וּמְלַקֵּט אַחַת לְאַחַת פְּרָחִים נָאִים וְשׁוֹשַׁנִּים, וּכְשֶׁמְלַקֵּט כַּמָּה פְּרָחִים וְשׁוֹשַׁנִּים, עוֹשֶׂה מֵהֶם אֲגֻדָּה. וְאַחַר כָּךְ מְלַקֵּט עוֹד פְּרָחִים וְשׁוֹשַׁנִּים רַבִּים, וְעוֹשֶׂה עוֹד אֲגֻדָּה, וְקוֹשֵׁר אֶת הָאֲגֻדּוֹת בְּיַחַד, וְכֵן הוּא מְלַקֵּט עוֹד וְעוֹד אֲגֻדּוֹת מִפְּרָחִים וְשׁוֹשַׁנִּים יָפִים מְאֹד. כֵּן הוּא מִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי, שֶׁמְּלַקֵּט כַּמָּה אוֹתִיּוֹת, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה מֵהֶם תֵּבָה אַחַת, וְכֵן מִתְלַקְּטִים כַּמָּה תֵּבוֹת, עַד שֶׁנַּעֲשִׂים מֵהֶם בְּרָכָה שְׁלֵמָה. וְכָךְ עַל יְדֵי תְּפִלָּתוֹ, מִתְלַקְּטִים כַּמָּה בְּרָכוֹת וּתְפִלּוֹת, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַבִּיעַ אֶת הַיֹּפִי מִן הַלִּקּוּטִים וְהַקִּבּוּצִים שֶׁהָאָדָם מְלַקֵּט וּמְקַבֵּץ מִתֵּבוֹת הַתְּפִלָּה. וְהַדִּבּוּר יוֹצֵא מִן הַנֶּפֶשׁ וְנִשְׁמָע לָאָזְנַיִם, וְהוּא מְבַקֵּשׁ מִן הַנֶּפֶשׁ שֶׁלֹּא תִּפָּרֵד מֵעָלָיו. וְתֵכֶף כְּשֶׁהָאָדָם מוֹצִיא מִפִּיו אֶת הַתֵּבָה הָרִאשׁוֹנָה, תּוֹפֶסֶת אוֹתוֹ הָאוֹת וּמַחֲזִיקָה בּוֹ וְאֵינָהּ נוֹתֶנֶת לוֹ לְהַמְשִׁיךְ. מִכָּל שֶׁכֵּן, כַּאֲשֶׁר גּוֹמֵר תֵּבָה שְׁלֵמָה, שֶׁתֵּבָה זוֹ אוֹחֶזֶת בּוֹ וּמְבַקֶּשֶׁת מִמֶּנּוּ לֹא לְהִתְרַחֵק מִמֶּנָּהּ, וְאוֹמֶרֶת לוֹ: אֵיךְ אַתָּה יָכוֹל לְהִפָּרֵד מִמֶּנִּי? הֲרֵי רוֹאֶה אַתָּה אֶת יְקַר יוֹפְיִי, זִיוִי וְתִפְאַרְתִּי, כִּי הֲלֹא אֲנִי הִיא תֵּבַת "בָּרוּךְ". שְׁמַע נָא בְּאָזְנֶיךָ אֶת שֶׁפִּיךָ מוֹצִיא! וְאֵיךְ אַתָּה יָכוֹל לְהִפָּרֵד מִמֶּנִּי? הֲגַם שֶׁנָּכוֹן הוּא שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ, בִּכְדֵי לְלַקֵּט עוֹד בְּרָכוֹת וּתְפִלּוֹת יְקָרוֹת וַחֲמוּדוֹת, אַף עַל פִּי כֵן, אֵיךְ יָכוֹל אַתָּה לְהִפָּרֵד מִמֶּנִּי וְלִשְׁכַּחֵנִי? עַל כָּל פָּנִים תִרְאֶה שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁתֵּלֵךְ, הַיְנוּ לְעִנְיְנֵי תְּפִלּוֹת וּבְרָכוֹת, אַל תִּשְׁכַּחֵנִי וְאֶל תַּעַזְבֵנִי". עַל כֵּן עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה הוּא, שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶחָד מִכָּל הַתְּפִלָּה. וּכְשֶׁעוֹמֵד בְּתֵבָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הַתְּפִלָּה, עֲדַיִן יַעֲמֹד גַּם בַּתֵּבָה הָרִאשׁוֹנָה. הַיְנוּ שֶׁיִּתְפַּלֵּל בְּהִתְעוֹרְרוּת וּבְחִיּוּת, וְיַּקְשִׁיב הֵיטֵב לְתֵבוֹת הַתְּפִלָּה, עַד שֶׁיַּרְגִּישׁ אֶת הַחִיּוּת מִתְּחִלַּת הַתְּפִלָּה, בְּעֵת שֶׁעוֹמֵד כְּבָר בְּסוֹף הַתְּפִלָּה. וְעַל יְדֵי זֶה לֹא יִפָּרֵד וְלֹא יִתְרַחֵק אַף פַּעַם מִן הָאוֹת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַתְּפִלָּה, אֲפִלוּ בְּסוֹף הַתְּפִלָּה. וְאָז הַתְּפִלָּה הִיא בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לִתְפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת, הַיְנוּ לַעֲשׂוֹת אֶחָד מִכָּל הַתְּפִלָּה, כַּמְּבֹאָר לְמַעְלָה בְּסָעִיף זֶה, רַק עַל יְדֵי הִתְקָרְבוּת אֲמִתִּית לַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בַּעַל הַשָּׂדֶה הָעֶלְיוֹן וְהוּא יָכוֹל לְהָבִיא כָּל אָדָם הַמְקֹרָב אֵלָיו בֶּאֱמֶת, אֶל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּית. וְעַל יְדֵי הִתְקָרְבוּת אֲמִתִּית לַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת אֶחָד מִכָּל הַתְּפִלָּה, שֶׁזֶּה כָּאָמוּר עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כַּמְּבֹאָר לְמַעְלָה:

58

Translation not yet available

59

עַל יְדֵי שֶׁמִּתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת רַק לְמַעַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְשׁוּם פְּנִיָּה, בִּגְלָל שֶׁיִּתְכַּבֵּד עַל אֲנָשִׁים אוֹ בְּשֶׁל מָמוֹן, עַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ "עָלְמָא דְּאָתֵי" בָּעוֹלָם זֶה. הַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם אֶת הָאֱמֶת שֶׁתִּתְגַּלֶּה כַּאֲשֶׁר מָשִׁיחַ יָבוֹא, וְעַל יְדֵי זֶה תִּהְיֶה מַפָּלָה לָרְשָׁעִים. הַיְנוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהַרְגִּישׁ אֶת הָאֱמֶת כָּרָאוּי כַּמְּבֹאָר לְמַעְלָה, מַרְגִּישׁ כִּי הַצְלָחַת הָרְשָׁעִים זוֹהִי בְּעַצְמָהּ מַפַּלָתָּם. כִּי הַצְלָחָתָם מַרְחִיקָתָם מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְזֶה בְּוַדַּאי הַמַּפָּלָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר בְּרוּחָנִיּוּת, וּבְהַצְלָחָתָם הַגַּשְׁמִית וַדַָּאי יִנְחֲלוּ מַפָּלָה גְּדוֹלָה, כַּמְּבֹאָר בְּכָל סִפְרֵי הָאֱמֶת. וְאָז מִתְגַּלָּה גְּדֻלַּת הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים הָאֲמִתִּיִּים, כְּפִי שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד לָבוֹא, כְּשֶׁמָּשִׁיחַ יָבוֹא, וְעַל יְדֵי זֶה נִשְׁלָם הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה. הַיְנוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהַרְגִּישׁ אֶת הָאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת, כַּנַּ"ל, זוֹכֶה לַעֲסֹק עִם הַדִּבּוּר רַק בְּעִנְיָנִים קְדוֹשִׁים, הַיְנוּ בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וְכוּ'. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהוֹצִיא מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, הַיְנוּ לִגְמֹר בַּפֹעַל אֶת כָּל הָעֲבוֹדוֹת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁחָפֵץ לַעֲשׂוֹתָם:

59

Translation not yet available

60

הָאָדָם הַנִּצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת בִּגְלָל פַּרְנָסָה, אֵין תְּפִלָּתוֹ שְׁלֵמָה. הַיְנוּ, הָאָדָם שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית כָּרָאוּי, אֵינוֹ בּוֹטֵחַ בֶּאֱמֶת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאֵינוֹ מַאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֹא יַעַזְבֵהוּ וְיִשְׁלַח לוֹ אֶת פַּרְנָסָתוֹ וְכָל הִצְטָרְכוּיוֹתָיו שֶׁצָּרִיךְ בְּכָל עֵת, וּמֵחֲמַת זֹאת מְצַפֶּה תָּמִיד לְטוֹבַת אֲנָשִׁים, הֵן לְפַרְנָסָתוֹ, הֵן לְעִנְיָנִים נְחוּצִים אֲחֵרִים, אָדָם זֶה מְכֻנֶּה "נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת". וְזֶה צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁבַּקִּלְקוּל הַגָּדוֹל שֶׁל "נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת" עֲלוּלִים לְהִלָּכֵד גַּם סוֹחֲרִים וּבַעֲלֵי מְלָאכוֹת, אִם הֵם מְחֻסְּרֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן כָּרָאוּי. וַאֲפִלוּ הָאָדָם שֶׁאֵינוֹ נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת בִּגְלַָל פַּרְנָסָה, מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּרְנָסָה בְּרֶוַח, מִמִּסְחָר אוֹ מִמְּלָאכָה, רַק שֶׁהוּא מִתְאַוֶּה לְכָבוֹד וַחֲשִׁיבוּת, הַיְנוּ הוּא חָפֵץ לִמְצוֹא חֵן וַחֲשִׁיבוּת בְּעֵינֵי אֲנָשִׁים, וְחָפֵץ שֶׁהֵם יְהַלְלוּהוּ, הֵן בְּרוּחָנִיּוּת עַל "צִדְקוּתוֹ" וְכוּ', הֵן בְּגַשְׁמִיּוּת, שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בְּהַנְהָגוֹתָיו וּבְמִדּוֹתָיו רַק בְּאֹפֶן שֶׁיִּמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אֲנָשִׁים שֶׁיְּשַׁבְּחוּהוּ, אָדָם זֶה בְּוַדַּאי נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת הוּא, כִּי זָקוּק הוּא לַאֲנָשִׁים שֶׁיַּחֲשִׁיבוּהוּ וִיכַבְּדוּ אוֹתוֹ. וּמֵחֲמַת זֶה יָכוֹל לִפּוֹל לְשֶׁקֶר גָּדוֹל בְּעֵת הַתְּפִלָּה, הַיְנוּ שֶׁעוֹשֶׂה תְּנוּעוֹת שֶׁל שֶׁקֶר בִּגְלָל שֶׁאֲנָשִׁים מַבִּיטִים בּוֹ, וְהוּא חָפֵץ לְקַבֵּל מֵהֶם טוֹבוֹת בְּפַרְנָסָה אוֹ כָבוֹד וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלֶּה. וַאֲפִלוּ מִי שֶׁהוּא קְצָת אִישׁ כָּשֵׁר וְאֵינוֹ צָבוּעַ, הַיְנוּ אָדָם כּוֹזֵב, אַף עַל פִּי כֵן, בִּגְלַל שֶׁהוּא נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת בְּשֶׁל דָּבָר אֶחָד, קָשֶׁה מְאֹד שֶׁתְּפִלָּתוֹ תִּהְיֶה בֶּאֱמֶת גְּמוּרָה. כִּי מְצוּיִים אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים, הַמִּתְבַּיְּשִׁים לְהִתְפַּלֵּל בְּשֶׁקֶר גָּמוּר מַמָּשׁ, הֵם חֲפֵצִים לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת, רַק מְצוּיוֹת כָּל מִינֵי אֱמֶת. וּמֵחֲמַת זֶה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת שֶׁקֶר גָּדוֹל, וְנִדְמֶה שֶׁאֱמֶת הוּא. וְכֵן אֶפְשָׁר לְכַזֵּב בַּתְּפִלָּה, בִּתְנוּעָה אוֹ מְחִיאַת כַּף, כְּדֵי שֶׁאֲנָשִׁים שֶׁצָּרִיךְ מֵהֶם טוֹבַת הֲנָאָה בְּפַרְנָסָה אוֹ בְּשֶׁל כָּבוֹד וְכוּ', וְנִדְמֶה לוֹ כִּי עָשָׂה אֶת הַתְּנוּעָה הַהִיא בֶּאֱמֶת, הַיְנוּ שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁחַיָּב לַעֲשׂוֹת אֶת הַתְּנוּעָה הַהִיא, אוֹ מְחִיאַת הַכַּף, בְּאֶמְצַע הַתְּפִלָּה, וּמְכַסֶּה אֶת הַשֶּׁקֶר בְּכִסּוּי שֶׁל אֱמֶת. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה אֵינוֹ אֱמֶת, כִּי הָאֱמֶת הִיא רַק אַחַת. הַיְנוּ שֶׁיַּחְשֹׁב רַק עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל דָּבָר, בְּלִי שׁוּם פְּנִיָּה. עַל כֵּן, מִי שֶׁנִּצְרַךְ לַבְּרִיּוֹת בְּשֶׁל דָּבָר כָּלְשֶׁהוּ, קָשֶׁה מְאֹד שֶׁיִּתְפַּלֵּל בָּרַבִּים בֶּאֱמֶת. כִּי עַל הַמִּתְפַּלֵּל בָּרַבִּים נוֹפְלִים הַרְבֵּה פְּנִיּוֹת וּשְׁקָרִים, שֶׁעוֹשֶׂה בְּעֵת תְּפִלָּתוֹ תְּנוּעוֹת רַבּוֹת שֶׁל שֶׁקֶר, וְנִדְמֶה לוֹ כִּי בֶּאֱמֶת עוֹשֶׂה אוֹתָן, כַּמְּבֹאָר לְמַעְלָה. עַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִזָּהֵר בִּפְרָט בְּעֵת הַתְּפִלָּה, וּבִכְלָל בְּעֵת עֲבוֹדָתוֹ, שֶׁעַל כָּל פָּנִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, לֹא יִהְיֶה נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת. רַק יִתְחַזֵּק בְּתִקְוָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד וְיִבְטַח רַק בּוֹ, וְיַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי לֹא יַעַזְבֵהוּ, הֵן בְּעִנְיַן פַּרְנָסָה, הֵן בְּכָל דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ בִּנְחִיצוּת, וְלֹא יַחְשֹׁב בְּעֵת הַתְּפִלָּה עַל שׁוּם טוֹבָה מִשּׁוּם אָדָם. אָז יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ, אֲפִלוּ בֵּין אֶלֶף אֲנָשִׁים. כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, הֵן בְּשֶׁל פַּרְנָסָה, הֵן בְּשֶׁל כָּבוֹד וְכַיּוֹצֵא, רַק מַאֲמִין בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, וּבוֹטֵחַ בֶּאֱמֶת רַק בּוֹ יִתְבָּרַךְ, אָז יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי, בִּשְׁלֵמוּת, אֲפִלוּ בֵּין כַּמָּה אֲנָשִׁים:

