ג-תלא

מָשָׁל לְאִישׁ אֶחָד שֶׁנֶּחֱרַץ מִשְׁפָּטוֹ לְמִיתָה, וּכְבָר נִמְסַר לִידֵי הַתַּלְיָן וְהוֹשִׁיבוּ אוֹתוֹ בַּעֲגָלָה עִם סוּסִים יַחַד עִם הַתַּלְיָן הַמּוֹצִיא אֶת הַמִּשְׁפָּט לְפֹעַל, וְזֶה הָאָדָם הַנֶּחֱרַץ לְמִשְׁפָּט יוֹדֵעַ כִּי אֵין כְּבָר שׁוּם מָנוֹס וּמִפְלָט לְהִנָּצֵל מֵהַגְּזַר דִּין, וְרוֹאֶה הָעֲגָלָה עִם הַסּוּסִים נוֹסְעִים, הוֹלְכִים וּקְרֵבִים לִמְקוֹם הַתְּלִיָּה, וְאֵינָם עוֹמְדִים וְנָחִים אַף לְרֶגַע אַחַת, וְכָל רֶגַע הוּא מִתְקָרֵב לִמְקוֹם הַהֲרִיגָה, אוּלָם דָּבָר אֶחָד אֵינוֹ יוֹדֵעַ כַּמָּה זְמַן יִשְׁהֶה בִּנְסִיעָתוֹ עַד לִמְקוֹם הַהֲרִיגָה, אִם שָׁנָה אוֹ יוֹם אוֹ שָׁעָה, אוּלָם זֹאת בְּוַדָּאוּת רוֹאֶה שֶׁהוֹלֵךְ וּמִתְקָרֵב לִמְקוֹם תּוֹפֶת זֶה. וְהִנֵּה אִם הָיָה רוֹאֶה אֵיזֶה שְׂחוֹק הַנִּקְרָא קָאמֶעדְיָא הַצָּגָה, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מֵשִׂים לִבּוֹ לָזֶה. כְּמוֹ כֵן הַנִּמְשָׁל אֵצֶל כָּל אָדָם, שֶׁכָּל אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יִהְיֶה מֻכְרָח לָמוּת, וְהַשְּׁנֵי סוּסִים הֵם הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה הָרָצִים וְשָטִים וּפוֹרְחִים, וְאֵינָם עוֹמְדִים כְּהֶרֶף עַיִן, וְכָל נֶחֳמָתוֹ הוּא רַק שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם קָרוֹב יוֹמוֹ אוֹ אִם עוֹד יֵשׁ לוֹ יוֹתֵר לִחְיוֹת, אוּלָם הוֹלֵךְ וְקָרֵב לְמִיתָתוֹ בְּוַדַּאי, וְאִם כֵּן מֵהָרָאוּי שֶׁיָּכִין לוֹ צֵדָה לַדֶּרֶךְ וְלֹא יְבַלְבְּלוּ אוֹתוֹ כָּל הַמִּינֵי שְׂחוֹק וְהַשְּׁטוּיוֹת שֶׁל הַתַּאֲווֹת מִלִּשְׁכֹּחַ מִלְּהָכִין לְעַצְמוֹ צֵדָה לַדֶּרֶךְ סִפּוּרִים וּמְשָׁלִים.