ג-נו

אִישׁ עָשִׁיר הָיָה בִּבְרֶסְלֶב וּשְׁמוֹ משֶׁה חִינְקֶעס, וְהָיָה חֲשׂוּךְ בָּנִים, וּמִבֵּין דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה עַל אוֹדוֹתָיו, הָיָה נִדְמֶה לוֹ שֶׁרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה תּוֹלֶה הַדָּבָר בּוֹ, שֶׁהוּא אֵינוֹ מְסֻגָּל לְבָנִים, וּבְכֵן הָיָה כָּל יְמֵי חַיֵּי רַבֵּנוּ זַצַ"ל כִּלְאַחַר יֵאוּשׁ מִלְּהוֹלִיד בָּנִים, וּמֵחֲמַת זֶה לֹא הָיָה לוֹ אַף מַחְשָׁבָה לְגַרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה וְלִשָּׂא אַחֶרֶת אוּלַי יִבָּנֶה מִמֶּנָּה. אוּלָם קֹדֶם הִסְתַּלְּקוּת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, כְּשֶׁהָיָה עוֹסֵק בִּדְבַר הַצַּוָּאָה בִּכְתַב וּבְעַל-פֶּה, אָמַר בֵּין דְּבָרָיו לְמוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, אִם משֶׁה יְגַרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ יִהְיוּ לוֹ בָּנִים, "אַז משֶׁה וֶועט זִיךְ גֶעטְן וֶועט עֶר הָאבְּן קִינְדֶער". לְאַחַר הִסְתַּלְקוּת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, כְּשֶׁחָזַר מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לִבְרֶסְלֶב וּמָסַר דְּבָרִים אֵלּוּ לְמשֶׁה הַנַּ"ל, לֹא הֶאֱמִין בִּתְּחִלָּה לִדְבָרָיו, כִּי לְפִי הֲבָנָתוֹ בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיָה כִּלְאַחַר יֵאוּשׁ, אַחַר כָּךְ הִזְדַּמֵּן פַּעַם משֶׁה הַנַּ"ל אֵצֶל מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בַּבֹּקֶר בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה לָבוּשׁ בְּטַלִּית וּתְפִלִּין דְּרַבֵּנוּ תַּם, וְהִזְכִּיר לוֹ אָז מוֹהַרְנַ"תְּ צַוָּאַת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הַנַּ"ל אוֹדוֹתָיו, אוּלָם עָמַד בְּדַעְתּוֹ וְלֹא הָיָה חָפֵץ לְהַאֲמִין בַּדָּבָר עַד שֶׁמוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה מֵחֹזֶק אֱמוּנָתוֹ בְּרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וּבְקִיּוּם דְּבָרָיו, קָפַץ וְהִבְטִיחַ לוֹ בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: כְּמוֹ שֶׁעוֹמֵד אֲנִי לָבוּשׁ בְּטַלִּית וּתְפִלִּין, כֵּן נְכוֹנִים הַדְּבָרִים שֶׁכָּךְ אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה. נִתְעוֹרֵר משֶׁה מִדְּבָרָיו אֵלּוּ לָתֵת אֵמוּן לִדְבָרָיו, וְתֵיכֶף הָלַךְ לְבֵיתוֹ וְשָׁאַל אֶת אִשְׁתּוֹ אִם חֲפֵצָה לְהִתְגַּרֵשׁ, וְאָמְרָה הֵן וְשָׁאֲלָהּ וּמַה אַתְּ חֲפֵצָה בְּעַד זֶה? אָמְרָה לוֹ: שֶׁחֲפֵצָה שֶׁיְּחַלֵּק אֶת הוֹנָם וּרְכוּשָׁם שָׁוֶה בְּשָׁוֶה, וְהִסְכִּים לִדְבָרֶיהָ, וְהִתְגַּרְשׁוּ. וְהִתְחִילוּ מִיָּד לְדַבֵּר אוֹדוֹת שִׁדּוּךְ וְשִׁדְכוּ לוֹ אֶת אֲחוֹתוֹ שֶׁל הָרַב מִטָּאמַאשְׁפִּיל, וְגַם הָרַב נָתָן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הִסְכִּים לְזֶה הַשִּׁדּוּךְ, וְהָיְתָה לוֹ לְאִשָּׁה, שְׁמָהּ הָיָה אֶלְקֶע. עָבַר זְמַן אַחַר הַנִּשׂוּאִין וְאֵין סִימָן לְבָנִים גַּם עִם אִשָּׁה זוֹ, וּבְכֵן כְּפַעַם בְּפַעַם בָּא בְּטַעֲנָה לְמוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, עַד שֶׁמוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה צִוָּה עָלָיו שֶׁיִּסַּע לְאוּמַאן וְיִטְעַן טַעֲנוֹתָיו בְּצִיּוּן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְיֹאמַר: "הֲלֹא עָשִׂיתִי כַּאֲשֶׁר צִוִּיתֶם עָלַי עַל-יְדֵי הָרַב נָתָן וְגֵרַשְׁתִּי אֶת אִשְׁתִּי הָרִאשׁוֹנָה, וְאַיֵּה אֵיפוֹא הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטַחְתֶּם שֶׁיִּהְיֶה לִי בָּנִים עִם הָאִשָּׁה הַשְּׁנִיָּה שֶׁנָּשָאתִי זֶה זְמַן, וַעֲדַיִן אֵין שׁוּם סִימָן לְבָנִים? וְכֵן עָשָׂה, בְּצֵאתוֹ מֵהַצִּיּוּן הַקָּדוֹשׁ נָפַל בְּרַעֲיוֹנוֹ הַפָּסוּק הושע י, יב "זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה" וְהָיָה נֶחְשַׁב אֶצְלוֹ הַדְּבָרִים כְּאִלּוּ יָצְאוּ מַמָּשׁ מִפִּי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְשָׁב לִבְרֶסְלֶב וּפִזֵּר מָעוֹת לִצְדָקָה, וְיָלְדָה אִשְׁתּוֹ בֵּן וּבַת:

(-קוּנְטְרֵס יְמֵי הַתְּלָאוֹת).