60

Translation not yet available

61

צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל לְבָבוֹ, עַד שֶׁיַּרְגִּישׁ אֶת דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה בְּכָל עַצְמוֹתָיו, כַּמְּבֹאָר בַּפָּסוּק (תְּהִלִּים לה, י) "כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה" וְכוּ'. הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּהִתְעוֹרְרוּת כָּזוֹ, וּלְהַקְשִׁיב הֵיטֵב לְפֵרוּשׁ הַמִּילוֹת, עַד שֶׁיַּרְגִּישׁ חִיּוּת הַתְּפִלָּה בְּעַצְמוֹתָיו. כִּי בֶּאֱמֶת מְצוּיָה בַּתְּפִלָּה חִיּוּת גְּדוֹלָה, אַךְ אִי אֶפְשָׁר לָחוּשׁ בָּזֶה, אֶלָּא כְּשֶׁמַּקְשִׁיב הֵיטֵב לְתֵבוֹת הַתְּפִלָּה, בְּכָל לְבָבוֹ וּמֹחוֹ. אֲבָל כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּלִי לֵב, הַיְנוּ שֶׁמּוֹצִיא מִפִּיו אֶת הַתֵּבוֹת, אֲבָל אֵינוֹ מַרְגִּישׁ בְּלִבּוֹ מַה שֶׁפִּיו מְדַבֵּר, אֲזַי אֵינוֹ מַרְגִּישׁ שׁוּם חִיּוּת בִּתְפִלָּתוֹ, וּתְפִלָּה זוֹ אֵין בָּהּ חֲשִׁיבוּת אֵצֶל הַמִּתְפַּלֵּל, וּמִזֶּה נוֹבֵעַ שֶׁמִּתְרַחֵק וּמַפְסִיק חָלִילָה לְגַמְרֵי לְהִתְפַּלֵּל. וְכֵן כָּל מִצְוָה שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתָהּ בְּלִי חִיּוּת וּבְלִי אַהֲבָה וְחֵשֶׁק, אֲזַי הַמִּצְוָה בְּטֵלָה חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַחֵק לְגַמְרֵי מִן הַמִּצְווֹת וְהַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים שֶׁעוֹשֶׂה בְּלִי חִיּוּת וּבְלִי אַהֲבָה. וְעַל יְדֵי תְּפִלָּה בְּלֹא לֵב וְכַוָּנָה, גּוֹרֵם חָלִילָה שֶׁמִּסְתַּלֶּקֶת הַחָכְמָה מִן הַזְּקֵנִים וּמִן הַחֲכָמִים:

61

Translation not yet available

62

עַל יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת נִמְשָׁךְ "מַיִם קָרִים" לְהַחֲיוֹת נְפָשׁוֹת עֲיֵפוֹת. הַיְנוּ, הָאֲנָשִׁים הָעֲיֵפִים, בַּעֲלֵי חִיּוּת מוּעֶטֶת, מֵחֲמַת רוֹב טְרָדוֹת וּבִלְבּוּלִים מִיְּגִיעָתָם וּרְדִיפָתָם אַחַר פַּרְנָסָה וְעִנְיְנֵי גּוּף אֲחֵרִים, שֶׁזֶּה בָּא מֵחֲמַת הִתְרַחֲקוּתָם מֵאֱמוּנַת הַשְׁגָּחָה וְיִרְאַת הַשֵּׁם. אֲבָל עַל יְדֵי הִתְקָרְבוּת אֲמִתִּית לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, נִכְנֶסֶת בָּאָדָם דַּעַת וְחָכְמָה אֲמִתִּית, וְאֵלּוּ מֵחַיִּים אוֹתוֹ, כְּמוֹ מַיִם קָרִים, הַמְּחַיִּים אָדָם עָיֵף וְצָמֵא, וְאָז זוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל לְבָבוֹ. הַיְנוּ בְּחֵשֶׁק עָצוּם וּבְהִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה, עַד שֶׁאֲפִלוּ עַצְמוֹתָיו שׁוֹמְעוֹת אֶת תֵּבוֹת הַתְּפִלָּה וּמַרְגִּישׁ חִיּוּת בִּתְפִלָּתוֹ, עַד שֶׁמִּתְעוֹרֵר לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל כֹּחוֹ וּמֹחוֹ. וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה:

62

Translation not yet available

63

עַל יְדֵי תְּפִלָּה בְּכַוָּנָה, שֶׁמְּקַשֵּׁר בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ לְמִלּוֹת הַתְּפִלָּה, הַיְנוּ, עַל יְדֵי שֶׁמִּתְפַּלֵּל תְּפִלַת חִיּוּב, אוֹ עוֹסֵק בִּשְׁאָר תְּפִלּוֹת בְּכָל לְבָבוֹ, וּמַקְשִׁיב לְתֵבוֹת הַתְּפִלָּה בְּכָל מֹחוֹ וּבְכָל מַחֲשַׁבְתּוֹ, עַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהַשִּׂיג נִסְתָּרוֹת וּפְנִימִיּוּת הַתּוֹרָה. הַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לְהָבִין פֵּרוּשִׁים וּבֵאוּרִים אֲמִתִּיִּים בַּתּוֹרָה, שֶׁאֵינָם מְפֹרָשִׁים מַמָּשׁ, רַק מְרֻמָּזִים בְּבֵאוּרֵי הַתּוֹרָה. וְעַל יְדֵי תְּפִלָּה בְּכַוָּנָה, כַּמְּבֹאָר לְמַעְלָה, מַמְשִׁיךְ הַשְׁפָּעוֹת וּבְרָכוֹת בָּעוֹלָם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלּוֹת כָּאֵלּוּ:

63

Translation not yet available

64

עַל יְדֵי דִּבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה בֶּאֱמֶת, מַעֲלֶה אֶת כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַנְּפוּלוֹת, וּמִתְתַּקְּנִים וּמִתְחַדְּשִׁים כָּל הָעוֹלָמוֹת הַנְּפוּלִים. הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי דִּבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה בֶּאֱמֶת וּבִשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי, נַעֲשִׂים תִּקּוּנִים רַבִּים בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וְהָאָדָם הָעוֹסֵק בֶּאֱמֶת בְּדִבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה, נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ נִבְרְאוּ עַל יָדוֹ שָׁמַיִם וָאָרֶץ מֵחָדָשׁ, כִּי מַכְנִיס הוּא כֹּחַ וְחִיּוּת בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. עַל כֵּן צָרִיךְ לְהִזָּהֵר, לְדַבֵּר רַק דִּבּוּרֵי קְדֻשָּׁה שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, אוֹ דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה וְעִנְיְנֵי יִרְאַת הַשֵּׁם. וְצָרִיךְ לְהִזָּהֵר מְאֹד מִלְּדַבֵּר דְּבָרִים בְּטֵלִים, וּבִפְרָט לָשׁוֹן הָרָע, רְכִילוּת וְלֵיצָנוּת. וְעַל יְדֵי זְהִירוּתוֹ, לְדַבֵּר רַק דִּבּוּרֵי קְדֻשָּׁה, כַּמְּבֹאָר לְמַעְלָה, זוֹכֶה לְהַעֲלוֹת אֶת הַנִּיצוֹצוֹת וּלְתַקֵּן אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת, כַּמְּבֹאָר בִּתְחִלַּת הַסָּעִיף, וְגוֹרֵם הִתְקָרְבוּת בִּיאַת מָשִׁיחַ וּגְאֻלָּה שְׁלֵמָה:

64

Translation not yet available

65

עַל יְדֵי מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, הַיְנוּ, כְּשֶׁצָּרִיךְ לְקַיֵּם מִצְוָה אוֹ מַעֲשֶׂה טוֹב שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם, רַק עוֹמְדִים לְפָנָיו מְנִיעוֹת קָשׁוֹת שֶׁבִּגְלָלָן אֵינוֹ יָכוֹל לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה אוֹ הַדָּבָר הַטּוֹב שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְבַטֵּל אֶת הַמְּנִיעוֹת רַק בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ, וַאֲזַי מַפְקִיר וּמוֹסֵר נַפְשׁוֹ, וְאֵינוֹ מִתְחַשֵּׁב עִם הַמְּנִיעוֹת, וּמְקַיֵּם בִּשְׁלֵמוּת אֶת הַמִּצְוָה אוֹ אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב, שֶׁעַל יָדָם מִתְגַּדֵּל וּמִתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם, זוֹכֶה עַל יְדֵי זֶה לְשָׁלוֹם בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְדַבֵּר דִּבּוּרֵי קְדֻשָּׁה שֶׁל תּוֹרָה, תְּפִלָּה וְכַיּוֹצֵא, וְזוֹכֶה לְהַכְנִיס כָּל מֹחוֹ, חָכְמָתוֹ וְדַעְתּוֹ בְּדִבּוּרֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁעוֹסֵק בָּהֶם, וְזוֹכֶה לְקָשֵׁר מַחֲשַׁבְתּוֹ לְדִבּוּרִים אֵלּוּ, עַד שֶׁשּׁוֹמֵעַ וּמֵבִין הֵיטֵב מוֹצָא פִּיו. כִּי אֲפִלוּ דִּבּוּרֵי קְדֻשָּׁה, אִם מוֹצִיאִים אוֹתָם מִן הַפֶּה וְאֵין מַקְשִׁיבִים כָּרָאוּי לְמַשְׁמָעוּתָם, עַד שֶׁיַּרְגִּישׁ בַּלֵּב אֶת הַתֵּבוֹת, הֲרֵי זוֹ עֲבוֹדָה פְּחוּתָה מְאֹד, כַּמְּבֹאָר בְּכָל סִפְרֵי הָאֱמֶת, וּבִפְרָט בְּפָסוּק בִּישַׁעְיָה (כט, יג) "וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי". אֲבָל עַל יְדֵי מְסִירוּת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ שְׁמוֹ, כַּמְּבֹאָר לְמַעְלָה, זוֹכֶה לְהַקְשִׁיב הֵיטֵב לְכָל דִּבּוּר שֶׁמְּדַבֵּר אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הֵן בַּתּוֹרָה הֵן בִּתְפִלָּה וְכוּ', וְזֶה עִקַּר קְדֻשַּׁת הַדִּבּוּר, וְיֵשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תַּעֲנוּג גָּדוֹל מִדִּבּוּרִים אֵלּוּ. וּלְכָל זֶה זוֹכִים עַל יְדֵי מְסִירוּת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, כַּמְּבֹאָר לְמַעְלָה, בְּסָעִיף זֶה:

