ג-תעח

פַּעַם בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה בְּעֵת שִׂיחָתוֹ שֶׁל רָאבְּרַ"נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אַחַר תְּפִלַּת הַ"תַּשְׁלִיךְ", בֵּין יוֹם רִאשׁוֹן לְיוֹם שֵׁנִי דְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה, כַּנָּהוּג אֵצֶל אַנַ"שׁ, נִדְחַף רַבִּי יִצְחָק בַּאבְּרִינִיצֶער לִשְׁמוֹעַ אֶת דְּבָרָיו, וְאַף עַל פִּי שֶׁיָּדַע שֶׁלֹּא יַצְלִיחַ לִשְׁמוֹעַ הֵיטֵב, מֵחֲמַת רִבּוּי הַקָּהָל שֶׁעָמְדוּ סְבִיבוֹ, וְהִטְעִים אַחַר כָּךְ מַעֲשֵׂהוּ זֶה וְאָמַר: אִם לֹא אַצְלִיחַ רַק לִשְׁמוֹעַ אֶת קוֹלוֹ שֶׁל רָאבְּרַ"נ, גַּם זֶה דַּי לִי, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָבִין וְאֶשְׁמַע אֶת דְּבָרָיו, כִּי גַּם קוֹל הַיּוֹצֵא מִבַּר דַּעַת דִּקְדֻּשָּׁה מְסֻגָּל לְיִרְאָה, כַּמּוּבָא בְּסֵפֶר הַמִּדּוֹת אוֹת דַּעַת.