ג-שסו

כְּשֶׁרָצוּ אַנַ"שׁ לְכַבֵּד אֶת הָרַב בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה בְּעֵת הַקִּבּוּץ, כְּפִי הַכָּבוֹד הָרָאוּי לוֹ, לֹא הִנִּיחַ לָהֶם לַעֲשׂוֹת זֹאת, וְאָמַר לָהֶם בַּהֲלָצָה: "אֶת הָרַבָּנוּת הִשְׁאַרְתִּי בִּטְּשֶׁערִין". דְּהַיְינוּ שֶׁבָּא לְאוּמַאן לְבַדּוֹ כְּאִישׁ פָּשׁוּט לְלֹא הָרַבָּנוּת, כִּי רָצָה שֶׁיַּחֲשִׁיבוּ אוֹתוֹ בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה כְּאֶחָד מֵאַנַ"שׁ הַפְּשׁוּטִים. "דָאס רַבָּנוּת הָאבּ אִיךְ אִבֶּער גִילָאזְט אִין טְשֶׁערִין".