65

Translation not yet available

66

הַמִּדָּה שֶׁל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, כַּמְּבֹאָר בְּסָעִיף ס"ה, הִיא עֵצָה טוֹבָה לִתְפִלָּה בְּכַוָּנָה, הַיְנוּ, לְהַקְשִׁיב כָּרָאוּי לְתֵבוֹת הַתְּפִלָּה. כִּי כְּשֶׁאָדָם רוֹאֶה שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לְכַוֵּן אֶת דַּעְתּוֹ לַתְּפִלָּה, הַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַקְשִׁיב כָּרָאוּי לְתֵבוֹת הַתְּפִלָּה, מֵחֲמַת רוֹב מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת הַמְבַלְבְּלוֹת דַּעְתּוֹ, עַל כֵּן יַזְכִּיר עַצְמוֹ, שֶׁבְּוַדַּאי יִהְיֶה מְרֻצֶּה אֲפִלוּ לֵהָרֵג עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, כְּמוֹ שֶׁרוֹאִים בְּחוּשׁ פְּעָמִים רַבּוֹת. וְעַל יְדֵי מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, זוֹכֶה לְקַשֵּׁר הֵיטֵב אֶת הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר. הַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לְהִנָּצֵל מִמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּלְהַקְשִׁיב כָּרָאוּי לְתֵבוֹת הַתְּפִלָּה, וְזֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה הוּא לְהִתְפַּלֵּל בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ:

66

Translation not yet available

67

כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יָכוֹל לִמְשׁוֹל בִּתְפִלָּתוֹ וְלִפְעֹל אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַה שֶׁרוֹצֶה. הַיְנוּ כְּשֶׁיְּהוּדִי נִמְצָא בְּצָרָה חַס וְשָׁלוֹם, יָכוֹל בִּתְפִלָּתוֹ לְבַטֵּל אֶת הַצָּרָה, וְלִפְעֹל יְשׁוּעָה מִן הַצָּרָה אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. הֵן מֵעֲנִיּוּת הֵן מְחוֹלַאַת הֵן מִיִּסּוּרִים אֲחֵרִים חַס וְשָׁלוֹם, יָכוֹל בְּוַדַּאי לִפְעֹל בִּתְפִלָּה יְשׁוּעָה בִּשְׁלֵמוּת, רַק עִקַּר הַמְּנִיעָה מַה שֶּׁאֵין תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת, הִיא הַגַּדְלוּת, הַפְּנִיּוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת הַזָּרוֹת. כִּי יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם גַּדְלוּת מֵחֲמַת יִחוּס, שֶׁהֵם מִתְגָּאִים בָּזֶה שֶׁאֲבוֹתֵיהֶם צַדִּיקִים גְּדוֹלִים. וְחֵלֶק מֵהֶם יֵשׁ לָהֶם גַּדְלוּת כִּי הִתְיַגְּעוּ בַּעֲבוֹדַת ה', וּמֵחֲמַת גַּאֲוָתָם אֵינָם יְכוֹלִים לִפְעֹל בִּתְפִלָּתָם אֶת הַנִּצְרָךְ לָהֶם. עַל כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לִשְׁבֹּר אֶת הַמִּדָּה הָרָעָה שֶׁל גֵּאוּת וְגַדְלוּת, וְלִשְׁכֹּחַ הֵן זֶה שֶׁהוּא "מְיֻחָס" וְהֵן שֶׁהִתְיַגֵּעַ בַּעֲבוֹדַת ה', אֶלָּא יִדְמֶה בְּעֵינָיו כְּאִלּוּ נוֹלָד הַיּוֹם, וַעֲדַיִן לֹא עָסַק בַּעֲבוֹדַת ה'. וְכֵן יַחֲשֹׁב כְּאִלּוּ הוּא יָחִיד בָּעוֹלָם, וְאֵין לוֹ שׁוּם יִחוּס. וְכָךְ צָרִיךְ לִשְׁבֹּר כָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת בְּעֵת הַתְּפִלָּה. וְאָז יוּכַל לִמְשׁוֹל בִּתְפִלָּתוֹ וּלְבַטֵּל כָּל מִינֵי צָרוֹת, וְלִפְעֹל אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְשׁוּעָה בְּכָל הַפְּרָטִים. וְאָז מִתְמַלֵּא רְצוֹנוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי יֵשׁ לוֹ יִתְבָּרַךְ, תַּעֲנוּג רַב מִתְּפִלָּה שֶׁמִּתְפַּלְּלִים בְּלִי גֵּאוּת וּבְלִי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּבְלִי שֶׁקֶר. וְעַל יְדֵי זֶה מַמְשִׁיךְ כָּל מִינֵי הַשְׁפָּעוֹת טוֹבוֹת בָּעוֹלָם:

67

Translation not yet available

68

כַּאֲשֶׁר מִתְגַּבְּרִים חַס וְשָׁלוֹם דִּינִים עַל הָאָדָם, הַיְנוּ, כְּשֶׁבָּאִים עָלָיו חָלִילָה, צָרוֹת וְיִסּוּרִים, וּבִפְרָט מַחֲלוֹת חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה נוֹבֵעַ מֵהִתְגַּבְּרוּת הַדִּינִים, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, אֲזַי כַּאֲשֶׁר מִתְפַּלֵּל עַל בִּטּוּל הַדִּינִים וְהַצָּרוֹת שֶׁל אָדָם, לֹא יַזְכִּיר אֶת שְׁמוֹ שֶׁל בַּעַל הַיִּסּוּרִים, בִּכְדֵי שֶׁהַדִּינִים וְהַיִּסּוּרִים לֹא יִתְגַּבְּרוּ חַס וְשָׁלוֹם בְּיוֹתֵר. וְיָדוּעַ אֵצֶל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁדָּבָר זֶה אָמוּר רַק כַּאֲשֶׁר הַמִּתְפַּלֵּל הוּא בַּעַל הַיִּסּוּרִים בְּעַצְמוֹ:

68

Translation not yet available

69

יֵשׁ אֵצֶל כָּל אָדָם תְּפִלּוֹת רָעוֹת. הַיְנוּ כַּמְּבֹאָר בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, (עַיֵּן בְּרָכוֹת סג. בְּעֵין יַעֲקֹב) שֶּׁגָּנַב, כְּשֶׁהוֹלֵךְ לִגְנֹב, מִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּצְלִיחַ דַּרְכּוֹ. וּבְוַדַּאי תְּפִלָּה זוֹ תְּפִלָּה רָעָה הִיא, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׂוֹנֵא תְּפִלּוֹת כָּאֵלֶּה. וְכֵן כָּל אָדָם כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל טוֹבָה אוֹ הָרְחָבָה, שֶׁהֵן מוֹתָרוֹת לְגַמְרֵי, הַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לָזֶה בֶּאֱמֶת, רַק מֵחֲמַת תַּאֲוַת הַיֵּצֶר הָרַע, חָפֵץ בְּדָבָר זֶה עָלָיו הוּא מְבַקֵּשׁ, זֶה מְכֻנֶּה תְּפִלָּה רָעָה. וּתְפִלּוֹת כָּאֵלּוּ מְבַלְבְּלוֹת אֶת הָאָדָם כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תְּפִלּוֹת אֲמִתִּיּוֹת, הַיְנוּ תְּפִלּוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִתְבָּרַךְ נַחַת רוּחַ מֵהֶן. הַתִּקּוּן וְהָעֵצָה לְהִנָּצֵל מִתְּפִלּוֹת רָעוֹת, הִיא הַכְנָסַת אוֹרְחִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים. עַיֵּן לִקּוּטֵי עֵצוֹת, עֵרֶךְ "הַכְנָסַת אוֹרְחִים" סָעִיף ב', שָׁם מְבֹאָר קְצָת בַּאֲרִיכוּת עִנְיַן זֶה:

69

Translation not yet available

70

עַל יְדֵי מְחִיאַת כַּפַּיִם בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, מֵחֲמַת הִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב בְּלִי שׁוּם שֶׁקֶר, עַל יְדֵי זֶה אֶפְשָׁר לְדַבֵּר אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שְׁבָחִים וּתְאָרִים כָּרָאוּי, וְעַל יְדֵי זֶה נִכְלֶלֶת הַתְּפִלָּה בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וּבַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה:

70

Translation not yet available

71

עַל יְדֵי תְּפִלָּה בֶּאֱמֶת וּבִשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי, יָכוֹל לְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע. הַיְנוּ שֶׁכַּאֲשֶׁר בָּאִים חָלִילָה עַל אָדָם יִסּוּרִים כָּאֵלּוּ, שֶׁעַל פִּי דֶּרֶךְ הַטֶּבַע אֵינוֹ יָכוֹל לְהִוָּשַׁע מִיִּסּוּרִים אֵלּוּ חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי אִם יִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, בִּשְׁלֵמוּת וּבֶאֱמֶת, בְּוַדַּאי יַעַזְרֵהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּישׁוּעָה מִכָּל צָרוֹתָיו, שֶׁלֹּא עַל פִּי טֶבַע. גַּם עַל יְדֵי תְּפִלָּה בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי, אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעַ כּוֹפְרִים וְאֶפִּיקוֹרְסִים:

71

Translation not yet available

72

כַּאֲשֶׁר אוֹמְרִים בַּתְּפִלָּה אֶת הַתֵּבוֹת "וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים", רָאוּי לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל כָּל דָּבָר נָחוּץ. כִּי בְּשָׁעָה זוֹ בָּאִים כָּל צְבָא מָרוֹם לְהִשְׁתַּחֲווֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלוֹמַר לְפָנָיו שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת. עַל כֵּן טוֹב מְאֹד לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּצַוֶּה אֶת צְבָא הַשָּׁמַיִם, שֶׁיַּמְשִׁיכוּ בַּעֲבוּרוֹ כָּל הַנָּחוּץ לוֹ. הַיְנוּ, אִם זָקוּק לִרְפוּאָה, יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּזְהִירֵם לְהַמְשִׁיךְ לוֹ רְפוּאָה, עַל יְדֵי הַלֶּחֶם וְהַמַּיִם, כַּמְּבֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק שֵׁנִי סִימָן א' בַּתּוֹרָה "תִּקְעוּ מֶמְשָׁלָה". וְכֵן אִם צָרִיךְ בִּנְחִיצוּת טוֹבָה אַחֶרֶת, יְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּזְהִיר אֶת צְבָא הַשָּׁמַיִם שֶׁיַּמְשִׁיכוּ לוֹ אֶת הַטּוֹבָה וְאֶת הַיְשׁוּעָה שֶׁזָּקוּק לָהֶם. וְצָרִיךְ לָדַעַת הֵיטֵב וְלִזְכֹּר, שֶׁכָּל צְבָאוֹת הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ, כָּל דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, אֵין לוֹ מֵעַצְמוֹ שׁוּם כֹּחַ וְשׁוּם מֶמְשָׁלָה כְּלָל, כִּי הַטֶּבַע אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲזֹר וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַזִּיק, רַק אִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גּוֹזֵר עַל דֶּרֶךְ הַטֶּבַע לַעֲשׂוֹת טוֹבָה אוֹ חָלִילָה רָעָה. כִּי הַטֶּבַע הוּא בְּיַד ה' כְּמוֹ קֻלְמוֹס בְּיַד הַסּוֹפֵר, כְּפִי שֶׁהַסּוֹפֵר מְנַעֲנֵעַ בְּקֻלְמוּסוֹ, כָּךְ הוּא כּוֹתֵב. כְּמוֹ כֵן, כְּפִי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גּוֹזֵר עַל דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, כָּךְ חַיָּב הוּא לַעֲשׂוֹת. כָּךְ מְבֹאָר בְּכָל סִפְרֵי הָאֱמֶת, וּבִפְרָט בְּסִפְרֵי הָאַדְמוֹ"ר מוֹהֲרַ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. עַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לָדַעַת שֶׁצָּרִיךְ לְבַקֵּשׁ עַל כָּל דָּבָר רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא יַעַזְרֵהוּ. כִּי דֶּרֶךְ הַטֶּבַע מִצַּד עַצְמוֹ, אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲזֹר, רַק כְּפִי מַה שֶּׁפּוֹעֵל הָאָדָם בִּתְפִלָּתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כֵּן הוּא נוֹשָׁע, כַּמְּבֹאָר לְמַעְלָה:

72

Translation not yet available

73

בְּשָׁעָה שֶׁאוֹמֵר בַּתְּפִלָּה "הַלְלוּ אֶת ה' מִן הַשָּׁמַיִם וְכוּ'", צָרִיךְ לְהִתְעוֹרֵר מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל בְּחִיּוּת וּבְהִתְלַהֲבוּת גְּדוֹלָה, כִּי כַּאֲשֶׁר קוֹרֵא בִּתְפִלָּתוֹ לְכָל הַמַּלְאָכִים, הַשְּׂרָפִים, אוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, וּלְכָל הָעוֹלָמוֹת, שֶׁיּוֹדוּ וִיהַלְּלוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁהָאָדָם הַקּוֹרֵא לָהֶם, צָרִיךְ לְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, בְּהִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה וְאַהֲבָה וְיִרְאָה כָּרָאוּי:

