ג-תיט

רַבִּי משֶׁה לֵיבּ קַארְסִינְסְקֶע זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הָיָה מֵחֲשׁוּבֵי אַנַ"שׁ וְהַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁזָּכָה עוֹד לְהִסְתּוֹפֵף וּלְקַבֵּל מִמוֹהַרְנַ"תְּ. הוּא הָיָה אִישׁ אָמִיד וְזָכָה לַחֲמִשָּׁה בָּנִים חֲשׁוּבִים, אֶחָד בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק שֶׁנִּתְלָה בִּידֵי הַנַּאצִים בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, וְהָיָה אִישׁ חָשׁוּב מְאֹד. רַבִּי נַחְמָן, וְרַבִּי מָרְדְּכַי וְר' יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ עוֹבְדֵי ה' גְּדוֹלִים. רַבִּי משֶׁה לֵייבּ הָיָה יוֹשֵׁב כָּל הַיּוֹם עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְאִשְׁתּוֹ הָיְתָה מְנַהֶלֶת אֶת הַחֲנוּת, פַּעַם פָּנְתָה אֵלָיו אִשְׁתּוֹ וּשְׁאֵלָתוֹ, מְאַחַר שֶׁאֲנִי עוֹבֶדֶת וְדוֹאֶגֶת לַפַּרְנָסָה וּמְחַתֶּנֶת אֶת הַיְּלָדִים, וְכָל זֶה הוּא כְּדֵי שֶׁאתָּה תּוּכַל לָשֶׁבֶת וְלַעֲבֹד אֶת ה', אִם כֵּן רוֹצָה אֲנִי שֶׁתִּתֵּן לִי חֲצִי מִשְּׂכַר עוֹלָם הַבָּא שֶׁלְּךָ, עוֹדְדָהּ וְאָמַר לָהּ: ה' גָּדוֹל הוּא מְאֹד וְיָכוֹל לָתֵת שָׂכָר שָׁלֵם לִשְׁנֵינוּ, וְנִתְּפַּיְיסָה.