ג-תפב

כְּשֶׁגָּעֲרוּ פַּעַם כַּמָּה מֵאַנַ"שׁ בְּרַבִּי גֶעצִיל זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה עַל הַרְעָשָׁתוֹ בִּצְעָקוֹתָיו וּבִמְחִיאַת כַּפָּיו, עַד שֶׁנֶּאֱלַץ מֵחֲמַת זֶה לָצֵאת מִחוּץ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לְהִתְפַּלֵּל, יָצָא אֵלָיו ראבר"נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְחִזְּקוֹ, וְאָמַר לוֹ: "קַבָּלָה יֵשׁ לָנוּ מֵרַבֵּנוּ שֶׁאבְרֵךְ צָרִיךְ לִצְעֹק וְלִצְעֹק". כְּאוֹמֵר לוֹ, שֶׁלֹּא תְּחָלֵשׁ דַּעְתּוֹ מֵאֵלּוּ הַגּוֹעֲרִים בּוֹ, אֶלָּא יַמְשִׁיךְ בַּעֲבוֹדָתוֹ לִצְעֹק וְלִזְעֹק אֶל ה' בְּכֹחַ וּגְבוּרָה וְכוּ'.