73

Translation not yet available

74

כְּמוֹ שֶׁמְּצוּיָה הִתְעוֹרְרוּת מֵאָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַיְנוּ, שֶׁאָדָם שׁוֹמֵעַ תְּפִלַת חֲבֵרוֹ כְּשֶׁאוֹמֵר תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהִתְעוֹרְרוּת, בְּהִתְלַהֲבוּת וּבְיִשּׁוּב הַדַּעַת כָּרָאוּי, מִתְעוֹרֵר הוּא גַּם כֵּן לוֹמַר תְּפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת בְּהִתְעוֹרְרוּת רְאוּיָה, כָּךְ מְצוּיָה גַּם הִתְעוֹרְרוּת מֵעַצְמוֹ. הַיְנוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל אוֹ לוֹמַר תְּפִלּוֹת אֲחֵרוֹת וּבַקָּשׁוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּהִתְעוֹרְרוּת וּבְיִשּׁוּב הַדַּעַת כָּרָאוּי, מִתְעוֹרֵר מְאֹד גַּם מִזֶּה, כָּךְ מְבֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, (ח"א סִימָן ער) עַיֵּן שָׁם:

74

Translation not yet available

75

אֲפִלוּ כְּשֶׁהָאָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר מְאוּמָה אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִפְתֹּחַ פִּיו לְהִתְפַּלֵּל אוֹ לְהִתְבּוֹדֵד, מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּתוֹ הַמְּרֻבָּה, מַה שֶׁהוּא מְגֻשָּׁם מְאֹד עַל יְדֵי תַּאֲווֹתָיו וּמִדּוֹתָיו הָרָעוֹת, אוֹ מֵחֲמַת הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, הָעוֹבְרִים עָלָיו, בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת, אֲשֶׁר בִּגְלָלָם מְרֻחָק הוּא חָלִילָה מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמֵחֲמַת זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לִפְתֹּחַ פִּיו, לְסַפֵּר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל תַּהְפּוּכוֹתָיו וְקוֹרוֹתָיו, אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁדַּיְקָא אָז, צָרִיךְ הוּא לְהִתְחַזֵּק וּלְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ לִצְעֹק אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתּוֹךְ הַמֵּצַר וְהַדֹּחַק. כִּי עִקַּר הַהִתְעוֹרְרוּת הִיא דַּיְיקָא כַּאֲשֶׁר הָאָדָם נִמְצָא חָלִילָה בְּמֵצַר גָּדוֹל, שֶׁיִּתְגַּבֵּר וְיִתְעוֹרֵר לִצְעֹק אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַל יְדֵי זַעֲקוֹתָיו מִן הַמֵּצַר מוֹשִׁיעוֹ ה', וְאַחַר כָּךְ בָּא עַל פִּי רוֹב לְהַרְחָבָה גְּדוֹלָה מְאֹד. וְאָז יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְסַפֵּר לוֹ כָּל הַנָּחוּץ לוֹ, עַד שֶׁאֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְכָל זֶה עַל יְדֵי הַהִתְעוֹרְרוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתּוֹךְ הַמֵּצַר וְהַמְּרִירוּת, שֶׁאָז הוּא מִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ:

75

Translation not yet available

76

עַל פִּי רוֹב, מַה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל בְּחֵשֶׁק וּבְחִיּוּת כָּרָאוּי, הוּא מֵחֲמַת שֶׁנּוֹפֵל בְּדַעְתּוֹ, כִּי מַרְגִּישׁ שֶׁהוּא שָׁקוּעַ בְּמַעֲשִׂים רָעִים וּמִדּוֹת רָעוֹת, וְרָחוֹק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. עַל כֵּן צָרִיךְ לְהַחֲיוֹת עַצְמוֹ לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, עַל יְדֵי שֶׁיְּחַפֵּשׂ וְיִמְצָא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקוּדוֹת טוֹבוֹת. כִּי אֵיךְ שֶׁהוּא בְּוַדַּאי בִּימֵי חַיָּיו עָשָׂה כַּמָּה מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וַהֲגַם שֶׁהַמִּצְווֹת וְהַמַּעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁעָשָׂה מְעֹרָבִים בְּהַרְבֵּה פְּנִיּוֹת וּפְסֹלֶת, אַף עַל פִּי כֵן, מְצוּיִים בָּהֶם גַּם הַרְבֵּה נְקוּדוֹת טוֹבוֹת, שֶׁיְּחַיֶּה וִישַׂמַּח עַצְמוֹ בָּהֶם. וְעַל יְדֵי זֶה יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי:

76

Translation not yet available

77

הַחַזָּן הַמִּתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָעַמּוּד, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינָה שֶׁיּוּכַל לְלַקֵּט אֶת כָּל הַנְּקֻדּוֹת הַטּוֹבוֹת הַמְּצוּיוֹת בְּכָל אָדָם מִן הַמִּתְפַּלְּלִים עִמּוֹ עַד שֶׁכָּל הַנְּקֻדּוֹת הַטּוֹבוֹת יֻכְלְלוּ בּוֹ, וְהוּא צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל עִם כָּל הַטּוֹב שֶׁל כָּל הַמִּתְפַּלְּלִים שֶׁעִמּוֹ. הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ יְכֹלֶת לְקַבֵּל אֶת הַכֹּחַ וְהַקְּדֻשָּׁה שֶׁל כָּל הַנְּקֻדּוֹת הַטּוֹבוֹת הַמְּצוּיוֹת אֵצֶל הַמִּתְפַּלְּלִים עִמּוֹ, וּבְכֹחַ וּבִקְדֻשָּׁה אֵלּוּ, לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת:

77

Translation not yet available

78

עַכְשָׁו הַתְּפִלָּה נִמְצֵאת בְּגָלוּת, הַיְנוּ שֶׁבִּזְמַנֵּנוּ כִּמְעַט אֵינוֹ שָׁכִיחַ שֶׁאָדָם יַרְגִּישׁ אֶת חֲשִׁיבוּת הַתְּפִלָּה וְיַאֲמִין בְּכֹחָהּ. כִּי בֶּאֱמֶת מָצוּי בַּתְּפִלָּה כֹּחַ גָּדוֹל מְאֹד, הַיְנוּ בִּתְפִלָּה בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי, יָכוֹל לְהַצִּיל עַצְמוֹ מִכָּל מִינֵי יִסּוּרִים וְסַכָּנוֹת. רַק מֵחֲמַת שֶׁאֵין מַאֲמִין בְּכֹחַ הַתְּפִלָּה בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת כָּרָאוּי, מֵחֲמַת זֶה אֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּתְפִלָּה וּבֶאֱמוּנָה, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁהַכֹּל לְפִי הַטֶּבַע, וְנוֹפֵל חָלִילָה לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, וְדֶרֶךְ הַתְּפִלָּה וְהָאֱמוּנָה נֶחְלָשִׁים מְאֹד. וְכֵן מְבֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק שֵׁנִי (סִימָן סז), בְּתוֹרָה "בְּרֵאשִׁית לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל" שֶׁכַּאֲשֶׁר "מְאוֹרֵי אֵשׁ" מִתְחַזְּקִים, הַיְנוּ הַכְּפִירוֹת וְהַסְּבָרוֹת הַטִּבְעִיּוֹת, עַל יְדֵי זֶה נֶחְלָשִׁים "מְאוֹרֵי אוֹר", הַיְנוּ הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּית וְכֹחַ הַתְּפִלָּה. וּמִזֶּה יוֹצֵא שֶׁאֲנָשִׁים רַבִּים מִתְרַחֲקִים כָּל כָּךְ מֵאֱמוּנָה וּמִתְּפִלָּה, עַד שֶׁמְּבַטְּלִים לְגַמְרֵי תְּפִלָּה, וּמִתְרַחֲקִים רַחֲמָנָא לִצְּלָן לְגַמְרֵי מֵאֱמוּנָה אֲמִתִּית. וַאֲפִלוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם מְבַטְּלִים תְּפִלָּה לְגַמְרֵי, וַאֲפִלוּ מִתְפַּלְּלִים כָּל יוֹם, אֲבָל מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה אֵינָם מַרְגִּישִׁים שׁוּם חִיּוּת וְשׁוּם חֲשִׁיבוּת בַּתְּפִלָּה. וּכְשֶׁעוֹמְדִים הֵם לְהִתְפַּלֵּל, אֲזַי חוֹבַת הַתְּפִלָּה עֲלֵיהֶם עֹל וּמַשָּׂא, וַחֲפֵצִים לְהִפָּטֵר מַהֵר מִן הַתְּפִלָּה, מֵחֲמַת שֶׁאֵינָם מַרְגִּישִׁים בָּהּ טַעַם וְחִיּוּת. וְעַל יְדֵי יִרְאָה שְׁלֵמָה, הַיְנוּ עַל יְדֵי יִרְאַת שָׁמַיִם אֲמִתִּית, שֶׁרַק פַּחַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נֶגְדּוֹ וְלֹא זוּלָתוֹ, שֶׁלְּיִּרְאָה כָּזֹאת אִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ רַק עַל יְדֵי תִּקּוּן שְׁלֹשֶׁת הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת, כַּמְּבֹאָר בְּלִקּוּטֵי עֵצוֹת בְּעֵרֶךְ "יִרְאָה" סָעִיף כ', עַל יְדֵי זֶה פּוֹדֶה אֶת הַתְּפִלָּה מִן הַגָּלוּת, וְאָז הַתְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת. הַיְנוּ, אָז יֵשׁ לַתְּפִלָּה חֲשִׁיבוּת גְּדוֹלָה בְּעֵינֵי הַמִּתְפַּלֵּל, וּמַרְגִּישׁ טַעַם וְחִיּוּת גְּדוֹלָה בִּתְפִלָּתוֹ וּבִתְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת אֲחֵרוֹת. וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִתְפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת, כַּמְּבֹאָר לְמַעְלָה, אֵינוֹ צָרִיךְ שׁוּם רוֹפֵא לִרְפוּאָתוֹ. כִּי עַל יְדֵי תְּפִלָּה וֶאֱמוּנָה כָּרָאוּי, מִתְרַפֵּא עַל יְדֵי כָּל מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה שֶׁבָּאִים לְקִרְבּוֹ, כַּמְּבֹאָר בַּתּוֹרָה (שְׁמוֹת, כג, כה): "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹקֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ". הַיְנוּ כַּאֲשֶׁר תִּתְחַזְּקוּ בִּתְפִלָּה וּבֶאֱמוּנָה בֶּאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת, אֲזַי יִתֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרָכָה בַּמַּאֲכָלִים וּבַמַּשְׁקָאוֹת, וְעַל יְדֵי זֶה יִתְרַפְּאוּ מִכָּל מִינֵי חֹלִי וְרִפְיוֹן. וּכְשֶׁזּוֹכֶה לִתְפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כַּמְּבֹאָר לְמַעְלָה, הֲרֵי זֶה בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ, כַּמְּבֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק שֵׁנִי (סִימָן א) בַּתּוֹרָה "תִּקְעוּ מֶמְשָׁלָה". הַיְנוּ שֶׁזֶּה הַדַּעַת שֶׁיִּתְגַּלֶּה כְּשֶׁמָּשִׁיחַ יָבוֹא. כִּי מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ יַכְנִיס דַּעַת אֲמִתִּית בָּעוֹלָם, וְכָל הָאֲנָשִׁים יַרְגִּישׁוּ אֶת חֲשִׁיבוּת הַתְּפִלָּה, וְיֵדְעוּ שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁאָדָם צָרִיךְ לוֹ, אֵינוֹ יָכוֹל לְהַשִּׂיגוֹ רַק עַל יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. גַּם יֵדְעוּ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁדֶּרֶךְ הַטֶּבַע אֵין בּוֹ מַמָּשׁ מֵעַצְמוֹ, רַק כָּל דָּבָר נַעֲשָׂה רַק בְּצִוּוּיוֹ יִתְבָּרַךְ, וֶאֱמוּנָה וְדַעַת כָּאֵלּוּ נִקְרָאִים "הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ". וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם, הַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת, וְכָל הַשָּׂרִים הָעֶלְיוֹנִים, נִכְנָעִים לְאָדָם שֶׁזּוֹכֶה לִתְפִלָּה בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. הַיְנוּ שֶׁהָאָדָם שֶׁזּוֹכֶה לִתְפִלָּה בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, מוֹשֵׁל בִּרְשׁוּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְכוּ', הַיְנוּ עַל כָּל דֶּרֶךְ הַטֶּבַע. כִּי כָּל כֹּחוֹת הַטֶּבַע מְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ אֶת חִיּוּתָם, כַּמְּבֹאָר הַכֹּל בַּתּוֹרָה "תִּקְעוּ מֶמְשָׁלָה" הַנַּ"ל. וְאָז הוּא נוֹשֵׂא חֵן בְּעֵינֵי הַכֹּל, וְעַל יְדֵי זֶה יָכוֹל לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ בְּשָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ, הַמְּפֻרְסָמִים וּמַנְהִיגֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם מְמֻנִּים עַל כָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וּמֵחֲמַת זֶה מְכֻנִּים שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. וְהָעַזּוּת שֶׁל הַמַּנְהִיגִים וּמְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁכָּל מֶמְשַׁלְתָּם הִיא רַק עַל יְדֵי עַזּוּת, נוֹפֶלֶת וּמִתְבַּטֶּלֶת מִפְּנֵי הָאָדָם שֶׁזּוֹכֶה לִתְפִלָּה וֶאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת. גַּם זוֹכֶה הוּא לִמְשׁוֹל עַל הַמַּלְאָכִים, וּמֶמְשַׁלְתּוֹ מִתְקַיֶּמֶת, שֶׁזֶּה הוּא תַּכְלִית כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל, וְכָל יְהוּדִי נִבְרָא כְּדֵי לִמְשׁוֹל עַל הַמַּלְאָכִים, כָּךְ מְבֹאָר הַכֹּל בַּתּוֹרָה "תִּקְעוּ" הַנַּ"ל:

