ג-קצ

בְּעֵת שֶׁלָּקְחוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַצָּבָא בְּכֹחַ, הַנִּקְרָא גְּזֵירַת הַקַּנְטוֹנִיסְטִים, הֶחְבִּיא אִישׁ אֶחָד מֵאוּמַאן אֶת בְּנוֹ הַקָּטָן בְּבֵית רַבִּי נַפְתָּלִי, מִשּׁוּם שֶׁסָּבַר שֶׁאצֶל אָדָם מְבוּגָר וְזָקֵן כָּמוֹהוּ לֹא יְחַפְּשׂוּ. וְהַבַּלָּשִׁים שֶׁכִּנּוּ אוֹתָם: "לַאוְשִׁיקֶעס" (הֵם לֹא הָיוּ מְמוּנִים עַל זֶה בִּמְיֻחָד מֵהַמֶּמְשָׁלָה וְלֹא הָיָה לָהֶם רְשׁוּת לִכָּנֵס לִפְנִים הַבַּיִת לַחְטוֹף, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת הַמֶּמְשָׁלָה, אֶלָּא פָּעֲלוּ מֵעַצְמָם כְּשׁוֹטְרֵי חֶרֶשׁ בְּהַסְכָּמַת הַמֶּמְשָׁלָה), תָּפְשׂוּ אֶת הַיֶּלֶד כְּשֶׁשִׂחֵק לְתוּמָתוֹ מִחוּץ לַבַּיִת, וְנַעֲשָׂה רַעַשׁ גָּדוֹל מִזֶּה כִּי הַיְּהוּדִים תּוֹשָׁבֵי הַמָּקוֹם הִתְקוֹטְטוּ עִמָּהֶם עַד שֶׁהִצִּילוּ אֶת הַיֶּלֶד מִיָּדָם, וּבְכָל אוֹתָהּ הָעֵת עָמַד רַבִּי נַפְתָּלִי בִּתְפִלַּת הַשְּׁמוֹנָה-עֶשְׂרֵה, אַחַר כַּךְ אַחַר שֶׁסִּיֵּם אֶת תְּפִלָּתוֹ בָּא אֲבִי הַיֶּלֶד לְהִתְנַצֵּל לִפְנֵי רַבִּי נַפְתָּלִי, עַל זֶה שֶׁהִפְרִיעַ לוֹ בִּתְפִלָּתוֹ עַל יְדֵי הַצְּעָקוֹת וְכוּ', אָמַר לוֹ רַבִּי נַפְתָּלִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ עַל מַה כַּוָּנָתוֹ, כִּי לֹא שָׁמַע שׁוּם צְעָקוֹת, כָּל כַּךְ הָיָה דָּבוּק בִּתְפִלָּתוֹ.