ג-רז

כְּשֶׁנִּפְרַד אָז הַצַּדִּיק רַבִּי מָרְדְּכַי מִטְּשֶׁערְנוֹבִּיל מֵעִיר בְּרֶסְלֶב, אָמַר בֵּין דִּבּוּרָיו: אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פח:): "הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים שׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ". וְשָׁאַל: "מָה אֶעֱשֶׂה אֲנִי שֶׁהֵיכָן שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ וּבָא, כֻּלָּם מְכַבְּדִים אוֹתִי מְאֹד, וְאַף אָדָם לֹא מְבַזֵּנִי אֵיךְ אֶזְכֶּה אָנֹכִי לְמַעְלָה זוֹ לִהְיוֹת מֵאֹהֲבֵי ה'? אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לְהִקָּנוֹת "זַאךְ אַיינְקוֹיפְן", בַּאֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ שֶׁמְּבַזִּים אוֹתָם וְהֵם שׁוֹתְקִים עַל בִּזְיוֹנָם". וְהִפְטִיר וְאָמַר: "כַּאן בָּעִיר דָּר יְהוּדִי שֶׁכָּל הָעוֹלָם מְבַזִּים וּמְבַיְּשִׁים אוֹתוֹ וְהוּא שׁוֹתֵק עַל בִּזְיוֹנוֹ, מִשּׁוּם כָּךְ חֶפְצִי וּרְצוֹנִי לְהִקָּנוֹת בּוֹ", וּמָסַר סַךְ רֻבָּל אֶחָד שֶׁיִּקְנוּ עֲבוּרוֹ אֶת הַסֵּפֶר לִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת שֶׁחִבְּרוֹ מוֹהַרְנַ"תְּ. וְזֶה הָיָה סְכוּם רַב פִּי עֶשְׂרִים וְיּוֹתֵר לְעֵרֶךְ הַסֵפֶר, וְתֵיכֶף רָץ רַבִּי שְׁלֹמֹה רְאוּבֵן זְלַאטֶעס וְהֵבִיא לוֹ אֶת הַסֵּפֶר, וְשָׂמַח בּוֹ מְאֹד, וְאָמַר: "בָּזֹאת קוֹנֶה אֲנִי חֵלֶק בִּיהוּדִי שֶׁכֻּלָּם מְבַזִּים אוֹתוֹ". "דָאס קוֹיף אִיךְ זַאךְ אַיין אִין דֶעם אִידְן וָואס אַלֶע זֶענֶען אִים מְבַזֶּה".