ג-קסה

פֵּרֵשׁ פַּעַם רַבִּי דָּוִד צְבִי חוֹתֵן מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה פֵּרוּשׁ הַכָּתוּב: "נָתוֹן תִּתֵּן, וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ". וְאָמַר שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם לְהָכִין לְעַצְמוֹ כֶּסֶף צְדָקָה בְּבֵיתוֹ בְּקֻפַּת צְדָקָה מְיֻחֶדֶת, שֶׁצָּרִיךְ כְּדֵי שֶׁכְּשֶׁיָּבוֹא עָנִי לְבַקְּשׁוֹ עַל צְדָקָה, יִהְיֶה מוּכָן לוֹ מִיָּד, וְאָז מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר מוּכָן לוֹ הַצְּדָקָה לֹא יֵרַע לְבָבוֹ בְּנָתְנוֹ לוֹ הַצְּדָקָה, וְזֶהוּ רֶמֶז בִּכְפִילַת הַתֵּבָה "נָתוֹן", "תִּתֵּן", שֶׁתְּחִלָּה נָתוֹן, יִתֵּן לְקֻפַּת הַצְּדָקָה, וְאַחַר כָּךְ יִתֵּן לְעָנִי וּבְכָךְ לֹא יֵרַע לְבָבוֹ בְּתִתּוֹ הַצְּדָקָה. וְאָמְרוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לְפִי זֶה: שֶׁזֶּהוּ הָעִנְיָן 'לְהַפְרִישׁ' צְדָקָה קֹדֶם הַתְּפִלָּה הַמּוּבָא בַּשֻּׁלְחָן-עָרוּךְ, מוּבָא בְּתוֹרָה ב, וְהַיְנוּ הַפְרָשַׁת הַצְּדָקָה לְקֻפַּת הַצְּדָקָה וְאַחַר כָּךְ בְּבוֹא הֶעָנִי, יִזְכֶּה בִּנְתִינָה מַמָּשׁ בְּלֵב טוֹב וְשָׁלֵם.