78

Translation not yet available

79

שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מַפְסִידִים עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה. הַיְנוּ שָׁלֹשׁ מִדּוֹת רָעוֹת, שֶׁאִם אָדָם לָכוּד בָּהֶן אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי, וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲסֹק בְּשׁוּם עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה, כִּי הָרַע מֵהַמִּדּוֹת הָרָעוֹת הַנַּ"ל מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב בַּעֲדוֹ. הָרִאשׁוֹן, צָרִיךְ לְהִזָּהֵר לֹא לַעֲבֹר עַל "אַל תְּהִי בָּז לְכָל אָדָם". (אֲבוֹת פ"ד מ"ג) הַיְנוּ שֶׁלֹּא לְבַזּוֹת שׁוּם אָדָם (מִלְּבַד אָדָם הַמְּבַזֶּה חָלִילָה אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אוֹ שֶׁמְּבַזֶּה אֶת אוֹר צַדִּיק הָאֱמֶת, כַּמְּבֹאָר בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת הִלְכוֹת בִּרְכַּת הַפֵּרוֹת, הֲלָכָה ח' סָעִיף ט"ו), וְאִם אֵינוֹ נִזְהָר בָּזֶה, נִפְגֶּמֶת וְנִפְסֶדֶת הַתְּפִלָּה. הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל וְלַעֲסֹק כָּרָאוּי בְּשׁוּם עֲבוֹדַת תְּפִלָּה. הַדָּבָר הַשֵּׁנִי הוּא קִלְקוּל הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ הָאֱמוּנָה אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין חָלִילָה בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה. וְהֵן טוֹבוֹת, הֵן יִסּוּרִים, אֵינָם כִּי אִם עַל פִּי הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא עַל פִּי טֶבַע כְּלָל, וְאֵינוֹ מַאֲמִין שֶׁרַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לַעֲזֹר מִצָּרוֹת וְיִסּוּרִים, וְלֹא הִשְׁתַּדְּלוּת וְסִבּוֹת טִבְעִיּוֹת. כִּי מִי שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהִשְׁתַּדְּלוּת וְסִבּוֹת טִבְעִיּוֹת יְכוֹלוֹת לַעְזֹר, זֶה נִקְרָא קִלְקוּל הָאֱמוּנָה וּבְחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה. וּמֵחֲמַת זֶה נִפְסֶדֶת וְנִפְגֶּמֶת אֶצְלוֹ עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה. הַיְנוּ שֶׁאֵין לוֹ רָצוֹן וְחֵשֶׁק לְהִתְפַּלֵּל אוֹ לְשׁוּם עֲבוֹדַת תְּפִלָּה, עַד שֶׁזּוֹכֶה לֶאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי. הַשְּׁלִישִׁי הוּא פְּגָם הַבְּרִית, הַיְנוּ קִלְקוּל הַמֹּחַ עַל יְדֵי הִרְהוּרִים רָעִים וּבִפְרָט הִרְהוּרֵי נִאוּף, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִית הוּא רַק עַל יְדֵי שְׁמִירַת הַמַּחֲשָׁבָה מֵהִרְהוּרִים רָעִים בִּכְלָל, וּבִפְרָט מֵהִרְהוּרֵי נִאוּף. כָּךְ מְבֹאָר בְּכָל סִפְרֵי הָאַדְמוֹ"ר זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ נִזְהָר לִשְׁמוֹר מֹחוֹ מֵהִרְהוּרִים רָעִים וּמִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, זֶה פְּגָם הַבְּרִית, וְעַל יְדֵי זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲסֹק בְּשׁוּם עֲבוֹדַת תְּפִלָּה. וּכְשֶׁזּוֹכֶה וְנִצּוֹל מִשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ הַנַּ"ל, אֲזַי הוּא זוֹכֶה לִתְפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת וְאֵינוֹ זָקוּק לְרוֹפֵא לִרְפוּאָה, רַק זוֹכֶה לְהִתְרַפֵּא מִכָּל מִינֵי חוֹלָאִים עַל יְדֵי כָּל מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה שֶׁבָּאִים לְקִרְבּוֹ, כַּמְּבֹאָר בְּסָעִיף ע"ח. וְזוֹכֶה לְכָל הַתִּקּוּנִים הַמְּבֹאָרִים בְּסָעִיף ע"ח הַנַּ"ל:

79

Translation not yet available

80

לִפְעָמִים עֲדַיִן נֶעֱלֶמֶת רַחֲמָנָא לִצְּלָן, הַמַּחֲלָה מֵהָאָדָם, הַיְנוּ שֶׁאֵיבָרָיו הַפְּנִימִיִּים חוֹלִים חָלִילָה, וְאִישׁ אֵינוֹ יוֹדֵעַ עַל כָּךְ, וַאֲפִלוּ שׁוּם רוֹפֵא אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה זֶה. כִּי הַחוֹלִי אֵינוֹ מִתְגַּלֶּה, וְשׁוֹכֵן חָלִילָה בִּפְנִים, וַאֲפִלוּ הַחוֹלֶה עַצְמוֹ אֵינוֹ מַרְגִּישׁ זֹאת כְּשֶׁהַחוֹלִי עֲדַיִן בִּתְחִלָּתוֹ. וְאַחַר כָּךְ, כְּשֶׁגָּדֵל וּמִתְפַּשֵּׁט חָלִילָה, וּכְבָר נִכָּר רַחֲמָנָא לִצְּלָן בַּגּוּף, אָז כְּבָר קָשֶׁה לְרַפְּאוֹתוֹ, כִּי כְּבָר הִתְפַּשֵּׁט עַל פְּנֵי גּוּפוֹ. אֲבָל כְּשֶׁזּוֹכֶה לִתְפִלָּה וְלֶאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי, יָכוֹל לְהֵרָפֵא עַל יְדֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, מִכָּל מִינֵי חֹלִי, אֲפִלוּ כְּשֶׁהַחוֹלִי מְכֻסֶּה עֲדַיִן מִן הָאָדָם. וְעַל יְדֵי תְּפִלָּה וֶאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, יָכוֹל לִזְכּוֹת לִרְפוּאָה עַל יְדֵי מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה, שֶׁלֹּא יָבוֹא לְעוֹלָם לְחֹלִי. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִשְׁמְרֶנּוּ תָּמִיד בְּרַחֲמָיו, מִכָּל מִינֵי חֳלָאִים וּמִכֹּל מִינֵי יִסּוּרִים:

80

Translation not yet available

81

עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה הִיא עַל יְדֵי אֱמֶת. וְלִתְפִלָּה בֶּאֱמֶת, זוֹכֶה עַל יְדֵי הַלֵּל וְהוֹדָאָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. הַיְנוּ עַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם מַכִּיר וּמַרְגִּישׁ אֶת חַסְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְטוֹבוֹתָיו עִמּוֹ תָּמִיד, וּמְהַלְּלוֹ וּמוֹדֶה לוֹ תָּמִיד. וְעַל יְדֵי לִמּוּד הֲלָכוֹת, שֶׁהֵם עִקַּר שַׁעֲשׁוּעֵי עוֹלָם הַבָּא, הַיְנוּ עַל יְדֵי לִמּוּד הֲלָכוֹת, וְלִמּוּדִים הַמְּעוֹרְרִים אֶת הָאָדָם לְיִרְאַת הַשֵּׁם וּלְהַכִּיר אֶת הַחֲסָדִים וְהַטּוֹבוֹת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמּוֹ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מִתְעוֹרֵר לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לוֹ תָּמִיד, שֶׁזֶּה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעֵי עוֹלָם הַבָּא, כַּמְּבֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק שֵׁנִי (סִימָן ב), בַּתּוֹרָה "יְמֵי חֲנֻכָּה" בִּתְחִלָּתָהּ, עַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לִתְפִלָּה בֶּאֱמֶת וּבִשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי:

81

Translation not yet available

82

עַל יְדֵי תְּפִלָּה שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְפַּלְּלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וּבִשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי, עַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ וִיכֹלֶת לְבַטֵּל כָּל מִינֵי גְּזֵרוֹת רָעוֹת, וְלִפְעֹל אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ כָּל מִינֵי יְשׁוּעוֹת וְטוֹבוֹת. כִּי גְּזֵרוֹת רָעוֹת בָּאוֹת מֵהִתְגַּבְּרוּת הַקִּטְרוּגִים רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְעַל יְדֵי תְּפִלָּה בֶּאֱמֶת, מְבַטְּלִים כָּל מִינֵי קִטְרוּגִים, וּמִמֵּילָא מִתְבַּטְּלִים כָּל מִינֵי גְּזֵרוֹת רָעוֹת. וְאָז נִקְרָא שֵׁם "אֵל" הַקָּדוֹשׁ עַל יִשְׂרָאֵל. כָּךְ מְבֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן בַּתּוֹרָה "יְמֵי חֲנֻכָּה" הַנַּ"ל:

