Sections
א-רכט
שיח שרפי קודש - Siach Sarfei Kodesh
כָּל מְעַיֵּן בְּמַעֲשֶׂה ז' מִמֶּלֶךְ שֶׁכָּבַשׁ כַּמָּה מִלְחָמוֹת וְכוּ', יִשְׁפֹּט בְּצֶדֶק, כִּי הוּא עִנְיָן נִפְלָא וְנוֹרָא. אַף כִּי חָסֵר בּוֹ הַרְבֵּה מַה שֶׁלֹּא סִפֵּר כַּמְבֹאָר שָׁם וּבוֹ מְרֻמָּז סוֹד הַנְּסִיעָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁלּוֹ לְנָאוְרִיטְשׁ, שֶׁגַּם זֶה הָיָה עִנְיָן נוֹרָא וְנִפְלָא מְאֹד כַּמְּבֹאָר קְצַת מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר. גַּם נוֹגֵעַ עִנְיַן הַסִּפּוּר הַזֶּה לְעִנְיַן הַמַּחֲלֹקֶת הַגְּדוֹלָה, שֶׁהָיָה עָלָיו בְּחִנָּם, כַּיָּדוּעַ, וּמַה נִּפְלָא עִנְיָן זֶה מֵהָהָר הַמְּבֹאָר בְּמַעֲשֶׂה זֶה, שֶׁאֵין יְכוֹלִים לַעֲלוֹת עָלָיו, כִּי-אִם מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּל הַשִּׁנַּיִם, וְנָתַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁגָּדַל שָׁם עֵשֶׂב, שֶׁמִּי שֶׁבָּא לְשָׁם, הָיוּ נוֹפְלִין לוֹ כָּל הַשִּׁנַּיִם... הַגַּם שֶׁהַדָּבָר נִפְלָא וְסָתוּם, וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה לְהָבִין כַּוָּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בָּזֶה, אַךְ בָּזֶה רָאִינוּ נִפְלָאוֹת כִּי שָׁמַעְנוּ מִזְּקֵנֵינוּ, שֶׁסִּפְּרוּ לָנוּ, שֶׁכַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים קֹדֶם שֶׁסִּפֵּר הַמַּעֲשֶׂה הַזֹּאת, וְהָיָה אָז עֲדַיִן בִּתְחִלַּת זְמַן צְמִיחַת הַמַּחֲלֹקֶת עָלָיו. פַּעַם אַחַת דִּבֵּר הוּא זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מֵעִנְיָן זֶה, וְאָמַר, שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ "כִּי כְּבָר הֶרְאָה לִי בְּעַצְמוֹ, שֶׁאֵין לוֹ שִׁנַּיִם בְּפִיו". הַיְנוּ: שֶׁנִּתְוַעֲדוּ אָז פַּעַם אַחַת בְּיַחַד וְהִתְנַצֵּל אָז לְפָנָיו זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁאֵין כַּוָּנָתוֹ לְהַרְבּוֹת בְּמַחֲלֹקֶת עָלָיו, כִּי הֲיִתָּכֵן כָּזֹאת לְאִישׁ זָקֵן כָּזֶה, שֶׁכְּבָר אֵין לוֹ שִׁנַּיִם בְּפִיו, וְלָקַח בְּחָזְקָה אֶצְבָּעוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְתוֹךְ פִּיו וְהֶרְאָה לוֹ, שֶׁכְּבָר אֵין לוֹ שִׁנַּיִם בְּפִיו, וְיֵשׁ בָּזֶה סִפּוּר שָׁלֵם וְאוּלַי יִתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעַתָּה רְאֵה וְהָבֵן עֹמֶק מַחְשְׁבוֹתָיו זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, כִּי אָז לֹא עָלָה עַל הַדַּעַת כְּלָל שֶׁיֵּשׁ לוֹ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּדִבּוּר זֶה כַּוָּנָה עֲמֻקָּה וְרָזִין נִפְלָאִים, כִּי נִדְמֶה לָהֶם שֶׁמְּדַבֵּר זֹאת בְּדֶרֶךְ צַחוּת כִּלְשׁוֹן בְּנֵי-אָדָם, עַד שֶׁאַחַר שָׁנִים רַבּוֹת, כְּשֶׁסִּפֵּר עִנְיָן זֶה שֶׁל הָהָר מוּבָן מְמֵילָא לְמַפְרֵעַ, כִּי הָיָה לוֹ גַּם אָז בְּדִבּוּר זֶה סוֹד עָמֹק, הֲגַם כִּי גַּם עַתָּה נֶעְלָם סוֹד זֶה הָעִנְיָן לְגַמְרֵי, וְאֵין לוֹ שׁוּם פּוֹתֵר כְּלָל... וְהַכְּלָל, כִּי כָל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁלּוֹ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה יֵשׁ בּוֹ רָזִין עֶלְיוֹנִים וּבִפְרָט כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁבְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת אֵלּוּ, וְכַנִּשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בְּעִנְיָן זֶה וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. (רִמְזֵי הַמַּעֲשִׂיּוֹת מֵהָרַב מִטְּשֶׁערִין זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה).
Translation not yet available
Loading comments…