ג-ש

כְּשֶׁשָּׁמַע פַּעַם רַבִּי לֵיבּ קָאנְסְטַאנְטִינֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אֵיךְ שֶׁכַּמָּה מֵאַנַ"שׁ אָמְרוּ לְעַצְמָם בְּצַעַר אַחַר גְּמַר תְּפִלָּתוֹ שֶׁל רנ"ט בִּתְפִלַּת הַמּוּסָף שֶׁל יוֹם א' "חֲבָל כִּי כָּעֵת נִצְטָרֵךְ כְּבָר לְחַכּוֹת עוֹד שָׁנָה לִשְׁמוֹעַ אֶת תְּפִלָּתוֹ שֶׁל רנ"ט", כִּי חָפְצוּ שֶׁרַנַ"ט יִתְפַּלֵּל גַּם בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, פָּנָה אֲלֵיהֶם רַבִּי לֵיבּ וְאָמַר לָהֶם: "אֵינְכֶם יְכוֹלִים לְתָאֵר לְעַצְמְכֶם אֶת הַצַּעַר וַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁיִּהְיֶה לִי כְּשֶׁלֹא אֶתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָעַמּוּד כְּמִנְהָגִי מֵאָז וּמִקֶּדֶם", וּלְרוֹב אַהֲבַת הַחֲבֵרִים שֶׁהָיָה בֵּין אַנַ"שׁ וִתְּרוּ עַל כַּוָּנָתָם הַטּוֹבָה וְנִחְמוּהוּ בְּאָמְרָם לוֹ: "כֵּן כֵּן רַבִּי לֵיבּ, אַתָּה תִּתְפַּלֵּל, אַתָּה תִּתְפַּלֵל.