82

Translation not yet available

83

עִקַּר הַתְּפִלָּה הֵם רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים. הַיְנוּ כַּאֲשֶׁר מִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הֵן כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל אֶת הַתְּפִלּוֹת הַקְּבוּעוֹת, "שַׁחֲרִית", "מִנְחָה" וּ"מַעֲרִיב", הֵן כְּשֶׁעוֹסֵק בִּתְפִלּוֹת אֲחֵרוֹת, כְּגוֹן "תְּהִלִּים" וְכַיּוֹצֵא, צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בִּמְתִינוּת, בְּהַכְנָעָה וּבְתַחֲנוּנִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּכְדֶרֶךְ שֶׁמְּדַבֵּר לִפְנֵי מֶלֶךְ אוֹ שַׂר גָּדוֹל כְּשֶׁמְּבַקֵּשׁ מֵהֶם טוֹבָה, שֶׁבְּוַדַּאי יְדַבֵּר אָז בִּמְתִינוּת, הַכְנָעָה וְתַחֲנוּנִים, כָּךְ צָרִיךְ לְדַבֵּר אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הֵן כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל אֶת הַתְּפִלּוֹת הַקְּבוּעוֹת, הֵן כְּשֶׁעוֹסֵק בִּתְפִלּוֹת אֲחֵרוֹת, כַּמְּבֹאָר לְמַעְלָה. וְלֹא כְּאוֹתָם אֲנָשִׁים הַחוֹטְפִים אֶת הַתְּפִלָּה בִּמְהִירוּת אוֹ בְּעֵת שֶׁעוֹסְקִים בִּתְפִלּוֹת אֲחֵרוֹת, אוֹמְרִים אֶת הַתֵּבוֹת מַהֵר מְאֹד, אֵינָם מַקְשִׁיבִים לְאִמְרֵי פִּיהֶם, וְאֵינָם יוֹדְעִים מַה שֶׁפִּיהֶם מְדַבֵּר. רַק צָרִיךְ לָדַעַת וְלִזְכֹּר בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, אוֹ כְּשֶׁעוֹסֵק בִּתְפִלּוֹת אֲחֵרוֹת, כִּי מְדַבֵּר אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. עַל כֵּן צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בִּמְתִינוּת, בְּהַכְנָעָה וּבְתַחֲנוּנִים, כְּמוֹ שֶׁמְּדַבְּרִים אֶל מֶלֶךְ אוֹ לְשַׂר גָּדוֹל, וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמַסֶּכֶת אֲבוֹת (פ"ב מי"ח): "אַל תַּעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קֶבַע, אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים וְכוּ'". גַּם צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁעִקַּר רַחֲמִים תָּלוּי בְּדַעַת. הַיְנוּ כְּשֶׁזּוֹכֶה לְדַעַת אֲמִתִּית, אֲזַי מֵבִין הוּא מַה הִיא רַחֲמָנוּת אֲמִתִּית. כִּי הָאָדָם שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת אֲמִתִּית, יָכוֹל לַעֲשׂוֹת עַוְלָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר, אוֹ לַעֲבוֹר עֲבֵרָה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר, וְנִדְמֶה לוֹ כִּי מֵחֲמַת רַחֲמָנוּת חַיָּב לַעֲשׂוֹת כֵּן. לְמָשָׁל, כְּשֶׁאָדָם מְחֻסָּר פַּרְנָסָה חַס וְשָׁלוֹם, וְכַיּוֹצֵא, וְעוֹשֶׂה עַוְלָה, וּבִפְרָט אִם עוֹבֵר עֲבֵרָה גְּמוּרָה חַס וְשָׁלוֹם בְּעִנְיַן פַּרְנָסָתוֹ, בִּכְדֵי לְמַלֵּא חֶסְרוֹנוֹ, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁחַיָּב לַעֲשׂוֹת כֵּן מֵחֲמַת רַחֲמָנוּת עָלָיו אוֹ עַל בְּנֵי בֵּיתוֹ. אוֹ כְּשֶׁיְּהוּדִי מְגַדֵּל בָּנָיו כְּנֶגֶד דַּעַת תּוֹרָה, חָלִילָה, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁחַיָּב לַעֲשׂוֹת כֵּן מֵחֲמַת רַחֲמָנוּתוֹ עַל יְלָדָיו, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה לָהֶם פַּרְנָסָה בְּעָתִיד, וְכַיּוֹצֵא, צָרִיךְ הוּא לָדַעַת כִּי זוֹ רַחֲמָנוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא. כִּי מֵרַחֲמָנוּת כָּזוֹ שֶׁהִיא כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה, יוֹצֵאת אַכְזָרִיּוּת וּרְצִיחָה, חַס וְשָׁלוֹם. וּמֵרַחֲמָנוּת כָּזוֹ נוֹתְנִים יְנִיקָה, הַיְנוּ כֹּחַ לַסִּטְרָא אָחֳרָא, כַּמְּבֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק שֵׁנִי (סִימָן ח'), בְּתוֹרָה "תִּקְעוּ תּוֹכֵחָה". וְעַל יְדֵי שֶׁנִּדְמֶה לְאָדָם בַּעֲשִׂיַּת טוֹבוֹת שֶׁהֵן כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה רַחֲמָנוּת, שֶׁבֶּאֱמֶת זֶה אַכְזָרִיּוּת וּרְצִיחָה, כַּמְּבֹאָר לְמַעְלָה, עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֵׂית אֶצְלוֹ הַדַּעַת קְטַנָּה וּמוּעֶטֶת, וּמִתְגַּבֶּרֶת עָלָיו תַּאֲוַת נִאוּף, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְהַתְּפִלּוֹת שֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל בְּאוֹתוֹ זְמַן הֵן בִּבְחִינַת דִּין. הַיְנוּ שֶׁתְּפִלּוֹתָיו אֵינָן לְרָצוֹן לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁאֵין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוּם נַחַת מִתְּפִלּוֹתָיו. וְצָרִיךְ בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל, הַיְנוּ צַדִּיק גָּדוֹל וַאֲמִתִּי, שֶׁיּוּכַל לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין בִּשְׁלֵמוּת כָּזוֹ, שֶׁיּוּכַל לְהוֹצִיא מִן הַסִּטְרָא אָחֳרָא אֶת כָּל חִיּוּתָהּ שֶׁיָּנְקָה מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כַּמְּבֹאָר בַּתּוֹרָה "תִּקְעוּ תּוֹכֵחָה" הַנַּ"ל. וּבָזֶה מְתַקֵּן צַדִּיק הָאֱמֶת כָּל מַה שֶׁהִתְקַלְקֵל עַל יְדֵי רַחֲמָנוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא. וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשִׂים גֵּרִים וּמִתְגַּדֵּל כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִים לְהִתְפַּשְּׁטוּת הַנְּבוּאָה, וְעַל יְדֵי זֶה מִטָּהֵר הַמְדַמֶּה. כִּי כַּאֲשֶׁר הַמְדַמֶּה מְבֻלְבָּל, נוֹפֵל הָאָדָם לְתַאֲווֹת, לִכְפִירוֹת וּלְכָל מִינֵי פְּגָמִים, אֲבָל כְּשֶׁהַמְּדַמֶּה הוּא זָךְ וְנָקִי, נִצּוֹל מִתַּאֲווֹת, מִכְּפִירוֹת וּמִכֹּל מִינֵי טָעֻיּוֹת, וְזוֹכֶה לֶאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, הַיְנוּ אֱמוּנַת הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, שֶׁמַּאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶׁכָּל הָעִנְיָנִים הַגַּשְׁמִיִּים הֵם רַק בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, וְלֹא מִשּׁוּם דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לַשִּׁיר שֶׁיּוּשַׁר לֶעָתִיד. הַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לָשִׁיר רַק נִגּוּנִים שֶׁעַל יָדָם מִתְעוֹרְרִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד, שֶׁאָז יַעַסְקוּ כָּל יִשְׂרָאֵל רַק בְּנִגּוּנִים שֶׁמִּתְעוֹרְרִים עַל יָדָם לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כָּךְ מְבֹאָר הַכֹּל בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת, הַפֵּרוּשׁ שֶׁל הַמִּלִּים "שִׁיר שֶׁיִתְעַר לֶעָתִיד", בֵּרוּר הַמְדַמֶּה וּשְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה:

83

Translation not yet available

84

עַל יְדֵי הַשָּׁכֵן שֶׁמִּתְוַסֵּף לְקִבּוּץ יְהוּדִי, הַיְנוּ כְּשֶׁמָּצוּי קִבּוּץ שֶׁל אֲנָשִׁים הָעוֹסְקִים בִּתְפִלָּה וּבְלִמּוּד הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת בְּלִי שׁוּם שֶׁקֶר, כְּפִי שֶׁמְּלַמְּדִים צַדִּיקֵי הָאֱמֶת לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּבִתְפִלָּה בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי, אֲזַי כַּאֲשֶׁר לְקִבּוּץ זֶה נוֹסָף אָדָם לַעֲסֹק עִמָּם בַּתּוֹרָה וּבִתְּפִלָּה בֶּאֱמֶת, עַל יְדֵי זֶה מִתְגַּדֵּל בֵּית הַתְּפִלָּה, הַיְנוּ כֹּחַ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל כְּלָלִיּוּת יִשְׂרָאֵל, וְיֵשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תַּעֲנוּג רַב מִזֶּה, וְעַל יְדֵי זֶה מִתְעוֹרְרִים רַחֲמָיו לִסְלֹחַ לְיִשְׂרָאֵל עַל עֲווֹנוֹתֵיהֶם, וְנִמְשֶׁכֶת לָהֶם רְפוּאָה:

84

Translation not yet available

85

מְבֹאָר לְמַעְלָה בְּעֵרֶךְ "תְּפִלָּה" סָעִיף ל"ד, שֶׁבִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, חוֹדְרִים לַמֹּחַ כָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְכָל מִינֵי בִּלְבּוּלִים. וְעִקַּר הָעֵצָה לִבְרֹחַ וּלְהִנָּצֵל מִן הַמַּחֲשָׁבוֹת הַזָּרוֹת וּמִן הַבִּלְבּוּלִים, הִיא בִּלְבָד שֶׁלֹּא לִפְחֹד וְלֹא לָשִׂים לֵב לַבִּלְבּוּלִים, רַק לְהַכְנִיס אֶת כָּל הַמֹּחַ וְהַלֵּב בְּתֵבוֹת הַתְּפִלָּה, וּלְהַקְשִׁיב הֵיטֵב לְמוֹצָא פִּיו. וְעַל יְדֵי זֶה מִמֵּילָא יִבָּטְלוּ הַבִּלְבּוּלִים וְהַמַּחֲשָׁבוֹת הַזָּרוֹת, כַּמְּבֹאָר בְּעֵרֶךְ "מַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים" סָעִיף ח'. וְאִם בְּכָל זֹאת, אֲפִלוּ שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּעֵצָה הַמְבֹאֶרֶת בְּסָעִיף זֶה, מִכָּל מָקוֹם הַמַּחֲשָׁבוֹת הַזָּרוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים מִתְגַּבְּרִים עָלָיו וּמְבַלְבְּלִים אוֹתוֹ, אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לִזְכֹּר שֶׁהוּא מְחֻיָּב לְהִתְגַּבֵּר וּלְקַיֵּם אֶת הָעֵצָה הַנַּ"ל פְּעָמִים רַבּוֹת, וְלֹא לְהִתְבּוֹנֵן כְּלָל בַּבִּלְבּוּלִים, רַק לְקַשֵּׁר הֵיטֵב אֶת הַמַּחֲשָׁבָה לְתֵבוֹת הַתְּפִלָּה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה בְּוַדַּאי יָסוּרוּ מִמֹּחוֹ כָּל הַבִּלְבּוּלִים וְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת הַזָּרוֹת. עַיֵּן בְּ"מַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים" סָעִיף ח':

85

Translation not yet available

86

בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה אוֹ כְּשֶׁעוֹסֵק בִּתְפִלּוֹת אֲחֵרוֹת, צָרִיךְ לִדְבֹּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לִזְכֹּר רַק אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלֹא יַרְגִּישׁ וְלֹא יִזְכֹּר שׁוּם אָדָם. הַיְנוּ שֶׁיַּחֲשֹׁב שֶׁאֵין בָּעוֹלָם דָּבָר זוּלַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמִלְּבַד הַמִּתְפַּלֵּל אֵין שׁוּם נִבְרָא, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּטֵּל מִפְּנֵי כְּלוּם, לֹא יִפְחָד מִשּׁוּם דָּבָר, וְלֹא יְקַוֶּה לְשׁוּם אָדָם אֶלָּא לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּלְבַד. כִּי כַּאֲשֶׁר יַרְגִּישׁ מַשֶּׁהוּ מִלְּבַדּוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל וְלַעֲסֹק בְּשׁוּם תְּפִלָּה כָּרָאוּי. לָכֵן בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה אוֹ כְּשֶׁעוֹסֵק בִּתְפִלּוֹת אֲחֵרוֹת, אָסוּר לְהַרְהֵר בְּשׁוּם דָּבָר, רַק לְהַקְשִׁיב לְתֵבוֹת הַתְּפִלּוֹת שֶׁעוֹסֵק בָּהֶן. בְּסָעִיף נ"ה בְּעֵרֶךְ "תְּפִלָּה" מְבֹאָר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁעוֹסֵק בִּתְפִלָּה צָרִיךְ גַּם לְבַטֵּל עַצְמוֹ, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ גַּם אֶת עַצְמוֹ רַק אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד. וְיַּקְשִׁיב הֵיטֵב לְתֵבוֹת הַתְּפִלָּה שֶׁעוֹסֵק בָּהּ, וְיִזְכֹּר שֶׁבְּמִלִּים אֵלּוּ מְדַבֵּר אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ וְשֶׁאֵין דָּבָר זוּלָתוֹ, כַּמְּבֹאָר לְמַעְלָה בְּסָעִיף זֶה:

86

Translation not yet available

87

עִקַּר הִתְקָרְבוּת, הִתְחַבְּרוּת וּדְבֵקוּת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא רַק עַל יְדֵי תְּפִלָּה בֶּאֱמֶת, כִּי תְּפִלָּה הִיא הַשַּׁעַר שֶׁדַּרְכּוֹ בָּאִים אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. הַיְנוּ, עַל יְדֵי תְּפִלָּה אֲמִתִּית מִתְקָרְבִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְעַל יְדֵי תְּפִלַת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה מַכִּירִים אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:

87

Translation not yet available

88

עַל פִּי רֹב כַּאֲשֶׁר אָדָם עוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבַתְּפִלָּה, בָּאִים לְמֹחוֹ מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל גַּדְלוּת. הַיְנוּ, מִתְאַוֶּה הוּא לְהִתְגָּאוֹת בִּתְפִלָּתוֹ, וְזֶה בְּחִינַת גָּלוּת הַשְּׁכִינָה. וְעַל יְדֵי שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּכֹחַ, הַיְנוּ עַל יְדֵי שֶׁמִּתְחַזֵּק לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי בְּלִי שׁוּם שֶׁקֶר, וּמִתְחַזֵּק שֶׁלֹּא לְהִבָּטֵל מִפְּנֵי שׁוּם מְנִיעָה שֶׁרוֹצָה לִמְנֹעַ אוֹתוֹ מִתְּפִלָּתוֹ, כִּי לַעֲסֹק בִּתְפִלָּה בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי, וְלֹא לְהִבָּטֵל מִפְּנֵי מְנִיעוֹת, צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בְּכֹחַ רַב, וּכְשֶׁמִּתְחַזְּקִים כָּרָאוּי, זוֹכִים עַל יְדֵי זֶה לְהִתְגַּבֵּר עַל הַפְּנִיּוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁל גַּדְלוּת לְהַכְנִיעָם וּלְבַטְּלָם, וְעַל יְדֵי זֶה מוֹצִיאִים אֶת הַשְּׁכִינָה מִן הַגָּלוּת וּמְתַקְּנִים אוֹתָהּ, וְגוֹרְמִים לְיִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ. הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי הַהִתְחַזְּקוּת לַעֲסֹק בִּתְפִלָּה בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי וְלֹא לְהִבָּטֵל מִפְּנֵי שׁוּם מְנִיעוֹת, מִתְקָרְבִים בֶּאֱמֶת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמַכִּירִים אוֹתוֹ וְאֶת הַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית בֶּאֱמֶת, כַּמְּבֹאָר לְמַעְלָה בְּסָעִיף פ"ז, שֶׁעַל יְדֵי תְּפִלָּה בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה מַכִּירִים אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי. וְהִתְקָרְבוּת אֲמִתִּית לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהַכָּרָה בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, נִקְרָא "יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ". וְעַיֵּן עֵרֶךְ "אֲכִילָה" סָעִיף ט', שָׁם מְבֹאָר בְּיוֹתֵר פֵּרוּשׁ אֲמִתִּי מִלִּקּוּטֵי הֲלָכוֹת בְּעִנְיַן "יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ":

