ג-קמז

כַּיָּדוּעַ הִתְנַגֵּד הַצַּדִּיק מֵאַפְּטָא זַצַ"ל לְהַדְפָּסַת הַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מַה גַּם עוֹד בִּשְׂפַת הָאִידִישׁ, בְּהַטְעִימוֹ שֶׁכָּאֵלּוּ דְּבָרִים גְּבוֹהִים וְנֶאֱצָלִים אֵין רָאוּי לְהַדְפִּיסָם לְכָל קוֹרֵא, עַד שֶׁיִּהְיֶה דּוֹמֶה לְסִפּוּרֵי קְרִיאָה גְרֵידָא "מַעֲשֶׂה בִּיכְל". וְאַף שֶׁמוֹהַרְנַ"תְּ אַחַר שֶׁנִּסְגַר בְּחַדְרוֹ בְּהִתְבּוֹדְדוּת מֶשֶׁךְ שְׁלשָׁה יָמִים לֹא חָשַׁשׁ לִקְפֵּידָתוֹ וְהִדְפִּיסוֹ, כִּרְצוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, אַף עַל פִּי כֵן מְסַפְּרִים שֶׁפָּגְעָה קְפֵידַת הָרַב בַּמַּדְפִּיס, שֶׁבְּאוֹתָהּ הַשָּׁנָה שֶׁהִדְפִּיסוֹ שָׁבַק חַיִּים, ה"י.