88

Translation not yet available

89

תְּפִלָּה בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה כָּרָאוּי מוֹעִילָה לְכָל דָּבָר שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לוֹ. הֵן לִרְפוּאָה, הֵן לְפַרְנָסָה, הֵן כְּשֶׁזָּקוּק לִישׁוּעָה מִיִּסּוּרִים וּפְחָדִים חַס וְשָׁלוֹם, אִם יִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה וּבַקָּשָׁה כָּרָאוּי לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה כָּרָאוּי, בְּוַדַּאי יִוָּשַׁע בִּישׁוּעָה גְּדוֹלָה. וַאֲפִלוּ הָאָדָם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִלְמֹד, רַק חָפֵץ לָדַעַת לִלְמֹד, יָכוֹל בִּתְפִלָּה וּבַקָּשָׁה לִפְעֹל אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְקַבֵּל דַּעַת וְשֵׂכֶל שֶׁיּוּכַל לִלְמֹד. כִּי עַל יְדֵי תְּפִלָּה בֶּאֱמֶת יָכוֹל לִזְכּוֹת לְכָל הַטּוֹבוֹת, לְתוֹרָה, לַעֲבוֹדָה וּלְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת וּלְכָל הַטּוֹבוֹת מִכָּל הָעוֹלָמוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת:

89

Translation not yet available

90

צָרִיךְ מְאֹד לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ וּלְהִתְחַזֵּק לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, הַיְנוּ בְּהִתְעוֹרְרוּת וּבִמְתִינוּת, וּלְהַקְשִׁיב הֵיטֵב לְתֵבוֹת הַתְּפִלָּה. כִּי הָאֱמֶת אֵינָהּ כְּפִי הָאוֹמְרִים שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ מִדַּי כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל בְּכֹחוֹת וּבִיגִיעוֹת, רַק הָאֱמֶת הִיא שֶׁצָּרִיךְ בְּכָל תְּפִלָּה לְהִתְחַזֵּק בְּכָל הַכֹּחַ לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי, כַּמְּבֹאָר בִּתְחִלַּת הַסָּעִיף. וַהֲגַם שֶׁבֶּאֱמֶת קָשֶׁה מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל אֶת כָּל סֵדֶר הַתְּפִלָּה, כָּרָאוּי וְכַנָּכוֹן, וְעַל פִּי הָרֹב אִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל רַק מְעַט, הַיְנוּ חֵלֶק אֶחָד מִן הַתְּפִלָּה מִתְפַּלְּלִים בְּהִתְעוֹרְרוּת, וְאַחַר כָּךְ מִתְעַיְּפִים וּמְאַבְּדִים אֶת הָרֶגֶשׁ וְאִי אֶפְשָׁר יוֹתֵר לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי, מִכָּל מָקוֹם אֲפִלוּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל כְּלוּם, וַאֲפִלוּ שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְשׁוּם הִתְעוֹרְרוּת שֶׁיּוּכַל לְהִתְפַּלֵּל בְּרֶגֶשׁ כָּרָאוּי, גַּם הוּא מְחֻיָּב לְהִתְחַזֵּק בְּכָל הַכֹּחוֹת, לְהִתְפַּלֵּל מַה שֶׁיּוֹתֵר טוֹב. כִּי צָרִיךְ לָדַעַת וְלִזְכֹּר כִּי הַיְגִעוֹת וְהַטְּרָחוֹת שֶׁצָּרִיךְ לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ לְהִתְפַּלֵּל אֲפִלוּ שֶׁלֹּא הִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי, חֲשׁוּבִים מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְזֶה שָׁקוּל כְּנֶגֶד הַקְרָבַת קָרְבָּנוֹת. הַיְנוּ שֶׁנַּעֲשִׂים עַל יְדֵי זֶה תִּקּוּנִים שֶׁנַּעֲשׂוּ בִּזְמַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ עַל יְדֵי הַקָּרְבָּנוֹת. וְכֵן בְּכָל הַמַּעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹתָם, אֲפִלוּ אִם אֵינוֹ זוֹכֶה לַעֲשׂוֹתָם כָּרָאוּי, רַק אִם בְּכָל זֹאת מִתְחַזֵּק בֶּאֱמֶת בִּיגִיעוֹת וּבִטְרָחוֹת וּרְצוֹנוֹת לַעֲשׂוֹת אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב, אֲזַי הַיְגִעוֹת חֲשׁוּבוֹת מְאֹד אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, וְנַעֲשִׂים מֵהֶם תִּקּוּנִים כְּמוֹ מִקָּרְבָּנוֹת, כַּמְּבֹאָר לְמַעְלָה:

90

Translation not yet available

91

צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מְאֹד לְהִזְדָּרֵז תָּמִיד בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם לְהִתְפַּלֵּל מִיָּד שֶׁיַּתְחִיל לְהָאִיר הַיּוֹם. וְגַם לֹא יִלְמַד לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יְאַחֵר זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה, כַּמְּבֹאָר בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, וּבִפְרָט לֹא לַעֲסֹק בְּעִנְיְנֵי פַּרְנָסָה וְחֹל וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלֶּה, שֶׁזֶּה בְּוַדַּאי אָסוּר לִפְנֵי הַתְּפִלָּה. גַּם לֹא יִנְהַג בְּמִנְהָג שֶׁל שְׁטוּת, כְּמוֹ הָאֲנָשִׁים הַנּוֹהֲגִים בְּחֻמְרוֹת יְתֵרוֹת, לְנַקּוֹת גּוּפָם לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, וּמֵחֲמַת זֶה עוֹבְרִים כִּמְעַט בְּכָל יוֹם אֶת זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה, וּמְבַטְּלִים זְמַן רַב עַל הַנְּקִיּוּת, וּמַפְסִידִים מֵחֲמַת זֶה תּוֹרָה וּתְפִלָּה, חוּץ מִמַּה שֶׁמַּפְסִידִים זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה. גַּם עַל יְדֵי שֶׁמַּכְרִיחַ עַצְמוֹ לִנְקִיּוּת טֶרֶם הַזְּמַן, מַזִּיק הַדָּבָר לְגוּפוֹ וּבָא לְחוֹלָאִים רַבִּים, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְלָכֵן זֶה רַק מַעֲשֶׂה בַּעַל דָּבָר שֶׁמְּפַתֶּה אֶת הָאָדָם לְחֻמְרוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד הַשֻׁלְחָן עָרוּךְ. כִּי בֶּאֱמֶת כָּל זְמַן שֶּׁאֵין נָחוּץ מַמָּשׁ עִנְיַן הַנְּקִיּוּת, מֻתָּר לְהִתְפַּלֵּל בְּלִי שׁוּם סָפֵק, כַּמְּבֹאָר בְּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ. וַאֲפִלוּ הַפּוֹסְקִים הַמַּחְמִירִים בְּעִנְיַן נְקִיּוּת, אֵין כַּוָּנָתָם לְחֻמְרוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁעַל יָדָם עוֹבֵר זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה, אֶלָּא כַּוָּנָתָם שֶׁרַק אִם נִרְאָה שֶׁמֻּכְרָח לִנְקִיּוּת, אֲזַי יְנַסֶּה עַצְמוֹ קֹדֶם הַתְּפִלָּה, אֲבָל לֹא יִשְׁתַּדֵּל עַל זֶה בִּיגִיעוֹת וְתַחְבּוּלוֹת כְּמִנְהַג הַשּׁוֹטִים עַד שֶׁעוֹבֵר מֵחֲמַת זֶה זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה. וּבִפְרָט כְּשֶׁזֶּה אֵינוֹ נָחוּץ מַמָּשׁ, לֹא יְבַלְבֵּל עַצְמוֹ, רַק תֵּכֶף יִתְפַּלֵּל בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת וּבִמְתִינוּת כָּרָאוּי, בְּלִי שׁוּם בִּלְבּוּל וּסְפֵק נְקִיּוּת. גַּם אֵלּוּ שֶׁמַּחְמִירִים בְּעִנְיַן נְקִיּוּת, תְּפִלָּתָם וַעֲבוֹדָתָם מְבֻלְבָּלִים הֵן תָּמִיד, כִּי תָּמִיד נִדְמֶה לָהֶם שֶׁאֵינָם יוֹצְאִים כָּרָאוּי בְּעִנְיַן הַנְּקִיּוּת. וּבִפְרָט שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בָּרוּךְ הַשֵּׁם עַל מִי לִסְמֹךְ, הַיְנוּ שֶׁאָנוּ צְרִיכִים לִסְמֹךְ עַל רֹב הַפּוֹסְקִים מִן הַשֻׁלְחָן עָרוּךְ הַמְּקֵלִּים בְּעִנְיַן נְקִיּוּת, וְעַל רֹב הַצַּדִּיקִים שֶׁהִזְהִירוּ שֶׁלֹּא יְבַלְבֵּל עַצְמוֹ בְּעִנְיַן נְקִיּוּת כְּלָל וּכְלָל. וְצָרִיךְ לְהִזָּהֵר כָּל יוֹם לְהִזְדָּרֵז בִּתְפִלָּה מַה שֶׁיּוֹתֵר מֻקְדָּם וּבִפְרָט לֹא לַעֲבוֹר חָלִילָה אֶת זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה, כַּמְּבֹאָר בְּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, וּכְמוֹ שֶׁהִזְהִירוּ עַל כָּךְ צַדִּיקֵי אֱמֶת:

91

Translation not yet available

92

כַּאֲשֶׁר בְּעֵת הַתְּפִלָּה נִכְנָסִים לְמַחֲשַׁבְתּוֹ פְּנִיּוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, אֲזַי הָעֵצָה לֹא לִפְנוֹת וְלֹא לְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶן, רַק יְקַשֵּׁר הֵיטֵב מַחֲשַׁבְתּוֹ לַדִּבּוּר. הַיְנוּ שֶׁיַּאֲזִין הֵיטֵב לְתֵבוֹת הַתְּפִלָּה וְלֹא יִשְׁעֶה לְבִלְבּוּלֵי הַמַּחֲשָׁבָה, וַאֲזַי מִמֵּילָא יְבֻטְּלוּ הַבִּלְבּוּלִים וְהַמַּחֲשָׁבוֹת הַזָּרוֹת, כַּמְּבֹאָר לְמַעְלָה בְּסָעִיף פ"ו, וּבְעֵרֶךְ "מַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים" סָעִיף ח':

92

Translation not yet available

93

כְּשֶׁאֵין לָאָדָם שׁוּם הִתְלַהֲבוּת בַּתְּפִלָּה, הַיְנוּ שֶׁתְּפִלָּתוֹ הִיא בְּלִי שׁוּם הִתְעוֹרְרוּת וּבְלִי שׁוּם רֶגֶשׁ, צָרִיךְ לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ וּלְהִתְחַזֵּק לְהִתְלַהֵב וּלְהִתְעוֹרֵר לַתְּפִלָּה, וְעַל יְדֵי זֶה יוּכַל לְהִתְעוֹרֵר בֶּאֱמֶת לְהִתְלַהֲבוּת וּלְהִתְעוֹרְרוּת. וּכְשֵׁם שֶׁמִּי שֶׁמַּעֲמִיד פָּנִים שֶׁהוּא כּוֹעֵס, עַל יְדֵי זֶה בָּא לִכְלַל כַּעַס מַמָּשׁ, כָּךְ הוּא מַמָּשׁ בִּקְדֻשָּׁה לְעִנְיָן תְּפִלָּה, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁמַּכְרִיחַ עַצְמוֹ וּמִתְחַזֵּק לְהִתְפַּלֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת וּבְהִתְעוֹרְרוּת, מִתְעוֹרֵר בֶּאֱמֶת לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי בְּלֵב חַם וּבְרֶגֶשׁ. וְכֵן בְּעִנְיַן הַשִּׂמְחָה, כְּשֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׂמֵּחַ עַצְמוֹ בְּכָל הָעֵצוֹת שֶׁיָּעֲצוּ צַדִּיקֵי הָאֱמֶת, צָרִיךְ לְהַכְרִיחַ וּלְהִתְחַזֵּק לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא בְּשִׂמְחָה, וִישַׂמַּח עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי עֵצוֹת. אֲבָל חָלִילָה לֹא עַל יְדֵי עִנְיְנֵי עֲבֵרָה, וְלֹא בִּתְנוּעוֹת שֶׁעַל יָדָם יָכוֹל לַצֵאת חָלִילָה חִלּוּל הַשֵּׁם, רַק צָרִיךְ לִנְהֹג בְּעִנְיַן זֶה בְּחָכְמָה גְּדוֹלָה, כְּפִי הַמָּקוֹם וְהַזְּמַן, וּלְפִי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הוּא נִמְצָא בֵּינֵיהֶם, כָּךְ מְבֹאָר בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת. וְעַל יְדֵי זֶה יִתְעוֹרֵר בֶּאֱמֶת לְשִׂמְחָה, וּבִפְרָט בִּזְמַן הַתְּפִלָּה, שֶׁצָּרִיךְ בְּוַדַּאי לְהִתְחַזֵּק בְּכָל מִינֵי עֵצוֹת לְהִתְפַּלֵּל בְּשִׂמְחָה. גַּם צָרִיךְ לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ לְהוֹצִיא מִפִּיו אֶת תֵּבוֹת הַתְּפִלָּה בְּנִגּוּן שָׂמֵחַ:

93

Translation not yet available

94

עִקַּר הַתְּפִלָּה הוּא שֶּׁיֹּאמַר אֶת תֵּבוֹת הַתְּפִלָּה בִּפְשִׁיטוּת, שֶׁיַּקְשִׁיב הֵיטֵב לְפֵרוּשׁ הַמִּלִּים, וְיַאֲזִין הֵיטֵב לְמוֹצָא פִּיו. וְיִזְכֹּר הֵיטֵב כִּי בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה מְדַבֵּר הוּא אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְכֵן כַּאֲשֶׁר עוֹסֵק הוּא בִּתְפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים פְּרָטִיִּים, צָרִיךְ לִזְכֹּר הֵיטֵב שֶׁמְּדַבֵּר אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיַקְשִׁיב הֵיטֵב לַתְּפִלָּה, שֶׁזֶּה עִקַּר כַּוָּנַת הַתְּפִלָּה. וְלֹא יַחְשֹׁב בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה בְּכַוָּנוֹת הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְכַיּוֹצֵא, כִּי אֲפִלוּ הָאֲנָשִׁים הַלּוֹמְדִים אֶת כִּתְבֵי הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, זֹהַר הַקָּדוֹשׁ וְעוֹד סִפְרֵי קַבָּלָה, אֲסוּרִים לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנוֹת הַנַּ"ל, רַק כָּל אָדָם צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בִּפְשִׁיטוּת וּבִתְמִימוּת גְּמוּרָה, כַּמְּבֹאָר לְמַעְלָה. כִּי לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנוֹת שֶׁל תּוֹרַת הַ"קַּבָּלָה" אֶפְשָׁר וּמֻתָּר רַק לְצַדִּיקִים גְּדוֹלִים אֲמִתִּיִּים, יְחִידִי הַדּוֹרוֹת, אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק אֲמִתִּי בִּשְׁלֵמוּת גְּמוּרָה, צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בִּפְשִׁיטוּת וּבִתְמִימוּת, כַּמְּבֹאָר לְמַעְלָה:

94

Translation not yet available

95

אָדָם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל כְּלוּם, וַאֲפִלוּ מֵחֲמַת אוֹנֶס חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי מְאַבֵּד הוּא אֶת הָרֶגֶשׁ בַּתְּפִלָּה, אֵינוֹ מַרְגִּישׁ בַּתְּפִלָּה שׁוּם חִיּוּת, וְאֵין לוֹ שׁוּם הִתְעוֹרְרוּת לְהִתְפַּלֵּל, וְלָכֵן צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל אֹפֶן, וּלְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ וּלְהִתְחַזֵּק לְדַבֵּר אֶת דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה בִּפְשִׁיטוּת גְּמוּרָה, כְּפִי שֶׁתִּינוֹק בְּבֵית רַבּוֹ, כַּאֲשֶׁר הַמְּלַמֵּד מְלַמְּדוֹ לְהִתְפַּלֵּל, אוֹמֵר אֶת תֵּבוֹת הַתְּפִלָּה בִּפְשִׁיטוּת גְּמוּרָה, כַּנִכְתָּב בַּסִּדּוּר, כָּךְ צָרִיךְ לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ וּלְהִתְחַזֵּק לוֹמַר אֶת דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה. הַיְנוּ, לְהַקְשִׁיב הֵיטֵב בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל מֹחוֹ לְתֵבוֹת הַתְּפִלָּה, וְלִשְׁמֹר הֵיטֵב אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁלֹּא יַחֲשֹׁב בְּשׁוּם דָּבָר זוּלַת תֵּבוֹת הַתְּפִלָּה. וּכְשֶׁמְּקַיֵּם לְהִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה, כַּמְּבֹאָר לְמַעְלָה בְּסָעִיף זֶה וּבְסָעִיף צ"ד, עַל פִּי רֹב עוֹזְרוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהוּא זוֹכֶה לְהִתְעוֹרֵר לִתְפִלָּה בְּרֶגֶשׁ וּבְהִתְעוֹרְרוּת כָּרָאוּי:

95

Translation not yet available

96

צָרִיךְ לָדַעַת וְלִזְכֹּר, שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בְּכָל כֹּחוֹתָיו וּבְכָל מִינֵי עֵצוֹת לְכָל דָּבָר טוֹב שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת, כִּי בְּלִי יְגִיעוֹת וְטִרְחוֹת אִי אֶפְשָׁר לְקַיֵּם שׁוּם מִצְוָה וְשׁוּם מַעֲשֵׂה טוֹב בֶּאֱמֶת. כַּמְּבֹאָר בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מְגִלָּה ו') "לֹא יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי אַל תַּאֲמִין", וּבִפְרָט לַעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה, הֵן לִתְפִלּוֹת הַמִּתְחַיְּבוֹת עַל פִּי שֻׁלְחָן עָרוּךְ, הַיְנוּ שַׁחֲרִית מִנְחָה וּמַעֲרִיב, הֵן לִתְפִלּוֹת אֲמִתִּיּוֹת אֲחֵרוֹת, הַיְנוּ תְּהִלִּים וְכַיּוֹצֵא, וּבִפְרָט לִתְפִלּוֹת שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל מְנָת לִפְעֹל יְשׁוּעָה מִצָּרוֹת וְיִסּוּרִים רַחֲמָנָא לִצְּלָן, שֶׁלָּזֶה צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֵׁר לְמַעֲשִׂים וּמִצְווֹת אֲחֵרִים. כִּי עִקַּר הַצָּלָה וִישׁוּעָה מִכָּל מִינֵי צָרוֹת וְיִסּוּרִים, הוּא רַק עַל יְדֵי תְּפִלָּה בֶּאֱמוּנָה אֲמִתִּית. וְהָעִקָּר שֶׁאֶפְשָׁר לְהַכִּיר אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית, שֶׁזֶּה יְסוֹד וְשֹׁרֶשׁ כָּל הַיַּהֲדוּת, הוּא רַק עַל יְדֵי תְּפִלָּה עִם אֱמוּנָה אֲמִתִּית. מֵחֲמַת זֶה מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר הָרַע מְאֹד בְּכָל מִינֵי עֵצוֹת וּמְנִיעוֹת לְמָנְעוֹ מִתְּפִלָּה בֶּאֱמֶת. וְעִקָּר הַמְּנִיעָה הוּא, מַה שֶּׁהַיֵּצֶר הָרַע מַפִּיל אֶת הָאָדָם לִכְפִירוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלָן, שֶׁלֹּא יַאֲמִין שֶׁתְּפִלָּה עוֹזֶרֶת. וּמֵחֲמַת הַכְּפִירוֹת מִתְרַחֵק חָלִילָה אֲפִלוּ מִן הַתְּפִלּוֹת הַקְּבוּעוֹת וּמִכֹּל הַיַּהֲדוּת. עַל כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק מְאֹד בַּעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה וְלֹא לְהִבָּטֵל מִפְּנֵי שׁוּם מְנִיעָה וּמִפְּנֵי שׁוּם כְּפִירוֹת, וַאֲזַי בְּוַדַּאי יִשְׁמַע הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת תְּפִלָּתוֹ וּבַקָּשָׁתוֹ שֶׁמְּבַקֵּשׁ עַל כָּל דָּבָר וְעִנְיָן, וּבְוַדַּאי יוֹשִׁיעוֹ מִכָּל מִינֵי יִסּוּרִים. גַּם צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁאִם רוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת בְּהִתְעוֹרְרוּת וּבְהִתְלַהֲבוּת כָּרָאוּי, וּבְכָל זֹאת אֵינוֹ זוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל כָּךְ, חַיָּב לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ לְהִתְפַּלֵּל אֵיךְ שֶׁיָּכוֹל, כַּמְּבֹאָר לְמַעְלָה בְּסָעִיף צ"ה. וְאָסוּר לוֹ שֶׁיִּפּוֹל בִּגְלָל דָּבָר זֶה מִדַּעְתּוֹ, אוֹ לְהִכָּנֵס בְּשֶׁל זֶה לְעַצְבוּת וּדְאָגוֹת, רַק צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק מְאֹד בְּשִׂמְחָה עַל זֶה שֶׁהִתְפַּלֵּל בִּפְשִׁיטוּת אֲפִלוּ בְּלִי הִתְעוֹרְרוּת, כַּמְּבֹאָר לְמַעְלָה בְּסָעִיף צ"ה. וְצָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל לוֹמַר אַחַר הַתְּפִלָּה קְצָת תְּהִלִּים אוֹ תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת אֲחֵרוֹת, בְּהִתְעוֹרְרוּת כָּרָאוּי. וְאִם גַּם תְּפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת אֵלּוּ אֵינוֹ יָכוֹל לְאוֹמְרָם בְּהִתְעוֹרְרוּת כָּרָאוּי, אָסוּר לוֹ לְהֵחָלֵש בְּדַעְתּוֹ מִזֶּה, רַק יְחַכֶּה וִיקַוֶּה וְיִתְגַּעְגֵּעַ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיַּעַזְרֵהוּ שֶׁיּוּכַל בִּזְמַן אַחֵר לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי בְּהִתְעוֹרְרוּת וּבְרֶגֶשׁ. וּכְשֶׁיִּנְהַג בַּעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה כַּמְּבֹאָר בְּסָעִיף זֶה וּבְעוֹד סְעִיפִים אֲחֵרִים, וְכֵן בְּכָל הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים, אִם יִתְנַהֵג בְּהַדְרָגָה, בְּמִדָּה וּבְיִשּׁוּב הַדַּעַת כָּרָאוּי, בְּוַדַּאי יֵלֵךְ, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם, בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, הֵן בַּעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה הֵן בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים אֲחֵרִים, וְיִזְכֶּה לְטוֹבָה רַבָּה. כָּךְ מְבֹאָר בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת:

96

Translation not yet available

97

צָרִיךְ לְהַרְגִּישׁ בַּלֵּב אֲפִלוּ צָרַת יָחִיד, וּבִפְרָט צָרוֹת רַבִּים, חַס וְשָׁלוֹם. הַיְנוּ, אֲפִלוּ כְּשֶׁאָדָם אֶחָד שָׁרוּי בְּצָרָה חַס וְשָׁלוֹם, צָרִיךְ גַּם לְהַרְגִּישׁ בְּלִבּוֹ אֶת הַמְּרִירוּת וְהַיִּסּוּרִים שֶׁהַיָּחִיד סוֹבֵל. וּבִפְרָט כְּשֶׁרַבִּים חַס וְשָׁלוֹם סְבוּכִים בְּצָרוֹת צָרִיךְ בְּוַדַּאי לְהַרְגִּישׁ אֶת יִסּוּרֵיהֶם, לִצְעֹק אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְפַּלֵּל אֵלָיו בֶּאֱמֶת, הֵן בְּשֶׁל יְשׁוּעַת הָרַבִּים הֵן בְּשֶׁל הַיָּחִיד, וּבִפְרָט עֲבוּר יְשׁוּעָה שֶׁהָרַבִּים זְקוּקִים לָהּ:

97

Translation not yet available

98

עַל יְדֵי בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת אֶפְשָׁר לוֹמַר תְּהִלִּים. הַיְנוּ מִי שֶּׁמִּשְׁתַּדֵּל לְבַשֵּׂר בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת, זוֹכֶה עַל יְדֵי זֶה לְחֵשֶׁק וְרָצוֹן לוֹמַר תְּהִלִּים, וְזוֹכֶה לוֹמַר תְּהִלִּים בְּהִתְעוֹרְרוּת כָּרָאוּי:

98

Translation not yet available

Keyboard Shortcuts

Hebrew modeH
English modeE
Both columnsB
Toggle nikudN
FullscreenF
Search in textCtrl+F
Save bookmarkS
Listen / PauseL
PrintP
Next segmentJ / ↓
Prev segmentK / ↑
Toggle favoriteG
Previous/Next← →
Show shortcuts?

💬 Comments

Loading comments…